בעוד מספר ימים, ב-20 במרץ ליתר דיוק, יחגוג האו"ם את "יום האושר 2025", וכמו בכל השנים האחרונות ישראל תככב בראשית הטבלה, יחד עם דנמרק ומספר מדינות סקנדינביות אחרות.

נתוני השנה כוללים גם את החודשים הראשונים של "חרבות ברזל", כך שנדמה כי הישראלים העדיפו את השם "מלחמת שמחת תורה" על החרבות והברזל. האם בשנה הבאה, לאחר שתסתיים המלחמה נגד האיראן, נישאר באותו מקום בצמרת הליגה העולמית?

האו"ם החליט להתחיל בציון "יום האושר הבינלאומי" ביוני 2012, וזאת בכדי להדגיש את החשיבות הכלל-אנושית של השגתו.

האו"ם החליט להתחיל בציון "יום האושר הבינלאומי" ביוני 2012, כדי להדגיש את החשיבות הכלל-אנושית של השגתו. האם בשנה הבאה, לאחר המלחמה נגד האיראן, נישאר באותו מקום בצמרת הליגה העולמית?

בהוטן הקטנה הייתה המדינה שיזמה את הרעיון. כבר בראשית שנות ה-70 היא הכירה בכך שהאושר חשוב מהעושר, ולכן החליפה את המדידה השנתית של התוצר הלאומי הגולמי, התל"ג, ברמת האושר הלאומי.

בעקבות בהוטן הלכו כמה מדינות נוספות. בחלקן יש אפילו שר הממונה על הנושא, ובאחרות יש בתקציב הממשלה הקצבה מיוחדת לשיפור הרווחה והאושר הלאומי. בבריטניה, למשל, מונתה "שרה למלחמה בבדידות".

מאז אימץ האו"ם את הרעיון, הוא בנה מערכת שלמה העוסקת בנושא, עורכת סקרים ברחבי העולם, בעיקר על ידי ארגון גאלופ, יוזמת פרויקטים חינוכיים וציבוריים ומפרסמת טונות של נתונים.

אלה כוללים ממצאים של סקרי דעת קהל, אבל גם נתונים מעשיים, כמו תרומות לארגוני צדקה, ביטויי נדיבות, או התחשבות באחר. והם עושים זאת גם על ידי פעולות מתוחכמות. לדוגמה, מישהו שומט ארנק ברחוב והסוקרים בוחנים את מי שהרים אותו. האם יתאמץ להשיבו לבעליו, או ייקח את הכסף לעצמו? דרך אחרת היא לבחון את המידה שבה הנחקרים מחלקים את האוכל לאלה שסועדים עימם, באופן שוויוני או שהם מעדיפים לקחת לעצמם את הנתח הגדול?

הסקר של 2025 שם את הדגש על אכפתיות, נדיבות, שיתוף ודאגה לזולת, והוא הישווה מדינות וקבוצות אוכלוסין בתוכן לפי קריטריונים אלה. לדוגמה, אנשים הסועדים לבדם נוטים להיות הרבה פחות מאושרים מאלה שסועדים בחברת אחרים.

במקרה אחר נבדק הקשר בין אושר לבין פוליטיקה. נמצא, כי התמיכה בפופוליזם מאפיינת יותר את האנשים שאינם מאושרים, אבל אלה שמאמינים לאחרים נוטים יותר לתמוך בפופוליזם שמאלי ואילו אלה שאין להם אמון באחרים נוטים לתמוך בפופוליזם ימני.

בהוטן הקטנה הייתה המדינה שיזמה את הרעיון. כבר בראשית שנות ה-70 היא הכירה בכך שהאושר חשוב מהעושר, ולכן החליפה את המדידה השנתית של התוצר הלאומי הגולמי, התל"ג, ברמת האושר הלאומי

מאז החל האושר להעסיק את החוקרים, הלך וגדל מספר המחקרים והתיאוריות בנושא. על פי מדד האושר של האו"ם, רמת האושר מושפעת מתוחלת החיים, מגובה התל"ג לנפש, מהחופש לקבל החלטות לגבי חייך, מחופש משחיתות, מהיכולת להישען על מישהו, ומרמת הנדיבות בחברה. כל אחד ממאפיינים אלה נותן סולם שונה, וכולם משולבים בסולם עולמי מרכזי הנשען על ארבעה מרכיבים עיקריים: תחושות חיוביות, מעורבות חברתית, פעלתנות, משמעות לחיים והישגים.

הנה כמה מסקנות, מתוך רבות מאוד, העולות מהדוח:

• אנשים נוטים להיות פסימיים מדי לגבי רמת הנדיבות של סביבתם. בפועל, שיעור החזרת הארנקים האבודים גבוה בהרבה מהמצופה.
• במהלך מגפת הקורונה נרשמה עלייה גלובלית במעשי נדיבות. רמות אלו נותרו גבוהות בכ-10% מהרמות שלפני המגפה.
• במדינות שבהן רמת הנדיבות המצופה גבוהה, האושר מתחלק בצורה שוויונית יותר בין האזרחים.
• אושר מירבי נמצא בדרך כלל במשקי בית של 4-5 נפשות. אנשים החיים לבדם מדווחים על רמות אושר נמוכות משמעותית.
• שיתוף ארוחות עם אחרים משפר משמעותית את שביעות הרצון מהחיים. לעומת זאת, אכילה לבד (מגמה בעלייה, במיוחד בארה"ב) פוגעת ברווחה האישית.
• מאז 2006 יש עלייה של כ-39% בדיווחים על בדידות וחוסר בתמיכה חברתית בקרב צעירים.
• במדינות עם שיעור גבוה של התנדבות ונדיבות, יש פחות מקרי מוות ממה שמכונה "מוות של ייאוש" כתוצאה מהתאבדות או שימוש בסמים.

על פי מדד האושר של האו"ם, רמת האושר מושפעת מתוחלת החיים, מגובה התל"ג לנפש, מהחופש לקבל החלטות לגבי חייך, מחופש משחיתות, מהיכולת להישען על מישהו, ומרמת הנדיבות בחברה

העובדה שישראל ניצבת בצמרת טבלת המדינות המאושרות נראית תמוהה, נוכח ריבוי המלחמות מבחוץ, הקיטוע והשיסוע מבפנים. אבל בחינה לעומק של המקרה הישראלי מבהירה בנקל את הסיבות לרמת האושר הגבוהה אצלנו.

השתיים החשובות ביותר הן המשפחתיות והחברתיות.

1

היחסים המשפחתיים בישראל הרבה יותר הדוקים מאשר ברוב החברות המודרניות. זה נכון לא רק לגבי קבוצות מסורתיות כמו דתיים או ערבים, אלא גם לגבי אשכנזים, חילוניים, או בעלי השכלה גבוהה.

ישראל היא החברה היחידה, שבה מספר הילדים למשפחה גדל בעשור האחרון. בכל שנות חיי בארה"ב לא ראיתי כל כך הרבה סבתות מטיילות עם נכדיהן בשכונות מגוריהן. ועל ארוחות סופהשבוע המשפחתיות אצלנו אין בכלל על מה לדבר. משפחתיות מהווה מוקד של עצמה חברתית ומקור לאושר.

2

קשרים חברתיים, sociability – החברה הישראלית מצטיינת ברמה גבוהה של קשרים כאלה. בין אם של חברים מבית הספר, מהתיכון או מהאוניברסיטה, חברים מתנועת הנוער ובעיקר מהיחידה הצבאית. בדומה לסבתאות, בארה"ב לא ראיתי כל כך הרבה "פרלמנטים" של גמלאים בבתי קפה כמו שיש אצלנו.

זה שישראל בצמרת טבלת המדינות המאושרות נראית תמוהה, נוכח ריבוי המלחמות מבחוץ, הקיטוע והשיסוע מבפנים. אבל בחינה לעומק מבהירה את הסיבות לרמת האושר הגבוהה אצלנו

והעובדה שאנו נלחמים בשצף קצף אלה באלה אינה משנה את החברתיות. חסידי ערוץ 14 משמיצים בחירוף נפש את הקפלניסטים, אבל יש להם זיקה חברתית הדוקה מאוד בינם לבין עצמם. וקפלניסטים רבים לא הפסידו אף הפגנה במוצאי שבת, בין השאר כדי שיוכלו להיפגש שם עם החבר'ה. הייתה זו תרומתו של אמיל דורקהיים, אחד מאבות הסוציולוגיה, שמצא, כי חסרי קשרים חברתיים נוטים יותר להתאבד מאשר בעלי קשרים כאלה.

ולבסוף, אסור לשכוח את המצב החיצוני ובעיקר את המלחמות התכופות. לכאורה חיים בג'ונגל צריכים היו לפגוע מאוד ברמת האושר שלנו, אבל ההיפך הוא מה שקרה. איום חיצוני, סכנה חיצונית, גורמים להיפוכו של דבר; לחיזוק הקשרים החברתיים, להתלכדות פנימית.

מסיבה זו טועים אלה שחושבים, שהחרפת לחץ מבחוץ על חברה כלשהי יביא בהכרח להתמוטטות שלה. זה קורה אמנם בתנאים ובמצבים מסוימים, אבל בדרך כלל קורה הדבר ההפוך: יש מגמה הנקראת encircle the wagons, כששיירת קראוונים הותקפה במערב ארה"ב, וכדי להגן על עצמה הסתדרה במעגל כשהאנשים מסתתרים מאחורי הקרונות המשמשים להם מגן. תופעה אחרת היא rally around the flag התלכדות סביב הדגל ובעיקר תמיכה במנהיג.

המשפחתיות, החברתיות, והחיים בג'ונגל מסבירים יותר מכל גורם אחר את הסיבות לרמת האושר הגבוהה של הישראלים. על כך צריך להוסיף כמובן גם גורם אחר – יכולתו של מנהיג חברה זו, דמגוג בחסד, שמצליח לספר לישראלים שמצבם הולך ומשתפר מרגע לרגע, בעיקר בזכותו.

המשפחתיות, החברתיות, והחיים בג'ונגל מסבירים יותר מכל את הסיבות לרמת האושר הגבוהה כאן. לכך יש להוסיף גם את יכולתו של מנהיג חברה זו לספר לישראלים שמצבם הולך ומשתפר מרגע לרגע, בעיקר בזכותו

פוליטיקאי נכלולי, ההופך בהבל פה טבח לאירוע פעוט-ערך, מלחמה איומה – למלחמת תקומה; סוכן רהיטים היודע למכור אותה סחורה כמה וכמה פעמים ומבטיח שוב ושוב "ניצחון מוחלט". אבל הסיבה הזאת אינה קשורה לדוח השנתי של האו"ם ולניתוח האקדמי שהצגתי כאן. אז אפשר לוותר על קריאת הקטע הזה.

יורם פרי הוא פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת UMD בארה"ב. סוציולוג פוליטי, שפרסם עשרות מאמרים ושישה ספרים, בעיקר על יחסי חברה-צבא, צבא-פוליטיקה, תקשורת ודמוקרטיה. רבים מהם זכו בפרסים בינלאומיים בעלי יוקרה, בין השאר ספרו "רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל". בעבר הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב.