ראיון "אני מוטרדת מאוד מגורל המדינה. מה זה מוטרדת? לא ישנה בלילה"

שופטת בית המשפט העליון בדימוס ונשיאת מועצת העיתונות בהווה, דליה דורנר, תוקפת בחריפות את נתניהו ואת תומכיו בימין, מעריכה כי נוני מוזס יורשע ויישלח למאסר וחוששת מאוד מפסקת ההתגברות ● בראיון אישי היא גם חוזרת למשפט דמיאניוק - בחודש שבו נחשפו תמונות חדשות של הפושע הנאצי שדנה למוות, ומת בשיבה טובה בגרמניה - ומספרת כיצד השפיע על חייה הפרטיים

השופטת דליה דורנר, פברואר 2020 (צילום: אמיר בן-דוד)
אמיר בן-דוד
השופטת דליה דורנר, פברואר 2020
עוד 2,362 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 26 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: ליגה אחרת - גם במכות מתחת לחגורה

חמישה ימים לבחירות, ראש הממשלה משחרר את הרסן ועובר למתקפות מסוכנות, חסרות תקדים, על יריביו משמאל ומימין ● למען מנדט נוסף, כל האמצעים כשרים: הפצת שקרים והמצאת סיפורים על גנץ ואשכנזי, סרטונים מגכחים, וסיפור גבורה שמבוסס על מסד שקרי לכאורה ● לכחול-לבן אין מענה הולם - ובמקום להילחם בנתניהו, הם פוגעים בשותפיהם הטבעיים ● פרשנות

עוד 782 מילים

ששה ימים בלונדון, או המונית הסגולה

ששה ימים בלונדון. ששה ימים של להימלט אל לונדון מקדחת השוחד-מירמה-הפרת אמונים-כנרת שהתמלאה-נטל הראיה שהורמה. לשבת רגע בקפה "נירו" שבהיתרו. לא למהר לעיר. להיות לא-ישראלי אלא נוסע, סתם נוסע. שדות תעופה הם מקומות טובים – זמניים, מעבריים. מקומות שעוטפים בריח קפה אנשים בתנועה, אנשים לא משויכים, אנשים עם מזוודות שבעוד שעה בלונדון, או בעוד כמה שעות טיסה בניירובי, כבר יפרקו את המזוודות וכבר יהיו משויכים. משויכים לדרכון, לאשה, לשפה, לעבודה, לדאגה מקובעת במקומה.

ששה ימים בלונדון. ששה ימים של להימלט אל לונדון מקדחת השוחד-מירמה-הפרת אמונים-כנרת שהתמלאה-נטל הראיה שהורמה. לשבת רגע בקפה "נירו" שבהיתרו. לא למהר לעיר. להיות לא-ישראלי אלא נוסע

אוהבי ערים גדולות מפתחים נוהל כניסה לעיר חדשה: לשים את המזוודה בחדר המלון, להתקלח, לרדת ולקנות עיתון מקומי (ה"גארדיין", שונא את הברקזיט והכותרת מכנה את בוריס ג'ונסון "ברוטאלי". סיבה טובה לאמץ אותו), ללמוד את מפת הרכבת התחתית כדי לצמצם את מפת העיר לקוים מעטים וברורים, ולמצוא לערב סרט בקולנוע שנמצא בטווח הליכה מהמלון. כי הליכה לסרט היא סימון של קו ראשון בתוך מפה לא מוכרת, ואולם קולנוע עושה אותך לבלש שמוצא את דרכו בעלילת סרט בעיר שבה שום עלילה היא לא שלך.

וגם לא תהיה שלך. עיר חדשה לא מתפענחת לך לא בששה ימים ולא בששים ימים. היא מקום להביא אליו את העיר שיצאת ממנה, את הכובד שאתה סוחב איתך מן הבית, עם קצת נשימה ועם הרבה זרות, שתמיד ניראית גם קצת מוזרות (בספרייתו של אבי היה ספר שנקרא "הככל האדם האנגלים?").

רמז ראשון למה שהרגשתי בששת הימים בלונדון קיבלתי לא ממישהו אנגלי, ולא ממשהו אנגלי. קיבלתי אותו מצלמת קרואטית-ארגנטינאית-צרפתית. בטייט מודרן מוצגת תערוכה של דורה מאר. כמעט עשר שנים היא חיה עם פיקאסו והוא צייר אותה בלי סוף, אבל גם האפיל עליה. שכחו שהיא היתה צלמת יצירתית וחדשנית, ומבריקה, גאון של עין וגם של יד, לפני שפגשה אותו ואחרי שנות האהבה שלהם.

בטייט מודרן מוצגת תערוכה של דורה מאר. כמעט 10 שנים היא חיה עם פיקאסו והוא צייר אותה בלי סוף, אבל גם האפיל עליה. שכחו שהיתה צלמת יצירתית וחדשנית, ומבריקה, לפני שפגשה אותו ואחרי שנות האהבה שלהם

התערוכה היא פרויקט מדהים שרק מוזיאונים עשירים יכולים להרשות לעצמם: חמישה אולמות שכדי למלא אותם היה צורך בתחקיר שארך חודשים, אם לא שנים ובתקציב של מליונים רבים.

בנוסף לצילומים רבים ושונים שלה מוצגים בתערוכה ציורים של פיקסו, וצילומים שבהם היא תיעדה את תהליך העבודה שלו על "גרניקה", וציורים (חלשים) שלה, וצילומי דיוקן של הפנים החזקות שלה שהילכו קסם על מיטב צלמי אירופה, וכתבי עת שאותם איירה, וסרטים ופוסטרים של הרקע ההיסטורי ליצירתה.

יש בתערוכה אגף קטן של צילומים שהיא צילמה בלונדון. היא לא חיה בלונדון. היא באה לביקור קצר וצילמה ברחובות. זה היה בשנות השלושים. אירופה שהצמיחה את הפאשיזם עשתה אותה צלמת פוליטית מאד (לא ידעתי שפיקאסו לא צייר ציורים פוליטיים עד שפגש בה), או צלמת סוריאליסטית מאד.

יש בצילומים שלה חומרה, עוני, מחאה, תת מודע, סיוט. הומור אין בהם. אבל רק בלונדון מצאה העין של דורה מאר איש קשיש שיצא לרחוב בחליפה ועניבה רגילות מאד, אבל שתיהן מקושטות במאות חרוזי זכוכית, והוא ניקרא PEARLY KING. אחר כך מצאתי בגוגל שיש בלונדון מסורת של מלכי-רובע שכאלה שלבושים בנצנצים וחרוזים.

אירופה שהצמיחה את הפאשיזם עשתה אותה צלמת פוליטית מאד (לא ידעתי שפיקאסו לא צייר ציורים פוליטיים עד שפגש בה), או צלמת סוריאליסטית מאד. יש בצילומים שלה חומרה, עוני, מחאה, תת מודע, סיוט. הומור אין בהם

בפריז  צילמה דורה מאר קבצנים שזועקים לשיוויון סוציאליסטי, אבל בלונדון היא חיפשה ומצאה קבצן אלגנטי כמו ברבור, קבצן דנדי עם צעיף מעוצב היטב במקום עניבה.

מלחמת העולם הראשונה הביאה אל צילומי פאריז של דורה מאר את כרותי-הרגליים הקודרים, את נפגעי הגז האפלים. היא מצאה אותם גם בברצלונה וברומא. רק לונדון הוסיפה לה קצת צבע,  קצת חיוך, לשחור לבן שהביאה איתה מפריז שלה. הבטתי בצילומים האלה וחשבתי שאולי גם לי מוסיפה כעת לונדון קצת גוונים, אפילו קצת צבעים, לשחור לבן שאני מביא איתי מתל-אביב של פברואר 2020.

פעם הייתי שרוף על תיאטרון. עבדתי בבקרים לפני בית הספר בשביל כסף לכרטיסי תיאטרון, אחר כך למדתי תיאטרון, אחר עבדתי כיועץ מחזות בתיאטרון. אחר כך התגרשתי מהתיאטרון. התחיל לשעמם אותי. יותר מדי דברים מקובעים ראיתי בתיאטרון וברחתי ממנו.

לפעמים אני קונה כרטיס ומתגנב להצגה כמו חוטא שלא עומד בפיתוי. קניתי כרטיס גם ל"דוד ואניה" בתיאטרון הרולד פינטר. הצגה בסדר. לא בשמים. לא ברצפה. אבל רק מימד אחד בהצגה דיבר אלי במיוחד. לא ראיתי שהוא דיבר כך אל הקהל האנגלי. צ'כוב, כידוע, קרא למחזות שלו קומדיות. ואני גדלתי על השאלה מה קומי, מה מצחיק, בשלוש האחיות האומללות שלעולם לא תגענה למוסקבה, או באשה ניפלאה כמו בת השחף שיריית אקדח של מתאבד תחסל את החלומות שלה, או בדוד ואניה ששלוש או ארבע תבוסות מקיפות אותו וחודרות אל תוכו?

אבל בהפקה הזאת, כפי שביים אותה יאן ריקסון, היה ואניה שלומפר ואומלל עם נגיעה קלה של ליצן, והיו חיבוקים דמועים עם נגיעה של אירוניה על בכיינים שמסתדרים בתור כדי להתחבק ולדמוע. איך כתב מאיר אריאל: "אלוהים יודע מה זה היה צריך להיות, אבל כמו שאנחנו צחקנו לא בכינו שנים".

אולי לאנגלים של שנות השלושים היה שחור בלב. אבל לדורה מאר שבאה אליהם לרגע הם הזכירו שיש עוד גוונים. ואולי למי שראה בנתב"ג את  מירי רגב בצעיף של בית"ר ירושלים  צ'כוב הזכיר רק דיכאון. אבל למי שברח עד לונדון בשביל ששה ימים בלי מירי רגב צ'כוב הוא גם קומדיה.

אולי לאנגלים של שנות ה-20 היה שחור בלב. אבל לדורה מאר שבאה אליהם לרגע הם הזכירו שיש עוד גוונים. ואולי למי שראה בנתב"ג את  מירי רגב בצעיף בית"ר ירושלים – צ'כוב הזכיר רק דיכאון. אבל למי שברח עד לונדון בשביל 6 ימים בלי מירי רגב – צ'כוב הוא גם קומדיה

ביציאה מן התיאטרון, ליד תחנת ווטרלו, נסעה לקראתי מונית. בלונדון, כידוע, המוניות הן שחורות וביציאה מן התחנה עמדה שורה של מוניות. אבל זאת משכה את העין. כי היא היתה צבועה בסגול. כשהיא התקרבה ראיתי שכתוב עליה: .THIS TAXI IS GREEN

פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 915 מילים
עודכן לפני 6 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המאבק הפלסטיני חטף מכה ציבורית קשה בהאג

הטיעון של הפלסטינים בהאג ספג פגיעה משמעותית בשבוע שעבר ● שבע מדינות פנו לבית הדין הבינלאומי, ואמרו כי פלסטין אינה מדינה שרשאית להעביר לו סמכות שיפוטית לחקירת פשעי מלחמה בשטחה ● אף מדינה לא טענה את ההפך ● עדיין לא ברור האם וכיצד תושפע מכך חקירת הנעשה בעזה ● פרשנות

עוד 1,907 מילים

למקרה שפיספסת

חוקרים זועמים: אוניברסיטת תל אביב ביטלה כנס על נזקי קרינה

בהתראה של פחות משבוע, הורתה אוניברסיטת ת״א לבטל כנס על השפעות הקרינה הבלתי מייננת בהשתתפות מרצים מהארץ ומהעולם ● במקביל, נעשה ניסיון לבטל כנס נוסף למומחים, בהם נציגי הממשלה והכנסת ● ד"ר דניאל מישורי: "בריונות אקדמית לשמה" ● פרופ׳ אלון טל: "אם חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן חושב שזה מספיק רציני כדי להשתתף - אז רק בשביל האוניברסיטה זה לא טוב?" ● האוניברסיטה: הסיבה לביטול היא "היעדר בסיס מדעי מספק"

עוד 1,497 מילים ו-8 תגובות

תגובות אחרונות

״יש פה גביית-יתר שקרית, ואף אחד לא עוצר את זה״

תחקיר בתחילת יוני קיבלו הורי התלמידים בתלמה ילין בגבעתיים הודעה על העלאת שכר הלימוד ל-12,360 שקל ● אז הם גילו כי במשך שנתיים נגבו מהם כ-9,000 שקל יותר מכפי שאושר לגבות מכל תלמיד ● מסמכים שהגיעו לזמן ישראל מטילים צל על האופן שבו נגבים, מנוהלים ומוצאים כספי ההורים שמשולמים לתיכון האמנויות היוקרתי ● התשלומים אינם עומדים בכללי המינהל התקין, והבור התקציבי צפוי להגיע ל-2 מיליון שקל

  • תלמה ילין
  • תלמה ילין
  • תלמה ילין
  • תלמה ילין
  • תלמה ילין
  • תלמה ילין
  • תלמה ילין
עוד 3,263 מילים ו-1 תגובות

נתניהו: "אם הקלטות אשכנזי יתפרסמו הוא יתפטר", אשכנזי: "הוא משקר"

גנץ: "אני בעד שהמערכת המשפטית תהיה עליונה על המערכת הפוליטית" ● דרעי: נדאג שנתניהו יהיה רה"מ - גם אם בג"ץ יחליט אחרת ● הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: בישראל כ-5.9 מיליון בעלי זכות בחירה, 62 אלף יותר מבספטמבר ● פייסבוק הסירה עשרות חשבונות שפעלו לדכא את השתתפות הציבור הערבי בבחירות

עוד 52 עדכונים

לא רק תאילנדים אצל שקד, כל העובדים החלשים מקופחים

הכוונה של איילת שקד לפעול לביטול הפנסיות של העובדים הזרים, מזכירה שורת החלטות שקיבלה לטובת האנשים החזקים במשק ● לזכותה יאמר כי כשרת המשפטים, לא הבדילה בין עובד זר חלש לבין עובד ישראלי חלש - והקפידה לקפח את כולם בצורה שווה ● פרשנות

עוד 855 מילים

במגפות עבר, כמו אבולה, זיקה ואיידס, למין ולמגדר של החולה היו השלכות חשובות על בריאות הציבור ● למרות זאת, נראה כי ממשלת סין אינה מקדישה לכך תשומת לב מיוחדת ● אחיות בהריון מגישות שם סיוע לחולים, וככל הנראה גם מירוץ המחקר בנושא מתעלם מהביולוגיה הנשית ● גם צוות המשימה של טראמפ מורכב כולו מגברים

עוד 1,237 מילים ו-1 תגובות

לישראל ולחמאס אין אינטרס להבעיר את עזה רגע לפני הבחירות ● אבל הג'יהאד האסלאמי, שמזוהה עם איראן ונחוש לבדל את עצמו מחמאס - זה כבר סיפור אחרי לגמרי ● הפעולה הלילה בדמשק מבהירה לחמאס שהוא לא קשור ולכן אינו נפגע, אבל שולחת מסר ברור: ישראל לא תחשוש לחזור למדיניות החיסולים של צמרת הג'יהאד ● פרשנות

קו אחד מחבר את שני סבבי הלחימה האחרונים בעזה: כמו אחרי חיסול בכיר הג'יהאד בהאא אבו אל-עטא בחודש נובמבר האחרון, נכון להבוקר, חמאס נשאר מחוץ למעגל הלחימה.

גם אם הדברים לא יאמרו באופן גלוי, בישראל ובהנהגת חמאס בעזה מבינים שהשעה היא שעה של התלכדות אינטרסים, ולא של התנגשות אינטרסים. לא ישראל ולא חמאס מעוניינים בהסלמה כרגע, כל אחד מסיבותיו הוא.

ירושלים רוצה להגיע בבטחה לבחירות, שגם כך מאותגרות על ידי נגיף מסתורי. עזה רוצה הסדרה, שמשמעותה יותר פועלים, יותר כסף חיצוני ופחות סגר.

המאמץ של הג'יהאד האסלאמי

בדיוק את נקודת הממשק הזו בין חמאס לישראל מנסה הג'יהאד האסלאמי לנתץ. הסדרה, מבחינתו, היא אתגר מורכב של ללכת עם ולהרגיש בלי. כלומר להחזיק בנשק, אבל לא להשתמש בו – לפחות לא כלפי ישראל.

הג'יהאד האסלאמי מבין שארגון שממומן ומתומרץ על ידי איראן ושחרט על דגלו התנגדות לישראל, צפוי להיחלש משמעותית הן בטהרן והן ברחוב הפלסטיני. לכן, ההחלטה שמתקבלת בימים האחרונים בין בכיריו בדמשק וסביבתה היא לפעול ויהי מה, בבחינת אחרינו המבול.

צה"ל חיסל בתוך שלושה ימים כמה פעילים של הגא"פ (ראשי תיבות של ג'יהאד אסלאמי פלסטיני בלשון הצבאית) שהיו בדרך לפיגוע. ביום שישי הייתה זו חוליית צלפים, ואתמול חוליית מניחי מטענים.

נפתלי בנט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
נפתלי בנט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

תמונת הדחפור גורר גופת פלסטיני הלהיטה עוד יותר את הרוחות, דחקה את הגא"פ לפעול, והתגובה לא איחרה לבוא, עם מטחים לעבר הנגב המערבי. בשלב הזה גם ישראל נדחקה לפינה, כל שכן שר הביטחון נפתלי בנט שהכריז על "הפתעה בגזרה העזתית".

סבך האינטרסים בישראל

אלא שגם ירושלים מוצאת את עצמה בסבך אינטרסים: מצד אחד, אי אפשר להצטייר כסבלנים ומכילים את הירי. בוודאי לא בזמן בחירות כשהיריב, מפלגת כחול לבן עם שלושה רמטכ"לים בדימוס, מאשים ממשלת ימין בהפקרה ביטחונית; מצד שני, חייבים להשאיר את חמאס מחוץ למשחק.

שעת המבחן של סינואר מול הג'יהאד האסלאמי קרובה, אם לא כבר כאן. המחסום היחיד עד להסדרה הוא מידת השליטה שלו ברצועה, והנכונות להבין שריסון הג'יהאד, בדיבורים או בכוח, הוא המפתח ליציבות

מסיבה זו בחרה ישראל הלילה בדמשק כתשובה לירי מעזה. המסר כאן ברור: ישראל לא תחשוש לחזור למדיניות החיסולים של צמרת הג'יהאד, לא משנה היכן (על פי פרסומים זרים, ישראל חיסלה את מנהיג הג'יהאד האסלמי, פתחי שקאקי על אדמת מלטה ב-1995). מעבר לכך, הפעולה הלילה בדמשק מוציאה את חמאס מהמעגל. הוא לא קשור לכך, הוא לא נפגע ולכן לא חייב להגיב.

אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ליברמן חושף קלפים

ואחרי כל זה יש לנו את שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, שהודות למערכת בחירות אמוציונלית, חשף אותנו למהלכים שמאחורי הקלעים בהתלכדות האינטרס ישראל-חמאס-מצרים-קטאר.

הביקור של ראש המוסד ואלוף פיקוד דרום בקטאר מעיד עד כמה רחוק מוכנה ישראל ללכת בעבור שקט בגזרה הדרומית. בהקשר הזה ישראל מחזיקה שני מנופי לחץ דיפלומטיים על יחיא סינואר: מעבר רפיח, הנשלט על ידי מצרים והכסף המזומן שמסופק על ידי קטאר. שני המנופים מופעלים באופן תדיר, ובדרך כלל הם אלה שעוצרים הסלמה מלהתפרץ, או לחלופין מביאים לסיומה המהיר.

המצב בדרום עדיין מתוח מאד, ואזורים שלמים בעוטף עזה נסגרו לתנועה מחשש לירי מכיוון הרצועה. מאחורי הקלעים נראה שהתזזיתיות גדולה, כולם חוץ מהג'יהאד רוצים שקט. המפתח בעניין הזה נמצא בידי יחיא סינואר. עכשיו הוא לבד בקוקפיט העזתי, כשאיסמעיל הנייה מורחק שלא מרצונו על ידי המצרים.

עד עכשיו סינואר קרא היטב את הצד הישראלי וניתח נכון את מידת הסובלנות המדינית שלו. אלא שגם הוא מבין שאי אפשר עוד לאחוז במקל בשני קצותיו.

שעת המבחן שלו מול הג'יהאד האסלאמי קרובה, אם לא כבר כאן. המחסום היחיד עד להסדרה הוא מידת השליטה שלו ברצועה, והנכונות להבין שריסון הג'יהאד, בדיבורים או בכוח, הוא המפתח ליציבות.

עוד 533 מילים

משבר אמון בציונות הדתית

שבוע לבחירות שנה סוערת עברה על נציגות הציונות הדתית בכנסת, מאז שבנט ושקד עזבו את הבית היהודי ● הם התפצלו והתאחדו והתפצלו שוב והתאחדו שוב - והטלטלות הרבות נותנות בקהל הבוחרים את אותותיהן ● גם העובדה שהמפלגה נאמנה לנתניהו למרות שהסנטימנט ממש לא הדדי, מרגיזה את המצביעים שם ● הם מטיחים במנהיגי המפלגה ביקורת קשה ולא מעט אף מכריזים כי יצביעו לליכוד או לכחול-לבן ● האם הבחירות בשבוע הבא יסתיימו עם ירידה נוספת במנדטים של ימינה, כפי שמנבאים הסקרים?

עוד 2,240 מילים

גנץ תוקף את נתניהו: "מינית שר ביטחון כחלק מסיבוב פוליטי"

בג"ץ הקפיא את עבודת הוועדה לבדיקת המחלקה לחקירות שוטרים ● ביום הבחירות יוקמו אוהלי הצבעה ייעודיים עבור אזרחים הנתונים בבידוד ביתי ● נתניהו הכחיש שיחוקק את החוק הצרפתי ● סקר נוסף מראה שרשימת הליכוד מתחזקת וכחול לבן נחלשת ● הצוות האמריקאי-ישראלי למיפוי השטחים החל בעבודתו ● העבודה-גשר-מרצ לא תוכל להציג את תמונת גנץ בשלטיה

עוד 46 עדכונים

לראשונה הליכוד עוקף את כחול-לבן. הפרחים לאוחנה ואלדד

אחרי תקופה ארוכה שבה כחול-לבן הובילה על פני הליכוד, הן בתוצאות בחירות ספטמבר והן בסקרים מאז, אתמול חשפו סקרי ערוץ 12 ו-11 מהפך בפסגה ● בליכוד מאושרים ונותנים את הקרדיט לשר המשפטים אמיר אוחנה - ובעיקר למ״מ פרקליט המדינה דן אלדד ● ועדיין: בלוק הימין רחוק מ-61 מנדטים, והפוקוס עובר לעוצמה יהודית ● פרשנות

עוד 542 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה