נושא
זנים נכחדים

שמונה נשרים מתו ושניים נפגעו מהרעלה

הנשרים שמתו מהווים חלק ניכר מאוכלוסיית הנשרים ברמת הגולן ● גם שועל ושני תנים מתו מההרעלה ● רשות הטבע והגנים: "נפעל למצוא את האחראים ולמצות איתם את הדין"

פקחי רשות הטבע והגנים מצאו הבוקר (שישי) שמונה נשרים שמתו מהרעלה בשטח אש ברמת הגולן ושני נשרים נוספים שנפגעו קשות. הנשרים הפגועים מקבלים כעת טיפול על מנת לנסות להצילם.

צילום וידאו: דודו פילס / רשות הטבע והגנים

הנשרים שמתו ונפגעו מהווים חלק גדול מהאוכלוסייה הקטנה של הנשרים ברמת הגולן בתקופת הקינון.

בנוסף על הנשרים, נמצאו בשטח גם שועל ושני תנים מתים.

נשרים שמתו מהרעלה ברמת הגולן (צילום: דודו פילס / רשות הטבע והגנים)
נשרים שמתו מהרעלה ברמת הגולן (צילום: דודו פילס / רשות הטבע והגנים)

בשעה זאת מתבצעת סריקה של השטח במטרה לאתר ממצאים נוספים. בית החולים לחיות בר ברמת גן נכנס לכוננות.

מרשות הטבע והגנים נמסר: "אנו נפעל בכל האמצעים על מנת למצוא את האחראים להרעלה ולמצות איתם את הדין".

זהו איננו המקרה הראשון של הרעלת חיות ברמת הגולן. ב-2015 הורעלו למוות ארבעה נשרים. ב-2014 נמצאו ברמת הגולן 26 חיות בר מתות, ברובן תנים, וביניהן גם נשר אחד, מפוזרות בשדה לאחר שאכלו פגר של טלה שהורעל בחומר הדברה קטלני. לאחר חקירה של רשות הטבע והגנים הודה תושב רמת הגולן שביצע את ההרעלות בשל מקרים רבים של טרף בעדר הבקר של בנו.

עוד 154 מילים
כל הזמן // יום שני, 23 בספטמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

פסיקה תקדימית בעליון: בית דין רבני לא יוכל לדון יותר במזונות קטינים

פרסום ראשון בית המשפט לענייני משפחה ידון בענייני מזונות הילדים גם אם הליך הגירושים מתקיים בבית הדין הרבני ● בית המשפט העליון קבע בפסיקה תקדימית שקביעת הכללים הדיוניים נועדה להבטיח כי ״בלהט ההתכתשות בין ההורים אגב גירושין, לא ייזנחו עניינו של הקטין וטובתו״

עוד 461 מילים

משנים את השיטה

שנים שהטענה שיש לשנות את שיטת הממשל והבחירות בישראל נמצאת באוויר. הדבר קיבל דגש נוסף בזמן האחרון, בהתחשב במה שקרה בפוליטיקה מאז אפריל.

הצעות שונות ומשונות עלו וממשיכות לעלות. לכן, בפוסט הזה הייתי רוצה לעשות סדר בעניין. אין בכוונתי להציע שיטה סדורה, אלא להצביע על הבעיות בשיטה ולהציע מגוון פתרונות לכל אחת מהן.

לפני שאתחיל, שתי הערות: ראשית, באופן כללי אני סבור שכל שינוי בשיטה צריך להיעשות בזהירות ובאיטיות, שכן זעזועים רבים מדי עשויים ליצור נזק. שנית, היחס שלי כאן הוא בעיקר לרשויות המחוקקת והמבצעת, ופחות לרשות השופטת, אך אנסה להתייחס גם אליה.

לפני הכל

צריך לזכור שיש לבדוק את איכותה של שיטת הממשל בטווח הארוך. אם יש משבר נקודתי, לא בהכרח צריך לשנות את השיטה כולה, כמו שצריך לבדוק ניואנסים מסוימים.

לדוגמה, הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1800. בניגוד לימינו, בימים ההם סגן הנשיא לא היה נבחר בנפרד מהנשיא, אלא היה מדובר באדם שהיה מגיע למקום השני בבחירות.

בבחירות הנ"ל הדבר גרם למשבר חוקתי כאשר תומאס ג'פרסון וארון בר, שניהם מאותה המפלגה, קיבלו מספר אלקטורים זהה. הדבר העביר את ההכרעה בין השניים לבית הנבחרים, וזה הצביע 35 פעמים בלי להגיע להכרעה.

רק אחרי שאלכסנדר המילטון התערב לטובתו של ג'פרסון, הצליחו לפרוץ את המבוי הסתום. האם לאחריו החליפו האמריקאים את כל שיטת הממשל? לא. הם העבירו את התיקון ה-12 לחוקה, שהחליף את אופן בחירת סגן הנשיא כך שייבחר בנפרד מהנשיא. זהו.

אסור לקחת את המשבר הפוליטי הנוכחי כהוכחה שצריך להחליף את השיטה מהיסוד. בסופו של דבר, פוליטיקה מנוהלת בידי בני אדם, ואינטראקציות בין בני אדם מולידות משברים. לא ניתן למצוא שיטה בה לא יתגלו משברים

רוצה לומר: אסור לקחת את המשבר הפוליטי הנוכחי כהוכחה שצריך להחליף את השיטה מהיסוד. בסופו של דבר, פוליטיקה מנוהלת בידי בני אדם, ואינטראקציות בין בני אדם מולידות משברים. לא ניתן למצוא שיטה בה לא יתגלו משברים. לכן, רצוי לחשוב היטב לגבי הצורך בשינוי רדיקלי של השיטה, או שיש צורך בתיקונים ספציפיים.

בעיה מס' 1: חוסר יציבות

האמת היא שבאופן כללי, ישראל לא סובלת מבעיה של יציבות. לפני המשבר הנוכחי, שנובע מעניינים אישיים של בנימין נתניהו ולא מעניין מבני כזה או אחר, היו עשרים כנסות שהתפרשו על פני שבעים שנה.

בממוצע, כנסת בישראל שורדת שלוש שנים וחצי. בהתחשב בעובדה שהאידיאל הוא ארבע שנים – למרות שהחוק שמסיים את ימיה של כל כנסת בנובמבר, יוצר מצב שגם כנסת שמחזיקה ארבע שנים לא מכלה את ימיה – וזה בכלל לא רע.

לשם השוואה, בבריטניה – שעד משבר הברקזיט נחשבה לדי יציבה – בשבעים השנה שבין 1945 ל-2015 כיהנו 18 פרלמנטים. זה יוצא 3.88 שנים בממוצע לפרלמנט, ושם אורך הכהונה המקסימלי של פרלמנט הוא חמש שנים.

הקדמת בחירות קורית במרבית הדמוקרטיות הפרלמנטריות, וזה בסדר. בקיצור, ישראל מצליחה לא רע

אם מוציאים את המשבר של 1974 (בה התקיימו שתי מערכות בחירות), מדובר במעט יותר מארבע שנים לפרלמנט ממוצע. הקדמת בחירות קורית במרבית הדמוקרטיות הפרלמנטריות, וזה בסדר. בקיצור, ישראל מצליחה לא רע.

ואם תזכירו לי שעם כל הכבוד לעשרים כנסות, עד המשבר הנוכחי כיהנו 34 ממשלות, מה שמראה שהכנסות לא יציבות, אני אזכיר לכם את שיטת ספירת הממשלות שלנו. החוק הישראלי קובע שכאשר ראש/ת הממשלה לא מסוגל/ת להמשיך בתפקיד או התפטר/ה, "כאילו התפטרה הממשלה כולה".

פירוש הדבר הוא שאם ראש/ת הממשלה חו"ח מת/ה במהלך הכהונה (לוי אשכול ויצחק רבין) או מתפטר/ת מנסיבות חיצוניות (גולדה מאיר ומנחם בגין), כל הממשלה נופלת בלי קשר ליציבות הפרלמנטרית שלה.

בחמש הכנסות הראשונות אכן היו מחלות ילדות של חוסר יציבות, שהביאו להחלפת ממשלות רבות באותה הכנסת. מאז, אם תבדקו, תוכלו לראות שלמעט הבחירות המיוחדות של 2001, שאכן נבעו מבעיית יציבות (שנבעה מהבחירה הישירה), כל התחלפות של ממשלה במהלך אותה כנסת נבעה מנסיבות שאינן מבניות.

בקיצור, אין באמת בעיה מבנית של יציבות בשיטת הממשל הישראלית, כמו שפשוט הדוגמה המוכרת לנו היא ארצות הברית, בה אכן הבחירות לא מוקדמות. ההבדל הוא שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, בעוד ארצות הברית היא דמוקרטיה נשיאותית.

הבעיה בשיטה הנשיאותית היא שיש בה רק מנצח/ת אחד/ת, כשקולות המפסידים לא זוכים לייצוג. זאת, בעוד שבשיטה פרלמנטרית, קולות חלק מהמצביעים אכן הולכים לאופוזיציה, אך זוכים לייצוג משלהם

אפשר בהחלט לשקול לעבור למודל הזה, אך אני לא ממליץ: הבעיה בשיטה הנשיאותית היא שיש בה רק מנצח/ת אחד/ת, בזמן שקולות המפסידים לא זוכים לשום ייצוג. זאת, בעוד שבשיטה פרלמנטרית, קולותיהם של חלק מהמצביעים אכן הולכים לאופוזיציה, אך הם זוכים לייצוג שלהם, ואז הפרלמנט מרכיב ממשלה.

השיטה הנשיאותית יכולה להיות לא רעה לחברה הומוגנית יחסית. ישראל היא חברה הטרוגנית, ולכן קביעת מנצח אחד ויחיד עלולה להחריף מתחים.

לכן, לבעיה זו אני לא מעוניין להכניס תיקונים של ממש, כי מדובר יותר במיתוס לגבי השיטה הישראלית ופחות בבעיה אמיתית.

מה שכן, הכנסת העשרים ואחת כן מהווה סיבה לאיזשהו תיקון. הרעיון שכנסת מפזרת את עצמה חודש לאחר השבעתה, רק כי מי שקיבל/ה את המנדט להרכיב ממשלה לא רוצה להחזיר את המנדט לנשיא/ה – לא יכול לחזור על עצמו.

אני מציע שני פתרונות אפשריים: הראשון הוא, שבמאה הימים הראשונים לכהונתה, יש צורך ברוב של שני שליש כדי לפזר את הכנסת. לחלופין, ניתן לקבוע שבתקופה זו הכנסת יכולה לפזר את עצמה רק אם הנשיא/ה אישר/ה שמוצו כל האפשרויות להקמת ממשלה.

הכנסת ה-21 כן מהווה סיבה לאיזשהו תיקון. הרעיון שכנסת מפזרת את עצמה חודש לאחר השבעתה, רק כי מי שקיבל/ה את המנדט להרכיב ממשלה לא רוצה להחזיר את המנדט לנשיא/ה – לא יכול לחזור על עצמו

בעיה מס' 2: חוסר במשילות

הטענה אומרת שלא ניתן למשול, שכן המפלגות הקטנות סוחטות את מפלגת השלטון. בפועל, בסך הכל, ראשי ממשלה שרצו למשול – משלו. מנחם בגין הוציא לפועל את הסכם השלום עם מצרים, יצחק רבין הוציא לפועל את הסכמי אוסלו, אריאל שרון הוציא לפועל את ההתנתקות.

אמת, הם היו צריכים לתת בשביל זה אתנן פוליטי לשותפות הקואליציוניות. אמת, לא כל דבר שרצו לממש הם הצליחו, בגלל קווים אדומים של השותפות הקואליציוניות. אמת, בחלק מהפעמים היה צורך להישען על האופוזיציה.

העניין הוא שזה תמיד המצב בממשלת קואליציה, ולא משנה מה גודל המפלגות. אמנם יש לזה את היתרון שזה פועל כגורם מאזן פנימי של הרשות המבצעת, אבל בהחלט יש לזה את החיסרון, שמפלגת השלטון לא יכולה לקיים את המצע שלה במלואו. לכן, הבעיה האמיתית היא לא שיש מפלגות קטנות, אלא שהמפלגות הגדולות לא מצליחות להגיע לרוב.

בסך הכל, ראשי ממשלה שרצו למשול – משלו. מנחם בגין הוציא לפועל את הסכם השלום עם מצרים, יצחק רבין הוציא לפועל את הסכמי אוסלו, אריאל שרון הוציא לפועל את ההתנתקות

דרך אחת לטפל בזה היא שינוי רדיקלי בשיטת הבחירות, לכזו שתוכל להביא לרוב מוחלט לאחת המפלגות, גם אם לא קיבלה רוב מוחלט של קולות המצביעים.

לדוגמה, שיטת הבחירות הבריטית, הנשענת על שיטה אזורית-רובית. זה מביא לכך שברוב המקרים יש מפלגה עם רוב מוחלט. עם זאת, יש לזכור שני דברים בהקשר הזה: ראשית, שהשיטה הזו לא חסינה מפני מצב בו אין מפלגה עם רוב מוחלט (מאז 1945 זה קרה בבריטניה בפברואר 1974, 2010 ו-2017). שנית, שהשיטה הזו פוגעת באופן רציני בייצוג, מה שמביא לכך שיותר ויותר בריטים מעוניינים לשנות את השיטה.

ישראל, שכאמור היא חברה הטרוגנית בהרבה, עלולה להיפגע מאוד מפגיעה בייצוגיות. עם זאת, ישנן שיטות בחירות נוספות, שייתכן שאחת מהן תתאים יותר, אבל יש לזכור שבכל מקרה לא ניתן להתחמק לחלוטין ממצב של פרלמנט תלוי, ואז תקום קואליציה.

דרך אחרת היא להביא תיקון מסוים לשיטת הבחירות הקיימת. אופציה אחת היא העלאת אחוז החסימה לאזור מאוד גבוה, כך שגם אם מפלגה לא תקבל רוב מוחלט של קולות המצביעים, יהיה לה סיכוי טוב לקבל רוב מוחלט של הקולות שעברו את אחוז החסימה.

זה אפשרי, אבל זה שוב אומר פגיעה בייצוגיות, וגם עשוי להביא למצב שבו אם יש צורך בקואליציה למרות הכל, סך האפשרויות של מפלגת השלטון להקמת קואליציה יקטן משמעותית, מה שרק יגביר את יכולת ה"סחיטה" של השותפות הקואליציוניות.

אופציה נוספת היא, כפי שהמליץ בעבר המכון הישראלי לדמוקרטיה, להחליט שלגוש אין משמעות, ושיו"ר המפלגה הגדולה ביותר מקבל/ת את המנדט להרכיב ממשלה ראשונ/ה

אופציה נוספת היא, כפי שהמליץ בעבר המכון הישראלי לדמוקרטיה, להחליט שלגוש אין משמעות, ושיו"ר המפלגה הגדולה ביותר מקבל/ת את המנדט להרכיב ממשלה ראשונ/ה.

הדבר צפוי להגדיל את המפלגות הגדולות עוד יותר, ובכך – גם אם לא יגיעו לרוב מוחלט – יקטין את מספר המנדטים לו יזדקקו כדי להרכיב קואליציה, מה שיחליש את כוח המיקוח של השותפות.

עם זאת, במצב הנוכחי, הדבר שוב עלול לגרום למחיקה של מפלגות, מה שגם יפגע בייצוגיות וגם יקטין את סך האפשרויות של מפלגת השלטון להקמת קואליציה, מה ששוב יחזק את השותפה הקואליציונית.

כמו כן, רבים יעדיפו להציל מפלגה קטנה מאשר להגדיל את הסיכוי של מפלגת שלטון לנצח, מה שיגביל את יכולת המפלגות הגדולות לגדול.

לכן, אם מיישמים רעיון זה, אני ממליץ לעשותו במקביל לשני דברים נוספים: ראשית, הורדת אחוז החסימה למנדט בודד. שנית, הגדלת מספר חברי הכנסת פי שניים לפחות. שילוב של שלושת האלמנטים האלו יביא לכך שיהיו שתי מפלגות גדולות למדי, ועוד מספר יפה של מפלגות קטנות שרובן יסתובבו באופוזיציה.

זה המצב בבריטניה, בה – בניגוד למה שמקובל לחשוב – יש הרבה יותר משלוש מפלגות. זה ברוב המקרים לא יוריד לחלוטין את הצורך בקואליציה, אבל כן יקטין את כוח המיקוח של השותפות, ויאפשר למפלגת השלטון חופש פעולה רב יותר לקיום המצע שלה.

יש לשים לב שאם מיישמים את הרעיון הזה, יש להקפיד על כך שעמידה בראש המפלגה הגדולה ביותר אין פירושה ראשות הממשלה באופן אוטומטי. מדובר רק בהזדמנות הראשונים להרכיב את הממשלה. עדיין יהיה צורך בקבלת רוב בכנסת על-מנת להשביע את הממשלה.

במקרה כזה, קבלה אוטומטית של המפתחות לבית ברחוב בלפור פירושה יהיה – בסיטואציות מסוימות – ממשלות נטולות בסיס בכנסת, שלא רק שתהיה להן בעיה מבחינת המנדט הדמוקרטי שלהן, אלא הן גם יתקשו למשול

קבלה אוטומטית של המפתחות לבית ברחוב בלפור פירושה יהיה – בסיטואציות מסוימות – ממשלות נטולות בסיס בכנסת, שלא רק שתהיה להן בעיה מבחינת המנדט הדמוקרטי שלהן, אלא הן גם יתקשו למשול.

עם זאת, גם רעיון זה סובל ממגרעה שלא ניתן לבטל: ביטול הממליצים. לממליצים יש לא רק משמעות פרקטית אלא גם סמלית: למפלגה שנכנסת לכנסת יש סיי לגבי זהות ראש הממשלה הבאה. לא תמיד הסיי הזה יהיה חזק מספיק כדי שילכו איתו, אבל הוא שם.

הדבר מדגיש את העניין שלכל המצביעים – הן של המפלגות שיקימו קואליציה והן של אלו שילכו לאופוזיציה – יש חלק בתהליך של הקמת הממשלה. שיטת הבכורה למפלגה הגדולה, למרות היתרונות שלה, יפגע בסמליות הזו, שחשובה מאוד בחברה הישראלית.

ועוד משהו קטן: בארצות הברית לא פעם יש נשיא ממפלגה אחת ושליטה בקונגרס של המפלגה השנייה. ברק אובמה, למשל, התקשה להעביר הרבה מהרפורמות שלו החל מ-2010, ועוד יותר מ-2014, כששני בתי הקונגרס עברו לשליטת הרפובליקנים. אז בבקשה מכל אלו שרוצים לייבא את השיטה הנשיאותית לכאן: גם להם יש בעיות משילות, פשוט אחרות.

בעיה מס' 3: חוסר בהפרדת הרשות המחוקקת מהמבצעת

במשטרים פרלמנטריים, לממשלה יש שליטה מסוימת בפרלמנט, כי ממנו היא שואבת את כוחה. לכן, הפרדת הרשויות במשטרים מסוג זה היא תמיד מוגבלת יותר. עם זאת, בישראל המצב חמור בהרבה, שכן בישראל יש לפרלמנט רק בית אחד.

בבריטניה, מעבר לבית הנבחרים, ישנו גם בית הלורדים, אליו ממונים אנשים לכל ימי חייהם על-ידי המלכ/ה בעצת ראש/ת הממשלה. בקנדה, מעבר לבית הנבחרים, ישנו גם הסנאט, אליו ממונים חברים עד גיל 75 על-ידי המושל/ת הכללי/ת בעצת ראש/ת הממשלה.

יש גם דוגמאות יותר דמוקרטיות, כמו אוסטרליה. שם, נערכות בחירות לבית הנבחרים ולסנאט, לכל בית באופן שונה. הממשלה זקוקה לאמונו של בית הנבחרים בלבד, מה שאומר שאין לה בהכרח שליטה בסנאט.

בכל המקרים האלו, יש צורך בבית העליון (בית הלורדים או הסנאט) כדי להעביר חוק. בחלק מהבתים העליונים נהוג שלא להפיל חקיקה שהופיעה במצע מפלגת השלטון במהלך הבחירות, אך הם עדיין יכולים להכניס (ומכניסים) תיקונים. כך, לממשלה אין שליטה מוחלטת בחקיקה.

בישראל, כאמור יש רק בית אחד – הכנסת. הדבר אומר שמרגע שהוקמה ממשלה (למעט אם מדובר בממשלת מיעוט עם תמיכה מבחוץ), יש לה שליטה מוחלטת על הליך החקיקה. נכון, לעתים היא נכשלת בכך או נאלצת להתפשר בשלב הוועדות, אבל באופן מערכתי הרשות המבצעת גם מחוקקת בפועל.

בישראל, כאמור יש רק בית אחד – הכנסת. הדבר אומר שמרגע שהוקמה ממשלה (למעט אם מדובר בממשלת מיעוט עם תמיכה מבחוץ), יש לה שליטה מוחלטת על הליך החקיקה

לכן, במקרה הזה, ההצעה היא להוסיף בית עליון, אליו ייבחרו החברים באופן שונה (נגיד, בחירות אזוריות), ולתקופות ארוכות יותר. הממשלה לא תזדקק לאמון הבית העליון כדי לכהן, מה שיביא לכך שלא תמיד לממשלה יהיה רוב בבית העליון.

העובדה שכהונת חברי הבית העליון תהיה ארוכה יותר, תביא לכך שהם יחששו פחות להמשך הקריירה הפוליטית שלהם, שכן זו תהיה יציבה יותר. הדבר יביא לעצמאות גדולה יותר של הרשות המחוקקת מהרשות המבצעת.

עוד אפשרות היא שלפחות חוקים להם רוצים להקנות מעמד חוקתי של חוקי יסוד, יזדקקו לרוב שאינו חצי מהחברים + 1, אלא של כשני שליש (אפשר קצת פחות).

זה יביא לכך שלפחות בעניינים המהותיים, הממשלה לא תוכל להתבסס על רוב אקראי אלא תזדקק (למעט במקרים קיצוניים בהם קמה ממשלה רחבה במיוחד) לשכנע גם גורמים באופוזיציה.

עד שאחד מהדברים האלו יקרה, יש דווקא יתרון לשיטה הקואליציונית הקיימת: למרות שברוב המקרים משה כחלון התקפל, במספר מקרים הוא עמד על שלו, ומנע פגיעה גדולה יותר בבית המשפט העליון או בתאגיד השידור הציבורי.

ליברמן מנע מנתניהו את ממשלת החסינות לה הוא השתוקק. תארו לעצמכם באיזה חוסר רסן נתניהו היה יכול להתנהג לו לא היה כבול לשותפים קואליציוניים, שלא כולם מוכנים לתת לו צ'ק פתוח

לחלופין, ליברמן מנע מנתניהו את ממשלת החסינות לה הוא השתוקק. תארו לעצמכם באיזה חוסר רסן נתניהו היה יכול להתנהג לו לא היה כבול לשותפים קואליציוניים, שלא כולם מוכנים לתת לו צ'ק פתוח. לכן, כל עוד לא נותנים עוד עצמאות לרשות המחוקקת, עדיף לא לחזק את מפלגת השלטון.

בעיה מס' 4: חוסר בחילופי שלטון

העובדה שב-13 מערכות הבחירות בין 1977 ל-2015, מפלגה שאינה הליכוד הקימה ממשלה רק ב-1992, 1999 ו-2006 (וגם הייתה שותפה עם הליכוד להקמת ממשלת רוטציה ב-1984), והעובדה שנתניהו כיהן כראש הממשלה 13 שנים, מתוכן עשר רצוף, מביא לתחושה שאין תחלופה אמיתית.

יש לדבר חשיבות, כיוון שאם רק צד אחד של המפה מחזיק בשלטון, הדבר יוצר בעיית אמון בצד השני, מה שבסופו של דבר פוגע בלגיטימיות של כל המערכת.

אופציה אחת שעולה היא הגבלת כהונות לראש/ת הממשלה. כבר הסברתי בבלוג הזה ממש מדוע הדבר לא ישים בדמוקרטיה פרלמנטרית. אבל, בקיצור: הדבר לא ממש הגיוני מתמטית שכן אורך הכהונות לא קבוע, וכמו כן הדבר יגרום לעמדת נחיתות של ראש/ת הממשלה אל מול השותפים הקואליציוניים. לכן, למרות שתמיד ניתן לחוקק את זה, הדבר לא מומלץ.

זה שב-13 מערכות הבחירות בין 1977 ל-2015, מפלגה שאינה הליכוד הקימה ממשלה רק ב-1992, 1999 ו-2006 (והיתה שותפה עם הליכוד לממשלת רוטציה ב-1984), וזה שנתניהו כיהן כראש הממשלה 13 שנים, מתוכן 10 רצוף, מביא לתחושה שאין תחלופה אמיתית

אופציה אחרת שוב מתייחסת לשיטת הבחירות. השיטה הנוכחית היא יחסית, ומסתמכת על גושים. כלומר, המפלגה הגדולה לבדה לא מבטיחה דבר.

כמו כן, העובדה שבעשור האחרון המפלגות החרדיות הפכו מלשון מאזניים למפלגות שהולכות באוטומט עם הליכוד, הפכו את האפשרות לממשלה שאינה בראשות הליכוד לכמעט בלתי אפשרית, לפחות לא בלי המפלגות הערביות.

אני אישית בעד לשלב כוחות עם ערביי ישראל, אבל כולנו יודעים שבל"ד ורע"ם אפילו תמיכה מבחוץ לא ייתנו. לכן, אפשר לבחון שיטה אחרת, שתאפשר יותר החלפת ידיים של השלטון.

אפשרות אחת היא, כפי שהוצג קודם, ללכת על החבילה של המפלגה הגדולה מרכיבה ממשלה + הגדלת מספר חברי הכנסת + הורדת אחוז החסימה.

זה שבעשור האחרון המפלגות החרדיות הפכו מלשון מאזניים לשותפות אוטומטיות של הליכוד, הפכו את האפשרות לממשלה שאינה בראשות הליכוד לכמעט בלתי אפשרית, לפחות לא בלי המפלגות הערביות

כפי שב-2009 וב-2019 ב' הליכוד לא היה המפלגה הגדולה (והאמת היא שגם ב-1996, אבל אז הייתה בחירה ישירה), סביר להניח שזה יקרה שוב בעתיד.

כלומר, ניתן לבנות יותר על תחלופה בין אלו שמקבלים את ההזדמנות ראשונים להרכיב ממשלה, ויש מקום להאמין שברוב המקרים הם גם יצליחו, בעיקר אם כוחן של השותפות הקואליציוניות יקטן.

אפשרות שנייה היא לשנות את השיטה לחלוטין, לאחת כזאת שבה חלוקת חברי הכנסת מהווה עיוות מסוים של הקול הפופולרי. קיימת האפשרות לשיטות אזוריות (לא בהכרח רוביות), או שילוב של הבחירות היחסיות עם בחירות אזוריות.

באופן כזה, גושים לא יצטרכו בהכרח רוב מוחלט של הקולות כדי לזכות ברוב מוחלט של מנדטים ולהרכיב ממשלה. כמובן, בניגוד לאופציה הקודמת, כאן שוב קיים הסיכון של חוסר ייצוג הולם.

בכל מקרה, צריך לזכור שלא פעם מפלגות נשארות בשלטון למשך תקופה ארוכה. אמת, בארצות הברית לרוב כל שמונה שנים מתחלפת המפלגה, אבל היו גם מקרים בהם זה לקח הרבה יותר זמן.

המפלגה הרפובליקנית החזיקה ברצף בשלטון 16 שנה בין 1869 ל-1881, אחר כך עוד 16 שנה בין 1897 ל-1913, 12 שנה נוספות בין 1921 ל-1933, ועוד 12 שנה בין 1981 ל-1993.

מנגד, המפלגה הדמוקרטית החזיקה בשלטון עשרים שנים ברצף בין 1933 ל-1953. בבריטניה, השמרנים החזיקו בשלטון 13 שנה בין 1951 ל-1964 ועוד 18 שנה בין 1979 ל-1997.מפלגת הלייבור החזיקה בשלטון 13 שנה ברצף בין 1997 ל-2010.

בקנדה, המפלגה הליברלית שלטה 12 שנה ברציפות בין 1968 ל-1980, ול-12 שנים נוספות בין 2003 ל-2015. רוצה לומר, שלמרות שבישראל ייתכן שיש – הדבר נתון לפרשנות – בעיה של רציפות יתר בשלטון, תמיד יהיו תקופות ארוכות בהן מפלגה אחת אוחזת בשלטון.

בעיה מס' 5: חוסר בייצוג אזורי

למרות שהשיטה הישראלית היא בסך הכל בסדר, יש לה חיסרון בולט אחד: אין לה ייצוג אזורי. תארו לכם שמעבר להבטחות של הממשלה להשקיע בפריפריה וכל מיני דברים כאלו, היו גם חברי כנסת שהיו יודעים שאם הם לא ידאגו לפריפריה, הם ספציפית יאבדו את המושב שלהם בכנסת.

תארו לכם שמעבר להבטחות של הממשלה להשקיע בפריפריה וכל מיני דברים כאלו, היו גם חברי כנסת שהיו יודעים שאם הם לא ידאגו לפריפריה, הם ספציפית יאבדו את המושב שלהם בכנסת

יש כאלו שלא יראו בכך בעיה עקב העובדה שישראל היא מדינה קטנה מבחינה גאוגרפית, אבל יש לא מעט יתרונות לכך שיש לקהילות נציגים לא רק בבניין העירייה אלא גם בכנסת.

כמובן, ייצוג אזורי דורש שינוי מוחלט של שיטת הבחירות. אפשר לעשות זאת לבית העליון שהוצע קודם, בזמן שהבית התחתון יישאר עם בחירות ארציות.

הבחירות האזוריות מתחלקות לסוגים רבים, החל מהשיטה הרובית (בריטניה וארצות הברית), שיטה אזורית-יחסית (בריטניה בבחירות לפרלמנט האירופי), שיטת הקול האלטרנטיבי (אוסטרליה) ושיטת הקול היחיד הנייד (אירלנד).

באופן כללי אני בעד האחרונה, שכן היא מאפשרת לא רק יותר ייצוגיות, אלא גם מאפשרת יותר אלטרנטיבות מתוך חברי אותה מפלגה (בניגוד למצבים בהם הבחירה היא בין נציג/ה גרוע/ה מהמפלגה בהם תומכים לבין היריבים הפוליטיים). אבל זה באמת לדיון אחר.

בעיה מס' 6: היחסים עם הרשות השופטת

בית המשפט העליון של ישראל הוא מאוד פוליטי. בבריטניה, אליה רבים אוהבים להשוות בכל מה שנוגע לבג"צ, בית המשפט העליון לא מתעסק בשאלות פוליטיות, ומגיעים אליו עניינים פרוצדורליים בלבד.

בית המשפט העליון של ישראל הוא מאוד פוליטי. בבריטניה, אליה רבים אוהבים להשוות בכל מה שנוגע לבג"צ, בית המשפט העליון לא מתעסק בשאלות פוליטיות, ומגיעים אליו עניינים פרוצדורליים בלבד

לדוגמה, לאחר משאל העם הברקזיט, הוא קבע שהממשלה לא יכולה להפעיל את סעיף 50 (שמתחיל את תהליך היציאה מהאיחוד האירופי) על דעת עצמה, וזקוקה לאישור הפרלמנט. לשאלת הברקזיט עצמה בית המשפט נמנע מלהיכנס. לעומת זאת, בית המשפט העליון הישראלי פוליטי בהרבה. רבים רואים בכך בעיה.

אני מסכים שיש מקום לשינוי היחסים בין הרשות השופטת לשתי הרשויות האחרות, אבל צריך לראות את הדברים בקונטקסט המלא.

בבריטניה, מעבר למסורת הדמוקרטית המפוארת (שנשחקת בשלוש השנים האחרונות), יש איזונים ובלמים שאין בישראל. יש את בית הלורדים, שמכניס תיקונים בלא מעט חקיקות ומאלץ את הממשלה לא פעם להתמתן.

בבריטניה, מעבר למסורת הדמוקרטית המפוארת (שנשחקת בשלוש השנים האחרונות), יש איזונים ובלמים שאין בישראל. יש את בית הלורדים, שמכניס תיקונים בלא מעט חקיקות

כמו כן, בריטניה היא עדיין חברת האיחוד האירופי, ובכך כפופה לבית הדין האירופי לזכויות אדם. זה יכול לא פעם לפסוק נגד התנהלות הממשלה. לישראל אין לא את זה ולא את זה. למעשה, האיזון היחידי שיש על חקיקה שבאה מהממשלה (למעט בג"צ) הוא השותפות הקואליציוניות.

הסרת היכולת של בג"צ להתערב בחקיקה פירושו שלטון כמעט ללא עוררין של הממשלה. לכן, כל עוד לא יאומצו חלק מהאיזונים והבלמים שהוצעו לעיל, החלשת בג"צ אינה הפרדת רשויות כפי שהיא חיזוק לא בריא של הרשות המבצעת.

כמו כן, בריטניה כפופה לבית הדין האירופי לזכויות אדם, שיכול לפסוק נגד התנהלות הממשלה. לישראל אין לא את זה ולא את זה. הסרת התערבות בג"צ בחקיקה פירושו שלטון ללא עוררין של הממשלה

בריטניה כפופה גם לבית הדין האירופי לזכויות אדם, שיכול לפסוק נגד התנהלות הממשלה. לישראל אין לא את זה ולא את זה. הסרת היכולת של בג"צ להתערב בחקיקה פירושו שלטון כמעט ללא עוררין של הממשלה

בנוסף לאיזונים האלו שנדרשים טרם שינויים בסמכותו של בית המשפט העליון, ישראל גם תזדקק לחוקה אמיתית. כזו שתקבע חוקי משחק של ממש לבית המשפט העליון.

היא תוכל גם להגביל את האופן בו בית המשפט יוכל לפסוק (למשל, רק אם החוק מנוגד במפורש לחוקה. אני לא נכנס לפרטים כי אני לא משפטן ולכן מוגבל ביכולת שלי להציע הצעות בעניין).

היא תהיה מוגנת משינוי באמצעות רוב מקרי. אבל עד שתהיה כזו, ועד שיהיו בלמים אחרים על הממשלה, כנראה שניאלץ להסתדר עם בג"צ במבנהו הנוכחי, אולי בשינויים קלים מאוד שבכל זאת יאזנו גם אותו.

לסיכום

הממשל הישראלי, באופן כללי, הוא בסך הכל סביר. הוא יחסית יציב, יחסית מסוגל להוציא תכניות גדולות לפועל, ובהיעדר איזונים מבניים נשען על איזונים קואליציוניים שלרוב מתפקדים לא רע.

עם זאת, בהחלט יש מה לשפר בשיטה. השיטה האמריקאית שכולם אוהבים פחות תתאים לכאן מטעמים שכבר הסברתי, אבל כן יש דרכים לשפר את השיטה הפרלמנטרית הקיימת. העניין הוא שהשיפורים הם, אפעס, לא מה שכולם נוטים לחשוב.

אוריה בר-מאיר, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, ומתמחה בהיסטוריה פוליטית של בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. מגיע מתחום המדיה החברתית. חובב פוליטיקה וסאטירה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 3,262 מילים

כבר בפתח ההתייעצויות אתמול, נשיא המדינה ראובן ריבלין שרטט את קווי הממשלה הבאה ● זו תהיה ממשלת אחדות פריטטית עם שתי המפלגות הגדולות ורוטציה ● ומבחינתו אין מניעה שנתניהו יישאר בראשות הממשלה ● לקסם הזה, ריבלין יצטרך להתגבר על לא מעט מכשולים ● בגיל 80, הוא חדור מטרה ● עד דצמבר נדע אם הקוסם האמיתי יושב בבית הנשיא ● פרשנות

עוד 802 מילים

ימינה והבית היהודי המליצו על נתניהו; העבודה-גשר על גנץ

שקד: "צריך להפסיק עם החרמות" ● ליצמן: "אני עם לפיד לא אשב" ● בהמשך יגיעו העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי כדי להמליץ על מועמדם לראשות המשמלה ● לפי גורמים בכירים, ניסיון הרכבת הממשלה יוטל קודם על נתניהו ● בכירים בליכוד מסרו מידע מפליל, לטענתם, על ליברמן

התייעצויות נשיא המדינה לקראת הרכבת הממשלה עם הסיעות: יהדות התורה, ימינה, העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי. הצטרפו לשידור החי

פורסם על ידי ‏Reuven Ruvi Rivlin - ראובן רובי ריבלין‏ ב- יום שני, 23 בספטמבר 2019
12:36 עריכה

יו"ר כחול לבן בני גנץ ייפגש בשעה 13:00 עם השליח האמריקני למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט ועם שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, בבניין השגרירות בתל אביב.

11:52 עריכה

מפלגת העבודה-גשר המליצה לנשיא על יו"ר כחול-לבן בני גנץ. כשלצידו אורלי לוי-אבקסיס ואיציק שמולי, אמר פרץ: "אנחנו נמצאים במצב חירום חברתי. אם אנחנו צריכים 30 מיליארד, אנחנו נמצא מאיפה להביא את זה. הגיע הזמן להחליף את השלטון בישראל"

אורלי לוי-אבקסיס ועמיר פרץ אצל הנשיא (צילום: צילום מסך)
אורלי לוי-אבקסיס ועמיר פרץ אצל הנשיא (צילום: צילום מסך)
11:48 עריכה

איילת שקד בתום הפגישה עם הנשיא: "בתשובה לשאלת הנשיא האם נקיים מו"מ עם גנץ, תשובתי הייתה שהקמנו צוות מו"מ של כל גוש הימין, 55 ח"כים. וכל מו"מ יתנהל רק מול הצוות הזה"

11:47 עריכה

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, התייחס לאלימות במגזר הערבי, כמובן עם זיקה פוליטית: "כל עוד אחמד טיבי ויתר חברי הכנסת לא יראו בכל מחזיק נשק לא חוקי כעבריין מסוכן ויקראו לציבור הערבי לדווח עליו – המהפכה לא תושלם"

=

11:32 עריכה

ח"כ אחמד טיבי, הרשימה המשותפת, לאחר ההחלטה להמליץ על גנץ: "קיבלנו החלטה מכוננת, קשה ואמיצה, שיכולה לשנות את כללי המשחק. הסיבה העיקרית לכך היא ההבטחה שלנו לבוחר בקמפיין האחרון להפיל את בנימין נתניהו , המסית הגדול ביותר נגד הציבור הערבי"

עוד הוסיף בראיון לינון מגל ב-103FM: "אני לא מבין לא את גנץ ולא את ביבי. הם לוקחים סיכונים. החלטנו לא לקחת חלק במשחק הזה של מי יקבל את המנדט ראשון או שני, אלא להמליץ וזהו. אנחנו מקבלים 80% תמיכה מהציבור שלנו. מעולם לא היתה תמיכה כל כך גורפת במהלך פוליטי"

11:08 עריכה

לפי הערכת גורמים בכירים, נתניהו יהיה זה שיופקד עליו ראשון לנסות להרכיב את הממשלה הבאה. כך מדווח כתב חדשות 12 עמית סגל.

11:07 עריכה

יו"ר ימינה, איילת שקד, המליצה לנשיא המדינה על נתניהו כמועמד סיעתה לראשות הממשלה.

"כפי שהתחייבנו, נמליץ על נתניהו ונעשה כל שניתן כדי לעזור לו להצליח במלאכת הרכבת הממשלה". עוד הוסיפה: "לצערי, אתה צריך לתפקד כגננת ולהסביר לראשי המפלגות האחרות להפסיק עם החרמות האישיות והאידיאולוגיות ולהגיע לסיכום להקמת ממשלת אחדות".

11:04 עריכה

שר האוצר, משה כחלון, כינס מסיבת עיתונאים ואמר: "המערכת הפוליטית נקלעה למצב בלתי אפשרי שיש לו השלכות על המערכת הכלכלית בישראל, שהפסיקה לתפקד מאז הכריזו בפעםה ראשונה על בחירות".

עוד הוסיף השר, שלפני כשבועיים דווח כי הוא מתכנן לפרוש מהחיים הפוליטיים, אולם כחלון עצמו הכחיש זאת: "משרד האוצר מחויב לפעול למניעת הידרדרות המשק בגלל המצב הפוליטי".

11:02 עריכה

יו"ר יהדות התורה, סגן השר יעקב ליצמן, הגיע לפגישה עם הנשיא יחד עם נציגי מפלגתו והמליץ על בנימין נתניהו להרכבת הממשלה. ליצמן גם הודיע כי לא יתמוך במועמד אחר לראשות הממשלה, גם אם הנשיא יחליט להטיל את המלאכה על גנץ.

"כשהיינו באופוזיציה, שר האוצר (יאיר לפיד) פגע אנושות במגזר החרדי – ולקח לנו 4 שנים לתקן. ראש הממשלה בקדנציה הנוכחית קיים את ההסכמים הקואליציונים. אנחנו גם חתמנו על הבלוק – ואנחנו נקיים את זה".

09:48 עריכה

יו"ר המחנה הדמוקרטי, ניצן הורוביץ, קורא ליו"ר כחול לבן בני גנץ לקבל עליו את הרכבת הממשלה. "זה פשוט: לאחר הבחירות יש אדם שזוכה למספר הממליצים הגבוה ביותר וגם עומד בראש המפלגה הגדולה ביותר. אדם זה צריך לקבל את המנדט להקמת ממשלה. הדברים מופנים אל מי שצריך להעניק לו את המנדט ואליו עצמו".

08:33 עריכה

בל"ד נסוגה רשמית מההמלצה על גנץ. במכתב ששיגרו אמש לנשיא המדינה, חברי הרשימה המשותפת הודיעו כי ההמלצה על יו"ר כחול לבן אינה כוללת את חברי בל"ד ומתבססת על 10 ח"כים בלבד.

במכתב עליו חתום ח"כ אחמד טיבי נכתב: ""מכובדי הנשיא, ברצוני להודיע לכבודו כי שלושת חברי הכנסת של בל"ד ביקשו ממני כיו"ר הסיעה להודיע כי המלצת הרשימה המשותפת היום על ח"כ בני גנץ לא כוללת אותם ועל כן הממלצה היא בשם 10 חברי כנסת (של חד"ש רע"ם ותע"ל) ולא 13".

משמעות הדבר היא כי לנתניהו יש יותר ממליצים מגנץ – 55 מול 54.

07:59 עריכה

דיווח בוואלה!NEWS: ברקע מאמצי הרכבת הממשלה: בכירים בליכוד מסרו למשטרה מידע נגד ליברמן

על פי הדיווח, לקראת סוף השבוע שעבר, עת התבררו תוצאות הבחירות לכנסת הבאה ועל רקע החרפת הקרע המתמשך בין נתניהו וליברמן – פנו גורמים המקורבים לצמרת הליכוד למערכת אכיפת החוק ומסרו מידע – מפליל – לטענתם, על ליברמן.

לפי הגורמים, ה"הלשנה" התמקדה בחשבונות מטבע-חוץ המוחזקים בבנקים בחו"ל ושלכאורה לא הוצהרו כחוק. הערכה: במשטרה לא ימהרו לעבור מבדיקה מודיעינית לחקירה

07:56 עריכה

ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו התראיין הבוקר בכאן רשת ב' וענה (שוב) על השאלה – האם יש מצב שיחזרו "הביתה", לליכוד? 
לא. אפילו אסור להגיד על זה יותר מדי מילים, התשובה היא לא. במפלגה שלנו יש אמינות, אנחנו התחייבנו בפני הבוחרים שלנו שאנחנו הולכים לממשלת אחדות רחבה ליברלית, לא עם חרדים, לא עם חרדלים ולא עם הרשימה המשותפת.

גם במצב שזה אומר לצאת לבחירות שלישיות? 
אנחנו לא צריכים לחזור לימין. מי שעזב את הימין זה הליכוד עם המדיניות שלו בשנים האחרונות.

07:52 עריכה

בכחול לבן העבירו מסרים לרשימה המשותפת שלפיהם הם לא מתכוונים להיענות לדרישותיהם, וכי אינם מעוניינים בתמיכת הרשימה, כך פורסם הבוקר בכאן רשת ב'.

זאת על מנת למנוע מהם להמליץ על גנץ אצל הנשיא ולגרום לנתניהו לקבל ראשון את המנדט להרכבת הממשלה. ברשימה המשותפת התעלמו מהמסרים והמליצו על יו"ר כחול לבן.

07:51 עריכה

בצלאל סמוטריץ' מנסה להעביר את סתיו שפיר שיעור ביהדות

07:41 עריכה

השרה מירי רגב מהליכוד, התראיינה הבוקר לאפי טריגר בגל"צ ואמרה: "אנחנו לא רוצים להגיע לבחירות שלישליות. אנחנו מבינים שזה כבד על המשק הישראלי. כרגע צו השעה זה ללכת לממשלת אחדות רחבה".

רגב תקפה את גנץ: "הוא יגרור אותנו לסיבוב שלישי. הלוואי שליברמן היה איתנו, מקומו בגוש הימין. אנחנו לא יכולים לחשוב על לשבת עם מפלגות אנטי ציוניות". לגביי האופציה לבחירות ישירות שעלתה אתמול אמרה השרה: "אנחנו נשמח. אני לא יודעת אם זה ישים, זה מורכב מאוד. אבל הרוב היו מצביעים לנתניהו. גם מי שהצביע לליברמן היה מצביע לנתניהו".

07:34 עריכה

בוקר טוב! לאחר שאתמול הגיעו חלק מהמפלגות להתייעצות עם נשיא המדינה – הליכוד, ש"ס, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו וכחול לבן – היום יגיעו נציגים של השאר.

סבב ההתייעצויות שיגיע בשעה 10:00, אז יגיעו לבית הנשיא נציגי יהדות התורה. ב-10:45 מפלגת ימינה, ב-11:30 העבודה-גשר וב-12:15 יגיעו אל הנשיא חברי המחנה הדמוקרטי.

ביום רביעי הקרוב יתקבלו תוצאות הבחירות הרשימות, אז ישקול הנשיא האם יש צורך בסבב התייעצויות נוסף.

עוד 17 עדכונים
גיא זהר גיא זהר

הֲרָצַ֖חְתָּ וְגַם־יָרָ֑שְׁתָּ

מלכים א, פרק כא:

בפרק הזה מביא התנ"ך לשיא את הסלידה ממלוכה שאין בה איזונים.
המלך אחאב רואה שטח קרקע יפה והוא חושק בו לעצמו.
השטח הזה שייך ל"נבות היזרעאלי". הכרם של נבות.
אחאב פונה לנבות ומבקש לקנות ממנו את הכרם שלו. המלך מבקש לקנות בכסף טוב ואף לתת אדמה אחרת במקום, אבל נבות לא מוכר

ג וַיֹּ֥אמֶר נָב֖וֹת אֶל־אַחְאָ֑ב חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵֽיהוָ֔ה מִתִּתִּ֛י אֶת־נַחֲלַ֥ת אֲבֹתַ֖י לָֽךְ

יש כאן עקרון מעניין אותו מבטא נבות – אדמה של המשפחה לא מוכרים, גם לא למלך, ויש לכך גיבוי מיהוה. המלך, החזק, העשיר – לא יכול לכפות את רצונו על האדם הפשוט.

אחאב חוזר לארמונו, מתוסכל מהסירוב של נבות. אפשר להניח שהיו לו מקרים קודמים בהם לא גילו כלפיו התנגדות. הוא עצבני, שוכב במיטתו ומסרב לאכול. מלך אינפנטיל.

*  *  *

איזבל מזהה את מצב הרוח של המלך ושואלת אותו בעניין:

ה וַתָּבֹ֥א אֵלָ֖יו אִיזֶ֣בֶל אִשְׁתּ֑וֹ וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מַה־זֶּה֙ רוּחֲךָ֣ סָרָ֔ה וְאֵינְךָ֖ אֹכֵ֥ל לָֽחֶם

ואחאב מתבכיין על כך שנבות מסרב למכור את הכרם.
איזבל לא מוכנה לקבל את המצב שבו המלך נכנע לאזרח הפשוט ואומרת לאחאב:

ז וַתֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אִיזֶ֣בֶל אִשְׁתּ֔וֹ אַתָּ֕ה עַתָּ֛ה תַּעֲשֶׂ֥ה מְלוּכָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל ק֤וּם אֱכָל־לֶ֨חֶם֙ וְיִטַ֣ב לִבֶּ֔ךָ אֲנִי֙ אֶתֵּ֣ן לְךָ֔ אֶת־כֶּ֖רֶם נָב֥וֹת הַיִּזְרְעֵאלִֽי

קום, תפסיק לילל, אתה המלך ועכשיו תחזור למלוך. אני אתן לך את הכרם של נבות.
מסתבר שזה לא חידוש ישראלי מודרני, שבו אשת המנהיג מתערבת בעניינים של המנהיג.

קום, תפסיק לילל, אומרת איזבל לאחאב. אתה המלך ועכשיו תחזור למלוך. אני אתן לך את הכרם של נבות. מסתבר שזה לא חידוש ישראלי מודרני, שבו אשת המנהיג מתערבת בעניינים של המנהיג

אחאב לא שואל שאלות, לא מברר עם אשתו מה היא מתכננת לעשות, לא מזהיר אותה. נוח לו לתת לה "לסדר" בשבילו את הכרם של נבות.
הוא שוכח שמלך/מנהיג אחראי לכל מה שקורה בממלכה ובמיוחד למה שקורה אצלו בארמון, והוא עוד ישלם על כך מחיר כבד.

*  *  *

איזבל, באמצעות מכתבים שהיא מוציאה עם חותם המלך, מארגנת משפט מבוים לנבות היזרעאלי, בו הוא מואשם ע"י שני עדים רמאים, באשמה כבדה מאוד – הוא קילל את אלוהים והמלך.

זקני העיר מבצעים את ההנחיות שקבלו מאיזבל, מביאים את נבות למשפט המבוים, מאשימים אותו בביזיון אלוהים והמלך. העדים הרמאים מעידים, הזקנים מקבלים את העדות, והעם סוקל את נבות למוות.

איזבל עושה שימוש במערכת המשפט כדי להשיג את מבוקשה. מסתבר שכאשר השופטים והבכירים בעם נתונים למרות של השלטון המרכזי, אין משמעות למשפט. הכול למראית עין.

איזבל עושה שימוש במערכת המשפט להשגת מבוקשה. מסתבר שכאשר השופטים והבכירים בעם נתונים למרות של השלטון המרכזי, אין משמעות למשפט. הכול למראית עין

בימינו, כאשר גוברים הקולות ליתר השפעה של גורמים פוליטיים על הרכבי השופטים בבית המשפט, חשוב לזכור את מה שקורה כאשר בית המשפט אינו עצמאי בהרכבו ובהחלטותיו.

*  *  *

עכשיו, כשנבות מת, הדרך סלולה בפני איזבל והיא פונה לאחאב:

טו וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ אִיזֶ֔בֶל כִּֽי־סֻקַּ֥ל נָב֖וֹת וַיָּמֹ֑ת וַתֹּ֨אמֶר אִיזֶ֜בֶל אֶל־אַחְאָ֗ב ק֣וּם רֵ֞שׁ אֶת־כֶּ֣רֶם׀ נָב֣וֹת הַיִּזְרְעֵאלִ֗י אֲשֶׁ֤ר מֵאֵן֙ לָתֶת־לְךָ֣ בְכֶ֔סֶף כִּ֣י אֵ֥ין נָב֛וֹת חַ֖י כִּי־מֵֽת

זוכר שהבטחתי לך שאתן לך את הכרם? בבקשה, נבות מת. לך קח את הכרם.

אחאב אפילו לא מתעניין כיצד מת נבות. זה כל כך שקוף – אחאב יודע בדיוק מה קרה, אם כי לכאורה הוא בכלל לא מעורב כי הכול בוצע ע"י איזבל. מעניין מה היה אומר על זה יצחק רבין

אחאב אפילו לא מתעניין כיצד מת נבות. זה כל כך שקוף – אחאב יודע בדיוק מה קרה, אם כי לכאורה הוא בכלל לא מעורב כי הכול בוצע ע"י איזבל.
מעניין מה היה אומר על זה יצחק רבין?

בכל אופן, אחאב הוא לא רבין. הוא פשוט קם ויורד (כמה סמלי – יורד) והולך לקחת את הכרם:

טז וַיְהִ֛י כִּשְׁמֹ֥עַ אַחְאָ֖ב כִּ֣י מֵ֣ת נָב֑וֹת וַיָּ֣קָם אַחְאָ֗ב לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם נָב֥וֹת הַיִּזְרְעֵאלִ֖י לְרִשְׁתּֽוֹ

זהו. השחיתות השלטונית מגיעה לשיא.

מערכת המשפט משרתת את השלטון. אנשים מתים לכאורה בידי בית המשפט, ורכוש האדם הפרטי נתון לחלוטין לגחמות המלך והמלכה.

זהו. השחיתות השלטונית מגיעה לשיא. מערכת המשפט משרתת את השלטון. אנשים מתים לכאורה בידי בית המשפט, ורכוש האדם הפרטי נתון לחלוטין לגחמות המלך והמלכה

יהוה מחליט להתערב במהלך העניינים ושולח את אליהו לשיחה צפופה עם אחאב:

יז וַיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־אֵלִיָּ֥הוּ הַתִּשְׁבִּ֖י לֵאמֹֽר ׃ יח ק֣וּם רֵ֗ד לִקְרַ֛את אַחְאָ֥ב מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֣ר בְּשֹׁמְר֑וֹן הִנֵּה֙ בְּכֶ֣רֶם נָב֔וֹת אֲשֶׁר־יָ֥רַד שָׁ֖ם לְרִשְׁתּֽוֹ ׃ יט וְדִבַּרְתָּ֨ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כֹּה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲרָצַ֖חְתָּ וְגַם־יָרָ֑שְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ֨ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כֹּה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר לָקְק֤וּ הַכְּלָבִים֙ אֶת־דַּ֣ם נָב֔וֹת יָלֹ֧קּוּ הַכְּלָבִ֛ים אֶת־דָּמְךָ֖ גַּם־אָֽתָּה

הנה זה הגיע. המשפט שעד היום מהדהד כאשר באים להציג מצב שבו החזק מתעמר בחלש – הרצחת וגם ירשת?

יהוה מראש לא נותן לאחאב שום הנחות. אמנם הוא לא רצח בעצמו את נבות היזרעאלי. הרי איזבל בצעה את כל המהלך, ומי שבפועל רצחו אותו היו בני עירו – כל זה לא מעניין את יהוה. האצבע המאשימה עוברת דרך כולם ונצמדת למצחו של המלך – אתה רצחת!

הרי איזבל בצעה את כל המהלך, ומי שבפועל רצחו אותו היו בני עירו – אבל כל זה לא מעניין את יהוה. האצבע המאשימה עוברת דרך כולם ונצמדת למצחו של המלך – אתה רצחת!

כשאתה מנהיג, כשאתה מלך, אתה אחראי. אחריות לא ניתן להאציל למישהו אחר. זו מהות המנהיגות.

*  *  *

כשאחאב פוגש את אליהו, עוד לפני שאליהו פוצה את פיו, אומר לו אחאב:

כ וַיֹּ֤אמֶר אַחְאָב֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ הַֽמְצָאתַ֖נִי אֹיְבִ֑י

אחאב מכנה את אליהו – אויבי. הנביא, נציג יהוה עלי אדמות, קול המוסר והאמת הוא האויב בעיני המלך.

והתשובה של אליהו חדה כתער:

וַיֹּ֣אמֶר מָצָ֔אתִי יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ֔ לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה

כן אומר אליהו, מצאתי אותך, כי אתה מכור לעשיית דברים רעים בעיני יהוה.
אליהו, למרות שיהוה אמר לו להגיד לאחאב: "הרצחת וגם ירשת", לא עושה זאת.
הוא מבין שאין עם מי לדבר והוא מיד מטיח במלך את נבואת העתיד הקשה:

כא הִנְנִ֨י ֯מֵבִי אֵלֶ֨יךָ֙ רָעָ֔ה וּבִעַרְתִּ֖י אַחֲרֶ֑יךָ וְהִכְרַתִּ֤י לְאַחְאָב֙ מַשְׁתִּ֣ין בְּקִ֔יר וְעָצ֥וּר וְעָז֖וּב בְּיִשְׂרָאֵֽל ׃ כב וְנָתַתִּ֣י אֶת־בֵּיתְךָ֗ כְּבֵית֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט וּכְבֵ֖ית בַּעְשָׁ֣א בֶן־אֲחִיָּ֑ה אֶל־הַכַּ֨עַס֙ אֲשֶׁ֣ר הִכְעַ֔סְתָּ וַֽתַּחֲטִ֖א אֶת־יִשְׂרָאֵֽל

אחאב שומע את הדברים הקשים ומיד מגלה צער וחרטה גדולים.
יהוה מאמין לכנות החרטה של אחאב ואומר לאליהו:

כח וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־אֵלִיָּ֥הוּ הַתִּשְׁבִּ֖י לֵאמֹֽר ׃ כט הֲֽרָאִ֔יתָ כִּֽי־נִכְנַ֥ע אַחְאָ֖ב מִלְּפָנָ֑י יַ֜עַן כִּֽי־נִכְנַ֣ע מִפָּנַ֗י לֹֽא־֯אָבִי הָֽרָעָה֙ בְּיָמָ֔יו בִּימֵ֣י בְנ֔וֹ אָבִ֥יא הָרָעָ֖ה עַל־בֵּיתֽוֹ

כלומר – אמנם שושלת אחאב תקבל את העונש הכבד, אבל זה יקרה לאחר מות אחאב עצמו.

*  *  *

ההשוואה לדויד המלך ונתן הנביא במקרה אוריה ובת-שבע (משל כבשת הרש) למקרה אחאב ונבות הכרמלי (הרצחת וגם ירשת?) מתבקשת.
בשני המקרים המלך מתחרט.

במקרה של דויד – הצבא משמש את המלך ואוריה ולוחמים נוספים מתים.
במקרה של אחאב – מערכת המשפט משמשת את המלך ונבות נרצח.

ההבדל הוא שדויד קיבל את נתן הנביא כיועץ חיוני ואילו אחאב קיבל את אליהו הנביא כאויב.

דויד, כמו כל שלטון, היה חוטא, אבל היה לו כבוד לנביא המייצג את המוסר והאמת.

אחאב, כמו כל שלטון, היה חוטא שראה בנביא אויב.

*  *  *

פרשה נבות הכרמלי מצליחה בסיפור כל כך קצר לבטא עקרונות שלטוניים הנכונים עד היום.

לכל אלה בשלטון הדמוקרטי הקמים על בית המשפט העליון ודורשים להכפיף אותו לגחמות הפוליטיקאים – כדאי שיקראו את הפרק הזה ויפנימו את הסכנה הכרוכה בכך

לכל אלה בשלטון הדמוקרטי הקמים על בית המשפט העליון ודורשים להכפיף אותו לגחמות הפוליטיקאים – כדאי שיקראו את הפרק הזה ויפנימו את הסכנה הכרוכה בכך.

לכל אלה הקונים אדמות מידי בעליהם בדרכי מרמה מגובים בזיופים המוצגים בבית המשפט – דעו שזה פשע.

כל אלה הרואים במשפט אויב – כדאי שיקראו את הפרק הזה ויחזירו את כלי ה-D9 לחנייה.

לכל אלה בשלטון שחושבים שכאשר עוולות מבוצעות ע"י הנשים שלהם או ע" מלחכי פנכה אחרים, אז הם יכולים לרחוץ בניקיון כפיהם – תחשבו שוב.

לכל המנהלים והמנהיגים שחושבים שהאצלת סמכויות כמוה כהורדה באחריותם – תחשבו עוד פעם.

עופר בורין הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. אל״מ (מיל) בחיל האוויר. בן 58, נשוי ואב לשלושה. כותב פרשנות אישית לתנ״ך.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,143 מילים
עודכן לפני 26 דקות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בית כנסת בארצות הברית מסתיר מהגרת לא חוקית

עשרות בתי כנסת אמריקאים הצטרפו למאבק הפעיל נגד מדיניות ההגירה של טראמפ, ופועלים להגנה על מהגרים שעומדים בפני גירוש

עוד 695 מילים

תחנת הכח האייקונית והוותיקה של ת"א עומדת בפני צומת ● לפי תרחיש אחד, כושר הייצור שלה יוכפל והיא תהפוך לאחת התחנות הגדולות בארץ - דווקא כשבצמוד ייבנו אלפי דירות ● לפי התרחיש השני, היא תועבר אל מחוץ לעיר

עוד 603 מילים

מתחת לרדאר נבחרת הבייסבול הישראלית תנסה לעשות היסטוריה

בזמן שתשומת הלב הלאומית מופנית לנבחרת ההתעמלות האמנותית, גם נבחרת הבייסבול עשויה להעפיל היום לאולימפיאדה ● הנבחרת מורכבת ברובה משחקנים לשעבר בליגה האמריקאית, שקיבלו אזרחות כדי לייצג את המדינה ("כל אחד מהם היה לפחות שבועיים בארץ")

עוד 511 מילים

פרשנות נהירת המצביעים הערבים היא רק טעימה מהעתיד

נתניהו האמין שהוא מצא את הנוסחה, הלא מוסרית אבל האפקטיבית, למקסם את היתרון שלו ביום הבחירות ● והיא גם עבדה – עד שהיא הפסיקה לעבוד ● הליכוד עשוי להצטער עוד שנים רבות על היום שבו פנה נגד ציבור הבוחרים הערבים, בדיוק כשם שהשמאל עדיין מקונן על יחסו ההיסטורי למזרחים

עוד 1,294 מילים

דעה קואליציה חזקה ויציבה: כן, זה אפשרי

בתוך שבועות יכולה לקום כאן קואליציה חזקה ויציבה, שתקדם עד סוף שנת 2020 שורה ארוכה של החלטות וחוקים היסטוריים בקנה מידה ישראלי, שרובם יזכו לתמיכה של כ-75% מהאזרחים

עוד 671 מילים

הדחתו של קינג ביבי

חברי הכנסת של הליכוד עדיין מחויבים בנאמנותם לנתניהו, אבל תוצאות הבחירות עשויות להוביל אותם להפלת המלך ● אחד מהפרשנים מעריך: "הם לא יישארו על הליכוד-טיטאניק"

עוד 1,015 מילים ו-1 תגובות

כחול לבן לא רוצים להיות הראשונים לנסות להרכיב קואליציה

נתניהו: "אפעל להקים ממשלת אחדות רחבה, אין פתרון אחר" ● הרשימה המשותפת המליצה על בני גנץ להרכבת הממשלה, בבל"ד הביעו התנגדות ● טיבי: "היום נעשה היסטוריה ונעשה מה שצריך כדי להפיל את נתניהו" ● ליברמן הודיע כי לא ימליץ על אף מועמד ● נציגי כחול לבן לנשיא: "אם לא נצליח לעמוד במשימה, נחזיר את המנדט אליך"

עוד 45 עדכונים

טיבי: "עוד לא החלטנו על מי להמליץ. מחר נכריע"

מוקדם יותר דווח כי גורמים מתוך הרשימה המשותפת, אמרו כי המפלגה תמליץ לנשיא על בני גנץ ● לקראת שעות הצהריים ייפגשו חברי הרשימה לדיון מכריע ● ליברמן יכנס מסיבת עיתונאים מחר ב-17:00

11:08 עריכה

לאחר ההישג בבחירות, איימן עודה מסמן מטרה ראשונה

 

16:31 עריכה

שבת בצהריים וניצן הורוביץ, יו"ר המחנה הדמוקרטי, מפרגן לוועדת הבחירות המרכזית

17:21 עריכה

הרשימה המשותפת החליטה היום להמליץ על בני גנץ לראשות הממשלה, בפגישתה מחר עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. כך על פי דיווח ב״הארץ״ וכן ציוץ של הכתבת המדינית של חדשות 12, דפנה ליאל.

חברי המשותפת נפגשים כרגע בכפר קאסם לדיונים. ח״כ אחמד טיבי הגיב לדיווחים עם תמונה מתוך הדיון, אך אמר כי טרם התקבל החלטה סופית.

18:57 עריכה

ח"כ אחמד טיבי: מחר תתקבל ההחלטה האם להמליץ על גנץ. 

בסרטון שהעלה לטוויטר בסיום הדיון של חברי הרשימה המשותפת, אמר טיבי: "היה דיון רציני, מעמיק. לא התקבלה החלטה היום. מחר ייפגשו ארבע ראשי הסיעות לדיון מכריע, לקראת הצהריים".

19:27 עריכה

הכתבת הפוליטית של חדשות 12 מדווחת, שליברמן יכנס מחר בשעה 17:00 מסיבת עיתונאים.

19:37 עריכה

ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת, התייחסה הערב בפגוש את העיתונות בחדשות 12 לאירועי השעות האחרונות. "אנחנו נלחמנו שביבי לא יהיה ראש הממשלה, אבל זה לא אומר שנמליץ על גנץ באופן טבעי".

עד היום אתם לא רציתם להמליץ על אף אחד.
"זה לא עניין של לא רצינו, לא ראינו שיש מישהו שכל כך רוצים להמליץ עליו. היום זה כן. אנחנו נשנה את המפה, אם נחליט משהו". עוד אמרה תומא סלימאן, כי עד כה לא קיבלה הרשימה איתות ש"דוחף לכיוון של המלצה": "יש משהו שמפספסים בכל השיח הזה – למי הרוב במדינת ישראל אומר 'לא'. והרוב במדינת ישראל אומר לנתניהו 'לא'. אנחנו לא נהיה חלק מאחדות לאומית ולא נהיה חלק מקואליציה, אבל אנחנו כן נכריע".

19:42 עריכה

ח"כ דוד ביטן מהליכוד עונה לשאלה האם בליכוד כבר מדברים על היום שאחרי נתניהו – "בכלל לא. רק אתם מדברים". כמו כן התייחס ביטן לדיווחים על כך שראש הממשלה מנהל משא ומתן להגיע להסדר טיעון. "לפני שעה וחצי סיימתי שיחה עם ראש הממשלה, אין שום משא ומתן לעסקת טיעון. זה פשוט לא נכון". את הדברים אמר ביטן בחדשות 12.

במקביל, הוציאה דוברות ראש הממשלה הודעה שמחזקת את דברי ביטן. "בעקבות מספר פרסומים בסוף השבוע בנושא עסקת טיעון, אני שב ומבהיר שלא היה ולא נברא", נכתב. "אין כל שחר לדיווחים השקריים על כוונה של ראש הממשלה נתניהו להגיע להסדר טיעון. פרקליטיו של ראש הממשלה יופיעו לשימוע כמתוכנן ויציגו בו טענות מוחצות".

19:53 עריכה

ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת על הדיונים בנוגע להמלצת מפלגתו על בני גנץ: "הרצון שלנו להדיח את נתניהו הוא עז. השאלה היא האם גנץ מביא אלטרנטיבה".

 

19:55 עריכה

לאחר שתי מערכות בחירות רצופות השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות התייצב הערב ב"פגוש את העיתונות", ויצא כנגד הטענות כי הבחירות בישראל מזויפות. 

"ניסו לעשות דה-לגיטימציה של מערכת הבחירות. אנחנו התייחסנו לכל דבר ברצינות ונערכנו כדי שהדבר הזה לא יקרה. לצורך זה, עשינו היערכות מיוחדת, גם עלה עניין המצלמות ואז אנחנו הפעלנו סיירת מיוחדת של טוהר הבחירות".

אבל גם הקפאתם 15 קלפיות. 
"עד יום רביעי נמסור את התוצאות הרשמיות. כל תלונה, גם של ח"כ וגם של הציבור – תיבדק".

הרגשת שאתה תחת מתקפה? 
"כן, הייתי תחת מתקפה. אבל מתוך ניסיון בתפקיד השיפוטי, אני יודע שכשהחוק הוא לנגד עיניך, אז בכל דיון משפטי – תמיד יש צד אחד מרוצה וצד אחד שלא. אני מורגל בזה".

השופט מלצר התייחס גם לפסקת ההתגברות, ועל כך שככל הנראה תרד מהפרק: "ודאי שאני חש הקלה, ההתקפה הזאת הייתה שלא במקומה. זה גם נושק לצד הפוליטי – אני גם אפשרתי תשדירים שתמכו בפסקת ההתגברות – אבל אני חושב שטוב לעם ישראל, שהנושא הזה, נראה לי, יורד מעל הפרק".

19:58 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו תוקף את עיתונאי חדשות 12, ערד ניר, על כך שעשה לייק לציוץ בטוויטר בו נכתב: "החנינה היא דיבור ויוזמה מטופשםי. הדיון צריך להיות בהחזרתו החד פעמית של עונש המוות".

נתניהו כתב: "עיתונאי ממעריב מציע להטיל עליי עונש מוות. ערד ניר תומך. ההסתה בשמאל חוצה כל קו אדום!".

 

20:00 עריכה

משה בוגי יעלון מכחול לבן, ככל הנראה מתחנף לרשימה המשותפת: "כשנקבל את המנדט, נעשה מה שצריך כדי להעניק שקט וביטחון גם לחברה הערבית בישראל"

21:13 עריכה

עמיר פרץ על מקרי הרצח בחברה הערבית: "אוזלת יד של הרשויות שלא עושות די כדי לאסוף את הנשק, להרתיע ולפני הכל – לקחת אחריות"

22:09 עריכה

ההבטחות של כחול לבן לרשימה המשותפת: אחת מהן היא לבטל את החוק שהחמיר מאוד את הענישה על עבירות בנייה. 

בצלאל סמוטריץ' בתגובה: "גנץ, לפיד וליברמן במכירת חיסול של הציונות ושל שלטון החוק. את אחיהם החרדים פוסלים ואת תומכי הטרור ושוללי המדינה היהודית מחבקים"

 

22:48 עריכה

ג'מאל זחאלקה, יו"ר מפלגת בל"ד, מסביר מדוע מפלגתו מתנגדת להמליץ על בני גנץ לנשיא

עוד 14 עדכונים

צעירים יהודים מבריטניה יצאו להודו כדי להתרחק מהפריבילגיות וללמוד מקרוב על החיים במדינות מתפתחות ● "שאלנו את הכפריים שם על הבעיות הגדולות ביותר שלהם, והם אמרו: האם יהיה לנו מספיק לאכול? האם ירד גשם?" ● "ואז הם שאלו אותנו על הבעיות שלנו, וחשבתי: האם יש לנו בעיות בכלל?"

עוד 775 מילים

איך מצאתי את סבתא שלי באלבום תמונות מאושוויץ

"אלבום אושוויץ", שמתעד בתמונות את השמדת יהודי הונגריה, הוא אחד המסמכים החשובים ביותר מתקופת השואה ● מאט ליבוביץ' הופתע לגלות שם את תמונת סבתו בת ה-16 - שהגיעה למחנה המוות מצ'כוסלובקיה ● "הבחנתי בה כבר קודם לכן, בנערה עם הרווח בין השיניים ועם החיוך שלא-במקומו בבירקנאו, אבל עכשיו זיהיתי את עצמי בעיניה"

עוד 1,577 מילים ו-1 תגובות
סגירה