17 מיליון אוסטרלים הצביעו והכריעו: אוסטרליה נשארת של השמרנים מהמפלגה הליברלית, זאת למרות יתרון מובהק לאופוזיציה בסקרים. ״תמיד האמנתי בניסים״, אמר ראש המפלגה סקוט מוריסון לקהל לאחר שנודע על נצחונו הבטוח. ״הלילה זה לא עלי או עליכם או אפילו המפלגה הליברלית. זה על כל אוסטרלי שסומך על ממשלתו לשים אותו במקום הראשון״.ֿ
מוריסון בן ה-51 מכהן כראש הממשלה מאז אוגוסט 2018, אז שמונה לראש המפלגה שנמצאת בשלטון מאז 2013. באוקטובר אותה שנה פורסם שהוא שוקל להעביר את שגרירות אוסטרליה מתל אביב לירושלים, ובכך להכיר בה כבירת ישראל. בסופו של דבר החליט להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל בלבד.
מוריסון מתנגד לנישואי גאים ותומך בממשל טראמפ.
המפסיד ביל שורטן, מנהיג הלייבור כיוון לדרך אחרת עבור אוסטרליה: חזרה להתערבות ממשלתית גדולה יותר בנושאים כמו משבר האקלים והכלכלה, וגם להפוך את החלטתה של הממשלה האוסטרלית להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל.
לקראת הבחירות לפרלמנט האוסטרלי בשבת, יצאה מפלגת הלייבור המקומית בהבטחה להפוך את החלטתה של הממשלה האוסטרלית הנוכחית להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל. עם זאת, היא נמנעה מלהכריז על כוונה להכיר חד-צדדית במדינה פלסטינית, אף שוועידת המפלגה הכריעה על כך לפני חמישה חודשים.
"אנחנו תומכים בתפיסתה של הקהילה הבינלאומית, שלפיה עתידה של ירושלים צריך להיות מוכרע על ידי הצדדים המעורבים בסכסוך במזרח התיכון כחלק מהמשא ומתן לשלום", נמסר מהמפלגה לוועד המנהל של יהדות אוסטרליה, שערך סקר בקרב המפלגות הגדולות במדינה על עמדתן בסוגיה זו. "מפלגת הלייבור אינה תומכת בהכרה חד-צדדית בירושלים כבירת ישראל, ובכוונתה להפוך את ההחלטה הזו לאחר שתרכיב את הממשלה".
הסקרים באוסטרליה מנבאים מרוץ צמוד, אבל ההערכה היא כי מפלגת הלייבור תזכה בבחירות הפדרליות שיתקיימו בשבת הקרובה, וכי ראש המפלגה, ביל שורטן, צפוי לכהן כראש הממשלה הבא.
סקוט מוריסון (צילום: AP Photo/Andrew Taylor)
ב-15 בדצמבר הכיר ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, באופן רשמי הן במערב ירושלים כבירת ישראל, והן "בשאיפתו של העם הפלסטיני למדינה עתידית שבירתה במזרח ירושלים". המהלך הזה התקבל באכזבה ואף במרירות מצד ממשלת ישראל, שמתייחסת לירושלים כולה כאל בירתה.
ב-6 בדצמבר 2017 הכיר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ בירושלים כבירת ישראל, ללא הבחנה גאוגרפית או נקיטת עמדה ביחס לגבולות העיר. ב-14 במאי 2018 העבירה שגרירות ארצות הברית את משכנה מתל אביב לירושלים.
ואולם, מוריסון, שאמר בעבר כי הוא "פתוח לאפשרות" של העברת שגרירות אוסטרליה לירושלים, הודיע בדצמבר על הקמת "משרד לענייני הגנה ומסחר" בעיר. המשרד נפתח בשקט בחודש מרץ, ללא נוכחות של נציגים בכירים מאף אחד משני הצדדים.
משרד החוץ הישראלי סירב להגיב להכרזתה של מפלגת הלייבור על כוונתה להפוך את ההחלטה בנוגע לירושלים. "לא נתייחס לדברים היפותטיים או לספקולציות", נמסר.
טקטיקה פוליטית נואשת
תשובתה של מפלגת הלייבור לשאלת הוועד המנהל של יהדות אוסטרליה באשר למעמדה של ירושלים, לא מתייחסת להבחנה שעשה ראש הממשלה מוריסון בין מזרח העיר לבין מערבה.
בלייבור תיארו את המהלך של מוריסון כ"טקטיקה פוליטית נואשת" שמטרתה לחזר אחר קולות היהודים, וטענו כי החלטתו התקבלה ללא התייעצות עם הקבינט, ובניגוד לעצתם של מומחים למדיניות חוץ ובעלות בריתה של אוסטרליה.
"למרבה הפלא, ההחלטה התקבלה מבלי להתייעץ עם אף אחד מהצדדים, הישראלים או הפלסטינים, שהסכמתם חייבת להיות הבסיס לכל שלום בר קיימא".
"לכאוס ולבלבול שזרעה ההחלטה של מוריסון יש השלכות ברורות. היא פגעה בכמה משכנינו הקרובים ביותר וגרמה נזק למוניטין הבינלאומי של אוסטרליה ולאינטרסים שלה. החלטתם הסופית של הליברלים להכיר בירושלים כבירת ישראל, אבל להשאיר את השגרירות בתל אביב, היא בבחינת הבעת התנגדות משפילה כלפי מר מוריסון".
בהצהרה נטען עוד כי מפלגת הלייבור הייתה "תומכת חזקה" של ישראל עוד לפני קום המדינה. "התמיכה הזאת לא תשתנה לעולם. אנחנו רוצים לראות את העם הישראלי חי בשלום, בתוך גבולות מוכרים ובטוחים, ונמשיך להיות איתנים בתמיכתנו בישראל בקידום השלום".
בדצמבר 2018 הוועידה הלאומית של מפלגת הלייבור קראה ל"ממשלת הלייבור הבאה להכיר בפלסטין כמדינה", ותיארה את המהלך כ"בעל עדיפות חשובה".
הכרזה זו "הבהירה את רצונה של הוועידה להכיר בפלסטין כמדינה, יחד עם הכרה בכך שעניין זה יעמוד בסופו של דבר להכרעתה של ממשלת הלייבור העתידית", מסרה השבוע המפלגה לוועד היהודי – אולי כאיתות לכך ששורטן יתמוך בסטטוס קוו, ולא יצהיר על הכרה במדינה פלסטינית, ללא הסכם שלום עם ישראל.
בניגוד לכך, מפלגת הלייבור הבריטית, בראשות מבקרה הנצחי של ישראל ג'רמי קורבין, חזרה והודיעה כי תכריז על הכרה במדינה פלסטינית מיד לאחר שתעלה לשלטון.
"ממשלת לייבור בראשות שורטן תבטיח שכל החלטה שתתקבל תתרום לסיום הסכסוך בדרכי שלום ולקידום פתרון שתי המדינות", נמסר מטעם מפלגת הלייבור האוסטרלית לוועד היהודי.
באשר למדינה הפלסטינית נמסר ממפלגתו של מוריסון לוועד היהודי כי אוסטרליה מאמינה זה מכבר ששאיפות כאלה "יכולות להתממש רק באמצעות משא ומתן ישיר בין הפלסטינים לישראל".
ממשלתו הבאה, כך נאמר, תמשיך "לעודד הן את הישראלים והן את הפלסטינים לעשות את הצעדים הדרושים להחייאת תהליך השלום, ולחדש את המשא ומתן על סוגיות כגון מעמדה של ירושלים, זכות השיבה, מעמד ההתנחלויות, הסדרי הביטחון וגבולותיה העתידיים של המדינה הפלסטינית".
מלקולם טורנבול, לשעבר ראש ממשלת אוסטרליה, מתארח בישראל ב-2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
בפברואר 2017 קיים שורטן בסידני פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "חבר הפרלמנט שורטן הדגיש את אופייה הדו-מפלגתי של ההערכה שרוחשת אוסטרליה לישראל", נאמר בתצהיר של משרד ראש הממשלה בסיכום הפגישה ביניהם, שנמשכה כשעה.
בתום הפגישה אמר שורטן לכתבים כי דן עם נתניהו בסוגיית ההתנחלויות. לדבריו, הוא גינה את "ההתנחלויות והרחבתן", הגדיר אותן כ"מחסום בפני השלום", ואמר שמפלגתו תומכת "בזכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו".
ביום העצמאות הקודם הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו "טיפול מועדף" לעשר המדינות הראשונות שיעבירו את השגרירויות שלהן לירושלים. "יש עיקרון פשוט, אתם מכירים אותו: הראשון שמגיע, הוא הראשון לקבל את השירות", אמר בקבלת פנים לשגרירים הזרים שהתקיימה באפריל אשתקד בירושלים.
באותה תקופה היו אלה ארצות הברית וגואטמלה שהתכוונו לפתוח שגרירויות בירושלים בתוך שבועות ספורים. נציגי הממשל הישראלים, מצדם, קיוו שהמהלך הזה ייצור מומנטום לפתיחת נציגויות דיפלומטיות בעיר הקודש.
"אני נרגש להגיד שלפחות שש מדינות דנות כעת באופן רציני בהעברת השגרירות שלהן לירושלים", הודיע נתניהו באותו יום. ברוח האופטימית הזו, האיץ שר השיכון דאז, יואב גלנט, בעיריית ירושלים להכשיר בעיר אזור עבור המשלחות הזרות שיתמקמו בירושלים, וזאת בדומה לשדרת השגרירויות בוושינגטון הבירה.
הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.
גם עתה, בחגיגות השנה לפתיחת שגרירות ארצות הברית בירושלים, ארצות הברית וגואטמלה הן עדיין המדינות היחידות שהעבירו את השגרירות שלהן לעיר. החשש הוא כי זו האחרונה עלולה להחזיר את השגרירות שלה לתל אביב, כפי שכמה מהמועמדים מובילים בבחירות הקרובות בגואטמלה התחייבו.
קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.
האיחוד האירופי המעיט בערכה של המגמה בקרב המדינות החברות באיחוד, לפתוח משרדי סחר בירושלים, מבלי שהם נחשבים שגרירות. כמו כן מתנגד האיחוד בתוקף לכל הכרה בעיר כבירת ישראל ולהקמת שגרירויות בתחומה.
אבל העובדות האלה לא מפריעות לוושינגטון ולירושלים לחגוג את ההחלטה ההיסטורית של הנשיא דונלד טראמפ ולציין אותה כאבן דרך בממדים תנ"כיים.
השגריר דיוויד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)
"יותר מהכל, שגרירות ארה"ב בירושלים מייצגת את האמת, הבסיס לכל מדיניות מוצלחת. העברת השגרירות ממקמת את ארה"ב בצד הנכון של ההיסטוריה".
פלסטינים רבים יחלקו על הטענה שהעברת השגרירות קידמה "דו קיום של שלום", כפי שסבור פרידמן. אך אין להכחיש שהתחזיות הקודרות שטענו כי העברת השגרירות תצית את המזרח התיכון כולו, לא התממשו.
לפי פרידמן, ששמו חרוט על לוח האבן בבניין השגרירות, "יותר מ-100 דיפלומטים אמריקאים מגיעים לעבודה בכל יום בירושלים, ועובדים יד ביד עם ישראלים ופלסטינים".
עשרה חודשים לאחר שהנשיא טראמפ הפך את הקונסוליה לשגרירות, הוא מיזג את הקונסוליה ברחוב אגרון – ששימשה את הפלסטינים – אל תוך השגרירות, וקרא לה "החטיבה לנושאים פלסטינים".
בנאום שנשא פרידמן בחודש מרץ האחרון, הוא אמר כי עתה כוללת השגרירות "עשרה גופים דיפלומטיים עם קשרים הדדיים". מטעם השגרירות נמסר כי ארצות הברית החלה לאחרונה "בתהליך לבחירת מקום קבע לשגרירות בירושלים".
נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של השגרירות בירושלים (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)
האם גואטמלה תשנה כיוון?
שגרירות גואטמלה ממוקמת בבניין משרדים בפארק הטכנולוגי מלחה. אך אם תשאלו חלק מהמועמדים המובילים בבחירות הקרובות לנשיאות במדינה, היא עשויה לעבור בקרוב לתל אביב.
נשיא המדינה, ג'ימי מוראלס – בן ברית קרוב של ישראל וחבר קרוב של משפחת נתניהו – לא יוכל להתמודד לתפקיד מחדש, בעקבות מגבלות על משך כהונתו. רבים מיורשיו הפוטנציאליים התחייבו לבטל את ההחלטה על המעבר לירושלים.
"אין הבטחה לכך שהנשיא הבא ישמור על השגרירות בירושלים", אומרת לאה סויבל, מייסדת ומנכ"לית Fuenta Latina, ארגון ללא מטרת רווח, המטפח את הקשרים של ישראל עם העולם דובר הספרדית.
״ההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים״
"צריך לזכור שההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים".
"עם זאת, האיומים היו ריקים והייצוא ממשיך", אומרת סויבל. "כתוצאה מכך, השגרירות הפכה לנושא לדיון פוליטי, וזו הסיבה לכך שחלק מהמועמדים שילבו אותו בפלטפורמת המדיניות המוצהרת שלהם לקראת הבחירות הקרובות".
זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גואטמלה (צילום: courtesy)
המועמדת היחידה שתומכת בהשארת השגרירות, ושיש לה סיכוי לזכות בבחירות, היא זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, אפראין ריוס מונט, שהחזיק בקשרים קרובים עם ישראל.
ריוס, המדורגת במקום השני בסקרים, הצהירה כי היא מכירה בירושלים כבירת ישראל. היא הבטיחה לשמור על מיקומה של השגרירות בעיר ולתמוך בישראל בעימותים מול הפלסטינים והאיראנים.
אשתו של הנשיא היוצא, פטריסיה מארוקין דה מוראלס, אירחה בדצמבר את אשתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, ל"ביקור היסטורי" במדינתה. השבוע היא צפויה לבקר בישראל כדי להשתתף באירועים המציינים שנה להעברת השגרירות.
מי שעוד ביקר כאן השבוע הוא הנשיא לשעבר של פרגוואי, הורסיו מנואל קרטס, שבשנה שעברה העביר את שגרירות ארצו לירושלים. מחליפו, מריו אבדו בניטס, הפך במהירות את ההחלטה, סגר את השגרירות שנפתחה בחופזה במלחה, והחזירה לתל אביב. מהלך שעשוי להוות נורת אזהרה בהקשר של גוואטמלה.
גם הונדורס שקלה בגלוי אפשרות להעביר את השגרירות שלה לירושלים, אך התנתה זאת בכך שישראל תפתח נציגות בבירתה, טגוסיגאלפה.
ב-24 במרץ הודיע נשיא הונדורס, חואן אורלנדו ארננדס, כי מדינתו "תפתח באופן מידי נציגות דיפלומטית רשמית בירושלים, ותעביר את השגרירות שלה לבירת ישראל, ירושלים". העברת השגרירות, כאמור, תהיה "השלב השני".
בהצהרה שפורסמה באותו יום, הבהיר שר החוץ של המדינה כי "משרד סחר" ייפתח בירושלים ברגע שישראל תפתח "משרד לשיתוף פעולה" בטגוסיגאלפה.
ואולם עד כה, ישראל לא פתחה שם נציגות רשמית. לדברי דיפלומטים ישראלים גם אין כרגע כוונה לפתוח משרד כזה בטגוסיגאלפה, וזאת עקב מגבלות פיננסיות.
שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל
שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל. פתיחת המשרדים מסמנת אותן כמדינות שמעוניינות לעשות מחווה למדינה היהודית, מבלי ללכת עד הסוף.
ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, אמר באוקטובר 2018 כי הוא "פתוח" בנוגע להעברת שגרירות המדינה לירושלים. אבל כמה שבועות לאחר מכן יכזב את הנציגים הישראלים, כשהכיר באופן רשמי במערב ירושלים כבירת ישראל, ולמעשה התעלם מכך שישראל רואה בכל ירושלים את עיר הבירה שלה.
בנוסף, מוריסון גם התחייב להעביר את השגרירות שלו לעיר רק כאשר הדבר יהיה "פרקטי, עם תמיכה ולאחר קביעת סטטוס סופי".
במרץ 2019, קנברה פתחה בשקט "משרד סחר וביטחון" בירושלים, אך נציגים מטעם המדינה הדגישו כי אין למשרד מעמד דיפלומטי כלשהו.
מי אומר את המילה האחרונה?
דבר דומה התרחש גם מול ברזיל. במהלך הבחירות במדינה בשנה שעברה, המועמד ז'איר בולסונארו התחייב להעביר את השגרירות לירושלים. לאחר ניצחונו, הוא התרחק מההכרזה, ובביקורו בישראל בחודש מארס הכריז על הקמת "משרד לקידום סחר, השקעה, טכנולוגיה וחדשנות בירושלים".
"אני מקווה שמדובר בצעד ראשון לקראת פתיחת שגרירות ברזילאית בירושלים, בזמן הנכון", אמר אז נתניהו. ג'ייסון גרינבלט, שמשמש כשליח של טראמפ למזרח התיכון, צייץ את ברכותיו, והפציר "בכל האומות" לשקול פתיחת שגרירות בעיר.
AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)
ואכן, חלק מידידותיה של ישראל במרכז אירופה ביטאו רצון דומה להעברת השגרירות לירושלים. ואולם, מסיבות שונות, עצרו כולן את המהלך לפני ביצועו .
ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה, למשל, הצהירה במארס 2019 כי המדינה שלה תעביר את השגרירות לירושלים. הבעיה היא שברומניה הנשיא, ולא ראש הממשלה, הוא בעל המילה האחרונה בנושאי מדיניות חוץ.
כך קרה שקלאוס יוהאניס, הנשיא, הבהיר מידית כי לא התקבלה כל החלטה בעניין, וציין כי דעותיו האישיות בנושא ידועות (ספוילר: הוא לא בעד המעבר).
נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, הודיע באפריל 2018 על תחילת תהליך תלת-שלבי להעברת הנציגות הדיפלומטית של המדינה לירושלים, אף שלא הוא זה שמקבל את ההחלטות במדינה. הצעד הראשון היה מינוי קונסול של כבוד בירושלים, וכחצי שנה לאחר מכן, גם נפתח "הבית הצ'כי" בירושלים, מתחם משרדים, שנציגים בפראג התעקשו כי אין לו כל מעמד דיפלומטי.
"אני מכבד באופן מלא את המדיניות האחידה של האיחוד האירופי, הרואה בירושלים את הבירה העתידית של מדינת ישראל ושל מדינת פלסטין העתידית", אמר שר החוץ של צ'כיה. ואכן, נראה כי הרצון של בריסל להנהיג מדיניות חוץ אחידה, מנעה מכמה מדינות חברות לקבל החלטה על העברת השגרירות.
מזכר פנימי של האיחוד ממרץ ציין כי אם עיתונאים יתעניינו בהתחייבות של ראש ממשלת רומניה להעברת השגרירות , על הנציגים להשיב כי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו "ימשיכו לכבד את הקונצנזוס הבינלאומי באשר לעיר".
המזכר ציטט את החלטת האו"ם 487 מ-1980, הקוראת למדינות "שיש להן פעילות דיפלומטית בירושלים להוציא את הנציגויות מהעיר הקדושה".
נראה כי לפחות מדינה אחת החברה באיחוד פועלת הפוך: במרץ האחרון פתחה הונגריה משרד סחר בירושלים, שנחשב לשלוחה של השגרירות הנמצאת בתל אביב. נציגים מהונגריה אף מדגישים כי למשרד יש "מעמד דיפלומטי".
"זהו רגע מרגש מאוד עבורנו, כי מדובר בנציגות הדיפלומטית הראשונה מאירופה שנפתחת בירושלים", אמר נתניהו בטקס פתיחת הנציגות.
המזכר הפנימי של האיחוד האירופי מפחית בערכו של הצעד מכיוון בודפשט, ומורה לנציגים להשיב לעיתונאים שיתעניינו בכך כי האיחוד והמדינות החברות בו ממשיכים "לכבד את הקונצנזוס הבינ"ל באשר לירושלים", כמוגדר בהחלטה 487. עוד צוין במזכר כי "הונגריה לא פותחת שגרירות אלא משרד סחר".
ההחלטה של טראמפ לפתוח את השגרירות האמריקאית בירושלים טלטלה את מה שהיה עד כה עקרון מנחה של הקהילה הבינלאומית, אך שנה לאחר מכן, ברור שהתקוות לכך שאומות העולם יפעלו כמותה, עדיין לא נשאו פרי.
תמלילי החקירה המתפרסמים של נתניהו הם מסמך מדהים שנבלע ברעש הקסאמים. חשוב להתייחס אליהם עכשיו, כי אדם שמשקר באופן כל כך גס בחקירה, סובל מבעיות זיכרון (לדבריו) וחותם על מסמכים בלי להבין (לדבריו), אסור לו לשלוח חיילים למלחמה.
נתניהו אינו ראש הממשלה הראשון הנגוע בפלילים, אך בהשוואה לשרון ואולמרט הוא הראשון שמוכן להפליל את האנשים הכי קרובים לו בכוונת מכוון.
תמלילי החקירה של נתניהו הם מסמך מדהים שנבלע ברעש הקסאמים. חשוב להתייחס אליהם, כי אדם שמשקר באופן כה גס בחקירה, סובל מבעיות זיכרון, וחותם על מסמכים בלי להבין, לא יכול לשלוח חיילים למלחמה
חוקר: "מתי לראשונה אתה מדבר עם פילבר על עסקת בזק־yes?"
נתניהו: "לא זוכר שדיברתי איתו על זה".
חוקר: "אתה בטוח?"
נתניהו: "לא נתתי שום הנחיות בעניין הזה. אני חושב שהוא, אם בכלל, אם זה עלה, זה הלך הפוך. הוא בא ואמר לי, כן".
הפללה כל כך בוטה רומסת ושקרית של אדם, שחטאו הגדול (וזה חטא גדול) שהוא התנהג כמו עבד נרצע, היתה מה שהוביל את פילבר וחפץ לשתף פעולה עם המשטרה.
נתניהו מתאר את תפקודו בתור שר התקשורת :
"אני רוצה שתבינו: מביאים לי פקטה כזאת, עם גומיות, יש גומיות כאלה וניירות, אני לא מגזים, כל יום לפחות, או יותר. ואני אפילו לא מסתכל עליהם. פותח. אני לא מוציא את זה מהגומיה אפילו, בדרך כלל. חותם, עובר הלאה. חותם, חותם, חותם. זו מידת המעורבות שלי".
נתניהו מסביר לחוקריו שכשר תקשורת, מעולם לא ביקר במשרד התקשורת ולא יודע אפילו היכן הוא. כלומר, לא טורח לבצע, אפילו למראית עין, את תפקידו כשר:
"ביקשתי בענייני סיקור הוגן. דברים שקשורים לאיזון של האתר הזה. אבל אם אתה שואל: האם היו עניינים שקשורים לבזק? אפס. אפס. אפס. חד־משמעית. אני כשר התקשורת חתמתי על מסמכים… רק כדי להבין, שתבינו. נתון שיסביר מה אני כשר תקשורת. אני לא ביקרתי פעם אחת במשרד התקשורת. אני לא יודע איפה זה משרד התקשורת".
נתניהו לחוקריו: "רק כדי להבין, שתבינו. נתון שיסביר מה אני כשר תקשורת. אני לא ביקרתי פעם אחת במשרד התקשורת. אני לא יודע איפה זה משרד התקשורת"
החוקר מנסה לרענן את זכרונו של נתניהו, אך לשווא, הוא לא זוכר, ובזק-יס זה כמו סינית בשבילו:
"אנחנו מדברים עכשיו על התקופה של בחירות 2015, דצמבר 2014 עד מרץ 2015. מר נתניהו, האם בתקופה הזו שאול אלוביץ' או מישהו מטעמו פנה אליך כדי לשקול את קידום העסקה בין בזק ל־yes, בשל הסיבה שיש כאן סד זמנים שעומד לפוג.. תוקף האישור של הממונה על ההגבלים עסקיים יכול לפוג, ולכן יש צורך שתשקול את הצורך לקדם את העסקה הזאת".
נתניהו: "לא זוכר שאף אחד פנה אליי… בזק לא עניין אותי. בזק־yes בכלל לא ידעתי מה זה, זה היה כמו סינית בשבילי".".
בחקירה נוספת, לאחר שניר חפץ (שראה את ההקלטות מחקירות נתניהו) מסר עדות, אמרו החוקרים לנתניהו, שיש ברשותם הקלטה של ניר חפץ וביקשו ממנו להקשיב ולהגיב. בהקלטה, חפץ דוקא מתעקש שנתניהו לא חסר דעת עד כדי כך:
"כשישבתי עם נתניהו ונתתי לו את המסמך אמרתי לו ששאול טוען שגלעד ארדן, וכעת ממשיך דרכו של ארדן אבי ברגר, מורחים בכוונה את הזמן ולא מאפשרים חתימה של המשרד על עסקת yes כדי ששעון החול של הרשות להגבלים עסקיים יאזל והעסקה תרד מן הפרק. כאמור, הסברתי לנתניהו בשני משפטים והוא מהיר תפיסה, לא צריך להסביר לו פעמיים".
בהקלטה חפץ ממשיך ונותן סימנים בבקיאותו של נתניהו:
"איך יודעים אצלו אם הוא מתכוון לעשות? אם הוא רושם את הדברים על פתק נייר רחב כזה… את הדבר הזה יכולים לדעת רק הקרובים ביותר. הוא איש של המילה הכתובה הוא עיין במסמך הזה יותר ביסודיות מאשר..."
נתניהו מתעקש:
נתניהו: "What a liar, what a liar"
חוקר: "תקשיב עד הסוף בבקשה".
הקלטת חפץ ממשיכה:
"וניכר שהבין אותו והרים את הטלפון ללשכת ראש הממשלה וביקש ממזכירתו לקבוע לו פגישה עם אלוביץ'".
כאן לא מדובר בשמועות, יש תאריכים פגישות ומסמכים. אפשר להתווכח לגבי מהות התן וקח, ואני משער שאם יגיעו לבית משפט יעשו את זה.
איך אחרי עדות כזו הוא נשאר ראש ממשלה עוד כשנה וחצי? למנדלבליט הפתרונים.
כאן לא מדובר בשמועות, יש תאריכים פגישות ומסמכים. אפשר להתווכח לגבי מהות התן וקח, ואני משער שאם יגיעו לבית משפט יעשו את זה. איך אחרי עדות כזו הוא נשאר ראש ממשלה עוד כשנה וחצי?
שתדע כל אם עבריה, שהאיש ששולח חיילים למות הוא עבריין, לכאורה, שסובל מבעיות זיכרון וזיכרון סלקטיבי, ובנוסף לכל שקרן שלא בוחל בכלום בשביל להשאר בשלטון.
ככל הנראה את התקיפה באיראן הוא מכין למקרה שהמערכת המשפטית הנרפית והמפוחדת (לא חס וחלילה כלפי פלסטיני שקטף פחות מקילו תפוזים בפרדס) תאזור קצת אומץ ותגיש כתב אישום.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אחרי הישיבה של 55 חברי בלוק הימין, שתיערך מחר, יקיימו ש"ס ויהדות התורה ישיבות משלהן.
בתום הישיבה של ראשי הבלוק היום נשאל יושב ראש אגודת ישראל יעקב ליצמן על מי יהיה מוכן לוותר (בניסיון לפתור את המשבר הפוליטי), והוא השיב ש"על ארוחת בוקר". יושב ראש דגל התורה משה גפני אמר שהוא מוכן לוותר גם על ארוחת צוהריים.
בתוך כך ביהדות התורה הוחלט שלא לקחת חלק ב"כינוס החירום" שייערך הערב בתל אביב.
"אני רוצה שהומו יהיה קצת הומו. זה יפה, זה מאוד נחמד, זה קצת אנושי. תהיה קצת הומו, לא יקרה לך כלום. אני רוצה לדעת שיש לי שר משפטים הומו. במדינת ישראל יש שר משפטים הומו – וצריך להתגאות בזה. שיתלבש בוורוד ויגיע עם חוטיני לכנסת" – כך אמר היום השדרן והקומיקאי שי גולדשטיין בתחנת הרדיו 103 אף-אם בהתייחס לשר אמיר אוחנה.
"הוא כל כך לא הומו שזה כואב לי", אמר גולדשטיין. "תבוא עם פּוֹפֶּרס (סמים הנחשבים פופולריים בקרב הומואים) לכנסת".
בישיבתה אישרה הממשלה הקמה של מוזיאון לתקשורת הציבורית.
חילופי דברים בישיבת הממשלה בדיון על הקמת מוזיאון למורשת התקשורת.
סמוטריץ': "הלו, מה יכניסו למוזיאון את רביב דרוקר?" נתניהו: "אל דאגה, דרוקר לא ייכנס למוזיאון". אמסלם: "איזו מן דרך להקים מוזיאון תקשורת בלי לדבר עם שר התקשורת?" רגב: "מעניין, אני שרת התרבות ולא דיברו איתי".
מחר ב-14:30 תתקיים "ישיבת סיעה" מורחבת שבה ייקחו חלק כל 55 חברי הבלוק – כך סוכם בישיבה של ראשי הבלוק היום. את הישיבה שנערכה בצוהריים עזב שר הביטחון בנט לטובת דיונים בקריה.
בפרקליטות בוחנים את קשרי חברת ההיי טק "המימד החמישי" עם משטרת ישראל – כך פרסם אמוץ שפירא בתאגיד השידור כאן. לפי דוח מבקר המדינה, החברה – שבה בני גנץ שימש כיושב ראש – מסרה מידע לא נכון למשטרה.
"לשרה היו ציפיות שאתפקד כמו יחצ"ן, ואני לא יודע ליחצ"ן אפילו את עצמי. במקרה מסוים שהיה לה יום יפה בדרום – יש שם חווה או מעון שעשה אלוף שיש לו בן אוטיסט, דורון אלמוג, היא רוצה שדבר כזה יפורסם בכל כלי תקשורת, אבל זה התפרסם רק במקומון בדרום. היא כעסה, ואני מבין את הכעס שלה, אבל אין לי את הקשרים בתקשורת לבקש לפרסם דברים. היא היתה מאוכזבת" – כך סיפר רן ברץ, שעמד בראש מחלקת הדוברות במשרד ראש הממשלה, בעדותו בתיק בזק-וואלה. את העדות פרסמו ליטל דוברוביצקי ותומר גנון ב"כלכליסט".
ברץ סיפר על משא ומתן שניהל מול מנכ"ל חברת החדשות לגבי ראיון שתקיים יונית לוי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. ברץ דרש שנתניהו לא ייקטע ושלוי תכבד את ראש הממשלה כפי שהיא מכבדת את נשיא ארצות הברית ברק אובמה.
"היו לי שתי פגישות מול ישועה (אז מנכ"ל 'וואלה!') עם אלוביץ' ואשתו (אז בעלי 'וואלה!'), ושם הם אמרו שני דברים שהתאימו לי מאוד. הראשון – שהם חברים של הזוג נתניהו והם מרחמים על שרה על מה שהיא עוברת בתקשורת והיו שמחים לעזור בלפרסם ידיעות, והשני – שהם רוצים להפוך את 'וואלה!' ליותר ימני; הם קנו אתר שמאלני ורוצים להפוך אותו לימני. במסגרת הזאת הסיכום שלי עם ישועה, שכשאנחנו מוציאים ידיעות על שרה לשלוח לו ספציפית".
על ניר חפץ, יועץ התקשורת של נתניהו, אמר ברץ: "הוא טיפוס חלקלק… אני אתן דוגמה: כשנכנסתי לתפקיד הגיעו אליי שמועות שהוא דיבר עליי. היה איזה אירוע פוליטי עם ישראל כץ, והוא הפיץ שמועה שאני מתנגד לכץ, וזה לא היה נכון. זה ברמה האישית. יש בו משהו חנפני מלוקק ואני לא אוהב את זה… ניר הוא עסקן ואני לא טיפוס של עסקנים".
על בנו של ראש הממשלה אמר ברץ: "יאיר – היו לנו לא מעט שיחות. הוא מאוד אנרגטי, ואני הרבה פעמים הייתי צריך לשים לו סטופ לרעיונות איך לעבוד מול התקשורת". לדברי ברץ, אשת ראש הממשלה אמרה לו: "'שופכים את הדם של הבן שלי ואתה לא עושה כלום'… היתה שיחה קשה שאחרי הרגשתי שזה לא תפקיד בשבילי. ההקשר היה על החשיפות של דרוקר על יאיר שטס עם פאקר".
שאול ואיריס אלוביץ' מסרו בתגובה שלא ינהלו את השימוע בתקשורת.
ברץ מסר שהתבקש שלא להתייחס לעדותו. עוד אמר כי ציטוט חלקי יוצר תמונה מטעה ומסולפת.
על רקע המתקפה של חברי בלוק הימין נגד ממשלת המיעוט של גנץ, מצייץ יושב ראש כחול לבן את המאמר שפרסם נתניהו בשער "ישראל היום" לפני הבחירות (7 באוגוסט 2019) ובו הבטיח שלא יילך לאחדות.
לפני ישיבת הממשלה התייחסה השרה מירי רגב לכך שראש הממשלה נתניהו קיים התייעצות טלפונית בסוגיות פוליטיות במהלך השבת: "אנחנו לא מקפידים על קלה כחמורה".
רגב על השיחה של ראש הממשלה בשבת: מי ששומר שבת לא לוקח חלק בשיחות האלה. אנחנו לא מקפידים קלה כחמורה. אנחנו שומרים מוסרת, מאמינים בקדוש ברוך הוא, לפחות אני. אנחנו מעריכים את השותפים החרדים שלנו לכן אנחנו הולכים יחד בגוש אחד | @behadrei_bholpic.twitter.com/lQ2WJNsfwj
חבר הכנסת אלי אבידר מישראל ביתנו בראיון לגלי צה"ל: "צחקתי במהלך הדיווח על המפגן תמיכה הזה שמארגן נתניהו. פעם אמרתי שהוא מאבד את זה. אני חושב שהוא כבר איבד את זה לגמרי. זה מעבר לגבול ההזיה. אחד הדברים שאני רוצה לומר וזה חשוב להגיד את זה. דיברתם על המפגש בין ליברמן לנתניהו. אני הולך להיפגש עם אביגדור ליברמן בשעות הקרובות. הצעתי אליו תהיה – תבטל את הפגישה הזאת. זה מיותר. ממילא האיש מטנף עלינו ברשתות החברתיות, שכבר סגרנו את הדיל ואנחנו כבר בדיונים ואנחנו כבר בהסכמים. אין שום טעם בפגישה כזאת". הפגישה המדוברת אמורה להיערך ב-17:30 בקריה.
עוד אמר אבידר: "יש יותר משבעה ח"כים בליכוד שדעתם אינה נוחה ממה שעושה נתניהו. הם מחכים רק לדבר אחד: הם מחכים למנדלבליט". חבר הכנסת סירב לנקוב בשמותיהם.
"המדינה לא צריכה עוד בחירות. הוא לא יגרור אותנו", הוסיף אבידר. לדבריו, בסוף נתניהו יסכים ללכת לממשלת אחדות.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ביטל את נסיעתו לליטא בגלל המשבר הפוליטי – כך דיווח ארי קולמן מ"בחדרי חרדים". ליצמן אמור היה לנסוע עם הנהלת מערכת הבריאות כדי לחתום על הסכם לשיתוף פעולה בין המדינות. כמו כן התעתד יושב ראש יהדות התורה לבקר בקהילות היהודיות במדינה.
מספר 2 בכחול לבן יאיר לפיד: לא המדינה ולא הביטחון מעניינים את נתניהו.
תזכורת: אם במקום כל מופעי האימים וההסתה הגזענית ביבי היה מסכים לבוא בלי הגוש כדי להיות שני ברוטציה, כבר היתה ממשלת אחדות מצויינת. לא המדינה מעניינת אותו ולא הבטחון.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין זימן לפגישה את ראשי צוות המשא ומתן של הליכוד, השרים זאב אלקין ויריב לוין. הפגישה תיערך ביום שלישי.
אתמול נועד ריבלין עם יושב ראש כחול לבן גנץ, וביום רביעי האחרון נפגש עם יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. ריבלין צפוי להיוועד גם עם נציגים מיהדות התורה, ש"ס והרשימה המשותפת.
פרקליטיו של ראש הממשלה נתניהו המליצו לו לקיים מערכת בחירות נוספת – כך פרסם יואב קרקובסקי בתאגיד השידור כאן על סמך דברים, שאמרו גורמים פוליטיים ששוחחו עם מקורבים של יושב ראש הליכוד. לשיטתם של עורכי הדין, צעד זה ייתן לנתניהו פרק זמן נוסף להתמודד עם ענייניו המשפטיים.
יושב ראש רע"ם, חבר הכנסת מנסור עבאס, סיפר בגלי צה"ל, שבשלהי אפריל – ראשית מאי, לפני פיזור הכנסת ה-21, פנו אליו נציגי הליכוד – מיקי זוהר, נתן אשל ושר בממשלה – לגבי תמיכה מבחוץ בממשלת נתניהו. אחת האפשרויות שנבחנו הייתה שעבאס וחבריו ייעדרו מההצבעה על השבעת הממשלה, וכך יאפשרו את הקמתה.
אין זו הפעם הראשונה שעבאס מספר את הדברים. לדבריו, תוכנית זו לא יצאה לפועל כי נתניהו האמין שבבחירות יגדיל את גוש הימין.
במקביל יושב ראש סיעת הליכוד, חבר הכנסת מיקי זוהר, מספר על מסרון שמופץ לאנשי ימין.
רוקחי המזימה להקמת ממשלת המיעוט המסוכנת מנסים להצדיק את הרעיון באמצעות שליחת הודעות לאנשי ימין. פייק ניוז במיטבו כבר אמרנו? כנסו לכתבה ותבינו בדיוק מה קרה שם: הרשימה הערבית המשותפת הציעה ונתניהו דחה על הסף. זה כל ההבדל: לפיד וגנץ מעוניינים בממשלת מיעוט ונתניהו סרב לה בכל תוקף. pic.twitter.com/fUqxeATB8Y
נבחרת הכדורגל של ישראל אמנם הובסה אתמול 1:2 על ידי הנבחרת הפולנית, אבל המשחק זימן הזדמנות להציץ לחייהם של הנתניהו'ז. בתמונה: שרה נתניהו מצלמת את בנה אבנר יחד עם שרת התרבות והספורט מירי רגב באיצטדיון טדי בירושלים. אגב, כשעבד בקפה "דובשנית" בירושלים נהג אבנר נתניהו לדחות – בנימוס – בקשות להצטלם עימו.
יושב ראש כחול לבן בני גנץ: נעשה הכל כדי להרכיב ממשלה רחבה.
בוקר טוב לאלו שבפקקים, לאלו שלא יכולים לקנות דירה, לאלו ששוב רצו בסוף השבוע לממ"דים, לאלו שנמצאים במסדרונות בבתי החולים. אני מבטיח לכם שנעשה הכל בימים הקרובים כדי להרכיב ממשלה רחבה שתדאג לכם ורק לכם, כי הגיע הזמן.
אישים בכחול לבן אומרים שהם מנהלים מגעים עם חמישה עד שבעה חברי כנסת מהליכוד בניסיונם לשכנע אותם להצטרף לממשלה בראשות בני גנץ – כך מפרסם זאב קם בתאגיד השידור כאן. חבירת חברי הכנסת מהליכוד אמורה להיות שלב ראשון לקראת הצטרפות המפלגה כולה לממשלת כחול לבן.
יושב ראש האיחוד הלאומי – תקומה, השר בצלאל סמוטריץ', מודיע שהוא "מסרב להצטרף להיסטריה מהקמת ממשלת מיעוט".
מסרב להצטרף להיסטריה מהקמת משלת מיעוט שנשענת על תומכי טרור. להערכתי סיכוי אפסי שזה יקרה (מהרבה סיבות), וגם אם כן – יהיה לזה אולי מחיר בחודשים הקרובים, אבל אם גוש הימין ישמור על לכידותו גם באופוזיציה ממשלה כזו תיפול מהר מאוד והימין ינצח בבחירות בגדול ויחזור לשלטון להרבה שנים.
יאיר נתניהו מקדם בחשבון הטוויטר שלו את התזה שחבר הכנסת גדעון סער יפרוש מהליכוד לטובת ממשלה בראשות כחול לבן. סער מכחיש את הדברים ואומר שמדובר בקונספירציה.
שוב עלילות קונספירציה מופרכות והזויות עלי מופצות מבלפור. קשה להבין איך זה מסייע לליכוד או למדינת ישראל. pic.twitter.com/YBSdBUtp80
ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח באופן אישי עם חברי כנסת מבלוק הימין כדי שיגיעו הערב ל"כנס החירום" שעורך הליכוד בתל אביב – כך מדווח מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן.
יושב ראש הימין החדש, השר נפתלי בנט, קורא לבני גנץ שלא לאפשר הקמת ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת. אגב, לפי שורה של דיווחים ניהל בנט משא ומתן להצטרפות לממשלה בראשות גנץ – דבר שהביא למינויו לתפקיד שר הביטחון על ידי נתניהו.
אם ממשלת ישראל היתה תלויה בחברי הרשימה הערבית המשותפת, 25 המחבלים שחוסלו השבוע היו עדיין בחיים.
הממשלה צפויה לאשר הבוקר בישיבתה השבועית את מינויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
לפני כשלושה חודשים התפטר חיים כץ מהתפקיד בשל כתב האישום שהוחלט להגיש נגדו. מאז שימש נתניהו כממלא מקום השר במשרד זה.
בנוסף עומד נתניהו בראש משרד הבריאות ומשרד התפוצות. עד השבוע שעבר כיהן גם כשר הביטחון. עם התפטרותו של אורי אריאל מתפקיד שר החקלאות ופיתוח הכפר מאייש ראש הממשלה גם את תפקיד זה.
הואיל והממשלה מכהנת כממשלת מעבר, לא נדרש אישור של הכנסת למינוי שרים.
צוות המשא ומתן של כחול לבן ייפגש היום בשעה 14:30 עם נציגי ישראל ביתנו. בשעה 16:00 ייוועד הצוות עם נציגי העבודה-גשר.
אתמול נועד יושב ראש כחול לבן בני גנץ במשך כשעה וחצי עם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. ביום רביעי בחצות יסתיימו 28 הימים שעמדו לרשותו של גנץ להקמת ממשלה.
סבב האלימות האחרון בדרום הראה שוב שיש צורך באתחול מחדש בעזה. על ישראל להציע הצעה נדיבה שמכירה במציאות, מעניקה תקווה ומקרינה אמפתיה כלפי שני מיליון תושבי הרצועה שנאנקים תחת אחד המצבים המגוחכים ביותר בעולם.
תושבי עזה תקועים בשטח צחיח וזעיר המנוהל על ידי פושעים מעין-תאוקרטים תחת דגל חמאס, קבוצה שעקב מעשי העבר אפשר לסווגה כטרוריסטית. ישראל צודקת בחושבה שחמאס מבקש את חורבנה וגם בזעמה על ירי הטילים מעזה.
מה ישראל עושה עם זה?
היא חוסמת את גבולות היבשה מצפון וממזרח לרצועה וכן גישה מהאוויר ומהים. מצרים חוסמת את הגבול שנותר לדרום מחשש שעזתים יתמכו במרד הג'יהאדיסטי בצפון סיני. ישראל, ספקית החשמל, גם אחראית חלקית לכך שלעזתים יש רק כמה שעות חשמל ביום (הרשות הפלסטינית שעדיין מנהלת את הגדה המערבית גם מעורבת בעניין).
מדוע ישראל מנתקת את עזה מהעולם בדרך זו? היא עושה את זה כדי לשכנע את תושבי עזה כי שלטון חמאס הוא רע עבורם, ושכדאי להם למרוד.
לא ברור כמה מתושבי עזה באמת זקוקים לשכנוע, וזה גם לא מאד רלוונטי. חמאס זכה בבחירות לפרלמנט ב-2006, אך זה היה מזמן, זה היה חלקית בתגובה לשחיתות של הרשות, וממילא פלסטין איננה דמוקרטיה של ממש.
יותר מכל, מה שהורג את האסטרטגיה הצולעת של ישראל היא העובדה הפשוטה שאיש (לבטח אף אחד מהממסד הישראלי) לא חושב שלציבור ברצועה יש את היכולת להפיל את מדכאיו. הטריטוריה קטנה מדי והמיליציות חמושות מדי, ממושמעות וחסרות רחמים מדי. וכן, הם טרוריסטים.
מדוע להשתמש במונח כה טעון?
אין ספק שהביטוי נוצל לרעה במיוחד על ידי מנהיגי ישראל בעבר שהיו מתייחסים לכל אדם חמוש בלבנון בצורה זו. אבל זה תקף כאן, מכיוון שבמשך תקופה ארוכה חמאס פוצץ אוטובוסים ופאבים וחגג בלי בושה את הריגתם הפראית של אזרחים. הם המציאו ענף של תעשיית הטרור שפשטה באזור והרחיקה עד אירופה. עשייה שכזו הופכת את בעליה למחבל גם אם מטרתו נעלה. הייה גבר ותודה שאתה טרוריסט.
יותר מכל, מה שהורג את האסטרטגיה הצולעת של ישראל היא העובדה הפשוטה שאיש (לבטח לאף אחד מהממסד הישראלי) לא חושב שלציבור ברצועה יש את היכולת להפיל את מדכאיו.
החמאס ביצע את הפיגועים כיוון שהוא חישב נכון שהם ידחפו את ציבור הבוחרים הישראלי ימינה וכך יהרגו את תהליך השלום שהוא התנגד לו. אכן: הרוצחים האלה רוצים בשלטון הליכוד, כך שייבנו התנחלויות בגדה המערבית וחלוקה תהפוך לבלתי אפשרית. הליכוד קיים ומקיים.
חמאסניקים התנגדו לתהליך השלום מכיוון שהתנגדו להסכמת אש"ף לחלוקה שמותירה בידי הפלסטינים פחות משליש ממה שהם מגדירים כפלסטין (ומה שיהודים מסויימים מכנים ארץ ישראל) – דהיינו רק הגדה המערבית, עזה, ומחצית ירושלים.
אני אומר שזה לא היה נורא כל כך לפלסטינים, עם הטענה הבינונית שלהם למדינה נוספת במפת העולם הצפופה (פחות משכנעת מזו של הכורדים ואולי יותר טובה מזו של הקטלונים). הנגב הוא מדבר גדול, ואם מוציאים אותו מהמשוואה, הפלסטינים יקבלו יותר ממחצית השטח שבו אנשים לרוב רוצים לחיות. אבל חמאס רוצה את הכל וזה לא עומד כנראה להשתנות.
אחד הדברים האירוניים ביותר בעולם כיום הוא שהקנאים הפלסטינים והנצים הישראלים רוצים בטווח הקצר את אותו הדבר: מניעת החלוקה עליה נרצח יצחק רבין, עליה אהוד ברק הימר את הקריירה שלו, ושאהוד אולמרט החמיץ אותה בגלל שחיתות טרגיקומית.
החמאס מעריך, שוב בצדק, כי היעדר חלוקה יהפוך את המדינה לחצי-פלסטינית בלי קשר לאזרחות, ועל כן בשום אופן לא למדינה יהודית. במצב כזה, עם קצת יותר אלימות אפשר יהיה לגרום לכך שיהודים רבים יעזבו והפלסטינים ישתלטו. לאחר מכן ניתן יהיה להזמין את צאצאי הפליטים לחזור, והארץ תהיה ערבית. כדי להשיג זאת הם נלחמים נגד החופש, לא בעדו.
הימין הישראלי חושב ככל הנראה שישראל יכולה להכניע את הפלסטינים לנצח, ומתעלם מהדמוגרפיה. זה פתטי, אבל עובד על רבים בציבור. בלי קשר לענייני מוסר, הימין הישראלי פחות אינטליגנטי מחמאס, ובהרבה.
פיגועי ההתאבדות של חמאס באינתיפאדה השנייה היו כה מזעזעים עד כי זה ממשיך לעזור לליכוד. השתלטות חמאס על עזה ב-2006, שנה לאחר הנסיגה הישראלית ב-2005, מועילה גם כן: כיום ישראלים רבים חוששים שיציאה מהגדה גם תוביל לטילים, הפעם על גוש דן (על אף שהטילים מעזה קדמו לנסיגה משם). זה עוזר לליכוד ומחבל בסיכויי השלום.
ציניקנים יגידו שהימין הישראלי, שאוחז בשלטון בסיוע חמאס, גומל לחמאס ביד נדיבה: בנימין נתניהו רוצה את החמאס בשלטון בעזה כדי להחליש את הרשות הפלסטינית ולפצל את הפלסטינים בכך שעזה תהיה ישות נפרדת. ירי טילים קלים יחסית על הדרום עשוי להיחשב כמחיר מקובל. מה שברור זה שהימין הישראלי קשור הרמטית לאויבו.
גם הרג אזרחים, עד לנקודה מסוימת, משרת את המטרות האסטרטגיות של חמאס; הם לא חבר'ה הומניטריים, ברובם. ישראל מעדיפה להימנע מזה אבל בכל סבב זה בסוף קורה (בסבב האחרון, שהתחיל בחיסול ישראלי יזום של בכיר ג'יהאד, הצבא הרג שמונה חברי משפחה אחת לאחר טעות לכאורה בזיהוי הבניין). אחרי שמספיק אזרחים נהרגים ונהרס עוד קצת ממה שנותר משמה הטוב של ישראל, חמאס והג'יהאד עוצרים את הירי ומאפשרים לעצמם זמן להתארגן מחדש בין עיי חורבות.
אנשי ימין ישראלים שונאים את הנרטיב הזה מכיוון שהוא מציג אותם כשוטים לא מוסריים שזוכים לסיוע מאויב מתוחכם ומרושע יותר מהם. אבל ככה זה. אנשים נרתעים מאמיתות לא נוחות, אבל זה לא הופך אותם לשקרים. אי אפשר להגיע רחוק בחיים כשאתה משקר לעצמך.
חשיבה חדשה מנתניהו לא תגיע, כנראה. אבל אם הימין איכשהו יסולק מהשלטון כדאי שהממשלה החדשה תשקול מחדש את מעורבותה חסרת התכלית ורבת הביזיון ברצועה.
נציגי כחול-לבן נשאלים לעיתים קרובות על כך והם ממלמלים דיבורים קצת קשוחים בתוספת משהו על אופק מדיני. הלוואי שהיו חדים יותר.
הייתי מציע לחמאס ולעזה שדה תעופה, נמל ים, חבילת סיוע מאסיבית המיועדת לפרויקטים אזרחיים ספציפיים, חשמל מסובסד כל היום וכל הלילה, הסדר מעבר בטוח לגדה המערבית, גבול פתוח הרבה יותר לסחורות, ואפשרות רצינית להגר.
התנאי יהיה שהחמאס יחזיר את עזה לרשות הפלסטינית, וכי בקרוב יתקיימו בחירות חדשות לגוף מחוקק לגדה המערבית ולעזה.
לא הייתי מתעקש על פירוז מוחלט, שהיה נפלא אבל אינו אפשרי. הייתי מאפשר שילוב סלקטיבי במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, מעניק תמריצים מאסיביים למסירת נשק בתהליך הדרגתי, ושוקל חנינה למחבלים מהעבר.
האם זה מייד יצליח? ברור שלא. אבל זה מייד יגרום לישראל להיראות חכמה יותר, יעביר את הכדור לצד השני, ויציע עתיד פחות אכזרי לכל הצדדים. יש לזה יותר סיכויים מעידוד מהפכה ברצועה, רעיון שנכשל זה 13 שנה. וזה יהווה תוכנית שכל העולם, פחות או יותר, יכול לתמוך בה.
משנה נרטיב, משנה מזל, לעיתים.
המחבר בחוף הים בעיר עזה
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם