אישיות
סקוט מוריסון

ראש הממשלה הוא כנראה היחיד בוועידת האקלים שטרם הסתכסך עם מי ממנהיגי אירופה ● אולם אחרי סבב מפגשים, ובראשם הפגישה עם נשיא צרפת, גורם מדיני בפמליית בנט הודה כי המצב הנוכחי באירופה מעביר את הכדור האיראני למגרש של ארצות הברית ● אלא שגם ביידן לא יכול ולא רוצה לתקוף את איראן ● פרשנות

עוד 615 מילים

אוסטרליה: ניצחון מפתיע לראש הממשלה בבחירות

סקוט מוריסון מהמפלגה הליברלית גבר על יריבו ביל שורטן מהלייבור למרות הסקרים שניבאו לו הפסד ● מוריסון אמר כי ״זהו ניצחון לכל אוסטרלי שסומך על ממשלתו שתשים אותו במקום הראשון״ ●

17 מיליון אוסטרלים הצביעו והכריעו: אוסטרליה נשארת של השמרנים מהמפלגה הליברלית, זאת למרות יתרון מובהק לאופוזיציה בסקרים. "תמיד האמנתי בניסים", אמר ראש המפלגה סקוט מוריסון לקהל לאחר שנודע על נצחונו הבטוח. "הלילה זה לא עלי או עליכם או אפילו המפלגה הליברלית. זה על כל אוסטרלי שסומך על ממשלתו לשים אותו במקום הראשון".ֿ

מוריסון בן ה-51 מכהן כראש הממשלה מאז אוגוסט 2018, אז שמונה לראש המפלגה שנמצאת בשלטון מאז 2013. באוקטובר אותה שנה פורסם שהוא שוקל להעביר את שגרירות אוסטרליה מתל אביב לירושלים, ובכך להכיר בה כבירת ישראל. בסופו של דבר החליט להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל בלבד.
מוריסון מתנגד לנישואי גאים ותומך בממשל טראמפ.

המפסיד ביל שורטן, מנהיג הלייבור כיוון לדרך אחרת עבור אוסטרליה: חזרה להתערבות ממשלתית גדולה יותר בנושאים כמו משבר האקלים והכלכלה, וגם להפוך את החלטתה של הממשלה האוסטרלית להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל.

עוד 137 מילים

גם אוסטרליה צפויה לבטל את ההכרה בירושלים כבירת ישראל

אחרי גואטמלה, גם באוסטרליה השלטון המתחלף בבחירות הקרובות עומד לחזור בו מההכרה הדיפולמטית בעיר הבירה ● יחד עם זאת, מפלגה הלייבור, שצפויה לזכות בבחירות בשבת הקרובה, נמנעה מלהכריז על כוונה להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית

לקראת הבחירות לפרלמנט האוסטרלי בשבת, יצאה מפלגת הלייבור המקומית בהבטחה להפוך את החלטתה של הממשלה האוסטרלית הנוכחית להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל. עם זאת, היא נמנעה מלהכריז על כוונה להכיר חד-צדדית במדינה פלסטינית, אף שוועידת המפלגה הכריעה על כך לפני חמישה חודשים.

"אנחנו תומכים בתפיסתה של הקהילה הבינלאומית, שלפיה עתידה של ירושלים צריך להיות מוכרע על ידי הצדדים המעורבים בסכסוך במזרח התיכון כחלק מהמשא ומתן לשלום", נמסר מהמפלגה לוועד המנהל של יהדות אוסטרליה, שערך סקר בקרב המפלגות הגדולות במדינה על עמדתן בסוגיה זו. "מפלגת הלייבור אינה תומכת בהכרה חד-צדדית בירושלים כבירת ישראל, ובכוונתה להפוך את ההחלטה הזו לאחר שתרכיב את הממשלה".

הסקרים באוסטרליה מנבאים מרוץ צמוד, אבל ההערכה היא כי מפלגת הלייבור תזכה בבחירות הפדרליות שיתקיימו בשבת הקרובה, וכי ראש המפלגה, ביל שורטן, צפוי לכהן כראש הממשלה הבא.

סקוט מוריסון (צילום: AP Photo/Andrew Taylor)
סקוט מוריסון (צילום: AP Photo/Andrew Taylor)

ב-15 בדצמבר הכיר ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, באופן רשמי הן במערב ירושלים כבירת ישראל, והן "בשאיפתו של העם הפלסטיני למדינה עתידית שבירתה במזרח ירושלים". המהלך הזה התקבל באכזבה ואף במרירות מצד ממשלת ישראל, שמתייחסת לירושלים כולה כאל בירתה.

ב-6 בדצמבר 2017 הכיר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ בירושלים כבירת ישראל, ללא הבחנה גאוגרפית או נקיטת עמדה ביחס לגבולות העיר. ב-14 במאי 2018 העבירה שגרירות ארצות הברית את משכנה מתל אביב לירושלים.

ואולם, מוריסון, שאמר בעבר כי הוא "פתוח לאפשרות" של העברת שגרירות אוסטרליה לירושלים, הודיע בדצמבר על הקמת "משרד לענייני הגנה ומסחר" בעיר. המשרד נפתח בשקט בחודש מרץ, ללא נוכחות של נציגים בכירים מאף אחד משני הצדדים.

משרד החוץ הישראלי סירב להגיב להכרזתה של מפלגת הלייבור על כוונתה להפוך את ההחלטה בנוגע לירושלים. "לא נתייחס לדברים היפותטיים או לספקולציות", נמסר.

טקטיקה פוליטית נואשת

תשובתה של מפלגת הלייבור לשאלת הוועד המנהל של יהדות אוסטרליה באשר למעמדה של ירושלים, לא מתייחסת להבחנה שעשה ראש הממשלה מוריסון בין מזרח העיר לבין מערבה.

בלייבור תיארו את המהלך של מוריסון כ"טקטיקה פוליטית נואשת" שמטרתה לחזר אחר קולות היהודים, וטענו כי החלטתו התקבלה ללא התייעצות עם הקבינט, ובניגוד לעצתם של מומחים למדיניות חוץ ובעלות בריתה של אוסטרליה.

"למרבה הפלא, ההחלטה התקבלה מבלי להתייעץ עם אף אחד מהצדדים, הישראלים או הפלסטינים, שהסכמתם חייבת להיות הבסיס לכל שלום בר קיימא".

"לכאוס ולבלבול שזרעה ההחלטה של מוריסון יש השלכות ברורות. היא פגעה בכמה משכנינו הקרובים ביותר וגרמה נזק למוניטין הבינלאומי של אוסטרליה ולאינטרסים שלה. החלטתם הסופית של הליברלים להכיר בירושלים כבירת ישראל, אבל להשאיר את השגרירות בתל אביב, היא בבחינת הבעת התנגדות משפילה כלפי מר מוריסון".

בהצהרה נטען עוד כי מפלגת הלייבור הייתה "תומכת חזקה" של ישראל עוד לפני קום המדינה. "התמיכה הזאת לא תשתנה לעולם. אנחנו רוצים לראות את העם הישראלי חי בשלום, בתוך גבולות מוכרים ובטוחים, ונמשיך להיות איתנים בתמיכתנו בישראל בקידום השלום".

בדצמבר 2018 הוועידה הלאומית של מפלגת הלייבור קראה ל"ממשלת הלייבור הבאה להכיר בפלסטין כמדינה", ותיארה את המהלך כ"בעל עדיפות חשובה".

הכרזה זו "הבהירה את רצונה של הוועידה להכיר בפלסטין כמדינה, יחד עם הכרה בכך שעניין זה יעמוד בסופו של דבר להכרעתה של ממשלת הלייבור העתידית", מסרה השבוע המפלגה לוועד היהודי – אולי כאיתות לכך ששורטן יתמוך בסטטוס קוו, ולא יצהיר על הכרה במדינה פלסטינית, ללא הסכם שלום עם ישראל.

בניגוד לכך, מפלגת הלייבור הבריטית, בראשות מבקרה הנצחי של ישראל ג'רמי קורבין, חזרה והודיעה כי תכריז על הכרה במדינה פלסטינית מיד לאחר שתעלה לשלטון.

"ממשלת לייבור בראשות שורטן תבטיח שכל החלטה שתתקבל תתרום לסיום הסכסוך בדרכי שלום ולקידום פתרון שתי המדינות", נמסר מטעם מפלגת הלייבור האוסטרלית לוועד היהודי.

באשר למדינה הפלסטינית נמסר ממפלגתו של מוריסון לוועד היהודי כי אוסטרליה מאמינה זה מכבר ששאיפות כאלה "יכולות להתממש רק באמצעות משא ומתן ישיר בין הפלסטינים לישראל".

ממשלתו הבאה, כך נאמר, תמשיך "לעודד הן את הישראלים והן את הפלסטינים לעשות את הצעדים הדרושים להחייאת תהליך השלום, ולחדש את המשא ומתן על סוגיות כגון מעמדה של ירושלים, זכות השיבה, מעמד ההתנחלויות, הסדרי הביטחון וגבולותיה העתידיים של המדינה הפלסטינית".

מלקולם טורנבול, לשעבר ראש ממשלת אוסטרליה, מתארח בישראל ב-2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
מלקולם טורנבול, לשעבר ראש ממשלת אוסטרליה, מתארח בישראל ב-2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בפברואר 2017 קיים שורטן בסידני פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "חבר הפרלמנט שורטן הדגיש את אופייה הדו-מפלגתי של ההערכה שרוחשת אוסטרליה לישראל", נאמר בתצהיר של משרד ראש הממשלה בסיכום הפגישה ביניהם, שנמשכה כשעה.

בתום הפגישה אמר שורטן לכתבים כי דן עם נתניהו בסוגיית ההתנחלויות. לדבריו, הוא גינה את "ההתנחלויות והרחבתן", הגדיר אותן כ"מחסום בפני השלום", ואמר שמפלגתו תומכת "בזכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו".

עוד 653 מילים

גואטמלה, המדינה היחידה שהלכה בעקבות האמריקאים והעבירה את השגרירות שלה לירושלים, צפויה לחזור בה עם התחלפות הנשיא שם ● האוסטרלים אכזבו את נתניהו ● הרומנים מתקוטטים בינם לבין עצמם ● וכעת כל העיניים נשואות אל הונגריה

ביום העצמאות הקודם הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו "טיפול מועדף" לעשר המדינות הראשונות שיעבירו את השגרירויות שלהן לירושלים. "יש עיקרון פשוט, אתם מכירים אותו: הראשון שמגיע, הוא הראשון לקבל את השירות", אמר בקבלת פנים לשגרירים הזרים שהתקיימה באפריל אשתקד בירושלים.

באותה תקופה היו אלה ארצות הברית וגואטמלה שהתכוונו לפתוח שגרירויות בירושלים בתוך שבועות ספורים. נציגי הממשל הישראלים, מצדם, קיוו שהמהלך הזה ייצור מומנטום לפתיחת נציגויות דיפלומטיות בעיר הקודש.

"אני נרגש להגיד שלפחות שש מדינות דנות כעת באופן רציני בהעברת השגרירות שלהן לירושלים", הודיע נתניהו באותו יום. ברוח האופטימית הזו, האיץ שר השיכון דאז, יואב גלנט, בעיריית ירושלים להכשיר בעיר אזור עבור המשלחות הזרות שיתמקמו בירושלים, וזאת בדומה לשדרת השגרירויות בוושינגטון הבירה.

הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

גם עתה, בחגיגות השנה לפתיחת שגרירות ארצות הברית בירושלים, ארצות הברית וגואטמלה הן עדיין המדינות היחידות שהעבירו את השגרירות שלהן לעיר. החשש הוא כי זו האחרונה עלולה להחזיר את השגרירות שלה לתל אביב, כפי שכמה מהמועמדים מובילים בבחירות הקרובות בגואטמלה התחייבו.

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

האיחוד האירופי המעיט בערכה של המגמה בקרב המדינות החברות באיחוד, לפתוח משרדי סחר בירושלים, מבלי שהם נחשבים שגרירות. כמו כן מתנגד האיחוד בתוקף לכל הכרה בעיר כבירת ישראל ולהקמת שגרירויות בתחומה.

אבל העובדות האלה לא מפריעות לוושינגטון ולירושלים לחגוג את ההחלטה ההיסטורית של הנשיא דונלד טראמפ ולציין אותה כאבן דרך בממדים תנ"כיים.

דוד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)
השגריר דיוויד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)

"בניגוד לתחזיות השליליות, שגרירות ירושלים הייתה הצלחה יוצאת דופן, קידמה דו-קיום של שלום, שיתוף פעולה ויחסים תרבותיים בין ישראלים, פלסטינים ואמריקאים", כתב שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, ב"ישראל היום".

"יותר מהכל, שגרירות ארה"ב בירושלים מייצגת את האמת, הבסיס לכל מדיניות מוצלחת. העברת השגרירות ממקמת את ארה"ב בצד הנכון של ההיסטוריה".

פלסטינים רבים יחלקו על הטענה שהעברת השגרירות קידמה "דו קיום של שלום", כפי שסבור פרידמן. אך אין להכחיש שהתחזיות הקודרות שטענו כי העברת השגרירות תצית את המזרח התיכון כולו, לא התממשו.

לפי פרידמן, ששמו חרוט על לוח האבן בבניין השגרירות, "יותר מ-100 דיפלומטים אמריקאים מגיעים לעבודה בכל יום בירושלים, ועובדים יד ביד עם ישראלים ופלסטינים".

עשרה חודשים לאחר שהנשיא טראמפ הפך את הקונסוליה לשגרירות, הוא מיזג את הקונסוליה ברחוב אגרון – ששימשה את הפלסטינים – אל תוך השגרירות, וקרא לה "החטיבה לנושאים פלסטינים".

בנאום שנשא פרידמן בחודש מרץ האחרון, הוא אמר כי עתה כוללת השגרירות "עשרה גופים דיפלומטיים עם קשרים הדדיים". מטעם השגרירות נמסר כי ארצות הברית החלה לאחרונה "בתהליך לבחירת מקום קבע לשגרירות בירושלים".

נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של שגרירות גואטמלה בירושלים ב -16 במאי 2018 (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)
נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של השגרירות בירושלים (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)

האם גואטמלה תשנה כיוון?

שגרירות גואטמלה ממוקמת בבניין משרדים בפארק הטכנולוגי מלחה. אך אם תשאלו חלק מהמועמדים המובילים בבחירות הקרובות לנשיאות במדינה, היא עשויה לעבור בקרוב לתל אביב.

נשיא המדינה, ג'ימי מוראלס – בן ברית קרוב של ישראל וחבר קרוב של משפחת נתניהו – לא יוכל להתמודד לתפקיד מחדש, בעקבות מגבלות על משך כהונתו. רבים מיורשיו הפוטנציאליים התחייבו לבטל את ההחלטה על המעבר לירושלים.

"אין הבטחה לכך שהנשיא הבא ישמור על השגרירות בירושלים", אומרת לאה סויבל, מייסדת ומנכ"לית Fuenta Latina, ארגון ללא מטרת רווח, המטפח את הקשרים של ישראל עם העולם דובר הספרדית.

"ההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים"

"צריך לזכור שההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים".

"עם זאת, האיומים היו ריקים והייצוא ממשיך", אומרת סויבל. "כתוצאה מכך, השגרירות הפכה לנושא לדיון פוליטי, וזו הסיבה לכך שחלק מהמועמדים שילבו אותו בפלטפורמת המדיניות המוצהרת שלהם לקראת הבחירות הקרובות".

זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גווטמאלה (צילום: courtesy)
זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גואטמלה (צילום: courtesy)

המועמדת היחידה שתומכת בהשארת השגרירות, ושיש לה סיכוי לזכות בבחירות, היא זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, אפראין ריוס מונט, שהחזיק בקשרים קרובים עם ישראל.

ריוס, המדורגת במקום השני בסקרים, הצהירה כי היא מכירה בירושלים כבירת ישראל. היא הבטיחה לשמור על מיקומה של השגרירות בעיר ולתמוך בישראל בעימותים מול הפלסטינים והאיראנים.

אשתו של הנשיא היוצא, פטריסיה מארוקין דה מוראלס, אירחה בדצמבר את אשתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, ל"ביקור היסטורי" במדינתה. השבוע היא צפויה לבקר בישראל כדי להשתתף באירועים המציינים שנה להעברת השגרירות.

מי שעוד ביקר כאן השבוע הוא הנשיא לשעבר של פרגוואי, הורסיו מנואל קרטס, שבשנה שעברה העביר את שגרירות ארצו לירושלים. מחליפו, מריו אבדו בניטס, הפך במהירות את ההחלטה, סגר את השגרירות שנפתחה בחופזה במלחה, והחזירה לתל אביב. מהלך שעשוי להוות נורת אזהרה בהקשר של גוואטמלה.

גם הונדורס שקלה בגלוי אפשרות להעביר את השגרירות שלה לירושלים, אך התנתה זאת בכך שישראל תפתח נציגות בבירתה, טגוסיגאלפה.

ב-24 במרץ הודיע נשיא הונדורס, חואן אורלנדו ארננדס, כי מדינתו "תפתח באופן מידי נציגות דיפלומטית רשמית בירושלים, ותעביר את השגרירות שלה לבירת ישראל, ירושלים". העברת השגרירות, כאמור, תהיה "השלב השני".

בהצהרה שפורסמה באותו יום, הבהיר שר החוץ של המדינה כי "משרד סחר" ייפתח בירושלים ברגע שישראל תפתח "משרד לשיתוף פעולה" בטגוסיגאלפה.

ואולם עד כה, ישראל לא פתחה שם נציגות רשמית. לדברי דיפלומטים ישראלים גם אין כרגע כוונה לפתוח משרד כזה בטגוסיגאלפה, וזאת עקב מגבלות פיננסיות.

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל. פתיחת המשרדים מסמנת אותן כמדינות שמעוניינות לעשות מחווה למדינה היהודית, מבלי ללכת עד הסוף.

ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, אמר באוקטובר 2018 כי הוא "פתוח" בנוגע להעברת שגרירות המדינה לירושלים. אבל כמה שבועות לאחר מכן יכזב את הנציגים הישראלים, כשהכיר באופן רשמי במערב ירושלים כבירת ישראל, ולמעשה התעלם מכך שישראל רואה בכל ירושלים את עיר הבירה שלה.

בנוסף, מוריסון גם התחייב להעביר את השגרירות שלו לעיר רק כאשר הדבר יהיה "פרקטי, עם תמיכה ולאחר קביעת סטטוס סופי".

במרץ 2019, קנברה פתחה בשקט "משרד סחר וביטחון" בירושלים, אך נציגים מטעם המדינה הדגישו כי אין למשרד מעמד דיפלומטי כלשהו.

מי אומר את המילה האחרונה?

דבר דומה התרחש גם מול ברזיל. במהלך הבחירות במדינה בשנה שעברה, המועמד ז'איר בולסונארו התחייב להעביר את השגרירות לירושלים. לאחר ניצחונו, הוא התרחק מההכרזה, ובביקורו בישראל בחודש מארס הכריז על הקמת "משרד לקידום סחר, השקעה, טכנולוגיה וחדשנות בירושלים".

"אני מקווה שמדובר בצעד ראשון לקראת פתיחת שגרירות ברזילאית בירושלים, בזמן הנכון", אמר אז נתניהו. ג'ייסון גרינבלט, שמשמש כשליח של טראמפ למזרח התיכון, צייץ את ברכותיו, והפציר "בכל האומות" לשקול פתיחת שגרירות בעיר.

AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)
AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)

ואכן, חלק מידידותיה של ישראל במרכז אירופה ביטאו רצון דומה להעברת השגרירות לירושלים. ואולם, מסיבות שונות, עצרו כולן את המהלך לפני ביצועו .

ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה, למשל, הצהירה במארס 2019 כי המדינה שלה תעביר את השגרירות לירושלים. הבעיה היא שברומניה הנשיא, ולא ראש הממשלה, הוא בעל המילה האחרונה בנושאי מדיניות חוץ.

כך קרה שקלאוס יוהאניס, הנשיא, הבהיר מידית כי לא התקבלה כל החלטה בעניין, וציין כי דעותיו האישיות בנושא ידועות (ספוילר: הוא לא בעד המעבר).

נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, הודיע באפריל 2018 על תחילת תהליך תלת-שלבי להעברת הנציגות הדיפלומטית של המדינה לירושלים, אף שלא הוא זה שמקבל את ההחלטות במדינה. הצעד הראשון היה מינוי קונסול של כבוד בירושלים, וכחצי שנה לאחר מכן, גם נפתח "הבית הצ'כי" בירושלים, מתחם משרדים, שנציגים בפראג התעקשו כי אין לו כל מעמד דיפלומטי.

"אני מכבד באופן מלא את המדיניות האחידה של האיחוד האירופי, הרואה בירושלים את הבירה העתידית של מדינת ישראל ושל מדינת פלסטין העתידית", אמר שר החוץ של צ'כיה. ואכן, נראה כי הרצון של בריסל להנהיג מדיניות חוץ אחידה, מנעה מכמה מדינות חברות לקבל החלטה על העברת השגרירות.

מזכר פנימי של האיחוד ממרץ ציין כי אם עיתונאים יתעניינו בהתחייבות של ראש ממשלת רומניה להעברת השגרירות , על הנציגים להשיב כי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו "ימשיכו לכבד את הקונצנזוס הבינלאומי באשר לעיר".

המזכר ציטט את החלטת האו"ם 487 מ-1980, הקוראת למדינות "שיש להן פעילות דיפלומטית בירושלים להוציא את הנציגויות מהעיר הקדושה".

נראה כי לפחות מדינה אחת החברה באיחוד פועלת הפוך: במרץ האחרון פתחה הונגריה משרד סחר בירושלים, שנחשב לשלוחה של השגרירות הנמצאת בתל אביב. נציגים מהונגריה אף מדגישים כי למשרד יש "מעמד דיפלומטי".

"זהו רגע מרגש מאוד עבורנו, כי מדובר בנציגות הדיפלומטית הראשונה מאירופה שנפתחת בירושלים", אמר נתניהו בטקס פתיחת הנציגות.

המזכר הפנימי של האיחוד האירופי מפחית בערכו של הצעד מכיוון בודפשט, ומורה לנציגים להשיב לעיתונאים שיתעניינו בכך כי האיחוד והמדינות החברות בו ממשיכים "לכבד את הקונצנזוס הבינ"ל באשר לירושלים", כמוגדר בהחלטה 487. עוד צוין במזכר כי "הונגריה לא פותחת שגרירות אלא משרד סחר".

ההחלטה של טראמפ לפתוח את השגרירות האמריקאית בירושלים טלטלה את מה שהיה עד כה עקרון מנחה של הקהילה הבינלאומית, אך שנה לאחר מכן, ברור שהתקוות לכך שאומות העולם יפעלו כמותה, עדיין לא נשאו פרי.

עוד 1,359 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 9 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

היום ה־642 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

חמאס: הסכמנו לשחרר עשרה מהחטופים; יתר הסוגיות עדיין נידונות במשא ומתן

טראמפ: "אנחנו מתקרבים מאוד להסכם בנוגע לעזה" ● דיווח: אחרי ביקורת מצד ארצות הברית וקטאר ישראל הציעה נסיגה נרחבת יותר מהרצועה מכפי שהציעה קודם ● הרמטכ"ל: "נוצרו התנאים לקידום עסקה לשחרור חטופים" ● המיליציה החות'ית הודיעה שהיא זו שהטביעה בים האדום את הספינה היוונית, שארבעה מאנשי הצוות שלה נהרגו ו־15 מהם נעדרים

עוד 40 עדכונים

"שלום בר קיימא" – או מסך עשן לקראת חידוש הלחימה?

טראמפ רוצה לסיים את המלחמה, ויטקוף מבטיח שלום, נתניהו נשבע להשמיד את חמאס – ואילו ארגון הטרור מתעקש דווקא על פרטי פריסת צה”ל במהלך הפסקת האש ● ההסכם נראה קרוב, אך הפערים במסרים מרמזים על עמימות מכוונת – ואולי על תמרון לקראת סבב לחימה נוסף במקום סיום אמיתי של המלחמה ● פרשנות

עוד 781 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

איראן מחשבת מסלול מחדש – נמר מנייר עם תכנית גרעין חשאית

המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.

בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות

העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.

מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,188 מילים

שר הכלכלה ניתק את עצמו מיוקר המחיה כאילו הוא לא חלק מהבעיה

שר הכלכלה ניר ברקת הופיע בוועדת הכלכלה כאילו היה פרשן צרכנות ולא קובע מדיניות ● הוא הצדיק את נסיעותיו לחו"ל, התהדר ברפורמות ייבוא וגלגל אחריות אל סמוטריץ' והממונה על התחרות ● הוא גם הציע לציבור "להתארגן" נגד יוקר המחיה – בזמן שהרעיונות האפקטיביים מעלים אבק על שולחנו

עוד 1,416 מילים

פריצת גבולות בחירום - יזמות וחלוציות במערכת החינוך

מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.

בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין  מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,004 מילים

ועדת השרים לחקיקה דחתה בשבוע את ההכרעה על הצעת חוק המבקשת לאסור על הממשלה להיוועץ בוועדה המייעצת למינויים בכירים – מהלך טקטי שנועד להשאיר חרב חקיקתית מתנופפת מעל מינויו של זיני לראש שב"כ ● מדובר ביוזמה פרלמנטרית חריגה, שבה הכנסת כופה על הממשלה פעולה פרימיטיבית יותר, תוך שלילת האפשרות להיוועץ בגוף מקצועי בהחלטות מהותיות ● פרשנות

עוד 771 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כשהמדינה בוערת, הקומבינה הפוליטית חוגגת

בעיצומם של משבר ביטחוני חסר תקדים ובידוד מדיני גובר, הפוליטיקאים בישראל ממשיכים במסחרה כרגיל: מינוי חברים לכנסת ולמשרדי ממשלה, מאבקי שליטה בין חסידויות, ודילים על תפקידים אסטרטגיים ● שלוש דוגמאות מהשבוע האחרון ממחישות איך השיטה ממשיכה לפעול – כאילו שום דבר לא קורה מסביב ● פרשנות

עוד 804 מילים

נדרשת עבודת מטה בנושא ציוד הלוחמות

בעקבות הפרסום בזמן ישראל, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה דיון מהיר בנושא פערי ציוד מגן ומדים ללוחמות צה"ל ● בדיון נמתחה ביקורת על היעדר התאמה של ציוד למבנה גוף נשי ועל כך שצה"ל לא נערך מראש ● הוועדה המליצה להקים צוות הכולל לוחמות מילואים לגיבוש עבודת מטה סדורה ● ח"כ בן ארי: "עשיתם מהפכה בגיוס נשים – אבל הציוד נשאר מאחור"

עוד 1,114 מילים

"אנשים נאחזים בהישגים מתוך חרדה וסבל מתמשך"

הניצחון על איראן עלה בחייהם של 29 ישראלים ● 3,228 נפצעו ● הלחימה עלתה 28 מיליארד שקל; הפיצויים: שבעה מיליארד שקל עד כה, והסכום צפוי לגדול ● הנזק למשק: 900 מיליון שקל ליום ● אלפי בתים נהרסו ו־18 אלף תושבים נעקרו ● נפגעו בית חולים, בית זיקוק ולפי פרסומים זרים – גם בסיסי צבא ● מעבדות נהרסו ושנות מחקר ירדו לטמיון ● והמצב הנפשי של ישראלים רבים התדרדר

עוד 3,019 מילים

אחרי 20 שנות דיונים, הפציע השבוע רעיון מפתיע למיקום שדה התעופה הבינלאומי הנוסף של ישראל: העיר המקראית צקלג ● הפעילים נגד הקמת השדה בעמק יזרעאל משוכנעים שזו הסחת דעת, ובינתיים נזרקים לפח עוד זמן וכסף ● כל מה שפגום בדרך קבלת ההחלטות בנצח שבו נתניהו שולט בישראל מתנקז להכרעה על המיקום של שדה התעופה המשלים

עוד 1,098 מילים

עתידה של עזה יוכרע בלשכה של טראמפ

נתניהו מגיע לוושינגטון אחרי ההצלחה באיראן, אך בלי קלפי מיקוח מול טראמפ, כשהסוגיות הקריטיות בנוגע לעזה – חופש הפעולה של צה"ל, רצועת הביטחון בצד העזתי של הגדר וציר פילדלפי – נותרות פתוחות ותלויות במידה רבה בעמדת הבית הלבן ● פרשנות

עוד 725 מילים
היום ה־641 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

ויטקוף: נפתרו שלוש מארבע המחלוקות בין ישראל לחמאס; אנו מקווים שהשבוע יושג הסכם

צה"ל מעריך שהמטענים בבית חאנון הונחו ב־24 השעות שקדמו להפעלתם; דיווח: לפני הפעולה נדחו בקשות של הכוח לקבל אמצעים להתמודדות עם מטעני חבלה ● הקואליציה נאלצה, זה היום השני ברציפות, להסיר הצעות חוק מסדר היום של הכנסת בשל הסנקציות של ש"ס ויהדות התורה ● עלה לשלושה מניין ההרוגים בתקיפה של המיליציה החות'ית על אוניית המטען בים האדום

עוד 43 עדכונים

טהרן מתמודדת עם לחץ פנימי לשינוי בעיצומו של בידוד מדיני גובר

אחרי מלחמה קצרה אך עזה מול ישראל וארצות הברית, איראן מתמודדת עם מציאות חדשה של בדידות אסטרטגית, משבר כלכלי וקריאות לרפורמות שמגיעות מהממשל ומהרחוב ● האחדות הלאומית שברירית, ההסתמכות על רוסיה וסין כשלה, וההכרעה המדינית הקרובה תקבע את עתיד יחסיה של הרפובליקה האסלאמית עם המערב ● דבר אחד ברור: איראן לא יכולה לשוב למה שהייתה לפני תקיפות ישראל ב-13 ביוני

עוד 1,567 מילים

ישראל אוסרת על הכנסת סולר לרצועת עזה מאז מרץ – פרק זמן ארוך פי שלושה מההגבלה שהוטלה בתחילת המלחמה – מה שמעמיד בסכנה חמורה את הציוד הרפואי ומתקני טיהור המים ברצועה ● כתוצאה מכך, גנרטורים מצילי חיים פועלים לפרקי זמן קצובים בלבד, ותינוקות וחולים רבים נתונים לסכנת חיים ● רופא בבית החולים שיפא: "מיום ליום המצב מחמיר"

עוד 1,429 מילים ו-1 תגובות

מה שווים היועמ"שים אם אנחנו לא שולטים בהם

הצעת החוק שמקדמת הקואליציה מרוקנת בפועל את תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה מכל תוכן, מבטלת את המעמד המחייב של חוות דעתה כלפי הרשות המבצעת, שוללת את בלעדיות הייצוג בערכאות, וממסדת פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי ● מדובר במהלך שמוחק את שלטון החוק, ומפקיד את ההכרעה בסוגיות משפטיות־מקצועיות בידי הפוליטיקאים ● פרשנות

עוד 672 מילים ו-3 תגובות

צה”ל והחרדים במרוץ נגד השעון: צווי גיוס המוניים מול חוק הפטור

צה”ל הודיע על הוצאת 54 אלף צווי גיוס נוספים למלש"בים חרדים כשבמקביל נמשכים המגעים הקדחתניים על חוק שירוקן את הצווים מתוכן ● החרדים מגבירים לחצים, נתניהו דחה את טיסתו לוושינגטון כדי לקדם את החוק, הרחוב החרדי מתחמם - אבל השעון הפוליטי ייעצר בעוד שלושה שבועות, כשהכנסת תצא לפגרת הקיץ ● פרשנות

עוד 635 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה