אישיות
סקוט מוריסון

ראש הממשלה הוא כנראה היחיד בוועידת האקלים שטרם הסתכסך עם מי ממנהיגי אירופה ● אולם אחרי סבב מפגשים, ובראשם הפגישה עם נשיא צרפת, גורם מדיני בפמליית בנט הודה כי המצב הנוכחי באירופה מעביר את הכדור האיראני למגרש של ארצות הברית ● אלא שגם ביידן לא יכול ולא רוצה לתקוף את איראן ● פרשנות

עוד 615 מילים

אוסטרליה: ניצחון מפתיע לראש הממשלה בבחירות

סקוט מוריסון מהמפלגה הליברלית גבר על יריבו ביל שורטן מהלייבור למרות הסקרים שניבאו לו הפסד ● מוריסון אמר כי ״זהו ניצחון לכל אוסטרלי שסומך על ממשלתו שתשים אותו במקום הראשון״ ●

17 מיליון אוסטרלים הצביעו והכריעו: אוסטרליה נשארת של השמרנים מהמפלגה הליברלית, זאת למרות יתרון מובהק לאופוזיציה בסקרים. "תמיד האמנתי בניסים", אמר ראש המפלגה סקוט מוריסון לקהל לאחר שנודע על נצחונו הבטוח. "הלילה זה לא עלי או עליכם או אפילו המפלגה הליברלית. זה על כל אוסטרלי שסומך על ממשלתו לשים אותו במקום הראשון".ֿ

מוריסון בן ה-51 מכהן כראש הממשלה מאז אוגוסט 2018, אז שמונה לראש המפלגה שנמצאת בשלטון מאז 2013. באוקטובר אותה שנה פורסם שהוא שוקל להעביר את שגרירות אוסטרליה מתל אביב לירושלים, ובכך להכיר בה כבירת ישראל. בסופו של דבר החליט להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל בלבד.
מוריסון מתנגד לנישואי גאים ותומך בממשל טראמפ.

המפסיד ביל שורטן, מנהיג הלייבור כיוון לדרך אחרת עבור אוסטרליה: חזרה להתערבות ממשלתית גדולה יותר בנושאים כמו משבר האקלים והכלכלה, וגם להפוך את החלטתה של הממשלה האוסטרלית להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל.

עוד 137 מילים

גם אוסטרליה צפויה לבטל את ההכרה בירושלים כבירת ישראל

אחרי גואטמלה, גם באוסטרליה השלטון המתחלף בבחירות הקרובות עומד לחזור בו מההכרה הדיפולמטית בעיר הבירה ● יחד עם זאת, מפלגה הלייבור, שצפויה לזכות בבחירות בשבת הקרובה, נמנעה מלהכריז על כוונה להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית

לקראת הבחירות לפרלמנט האוסטרלי בשבת, יצאה מפלגת הלייבור המקומית בהבטחה להפוך את החלטתה של הממשלה האוסטרלית הנוכחית להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל. עם זאת, היא נמנעה מלהכריז על כוונה להכיר חד-צדדית במדינה פלסטינית, אף שוועידת המפלגה הכריעה על כך לפני חמישה חודשים.

"אנחנו תומכים בתפיסתה של הקהילה הבינלאומית, שלפיה עתידה של ירושלים צריך להיות מוכרע על ידי הצדדים המעורבים בסכסוך במזרח התיכון כחלק מהמשא ומתן לשלום", נמסר מהמפלגה לוועד המנהל של יהדות אוסטרליה, שערך סקר בקרב המפלגות הגדולות במדינה על עמדתן בסוגיה זו. "מפלגת הלייבור אינה תומכת בהכרה חד-צדדית בירושלים כבירת ישראל, ובכוונתה להפוך את ההחלטה הזו לאחר שתרכיב את הממשלה".

הסקרים באוסטרליה מנבאים מרוץ צמוד, אבל ההערכה היא כי מפלגת הלייבור תזכה בבחירות הפדרליות שיתקיימו בשבת הקרובה, וכי ראש המפלגה, ביל שורטן, צפוי לכהן כראש הממשלה הבא.

סקוט מוריסון (צילום: AP Photo/Andrew Taylor)
סקוט מוריסון (צילום: AP Photo/Andrew Taylor)

ב-15 בדצמבר הכיר ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, באופן רשמי הן במערב ירושלים כבירת ישראל, והן "בשאיפתו של העם הפלסטיני למדינה עתידית שבירתה במזרח ירושלים". המהלך הזה התקבל באכזבה ואף במרירות מצד ממשלת ישראל, שמתייחסת לירושלים כולה כאל בירתה.

ב-6 בדצמבר 2017 הכיר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ בירושלים כבירת ישראל, ללא הבחנה גאוגרפית או נקיטת עמדה ביחס לגבולות העיר. ב-14 במאי 2018 העבירה שגרירות ארצות הברית את משכנה מתל אביב לירושלים.

ואולם, מוריסון, שאמר בעבר כי הוא "פתוח לאפשרות" של העברת שגרירות אוסטרליה לירושלים, הודיע בדצמבר על הקמת "משרד לענייני הגנה ומסחר" בעיר. המשרד נפתח בשקט בחודש מרץ, ללא נוכחות של נציגים בכירים מאף אחד משני הצדדים.

משרד החוץ הישראלי סירב להגיב להכרזתה של מפלגת הלייבור על כוונתה להפוך את ההחלטה בנוגע לירושלים. "לא נתייחס לדברים היפותטיים או לספקולציות", נמסר.

טקטיקה פוליטית נואשת

תשובתה של מפלגת הלייבור לשאלת הוועד המנהל של יהדות אוסטרליה באשר למעמדה של ירושלים, לא מתייחסת להבחנה שעשה ראש הממשלה מוריסון בין מזרח העיר לבין מערבה.

בלייבור תיארו את המהלך של מוריסון כ"טקטיקה פוליטית נואשת" שמטרתה לחזר אחר קולות היהודים, וטענו כי החלטתו התקבלה ללא התייעצות עם הקבינט, ובניגוד לעצתם של מומחים למדיניות חוץ ובעלות בריתה של אוסטרליה.

"למרבה הפלא, ההחלטה התקבלה מבלי להתייעץ עם אף אחד מהצדדים, הישראלים או הפלסטינים, שהסכמתם חייבת להיות הבסיס לכל שלום בר קיימא".

"לכאוס ולבלבול שזרעה ההחלטה של מוריסון יש השלכות ברורות. היא פגעה בכמה משכנינו הקרובים ביותר וגרמה נזק למוניטין הבינלאומי של אוסטרליה ולאינטרסים שלה. החלטתם הסופית של הליברלים להכיר בירושלים כבירת ישראל, אבל להשאיר את השגרירות בתל אביב, היא בבחינת הבעת התנגדות משפילה כלפי מר מוריסון".

בהצהרה נטען עוד כי מפלגת הלייבור הייתה "תומכת חזקה" של ישראל עוד לפני קום המדינה. "התמיכה הזאת לא תשתנה לעולם. אנחנו רוצים לראות את העם הישראלי חי בשלום, בתוך גבולות מוכרים ובטוחים, ונמשיך להיות איתנים בתמיכתנו בישראל בקידום השלום".

בדצמבר 2018 הוועידה הלאומית של מפלגת הלייבור קראה ל"ממשלת הלייבור הבאה להכיר בפלסטין כמדינה", ותיארה את המהלך כ"בעל עדיפות חשובה".

הכרזה זו "הבהירה את רצונה של הוועידה להכיר בפלסטין כמדינה, יחד עם הכרה בכך שעניין זה יעמוד בסופו של דבר להכרעתה של ממשלת הלייבור העתידית", מסרה השבוע המפלגה לוועד היהודי – אולי כאיתות לכך ששורטן יתמוך בסטטוס קוו, ולא יצהיר על הכרה במדינה פלסטינית, ללא הסכם שלום עם ישראל.

בניגוד לכך, מפלגת הלייבור הבריטית, בראשות מבקרה הנצחי של ישראל ג'רמי קורבין, חזרה והודיעה כי תכריז על הכרה במדינה פלסטינית מיד לאחר שתעלה לשלטון.

"ממשלת לייבור בראשות שורטן תבטיח שכל החלטה שתתקבל תתרום לסיום הסכסוך בדרכי שלום ולקידום פתרון שתי המדינות", נמסר מטעם מפלגת הלייבור האוסטרלית לוועד היהודי.

באשר למדינה הפלסטינית נמסר ממפלגתו של מוריסון לוועד היהודי כי אוסטרליה מאמינה זה מכבר ששאיפות כאלה "יכולות להתממש רק באמצעות משא ומתן ישיר בין הפלסטינים לישראל".

ממשלתו הבאה, כך נאמר, תמשיך "לעודד הן את הישראלים והן את הפלסטינים לעשות את הצעדים הדרושים להחייאת תהליך השלום, ולחדש את המשא ומתן על סוגיות כגון מעמדה של ירושלים, זכות השיבה, מעמד ההתנחלויות, הסדרי הביטחון וגבולותיה העתידיים של המדינה הפלסטינית".

מלקולם טורנבול, לשעבר ראש ממשלת אוסטרליה, מתארח בישראל ב-2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
מלקולם טורנבול, לשעבר ראש ממשלת אוסטרליה, מתארח בישראל ב-2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בפברואר 2017 קיים שורטן בסידני פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "חבר הפרלמנט שורטן הדגיש את אופייה הדו-מפלגתי של ההערכה שרוחשת אוסטרליה לישראל", נאמר בתצהיר של משרד ראש הממשלה בסיכום הפגישה ביניהם, שנמשכה כשעה.

בתום הפגישה אמר שורטן לכתבים כי דן עם נתניהו בסוגיית ההתנחלויות. לדבריו, הוא גינה את "ההתנחלויות והרחבתן", הגדיר אותן כ"מחסום בפני השלום", ואמר שמפלגתו תומכת "בזכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו".

עוד 653 מילים

גואטמלה, המדינה היחידה שהלכה בעקבות האמריקאים והעבירה את השגרירות שלה לירושלים, צפויה לחזור בה עם התחלפות הנשיא שם ● האוסטרלים אכזבו את נתניהו ● הרומנים מתקוטטים בינם לבין עצמם ● וכעת כל העיניים נשואות אל הונגריה

ביום העצמאות הקודם הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו "טיפול מועדף" לעשר המדינות הראשונות שיעבירו את השגרירויות שלהן לירושלים. "יש עיקרון פשוט, אתם מכירים אותו: הראשון שמגיע, הוא הראשון לקבל את השירות", אמר בקבלת פנים לשגרירים הזרים שהתקיימה באפריל אשתקד בירושלים.

באותה תקופה היו אלה ארצות הברית וגואטמלה שהתכוונו לפתוח שגרירויות בירושלים בתוך שבועות ספורים. נציגי הממשל הישראלים, מצדם, קיוו שהמהלך הזה ייצור מומנטום לפתיחת נציגויות דיפלומטיות בעיר הקודש.

"אני נרגש להגיד שלפחות שש מדינות דנות כעת באופן רציני בהעברת השגרירות שלהן לירושלים", הודיע נתניהו באותו יום. ברוח האופטימית הזו, האיץ שר השיכון דאז, יואב גלנט, בעיריית ירושלים להכשיר בעיר אזור עבור המשלחות הזרות שיתמקמו בירושלים, וזאת בדומה לשדרת השגרירויות בוושינגטון הבירה.

הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

גם עתה, בחגיגות השנה לפתיחת שגרירות ארצות הברית בירושלים, ארצות הברית וגואטמלה הן עדיין המדינות היחידות שהעבירו את השגרירות שלהן לעיר. החשש הוא כי זו האחרונה עלולה להחזיר את השגרירות שלה לתל אביב, כפי שכמה מהמועמדים מובילים בבחירות הקרובות בגואטמלה התחייבו.

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

האיחוד האירופי המעיט בערכה של המגמה בקרב המדינות החברות באיחוד, לפתוח משרדי סחר בירושלים, מבלי שהם נחשבים שגרירות. כמו כן מתנגד האיחוד בתוקף לכל הכרה בעיר כבירת ישראל ולהקמת שגרירויות בתחומה.

אבל העובדות האלה לא מפריעות לוושינגטון ולירושלים לחגוג את ההחלטה ההיסטורית של הנשיא דונלד טראמפ ולציין אותה כאבן דרך בממדים תנ"כיים.

דוד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)
השגריר דיוויד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)

"בניגוד לתחזיות השליליות, שגרירות ירושלים הייתה הצלחה יוצאת דופן, קידמה דו-קיום של שלום, שיתוף פעולה ויחסים תרבותיים בין ישראלים, פלסטינים ואמריקאים", כתב שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, ב"ישראל היום".

"יותר מהכל, שגרירות ארה"ב בירושלים מייצגת את האמת, הבסיס לכל מדיניות מוצלחת. העברת השגרירות ממקמת את ארה"ב בצד הנכון של ההיסטוריה".

פלסטינים רבים יחלקו על הטענה שהעברת השגרירות קידמה "דו קיום של שלום", כפי שסבור פרידמן. אך אין להכחיש שהתחזיות הקודרות שטענו כי העברת השגרירות תצית את המזרח התיכון כולו, לא התממשו.

לפי פרידמן, ששמו חרוט על לוח האבן בבניין השגרירות, "יותר מ-100 דיפלומטים אמריקאים מגיעים לעבודה בכל יום בירושלים, ועובדים יד ביד עם ישראלים ופלסטינים".

עשרה חודשים לאחר שהנשיא טראמפ הפך את הקונסוליה לשגרירות, הוא מיזג את הקונסוליה ברחוב אגרון – ששימשה את הפלסטינים – אל תוך השגרירות, וקרא לה "החטיבה לנושאים פלסטינים".

בנאום שנשא פרידמן בחודש מרץ האחרון, הוא אמר כי עתה כוללת השגרירות "עשרה גופים דיפלומטיים עם קשרים הדדיים". מטעם השגרירות נמסר כי ארצות הברית החלה לאחרונה "בתהליך לבחירת מקום קבע לשגרירות בירושלים".

נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של שגרירות גואטמלה בירושלים ב -16 במאי 2018 (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)
נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של השגרירות בירושלים (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)

האם גואטמלה תשנה כיוון?

שגרירות גואטמלה ממוקמת בבניין משרדים בפארק הטכנולוגי מלחה. אך אם תשאלו חלק מהמועמדים המובילים בבחירות הקרובות לנשיאות במדינה, היא עשויה לעבור בקרוב לתל אביב.

נשיא המדינה, ג'ימי מוראלס – בן ברית קרוב של ישראל וחבר קרוב של משפחת נתניהו – לא יוכל להתמודד לתפקיד מחדש, בעקבות מגבלות על משך כהונתו. רבים מיורשיו הפוטנציאליים התחייבו לבטל את ההחלטה על המעבר לירושלים.

"אין הבטחה לכך שהנשיא הבא ישמור על השגרירות בירושלים", אומרת לאה סויבל, מייסדת ומנכ"לית Fuenta Latina, ארגון ללא מטרת רווח, המטפח את הקשרים של ישראל עם העולם דובר הספרדית.

"ההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים"

"צריך לזכור שההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים".

"עם זאת, האיומים היו ריקים והייצוא ממשיך", אומרת סויבל. "כתוצאה מכך, השגרירות הפכה לנושא לדיון פוליטי, וזו הסיבה לכך שחלק מהמועמדים שילבו אותו בפלטפורמת המדיניות המוצהרת שלהם לקראת הבחירות הקרובות".

זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גווטמאלה (צילום: courtesy)
זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גואטמלה (צילום: courtesy)

המועמדת היחידה שתומכת בהשארת השגרירות, ושיש לה סיכוי לזכות בבחירות, היא זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, אפראין ריוס מונט, שהחזיק בקשרים קרובים עם ישראל.

ריוס, המדורגת במקום השני בסקרים, הצהירה כי היא מכירה בירושלים כבירת ישראל. היא הבטיחה לשמור על מיקומה של השגרירות בעיר ולתמוך בישראל בעימותים מול הפלסטינים והאיראנים.

אשתו של הנשיא היוצא, פטריסיה מארוקין דה מוראלס, אירחה בדצמבר את אשתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, ל"ביקור היסטורי" במדינתה. השבוע היא צפויה לבקר בישראל כדי להשתתף באירועים המציינים שנה להעברת השגרירות.

מי שעוד ביקר כאן השבוע הוא הנשיא לשעבר של פרגוואי, הורסיו מנואל קרטס, שבשנה שעברה העביר את שגרירות ארצו לירושלים. מחליפו, מריו אבדו בניטס, הפך במהירות את ההחלטה, סגר את השגרירות שנפתחה בחופזה במלחה, והחזירה לתל אביב. מהלך שעשוי להוות נורת אזהרה בהקשר של גוואטמלה.

גם הונדורס שקלה בגלוי אפשרות להעביר את השגרירות שלה לירושלים, אך התנתה זאת בכך שישראל תפתח נציגות בבירתה, טגוסיגאלפה.

ב-24 במרץ הודיע נשיא הונדורס, חואן אורלנדו ארננדס, כי מדינתו "תפתח באופן מידי נציגות דיפלומטית רשמית בירושלים, ותעביר את השגרירות שלה לבירת ישראל, ירושלים". העברת השגרירות, כאמור, תהיה "השלב השני".

בהצהרה שפורסמה באותו יום, הבהיר שר החוץ של המדינה כי "משרד סחר" ייפתח בירושלים ברגע שישראל תפתח "משרד לשיתוף פעולה" בטגוסיגאלפה.

ואולם עד כה, ישראל לא פתחה שם נציגות רשמית. לדברי דיפלומטים ישראלים גם אין כרגע כוונה לפתוח משרד כזה בטגוסיגאלפה, וזאת עקב מגבלות פיננסיות.

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל. פתיחת המשרדים מסמנת אותן כמדינות שמעוניינות לעשות מחווה למדינה היהודית, מבלי ללכת עד הסוף.

ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, אמר באוקטובר 2018 כי הוא "פתוח" בנוגע להעברת שגרירות המדינה לירושלים. אבל כמה שבועות לאחר מכן יכזב את הנציגים הישראלים, כשהכיר באופן רשמי במערב ירושלים כבירת ישראל, ולמעשה התעלם מכך שישראל רואה בכל ירושלים את עיר הבירה שלה.

בנוסף, מוריסון גם התחייב להעביר את השגרירות שלו לעיר רק כאשר הדבר יהיה "פרקטי, עם תמיכה ולאחר קביעת סטטוס סופי".

במרץ 2019, קנברה פתחה בשקט "משרד סחר וביטחון" בירושלים, אך נציגים מטעם המדינה הדגישו כי אין למשרד מעמד דיפלומטי כלשהו.

מי אומר את המילה האחרונה?

דבר דומה התרחש גם מול ברזיל. במהלך הבחירות במדינה בשנה שעברה, המועמד ז'איר בולסונארו התחייב להעביר את השגרירות לירושלים. לאחר ניצחונו, הוא התרחק מההכרזה, ובביקורו בישראל בחודש מארס הכריז על הקמת "משרד לקידום סחר, השקעה, טכנולוגיה וחדשנות בירושלים".

"אני מקווה שמדובר בצעד ראשון לקראת פתיחת שגרירות ברזילאית בירושלים, בזמן הנכון", אמר אז נתניהו. ג'ייסון גרינבלט, שמשמש כשליח של טראמפ למזרח התיכון, צייץ את ברכותיו, והפציר "בכל האומות" לשקול פתיחת שגרירות בעיר.

AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)
AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)

ואכן, חלק מידידותיה של ישראל במרכז אירופה ביטאו רצון דומה להעברת השגרירות לירושלים. ואולם, מסיבות שונות, עצרו כולן את המהלך לפני ביצועו .

ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה, למשל, הצהירה במארס 2019 כי המדינה שלה תעביר את השגרירות לירושלים. הבעיה היא שברומניה הנשיא, ולא ראש הממשלה, הוא בעל המילה האחרונה בנושאי מדיניות חוץ.

כך קרה שקלאוס יוהאניס, הנשיא, הבהיר מידית כי לא התקבלה כל החלטה בעניין, וציין כי דעותיו האישיות בנושא ידועות (ספוילר: הוא לא בעד המעבר).

נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, הודיע באפריל 2018 על תחילת תהליך תלת-שלבי להעברת הנציגות הדיפלומטית של המדינה לירושלים, אף שלא הוא זה שמקבל את ההחלטות במדינה. הצעד הראשון היה מינוי קונסול של כבוד בירושלים, וכחצי שנה לאחר מכן, גם נפתח "הבית הצ'כי" בירושלים, מתחם משרדים, שנציגים בפראג התעקשו כי אין לו כל מעמד דיפלומטי.

"אני מכבד באופן מלא את המדיניות האחידה של האיחוד האירופי, הרואה בירושלים את הבירה העתידית של מדינת ישראל ושל מדינת פלסטין העתידית", אמר שר החוץ של צ'כיה. ואכן, נראה כי הרצון של בריסל להנהיג מדיניות חוץ אחידה, מנעה מכמה מדינות חברות לקבל החלטה על העברת השגרירות.

מזכר פנימי של האיחוד ממרץ ציין כי אם עיתונאים יתעניינו בהתחייבות של ראש ממשלת רומניה להעברת השגרירות , על הנציגים להשיב כי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו "ימשיכו לכבד את הקונצנזוס הבינלאומי באשר לעיר".

המזכר ציטט את החלטת האו"ם 487 מ-1980, הקוראת למדינות "שיש להן פעילות דיפלומטית בירושלים להוציא את הנציגויות מהעיר הקדושה".

נראה כי לפחות מדינה אחת החברה באיחוד פועלת הפוך: במרץ האחרון פתחה הונגריה משרד סחר בירושלים, שנחשב לשלוחה של השגרירות הנמצאת בתל אביב. נציגים מהונגריה אף מדגישים כי למשרד יש "מעמד דיפלומטי".

"זהו רגע מרגש מאוד עבורנו, כי מדובר בנציגות הדיפלומטית הראשונה מאירופה שנפתחת בירושלים", אמר נתניהו בטקס פתיחת הנציגות.

המזכר הפנימי של האיחוד האירופי מפחית בערכו של הצעד מכיוון בודפשט, ומורה לנציגים להשיב לעיתונאים שיתעניינו בכך כי האיחוד והמדינות החברות בו ממשיכים "לכבד את הקונצנזוס הבינ"ל באשר לירושלים", כמוגדר בהחלטה 487. עוד צוין במזכר כי "הונגריה לא פותחת שגרירות אלא משרד סחר".

ההחלטה של טראמפ לפתוח את השגרירות האמריקאית בירושלים טלטלה את מה שהיה עד כה עקרון מנחה של הקהילה הבינלאומית, אך שנה לאחר מכן, ברור שהתקוות לכך שאומות העולם יפעלו כמותה, עדיין לא נשאו פרי.

עוד 1,359 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 3 בנובמבר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

היום ה־393 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

דיווח: ארה״ב הזהירה את איראן כי לא תרסן את ישראל אם תתקוף אותה שוב

סמ״ר איתי פאריזאט וסמ״ר יאיר חנניה נפלו בעזה ● מסוק קרב הפיל מעל בנימינה כטב״ם לאחר מרדף של כחצי שעה ● צה״ל מאשר רשמית כי כוח שייטת 13 עצר במבצע מיוחד פעיל חזבאללה שמהווה ״מוקד ידע בתחום הימי״ בלבנון ● חוסל הבכיר בחיזבאללה שפיקד על הירי למג'דל שמס, בו נהרגו 12 ילדים ● עינב צנגאוקר: גלנט וראשי מערכת הביטחון, הפקיעו מנתניהו את הטיפול בחטופים

עוד 37 עדכונים

שאלת הקול הערבי עשויה להכריע את הבחירות הקרובות בישראל

השבוע, בעקבות הצעת החוק של אופיר כץ מהליכוד, שאמורה לאפשר ביתר קלות לפסול מועמדים ערביים מריצה לכנסת (ופוסט מעולה של מאיה מארק בנושא), חזרה שאלת הקול הערבי לדיון הציבורי. להערכתי, השאלה הזו קריטית ממה שרובנו חושבים, או במילים פשוטות יותר, נדמה לי שהבחירות הקרובות יוכרעו על בסיס שאלת הקול הערבי (או הקולות הערבים). אסביר.

‏נדמה לי שזה יהיה הצומת שאליו יתנקזו רבות משאלות היסוד הערכיות והפרקטיות במערכה הזו, שתגיע במוקדם או מאוחר.

עירן הלפרין הוא הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית ופוליטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. ייסד ומוביל את המעבדה לחקר סכסוכים בין קבוצות ויישובם באוניברסיטה העברית בירושלים. ייסד את מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי ומשמש כיו"ר השותף והפסיכולוג החברתי הבכיר בארגון. שימש כדיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 910 מילים

תגובות אחרונות

הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

שתילים מאזורי המלחמה משגשגים על גג במרכז תל אביב

בזמן שהחקלאים בקווי העימות משלמים בחייהם, מרכז "אסיף" מציג שלוחה קטנה של חקלאות מהחזית על גג ירוק בלב תל אביב ● בגלל הנפח של האריזות, הפחים הכתומים מתמלאים מהר מדי ● השומשום חזר לצמוח בישראל והטחינה של קיבוץ מגל מצוינת ● ותמונת השבוע מגיעה מקיבוץ גינוסר שעל חוף הכנרת

עוד 1,025 מילים

עקורים

האם פיקוח על הממשלה פוגע ביכולתה להתמודד עם אתגרים ביטחוניים?

ישראל נמצאת במלחמה כבר שנה, והציבור איבד אמון בממשלה ככלל ובטיפול שלה באתגרים הביטחוניים של ישראל בפרט.

101 חטופים מוחזקים עדיין בעזה, ואין בעתיד הנראה לעין הסדר שמחזיר אותם הביתה. צה"ל עדיין נלחם בלוחמי חמאס חמושים, והירי מעזה ממשיך להשפיע על החיים בעוטף ואפילו מגיע לאזור תל אביב.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,000 מילים
מצב הרוח
שיחה עם המשורר, העורך, המתרגם והמו"ל דורי מנור

"יותר ויותר כותבי עברית לא חיים בישראל ומספרם הולך וגדל"

"התקווה שלי הייתה שישראל תהיה מדינה משגשגת. מדינה שחיה בשלום ובאחווה. אני בכוונה משתמש במילים גדולות. אני חושב שהפרויקט הציוני לא עלה יפה. נכשל כשלון מהדהד" ● איש הספרות דורי מנור היגר לברלין עם בן זוגו לפני כחמש שנים, אבל ממשיך ליצור בעברית ולחיות את השבר בישראל: "ישראל לא יכולה לעזוב בן אדם שנולד בה. היא דבקה במי שעזבו אותה כמו מסטיק בסוליה של נעל"

עוד 2,059 מילים

סיפור לשבת ארבעה אנשים בארבע בבוקר

בשנת 2006 היה בני הצעיר אִילַי פעיל בארגון להגנת הסביבה והעולם "גרינפיס". מאחר שמילדותו היה אילי פעלתן והרפתקני באופיו, ובין השאר נהג לטפס על כל מה שאפשר היה לטפס עליו, אין כל פלא שבגרינפיס הבחינו ביכולותיו והוא נעשה לחבר בקבוצת המטפסים הרשמית של הארגון.

על כן מעת לעת, לפי המשימות, נהג ארגון גרינפיס להטיס אותו ברחבי העולם למקומות בהם נזקק הארגון לאנשים שיטפסו למקומות גבוהים, לתלות שלטים או לכתוב באותיות ענק על קירות. המודעות והכיתוב נועדו לעורר את המוּדעוּת של אנשים לסביבה ולהגנה עליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חלום הפרידה מאונר"א עלול לפגוע דווקא בישראל

ישראל פועלת בלי אסטרטגיה ולא ברור מי אמור להחליף את סוכנות האו"ם ● הפליטים הלבנונים מוצאים מקלט בעיראק ● טורקיה מתחילה לפתח "כיפת ברזל" משלה ● המציאות המדממת לא נכללה בכנס ההשקעות הנוצץ בריאד ● והשבוע ב־1956: הקרב על תעלת סואץ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,437 מילים

כיצד ג'ף בזוס רושש אותי

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה ל-2013 ולהצלחה המסחררת של אמזון, שהפכה את מהירות השינוע לאומנות והפכה לספקית התרבות המרכזית של העת הזו

עוד 1,970 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
נִרְמוּל 233

אחרי שמחקנו את הקו הירוק, אנחנו בדרכנו למחוק את כל הקווים האדומים. נגיד - יחס מבזה ומשפיל למשפחות שיקיריהן חטופים בעזה. או כהניסטים בממשלה. או ראש ממשלה עם כתבי אישום

עוד 1,092 מילים ו-1 תגובות

מפלה לדרעי, השפלה לסמוטריץ'

הרב קלמן בר, רב אלמוני מנתניה, נבחר אתמול לתפקיד הרב האשכנזי הראשי של ישראל, במה שנראה כהצבעת מחאה נגד דרעי וסמוטריץ' - שבחשו וניהלו את מסע הבחירות לתפקיד היוקרתי מזה כמעט שנתיים ● ויש גם מסר ברור של הציבור החרדי בנוגע לחוק הגיוס ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
קודם כל, זה ביזיון שבוחרים שני רבנים כאשר אין צורך אפילו באחד. אבל אם כבר, אז בואו נכניס קצת פלפל ונמנה גם רב ראשי רפורמי, רב ראשי קונסרבטיבי, ורב ראשי חילוני - תחשבו איזו סמטוכה נפלאה ... המשך קריאה

קודם כל, זה ביזיון שבוחרים שני רבנים כאשר אין צורך אפילו באחד. אבל אם כבר, אז בואו נכניס קצת פלפל ונמנה גם רב ראשי רפורמי, רב ראשי קונסרבטיבי, ורב ראשי חילוני – תחשבו איזו סמטוכה נפלאה תהייה כאשר כולם מצביעים על כולם כולל על ארבעת המועמדים של הכתות האחרות. כמה דילים ודרמות ניתן לייצר לתוכנית הריאליטי הזו.

בידור להמונים.

עוד 588 מילים ו-2 תגובות
היום ה־392 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

נעצרו מספר חשודים בפרשה הביטחונית בלשכת נתניהו

לשכת נתניהו טענה כי "איש מלשכת רה"מ לא נחקר ולא נעצר", אך אחד העצורים הוא דובר שעבד בצמוד לנתניהו ● בכיר איראני: "נגיב למתקפה הישראלית בזמן המתאים" ● מפקד פיקוד הצפון נחבל ונפצע קל בהתהפכות רכב בלבנון ● מת מפצעיו סרן ירדן זכאי, בן 21 מחדרה, שנפגע קשה לפני חודש וחצי ברפיח ● טראמפ על המלחמה בלבנון: "צריך לסיים עם הדבר הזה"

עוד 44 עדכונים

לא יודע, לא זוכר - ולא אחראי

ועדת החקירה הממלכתית פרסמה השבוע את תמלילי עדותו של נתניהו בפני הוועדה בקיץ 2023 ● על בסיס מה שפורסם, אפשר לומר שנתניהו נוקט טקטיקה בעלת שלושה ראשים: או שהוא בכלל עד מומחה, או שהזיכרון שלו רעוע, או שאין לו מושג איך הדברים קורים ● התמלילים גם חושפים את המטרה העיקרית מבחינתו של נתניהו: "זו פרשה שכוונה בעלילת דם נגדי...יש לכם כאן הזדמנות לנקות את האווירה" ● פרשנות

עוד 1,003 מילים ו-3 תגובות

הסרטון החגיגי שצילמה השרה להגנת הסביבה לרגל השקת הגן הלאומי תל לכיש קיבל תפנית מפתיעה כשקבעה בו כי "אין בשום מקום בארץ ממצא היסטורי פלסטיני כי פשוט אין דבר כזה עם פלסטיני" ● האמירה המופרכת מחזקת את הרושם שיש שתי עידית סילמן: אחת שמנהלת מאבקים סביבתיים כמו בלימת השתלטות קצא"א על מפרץ אילת, ואחת שבשם הקריצה לבייס מטביעה את אותם מאבקים בבוץ פוליטי מיותר

עוד 846 מילים ו-1 תגובות

העסקים ריקים, התיירות מתה והפיצויים לא מספיקים

מאז אמצע ספטמבר, הרחובות, המסעדות והחנויות בקו העימות ריקים, ומצב העסקים באזור הידרדר עוד יותר מאשר לפני כן ● במפרץ חיפה וטבריה החופים ובתי המלון התרוקנו, הילדים נעלמו ממתחמי הקניות והכנסות העסקים נפגעו ● הפיצויים משולמים באיחור ומכסים רק מעט מההפסדים - ובכל זאת עולים למדינה מיליארדים ● תמונת מצב

עוד 2,074 מילים

במסגרת קמפיין הבחירות, טראמפ ממשיך להתבטא בגסות כלפי יריביו הדמוקרטים – ומבקר גם את צה"ל ● בעוד שדברי השטנה שלו מתקבלים בסלחנות, האריס זוכה לביקורת מוגברת על כל אמירה – מציאות הממחישה את המוסר הכפול של התקשורת הישראלית והאמריקאית ● פרשנות

עוד 742 מילים ו-1 תגובות

המרוץ נגד השעון להסרת האיום בהר דב

בצדו הלבנוני של הר דב, סמוך למוצבי צה"ל, נפרשים נופים ירוקים ● אבל מבעד לנוף הפסטורלי, מסתתרים בסיסי לחימה של חזבאללה, חלקם סמוכים באופן מרגיז למוצבי האו"ם ● ברקע המגעים להפסקת אש, בצה"ל מרגישים שהם פועלים נגד השעון – ומקווים שחופש הפעולה ישמר ● אמיר בר־שלום בסיור עם הלוחמים הפועלים נגד מעוזי חזבאללה

עוד 878 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה