אישיות
סקוט מוריסון

ראש הממשלה הוא כנראה היחיד בוועידת האקלים שטרם הסתכסך עם מי ממנהיגי אירופה ● אולם אחרי סבב מפגשים, ובראשם הפגישה עם נשיא צרפת, גורם מדיני בפמליית בנט הודה כי המצב הנוכחי באירופה מעביר את הכדור האיראני למגרש של ארצות הברית ● אלא שגם ביידן לא יכול ולא רוצה לתקוף את איראן ● פרשנות

עוד 615 מילים

אוסטרליה: ניצחון מפתיע לראש הממשלה בבחירות

סקוט מוריסון מהמפלגה הליברלית גבר על יריבו ביל שורטן מהלייבור למרות הסקרים שניבאו לו הפסד ● מוריסון אמר כי ״זהו ניצחון לכל אוסטרלי שסומך על ממשלתו שתשים אותו במקום הראשון״ ●

17 מיליון אוסטרלים הצביעו והכריעו: אוסטרליה נשארת של השמרנים מהמפלגה הליברלית, זאת למרות יתרון מובהק לאופוזיציה בסקרים. "תמיד האמנתי בניסים", אמר ראש המפלגה סקוט מוריסון לקהל לאחר שנודע על נצחונו הבטוח. "הלילה זה לא עלי או עליכם או אפילו המפלגה הליברלית. זה על כל אוסטרלי שסומך על ממשלתו לשים אותו במקום הראשון".ֿ

מוריסון בן ה-51 מכהן כראש הממשלה מאז אוגוסט 2018, אז שמונה לראש המפלגה שנמצאת בשלטון מאז 2013. באוקטובר אותה שנה פורסם שהוא שוקל להעביר את שגרירות אוסטרליה מתל אביב לירושלים, ובכך להכיר בה כבירת ישראל. בסופו של דבר החליט להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל בלבד.
מוריסון מתנגד לנישואי גאים ותומך בממשל טראמפ.

המפסיד ביל שורטן, מנהיג הלייבור כיוון לדרך אחרת עבור אוסטרליה: חזרה להתערבות ממשלתית גדולה יותר בנושאים כמו משבר האקלים והכלכלה, וגם להפוך את החלטתה של הממשלה האוסטרלית להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל.

עוד 137 מילים

גם אוסטרליה צפויה לבטל את ההכרה בירושלים כבירת ישראל

אחרי גואטמלה, גם באוסטרליה השלטון המתחלף בבחירות הקרובות עומד לחזור בו מההכרה הדיפולמטית בעיר הבירה ● יחד עם זאת, מפלגה הלייבור, שצפויה לזכות בבחירות בשבת הקרובה, נמנעה מלהכריז על כוונה להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית

לקראת הבחירות לפרלמנט האוסטרלי בשבת, יצאה מפלגת הלייבור המקומית בהבטחה להפוך את החלטתה של הממשלה האוסטרלית הנוכחית להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל. עם זאת, היא נמנעה מלהכריז על כוונה להכיר חד-צדדית במדינה פלסטינית, אף שוועידת המפלגה הכריעה על כך לפני חמישה חודשים.

"אנחנו תומכים בתפיסתה של הקהילה הבינלאומית, שלפיה עתידה של ירושלים צריך להיות מוכרע על ידי הצדדים המעורבים בסכסוך במזרח התיכון כחלק מהמשא ומתן לשלום", נמסר מהמפלגה לוועד המנהל של יהדות אוסטרליה, שערך סקר בקרב המפלגות הגדולות במדינה על עמדתן בסוגיה זו. "מפלגת הלייבור אינה תומכת בהכרה חד-צדדית בירושלים כבירת ישראל, ובכוונתה להפוך את ההחלטה הזו לאחר שתרכיב את הממשלה".

הסקרים באוסטרליה מנבאים מרוץ צמוד, אבל ההערכה היא כי מפלגת הלייבור תזכה בבחירות הפדרליות שיתקיימו בשבת הקרובה, וכי ראש המפלגה, ביל שורטן, צפוי לכהן כראש הממשלה הבא.

סקוט מוריסון (צילום: AP Photo/Andrew Taylor)
סקוט מוריסון (צילום: AP Photo/Andrew Taylor)

ב-15 בדצמבר הכיר ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, באופן רשמי הן במערב ירושלים כבירת ישראל, והן "בשאיפתו של העם הפלסטיני למדינה עתידית שבירתה במזרח ירושלים". המהלך הזה התקבל באכזבה ואף במרירות מצד ממשלת ישראל, שמתייחסת לירושלים כולה כאל בירתה.

ב-6 בדצמבר 2017 הכיר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ בירושלים כבירת ישראל, ללא הבחנה גאוגרפית או נקיטת עמדה ביחס לגבולות העיר. ב-14 במאי 2018 העבירה שגרירות ארצות הברית את משכנה מתל אביב לירושלים.

ואולם, מוריסון, שאמר בעבר כי הוא "פתוח לאפשרות" של העברת שגרירות אוסטרליה לירושלים, הודיע בדצמבר על הקמת "משרד לענייני הגנה ומסחר" בעיר. המשרד נפתח בשקט בחודש מרץ, ללא נוכחות של נציגים בכירים מאף אחד משני הצדדים.

משרד החוץ הישראלי סירב להגיב להכרזתה של מפלגת הלייבור על כוונתה להפוך את ההחלטה בנוגע לירושלים. "לא נתייחס לדברים היפותטיים או לספקולציות", נמסר.

טקטיקה פוליטית נואשת

תשובתה של מפלגת הלייבור לשאלת הוועד המנהל של יהדות אוסטרליה באשר למעמדה של ירושלים, לא מתייחסת להבחנה שעשה ראש הממשלה מוריסון בין מזרח העיר לבין מערבה.

בלייבור תיארו את המהלך של מוריסון כ"טקטיקה פוליטית נואשת" שמטרתה לחזר אחר קולות היהודים, וטענו כי החלטתו התקבלה ללא התייעצות עם הקבינט, ובניגוד לעצתם של מומחים למדיניות חוץ ובעלות בריתה של אוסטרליה.

"למרבה הפלא, ההחלטה התקבלה מבלי להתייעץ עם אף אחד מהצדדים, הישראלים או הפלסטינים, שהסכמתם חייבת להיות הבסיס לכל שלום בר קיימא".

"לכאוס ולבלבול שזרעה ההחלטה של מוריסון יש השלכות ברורות. היא פגעה בכמה משכנינו הקרובים ביותר וגרמה נזק למוניטין הבינלאומי של אוסטרליה ולאינטרסים שלה. החלטתם הסופית של הליברלים להכיר בירושלים כבירת ישראל, אבל להשאיר את השגרירות בתל אביב, היא בבחינת הבעת התנגדות משפילה כלפי מר מוריסון".

בהצהרה נטען עוד כי מפלגת הלייבור הייתה "תומכת חזקה" של ישראל עוד לפני קום המדינה. "התמיכה הזאת לא תשתנה לעולם. אנחנו רוצים לראות את העם הישראלי חי בשלום, בתוך גבולות מוכרים ובטוחים, ונמשיך להיות איתנים בתמיכתנו בישראל בקידום השלום".

בדצמבר 2018 הוועידה הלאומית של מפלגת הלייבור קראה ל"ממשלת הלייבור הבאה להכיר בפלסטין כמדינה", ותיארה את המהלך כ"בעל עדיפות חשובה".

הכרזה זו "הבהירה את רצונה של הוועידה להכיר בפלסטין כמדינה, יחד עם הכרה בכך שעניין זה יעמוד בסופו של דבר להכרעתה של ממשלת הלייבור העתידית", מסרה השבוע המפלגה לוועד היהודי – אולי כאיתות לכך ששורטן יתמוך בסטטוס קוו, ולא יצהיר על הכרה במדינה פלסטינית, ללא הסכם שלום עם ישראל.

בניגוד לכך, מפלגת הלייבור הבריטית, בראשות מבקרה הנצחי של ישראל ג'רמי קורבין, חזרה והודיעה כי תכריז על הכרה במדינה פלסטינית מיד לאחר שתעלה לשלטון.

"ממשלת לייבור בראשות שורטן תבטיח שכל החלטה שתתקבל תתרום לסיום הסכסוך בדרכי שלום ולקידום פתרון שתי המדינות", נמסר מטעם מפלגת הלייבור האוסטרלית לוועד היהודי.

באשר למדינה הפלסטינית נמסר ממפלגתו של מוריסון לוועד היהודי כי אוסטרליה מאמינה זה מכבר ששאיפות כאלה "יכולות להתממש רק באמצעות משא ומתן ישיר בין הפלסטינים לישראל".

ממשלתו הבאה, כך נאמר, תמשיך "לעודד הן את הישראלים והן את הפלסטינים לעשות את הצעדים הדרושים להחייאת תהליך השלום, ולחדש את המשא ומתן על סוגיות כגון מעמדה של ירושלים, זכות השיבה, מעמד ההתנחלויות, הסדרי הביטחון וגבולותיה העתידיים של המדינה הפלסטינית".

מלקולם טורנבול, לשעבר ראש ממשלת אוסטרליה, מתארח בישראל ב-2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
מלקולם טורנבול, לשעבר ראש ממשלת אוסטרליה, מתארח בישראל ב-2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בפברואר 2017 קיים שורטן בסידני פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "חבר הפרלמנט שורטן הדגיש את אופייה הדו-מפלגתי של ההערכה שרוחשת אוסטרליה לישראל", נאמר בתצהיר של משרד ראש הממשלה בסיכום הפגישה ביניהם, שנמשכה כשעה.

בתום הפגישה אמר שורטן לכתבים כי דן עם נתניהו בסוגיית ההתנחלויות. לדבריו, הוא גינה את "ההתנחלויות והרחבתן", הגדיר אותן כ"מחסום בפני השלום", ואמר שמפלגתו תומכת "בזכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו".

עוד 653 מילים

גואטמלה, המדינה היחידה שהלכה בעקבות האמריקאים והעבירה את השגרירות שלה לירושלים, צפויה לחזור בה עם התחלפות הנשיא שם ● האוסטרלים אכזבו את נתניהו ● הרומנים מתקוטטים בינם לבין עצמם ● וכעת כל העיניים נשואות אל הונגריה

ביום העצמאות הקודם הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו "טיפול מועדף" לעשר המדינות הראשונות שיעבירו את השגרירויות שלהן לירושלים. "יש עיקרון פשוט, אתם מכירים אותו: הראשון שמגיע, הוא הראשון לקבל את השירות", אמר בקבלת פנים לשגרירים הזרים שהתקיימה באפריל אשתקד בירושלים.

באותה תקופה היו אלה ארצות הברית וגואטמלה שהתכוונו לפתוח שגרירויות בירושלים בתוך שבועות ספורים. נציגי הממשל הישראלים, מצדם, קיוו שהמהלך הזה ייצור מומנטום לפתיחת נציגויות דיפלומטיות בעיר הקודש.

"אני נרגש להגיד שלפחות שש מדינות דנות כעת באופן רציני בהעברת השגרירות שלהן לירושלים", הודיע נתניהו באותו יום. ברוח האופטימית הזו, האיץ שר השיכון דאז, יואב גלנט, בעיריית ירושלים להכשיר בעיר אזור עבור המשלחות הזרות שיתמקמו בירושלים, וזאת בדומה לשדרת השגרירויות בוושינגטון הבירה.

הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
הקונסוליה האמריקאית בירושלים (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

גם עתה, בחגיגות השנה לפתיחת שגרירות ארצות הברית בירושלים, ארצות הברית וגואטמלה הן עדיין המדינות היחידות שהעבירו את השגרירות שלהן לעיר. החשש הוא כי זו האחרונה עלולה להחזיר את השגרירות שלה לתל אביב, כפי שכמה מהמועמדים מובילים בבחירות הקרובות בגואטמלה התחייבו.

קומץ מדינות אכן השתעשעו ברעיון, וכמה אף פתחו "משרדים" או "נציגויות" בדרג נמוך בעיר. עם זאת, הפלישה ההמונית של שגרירויות לבירה לא התממשה.

האיחוד האירופי המעיט בערכה של המגמה בקרב המדינות החברות באיחוד, לפתוח משרדי סחר בירושלים, מבלי שהם נחשבים שגרירות. כמו כן מתנגד האיחוד בתוקף לכל הכרה בעיר כבירת ישראל ולהקמת שגרירויות בתחומה.

אבל העובדות האלה לא מפריעות לוושינגטון ולירושלים לחגוג את ההחלטה ההיסטורית של הנשיא דונלד טראמפ ולציין אותה כאבן דרך בממדים תנ"כיים.

דוד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)
השגריר דיוויד פרידמן בשגרירות ארה"ב בירושלים (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)

"בניגוד לתחזיות השליליות, שגרירות ירושלים הייתה הצלחה יוצאת דופן, קידמה דו-קיום של שלום, שיתוף פעולה ויחסים תרבותיים בין ישראלים, פלסטינים ואמריקאים", כתב שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, ב"ישראל היום".

"יותר מהכל, שגרירות ארה"ב בירושלים מייצגת את האמת, הבסיס לכל מדיניות מוצלחת. העברת השגרירות ממקמת את ארה"ב בצד הנכון של ההיסטוריה".

פלסטינים רבים יחלקו על הטענה שהעברת השגרירות קידמה "דו קיום של שלום", כפי שסבור פרידמן. אך אין להכחיש שהתחזיות הקודרות שטענו כי העברת השגרירות תצית את המזרח התיכון כולו, לא התממשו.

לפי פרידמן, ששמו חרוט על לוח האבן בבניין השגרירות, "יותר מ-100 דיפלומטים אמריקאים מגיעים לעבודה בכל יום בירושלים, ועובדים יד ביד עם ישראלים ופלסטינים".

עשרה חודשים לאחר שהנשיא טראמפ הפך את הקונסוליה לשגרירות, הוא מיזג את הקונסוליה ברחוב אגרון – ששימשה את הפלסטינים – אל תוך השגרירות, וקרא לה "החטיבה לנושאים פלסטינים".

בנאום שנשא פרידמן בחודש מרץ האחרון, הוא אמר כי עתה כוללת השגרירות "עשרה גופים דיפלומטיים עם קשרים הדדיים". מטעם השגרירות נמסר כי ארצות הברית החלה לאחרונה "בתהליך לבחירת מקום קבע לשגרירות בירושלים".

נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של שגרירות גואטמלה בירושלים ב -16 במאי 2018 (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)
נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, מדבר בטקס הפתיחה הרשמי של השגרירות בירושלים (צילום: Marc Israel Sellem/Pool)

האם גואטמלה תשנה כיוון?

שגרירות גואטמלה ממוקמת בבניין משרדים בפארק הטכנולוגי מלחה. אך אם תשאלו חלק מהמועמדים המובילים בבחירות הקרובות לנשיאות במדינה, היא עשויה לעבור בקרוב לתל אביב.

נשיא המדינה, ג'ימי מוראלס – בן ברית קרוב של ישראל וחבר קרוב של משפחת נתניהו – לא יוכל להתמודד לתפקיד מחדש, בעקבות מגבלות על משך כהונתו. רבים מיורשיו הפוטנציאליים התחייבו לבטל את ההחלטה על המעבר לירושלים.

"אין הבטחה לכך שהנשיא הבא ישמור על השגרירות בירושלים", אומרת לאה סויבל, מייסדת ומנכ"לית Fuenta Latina, ארגון ללא מטרת רווח, המטפח את הקשרים של ישראל עם העולם דובר הספרדית.

"ההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים"

"צריך לזכור שההחלטה הראשונית של מוראלס להעביר את השגרירות לירושלים לא התקבלה בתמיכה רחבה בגואטמלה. בין השאר, איימו מדינות ערביות להחרים את ההל המיוצא מגואטמלה, בשווי של מיליוני דולרים".

"עם זאת, האיומים היו ריקים והייצוא ממשיך", אומרת סויבל. "כתוצאה מכך, השגרירות הפכה לנושא לדיון פוליטי, וזו הסיבה לכך שחלק מהמועמדים שילבו אותו בפלטפורמת המדיניות המוצהרת שלהם לקראת הבחירות הקרובות".

זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גווטמאלה (צילום: courtesy)
זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, ומועמדת לנשיאות גואטמלה (צילום: courtesy)

המועמדת היחידה שתומכת בהשארת השגרירות, ושיש לה סיכוי לזכות בבחירות, היא זורי ריוס, בתו של הרודן הצבאי לשעבר של המדינה, אפראין ריוס מונט, שהחזיק בקשרים קרובים עם ישראל.

ריוס, המדורגת במקום השני בסקרים, הצהירה כי היא מכירה בירושלים כבירת ישראל. היא הבטיחה לשמור על מיקומה של השגרירות בעיר ולתמוך בישראל בעימותים מול הפלסטינים והאיראנים.

אשתו של הנשיא היוצא, פטריסיה מארוקין דה מוראלס, אירחה בדצמבר את אשתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, ל"ביקור היסטורי" במדינתה. השבוע היא צפויה לבקר בישראל כדי להשתתף באירועים המציינים שנה להעברת השגרירות.

מי שעוד ביקר כאן השבוע הוא הנשיא לשעבר של פרגוואי, הורסיו מנואל קרטס, שבשנה שעברה העביר את שגרירות ארצו לירושלים. מחליפו, מריו אבדו בניטס, הפך במהירות את ההחלטה, סגר את השגרירות שנפתחה בחופזה במלחה, והחזירה לתל אביב. מהלך שעשוי להוות נורת אזהרה בהקשר של גוואטמלה.

גם הונדורס שקלה בגלוי אפשרות להעביר את השגרירות שלה לירושלים, אך התנתה זאת בכך שישראל תפתח נציגות בבירתה, טגוסיגאלפה.

ב-24 במרץ הודיע נשיא הונדורס, חואן אורלנדו ארננדס, כי מדינתו "תפתח באופן מידי נציגות דיפלומטית רשמית בירושלים, ותעביר את השגרירות שלה לבירת ישראל, ירושלים". העברת השגרירות, כאמור, תהיה "השלב השני".

בהצהרה שפורסמה באותו יום, הבהיר שר החוץ של המדינה כי "משרד סחר" ייפתח בירושלים ברגע שישראל תפתח "משרד לשיתוף פעולה" בטגוסיגאלפה.

ואולם עד כה, ישראל לא פתחה שם נציגות רשמית. לדברי דיפלומטים ישראלים גם אין כרגע כוונה לפתוח משרד כזה בטגוסיגאלפה, וזאת עקב מגבלות פיננסיות.

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל

שנה אחרי שטראמפ פתח שגרירות בירושלים ועודד את בני בריתו לעשות כמוהו, "משרדים" ו"נציגויות" העוסקות בנושאי סחר, ביטחון או תרבות, מסתמנים כפתרון הנוח עבור בנות הברית של ארה"ב וישראל. פתיחת המשרדים מסמנת אותן כמדינות שמעוניינות לעשות מחווה למדינה היהודית, מבלי ללכת עד הסוף.

ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, אמר באוקטובר 2018 כי הוא "פתוח" בנוגע להעברת שגרירות המדינה לירושלים. אבל כמה שבועות לאחר מכן יכזב את הנציגים הישראלים, כשהכיר באופן רשמי במערב ירושלים כבירת ישראל, ולמעשה התעלם מכך שישראל רואה בכל ירושלים את עיר הבירה שלה.

בנוסף, מוריסון גם התחייב להעביר את השגרירות שלו לעיר רק כאשר הדבר יהיה "פרקטי, עם תמיכה ולאחר קביעת סטטוס סופי".

במרץ 2019, קנברה פתחה בשקט "משרד סחר וביטחון" בירושלים, אך נציגים מטעם המדינה הדגישו כי אין למשרד מעמד דיפלומטי כלשהו.

מי אומר את המילה האחרונה?

דבר דומה התרחש גם מול ברזיל. במהלך הבחירות במדינה בשנה שעברה, המועמד ז'איר בולסונארו התחייב להעביר את השגרירות לירושלים. לאחר ניצחונו, הוא התרחק מההכרזה, ובביקורו בישראל בחודש מארס הכריז על הקמת "משרד לקידום סחר, השקעה, טכנולוגיה וחדשנות בירושלים".

"אני מקווה שמדובר בצעד ראשון לקראת פתיחת שגרירות ברזילאית בירושלים, בזמן הנכון", אמר אז נתניהו. ג'ייסון גרינבלט, שמשמש כשליח של טראמפ למזרח התיכון, צייץ את ברכותיו, והפציר "בכל האומות" לשקול פתיחת שגרירות בעיר.

AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)
AP_19091543053151 (צילום: Menahem Kahana/Pool Photo via AP)

ואכן, חלק מידידותיה של ישראל במרכז אירופה ביטאו רצון דומה להעברת השגרירות לירושלים. ואולם, מסיבות שונות, עצרו כולן את המהלך לפני ביצועו .

ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה, למשל, הצהירה במארס 2019 כי המדינה שלה תעביר את השגרירות לירושלים. הבעיה היא שברומניה הנשיא, ולא ראש הממשלה, הוא בעל המילה האחרונה בנושאי מדיניות חוץ.

כך קרה שקלאוס יוהאניס, הנשיא, הבהיר מידית כי לא התקבלה כל החלטה בעניין, וציין כי דעותיו האישיות בנושא ידועות (ספוילר: הוא לא בעד המעבר).

נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, הודיע באפריל 2018 על תחילת תהליך תלת-שלבי להעברת הנציגות הדיפלומטית של המדינה לירושלים, אף שלא הוא זה שמקבל את ההחלטות במדינה. הצעד הראשון היה מינוי קונסול של כבוד בירושלים, וכחצי שנה לאחר מכן, גם נפתח "הבית הצ'כי" בירושלים, מתחם משרדים, שנציגים בפראג התעקשו כי אין לו כל מעמד דיפלומטי.

"אני מכבד באופן מלא את המדיניות האחידה של האיחוד האירופי, הרואה בירושלים את הבירה העתידית של מדינת ישראל ושל מדינת פלסטין העתידית", אמר שר החוץ של צ'כיה. ואכן, נראה כי הרצון של בריסל להנהיג מדיניות חוץ אחידה, מנעה מכמה מדינות חברות לקבל החלטה על העברת השגרירות.

מזכר פנימי של האיחוד ממרץ ציין כי אם עיתונאים יתעניינו בהתחייבות של ראש ממשלת רומניה להעברת השגרירות , על הנציגים להשיב כי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו "ימשיכו לכבד את הקונצנזוס הבינלאומי באשר לעיר".

המזכר ציטט את החלטת האו"ם 487 מ-1980, הקוראת למדינות "שיש להן פעילות דיפלומטית בירושלים להוציא את הנציגויות מהעיר הקדושה".

נראה כי לפחות מדינה אחת החברה באיחוד פועלת הפוך: במרץ האחרון פתחה הונגריה משרד סחר בירושלים, שנחשב לשלוחה של השגרירות הנמצאת בתל אביב. נציגים מהונגריה אף מדגישים כי למשרד יש "מעמד דיפלומטי".

"זהו רגע מרגש מאוד עבורנו, כי מדובר בנציגות הדיפלומטית הראשונה מאירופה שנפתחת בירושלים", אמר נתניהו בטקס פתיחת הנציגות.

המזכר הפנימי של האיחוד האירופי מפחית בערכו של הצעד מכיוון בודפשט, ומורה לנציגים להשיב לעיתונאים שיתעניינו בכך כי האיחוד והמדינות החברות בו ממשיכים "לכבד את הקונצנזוס הבינ"ל באשר לירושלים", כמוגדר בהחלטה 487. עוד צוין במזכר כי "הונגריה לא פותחת שגרירות אלא משרד סחר".

ההחלטה של טראמפ לפתוח את השגרירות האמריקאית בירושלים טלטלה את מה שהיה עד כה עקרון מנחה של הקהילה הבינלאומית, אך שנה לאחר מכן, ברור שהתקוות לכך שאומות העולם יפעלו כמותה, עדיין לא נשאו פרי.

עוד 1,359 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

כל הזמן // יום שני, 26 בפברואר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־143 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

חזבאללה ירה שני טילי נ״מ והפיל כטב״מ של צה״ל

4 חודשים אחרי החילוץ מהשבי, אורי מגידיש חוזרת מבחירתה לצבא ● קצין וארבעה לוחמים נפצעו אתמול קשה בקרבות ברצועה ● קבינט המלחמה אישר הלילה הכנסת סיוע הומניטרי מצפון הרצועה ● בג״ץ דן בגיוס בני ישיבות - הדיון מועבר בשידור ישיר ● נקבע מותו של החייל האמריקאי שהצית עצמו מול שגרירות ישראל בוושינגטון ● משפחות החטופים יערכו ביום שישי צעדה מעזה לירושלים

עוד 14 עדכונים

למקרה שפיספסת

סעודיה או קטאר

על מנת להבין את יחסה האמיתי של סעודיה לבעיה הפלסטינית בכלל, ולראש הרשות אבו מאזן בפרט, יש לחזור לשתי פגישות שהיו בין אבו מאזן לבין המלך הקודם של סעודיה, המלך עבדאללה, כפי ששמעתי ממקורות בכירים ברמאללה.

פגישה אחת הייתה בריאד, כאשר עמדה על הפרק החלטה של מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות, ולראשונה הנשיא ברק אובמה החליט שלא להטיל עליה וטו.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 922 מילים ו-1 תגובות

האיום של רביבו מראה עד לאן התדרדר הליכוד בעידן נתניהו

ההצהרה של אליהו רביבו בוועדת הכספים בשבוע שעבר חושפת עד כמה הפכה הליכוד למפלגה דשנה, שנבחריה שכחו את מי הם אמורים לייצג ● מצידם, שנחטוף סרטן - אם זה מה שיעזור להם להיבחר שוב ● פרשנות

עוד 426 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

אילו שיקולים משפיעים על הישראלים בבחירות לראשות העיר?

הבחירות לרשויות המקומיות שייערכו השבוע, ב-27 בפברואר, יאפשרו לתושבים לבחור את המועמדים המועדפים עליהם להובלת הרשות. מה חשוב לאזרחי ישראל בבואם לבחור את ראש העיר או הרשות המקומית? אילו שיקולים משפיעים על הצבעתם?

סקר אותו ערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן במהלך פברואר ביקש לענות על שאלות אלה. הסקר, בשיתוף עם חברת iPanel, כלל מדגם מייצג של 803 נשאלים, ובמסגרתו ביקשנו מהמשתתפים לציין את החשיבות שהם מייחסים לשיקולים שונים בהצבעתם בבחירות לראשות העיר או המועצה. הבחנו בין שלושה סוגי שיקולים: שיקולים הנוגעים להבטחות המועמד/ת בנושאים מקומיים, שיקולים המשקפים את המאפיינים האישיים של המועמד/ת ושיקולים הקשורים לפוליטיקה הארצית.

ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. מתמחה בחקר מוסדות, מפלגות ופוליטיקה השוואתית. מחקריו עוסקים בפרסונליזציה של הפוליטיקה, פוליטיקה מקוונת ובמחקרים יישומיים אחרים בפרט בפוליטיקה הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 651 מילים

עקורים

אוקראינה הצליחה לשרוד את המתקפה הרוסית ב־2022 – ומאז התמונה בחזית נותרה זהה פחות או יותר כבר שנתיים ● אולם, בזמן שהאופוזיציה ברוסיה נעלמת והקונגרס האמריקאי מעכב את הסיוע גם במחיר של עזרה לפוטין, המוטיבציה בקרב החיילים האוקראינים יורדת ● רק הידוק השורות במערב וחיזוק ברית נאט"ו ימנעו מלחמה גדולה עוד יותר באירופה ● פרשנות

עוד 1,071 מילים

פרידה מצ'רלי ביטון, רובין הוד הישראלי

להיפרד מצ'רלי ביטון בימים הארוכים העצובים האלה זה להיפרד מאחת התקופות הנאיביים בהוויה הישראלית. אולי הרגשנו אז מפולגים וקרועים, אך לא עלה בדעתנו שזה יהיה כאין וכאפס לעומת הקרע העתידי שיגיע ויאיים על המשך קיומנו כאן.

הימים ההם של הפנתרים השחורים, שהוביל צ'רלי ביטון יחד עם סעדיה מרציאנו, (בשלב מסוים הייתה שם גם ויקי שירן וגם בן דרור ימיני שהצטרפו לחזית המזרחית) היו ימים של תמימות תהומית ושל מחאה בנוסח רובין הוד. במרץ 1972, למשל, יצאו הפנתרים למבצע חלב, ובמסגרתו "סחבו" בקבוקי חלב מפתחי דלתות של משפחות עשירות כדי להעבירן למשפחות קשות יום. בשלב מסוים ארבו הפנתרים למשאיות החלב והעבירו את ארגזי החלב למשפחות נזקקות. זו הייתה מחאה שזכתה להגדרה "הם לא נחמדים" ממי שהייתה ראש הממשלה גולדה מאיר.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 396 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חורבן עזה היה בלתי נמנע

לחימה בקרב אזרחים בשטח בנוי משמעותה תמיד גיהינום עלי אדמות עבור האוכלוסייה המקומית ● אנשים פרטיים יכולים להתנגד למלחמה בעזה, אבל לארה"ב כאומה, בהתחשב בהיסטוריה הצבאית שלה עצמה, לרבות ההיסטוריה הקרובה, אין הרבה בסיס אתי לגנות את האסטרטגיה הישראלית

עוד 2,580 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ויתר על המרכז כדי להילחם על המצביעים של בן גביר

כבר מאז ההפיכה המשטרית הסקרים הצביעו על ירידה בתמיכה בראש הממשלה ובליכוד ● כל המנדטים שנתניהו "מחפש" בעזרת קמפיין "הניצחון המוחלט" נטשו לכיוון דרך האמצע, המתינות, הממלכתיות ● נתניהו לא עושה דבר כדי לבלום את הנטישה, אולי בגלל החשש שאם יביע עמדות מתונות, הרבה יותר אנשים יברחו לבן גביר ● פרשנות

עוד 931 מילים ו-2 תגובות

תוכנית נתניהו ליום שאחרי תלויה למעשה ברשות הפלסטינית

המסמך שהניח נתניהו על שולחן הקבינט ביום חמישי מדבר על "גורמים מקומיים עם ניסיון ניהולי שלא מזוהים עם תומכי טרור" ● זה נשמע חזון אוטופי, אפילו תלוש במציאות הנוכחית ברצועה ● עובדתית, אין מי שינהל את עזה בתנאים הללו שאינו קשור לרשות הפלסטינית - והעובדה שנתניהו נמנע מלציין את הרש"פ בשמה הוא תרגיל פוליטי וניסיון להכשיר אותה ציבורית ● פרשנות

עוד 520 מילים
היום ה־142 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווח: הממשלה הפלסטינית תגיש מחר את התפטרותה

בכיר בחמאס: "יש תיקונים חדשים במתווה, אך הפער גדול" ● המשלחת הישראלית צפויה לצאת מחר לקטאר להמשך המגעים; דיווח: נתניהו "הקשיח עמדות" ודורש שהמחבלים שישוחררו יועברו לקטאר ● החייל עוז דניאל הוכרז חלל צה״ל שחטוף בעזה ● סמ״ר עידו אלי זריהן וסמ״ר נריה בלטה נהרגו אתמול בדרום עזה ● ארה"ב: אדם הצית עצמו מחוץ למבנה השגרירות הישראלית בוושינגטון, לצוות שלום

עוד 51 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הקרב האחרון על עמק השלום

הבחירות ביום שלישי לראשות עיריית יקנעם יכריעו את גורל הבנייה על מורדות עמק השלום ● אלפי ישראלים גרים כבר שנתיים בשכונה חדשה בקריית אונו שאין בה ולו אוטובוס אחד ● לא צריך את פסטיבל "דרום אדום" כדי ליהנות מהנופים המרהיבים של הדרום ● ופעילות לחובבי פיד סריגה: שמיכה לפי הטמפרטורה היומית

עוד 1,107 מילים
היום ה־141 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

המשטרה עצרה לפחות 18 מוחים בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב

רב־סרן אייל שומינוב, ששירת כמפקד פלוגה בחטיבת גבעתי, נהרג בקרב בצפון הרצועה; בן 24 במותו ● נתניהו: אכנס בתחילת השבוע את הקבינט כדי לאשר את התוכניות לפינוי האוכלוסייה ברפיח ● סוכנות אונר"א הודיעה שהיא מפסיקה לספק משלוחי סיוע לצפון הרצועה, כי אינה יכולה לבצע פעילות תקינה באזור ● חבר הכנסת לשעבר צ'רלי ביטון, ממייסדי הפנתרים השחורים, מת בגיל 76

עוד 27 עדכונים

יתרונות הקרחת של ג'יימס בונד

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: שון קונרי, הדינוזאור האחרון של הקולנוע ההרואי, ג'יימס בונד המיתולוגי ואביהם הקולנועי של האריסון פורד ודסטין הופמן, מתגלה כאחד הכוכבים האחרונים שהמקרנה עדיין מגדילה אותו פי עשרה

עוד 2,038 מילים

הנזק מאיומי בן גביר כבר נגרם, אך עדיין לא מאוחר לתקן אותו ● משפט הרצח בקהיר של הסטודנט האיטלקי התחדש ברומא ● מטוס קרב מתקדם תוצרת טורקיה המריא לטיסת ניסיון ראשונה ● מנהיג האופוזיציה בתוניסיה פתח בשביתת רעב בכלא ● והשבוע ב־2011: העם המרוקאי יוצא לרחובות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,198 מילים ו-4 תגובות
עקורים

"יעבור זמן עד שנפסיק להלקות את עצמנו על האדישות, חוסר תשומת הלב ועל כך שנאחזנו בסיפור שסיפרנו לעצמנו, שרוב הזמן אנחנו חיים בגן עדן"

ניר שוחט

בן 42 מקיבוץ ניר עם, מסעדן, אב לשלושה. פונה לתל אביב

עוד 1,926 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵיפֹה יַחְיא 207

לתקשורת יש נבל מושלם, מכוער עם אוזני עכברוש, שנמלט במחילות מפני כוחות הצדק שסוגרים עליו. אפשר להבטיח "גילויים חדשים", וזה תמיד טוב ● ואחרי הפרסומות: האם סנוואר גוסס מדלקת ריאות?

עוד 892 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה