שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
וואוו – את כל תחלואי העיתונות הישראלית שמתם על ליסה פרץ… ממש גיבורים גדולים. כאילו יחסי עובד מעביד בעולם העיתונות – זה דבר חדש – כאילו שליסה פרץ המציאה את היחס המחפיר לפרי לאנסרים ולא בעלי העיתונים ובעלי ההון המחזקים במדיות. אני לא אובייקטיבי לגבי ליסה – אני אולי יותר מכל אדם אחר השפיע על חייה. אך הילדה הזו שצמחה בקרית שמונה – התמודדה עם הניכור התל אביבי – עד שהפכה להיות יותר תל אביבית מהתל אביבים – היא לא "האשמה" בתחלואי העיתונות בישראל. לא היא יצרה את הקשר המעוות של בעלי העיתונים שמרעיבים את העיתונאים – היא רק כלי בתוך הצביעות הזו. לא, היא לא בעלת הון ולא בעלת העיתון – והיא כעורכת מגזין בתוך תאגיד עיתונות נדרשה לצמצם בהוצאות – לכן קל לשים עליה את כל השיט שנערם עליה בכתבה הזו. כמו בעבר יעלו על המוקד את "המכשפה" – ואחר כך ירחצו בטהרה – השה שיוקרב לעולה. ליסה כנראה טעתה והיא לא מכחישה את זה. אבל היא לא אשמה בכתחלואי העיתונות, ביחס לעיתונאים. ראיתם איך בעלי העיתונים מוכרים את עיתוניהם בנזיד עדשים בתיק 2000 – לא ליסה עיצבה את המציאות הזו. חייה של ליסה לא היו פשוטים והיא שרדה אותם – היא תשרוד גם את הגל העכור הזה ואני מקווה שתתקן את מה שצריך תיקון – כולנו בני אדם, גם עיתונאים שוגים – אך רמת האכזריות שנחשפתי כאן – לא משקפת רק את המציאות אלא גם אינטרסים אחרים, בעלי עניין שנפגעו ועוד גורמים. ליסה טעתה – אבל היא מוכשרת והיא נתנה ייצוג לקולות מושתקים – אני בטוח שתפיק את הלקחים – אך השתקתה תהיה פגיעה בעיניים של ילדות צעירות בפריפריה שנושאות עיניים אליה ורואות בה מודל – שאפשר לפרוץ את המעגל ולהשפיע על התרבות הישראלית גם כשאתה גדל בעיר כמו קרית שמונה. אני קורא אדוק של גלריה ומוסף ספרים – ואני רואה איך היא פורצת לשדות תרבותיים שהופקרו – איך היא פותחת דלת לעוד קולות מושתקים.
זה בהמשך לטיפול המביך/מחליא של שוקן ביצחק לאור וחיים רמון
לתת במה למטרידנים מיניים, ולהגן על ההחלטות המטורללות האלה בחירוף נפש בטוויטר, כנגד מאות בטוויטר שתהו מה קרה לבנאדם הזה
ככה שוקן קבר את הארץ. בגלל זה בטלתי מנוי אחרי עשורים