אישיות
אורי לוין

הון שלטון הסכם שלום

לפני שבועיים הגיע לישראל יו"ר מרכז הסחורות ובורסת היהלומים של דובאי ● אחמד בין-סוליאם חנך את הנציגות האמירתית בבורסת היהלומים ברמת גן ומאז נפגש עם בכירי הקהילה העסקית ● אלא שפגישתו הראשונה עם הגעתו הייתה דווקא עם פרקליטו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ועם יועצו יונתן אוריך ● בהמשך נפגש גם עם בניו של נתניהו ● כל הארבע סרבו להשיב לשאלות על מהות הקשר

עוד 1,057 מילים

פרשנות קצת פחות כסף, הרבה יותר השפעה

המנהלים החדשים של דיסקונט והפועלים יקבלו אמנם כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר ● השתוללות השכר בבנקים נבלמה בזכות ההתעקשות של שלי יחימוביץ' ● אבל בעידן פוטס-טייקוני הפכו הבנקאים לאנשים החזקים במשק, וזה שווה יותר מעוד כמה מיליונים בתלוש

שני המנהלים שמונו השבוע לבנק דיסקונט ובנק הפועלים הולכים לקבל כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר. אורי לוין קיבל בשנה שעברה 7.3 מיליון שקל כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ויכול היה להמשיך בתפקידו עוד כמה שנים. כעת, הוא חוזר לישראל כמנכ"ל החברה האם, ויקבל לכל היותר 3.5 מיליון שקל בשנה.

דב קוטלר סיים את תפקידו בישראכרט ב-2014 לאחר 6 שנים, בהן השתכר בסך הכל כ-30 מיליון שקל. במלים אחרות, הוא קיבל כ-5 מיליון שקל לשנה, וגם הוא הולך לקבל עכשיו רק כחצי מהסכום הזה בבנק הפועלים.

השניים נכנסים לתפקידיהם במקום לילך אשר-טופילסקי שעוזבת את דיסקונט אחרי 5 שנים כמנכ"לית, ואריק פינטו, שעוזב את פועלים אחרי 3 שנים כמנכ"ל.

דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)
דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)

לוין מוכן לחזור לארץ מניו יורק המעטירה, הישר לתוך כאבי הראש של ניהול תהליך ההתייעלות בדיסקונט, ניסיון לשכנע את הרגולטור להמשיך ולהחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל, התחרות מול הבנקים הגדולים על מתן משכנתאות ואשראי צרכני, והזירה המבעבעת של אפליקציות התשלומים.

גם קוטלר יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות, כמו סיום פרשת החקירות נגד בנק הפועלים בארה"ב, חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד לעומתי, ואתגר טיפה יותר זוהר, אך לא פחות מאיים, של התאמת הבנק לעולם הדיגיטלי.

כאמור, השניים האלה מוכנים להיכנס לקלחת הזו בשביל הרבה פחות ממה שהם עצמם קיבלו, והרבה פחות ממה שקיבלו מנהלי הבנקים עד לפני כמה שנים.

למי ששכח, כדאי להזכיר שמנהלי הבנקים קיבלו בעבר סכומים הזוים בכהונות שנמשכו שנים ארוכות. דוגמה מקרית בבנק הפועלים: ב-2005 צבי זיו קיבל כ-34 מיליון שקל, והיו"ר שלמה נחמה סיים את אותה שנה עם 23 מיליון שקל.

אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)
אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)

החגיגה נגמרה, והאחראית העיקרית לכך הודיעה אתמול על כוונתה לפרוש מהחיים הפוליטיים: זוהי ח"כ שלי יחימוביץ' שבהתעקשות מעוררת הערכה, הגישה את החוק לראשונה כבר ב-2008, נבלמה פעמיים, ורק ב-2016 הצליחה ליצור קואליציה שתאשר את הגבלת השכר של מנהלי בנקים וחברות הביטוח ל-2.5 עד 3.5 מיליון שקל.

המדינה תמיד שם בשבילם

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן, העבריין המורשע דני דנקנר ואחרים נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים פעמים רבות שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי.

ואם מישהו חשב שזה לא הוגן שלא מתמרצים את המנהלים האלה להרוויח יותר, ההערכה הרווחת בקרב מומחים לענף היא כי בניגוד לחברות אחרות בשוק החופשי, הבנקים נמנעים מהצגת רווחים מוגזמים בשורה התחתונה בגלל מראית העין – מחשש שיעוררו עליהם זעם ציבורי, שעשוי לערער את יציבות המערכת.

ההנחה היא כי עד שיגיע לשוק הזה זעזוע טכנולוגי מבחוץ, הם ימשיכו ליהנות מבלעדיות על עמלות ומרווחי אשראי גבוהים. בכל מקרה, נראה כי המדינה תהיה שם כדי לחלץ את הבנק מכל צרה שלא תבוא, בלי קשר ליכולות וביצועי המנכ"ל, ולכן אין הצדקה לשלם לו כמו בחברה עתירת סיכון (וסיכוי לרווח).

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן והעבריין המורשע דני דנקנר נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי

כאמור, הגבלת ההשתוללות בשכר שהיתה פה במשך שנים, לא מונעת מקוטלר ולוין להסכים עכשיו להתמנות לתפקיד. גם ניר גלעד מוכן לכהן כיום כיו"ר מגדל ביטוח אחרי שהתרגל לקבל הרבה יותר מעשרה מיליון שקל לשנה בחברה לישראל. ואגב, אל דאגה, ככל הנראה יימצא מי שיסכים להחליף גם את רקפת רוסק עמינח, שסיימה את תפקידה בבנק לאומי.

וזו אולי ההוכחה הסופית לכך שהגבלת שכר הבכירים לא משאירה את הבנקים ובתי השקעות בלי דמות סמכותית על ההגה.

גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)
גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)

יוקרה וכוח פוליטי

נשאלת השאלה, למה בכל זאת הם באים לעבוד בשביל הרבה פחות? אם לא רק בשביל כסף, אז למה?

התשובה היא ככל הנראה היוקרה שניהול הבנקים מוסיף לקורות החיים של השניים. עד לפני כמה שנים, האנשים החזקים במשק היו הטייקונים, שהחזיקו בשלל חברות, חלשו על הון ציבורי עצום, והחליטו על מינויים של עשרות מנהלים תחתיהם.

העידן הזה כמעט נגמר, ומי שנשאר הם מנהלי הבנקים, שאחראים, בנוסף לגופים המוסדיים, על ניהול הקצאת האשראי במשק. יחד עם ניהול עשרות אלפי עובדים, – וכוח פוליטי לא מבוטל – אין עוד הרבה משרות כאלה במשק. זה תפקיד חייהם.

ציון קינן (צילום: פלאש 90)
ציון קינן (צילום: פלאש 90)

לצעירים יש עכשיו למה לשאוף

חוץ מהפסקת ההפקרות בשכר, ההגבלה שלו יצרה עוד אפקט מרענן למוסדות הכי שמרניים במשק: אופק להתקדמות לעובדים בדרגי הביניים.

אם צבי זיו, ציון קינן ורוסק-עמינח כיהנו בתפקיד המנכ"ל 6-7 שנים, הרי שפינטו החליט לסיים את הקריירה בשפיץ של הארגון אחרי תקופה של בקושי 3 שנים.

ולא רק הוא: בתקופה האחרונה פרשו מהמערכת שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים. יש כאלה שהסתכלו על כך בבהלה, כאילו המערכת ננטשה.

גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את הרמטכ"ל או המפכ"ל עוזבים בסופו של דבר את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבמערכת הבנקאית זה יהיה אחרת

אלא שהתחלופה הגבוהה עוזרת לשחרר לחץ בקרב העובדים הצעירים, שכבר לא מסתכלים בעיניים כלות על הבוסים שלהם נתקעים בתפקיד למשך שנים ארוכות.

שלא לדבר על האלף הקודם, שבו המנהלים בבנק הפועלים אפילו לא חלמו להחליף את עמירם סיון, שנאחז בכיסא המנכ"ל 16 שנה.

גם הרמטכ"ל והמפכ"ל נמצאים בתפקיד 3-4 שנים וממשיכים הלאה. גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את המפכ"ל והרמטכ"ל עוזבים את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבבנקים זה יהיה אחרת.

נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)
נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)

קשה לסמוך על המוסדיים

צבי סטפק, מייסד ובעלים בית ההשקעות מיטב-דש, טען השבוע שצריך לשנות את הגבלת השכר בבנקים. לדבריו, עדיף שהמשקיעים המוסדיים יהיו בעלי הכוח להגביל (או לבטל) שכר מופרז למנהלים, באותו אופן שבו הם יכולים להתנגד לעסקות בעלי עניין בכל חברה אחרת.

סטפק הצביע על חוסר ההיגיון שבו מנהלי חברות שירותים אחרות יכולים להרוויח הרבה יותר ממנהל בנק, שצריך לשאת בהרבה יותר אחריות.

היה אפשר לקבל את ההצעה הזו, אם רק היה אפשר לסמוך על המוסדיים הישראלים, שיגדלו קצת יותר עמוד שדרה ולא ישמשו חותמות גומי (הכוונה למנהלי קרנות הפנסיה, הגמל, הנאמנות ושאר גופי החיסכון לטווח ארוך).

גם באירופה יש שערוריות סביב הבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר של 2008.

אבל יש גם דוגמאות מעודדות: כך למשל, המשקיעים המוסדיים של סטנדרד צ'רטר הבריטי התנגדו לאחרונה לחבילת פנסיה של המנכ"ל, גם במחיר עימות חזיתי איתו.

גם באירופה יש שערוריות שכר בבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר הכלכלי הבינלאומי של שנת 2008

כל השנים של נוחי דנקנר וטייקונים אחרים שחגגו עם עסקות בעלי עניין מפוקפקות או עסקות שנגועות לכאורה בשיקולים זרים, חבילות שכר מוגזמות ועוד ועוד מהלכים שהכבידו על המשקיעים מהציבור, הוכיחו שהמוסדיים בישראל מעדיפים להיות נחמדים לבעלי השליטה יותר מאשר לשמור על כספי החוסכים.

גם האישור של תגמול העתק לאייל לפידות בשיכון ובינוי, ממש לאחרונה, מוכיח את זה שוב. החברה של סטפק, מיטב-דש, אמנם התנגדה לתגמול, אבל זה לא עזר לה כי האחרים אישרו אותו. בארץ אין דירקטורים ומוסדיים חזקים ועצמאיים מספיק. כולם מאותו מועדון ומי שלא, מת שיתנו לו להיכנס.

כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הנה לכם משרה בחו"ל – לכו על זה

כאמור, חוץ ממנכ"לי שלושת הבנקים הגדולים, שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים עזבו את המערכת הפיננסית: דני צידון, (לאומי), אמיר הסל (הראל), שי פלדמן (AIG) ואחרון חביב אייל לפידות, שעזב את הפניקס כדי לקבל חבילת תגמול ענקית של יותר מ-100 מיליון שקל בשיכון ובינוי.

לפידות נחשב לכוכב ניהולי (נניח), והשמות האחרים שצוינו יתקשו לקבל תגמול שמתקרב לשלו. אם הם בכל זאת רוצים לנסות, הנה שירות להשמת בכירים, בחינם:

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016, אז התגלה שעובדי הבנק יצרו מיליוני חשבונות מזויפים. בגלל השערוריות האלה, מנסה הבנק למצוא מועמד "נקי" מבחוץ אבל אין קופצים על המציאה.

וורן באפט אפילו הרחיק לכת, וטען שהבנק צריך להביא מישהו כל כך נקי ואאוטסיידר, שעדיף שיהיה מחוץ לוול סטריט בכלל. למרות שהוא לא מצליח למצוא מנכ"ל, הבנק הציג השבוע תוצאות טובות שהכו את תחזיות האנליסטים. הספינה שטה והכל בסדר.

כמו פה גם שם, מצד אחד התפקיד יוקרתי ומקנה כוח רב למי שמתמנה אליו. מצד שני, הארגונים הפיננסים האלה סובלים מהכבדה רגולטורית (שאפשר להבין אותה נוכח הסקנדלים שצצים מפעם לפעם), איומים טכנולוגיים מצד חברות הפינטק וגם בעיות שקשורות בעסק עצמו, שכפוף למחזור העסקים כמו כולם.

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016

ההבדל היחיד הוא ששם אפשר להשתכר עשרות מיליונים בשנה, ועדיין לא מצליחים למצוא מועמד, כך שאולי זה לא רק עניין של שכר.

הבנקאים הישראלים (לשעבר) שחושבים שהם ראויים ליותר מ-2.5 מיליון שקל לשנה, מוזמנים לנסות את מזלם ולבקש ראיון עבודה במטה של וולס פארגו בסן פרנסיסקו. שיהיה בהצלחה.

עוד 1,285 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 6 בדצמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־60 ללחימה ● 142 חטופים עדיין בעזה

נתניהו: "רק באמצעות התמרון הצבאי נחזיר את שאר החטופים"

גנץ פנה לנתניהו בשידור חי: לא מאוחר לגלות מנהיגות ולתקן את התקציב לטובת המלחמה ● הותר לפרסום: רס״ר מתן דמארי, בן 31 מדימונה ורס״ר עילי אליהו כהן, בן 23 מבית נחמיה, נפלו ברצועה ● חזבאללה: ההסלמה בצפון היא האלימה ביותר מתחילת הלחימה ● הקלטות הפגישה הקשה בין משפחות החטופים לקבינט נחשפו ● החייל שירה ביובל קסטלמן שוחרר למעצר בית

עוד 63 עדכונים

מלחמת סוכות – עוד כתבות

מצרים לא מסוגלת להיות אחראית על הביטחון בעזה

מצרים סירבה להצעה האמריקאית לפקח על הביטחון ברצועת עזה אחרי תבוסת חמאס ועד שהרשות הפלסטינית תוכל ליטול את מושכות השלטון ● מי שמנסים לשכנע את קהיר לקחת חלק במשימה באמצעות חבילת סיוע או על־ידי מחיקת חובות, לא מבינים את הגורמים שמאחורי קבלת ההחלטות במצרים – חוסר יציבות פוליטי לצד היעדר ממשל תקין

עוד 1,341 מילים

״אלה החיים״: נתניהו רוצה שנראה בו גזירת גורל

במסיבת העיתונאים שקיים בצאת שבת, בנימין נתניהו נדרש למדיניות חלוקת הנשקים המופקרת שמוביל השר איתמר בן גביר, על רקע הריגתו של יובל דורון קסטלמן ז"ל בידי חייל צה"ל. "במצב הקיים צריך להמשיך עם המדיניות הזו, אני בהחלט תומך בה. יכול להיות שנשלם על כך מחירים". השיב נתניהו, לפני שפרש ידיו לצדדים והוסיף: "אלה החיים".

נתניהו ידוע בזכות הרבה מתכונותיו. היכולת לאמפתיה אנושית בסיסית איננה אחת מהן. ועדיין, נדמה שגם הוותיקים שבמבקריו הופתעו ממופע כה מעורר קבס של ערלות לב. באגביות של אדם המדלג מעל גופת הומלס ברחוב ומבקש להתעלם מקיומו הלא נוח, נתניהו ביטל בתור גזירת גורל את הריגתו של אזרח, שמותו הוא תוצאה ישירה של מדיניות צמאת דם ומתירת דם שמקדמים שריו ושופריו, מדיניות של "קודם לירות – ורק אחר כך לשאול שאלות".

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
רגע, הוא נהרג מנשק של חיילי צהל, לא מנשק של אזרחים. אם ככה צריך לקחת לחיילי צהל את הנשקים, נכון? אה כבר התחילו לעשות את זה בשנים האחרונות, מפחד מגניבות הנשק. כן, צריך פשוט לחכות שיבואו... המשך קריאה

רגע, הוא נהרג מנשק של חיילי צהל, לא מנשק של אזרחים. אם ככה צריך לקחת לחיילי צהל את הנשקים, נכון? אה כבר התחילו לעשות את זה בשנים האחרונות, מפחד מגניבות הנשק.
כן, צריך פשוט לחכות שיבואו ויטבחו בנו, וגם לקחת לכולם את סכיני המטבח, שבטוח לא נוכל להתגונן

עוד 642 מילים ו-3 תגובות

למקרה שפיספסת

בחזית המשלחת הישראלית המצומצמת לפסגת האקלים בדובאי ניצבות ארבע חברות קטנות מהנגב ● חלק מהעובדים בצו 8, אחרים מפונים, אבל העבודה נמשכת מהלפטופים בלי הפסקה ● איתן דוידוב, סמנכ"ל "קמלוט חדשנות טכנולוגית": "עברנו טלטלה אדירה. לא נפסיק לקדם את הטכנולוגיה שלנו כדי להגן גם על העולם"

עוד 833 מילים

שנאה, הדרה ושחיתות מובילים לכאוס

הקונספציה קרסה, כך אנו שומעים פעם אחר פעם מאז השבעה באוקטובר. כמעט אין תחום שבו אין שיקול דעת מוטעה, מחדל, שאננות ולא אחת שיקולים זרים ואטימות.

בתוך כך, כידוע, ישנה גם הקצנה דתית החודרת לשורות הצבא – כפי שמיטיב להסביר פרופ' יגיל לוי בספרו "המפקד האליון". הוא משרטט תהליך בו יותר ויותר חיילים חרד"לים נכנסים לצבא עם אמונתם, שכוללת הרחקת נשים, כשהיחס המבזה הזה מתקבל על ידי הרשויות. אך לצד זאת יש תהליך הפוך ממש באותו צבא – יחידות שבהן בולט רוב נשי. ביניהן התצפיתניות וגדוד השריונאיות, שהכו בתדהמה גם מפקדים בכירים בצבא.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לא יקרה במצב הנוכחי. הרבנות היא אלטרנטיבה שילטונית שאיננה מתכוונת לוותר על תאוותה לשררה (הרי תורה הם אינם יודעים בין כך). כלומר, לא יכולה להיות מדינת ישראל דמוקרטית ויהודית וזאת מפני שי... המשך קריאה

לא יקרה במצב הנוכחי. הרבנות היא אלטרנטיבה שילטונית שאיננה מתכוונת לוותר על תאוותה לשררה (הרי תורה הם אינם יודעים בין כך).
כלומר, לא יכולה להיות מדינת ישראל דמוקרטית ויהודית וזאת מפני שיהדות היא דת ודת היא שיטת שילטון היררכית אלטרנטיבית.

עוד 458 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

קבלת רישיון נשק בהליך מזורז תמורת 2,500 שקלים

ברקע ההתפטרות של ראש האגף לכלי ירייה במשרד לביטחון לאומי ובחסות המלחמה, לזמן ישראל נודע כי גורמים פרטיים מציעים לאזרחים לקדם את אישור רישיון הנשק שלהם תמורת תשלום ● כדי לזרז את התהליך המתווך חייב להיות בקשר עם מישהו מתוך המשרד ● מתווכת: "אני מושכת את מספר הפנייה מהמשרד לביטחון לאומי – ואז אני מקדמת את הנושא"

עוד 578 מילים ו-5 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לצד המהלך המבצעי של צה"ל בדרום רצועת עזה, החלה לפעול גם המעטפת המדינית ● בשבת הגיעה משלחת בראשות מתאם פעולות הממשלה בשטחים, לקהיר, כשהמטרה היא לתאם עם המצרים את המשך שיתוף הפעולה ● במצרים חוששים בעיקר מזליגת פליטים פלסטינים וביטחון הכוחות המצרים לאורך הגבול ● ולנשיא א-סיסי יש גם את הרחוב התוסס שמגביר את העוינות כלפי ישראל ● פרשנות

עוד 811 מילים

הכסף הגדול מאחורי מתקפות החות'ים

ישראל נאלצת להתמודד עם חזית מפתיעה מול החות'ים ● מי שכנראה פחות הופתע מההתערבות שלהם הם התושבים המיוסרים בתימן ● הם למדו על בשרם שהמלחמה הפכה כבר מזמן למודל הכלכלי שמקיים את אותו פלג שיעי – וההתגרות בישראל היא רק חלק קטן ממנו ● פרשנות

עוד 943 מילים

אילון לוי הוא האס הראשי שישראל שולפת מול הרשתות הזרות במלחמה בעזה ● בין הרמת גבות ב"סקיי ניוז", לעימות עם מגיש סקפטי ברדיו לונדוני, הוא משתפשף ברזי הטיקטוק, מאתגר את תומכי חמאס, ושומע מאימו בלונדון איך מנהל הבנק עוקב אחריו בהערצה ● בריאיון לזמן ישראל הוא מספר איך דילג מהמחאות נגד ההפיכה המשטרית לעבודה במטה ההסברה של נתניהו

עוד 3,437 מילים

מאות אלפי ישראלים עזבו את המדינה בזמן המלחמה

ישראלים רבים שחיו בחו"ל לפני המלחמה – או נסעו לחו"ל בזמן החגים – חזרו לארץ באוקטובר ובנובמבר ● אבל ישראלים רבים עוד יותר עזבו או לא חזרו מחופשות החגים ● בסך הכול מספר הישראלים שיצאו מישראל בחגים ובמהלך המלחמה וטרם חזרו גדול בכחצי מיליון ממספר החוזרים והעולים החדשים

עוד 602 מילים ו-5 תגובות
היום ה־59 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

דובר צה"ל: נתחקר לעומק את העברת הכוחות מהעוטף לגדה

קבינט המלחמה מתכנס לדיון בהגדלת הסיוע ההומניטרי לרצועה; מחר ייפגש עם משפחות החטופים ● ארה"ב: ממשיכים לנסות להוביל לשחרור חטופים נוספים ● צה"ל הרחיב את הפעולה הקרקעית: תקיפות משמעותיות בחאן יונס ● דיווח: החייל שירה למוות ביובל קסטלמן חשוד בהמתה בקלות דעת, התביעה מבקשת להאריך את מעצרו ● הבחירות המקומיות ברוב יישובי הארץ ייערכו ב-30 בינואר

עוד 62 עדכונים

גלנט וגנץ מתרחקים מנתניהו

מסיבות עיתונאים נפרדות, נזיפה בטוויטר, עקיצות בישיבת הסיעה ומלחמה על התקציב: הסדקים מתגלעים בין ראש הממשלה, שר הביטחון ושרי המחנה הממלכתי - והדרך סלולה לפירוק החבילה ● מתי זה יקרה? האמריקאים יחליטו ● פרשנות

עוד 969 מילים
עקורים

"רציתי לקחת את המעילים היפים שלי מאיטליה אבל כולם התמלאו עובש. אמרתי לעצמי, בקרוב תקני מעילים חדשים. הכול בסדר, העיקר שאת חיה"

שלומית עוזי

קיבוץ כיסופים. נשואה, אם לחמישה וסבתא. פונתה למלון באילת

עוד 1,839 מילים ו-2 תגובות

המחנה הממלכתי יצביעו נגד תיקון התקציב, אבל לא יצאו מהממשלה

למרות אי־העברת הכספים הקואליציוניים למטרות המלחמה ואי־סגירת ממשרדי ממשלה מיותרים, במחנה הממלכתי החליטו לא לשבור את הכלים ● מתישהו בזמן הקרוב גנץ יאלץ לממש את הציפייה בקרב תומכיו, להתקדם לשינוי פוליטי בתוך הרכב הכנסת הנוכחית – ולהביא סוף לממשלה ההזויה והקיצונית ביותר בתולדות ישראל ● פרשנות

עוד 714 מילים ו-3 תגובות

במשך שנים גורמים בכירים בשלטון פועלים כדי לשכנע את הציבור כי מותר, סביר ואף מתבקש להרוג מחבלים בזירת פיגוע, תוך כדי התעלמות מההבחנה המתחייבת בין חיסול מחבל המהווה סיכון, לבין הריגת מפגע שאינו מסכן איש ● מותו המיותר של האזרח יובל דורון קסטלמן חייב להביא לשינוי קיצוני במגמה הנוכחית ● פרשנות

עוד 900 מילים ו-1 תגובות

ישראל לא סגרה את הדלת על המשך המו"מ לשחרור חטופים

למרות ההודעה כי ראש המוסד הורה לאנשיו לעזוב את דוחא, מצרים וקטאר ממשיכות לנהל שיחות עם ישראל וחמאס ● בחינת לוחות הזמנים שהובילו לחידוש הלחימה בעזה מעלה אף היא כי ישראל לא ויתרה על חזרה למתווה שחרור החטופים ● פרשנות

עוד 784 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה