אישיות
אורי לוין

הון שלטון הסכם שלום

לפני שבועיים הגיע לישראל יו"ר מרכז הסחורות ובורסת היהלומים של דובאי ● אחמד בין-סוליאם חנך את הנציגות האמירתית בבורסת היהלומים ברמת גן ומאז נפגש עם בכירי הקהילה העסקית ● אלא שפגישתו הראשונה עם הגעתו הייתה דווקא עם פרקליטו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ועם יועצו יונתן אוריך ● בהמשך נפגש גם עם בניו של נתניהו ● כל הארבע סרבו להשיב לשאלות על מהות הקשר

עוד 1,057 מילים

פרשנות קצת פחות כסף, הרבה יותר השפעה

המנהלים החדשים של דיסקונט והפועלים יקבלו אמנם כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר ● השתוללות השכר בבנקים נבלמה בזכות ההתעקשות של שלי יחימוביץ' ● אבל בעידן פוטס-טייקוני הפכו הבנקאים לאנשים החזקים במשק, וזה שווה יותר מעוד כמה מיליונים בתלוש

שני המנהלים שמונו השבוע לבנק דיסקונט ובנק הפועלים הולכים לקבל כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר. אורי לוין קיבל בשנה שעברה 7.3 מיליון שקל כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ויכול היה להמשיך בתפקידו עוד כמה שנים. כעת, הוא חוזר לישראל כמנכ"ל החברה האם, ויקבל לכל היותר 3.5 מיליון שקל בשנה.

דב קוטלר סיים את תפקידו בישראכרט ב-2014 לאחר 6 שנים, בהן השתכר בסך הכל כ-30 מיליון שקל. במלים אחרות, הוא קיבל כ-5 מיליון שקל לשנה, וגם הוא הולך לקבל עכשיו רק כחצי מהסכום הזה בבנק הפועלים.

השניים נכנסים לתפקידיהם במקום לילך אשר-טופילסקי שעוזבת את דיסקונט אחרי 5 שנים כמנכ"לית, ואריק פינטו, שעוזב את פועלים אחרי 3 שנים כמנכ"ל.

דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)
דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)

לוין מוכן לחזור לארץ מניו יורק המעטירה, הישר לתוך כאבי הראש של ניהול תהליך ההתייעלות בדיסקונט, ניסיון לשכנע את הרגולטור להמשיך ולהחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל, התחרות מול הבנקים הגדולים על מתן משכנתאות ואשראי צרכני, והזירה המבעבעת של אפליקציות התשלומים.

גם קוטלר יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות, כמו סיום פרשת החקירות נגד בנק הפועלים בארה"ב, חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד לעומתי, ואתגר טיפה יותר זוהר, אך לא פחות מאיים, של התאמת הבנק לעולם הדיגיטלי.

כאמור, השניים האלה מוכנים להיכנס לקלחת הזו בשביל הרבה פחות ממה שהם עצמם קיבלו, והרבה פחות ממה שקיבלו מנהלי הבנקים עד לפני כמה שנים.

למי ששכח, כדאי להזכיר שמנהלי הבנקים קיבלו בעבר סכומים הזוים בכהונות שנמשכו שנים ארוכות. דוגמה מקרית בבנק הפועלים: ב-2005 צבי זיו קיבל כ-34 מיליון שקל, והיו"ר שלמה נחמה סיים את אותה שנה עם 23 מיליון שקל.

אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)
אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)

החגיגה נגמרה, והאחראית העיקרית לכך הודיעה אתמול על כוונתה לפרוש מהחיים הפוליטיים: זוהי ח"כ שלי יחימוביץ' שבהתעקשות מעוררת הערכה, הגישה את החוק לראשונה כבר ב-2008, נבלמה פעמיים, ורק ב-2016 הצליחה ליצור קואליציה שתאשר את הגבלת השכר של מנהלי בנקים וחברות הביטוח ל-2.5 עד 3.5 מיליון שקל.

המדינה תמיד שם בשבילם

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן, העבריין המורשע דני דנקנר ואחרים נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים פעמים רבות שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי.

ואם מישהו חשב שזה לא הוגן שלא מתמרצים את המנהלים האלה להרוויח יותר, ההערכה הרווחת בקרב מומחים לענף היא כי בניגוד לחברות אחרות בשוק החופשי, הבנקים נמנעים מהצגת רווחים מוגזמים בשורה התחתונה בגלל מראית העין – מחשש שיעוררו עליהם זעם ציבורי, שעשוי לערער את יציבות המערכת.

ההנחה היא כי עד שיגיע לשוק הזה זעזוע טכנולוגי מבחוץ, הם ימשיכו ליהנות מבלעדיות על עמלות ומרווחי אשראי גבוהים. בכל מקרה, נראה כי המדינה תהיה שם כדי לחלץ את הבנק מכל צרה שלא תבוא, בלי קשר ליכולות וביצועי המנכ"ל, ולכן אין הצדקה לשלם לו כמו בחברה עתירת סיכון (וסיכוי לרווח).

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן והעבריין המורשע דני דנקנר נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי

כאמור, הגבלת ההשתוללות בשכר שהיתה פה במשך שנים, לא מונעת מקוטלר ולוין להסכים עכשיו להתמנות לתפקיד. גם ניר גלעד מוכן לכהן כיום כיו"ר מגדל ביטוח אחרי שהתרגל לקבל הרבה יותר מעשרה מיליון שקל לשנה בחברה לישראל. ואגב, אל דאגה, ככל הנראה יימצא מי שיסכים להחליף גם את רקפת רוסק עמינח, שסיימה את תפקידה בבנק לאומי.

וזו אולי ההוכחה הסופית לכך שהגבלת שכר הבכירים לא משאירה את הבנקים ובתי השקעות בלי דמות סמכותית על ההגה.

גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)
גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)

יוקרה וכוח פוליטי

נשאלת השאלה, למה בכל זאת הם באים לעבוד בשביל הרבה פחות? אם לא רק בשביל כסף, אז למה?

התשובה היא ככל הנראה היוקרה שניהול הבנקים מוסיף לקורות החיים של השניים. עד לפני כמה שנים, האנשים החזקים במשק היו הטייקונים, שהחזיקו בשלל חברות, חלשו על הון ציבורי עצום, והחליטו על מינויים של עשרות מנהלים תחתיהם.

העידן הזה כמעט נגמר, ומי שנשאר הם מנהלי הבנקים, שאחראים, בנוסף לגופים המוסדיים, על ניהול הקצאת האשראי במשק. יחד עם ניהול עשרות אלפי עובדים, – וכוח פוליטי לא מבוטל – אין עוד הרבה משרות כאלה במשק. זה תפקיד חייהם.

ציון קינן (צילום: פלאש 90)
ציון קינן (צילום: פלאש 90)

לצעירים יש עכשיו למה לשאוף

חוץ מהפסקת ההפקרות בשכר, ההגבלה שלו יצרה עוד אפקט מרענן למוסדות הכי שמרניים במשק: אופק להתקדמות לעובדים בדרגי הביניים.

אם צבי זיו, ציון קינן ורוסק-עמינח כיהנו בתפקיד המנכ"ל 6-7 שנים, הרי שפינטו החליט לסיים את הקריירה בשפיץ של הארגון אחרי תקופה של בקושי 3 שנים.

ולא רק הוא: בתקופה האחרונה פרשו מהמערכת שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים. יש כאלה שהסתכלו על כך בבהלה, כאילו המערכת ננטשה.

גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את הרמטכ"ל או המפכ"ל עוזבים בסופו של דבר את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבמערכת הבנקאית זה יהיה אחרת

אלא שהתחלופה הגבוהה עוזרת לשחרר לחץ בקרב העובדים הצעירים, שכבר לא מסתכלים בעיניים כלות על הבוסים שלהם נתקעים בתפקיד למשך שנים ארוכות.

שלא לדבר על האלף הקודם, שבו המנהלים בבנק הפועלים אפילו לא חלמו להחליף את עמירם סיון, שנאחז בכיסא המנכ"ל 16 שנה.

גם הרמטכ"ל והמפכ"ל נמצאים בתפקיד 3-4 שנים וממשיכים הלאה. גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את המפכ"ל והרמטכ"ל עוזבים את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבבנקים זה יהיה אחרת.

נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)
נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)

קשה לסמוך על המוסדיים

צבי סטפק, מייסד ובעלים בית ההשקעות מיטב-דש, טען השבוע שצריך לשנות את הגבלת השכר בבנקים. לדבריו, עדיף שהמשקיעים המוסדיים יהיו בעלי הכוח להגביל (או לבטל) שכר מופרז למנהלים, באותו אופן שבו הם יכולים להתנגד לעסקות בעלי עניין בכל חברה אחרת.

סטפק הצביע על חוסר ההיגיון שבו מנהלי חברות שירותים אחרות יכולים להרוויח הרבה יותר ממנהל בנק, שצריך לשאת בהרבה יותר אחריות.

היה אפשר לקבל את ההצעה הזו, אם רק היה אפשר לסמוך על המוסדיים הישראלים, שיגדלו קצת יותר עמוד שדרה ולא ישמשו חותמות גומי (הכוונה למנהלי קרנות הפנסיה, הגמל, הנאמנות ושאר גופי החיסכון לטווח ארוך).

גם באירופה יש שערוריות סביב הבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר של 2008.

אבל יש גם דוגמאות מעודדות: כך למשל, המשקיעים המוסדיים של סטנדרד צ'רטר הבריטי התנגדו לאחרונה לחבילת פנסיה של המנכ"ל, גם במחיר עימות חזיתי איתו.

גם באירופה יש שערוריות שכר בבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר הכלכלי הבינלאומי של שנת 2008

כל השנים של נוחי דנקנר וטייקונים אחרים שחגגו עם עסקות בעלי עניין מפוקפקות או עסקות שנגועות לכאורה בשיקולים זרים, חבילות שכר מוגזמות ועוד ועוד מהלכים שהכבידו על המשקיעים מהציבור, הוכיחו שהמוסדיים בישראל מעדיפים להיות נחמדים לבעלי השליטה יותר מאשר לשמור על כספי החוסכים.

גם האישור של תגמול העתק לאייל לפידות בשיכון ובינוי, ממש לאחרונה, מוכיח את זה שוב. החברה של סטפק, מיטב-דש, אמנם התנגדה לתגמול, אבל זה לא עזר לה כי האחרים אישרו אותו. בארץ אין דירקטורים ומוסדיים חזקים ועצמאיים מספיק. כולם מאותו מועדון ומי שלא, מת שיתנו לו להיכנס.

כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הנה לכם משרה בחו"ל – לכו על זה

כאמור, חוץ ממנכ"לי שלושת הבנקים הגדולים, שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים עזבו את המערכת הפיננסית: דני צידון, (לאומי), אמיר הסל (הראל), שי פלדמן (AIG) ואחרון חביב אייל לפידות, שעזב את הפניקס כדי לקבל חבילת תגמול ענקית של יותר מ-100 מיליון שקל בשיכון ובינוי.

לפידות נחשב לכוכב ניהולי (נניח), והשמות האחרים שצוינו יתקשו לקבל תגמול שמתקרב לשלו. אם הם בכל זאת רוצים לנסות, הנה שירות להשמת בכירים, בחינם:

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016, אז התגלה שעובדי הבנק יצרו מיליוני חשבונות מזויפים. בגלל השערוריות האלה, מנסה הבנק למצוא מועמד "נקי" מבחוץ אבל אין קופצים על המציאה.

וורן באפט אפילו הרחיק לכת, וטען שהבנק צריך להביא מישהו כל כך נקי ואאוטסיידר, שעדיף שיהיה מחוץ לוול סטריט בכלל. למרות שהוא לא מצליח למצוא מנכ"ל, הבנק הציג השבוע תוצאות טובות שהכו את תחזיות האנליסטים. הספינה שטה והכל בסדר.

כמו פה גם שם, מצד אחד התפקיד יוקרתי ומקנה כוח רב למי שמתמנה אליו. מצד שני, הארגונים הפיננסים האלה סובלים מהכבדה רגולטורית (שאפשר להבין אותה נוכח הסקנדלים שצצים מפעם לפעם), איומים טכנולוגיים מצד חברות הפינטק וגם בעיות שקשורות בעסק עצמו, שכפוף למחזור העסקים כמו כולם.

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016

ההבדל היחיד הוא ששם אפשר להשתכר עשרות מיליונים בשנה, ועדיין לא מצליחים למצוא מועמד, כך שאולי זה לא רק עניין של שכר.

הבנקאים הישראלים (לשעבר) שחושבים שהם ראויים ליותר מ-2.5 מיליון שקל לשנה, מוזמנים לנסות את מזלם ולבקש ראיון עבודה במטה של וולס פארגו בסן פרנסיסקו. שיהיה בהצלחה.

עוד 1,285 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 17 ביוני 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־619 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

לוחם במילואים בחטיבת גולני נהרג בפיצוץ מטען בחאן יונס

ההרוג הוא סרן במילואים טל מובשוביץ, סגן מפקד פלוגה בגדוד ההנדסה 7086; בן 28 במותו ● ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית: הצנטריפוגות בנתנז הושמדו או ניזוקו קשות ● נתניהו על התנקשות אפשרית בחמינאי: "זה יביא להפסקת העימות" ● טראמפ: "איראן לא מנצחת במלחמה; עליה לקיים שיחות באופן מיידי" ● חיל האוויר תקף בטהרן את אולפני רשות השידור האיראנית

עוד 80 עדכונים

הכתובת הייתה על הלפיד

אחרי הרבה שנים וסבבי לחימה, נבואות הזעם התגשמו: שני טילים פגעו אמש במתחם בתי הזיקוק בחיפה, לא הפגיעה הראשונה שם מאז פרוץ המערכה עם איראן ● שלושה עובדים נהרגו, שמי העיר התמלאו עשן שחור, וישראל ניצבת בפני אתגר היסטורי: בטווח הקצר להבטיח את אספקת הדלק למשק, ובהמשך להיפרד מזיקוק הדלקים ולפנות את המפעלים מהמפרץ

עוד 1,004 מילים

למקרה שפיספסת

התקיפה באיראן - ניצול ההצלחה בטרם תתהפך תמונת המצב‎

מתקפת "עם כלביא" תפסה את כלל השחקנים באזור, ואיראן בראשם, בהפתעה. אמנם בשבועות האחרונים תופי המלחמה החלו להישמע, בעיקר מצד ישראל, אולם הקולות מוושינגטון והמשך המו"מ המתוכנן בין איראן וארה"ב, הצליחו להטעות את כולם.

כיצד נראית התמונה בשעה זו ומהן האפשרויות שאפשר ומסתמנות?

מבחינת איראן מדובר במכה אנושה, לנוכח ההשפלה הכרוכה במה שאירע, בנזק שככל הנראה נגרם למתקנים לא מעטים, כמו גם חיסול בכירים איראנים רבים. על רקע זה, היא לא יכלה להרשות לעצמה שלא להגיב כפי שעשתה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 566 מילים

בשרשרת תדרוכים וציוצים ריקים ויהירים מצטייר שר הביטחון כהפוגה קומית במלחמת "עם כלביא" ● במקום לנצל את מעמדו כדי לשדר ביטחון לעורף, לספק מידע רלוונטי או לקרוא לאחדות גורל – הוא מנהל קמפיין פריימריז מגושם ומביך, כשסביבו בכירי הקצינים נעים בחוסר נוחות ● הברברת הזו הייתה יכולה להיות מצחיקה, אלמלא מה שמונח על הכף היה כה כבד ורציני ● פרשנות

עוד 1,001 מילים

תגובות אחרונות

ישראל כמשחררת המזרח התיכון – ומה מצופה ממנה כעת

אם יש אמת אחת שנחשפה במערומיה מאז השבעה באוקטובר, הרי היא זו: המזרח התיכון אינו רק מגרש משחקים לדיפלומטיה, אלא גם ובעיקר שדה קרב מתמיד בין חירות לעריצות. בין עמים שצועדים לעבר קִדְמָה, לבין משטרים שבולמים אותה בשם דת, לאומנות או פחד. ישראל, בעל כורחה ואולי גם ברצונה, הופכת לכוח משחרר במרחב הזה.

לאחר שדה-פקטו שיחררה את הלבנונים מידי חזבאללה, כתוצאה מכך – את הסורים מידי בשאר אסד ולאחר שייצרה את התנאים שיובילו אולי בעתיד גם לשחרורם של תושבי עזה מידי חמאס – ישראל נמצאת כעת בעיצומו של מה שיכול בהחלט להפוך למלחמת שחרור איראנית. לא נגד העם האיראני, אלא אפילו בעדו. בעד העתיד שלו.

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
הסבר אלטרנטיבי. המוטיבציה העיקרית היא ארצית, המשך השילטון שהיא מעל ומעבר ומבטלת רעיונות נשגבים עם שמות מרשימים כמו גיאו פוליטיים וכיו"ב. כאשר צעדים משמעותיים והסיכון שהם נושאים היו סיכו... המשך קריאה

הסבר אלטרנטיבי. המוטיבציה העיקרית היא ארצית, המשך השילטון שהיא מעל ומעבר ומבטלת רעיונות נשגבים עם שמות מרשימים כמו גיאו פוליטיים וכיו"ב. כאשר צעדים משמעותיים והסיכון שהם נושאים היו סיכון להמשך השילטון נמנע מלעשותם. לאחר שסינואר העמיד את הממשלה במערומיה ביצוע של פעולות דרמטיות רק הם עשוי לסייע לשימור השילטון. בחירה בעל תעשה ואל תיקח סיכונים מבטיח הפסד שילטון. וזה מה שרואים היום. שום שינוי באסטרטגיה שכולה שימור שילטון. הבחירה באיפוק או במלחמה באירן היא טקטיקה שמשרתת האסטרטגיה. זה ותו לו. ולהזכיר. טראמפ הודיע פעם אחר פעם כי ארה"ב לא תאפשר התחמשות אטומית באירן. אם סומכים על טראמפ אז ההסבר אינו חיסול הגרעין כי אם שימור השילטון.

שדה קרב מתמיד בין חירות לעריצות. בין עמים שצועדים לעבר קִדְמָה, לבין משטרים שבולמים אותה בשם דת, לאומנות או פחד. לידיעתך מנדי, אנחנו במחנה השני. לא הראשון. השני. החלק ש'צועד לעבר הקדמה... המשך קריאה

שדה קרב מתמיד בין חירות לעריצות. בין עמים שצועדים לעבר קִדְמָה, לבין משטרים שבולמים אותה בשם דת, לאומנות או פחד.

לידיעתך מנדי, אנחנו במחנה השני. לא הראשון. השני. החלק ש'צועד לעבר הקדמה' במדינת ישראל מנהל מלחמת מאסף נגד הביביזם, המשיחיות, הלאומנות, הדת והפרימיטיביות. אנחנו במחנה השני. לא הראשון כפי שהיית רוצה להתגאות!

עוד 729 מילים ו-2 תגובות

בדיקת זמן ישראל בלשכות הבריאות לא נוספו מנהלי חירום מאז 7 באוקטובר

מנהלי החירום בלשכות הבריאות אחראים לתיאום בעת חירום בין קופות החולים, מרכזי הבריאות, הרשויות והקהילה ● בלשכות מדווחים כבר שנים על עומס חריג ומחסור בכוח אדם בתפקיד הקריטי הזה ● מאז 7 באוקטובר לא נוספו תקנים כלל ● בכיר במערכת הבריאות: "המחסור יוצר בלגן שפוגע בחולים" ● גורם במשרד הבריאות: "זה עניין של סדר עדיפויות, נוספו תקנים חיוניים אחרים"

עוד 581 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בעקבות המלחמה עם איראן, ישראלים רבים גילו שאין להם דרך לצאת מהמדינה או לשוב אליה: נתב"ג נסגר, והמעברים לירדן ומצרים הוגדרו מסוכנים ● האפשרויות היחידות כעת הן דרך הים – בהפלגות של חברת "מנו ספנות" שסוכמו עם משרד התחבורה, או באמצעות יאכטות פרטיות במחירים גבוהים

עוד 565 מילים

ההצלחות המדהימות של ישראל באיראן והפוטנציאל להסיג לאחור את תוכנית הגרעין נתפסים בצדק כהישג של נתניהו ● ראש הממשלה אכן ראוי להערכה על מבצע "עם כלביא", אבל הכישלון בעזה הוא הנורא מכול ועדיין מתמשך ● מה שקרה ב-7 באוקטובר הוא בלתי נשכח ובלתי נסלח, ושום מלחמה באיראן לא תחפה על הצורך להקים ועדת חקירה ממלכתית שתמצא את האשמים ותסלק אותם מחיינו ● פרשנות

עוד 736 מילים ו-1 תגובות

איך תיגמר המלחמה בין ישראל לאיראן – אם בכלל

כשישראל מפציצה בלב איראן והלחץ הבינלאומי גובר – כל התרחישים פתוחים: מהסלמה אזורית, דרך הסכם גרעין חדש ועד אפשרות מטרידה אחת במיוחד – שהמלחמה פשוט לא תיגמר

עוד 1,240 מילים ו-1 תגובות

אלפי תושבים פונו למלונות אחרי מתקפת הטילים מאיראן

יותר מאלף תושבים פונו מרמת גן, כ־500 מראשון לציון, כ־300 מתל אביב, כ־150 מבת ים ועוד מאות מטמרה, רחובות וערים נוספות ● תושבי ערי המרכז הועברו למלונות בתוך שעות ● חמ״ל הפינוי של משרד התיירות לא הופעל, והעיריות ניהלו את הפינוי בעצמן מול בתי המלון

עוד 518 מילים

בזמן שצה"ל מכה באיראן, נתניהו תוקף את העתיד שלנו

שבוע שעבר נרשם רגע מכונן בכנסת: רגע לפני שמערכת הביטחון הגיעה, אולי, לשיא יכולותיה המבצעיות בלב טהרן – ראש הממשלה נתניהו הניע מהלך פרלמנטרי שעלול בעתיד למחוק את היתרון הטכנולוגי והצבאי של ישראל מול צבאות אחרים ● פרשנות

עוד 653 מילים ו-1 תגובות

לישראל אין את הפריבילגיה למלחמה ארוכה

בן־גוריון קבע עקרונות ברורים לביטחון הלאומי – והם קרסו בזה אחר זה מאז 7 באוקטובר ● המהלך היזום מול איראן הוא חידוש גם לנתניהו ● הטענה ש"לא ניתן לו רוב" בעבר כדי לתקוף – שקרית ● אם לא תקף את איראן עד כה, זו הייתה החלטה שלו ● כעת, כשהלחימה נמשכת והעורף תחת אש, הממשלה חייבת למקד את יעדיה – ולוותר על חלומות של שינוי משטר ● פרשנות

עוד 916 מילים ו-2 תגובות

השליטה בשמי טהרן הפכה לכלי מרכזי בלחץ הישראלי על המשטר

צה"ל ציפה למתקפה איראנית רחבה ומהירה יותר, אך פעולות מקדימות של חיל האוויר והמוסד עיצבו את פני המערכה הנוכחית ● ישראל ממשיכה לתקוף בעומק שטח איראן, מפעילה לחץ תודעתי על הציבור ומקבלת רוח גבית שקטה מהמערב ● היעד: להחזיר את טהרן לשולחן המו"מ כשהיא מוחלשת וללא קלפי מיקוח ● פרשנות

עוד 649 מילים ו-1 תגובות
היום ה־618 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

שתי גופות נוספות חולצו מההריסות בבת ים

מניין הנרצחים מפגיעת הטיל בבת ים עלה ל-9 ● כ-15 נפגעים במטח האחרון, אחת במצב בינוני והיתר קל ● נפילות בחיפה ובלכיש ● דיווח: הייתה הזדמנות לחסל את חמינאי בסופ"ש - אך טראמפ הבהיר שהוא מתנגד לכך ● החלל החטוף הנוסף שחולץ מחאן יונס - אביב אצילי ז״ל ● דיווח: רגב סיכמה עם מנו ספנות על הוצאת שתי הפלגות לחילוץ ישראלים מקפריסין

עוד 96 עדכונים

שמחה רוטמן רוצה למחוק את הפלסטינים מהמרחב הסמנטי-לשוני, אבל אף אחד לא הולך לשום מקום ● לבנון מתכוננת ליישם את תוכנית הפירוז של מחנות הפליטים הפלסטינים - האם יש לה סיכוי להצליח? ● אחרי האסון בחאג' בשנה שעברה, סעודיה למדה כיצד להתמודד עם החום הקיצוני ● והשבוע ב-2014: חטיפת שלושת הנערים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת, לפני שפרצה מלחמת ישראל-איראן

עוד 1,191 מילים
היום ה־617 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

גורם ישראלי: חיסול חמינאי "לא מחוץ לתחום" – תלוי בנסיבות

3 נשים נהרגו וכ-20 נפגעים בפגיעה ישירה של טיל איראני בטמרה ● חיל האוויר הפציץ את מאגר הנפט שחרן סמוך לטהרן ● בנוסף, חיל האוויר ביצע תקיפת חיסול בתימן. היעד: רמטכ"ל החות'ים ● יבגניה בלינדר (73) נהרגה במתקפה לצד ישראל אלוני ואתי כהן אנג'ל ● ישראל תקפה בשדה הגז שאחראי לרוב אספקת החשמל באיראן; מתוכננות תקיפות נגד תשתיות נוספות בתגובה לירי על מטרות אזרחיות

עוד 64 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה