אישיות
אריק פינטו

החסכונות של הישראלים הגיעו לשיא של 1.8 טריליון שקלים ● המוסדיים שמנהלים את הכסף, מעבירים יותר ויותר להשקעות אלטרנטיביות, שלא נסחרות בבורסות ואינן מפוקחות ● הטרנד הלוהט הוא קרנות השקעות פרטיות ונוצצות, עם מנהלים סלבריטאים שמשוחררים מהגבלות שכר ולא מחויבים בדין וחשבון לציבור ● איך קרה שבכירי עולם העסקים עברו לקרנות האלה, ואיזה תחום מתלקח במיוחד

עוד 2,279 מילים

פרשנות קצת פחות כסף, הרבה יותר השפעה

המנהלים החדשים של דיסקונט והפועלים יקבלו אמנם כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר ● השתוללות השכר בבנקים נבלמה בזכות ההתעקשות של שלי יחימוביץ' ● אבל בעידן פוטס-טייקוני הפכו הבנקאים לאנשים החזקים במשק, וזה שווה יותר מעוד כמה מיליונים בתלוש

שני המנהלים שמונו השבוע לבנק דיסקונט ובנק הפועלים הולכים לקבל כמחצית מהשכר שהורגלו לו בעבר. אורי לוין קיבל בשנה שעברה 7.3 מיליון שקל כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק, ויכול היה להמשיך בתפקידו עוד כמה שנים. כעת, הוא חוזר לישראל כמנכ"ל החברה האם, ויקבל לכל היותר 3.5 מיליון שקל בשנה.

דב קוטלר סיים את תפקידו בישראכרט ב-2014 לאחר 6 שנים, בהן השתכר בסך הכל כ-30 מיליון שקל. במלים אחרות, הוא קיבל כ-5 מיליון שקל לשנה, וגם הוא הולך לקבל עכשיו רק כחצי מהסכום הזה בבנק הפועלים.

השניים נכנסים לתפקידיהם במקום לילך אשר-טופילסקי שעוזבת את דיסקונט אחרי 5 שנים כמנכ"לית, ואריק פינטו, שעוזב את פועלים אחרי 3 שנים כמנכ"ל.

דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)
דב קוטלר (צילום: גדי דגון, יח"צ)

לוין מוכן לחזור לארץ מניו יורק המעטירה, הישר לתוך כאבי הראש של ניהול תהליך ההתייעלות בדיסקונט, ניסיון לשכנע את הרגולטור להמשיך ולהחזיק בחברת כרטיסי האשראי כאל, התחרות מול הבנקים הגדולים על מתן משכנתאות ואשראי צרכני, והזירה המבעבעת של אפליקציות התשלומים.

גם קוטלר יצטרך להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות, כמו סיום פרשת החקירות נגד בנק הפועלים בארה"ב, חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד לעומתי, ואתגר טיפה יותר זוהר, אך לא פחות מאיים, של התאמת הבנק לעולם הדיגיטלי.

כאמור, השניים האלה מוכנים להיכנס לקלחת הזו בשביל הרבה פחות ממה שהם עצמם קיבלו, והרבה פחות ממה שקיבלו מנהלי הבנקים עד לפני כמה שנים.

למי ששכח, כדאי להזכיר שמנהלי הבנקים קיבלו בעבר סכומים הזוים בכהונות שנמשכו שנים ארוכות. דוגמה מקרית בבנק הפועלים: ב-2005 צבי זיו קיבל כ-34 מיליון שקל, והיו"ר שלמה נחמה סיים את אותה שנה עם 23 מיליון שקל.

אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)
אורי לוין (צילום: רמי זרניגר)

החגיגה נגמרה, והאחראית העיקרית לכך הודיעה אתמול על כוונתה לפרוש מהחיים הפוליטיים: זוהי ח"כ שלי יחימוביץ' שבהתעקשות מעוררת הערכה, הגישה את החוק לראשונה כבר ב-2008, נבלמה פעמיים, ורק ב-2016 הצליחה ליצור קואליציה שתאשר את הגבלת השכר של מנהלי בנקים וחברות הביטוח ל-2.5 עד 3.5 מיליון שקל.

המדינה תמיד שם בשבילם

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן, העבריין המורשע דני דנקנר ואחרים נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים פעמים רבות שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי.

ואם מישהו חשב שזה לא הוגן שלא מתמרצים את המנהלים האלה להרוויח יותר, ההערכה הרווחת בקרב מומחים לענף היא כי בניגוד לחברות אחרות בשוק החופשי, הבנקים נמנעים מהצגת רווחים מוגזמים בשורה התחתונה בגלל מראית העין – מחשש שיעוררו עליהם זעם ציבורי, שעשוי לערער את יציבות המערכת.

ההנחה היא כי עד שיגיע לשוק הזה זעזוע טכנולוגי מבחוץ, הם ימשיכו ליהנות מבלעדיות על עמלות ומרווחי אשראי גבוהים. בכל מקרה, נראה כי המדינה תהיה שם כדי לחלץ את הבנק מכל צרה שלא תבוא, בלי קשר ליכולות וביצועי המנכ"ל, ולכן אין הצדקה לשלם לו כמו בחברה עתירת סיכון (וסיכוי לרווח).

גם גליה מאור, אלי יונס, ציון קינן והעבריין המורשע דני דנקנר נהנו מההפקרות הזו. וזה עבר, כאילו שהבנקים לא מחזיקים לקוחות שחשים שבויים, בשוק לא מאוד תחרותי

כאמור, הגבלת ההשתוללות בשכר שהיתה פה במשך שנים, לא מונעת מקוטלר ולוין להסכים עכשיו להתמנות לתפקיד. גם ניר גלעד מוכן לכהן כיום כיו"ר מגדל ביטוח אחרי שהתרגל לקבל הרבה יותר מעשרה מיליון שקל לשנה בחברה לישראל. ואגב, אל דאגה, ככל הנראה יימצא מי שיסכים להחליף גם את רקפת רוסק עמינח, שסיימה את תפקידה בבנק לאומי.

וזו אולי ההוכחה הסופית לכך שהגבלת שכר הבכירים לא משאירה את הבנקים ובתי השקעות בלי דמות סמכותית על ההגה.

גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)
גליה מאור (מימין) ורקפת רוסק עמינח (צילום: משה שי פלאש 90)

יוקרה וכוח פוליטי

נשאלת השאלה, למה בכל זאת הם באים לעבוד בשביל הרבה פחות? אם לא רק בשביל כסף, אז למה?

התשובה היא ככל הנראה היוקרה שניהול הבנקים מוסיף לקורות החיים של השניים. עד לפני כמה שנים, האנשים החזקים במשק היו הטייקונים, שהחזיקו בשלל חברות, חלשו על הון ציבורי עצום, והחליטו על מינויים של עשרות מנהלים תחתיהם.

העידן הזה כמעט נגמר, ומי שנשאר הם מנהלי הבנקים, שאחראים, בנוסף לגופים המוסדיים, על ניהול הקצאת האשראי במשק. יחד עם ניהול עשרות אלפי עובדים, – וכוח פוליטי לא מבוטל – אין עוד הרבה משרות כאלה במשק. זה תפקיד חייהם.

ציון קינן (צילום: פלאש 90)
ציון קינן (צילום: פלאש 90)

לצעירים יש עכשיו למה לשאוף

חוץ מהפסקת ההפקרות בשכר, ההגבלה שלו יצרה עוד אפקט מרענן למוסדות הכי שמרניים במשק: אופק להתקדמות לעובדים בדרגי הביניים.

אם צבי זיו, ציון קינן ורוסק-עמינח כיהנו בתפקיד המנכ"ל 6-7 שנים, הרי שפינטו החליט לסיים את הקריירה בשפיץ של הארגון אחרי תקופה של בקושי 3 שנים.

ולא רק הוא: בתקופה האחרונה פרשו מהמערכת שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים. יש כאלה שהסתכלו על כך בבהלה, כאילו המערכת ננטשה.

גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את הרמטכ"ל או המפכ"ל עוזבים בסופו של דבר את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבמערכת הבנקאית זה יהיה אחרת

אלא שהתחלופה הגבוהה עוזרת לשחרר לחץ בקרב העובדים הצעירים, שכבר לא מסתכלים בעיניים כלות על הבוסים שלהם נתקעים בתפקיד למשך שנים ארוכות.

שלא לדבר על האלף הקודם, שבו המנהלים בבנק הפועלים אפילו לא חלמו להחליף את עמירם סיון, שנאחז בכיסא המנכ"ל 16 שנה.

גם הרמטכ"ל והמפכ"ל נמצאים בתפקיד 3-4 שנים וממשיכים הלאה. גם בצבא ובמשטרה אלה שלא נבחרים להחליף את המפכ"ל והרמטכ"ל עוזבים את המערכת ובאים אחרים במקומם. אין סיבה שבבנקים זה יהיה אחרת.

נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)
נוחי דנקנר (צילום: פלאש 90)

קשה לסמוך על המוסדיים

צבי סטפק, מייסד ובעלים בית ההשקעות מיטב-דש, טען השבוע שצריך לשנות את הגבלת השכר בבנקים. לדבריו, עדיף שהמשקיעים המוסדיים יהיו בעלי הכוח להגביל (או לבטל) שכר מופרז למנהלים, באותו אופן שבו הם יכולים להתנגד לעסקות בעלי עניין בכל חברה אחרת.

סטפק הצביע על חוסר ההיגיון שבו מנהלי חברות שירותים אחרות יכולים להרוויח הרבה יותר ממנהל בנק, שצריך לשאת בהרבה יותר אחריות.

היה אפשר לקבל את ההצעה הזו, אם רק היה אפשר לסמוך על המוסדיים הישראלים, שיגדלו קצת יותר עמוד שדרה ולא ישמשו חותמות גומי (הכוונה למנהלי קרנות הפנסיה, הגמל, הנאמנות ושאר גופי החיסכון לטווח ארוך).

גם באירופה יש שערוריות סביב הבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר של 2008.

אבל יש גם דוגמאות מעודדות: כך למשל, המשקיעים המוסדיים של סטנדרד צ'רטר הבריטי התנגדו לאחרונה לחבילת פנסיה של המנכ"ל, גם במחיר עימות חזיתי איתו.

גם באירופה יש שערוריות שכר בבנקים, שברוב חוצפתם שילמו שכר מופרז למנהלים שנייה אחרי שהממשלות חילצו אותם מהמשבר הכלכלי הבינלאומי של שנת 2008

כל השנים של נוחי דנקנר וטייקונים אחרים שחגגו עם עסקות בעלי עניין מפוקפקות או עסקות שנגועות לכאורה בשיקולים זרים, חבילות שכר מוגזמות ועוד ועוד מהלכים שהכבידו על המשקיעים מהציבור, הוכיחו שהמוסדיים בישראל מעדיפים להיות נחמדים לבעלי השליטה יותר מאשר לשמור על כספי החוסכים.

גם האישור של תגמול העתק לאייל לפידות בשיכון ובינוי, ממש לאחרונה, מוכיח את זה שוב. החברה של סטפק, מיטב-דש, אמנם התנגדה לתגמול, אבל זה לא עזר לה כי האחרים אישרו אותו. בארץ אין דירקטורים ומוסדיים חזקים ועצמאיים מספיק. כולם מאותו מועדון ומי שלא, מת שיתנו לו להיכנס.

כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כספומט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הנה לכם משרה בחו"ל – לכו על זה

כאמור, חוץ ממנכ"לי שלושת הבנקים הגדולים, שורה ארוכה של מנהלים בדרגי הביניים עזבו את המערכת הפיננסית: דני צידון, (לאומי), אמיר הסל (הראל), שי פלדמן (AIG) ואחרון חביב אייל לפידות, שעזב את הפניקס כדי לקבל חבילת תגמול ענקית של יותר מ-100 מיליון שקל בשיכון ובינוי.

לפידות נחשב לכוכב ניהולי (נניח), והשמות האחרים שצוינו יתקשו לקבל תגמול שמתקרב לשלו. אם הם בכל זאת רוצים לנסות, הנה שירות להשמת בכירים, בחינם:

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016, אז התגלה שעובדי הבנק יצרו מיליוני חשבונות מזויפים. בגלל השערוריות האלה, מנסה הבנק למצוא מועמד "נקי" מבחוץ אבל אין קופצים על המציאה.

וורן באפט אפילו הרחיק לכת, וטען שהבנק צריך להביא מישהו כל כך נקי ואאוטסיידר, שעדיף שיהיה מחוץ לוול סטריט בכלל. למרות שהוא לא מצליח למצוא מנכ"ל, הבנק הציג השבוע תוצאות טובות שהכו את תחזיות האנליסטים. הספינה שטה והכל בסדר.

כמו פה גם שם, מצד אחד התפקיד יוקרתי ומקנה כוח רב למי שמתמנה אליו. מצד שני, הארגונים הפיננסים האלה סובלים מהכבדה רגולטורית (שאפשר להבין אותה נוכח הסקנדלים שצצים מפעם לפעם), איומים טכנולוגיים מצד חברות הפינטק וגם בעיות שקשורות בעסק עצמו, שכפוף למחזור העסקים כמו כולם.

וולס פארגו, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, מחפש מנכ"ל ולא מוצא אחד כזה מאז חודש מרץ. המוסד הפיננסי הענק נמצא בעין הסערה לאחר שורה של שערוריות שהחלו ב-2016

ההבדל היחיד הוא ששם אפשר להשתכר עשרות מיליונים בשנה, ועדיין לא מצליחים למצוא מועמד, כך שאולי זה לא רק עניין של שכר.

הבנקאים הישראלים (לשעבר) שחושבים שהם ראויים ליותר מ-2.5 מיליון שקל לשנה, מוזמנים לנסות את מזלם ולבקש ראיון עבודה במטה של וולס פארגו בסן פרנסיסקו. שיהיה בהצלחה.

עוד 1,285 מילים
כל הזמן // יום שישי, 1 במרץ 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־147 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

צה"ל הפציץ את האזור בצפון הרצועה שממנו בוצעו אתמול שיגורים לעבר ישראל

כארבעים עצורים ביטחוניים שוחררו אמש מבית הסוהר עופר; בצה"ל ובשב"כ הסבירו שהדבר נעשה כדי לפנות מקום לעצורים ברמת איום ברמת גבוהה יותר ● בן גביר: "העצורים המנהליים לא שוחררו בשל מצוקת מקום בבתי הסוהר, אלא בשל הנחייה ישירה של ראש השב"כ, כמחווה לקראת הרמדאן" ● בפער של פחות מ־250 קולות – ראש עיריית הרצליה משה פדלון הפסיד בבחירות

עוד 11 עדכונים

מלחמת עזה – עוד כתבות

לישראלים לא באמת יהיה לאן ללכת

המלחמה בעזה אותתה לישראלים רבים כי אם יתרחש כאן משהו, לא באמת יהיה לאן ללכת. לרוב המכריע של הישראלים שנולדו כאן אין תחליף למולדת. מקור כוחו ועוצמתו של האדם נובעים ממולדתו.

ישראלים רבים בעלי דרכון זר יחושו נטע זר בכל מקום שאליו ילכו. לכמעט קרוב למיליון הישראלים החיים בחוץ לארץ, האובדן יהיה טרגדיה וחורבן. אם לא יהיה לאן לחזור ולא ניתן יהיה לשתף רגשות וחוויות, להגיע לחופשת מולדת אל ההורים, האחים, הקרובים והחברים, לחוות את הסביבה שגדלו בה והנוף שיצרו בו, הם יאבדו את משמעות חייהם. תחושת השייכות חזקה ואובדנה חלילה ייצור ריקנות וערגה עזה, תחושת יתמות ושברון לב.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 730 מילים

הניסיון הנואל להדיח את השופט כבוב מדיף מגזענות

במשך 50 דקות דיברו אתמול נציגי הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על הצורך להדיח את שופט העליון חאלד כבוב, בשל טענות שאינן מגיעות אפילו לרף האתי הנמוך ביותר - וכל זה מבלי לקיים ולו פסיק מהפרוצדורה המתחייבת ● לנושא מינוי נשיא קבוע לעליון, או מינוי שני שופטים חדשים לעליון, לא הוקדשה בדיון ולו דקה אחת ● פרשנות

עוד 1,078 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

לא רק פדיון שבויים

בצדק רב מוזכרת כעת המצווה של פדיון שבויים בדיונים פוליטיים ותקשורתיים. מעמדה ב"סולם" הערכים ביהדות גבוה ביותר. הרלוונטיות שלה למצבנו הנוכחי ברורה. אולם אזכור מרכזי זה מבטא גם את החוסר הקבוע הגדול בהתייחסות של חלקים בתוכנו לעמדת ההלכה וההגות היהודית בסוגיות חיוניות נוספות.

לא כאן המקום לנסות ולהבין מה גובר על מה בהחמצה עצובה זאת. האם בורות בידיעת המקורות, האם ריאקציה שלילית מובנת לעירוב שבין דת ופוליטיקה, או אולי בעיקר חשש מחיזוק לכאורה של מגמות חברתיות שונות המכונות פעם "הדתה" ופעם "משיחיות", לעיתים עם בסיס סביר ולעיתים בצורה סתמית לגמרי.

מירון חיים איזקסון הוא משורר, סופר, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן ואיש עסקים ישראלי. זוכה פרס נשיא המדינה לספרות לשנת תשס"א.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מסכים עם כל מילה של פרופ' מירון חיים איזקסון. לצערנו יש מתוכנו שלא היו בשיעור על ערך פדיון שבויים. מזמין אתכם לקרוא בויקיפדיה על הערך העליון הזה. פדיון שבויים הוא מצוות הצלתם ושחרורם... המשך קריאה

מסכים עם כל מילה של פרופ' מירון חיים איזקסון. לצערנו יש מתוכנו שלא היו בשיעור על ערך פדיון שבויים. מזמין אתכם לקרוא בויקיפדיה על הערך העליון הזה.
פדיון שבויים הוא מצוות הצלתם ושחרורם של בני עם ישראל הנתונים בשבי. מצווה זו ידועה כבעלת חשיבות רבה על פי ההלכה והיא כוללת בתוכה מספר מצוות שונות….

עוד 540 מילים ו-1 תגובות

גלנט טמן לנתניהו מלכודת

ההצהרה של גלנט שלא יגיש חוק גיוס ללא הסכמה של המחנה הממלכתי, מעמידה את נתניהו במצוקה ● ראש הממשלה היה שמח לפטר את שר הביטחון, אבל גלנט הוא כיום אחד השרים הפופולריים בציבור ובליכוד ● עם איום בג"ץ באופק, נתניהו יהיה חייב לבחור: הדרך של גלנט, או בחירות ● פרשנות

עוד 708 מילים

תגובות אחרונות

נתניהו איבד את דירוג האשראי שלו, ישראל צריכה מדינאי

בשעה שישראל חווה לראשונה בהיסטוריה הורדה בדירוג האשראי שלה, צריך לומר ביושר: גורל דומה פקד את מנהיגה. בנימין נתניהו, מר "ליגה אחרת", שפעם נחשב למדינאי מוערך בזירה הבינלאומית, איבד את דירוג האשראי שלו. ובדומה לתחזית של מודיס, התחזית להמשך דירוגו היא שלילית.

*  *  *

עד השנה האחרונה תפס העולם החופשי את בנימין נתניהו כמדינאי, כזה שאפשר לעשות איתו "עסקים מדיניים". הוא היה מוערך, מוכר כידען גדול, היה לו שם עולמי מכובד, עם אנגלית מצוחצחת וכריזמה אישית כובשת.

ליאן פולק-דוד היא יועצת אסטרטגית לממשלות ולמנהיגים ויזמית חברתית. עבדה בחברת ייעוץ לממשלות של טוני בלייר, ושימשה בעברה יועצת במשרד ראש הממשלה ובמל"ל - חברת "פורום דבורה״.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 631 מילים

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משרד החקלאות מקדם תיקון לחוק שיזרז את המתת הכלבים שחדרו לישראל מרצועת עזה ● להערכת המשרד, מאז תחילת המלחמה נכנסו לארץ אלפי כלבים כאלה ● ביישובי העוטף, שבהם עגלים וחתולים נטרפים על ידי הכלבים, מברכים על המהלך - אבל בארגון הווטרינרים לחיות הבית טוענים שמדובר ב"אצבע קלה על ההדק"

עוד 1,288 מילים ו-1 תגובות

הצמיחה והעלייה בתעסוקה ובשכר בתקופות שוחט היו גבוהות יותר מאשר אצל כל שר אוצר מאז, כולל נתניהו ● הוא שילב בין פתיחת שווקים והפרטה להגדלת תקציבים חברתיים ● את תפיסתו החברתית ינק משנותיו הארוכות בפריפריה ● תדמיתו הסחבקית הייתה אותנטית ● הוא הכיר בקשר בין תהליכים מדיניים לצמיחה כלכלית – והזהיר מההשלכות הכלכליות של האסון הצבאי

עוד 1,743 מילים ו-1 תגובות

כמעט כל מפלגה יכולה לאמץ נרטיב של מנצחים בבחירות המקומיות ● שיעורי ההצבעה הגבוהים בחברה החרדית ובחברה הערבית רק מחדדים את הניתוק מהאוכלוסייה הנושאת בנטל ● בליכוד מיהרו להוציא הודעת ניצחון אך שכחו לציין שאין להם נוכחות בערים הבולטות ● פרשנות

עוד 964 מילים ו-1 תגובות

בן גביר עומד עם הגפרור מעל חבית אל-אקצא

במערכת הביטחון מבקשים לנטרל את הפוטנציאל הנפיץ סביב העלייה להר הבית בחג רמדאן ולאפשר לפלסטינים ישראלים עלייה ללא הגבלה ● כדי לעשות זאת, חייבים לנטרל את בן גביר ● השאלה היא אם הפעם נתניהו יעמוד בפרץ ולא ייכנע, שוב, לפירומן שמינה לשר לביטחון לאומי ● פרשנות

עוד 672 מילים ו-3 תגובות
היום ה־146 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דובר צה"ל: לא ביצענו ירי לעבר השיירה ההומניטרית

יצחק צייגר בן ה-57 ואוריה הרטום בן ה-16 הם הנרצחים בפיגוע הירי סמוך לעלי ● תשעה ישראלים שחדרו לרצועת עזה נעצרו בידי צה"ל ● בעזה מדווחים על 112 הרוגים וכ-760 פצועים בתקרית ההתנפלות על משאיות הסיוע; בצה"ל מסרו כי הרוב נפגעו מדוחק ודריסה ● דיווח ערבי: חמאס ישלח למתווכים בשבוע הבא את הטיוטה הסופית שלו בנוגע להפסקת האש בעזה

עוד 59 עדכונים

הכישלון האפי של עינת קליש רותם, שהודחה בבושת פנים מתפקידה כראשת עירייה אחרי קדנציה אחת עם 4.5% תמיכה בלבד, הוא טרגדיה יוונית עירונית מהסוג שיש ללמוד את לקחיה וליישמם בעתיד ● צעד אחר צעד, כך הפכה התקווה הגדולה של חיפה למניה הכי בלתי סחירה במפרץ ● פרשנות

עוד 1,099 מילים ו-3 תגובות

"אנחנו צריכים להתכונן למרתון של טיפולים בפוסט־טראומה"

פרופסור יאיר בר־חיים, ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן, מזהיר כי מערכת בריאות הנפש לא ערוכה להתמודד עם הצפה של מטופלים וכי האתגרים בעקבות המלחמה בעזה צפויים להימשך עשרות שנים: "הטיפול בפוסט־טראומטה מפגר אחרי הטיפול בהפרעות אחרות"

עוד 1,034 מילים

בניסיון לעודד חברות טכנולוגיה ישראליות להירשם למסחר בבורסה בת"א, שר המשפטים מקדם שורת הקלות ש"יישרו את מגרש המשחקים הרגולטורי" ● הבעיה היא שהמהלך מבטל שתי הגנות חשובות על כלל בעלי המניות ● ברשות ני"ע חושבים שהחשיפה לעוד חברות שווה את ההפסד למשקיעים בישראל – והמתנגדים מתריעים מניצול לרעה של כוח בידי מנהלים ובעלי שליטה

עוד 1,039 מילים
היום ה־145 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

סוריה: ישראל תקפה בפרברי דמשק; דיווח: גורמים איראניים פועלים באזור שהותקף

גלנט הודיע שמערכת הביטחון לא תקדם חוק גיוס שלא יהיה מקובל על כל חלקי הקואליציה ● דיווח: גלנט, גנץ ואיזנקוט דרשו ונתניהו נענה – החלטות הנוגעות למסגד אל־אקצא בתקופת הרמדאן יתקבלו בקבינט המלחמה ולא על ידי בן גביר; השר לביטחון לאומי: אני מצפה מראש הממשלה להכחיש זאת ● דיווח: טנקים של צה"ל ירו לשטח ישראל לפחות חמש פעמים במהלך המלחמה

עוד 52 עדכונים

התוצאות עד כה מעידות: הציבור לא מפחד ממהפכים

ראשי ערים מיתולוגיים הודחו מתפקידם בלי חמלה ● ראשי רשויות שאיש לא חשב שאפשר יהיה להזיז אותם, נאלצו להילחם קשה מול היריבים שביקשו את מקומם ● מי שציפה שהמלחמה תרדים את מערכת הבחירות לרשויות המקומיות ותאפשר לראשי הרשויות המכהנים לקטוף קדנציה נוספת בלי מאמץ, התבדה ● אפילו מרים פיירברג המיתולוגית לא הייתה בטוחה בניצחונה ● פרשנות

עוד 699 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה