אישיות
נדב ארגמן

ראשי המוסד ושב"כ מתחלפים - ואיתם גם הסגנון

אחרי שוועדת גולדברג אישרה את מינויו של ר' לתפקיד ראש שב"כ הבא, ועם דדי ברנע בתפקיד ראש המוסד מזה חמישה חודשים, חילופי הראשים של שני הארגונים החשאיים של המדינה יביאו עמם גם סגנון פעולה וחשיפה ציבורית שונה מקודמיהם ● ברנע הנחבא אל הכלים הוא היפוכו של קודמו, יוסי כהן ● ואילו ר', שמבין בתקשורת ויודע ליחצ"ן את עצמו, לא בדיוק יימלט מאור הזרקורים ● פרשנות

עוד 537 מילים

לגנץ ואשכנזי יש דרכים לדעת הכול. הגיע הזמן שישתמשו בהן

הסיטואציה שבה שר הביטחון וראש הממשלה החליפי יחד עם שר החוץ מכנסים מסיבת עיתונאים רק כדי לדווח לציבור שהם לא יודעים כלום ולא מעודכנים בשום דבר היא שיא אבסורדי חדש ● זה שנתניהו מקבל החלטות מדיניות וביטחוניות כמו שליט יחיד אינו דבר חדש ● אבל במערכות הצבא והביטחון יש גורמים רבים שמכירים את הסודות הכי כמוסים - וגנץ ואשכנזי צריכים להתחיל להשתמש בהם ● דעה

בתיאטרון האבסורד שאנחנו חיים בו, יש בכל יום מערכה חדשה, הזויה יותר מקודמתה.

אתמול כינסו ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ, ושר החוץ גבי אשכנזי מסיבת עיתונאים רק כדי לדווח לציבור כי הם לא יודעים ולא מעודכנים בשום דבר. שיבוש שלטוני כזה וגירוש ממוקדי קבלת ההחלטות הוא מקור להסתרה ובירור פנימי, ולא סיבה למסיבה פומבית, אבל אצלנו כבר הכול כנראה הולך.

גנץ לא צריך באמת להיות מופתע. הוא לא עולה חדש. עשרות שנים הוא במרכז העשייה הביטחונית, חלק ניכר מהזמן הוא עובד מול ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא מכיר את דפוס הפעולה.

נפתלי בנט היה שר הביטחון לפני גנץ. האם הוא ידע על ההסכם שעליו עבד ראש הממשלה מול האמריקאים ואיחוד האמירויות? נתניהו הרי סיפר כי המגעים מתנהלים כבר שנה וחצי. התשובה היא לא.

נפתלי בנט היה שר הביטחון לפני גנץ. האם הוא ידע על ההסכם שעליו עבד ראש הממשלה מול האמריקאים ואיחוד האמירויות? נתניהו הרי סיפר כי המגעים מתנהלים כבר שנה וחצי. התשובה היא לא

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ידע על מכירת הצוללות למצרים? כן, בדיעבד, אחרי שראש האגף המדיני ביטחוני, האלוף עמוס גלעד שמע מהמצרים וסיפר לו.

האם שר הביטחון גנץ עצמו והרמטכ"ל אביב כוכבי ידעו על הכוונות של נתניהו בעניין הסיפוח, שתוכנן להתבצע כזכור ב-1 ביולי? ראש הממשלה הודיע להם איך צריך להיערך בשטח? מה יקרה אם תפרוץ מיני אינתיפאדה ביום הסיפוח? גם לא.

השר יובל שטייניץ, דוברו של נתניהו, אמר אתמול שגנץ בכלל לא היה צריך לדעת כלום, כמו שגם הוא עצמו לא דווח מבעוד מועד על ההסכם עם האמירויות. ההבדל הוא פשוט: גנץ הוא ראש ממשלה חליפי, שטייניץ בקושי משקיף בקבינט.

אבל בכל זאת, כל סיפור תזרים המידע מעורר תמיהה.

ראש המוסד יוסי כהן בישל את ההסכם עם האמירויות שעיקרו שלום תמורת סיפוח. איפה כל מערכות המודיעין הצבאי שכפופות לגנץ? איפה ראש אמ"ן שנמצא בקשר הדוק עם ראש המוסד, ושני הגופים עובדים ביחד? אף אחד לא יודע שום דבר על הסכם שלום עם מדינה ערבית חשובה, ועל מטוס חמקן מפחיד שעלול לעבור לאיחוד האמירויות בעקבות ההסכם הזה?

איפה כל מערכות המודיעין? איפה ראש אמ"ן שנמצא בקשר הדוק עם ראש המוסד, ושני הגופים עובדים ביחד? אף אחד לא יודע שום דבר על הסכם שלום ועל מטוס חמקן שעלול לעבור לאמירויות בעקבות ההסכם הזה?

לפני חמש שנים נפרץ הטלפון הסלולרי של בני גנץ. חברה ישראלית העבירה כנראה את המידע לגורמים באירופה, שעבר לאיראנים. המוסד ידע על זה, והעביר את האינפורמציה לשב"כ. ראש השב"כ נדב ארגמן דיווח לגנץ במרץ 2019. גנץ חשד אז שכהן הדליף את הסיפור כדי לסייע לנתניהו בבחירות ודרש לחקור את ראש המוסד בעניין הזה בוועדת החוץ והביטחון. אם גנץ יהיה פעם ראש הממשלה, אולי הוא יחזור לפרשה הקשה שהותירה בו צלקות עמוקות.

בנימין נתניהו עם ראש השב"כ נדב ארגמן בטקס מצטייני השב"כ, ב-4 בדצמבר 2018 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)
בנימין נתניהו עם ראש השב"כ נדב ארגמן בטקס מצטייני השב"כ, ב-4 בדצמבר 2018 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

אנחנו מעלים את סיפור הסלולרי כאן רק כדי להבהיר כי במערכות הצבא והביטחון יש גורמים רבים שמכירים את הסודות הכי כמוסים. נתניהו אוהב אמנם לעבוד ולחלוק סודות מדינה רק עם אנשי אמונו הקרובים: ראש המוסד כהן; ראש המל"ל מאיר בן שבת, שהוא גם מועמד לראשות השב"כ; או שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר. גם את רוני אלשיך הביא נתניהו למשטרה על תקן של נאמן אישי, עד שהכול התקלקל לו.

אבל אנשים מנוסים (גנץ) ומתוחכמים (אשכנזי) לא יכולים לשחק רק את תפקיד הניצבים אצל נתניהו. יש להם דרכים לדעת הכול, והם צריכים להשתמש בהן. זהו המנהל התקין וחלוקת המידע הרגיש והמתחייב בין ראשי המדינה, ולא הסתרה מחשש מופרך של הדלפה מוקדמת.

עוד 527 מילים

מומחי ביטחון: "זאת עלולה להיות תחילתו של אירוע לחימה רחב בהרבה"

מומחי ביטחון חלוקים ביניהם אם חיסול מנהיג הג׳יהאד האיסלמי יביא לאלימות קשה מזו שניסה למנוע, וחלקם אומרים: "תלוי מה יעשה חמאס" ● השיקול המכריע בחיסול היה מבצעי ולא פוליטי, לדעת המומחים, אבל יש גם טענות אחרות ● "מדינאים הם גם פוליטיקאים ולרוב יש להם יותר ממניע אחד, לא צריך להתעלם מהמצב הפוליטי של נתניהו"

עוד 1,516 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 7 בדצמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

צוות מומחים קבע שילדים בני חצי שנה עד חמש יוכלו להתחסן באישור של ועדת חריגים

לאחר שלוש שנות עבודה וחצי הושלמה הקמתו של מכשול סביב רצועת עזה ● הוחלט לרשום הערה פיקודית לשני מנהלים בשירות הביטחון הכללי בשל מחדל העסקתו של עבריין מורשע בביתו של גנץ ● דיווח: מנדלבליט אמר בשיחות סגורות שנתניהו פעל למינוי נאמניו למשרות משפטיות בכירות, וסכנה נשקפה לדמוקרטיה ● אושר החוק לקביעת עונשי מינימום למחזיקים בנשק לא חוקי

עוד 52 עדכונים

למקרה שפיספסת

מפגש מוזר, לפני 20 שנה, עם יאסר ערפאת

אף פעם לא יכולת לדעת אם יאסר ערפאת יופיע באמת. אבל לפתע הוא ניצב שם, עם הכאפייה שתמיד מסודרת בצורת פלסטין ועם הביגוד המעין-צבאי שקושט בסיכות דש: ישו התינוק, מריה הבתולה וענף הזית כמובן.

היה זה ה-8 בדצמבר 2001, לפני 20 שנה, והגיע תורי לראיין את המנהיג הפלסטיני האגדי. אף אחד לא הבין מה היה הסיפור שלו באותה עת – והנה עברו 20 שנה ואנחנו עדיין לא מבינים. זה מה שכל כך מוזר: כמעט מכל בחינה אנחנו עדיין לא מבינים דבר.

היה זה ה-8 בדצמבר 2001, לפני 20 שנה, והגיע תורי לראיין את המנהיג הפלסטיני האגדי. אף אחד לא הבין מה היה הסיפור שלו באותה עת – והנה עברו 20 שנה ואנחנו עדיין לא מבינים

האינתיפאדה השנייה שפרצה בספטמבר 2000 החריבה את תהליך השלום, העלתה את אריאל שרון (האויב המושבע של ערפאת) לשלטון בישראל, והשאירה שובל של קטל והרס בכל רחבי הארץ. זאת, למרות שקודמו של שרון, אהוד ברק, הציע לערפאת (זוכה פרס נובל לשלום!) מדינה עצמאית, ובזאת הגשים את מטרת חייו לכאורה.

האם ערפאת עצמו היה זה ששלח צעירים משוגעים לפוצץ את עצמם באוטובוסים ובתי קפה בישראל? אחרי הכל, התנזים, מתנועת הפת"ח שלו, נטלה אחריות על חלק נכבד מהפיגועים. לשרון לא הייתה סבלנות לשום גרסה מלבד זו שערפאת הוא טרוריסט צבוע ואולי גם אידיוט.

הנרטיב הפלסטיני אמר שהאלימות התפרצה באופן טבעי כמחאה על ביקורו של שרון בספטמבר 2000 (כראש האופוזיציה) בהר הבית, וישראל הגיבה באופן מוגזם כך שהעניינים יצאו מכלל שליטה. גרסה זו חוטאת באינפנטיליזציה של הפלסטינים כמי שאינם מסוגלים לשלוט בהתקף זעם גם אם זה עולה להם בשחרורם הלאומי.

משהו לא הסתדר כאן, וכאשר ערפאת הסכים לראיון עם סוכנות אי-פי, אני ועמיתיי החלטנו נחרצות לשים קץ לאי ההבנה.

אבל תחילה התקשרתי לאל"מ אוליבייה רפוביץ', דובר צה"ל לתקשורת הזרה, כדי ליידע אותו בדבר נסיעתנו הקרובה ל"מוקטעה" של ערפאת. כידוע, המתחם ישב חזק בבנק המטרות. "זה באמת מקום מסוכן", הרהר אוליבייה בסגנונו שהדיף תמיד ניחוח של בולבר סן ז'רמן. אוליבייה לא היה טיפוס שיבטיח הבטחות שווא, או זה שיתן למלחמה לשבש לו את בדיחות הדעת.

הנרטיב הפלסטיני אמר שהאלימות התפרצה באופן טבעי כמחאה על ביקור שרון בספטמבר 2000 בהר הבית, וישראל הגיבה באופן מוגזם כך שהעניינים יצאו מכלל שליטה. גרסה זו חוטאת באינפנטיליזציה של הפלסטינים

עם שקיעת השמש, המשוריינת שנשאה אותי ועוד כמה עיתונאים חצתה את מעבר קלנדיה אל תוך רמאללה ללא תקלות. תוך עשר דקות כבר נכנסנו לחצר המאובקת של המוקטעה, שנראתה כמתקן מאסר צבאי לכל דבר וענין. הרי כך החלה את דרכה.

הקדמנו במשהו כמו רבע שעה ושמחתי שלפחות לא נאחר; אף פעם הרי אי אפשר לדעת מה יקרה במעברים בין ישראל לרשות. אמרו לנו לחכות במה שנראה ככניסה של הטבחים. היו שם כיסאות שעליהם ישבו ועישנו כמה שוטרים פלסטינים זעופי-פנים. לאחר כשעה התחלתי לדאוג לערפאת: אולי לא חש בטוב?

לבסוף הגיע מלווה להובילנו לקומה השנייה, ולאחר צעידה במסדרון הוכנסנו למשרדו של אחד, אחמד עבד אל רחמן, מזכ"ל הקבינט הפלסטיני ובעצם העוזר הראשי של ערפאת. ייתכן שגיליתי סימנים של חוסר סבלנות. עבד אל רחמן הביט בי, משועשע.

"אני מבין שאתה מבקש לפגוש את הראיס", הוא שאל. אישרתי את זה תוך נסיון להתעלם מהרמז העבה שכלום עוד לא נסגר.

"תאמר לי: מה תבקש לשאול את הראיס?".

השבתי בדיפלומטיות – משהו על איך הראיס מצליח לאזן את הלחצים של תפקידו ההיסטורי עם היום-יום התובעני, כאשר רבים כל כך סביבו אינם נוהגים בהוגנות כלפי העם הפלסטיני. "מצויין, מצויין," אמר עבד אל רחמן, נאבק בידיו בענן סמיך של עשן.

השבתי בדיפלומטיות – משהו על איך הראיס מצליח לאזן את הלחצים של תפקידו ההיסטורי עם היום-יום התובעני, כאשר רבים סביבו אינם נוהגים בהוגנות כלפי העם הפלסטיני

הכניסו אותנו לחדר אחר, סמוך וגדול יותר, ושוב אמרו לנו לחכות. עבר עוד זמן. היה נראה לי שעברו כשלוש שעות מאז שהגענו. כמעט הגענו לסף ייאוש כאשר סוף סוף ערפאת נכנס לחדר. הוא קיבל אותנו במרץ רב, ולא דמה לאדם שקורס תחת לחצים או אחד שימות תוך פחות משלוש שנים. לא מסיבות טבעיות, בכל מקרה.

ערפאת ישב מולי בזמן שצלמי הטלוויזיה התארגנו. דוברו, נביל אבורדיינה, התיישב מאחוריו, והראיון יצא לדרך.

ערפאת התעצב על כך שמאמציו למנוע אלימות אינם זוכים להערכה הראויה. הוא ציין שהמשטרה הפלסטינית כבר עצרה 17 מחבלים לבקשת האמריקאים והבטיח לעשות אפילו יותר.

אמרתי לו שאם אלימות כה הרסנית מתרחשת בניגוד לרצונו במשך יותר משנה, כנראה שהכוחות מאחוריה חזקים עד מאוד. "אתה מדבר עם יאסר ערפאת!", הוא נזעק. בתור איש די קטן היה לו מבט מקפיא דם. "אני יודע איך לעשות את זה. אני יודע איך לעשות את זה".

בכל זאת, התעקשתי, אלף פלסטינים נהרגו עד כה, לפי ספירה מדויקת ביותר של אי-פי ואחרים (פי 4 יותר מההרוגים הישראלים, יחס שיחזיק עד הסוף המר). האם הוא לא מתחרט שלא עשה יותר כדי למנוע את ההתפרצות?

ערפאת אמר כי מניין ההרוגים עמד למעשה על אלפיים. ניסיתי להתווכח, אבל ערפאת התעקש, ואז הבחנתי באבורדיינה, מאחוריו, עושה במרץ תנועות שמשמעותן האוניברסלית היא "תתעלם".

אמרתי לו שאם אלימות כה הרסנית מתרחשת בניגוד לרצונו במשך יותר משנה, כנראה שהכוחות מאחוריה חזקים מאוד. "אתה מדבר עם ערפאת!", הוא נזעק. בתור איש די קטן היה לו מבט מקפיא דם

שאלתי אם הוא לא מתחרט על כך שלא הגיב בצורה מועילה יותר להצעתו של ברק להקמת מדינה פלסטינית בכל שטחה של עזה ולמעלה מ-90 אחוז מהגדה המערבית, עם הסדרים מורכבים לחלוקת בעלות על ירושלים, שבסך הכל היו די תקדימיים בהסטוריה.

"יש לנו את המדינה העצמאית שלנו", מחה ערפאת.

מה? הייתכן שהצדדים חתמו על עסקה סודית בטאבה, או משהו כזה? ערפאת חייך קונספירטיבית: "תשאל את ברק". הבחנתי באבורדיינה עושה שוב את תנועותיו.

בשלב מסוים ערפאת קם ממושבו, ניגש אלי ופסק: "אתה קשוח!" עניתי לו: "אתה יותר!"  שנינו, להערכתי, היינו מרוצים מחילופי הדברים.

דן פרי ויאסר ערפאת (צילום: באדיבות דן פרי)
דן פרי ויאסר ערפאת (צילום: באדיבות דן פרי)

הראיון נמשך למעלה משעה, יותר מהמתוכנן, מה שתמיד ישמח עיתונאי. ערפאת הסכים בשמחה להצטלם עם הפמליה שלנו, כאשר הוא ואני באמצע. בתמונה אחת רואים אותי מביט למטה בבהלה, כי משהו תפס באצבעותי. זה היה ערפאת שמצא את ידי, ואז משך כלפי מעלה במחווה הידועה של ניצחון מהפכני.

כשיצאנו, בדרך לגרם המדרגות, עבד אל-רחמן רץ לעברנו וגרר אותי הרחק מעמיתיי, חזרה במסדרון, עם זרועו סביב כתפי.

"תאמר לי," הוא אמר, משתמש בביטוי בפעם השנייה. "האם הראיס אמר משהו מטורף?". הייתי צעיר באותם זמנים, אבל בוגר מספיק לדעת מתי יש לספק תשובה שרוצים לשמוע. "בכלל לא", עניתי ללא היסוס.

האיש המסכן נשם לרווחה. "מצויין! מצויין! מצויין! תגרום לנו להיראות טוב! אתה תרד במעלית הנשיאותית!" הוא דחף אותי למעלית עתיקה שהכילה גם קצין עם תת-מקלע שבחן אותי ללא סימפטיה כלשהי.

ערפאת הסכים בשמחה להצטלם עם הפמליה שלנו, כשהוא ואני באמצע. בתמונה אחת רואים אותי מביט למטה בבהלה, כי משהו תפס באצבעותיי. זה היה ערפאת שמצא את ידי, ואז משך מעלה במחווה הידועה של ניצחון מהפכני

לא נעתרנו, כמובן, לבקשה. אבל כשאני קורא את המאמר כיום, אני כן שם לב שהכתבה לא מסגירה דבר מהאווירה ההזויה של משבר קרב ובא. כנראה שפשוט לא ידענו מה לעשות עם החלקים המוזרים.

ערפאת לא זכה לראות את סופה של האינתיפאדה. הוא חלה לפתע בסוף 2004 ומת כמה שבועות לאחר מכן בפריז. יש יותר מתאוריה אחת לגבי מה – או מי – זה היה שהחיש את קיצו.

אני מתבונן בתמונה שלנו ומדמיין שהמדים של ערפאת שאולים מאיזה מחזה על צבא מהאגדות. בכל שורות הצבא הזה יש רק אדם אחד בודד, קצין בכיר מאוד, שמאמין בכל ליבו שכל זה אמיתי.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,125 מילים

העיר היקרה בעולם נראית בימים אלה כמו אתר בנייה ענק ● אפשר לשפר את חזות העיר באמצעות הצבת גדרות אסתטיות, אבל עיריית תל אביב חסה על חשבון הבנק של היזמים ● דיירים קשי יום, לעומת זאת, היא מחייבת בשיפוצים שעולים מאות אלפי שקלים

עוד 701 מילים ו-1 תגובות

בעקבות הביקורת על חקירתם באזהרה של שוטרי מג"ב שחיסלו בשבת מחבל בירושלים, טענו במח"ש כי "מדובר בנוהל קבוע ושגרתי" ● מח"ש אכן בודקת אירועים שבהם שוטרים פוגעים באזרחים מאז פסק דין חמדאן, אבל השוטרים לא תמיד נחקרים באזהרה ופרטי הנוהל אינם ברורים ● קצין משטרה בדימוס: "במח"ש ממציאים. אני לא מאמין שהנוהל הזה קיים" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 1,219 מילים

תגובות אחרונות

עובדת יצאה עם האחראי עליה. כשהיחסים הסתיימו, הוא דרש שתתפטר. ההנהלה אילצה אותה להמשיך לעבוד תחתיו

פרסום ראשון אחרי שעובדת קבלן סרבה לדייט שלישי עם הממונה עליה ברט"ג, הוא הודיע לה כי תצטרך לעזוב את עבודתה ● העובדת התלוננה לממונה על הטרדות ● ברט"ג חשבו שהוא ניצל סמכות לרעה, אך איפשרו לו להמשיך להיות אחראי על העובדת ● "לא ברור איך נתנו לו להמשיך כרגיל, הרגשתי שמטאטאים אותי מתחת לשטיח" ● רט"ג: "הנושא טופל באופן ענייני, השניים הסכימו להמשיך לעבוד יחד"

עוד 2,663 מילים

כאשר "כל האופציות על השולחן"

לאחר כשני עשורים מאז שסוגיית הגרעין האיראני עלתה על סדר היום הבינלאומי והפכה לעצם בגרונה של מדינת ישראל, התקבעו בשיח הציבורי התובנות הקשורות בה: העשרת אורניום, סף גרעיני, סנקציות כלכליות, ההסכם והפרישה, לחימה חשאית.

לכל התובנות היה מכנה משותף: איראן לא נחה על שמריה ופיתחה יכולות שלא היו לה קודם בתחום הגרעיני. לאחר שהשד הזה יצא מהבקבוק שוברים עכשיו מיטב המוחות את הראשים כיצד מחזירים אותו, ובירושלים מאווררים מחדש את הדוקטרינה הישנה, לפיה אם אין אני לי מי לי, ובלשון עדכנית, כל האופציות על השולחן.

לכל התובנות על איראן היה מכנה משותף: איראן לא נחה על שמריה ופיתחה יכולות שלא היו לה קודם בתחום הגרעיני. לאחר שהשד הזה יצא מהבקבוק שוברים עכשיו מיטב המוחות את הראשים כיצד מחזירים אותו

יותר מכל משבר בינלאומי אחר בימינו, סוגיית איראן הגרעינית מתאפיינת בחכמה שבדיעבד: מה שנחשבה פעם כהתפתחות רחוקה שהתייחסו אליה מעת לעת, הפכה לבעיה בוערת; התפתחות שנראתה כבעייתית התקבלה כעבור זמן לנסבלת ומהלכים שנחשבו מבריקים התבררו כדהויים. מאחר שמדובר בחומרים נפיצים הדיון ודרכי הפעולה בהם הפכו גם הם למורכבים ומסובכים.

שלא יהיה ספק: איראן בשליטת האייתוללות, החמושה בנשק קונבנציונלי, היא אויבת מטרידה ומסוכנת של מדינת ישראל והיא תהפוך עוד יותר מסוכנת כשתחזיק בארסנל גרעיני. אלא שהחשיבה כי ביכולתנו לבד למנוע את התהליך הזה היא המשכה של הדוקטרינה היחידה שהתקיימה כאן תמיד, לפיה ישראל מסוגלת לעמוד בשעת מבחן מול כל אויב ולא משנה מי הוא ומה הנסיבות.

עד כמה דוקטרינה זו עמדה במבחנים בעבר זה נושא לדיון נפרד. כאן צריך להבהיר כי הדיבורים על ההתמודדות בהתחמשותה הגרעינית של איראן באותה שפה שהייתה מקובלת בעבר, היא לא רק מיותרת ולא מועילה אלא גם מסוכנת, כיוון שזה לא אותו אויב ולא אותם חומרים שהכרנו.

לא מיותר להזכיר כי יש רק תקדים אחד של מדינה שהחלה בפיתוח נשק להשמדה המונית, כולל גרעיני, וחדלה מכך ביוזמתה. זה קרה בסוף 2003 בלוב בראשות מועמר קדאפי. בתמורה להסכמתו לוותר על שאיפותיו לנשק ההרסני הסכימו מדינות המערב להסיר את הסנקציות מעל לוב והיא הוסרה מהרשימה האמריקאית של מדינות התומכות בטרור.

הוזכר בעבר כי גם בדרום אפריקה בימי שלטון האפרטהייד היו מחשבות בכוון הגרעיני אבל זה לא הגיע לסף מעשי. כל יתר המדינות בעלות ארסנל גרעיני לא ויתרו עליו, ובראשן צפון קוריאה, אותה ניסו לאורך שנים לפתות באותות ובמופתים. המשטר האניגמטי שלה הוא גם היחיד הדואג להזכיר מדי פעם לעולם כי כוחו הגרעיני במתניו.

צריך להבהיר כי הדיבורים על ההתמודדות בהתחמשותה הגרעינית של איראן באותה שפה שהייתה מקובלת בעבר, היא לא רק מיותרת ולא מועילה אלא גם מסוכנת, כיוון שזה לא אותו אויב ולא אותם חומרים שהכרנו

הנשיא דונלד טראמפ, שנכשל במדיניות החיבוקים שיזם מול קים ג'ונג און, נכשל גם במדיניות כיפוף הידיים מול ח'מינאי, כי התברר בדיעבד שלא הייתה לו מדיניות של סוף מעשה במחשבה תחילה, לתוכה נגררה שלא בטובתה גם ישראל.

עשרות ספרים אודותיו נכתבו עוד במהלך שנות נשיאותו והשטף נמשך. באחד מהם (B.Woodward and R.Costa, Peril) מתוארת ישיבה שטראמפ כינס עם יועציו הקרובים שבוע אחרי תבוסתו בבחירות בנובמבר 2020, כשעל סדר היום האופציות לפעולה נגד איראן. ההערכה באותה עת הייתה כי מאגר האורניום המעושר שבידיה היה גדול פי 12 ממה שנקבע בהסכם ממנו ארה"ב פרשה. ראש המטות המשולבים הגנרל מארק מיליי הציג את כל האופציות הצבאיות, המחירים והסיכונים וסיכם: "אני ממליץ לך לדחות את כל האופציות. יותר מדי מסוכן ומיותר". החרה החזיק אחריו מזכיר המדינה מייק פומפאו: "הסיכון איננו שווה את זה". זה האיש שהיה בין מובילי הפרישה מההסכם ונחשב ידיד של ישראל. וטראמפ? הוא הודה למשתתפים בלי לסכם ובלי לומר את דעתו.

לגנרל מיליי מיוחסת גם האמרה כי "כל עניין איראן בא והולך ובא והולך ובא והולך". כאשר בירושלים ממשיכים לפזר איומים ראוי להכיר את דעתו של גנרל מיליי, שגם בעצם ימים אלה ממלא את תפקידו הצבאי ושעל פי הגדרתו הוא גם היועץ הצבאי הראשי של נשיא ארה"ב. מכאן שדעתו קובעת גם אצל הנשיא ג'ו ביידן. זה שבעיני מביני דבר אצלנו נחשב כמי שאיננו שש אלי קרב, למרות שעד היום הבחנה זו לא הועמדה במבחן מעשי.

טראמפ, שנכשל במדיניות החיבוקים שיזם מול קים ג'ונג און, נכשל גם במדיניות כיפוף הידיים מול ח'מינאי, כשהתברר בדיעבד שסוף מעשה היה ללא מחשבה תחילה, וישראל נגררה לכך שלא בטובתה

בנסיבות אלה תוהה האזרח מן השורה החי כאן את יומו מה פירושן של האמירות החוזרות ונשנות כי אם אמריקה לא תפעל כפי שמצפים ממנה בירושלים, ישראל תפעל לבדה.

כדי שאותו אזרח יבין – ובעיקר כמובן האיראנים – מזינים אותו בכפיות על ההכנות המזורזות בחיל האוויר ובפירורים על תכניות הצטיידות במיליארדים בכלי נשק ייעודיים חדשים.

אלא שזה כלום ושום דבר מבחינת הבנתם של המוני ההדיוטות ששומעים על כוונות התקפיות אבל לא שמעו אם ומה נאמר על הצד השני של מטבע כל-האופציות-על-השולחן, קרי, מה יהיה מחירן בנפש וברכוש בעורף החזית. נושא שבעבר מעולם לא נזכר בפומבי, אולם הופך לבעל חשיבות עליונה כאשר מולנו אויב שמכריז בריש גלי כי מטרתו לא להתקיף ולא לכבוש שטחים אלא להשמיד מעל פני האדמה את מדינת ישראל.

גם אוזן לא מיומנת מסוגלת להבין, כי אם וכאשר יתקיפו את מתקניה – איראן תראה זאת כעילה לתגובת הנגד עליה היא שוקדת ועליה מכריזה. האיראנים הצהירו לא אחת כי תרחיש כזה יקרה גם אם האמריקאים לבדם יתקפו אותם, כי מבחינתם ישראל היא הבטן הרכה.

אין בדברים אלה כדי להלך אימים על עצמנו, ועל פניו גם נדמה כי דיון בתרחיש אפוקליפטי שכזה עלול להיות קשה לעיכול ושבעקבותיו עלולה גם להתפתח תגובה ציבורית שאולי תשפיע על קובעי ההחלטות. מאידך, הגישה של "שקט יורים" אמורה להזכיר לנו את הטעויות הגדולות שעשינו בעבר, כאשר הציבור לא ידע את שהתחולל מאחורי גבו ונתפס בהפתעה מוחלטת כשהתבררו התוצאות הקשות: מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה הסתיימו במחיר מצטבר של אלפי קרבנות בגוף ובנפש.

אם וכאשר יתקיפו את מתקניה – איראן תראה זאת כעילה לתגובת הנגד עליה היא שוקדת ועליה מכריזה. האיראנים הצהירו לא אחת כי תרחיש כזה יקרה גם אם האמריקאים לבדם יתקפו, כי מבחינתם ישראל היא הבטן הרכה

גם האמריקאים חוו זאת בהסתבכות במלחמת וייטנאם ובפלישה לעיראק, שעלו בחייהם של עשרות אלפי קרבנות. אשר על כן, כאשר הרמטכ"ל האמריקאי הנוכחי לא ראה ואולי לא רואה גם היום פתרון צבאי לסבך הגרעין האיראני, טוב שהציבור בישראל יידע על כך מראש ולא בדיעבד. אחרי הכל, מלבד ארה"ב אין לנו מדינה ידידותית כמוה, שעמידתה לצדנו חשובה מאין כמותה.

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש בעובדות ואירועים היסטוריים כדי לדון באירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם. היה עורך של עיתון אזורי בשרון ופרסם ספר היסטורי על חיפושי הנפט בא"י ומאמרים אקדמיים בכתבי עת בארץ ובחו"ל בנושאי ארץ ומדינה ותולדות היהודים באירופה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 969 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קריאת השכמה לשופטי בית המשפט העליון

בתוך שלושה ימים הספיקו שופטי בג"ץ לקיים דיון ולהגיש פסק דין התומך בהחלטת הממשלה להשתמש בתקנות שעת חירום להפעלת איכוני שב"כ על מי שחשודים שנדבקו באומיקרון ● העובדה כי עוד באותו יום החליטו ראש הממשלה ושר הבריאות שאין בעצם צורך בכך, צריכה להבהיר לשופטים כי מוטב להם להפגין יותר ספקנות כלפי עמדת הממשלה - בכל התחומים ● פרשנות

עוד 880 מילים

קבוצה של 12 יהודים מברוקלין נסעו לביקור היסטורי בדמשק – עשרות שנים לאחר עזיבתם ● בריאיון לזמן ישראל אומר אחד המטיילים כי השלטון הסורי משקיע מאמצים לשימור האתרים היהודיים ● עיתונאי סורי אומר כי אל־אסד מקדם את ענף התיירות כדי לזרז את שיקום המדינה: "מנסים לשדר את המסר שהמשטר הסורי יותר טוב מהמורדים האסלאמים"

עוד 1,898 מילים

"במשך חודשים ארוכים הגעתי הביתה כל יום בוכה. הלכתי לטיפול פסיכולוגי כדי לנסות להתגבר על התחושות האלה"

תחקיר זמן ישראל "אני מרגישה כמו אחרי אונס, כמו בפוסט טראומה" ●  "עברתי אצלה כמה וכמה משפטי שדה. היא הייתה קוראת לי ומתחילה להטיח בי האשמות בלי לבדוק" ● עובדים ברכבת ישראל מספרים על מסכת ההתעמרויות שחוו מצידה של סמנכ"לית משאבי אנוש ורד פרוינד ● למרות דוח חמור שהוגש לדירקטוריון, ההנהלה ממשיכה לטייח את הטענות ● רכבת ישראל: "הוחלט ששופטת בדימוס תהווה כתובת עבור עובדים הרוצים להתלונן, ותוכל לבדוק כל תלונה שתגיע אליה"

עוד 3,271 מילים

האמריקאים משנים את הטון במו"מ מול איראן – ולא בגלל הלחץ מישראל

איראן השאירה את המעצמות בוינה חסרות מילים, תרתי משמע ● הציוצים של השליח הרוסי לשיחות פסקו בדיוק כשהונחו שני ניירות העמדה שהכינו האיראנים – לא מתחילים במו"מ עד שכל הסנקציות יוסרו – מה שהביא לשינוי הטון, גם של האמריקאים ● השבוע השני למו"מ ייפתח על רקע הפיצוץ בנתנז, שעשוי לסמל גם את עתיד השיחות ● פרשנות

עוד 714 מילים

אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק לחיבורם לחשמל של בתים שנבנו ללא היתר

משרד הביטחון: מדינות זרות יוכלו לרכוש מערכות סייבר ישראליות רק כדי למנוע טרור ופשעים חמורים ● ליברמן חתם על הצו לביטול מכסים על מוצרי חלב רכים ● הושלם תהליך הרישוי של מטוס ראשי המדינה ● באופן חריג הותר לבנט לחסן את בנו, אף שחלה בקורונה ● נתניהו ביקש להאריך את האבטחה המוצמדת לאשתו ולבניו ● עלה ל-21 מספרם של נשאי זן האומיקרון שאובחנו בארץ

עוד 41 עדכונים

המשטרה עיכבה מפגין בחשד כי איים לרצוח את ניר חפץ

פרסום ראשון מוטי נפתלי, פעיל ליכוד ותיק ממעלה אדומים, הגיע להפגין בבית המשפט ביום העדות הראשון של חפץ, לפני כשבועיים ● נפתלי נשא אקדח ברישיון ואחרי ההפגנה זומן לחקירה, שם הודיעו לו כי הוא חשוד באיומים, הטרדת עד, שיבוש הליכים ומסוכנות לביטחונו של אדם ● אקדחו נלקח ממנו והוא שוחרר בערבות עצמית ● נפתלי מכחיש את החשדות נגדו ודורש שהמשטרה תחזיר לו את האקדח

עוד 474 מילים ו-2 תגובות

לא רק הזכות להפלות עומדת על הכף - גם מעמד ביהמ"ש העליון

כמעט 50 שנה אחרי "רו נגד וייד", התקיים ביום רביעי דיון בבית המשפט העליון האמריקאי בערעור שעלול לבטל את זכותן של נשים לבצע הפלה ● המדובר באחד הנושאים הנפיצים ביותר בפוליטיקה שם, אך לא רק סוגית ההפלות עומדת לדיון ● בית המשפט יצטרך לקבוע האם החלטותיו ניתנות לשינוי רק בגלל שההרכב הפוליטי של השופטים השתנה - ומה זה אומר לגבי מעמד החוקה בכלל ● פרשנות

עוד 1,162 מילים

ראיון "פחות מ-3% מהשוטרים הם דוברי ערבית"

הוא יודע היטב שכמעט לא אפשרי למנוע את הרצח הבא בחברה הערבית ועדיין מנסה לשנות את המצב ● הוא מופתע כשהוא נתקל בחאפריות ועדיין מנסה למנוע מבוכה כמו הפארסה בכלא גלבוע ● בראיון לזמן ישראל, עמר בר-לב מסכם חצי שנה ראשונה במשרד לביטחון הפנים, תומך בשוטרים שירו למוות במחבל - ושלם לגמרי עם העובדה שהוא פועל ומצביע הפוך מכפי שעשה באופוזיציה

עוד 2,775 מילים

אג"ח הביטקוין של אל סלבדור עשוי להיות פורץ דרך בעולם

לפני שבועיים, בכנס המטבעות הקריפטוגרפיים שנערך באל סלבדור, עלה הנשיא נאיב בוקלה על הבמה והציג חזון גרנדיוזי, יש שיאמרו מגלומני: בניית עיר הביטקוין הראשונה ● העיר של בוקלה מתוכננת להיות אקולוגית לחלוטין ותושביה יהיו פטורים ממסים ● בכך מקווה המדינה לגייס כמיליארד דולר בהנפקת אג"ח הביטקוין הראשון בעולם ● מדינות אחרות עשויות ללכת בעקבות אל סלבדור

עוד 580 מילים

על רקע המתיחות בנושא איראן נפגש בנט עם השגריר החדש של ארה"ב: "יש רוח טובה בינינו"

הרצוג על האיום הגרעיני: "אם הקהילה הבינלאומית לא תפתור זאת, תעשה זאת ישראל בעצמה" ● לאור חוסר ההסכמה בוועדה לבחירת שופטים צפויה רשימת המועמדים להיפתח מחדש; ייתכן שימונה שופט זמני נוסף לעליון ● דיווח: פרקליט המדינה הוא שהורה לפתוח בחקירה בעקבות הירי של השוטרים במחבל, בשעה שהיה שרוע על הקרקע ● עלה ל-11 מספר נשאי האומיקרון שאותרו בארץ

עוד 45 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה