אוראל רגב
הזמן של
אוראל רגב

ליברל, כותב ויזם חברתי. מנהל בהתנדבות את סנטרל, סוכנות ידיעות עברית על יהדות ארצות הברית. סטודנט לפסיכולוגיה ולמדעי המחשב, ביסקסואל, ועדיין חייל בצה"ל.

כמה מוסדות יהודיים בתפוצות צריכים לעלות באש כדי להזיז לנו?

שמעתם? מרכז חב"ד באוניברסיטת דלאוור הוצת! האש כילתה את הבניין והותירה נזק עצום וקהילה יהודית קטנה ופצועה. מה, לא שמעתם? אני אספר לכם מי שמע. ג'ו ביידן.

המועמד לנשיאות ארה"ב ירא מפני עליית האנטישמיות, מפני להבות המוחקות את העם היהודי מעל פני האדמה. וכאן במדינת היהודים? אף מילה, למעט בעיתונות החרדית, בסנטרל ובישראל היום (ב-5 ימים איחור).

בעוד שאף כתב לא טרח להזכיר זאת בשולי מהדורות החדשות, דמיינו את מבזק החירום אם, חלילה, זה היה קורה אצלנו – חילונים או דתיים, כולנו היינו מזדעזעים.

87% מיהודי ישראל טוענים שחשוב להם להיות יהודים – כך לפי המכון למדיניות העם היהודי – ובכל זאת, אנחנו מנוכרים ליהודי התפוצות. הסתירה הזו מזמנת עבורנו חשבון נפש: האם יהדותנו מתירה לנו לגלות אדישות מול בית יהודי עולה באש? האם סולידריות מתקיימת רק בגבולותיה של מדינת ישראל?

החצי השני של עמנו מוכיח לנו פעם אחר פעם: רחוק מהעין, לא רחוק מהלב. כלי התקשורת היהודיים עמוסים אהדה – וביקורת – כלפינו. זהו החצי הבריא של מערכת יחסים חולה ולא הדדית, בין צד אוהב ופגוע לבין צד חזק ומנוע.

החצי השני של עמנו מוכיח לנו פעם אחר פעם: רחוק מהעין, לא רחוק מהלב. כלי התקשורת היהודיים עמוסים אהדה – וביקורת – כלפינו. זהו החצי הבריא של מערכת יחסים חולה ולא הדדית, בין צד אוהב ופגוע לבין צד חזק ומנוע

אולי תראו אותה אחרת: צד שחייב משהו, וצד שחייבים לו. אולי בצדק אין לנו עניין ביהודי התפוצות, בענייניהם ובאתגריהם ובמנהגים המשונים שלהם. זה דיון ליום אחר. אך גם אם כך הדבר, עלינו לגלות אנושיות. זכרון השואה מכשף אותנו לחבק אותם בחזרה, למרות הכל, בימים של אנטישמיות בוערת. אחרת, איננו עם.

לכן, שכחו מהתקשורת. אירוע מטלטל כל כך שווה שיחת חולין במכולת. וזה, בידיים שלנו.

ליברל, כותב ויזם חברתי. מנהל בהתנדבות את סנטרל, סוכנות ידיעות עברית על יהדות ארצות הברית. סטודנט לפסיכולוגיה ולמדעי המחשב, ביסקסואל, ועדיין חייל בצה"ל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 268 מילים

ישראל סופרת את היהודים הליברלים רק ביד ושם

"החיים הדתיים מתחילים להידרדר. אני לא רוצה לעזוב את המקצוע שלי, אני חייבת לעבוד בו. אולי יש אפשרות בארץ…" – רגינה יונאס, הרבה הראשונה, במכתב מ-1938 למעון הפילוסוף מרטין בובר בירושלים

תמיד ראיתי ביונאס דמות טרגית. 

אישה יהודיה-אורתודוכסית בברלין של שנות ה-30 – במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון – מוסמכת לרבנות כנגד כל הסיכויים. היא נאבקת למצוא משרת רב ועד מהרה מוסטת לעבודות כפייה בשירות הרייך הנאצי. ספריה מוחרמים והיא נשלחת למחנה טרזיינשטט, ואף על פי כן משמשת מנחה רוחנית עבור אסיריו לצד הפסיכיאטר ויקטור פרנקל, מחבר "האדם מחפש משמעות". הוא שרד. היא לא. היא מוצאת את מותה באושוויץ, ומותירה אחריה רשימת הרצאות בכתב יד בנושאי מקרא, מנהיגות, תלמוד ונשים יהודיות.

תמיד ראיתי ביונאס דמות טרגית. אישה יהודיה-אורתודוכסית בברלין של שנות ה-30 – במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון – מוסמכת לרבנות כנגד כל הסיכויים. נאבקת למצוא משרת רב ומוסטת לעבודות כפייה בשירות הרייך הנאצי

אנחנו סופרים אותה בין שישה מיליוני נספים. אבל מדינת ישראל לא סופרת אותה.

אני מנסה לדמיין סוף אופטימי יותר. היא שורדת את השואה. בכמיהתה האינסופית לעיסוק ב"שאלת האישה", היא מגשימה את חזונה לעלות לארץ ישראל. שם, על ספינת המעפילים, היא מאמינה שהגיעה אל המנוחה ואל הנחלה.

אבל הטרגדיה לא עוזבת אותה. היא מבקשת להיקרא רבה. היא מבקשת להקים קהילה. היא מבקשת להוביל תפילה. היא מבקשת להשיא את אנשיה. היא מבקשת להיקבר כרצונה. ואז היא מגלה את האמת המצמררת:

הנאצים לא הבחינו בינה לבין בני עמה. מדינת ישראל מבחינה.

שוב היא נאבקת למצוא משרת רב. היא נדחקת מהציבור הדתי היקר לה; אחדים קוראים לה "חרפה", או "גרועה יותר מהגויים". היא לא זוכה לקדם את האישה בבית המדרש אלא במכבסה. ושוב היא מותירה אחריה כתבים ומשאלות שלא ראו אור.

מדינת היהודים סופרת את היהודים הליברלים ביד ושם ובמרכזי הקליטה, אך מתנערת מתפקידה כבית פתוח ובטוח לאורחות החיים היהודיים. היא מעלה על נס את הרצל ומתעלמת מחזונו הפלורליסטי. היא רואה בחוקי נירנברג פשע ובד בבד מתייגת במרץ "יהודי טוב" ו"יהודי לא טוב".

שוב נאבקת על משרת רב. נדחקת מהציבור הדתי היקר לה; יש הקוראים לה "חרפה", או "גרועה יותר מהגויים". היא לא זוכה לקדם את האישה בבית המדרש אלא במכבסה. ושוב היא מותירה כתבים שלא ראו אור

הטרגדיה שצפנה ישראל לרגינה יונאס אינה ייחודית. היא הטרגדיה של הציבור הדתי הלא-אורתודוכסי ביהודי התפוצות. היא הטרגדיה של החילונים בישראל, שלא מכירים יהדות אחרת ולא זוכים באפשרות לבחור בה. היא האכזבה של כל יהודי ליברלי.

וזאת לא ישראל של 1948, אלא ישראל של 2020. הגיע הזמן לדמוקרטיה יהודית.

ליברל, כותב ויזם חברתי. מנהל בהתנדבות את סנטרל, סוכנות ידיעות עברית על יהדות ארצות הברית. סטודנט לפסיכולוגיה ולמדעי המחשב, ביסקסואל, ועדיין חייל בצה"ל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 386 מילים
כל הזמן // יום שני, 4 בדצמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־59 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

משפחת החטוף יונתן סמרנו קיבלה הודעה שנרצח

שלושה לוחמי צה"ל נפלו אתמול בקרבות ברצועת עזה ● לוחם בהנדסה קרבית נפצע קשה ● דיווח: כוחות מיוחדים חיסלו שני מחבלים ופצעו אחרים בקלקיליה ● בכירים בבית הלבן מגיעים היום לישראל כדי לדון בהסדרים מדיניים אחרי המלחמה ● סגנית הנשיא האמריקאי קמלה האריס שוחחה עם יצחק הרצוג ואבו מאזן על המחויבות של ארצות הברית לפתרון שתי המדינות

עוד 9 עדכונים

מלחמת סוכות – עוד כתבות

אקדח לכל אזרח? הציבור סקפטי

האם החזקה נרחבת של נשק בידי אזרחים פרטיים היא דבר טוב או רע? השאלה הזו – אחת השאלות הטעונות והמפלגות ביותר בפוליטיקה האמריקאית – כמעט שלא נידונה בציבוריות הישראלית. אצלנו, הפרקטיקה המקובלת הייתה שצה"ל והמשטרה אוחזים בנשק ומספקים את הביטחון לאזרחים; הבעלות הפרטית על נשק הינה מצומצמת, יחסית.

אולם בשנים האחרונות מסתמן שינוי מדיניות. גלעד ארדן, כשר לביטחון פנים, פעל להרחיב את הזכאות של אזרחים לרישיון נשק, ועבור השר הנוכחי, איתמר בן גביר, חימוש של אזרחים הוא מטרה מרכזית.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 702 מילים

גלנט וגנץ מתרחקים מנתניהו

מסיבות עיתונאים נפרדות, נזיפה בטוויטר, עקיצות בישיבת הסיעה ומלחמה על התקציב: הסדקים מתגלעים בין ראש הממשלה, שר הביטחון ושרי המחנה הממלכתי - והדרך סלולה לפירוק החבילה ● מתי זה יקרה? האמריקאים יחליטו ● פרשנות

עוד 969 מילים

למקרה שפיספסת

בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה?

בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה? אז זהו שלא. כולם אמנם אומרים שבזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה, אבל בפועל עוסקים בפוליטיקה – ובאינטנסיביות רבה.

בזמן המלחמה, ובתוך המשא ומתן לשחרור חטופות וחטופים, בשבוע שעבר, אישרה הממשלה תקציב מעודכן לשנת 2023. ניתן היה לחשוב שכל הכספים הקואליציוניים – כספים פוליטיים – יוסטו לצרכי המלחמה. אז ניתן היה לחשוב. הממשלה החליטה שפוליטיקה עכשיו חשובה לא פחות – ואולי יותר – מצרכי המלחמה; וכך כמעט חמישה מיליארדי שקלים הלכו לחיזוק הקואליציה ולא לצרכי המלחמה.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 684 מילים
עקורים

"רציתי לקחת את המעילים היפים שלי מאיטליה אבל כולם התמלאו עובש. אמרתי לעצמי, בקרוב תקני מעילים חדשים. הכול בסדר, העיקר שאת חיה"

שלומית עוזי

קיבוץ כיסופים. נשואה, אם לחמישה וסבתא. פונתה למלון באילת

עוד 1,839 מילים

תגובות אחרונות

כשנתניהו מסכל את ביידן - סעודיה מתקדמת בלעדינו

אחת ההתפתחויות המטרידות ביותר היא הידיעה שבנימין נתניהו מתעתד להקדים את הבחירות, מכיוון "שרק הוא מסוגל למנוע מדינה פלסטינית" אחרי המלחמה, כלומר: הוא יילך על הראש של הנשיא ג'ו ביידן בעוצמות של מערכת בחירות, וכל מי שיביע תמיכה בנשיא, שלא היסס להתייצב לצדנו מייד עם פרוץ המשבר, יצטרך לספוג את הארס של מכונת הרעל.

אחת ההתפתחויות המטרידות ביותר היא הידיעה שבנימין נתניהו מתעתד להקדים את הבחירות, מכיוון "שרק הוא מסוגל למנוע מדינה פלסטינית" אחרי המלחמה, כלומר: הוא יילך על הראש של הנשיא ביידן

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 982 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המחנה הממלכתי יצביעו נגד תיקון התקציב, אבל לא יצאו מהממשלה

למרות אי־העברת הכספים הקואליציוניים למטרות המלחמה ואי־סגירת ממשרדי ממשלה מיותרים, במחנה הממלכתי החליטו לא לשבור את הכלים ● מתישהו בזמן הקרוב גנץ יאלץ לממש את הציפייה בקרב תומכיו, להתקדם לשינוי פוליטי בתוך הרכב הכנסת הנוכחית – ולהביא סוף לממשלה ההזויה והקיצונית ביותר בתולדות ישראל ● פרשנות

עוד 714 מילים ו-3 תגובות

במשך שנים גורמים בכירים בשלטון פועלים כדי לשכנע את הציבור כי מותר, סביר ואף מתבקש להרוג מחבלים בזירת פיגוע, תוך כדי התעלמות מההבחנה המתחייבת בין חיסול מחבל המהווה סיכון, לבין הריגת מפגע שאינו מסכן איש ● מותו המיותר של האזרח יובל דורון קסטלמן חייב להביא לשינוי קיצוני במגמה הנוכחית ● פרשנות

עוד 900 מילים ו-1 תגובות

ישראל לא סגרה את הדלת על המשך המו"מ לשחרור חטופים

למרות ההודעה כי ראש המוסד הורה לאנשיו לעזוב את דוחא, מצרים וקטאר ממשיכות לנהל שיחות עם ישראל וחמאס ● בחינת לוחות הזמנים שהובילו לחידוש הלחימה בעזה מעלה אף היא כי ישראל לא ויתרה על חזרה למתווה שחרור החטופים ● פרשנות

עוד 784 מילים
היום ה־58 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

צה"ל החל לפעול בדרום הרצועה; מפקד גדוד שאטי חוסל

אזעקה נשמעה ברמת הגולן עקב שיגור מסוריה, צה"ל תקף את מקור הירי ● דיווח: מבצעים לחילוץ חטופים משבי חמאס לא יצאו לפועל מחשש לסיכון חיי החטופים ● החיילים החשודים בירי ביובל קסטלמן בפיגוע בירושלים נחקרו באזהרה ● ספינת מלחמה אמריקאית וספינות מסחריות הותקפו בים האדום, אחת בסכנת טביעה; החות'ים טוענים כי מדובר בספינות ישראליות

עוד 67 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בדובאי לא תימצא נוסחה לפתרון משבר האקלים

במקום לצפות לבשורות שלא יגיעו מפסגת האקלים, בכוחה של החברה הישראלית להביא את הבשורות מכאן, מהעוטף ועד בכלל ● ברחבי הארץ מתרקמות תוכניות להקים שכונות זמניות לקהילות של מפוני העוטף - ובמשרד להגנת הסביבה מנסים להימנע משגיאת הקראווילות של העלייה הרוסית וההתנתקות ● "חיים על הקצה" במכתש רמון ● וד"ש מהטיולים של פעם באחד מעיקולי העוטף

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם. הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי - COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ו... המשך קריאה

אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם.
הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי – COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ולא.
יש לעבור לאידיאליזציה של ייצור אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים ומימן.
תכנון של אנרגיה אזורית בה כורים קטנים, בלתי מסוכנים ומודולריים (SMR – עד MW 300) מייצרים את כול סוגי האנרגיה הנדרשים: חשמל עבור האוכלוסייה בהתאם לצריכה – יום/לילה, חום להפקת מימן ירוק כאשר צריכת החשמל קטנה (חורף/קיץ, יום/לילה, נקודות שיא, דרישה עבור האוכלוסייה, תעשיה, מנועים, רכב חשמלי.
כורים גרעיניים (ביקוע, היתוך) עושים את העבודה באמינות רבה יותר, ללא פליטות וזול יותר.
הכול תוך שלוקחת בחשבון את הצרכים של המרחב (אזור) אותו משרתת.
אפשרות לקיום אידיאליזציה של ייצור אנרגיה נקייה, זולה תוך סינרגיות של המימן והגרעין. יכולת התמרון לעבור מיצור חשמל להפקת חום וייצור מימן כחומר דלק נקי למנועים או אגירת אנרגיה וייצור חשמל רק לפי הצורך הסביבתי יש להם ערך כלכלי רב הנותן פתרון כללי למערכת האנרגיה העולמית ומערכת "אפס" פליטות אם מגיעים לאידיאליזציה של מערכת כזו היודעת לייצר את כול האנרגיה אליה תוכננה (וזה הרעיון של SMR).
אני חושב שזה הפתרון הכלכלי והאקולוגי הטוב ביותר לספק צורכי האנרגיה של האנושות ולמנוע המשך פליטות (דבר שהאנרגיות המתחדשות רוח ושמש רחוקות מלספק – כרייה והפקת חומרי מבנה מאד פולטת, סינרגיה עם אגירה וקיבולת מייקרת חשמל ירוק לרמת אי כדאיות).

חובה על משתתפי וועידת האקלים COP28 בדובאי לקחת החלטות חשובות ולא להמשיך "לשחק" באנרגיות מתחדשות. זה הפתרון הכי טוב הקיים ומקווה שאליו חותרים.

אנשי איכות הסביבה בפועל תומכים באנרגיה גרעינית, מימן ואנרגיית היתוך
מכיוון שזו דרך בטוחה לייצר כמויות בלתי מוגבלות של אנרגיה עם זיהום מינימלי או פגיעה בטבע.
שומרי סביבה אידיאולוגיים מתנגדים לכך בדיוק מהסיבה הזו.

סינרגיה (אִגְבּוּר) היא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד.
בסינרגיה האינטראקציה יוצרת שלם שגדול מסך סכום מרכיביו.

עוד 1,025 מילים ו-1 תגובות

אושר הוא אקדח חם

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: באחד ממבצעי השיווק הגאוניים אי־פעם, מכונאי אוסטרי בשם גסטון גלוק הופך אקדח מכוער לכלי הנשק הפופולרי ביותר בקרב רשויות החוק והפושעים באמריקה (ועכשיו בישראל)

עוד 1,962 מילים

קשה להאמין שהעולם יאפשר לישראל את חופש הפעולה הנחוץ להקרסת חמאס ● המחאות נגד ישראל בירדן עלולות להביא לביטול הסכם "מים תמורת חשמל" ● איראן טוענת: רכשנו מטוסי ומסוקי קרב רוסיים ● טורקיה מסייעת למוסקבה לעקוף את משטר הסנקציות ● והשבוע ב־1947: תוכנית החלוקה של האו"ם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,222 מילים
היום ה־57 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

כוחות הביטחון הרגו את מפקד גדוד שג'עייה, ששלח את המפגעים שפשטו על נחל עוז

נתניהו: "חמאס הפר את ההסכם, ואני אמרתי שאם הוא יפר את ההסכם, אנחנו נחזור למלחמה; כך עשינו" ● גלנט: "חמאס מסרב להחזיר 15 נשים ושני ילדים המוחזקים על ידו" ● סלאח אל־עארורי, מראשי חמאס: לא נשחרר עוד חטופים עד שתושג הפסקת אש מלאה ● צה"ל: מפקד החטיבה הדרומית ברצועה, אלוף משנה אסף חממי, נהרג בקרב ב־7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בידי חמאס

עוד 44 עדכונים

כבר לא האיש הנחמד

מאז הברקזיט ב-2016, כדורגלן העבר ושדרן הטלוויזיה האהוב גארי ליניקר הקצין ונדד ממרכז המפה לשמאל ● תהליך דומה קרה לו ביחסיו עם ישראל ● למרות שהפך את עמוד הטוויטר שלו לפמפלט פוליטי, לינקר סכר פיו לנוכח טבח חמאס בשבעה באוקטובר ● וכשכבר נדרש לנושא, זה היה כדי להגן על הפגנה בעד חמאס ● שאול אדר מנסה להבין על מה אנחנו מתעצבנים כשאנחנו מתעצבנים על ליניקר

עוד 1,465 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הִיבְּרִיס 198

האומה ששוב ושוב, שנה אחרי שנה, עשור אחרי עשור, בחרה במנהיג מ"ליגה אחרת" שהבטיח לה שרק ממנו האויבים פוחדים, כי רק הוא "מר ביטחון" ש"חזק מול החמאס", התעוררה בשבעה באוקטובר וגילתה שעל היבריס משלמים בדם האזרחים התמימים ביותר

עוד 1,429 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה