באחרונה ביקר ח"כ איתמר בן-גביר בתיכון בליך ברמת-גן ונפגש עם תלמידים ותלמידות בית הספר. האירוע הזה הוא כמובן סמלי. בן-גביר אינו הפוליטיקאי היחיד המחזיק בדעות גזעניות, ובליך אינו בית הספר היחיד שמוכן לארח אותו.
עולה השאלה: אם בן גביר ודומיו מחזיקים בדעות גזעניות, אנטי-דמוקרטיות ומסוכנות, האם העובדה שהזמנתו לבית הספר היא חוקית, הופכת אותה למעשה החינוכי הראוי?
נועה קלי היא מורה להיסטוריה ואזרחות (בעצם מגיל 18, כשבחרה לשרת כמש"קית וכקצינת הוראה של "נערי רפול"). הייתה ממפתחי תכנית היסטוריה אחר"ת (אחריות אישית, חקר, רב גוניות, תודעה הומניסטית) לימדה בדרך זו והדריכה בתי ספר רבים ללמידה בגישה זו, מנחה בארגון "מצרף". הוכשרה כמנחת קבוצות דיאלוג ב"מרכז לחינוך הומניסטי" בבית לוחמי הגטאות, ומאז מנחה מפגשי דיאלוג של בני נוער בארץ ובחו"ל. בשנה האחרונה מרכזת ומנחה את תוכנית "חדר מורים לזכר שירה בנקי" (תוכנית המפגישה מורים יהודים וערבים) בגליל המערבי. חברה בפורום חינוך לזכויות אדם, מיסודה של האגודה לזכויות האזרח.
נעמי בייט-צורן החלה כמשפטנית בפרקליטות המדינה אך פנתה לעיסוק בחינוך. עם תום לימודי התואר שני וקבלת תעודת הוראה, החלה ללמד אזרחות בתיכון, וכיום היא מנהלת את מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח. מגדלת ארבעה ילדים הלומדים במערכת החינוך, ומכאן גם הדאגה הגדולה לעתיד החינוך בישראל.
רובנו היינו רוצים להשאיר אחרינו משהו, להטביע חותם בעולם. יואב גלנט ומנכ"ל משרדו לשעבר עמית אדרי, רצו גם הם להשאיר מורשת. אפשר היה להבין אותם, לולא היה מדובר במורשת של רדיפה, השתקה ודיכוי של אנשי ונשות חינוך.
רובנו היינו רוצים להטביע חותם בעולם. יואב גלנט ומנכ"ל משרדו לשעבר עמית אדרי רצו גם הם להשאיר מורשת. אפשר היה להבין אותם, לולא היה מדובר במורשת של רדיפה, השתקה ודיכוי של אנשי ונשות חינוך
עופר שור, עבד בהייטק עד שקיבל את ההחלטה הטובה בחייו ועבר להוראה. מורה לספרות ומחנך בתיכון בצפון. מתגורר בחיפה.
נעמי בייט-צורן החלה כמשפטנית בפרקליטות המדינה אך פנתה לעיסוק בחינוך. עם תום לימודי התואר שני וקבלת תעודת הוראה, החלה ללמד אזרחות בתיכון, וכיום היא מנהלת את מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח. מגדלת ארבעה ילדים הלומדים במערכת החינוך, ומכאן גם הדאגה הגדולה לעתיד החינוך בישראל.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
המאמר כתוב יפה,
אבל אני לא מסכימה עם חלק מהדברים:
1. לדעתי גאלנט לא השאיר חותם. למה? אולי בגלל שהוא בכלל כיוון לתפקיד אחר, ושר החינוך לא היה היעד שעליו חלם, וזאת פשוט היתה האג'נדה של מי שעמד בראש לתת לכל אחד דווקא את התפקיד שלא רצה, כדי לפגוע ביכולתו הפוליטית להתחרות אחר כך על הנהגת המפלגה. הוא מונה לתפקיד, ביצע אותו ברמה שמאפשרת למערכת להמשיך לפעול, בתקופה לא פשוטה, אגב. קודמו, הרב פרץ לא עשה רבע מזה ופשוט לא תיפקד.
על כך מגיעה לשר לשעבר גלנט מילה טובה.
מכאן -להגיד שהשאיר חותם הדרך ארוכה.
2. לגבי הפרס שנמנע מפרופ' גולדרייך בגלל שתמך בחרם, הרי שיש כאן באמת בעיה. נתחיל מזה שחרם, מכל סוג שהוא, זהו אקט אלים, בריוני, נוגד את ערכי החינוך ודרך ארץ באשר הם, נוגד את הכבוד לכל אדם באשר הוא אדם גם אם דעותיו שונות, זוהי דרך שלא מעודדת שיח, לא מעודדת חילוקי דעות, אלא דרך שאומרת שלא מעניין אותי אם אני צודק או לא, אני חושב שאני יותר חזק, ודרך החרם אני אוכיח שאני יותר חזק.
אני מתנגדת לכל חרם באשר הוא, בלי קשר לצד הפוליטי, ועל כן אני מתנגדת לכך שכל מי שהיה שותף לאיזשהו חרם, או תמך בו בצורה זו או אחרת, יקבל פרס, בוודאי פרס עם ערך חינוכי, ואני שמחה שד"ר יפעת שאשא-ביטון השכילה להשאיר את ההחלטה הזאת על כנה.
אני גם מאחלת לשרה החדשה הצלחה בתפקידה, ההצלחה שלה היא הצלחה של ילדינו.
בברכה,
ד"ר שולמית עציוני
מורה ואם בישראל.
לאחרונה חזרתי מביקור בלונדון, שם הוזמנתי למספר מפגשים פרטיים עם קבוצות מצומצמות של אנגלים, ברובם הגדול יהודים אינטלקטואלים אמידים ומשכילים, שהיו מוטרדים מאוד מההתפתחויות בארץ ובאנגליה בעקבות המלחמה בעזה.
אלו היה מפגשים מאוד מעניינים. ישבנו ברוב המקרים ליד שולחן משפחתי מורחב, אכלנו אוכל טעים, שתינו יין טוב, ודיברנו על המלחמה בעזה והשלכותיה על חיי היהודים באנגליה.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.
אבי ז"ל נפטר בשיבה טובה, בשנת תשנ"ו, ארבעה ימים קודם הפסח לפני עשרים ושמונה שנה. קמנו מהשבעה הקצרה, וכמה שעות מאוחר יותר מצאתי עצמי יושב בראש שולחן הסדר החגיגי, מוקף במשפחתי האהובה ומתקשה להתחיל בשירת "קַדֵּשׁ וּרְחַץ" ואמירת הקידוש.
השנה נתונות מחשבותיי לאלפי משפחות שאבדו את יקיריהן בטבח שביצע חמאס בשבעה באוקטובר ובמלחמה שנמשכת מאז, לחטופים הנמקים במנהרות האפלות בעזה ולמשפחותיהם, לכמאה וחמישים אלף פליטים בארצם מיישובי הנגב המערבי והגליל. אני כמעט מתבייש בקושי שלי אז אל מול הייסורים שהם עוברים יום-יום ועוד יותר מאז כניסת החג.
הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
גאולה?
למה לא להדגיש חירות במעשים?
מה לגבי דגש על יישום מצוות פדיון שבויים עכשיו, ולא רק כאב ומחשבות ותקווה לגאולתם?
מה לגבי מעשים למימוש החירות בדמוקרטיה, ולא שיעבוד וכפיה?
לא לחטאי הטיית משפט, רדיפת שלמנים, קידוש אבנים ועליה בהר, דבר שקר, ואף שנאת חינם?
קניונים ונהנתנות? מה לגבי השתמטות המונים וסחטנות מליארדים בזמן שאחרים עובדים ומשרתים?
ומי אמר שגאולה צריכה לעבור דרך חורבן האחר?
אולי נסייע בבניה של דו קיום אזורי, בהדרגה?
אף מילה על "הנהגה" של מושחתים ומשיחיים ומשתמטים, ללא דוגמה אישית והקרבה למען העם?
לסלול וללכת בדרך החירות.
להגשים חזון וערכים.
חג שמח
"אם אין מלחמה אין ממשלה" איים איתמר בן גביר על בנימין נתניהו. לכאורה זו הסיבה לפחד של בנימין נתניהו מפני עסקת שבויים וסיום רשמי של המלחמה.
אחרי המלחמה יימשך משפטו, הכנסת תתפזר, ייערכו בחירות ונתניהו ימצא את עצמו מול איום הכלא וייאלץ להיפרד ממנעמי המלונות והטיסות, מעמד רה"מ והכבוד שמעניקה לו מירי רגב בטקסים ממלכתיים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ביבי לא מפחד מסמוטריץ' ובן גביר – גם להם אין אלטרנטיבה לביבי. מה שביבי עושה זה מה שהוא תמיד עושה, והכי טוב בו בעולם – למשוך זמן.
הזמן יקהה את הכל. את המחדלים, את הכשלונות – בינתיים יצוצו דברים חדשים שימלאו את הסדר יום הציבורי, מישהו יאמר משהו על צ'חצ'חים שיאפשר להסעיר את "הבייס", חילונים נגד חרדים, בעד ונגד מדינה פלסטינית, משהו. והבחירות הבאות כבר לא יהיו על מחדל ז*ן באוקטובר, וכל המצביעים יחזרו לשבט שלהם.
הכי חשוב – נושאי המשרות הציבוריות יתחילו להתפטר: הרמטכ"ל, ראש השב"כ, שופטים בבית המשפט העליון, ואם יחזיק מעמד מספיק זמן אז לבסוף היועצת המשפטית. כל אחד מהנ"ל יוחלף ע"י מלחך פינכה נאמן, עד שלא תהיה שום יכולת מעשית למנוע את ההפיכה המשטרית.
כמו שעון מקולקל שמדייק פעמיים ביממה, גם היותו פרנואיד לא אומר שאין מי שיפיל אותו לו רק תיקרא ההזדמנות.
וזה לא יהיה גנץ, כי גנץ לא באמת מדאיג את ביבי, והיה בהינתן הצורך, ביבי כבר יידע איך להשפיט את גנץ ושמונת מנדטיו (ואגב, הוא לא באמת צריך להתאמץ, כי יותר מאשר ביבי רוצה להשפיט אותו, גנץ רוצה להיות שפוט של ביבי, רק תן לו סיבה או הזדמנות).
אלו יהיו רק חיבור של לפיד (שלא רואה את ביבי ממטר) עם ליברמן (שמכיר הכי טוב את הפרנואיד הנרקיסיסטי) ועם כוחות שכרגע מחוץ לכנסת (ומבשילים מיום ליום).
אז לביבי יש רק תוכנית פעולה אחת, לשמור בכל מחיר את 63 המופלאים (מנקודת מבטו) לצידו, ושבעזרת תימרונם הנכון בכל רגע ורגע הוא מרחיק ממנו את קץ הימים שלו. רק איתרע מזלנו שבכל יום שבו ביבי מרחיק ממנו את קיצו, הוא גם מדרדר את המדינה עוד כברת דרך אל התהום.
ב 2018 ביבי היה יכול לפרוש ולתת הרצאות ולחיות חיי לואי ה 14
היום ביבי הוא בנאדם רדוף בכל העולם. לא יכול לצאת מהבית בלי מעגל סטרילי של 500 מטר, פלוגת אבטחה, 5 כלי רכב משוריינים זהים
תוסיף לזה את הפרנויה האקוטית
שום הרצאות ושום נעליים. רדוף עד סוף ימיו, עם פסק דין, בלי פסק דין, עסקת טיעון, עם או בלי בחירות. הפסיכופת לא יוכל ללכת בשום רחוב בעולם כאחד האדם, בשום מקום עד סוף ימיו המקוללים
הלב השבור של חוף זיקים
מחאת הסטודנטים עשויה להחזיר את טראמפ לבית הלבן
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם