"ברגע ההוא ראיתי את העתיד. שאון השנאה והפחד, ענני האלימות והמוות לא הסתירו את הקול הצלול והברור, המבקש חיים וחירות. זו לא המלחמה שלי, יכולתי לשוב אל ביתי המוגן והבטוח. יכולתי ולא יכולתי. הישרתי מבט אליו, אל הילד המוטל בין חיים למוות, אל אחותו המתחננת על חייו במבט ובחרתי להיכנס בבריתם של חפצי החיים".
"זו לא המלחמה שלי, יכולתי לשוב אל ביתי המוגן והבטוח. יכולתי ולא יכולתי. הישרתי מבט אליו, אל הילד המוטל בין חיים למוות, אל אחותו המתחננת על חייו במבט, ובחרתי להיכנס בבריתם של חפצי החיים"
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כך אני מדמיינת את המתרחש במוחה של בת פרעה, כשהיא רואה את משה הקטן בתיבה נישא על גלי היאור לקראתה. הקריאה למצוא רחמים וחמלה מעבר לגבולות הלאום והדת מהדהדת מזה דורות.
בתוך כל רגעי המתח בסיפור הצלתו של משה – הסכנות מגלי היאור ומהתנינים השורצים בו, הפחד שמא בת פרעה תסגיר אותו לידי המרצחים, החשש שלעולם לא ישוב לראות את משפחתו ואת עמו – יש רגע אחד שמדבר אלי במיוחד השנה; זה הרגע בו נפגשות עיניים של שתי נשים – בת פרעה ומרים.
בת פרעה בוחרת לסכן את חייה ולפתוח את ביתה עבור נער עברי זר; ומרים – זו מחליטה לבטוח בבתו של הצורר האיום. מבט של שתי נשים שהחליטו להיאבק למען חיים, לא להיכנע לחוסר האונים ולאדישות. לא לתת לדעות הקדומות לנצח. מבט שאיפשר חירות לעם שלם.
מה היה קורה אילו הן היו מסיטות את המבט? אם תחושת חוסר האונים הייתה משתלטת? אם הלב היה נאטם מגודל הפחד והזוועות? האם היינו חוגגים השנה את פסח לולא מעשה החסד הקטן שלהן?
אך לא רק את פסח אנחנו חוגגים בזכותן, אלא גם את חגי הדתות האחיות שלנו. לולא יציאת מצרים לא הייתה תורה בעולם, וגם לא ברית חדשה ולא קוראן. פסח, פסחא ורמדאן שלובים זה בזה השנה. למרבה הצער, הם אינם מביאים בכנפיהם רק שמחת חג, אלא גם מתח, חשש ואיבה. מה היה אומר על כך אבינו המשותף אברהם? אברהם מכניס האורחים, מעניק התקווה למהגרים שיימצא להם בית, מנחם האבות והאמהות שבנם ישוב אליהם בשלום.
בת פרעה בוחרת לסכן את חייה ולפתוח את ביתה לנער עברי זר; ומרים מחליטה לבטוח בבת הצורר האיום. מבט של שתי נשים שהחליטו להיאבק למען חיים, לא להיכנע לחוסר האונים, לאדישות ולדעות הקדומות
מעבר לדורות ולמרחקים, מעבר לדתות ולאמונות, לפחדים ולדעות הקדומות, נשמעת הקריאה לכל חפצי החיים שבינינו – הושיטו יד, פתחו את דלתות הלב והבית. דברו את שפת האמונה – האמונה בצלם אלוהים שבכל אדם, האמונה בזכות לחירות ולחיים.
הרבה נעמה דפני קלן היא רבה שותפה של קהילת ״אור חדש״ בחיפה. פמיניסטית שיודעת שקולן של נשים הוא חיוני לחברה, לדת ולתרבות, ומאמינה שיהדות יכולה להיות בית ומגדלור לחברה כולה. חיפאית, נשואה לדוד, ואמא לאריאל ולאיילת (צילום: אסיה יופה).
הימים ימי חורף. חשוך וגשום בחוץ והלב מבקש אור, חום ונחמה. לא סתם חנוכה, כמו חגי אור נוספים בתרבות האנושית, מבקש להביא אור של תקווה בימי אפלה. חנוכה הוא חג ספוג זיכרונות. זיכרונות של ריבה אדומה בלב הסופגנייה, של ריקודי סביבון בגן, של הכנת חנוכיה בעצמנו מבלוטים דליקים, של הדלקת נרות עם סבא וסבתא. זיכרונות מלאים אור, רוך ונעימות.
הסיפור של חנוכה, לעומת זאת, הוא סיפור אלים ומורכב. סיפור של מאבק לעצמאות, ובו בזמן סיפור של קנאות דתית. סיפור של קרבות, מכבים וגיבורים. הציונות העלתה על נס את הגיבור, הקורא לדרור, שנושא לפידים, מסתער ומנצח, שהרי "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש". גם הדמויות הנשיות המזוהות עם החג הזה: חנה אם הבנים ויהודית שערפה את ראשו של המצביא הולופרנס – מסמלות קנאות ואלימות. אפילו הזווית הנשית שבחג אינה מספקת רוך, נחמה או אלטרנטיבה. והלב מבקש ומייחל.
הרבה נעמה דפני קלן היא רבה שותפה של קהילת ״אור חדש״ בחיפה. פמיניסטית שיודעת שקולן של נשים הוא חיוני לחברה, לדת ולתרבות, ומאמינה שיהדות יכולה להיות בית ומגדלור לחברה כולה. חיפאית, נשואה לדוד, ואמא לאריאל ולאיילת (צילום: אסיה יופה).
ההתרגשות. ארון הקודש נפתח. הרחש של הסטת הווילון. ספרי התורה מוצאים ומתחילים בסדר ההקפות. התורה שמסמלת ידע וערכים, עולם רוחני ונשגב, הופכת לערב אחד למקור של שמחה מתפרצת.
מתי בפעם האחרונה עמדת ליד ספר תורה פתוח? קראת בתורה? מתי בפעם האחרונה החזקת ספר תורה בידיים כמו תינוק ופשוט רקדת בלב מלא שמחה?
את מכירה את התחושה הזו כל כך טוב. את נכנסת לחדר ומרגישה שזה לא המקום שלך; את בוחרת מקצוע או מסלול לימודים ומבהירים לך בעדינות ובנחישות ש"זה לא בשבילך". כל כך הרבה נשים חוות את שמחת תורה כחג של מישהו אחר. הריקודים, השמחה, החזקת ספרי התורה – כל זה מתרחש מאחורי מחיצה. בך לא נוגע. וכמה שזה פוגע.
כל כך הרבה נשים חוות את שמחת תורה כחג של מישהו אחר. הריקודים, השמחה, החזקת ספרי התורה – כל זה מתרחש מאחורי מחיצה. בך לא נוגע. וכמה שזה פוגע
התורה והמסורת שלנו דווקא יודעות לספר סיפור מורכב יותר:
רבקה קוראת לך לצאת ולדרוש את אלוהים כשאת מרגישה שהעולם מלא סבל,
מרים הנביאה מעודדת אותך לצאת בתופים ובמחולות,
חנה מזכירה לך שבכוח תפילתך את יכולה לברוא עולמות,
האישה הגדולה משונם מלמדת אותך שאם תלחמי על חיי ילדיך תוכלי להצילם,
בת פרעה מאתגרת אותך לקרוא תיגר על מוסכמות מרושעות וזדוניות,
דבורה מפלסת לך דרך להיות אשת ציבור – שופטת ומצביאה,
בנות צלפחד מלמדות אותך שביכולתך לערער על המובן מאליו וליצור שינוי,
ורות מלמדת אותך שגם הנמצאות בשולי החברה יכולות להביא גאולה.
נשים דורשות בתורה. הן מגלות בה פנים חדשות ומאירות, פנים חומלות ולוחמות צדק. נשים דורשות להיות חלק מציבור, דורשות שקולן יישמע. עכשיו תורה. עכשיו תורך ותורן.
נשים נוגעות בתורה, ותורה נוגעת בנשים. כך נראית אהבה, כך נראית חברה בריאה המאפשרת לכל אחד ואחת להביא את קולה, את חוכמתה, את אומץ ליבה, את רגישותה, את צרכיה למרחב הציבורי.
נשים נוגעות בתורה, ותורה נוגעת בנשים. כך נראית אהבה, כך נראית חברה בריאה המאפשרת לכל אחד ואחת להביא את קולה, את חוכמתה, את אומץ ליבה, את רגישותה, את צרכיה למרחב הציבורי
התורה היא שילוב של חומר ורוח, שכל ורגש. היא מעוררת השראה, אבל גם מאתגרת. היא מזמינה אותנו לקריאה אוהבת וגם ביקורתית, למסע בעקבות דורות העבר ולקראת העתיד. ובעיקר – היא מזמינה אותנו לגעת, לפרש, לדרוש. היא מזמינה אותנו לתת לה לגעת בחיים שלנו. היא קוראת לנו לשמור איתה נגיעה.
הרבה נעמה דפני קלן היא רבה שותפה של קהילת ״אור חדש״ בחיפה. פמיניסטית שיודעת שקולן של נשים הוא חיוני לחברה, לדת ולתרבות, ומאמינה שיהדות יכולה להיות בית ומגדלור לחברה כולה. חיפאית, נשואה לדוד, ואמא לאריאל ולאיילת (צילום: אסיה יופה).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כדאי להתייחס לכך שהרב לייטמן מנגיש את הקבלה לכל מי שחפץ, לרבות נשים. מעולם לא היה מי שהעז לשבור את הקבעונות הפרימיטיביים המאיימים והמתיימרים לעורר אימה כמו לייטמן, וזאת הוא עושה כמובן באחריות ובדרך יפה ומכובדת, למען כלל כדה"א.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
לאחר ליל הסדר, שרה נתניהו העלתה לעמוד האינסטגרם שלה תמונה בה היא עומדת לצד בעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, כששניהם אוחזים בתמונה לא גדולה עליה מוצגים פניהם של 133 החטופים בעזה.
את אותה תמונה העלה לעמוד הטוויטר ראש הממשלה נתניהו, מה שחשף את הפוטושופ חסר העכבות בו השתמשו בתמונה ש"כיכבה" בעמוד האינסטגרם של שרה. הצופה הממוצע ב"תצלום" שהעלתה "רעיית ראש הממשלה הגברת נתניהו", כפי שהיא רוצה שתקראו לה, עלול לחשוב ששרה נתניהו היא סטודנטית שנה א' באוניברסיטת רייכמן ולא אישה בעשור השביעי לחייה.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
פסח כאן, אבל במקום חגיגיות יש איזו כבדות שצועדת אתנו לכל אורך הדרך. החולצות הלבנות התחלפו בצהובות וכל מתנה שנקנתה מלווה בתחושת אשמה. פסח השנה אינו חג קל. אי אפשר לחגוג חירות כשאנחנו יודעים אילו זוועות עוברות אחיותינו בשבי.
כששרנו בליל הסדר "מה נשתנה?" הסתכלתי סביב השולחן על המשפחה שישבה איתי בחג. על אחותי שבן הזוג שלה היה במילואים ולא היה אתנו בסדר. והיא, עשתה לבדה כל מה שצריך, ועם חיוך. על הבן שלי שימי המלחמה גרמו לו לחרדות גדולות ועכשיו מצליח להרים את הראש לאט לאט. הסתכלתי גם על על בן-הזוג שלי, שבבוקר למחרת חזר למילואים ארוכים.
אילה דקל היא סופרת, מרצה ואשת רוח ישראלית, העומדת בראש הישיבה החילונית של בינ"ה. מחברת רב-המכר "רסיסי לילה" (שתיים). https://www.e-vrit.co.il/Product/31732/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם