מיקומי המשוריינים ברשימת הליכוד:

9 – טליק גווילי
11 – יעקב ברדוגו
15 – אלישע מדן
16 – דוד פטר
26 – אלי גולדשמידט
29 – איציק בונצל
35 – אמיר אביבי

הליכוד הודיע כי איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל ז"ל, ישוריין ברשימת המפלגה לכנסת ה־26.

עמית בונצל, לוחם ומפקד בסיירת צנחנים, יצא למלחמה יחד עם אחיו נדב, גם הוא לוחם ומפקד ביחידה, למחרת 7 באוקטובר. כעבור 60 ימים נפל עמית בקרב ברצועת עזה.

מהליכוד מסרו כי בונצל "מעניק קול לערכים של גבורה, אחריות ואהבת הארץ", וכי הפך את כאבו האישי לשליחות ציבורית.

הליכוד הודיע כי איש התקשורת יעקב ברדוגו ישוריין ברשימת המפלגה לכנסת ה־26.

ברדוגו, הנחשב למקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולאחד הקולות הבולטים בתקשורת המזוהים עם הממשלה והליכוד, שימש בעבר בתפקידים ציבוריים, ובהם מנכ"ל מפעל הפיס. בשנים האחרונות הוא משמש פרשן ומגיש בערוץ 14 ובגלי ישראל.

יעקב ברדוגו בכנס של ערוץ 14, 23 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אלוף (מיל') יוסי בכר, תושב קיבוץ בארי וממפקדי צה"ל הבכירים בעבר, מצטרף לרשימת הציונות הדתית לכנסת ה־26, כך הודיע יו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ'.

בכר, שכיהן בין היתר כמפקד אוגדת עזה, עוצבת הגליל וחטיבת הצנחנים, יצא מביתו בבארי בבוקר 7 באוקטובר ונלחם במשך שעות במחבלי חמאס. בהמשך המלחמה שירת כסגן מפקד פיקוד הדרום והשתתף בתכנון ובפיקוד על הלחימה ברצועת עזה.

סמוטריץ' אמר כי בכר "מביא איתו ניסיון ביטחוני עשיר, מנהיגות מוכחת ואהבת הארץ". בכר מסר כי הוא מצטרף למפלגה "מתוך אמונה עמוקה בדרכה" וכי הוא מבקש להמשיך את שליחותו הלאומית גם בזירה הציבורית.

אלוף במילואים יוסי בכר

בג"ץ קבע פה אחד כי יש לבטל את החלטות הממשלה למנות את ד"ר יפעת בן חי־שגב ליו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ואת עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין לחברי המועצה.

בפסק הדין נקבע גם, בדעת רוב, כי עניינם של כלל חברי המועצה שמונו יוחזר לבחינה מחודשת של הוועדה לבדיקת המינויים, אם שר התקשורת יבקש לקדם שוב את מינויים.

פסק הדין ניתן בהרכב הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ורות רונן, בעקבות חמש עתירות נגד החלטות הממשלה ממרץ למנות את חברי המועצה.

בפסק הדין מתח הנשיא עמית ביקורת חריפה גם על התנהלות שר התקשורת שלמה קרעי לאחר הוצאת הצו שהקפיא את פעילות המועצה החדשה. עמית התייחס לניסיונותיו של קרעי להביא להתפטרות חברי המועצה היוצאת, באופן שעלול היה להותיר את הרשות ללא מועצה מתפקדת ולסכל למעשה את תכלית הצו, והציג זאת כדוגמה לתופעה שאותה כינה "שיתוק מינהלי כמדיניות".

עוד קבע כי מידת השפעתו של השר על התפטרות חברי המועצה נותרה עמומה ויש לבחון אותה במסגרת בחינה מחודשת של מועמדותם.

עמית קבע כי בעניינם של בראשי ושיין, מידע רלוונטי רב, ובכלל זה מידע הנוגע להתבטאויותיהם, כלל לא הובא בפני הוועדה לבדיקת מינויים.

לדבריו, לנוכח סמכויות הפיקוח הנרחבות של מועצת הרשות השנייה על ערוצי הטלוויזיה וחברות החדשות, התבטאויות פומביות קשות וחוזרות נגד גופים שעליהם המועמדים עתידים לפקח הן נתון שחובה להביא בחשבון. משום שהמלצת הוועדה התבססה על תשתית חסרה, נפגם גם הבסיס להחלטת הממשלה.

בעניינה של בן חי־שגב קבע בג"ץ כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים החל עליו כאשר היה מעורב במינויה, משום שהיא הייתה עדת תביעה במשפטו הפלילי. בית המשפט דחה את הטענה כי העובדה שעדותה הסתיימה כבר ב־2022 הסירה את ניגוד העניינים, וקבע כי ההסדר נועד למנוע גם מראית עין של מתן הטבה לעד לאחר שסיים להעיד.

הממשלה קיימה הצבעה חוזרת על המינוי כשבוע לאחר ההחלטה הראשונה, הפעם ללא נתניהו, אולם בג"ץ קבע כי ההצבעה לא ריפאה את הפגם. עמית ציין כי לא נערכה בחינה עצמאית ומחודשת של המינוי, וכי הממשלה עצמה הבהירה שההצבעה השנייה נעשתה רק לשם "מניעת לזות שפתיים" ומבלי לגרוע מתוקף ההחלטה הראשונה.

השופטת רונן הצטרפה לעמדתו של עמית במלואה. השופט שטיין הסכים לביטול המינויים של בן חי־שגב, בראשי ושיין, אך התנגד להחזרת המינויים של יתר חברי המועצה לבדיקה מחודשת. שטיין אף ציין כי אין מניעה למנות מחדש את בראשי ושיין, בכפוף לעריכת הסדרי ניגוד עניינים מתאימים.