שני שוטרים נוספים נחקרו בחשד למעורבות בהריגתו של אחמד סעיד אל-נעאמי בסוף השבוע, כך הודיעה המחלקה לחקירות שוטרים.

נעאמי , אזרח ישראלי בדואי בן 50 מרהט, נורה למוות בעיר הדרומית לפני עלות השחר בשבת על ידי שוטר מג"ב במילואים, במהלך ניסיון לעצור אותו.

שני השוטרים שנחקרו היום חשודים בתקיפה ובגרימת חבלה חמורה למנוח. על שניהם נאסר להיכנס למתקני משטרה למשך חמישה ימים וליצור קשר עם מעורבים אחרים בפרשה.

במשטרה טוענים כי השוטרים פעלו מתוך הגנה עצמית לאחר שנעאמי תקף אותם, אך משפחתו של המנוח דחתה את טענת גורמי אכיפת החוק שלפיה האיש היווה סכנה לחייהם, ומצביעה על נכותו הפיזית ועל כך שלא היה חמוש.

המחלקה לחקירות שוטרים פתחה אתמול בחקירה, והביאה את החשוד המרכזי לחקירה.

החקירה נמשכת, נמסר ממח"ש.

בחדשות 12 פורסמו קטעים ממכתב סודי ששלח ראש המוסד היוצא דדי ברנע ליועצת המשפטית לממשלה, שבו נימק את הסיבות לכך שהוא מתנגד למינוי רומן גופמן, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לתפקיד ראש המוסד. 

לפי הדיווח, ברנע טען כי "יש לגופמן בעיה משמעותית בהיבטי טוהר המידות והצבת גבולות עצמיים". 

"המוסד פועל תחת ראש הממשלה בלבד, ולכן על ראש הארגון להיות אדם שמחיל על עצמו ביקורת עצמית, תמרורי אזהרה והוא נקי כפיים. זוהי אולי התכונה החשובה ביותר למי שעומד בראש הארגון", טען ברנע.

הוא התייחס גם לפרשת הפעלת הנער אורי אלמקייס, ואמר כי "הפעלה היא תחום מקצועי שמחייב החמרה הקפדה על נהלים מחמירים. חשוב כי כל הפרה שלהם תגרור בהכרח השלכות משמעותיות. הערה פיקודית היא בעלת משמעות עמוקה – ולעיתים אף פוסלת קידום – בטח ובטח במקרה של מועמד לראשות המוסד".

לפי הדיווח, ברנע יהיה מוכן לנמק את מכתבו ולהופיע בדלתיים סגורות בפני השופטים בדיון בבג"ץ, אם יידרש לכך. 

המחלקה לחקירות שוטרים חקרה היום באזהרה שני שוטרים בחשד לתקיפה וגרימת חבלה חמורה בעקבות תקיפת הפרקליט עו"ד סאלח נעמה בבאר שבע. 

בסיום החקירה השוטרים הורחקו לחמישה ימים מתחנת המשטרה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר כי המלחמה עם איראן לא הסתיימה, משום שבידי איראן עדיין יש אורניום מועשר ש"צריך להוציא" מהמדינה, וכי נותרה "עבודה לעשות" גם נגד יכולותיה הצבאיות. הדברים נאמרו בריאיון לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS.

"אני חושב ש[המלחמה] השיגה הרבה מאוד, אבל היא לא הסתיימה, כי עדיין יש חומר גרעיני, אורניום מועשר שצריך להוציא מאיראן", אמר נתניהו בקטע מהריאיון שפורסם לפני שידורו המלא בהמשך הערב.

"עדיין יש מתקני העשרה שצריך לפרק. עדיין יש שלוחים שאיראן תומכת בהם. יש טילים בליסטיים שהם עדיין רוצים לייצר. עכשיו, פגענו בהרבה מזה, אבל כל זה עדיין שם, ויש עבודה לעשות", אמר נתניהו.

אף שנתניהו לא הבהיר תחילה אם הוא מתייחס רק למאגר האורניום המועשר מאוד של איראן, הקרוב לרמה צבאית, שלפי ההערכות קבור מתחת לאדמה באספהאן, או לכלל מלאי האורניום המועשר שלה, כשנשאל כיצד יש להוציא את החומר המועשר מאוד, הוא השיב: "נכנסים פנימה ומוציאים אותו", אך סירב להתייחס ל"אמצעים צבאיים" לעשות זאת.

נתניהו רמז כי ניתן להוציא את האורניום פיזית, עם הסכם עם טהרן או בלעדיו, וכי ארה"ב תומכת בשתי האפשרויות, אם כי סירב לדון בתוכניות צבאיות או בלוח זמנים למבצע כזה.

"מה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר לי הוא: 'אני רוצה להיכנס לשם'. ואני חושב שאפשר לעשות את זה פיזית. זו לא הבעיה. אם יש הסכם ונכנסים פנימה ומוציאים את זה, למה לא? זו הדרך הטובה ביותר. ומה אם אין הסכם? האם אפשר להוציא את זה בכוח? ובכן, אתם תשאלו אותי את השאלות האלה, ואני אתחמק מהן, כי אני לא הולך לדבר על האפשרויות הצבאיות שלנו… אני לא הולך לתת לזה לוח זמנים, אבל אני כן אומר שזו משימה חשובה באופן אדיר".

שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וחברת הכנסת מטעם "ישראל ביתנו" שבאופוזיציה יוליה מלינובסקי קיימו מסיבת עיתונאים משותפת על הצעת החוק להעמדה לדין של משתתפי טבח 7 באוקטובר, שצפויה לעבור מחר בקריאה שנייה ושלישית בתמיכה רחבה במליאת הכנסת. 

מדברי לוין: 

"ימים ספורים לאחר טבח השביעי לעשירי, הנחתי להתחיל באופן מיידי בעבודת מטה שתכליתה להבטיח כי המחבלים ושותפיהם יועמדו לדין ויבואו על עונשם, וכי הדין ימוצה עד תומו. החוק מסדיר זאת, ובכלל זה מסדיר סמכות מלאה למתן עונשי מוות.

"מאז, בוצעה עבודה בהיקף עצום וחסר תקדים. הוקם צוות משותף של פרקליטות המדינה משטרת ישראל והשב"כ, אשר אסף את כל החומרים והראיות מכלל עשרות הזירות שבהן התרחש הטבח.

"הצוות צפה באלפי שעות של סרטונים, עבר על מספר עצום של ראיות, ובמקביל ביצע את חקירתם של המחבלים שביצעו את הטבח ונלכדו על ידי צה"ל וכוחות הביטחון. העבודה היסודית שבוצעה על ידי הצוות מניחה תשתית ראייתית איתנה לשם קיום המשפטים ומיצוי הדין עם המחבלים.

"אני מבקש להודות ליושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, ולחברת הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי, אשר יזמו את הצעת החוק שאנו עתידים להשלים את אישורה. ביחד, עלה בידינו לגבש הסכמה רחבה מאוד בכנסת, חוצת מחנות של קואליציה ואופוזיציה, כדי שהליך ההעמדה לדין ההיסטורי הזה, יתקיים על בסיס מוסכם ויזכה לאמון העם כולו.

בתשובה לשאלת כתב, לוין טען כי הצעת החוק "תבטיח שההליכים יעמדו בכל הסטנדרטים, כך שיזכו להכרה ולאמון בינלאומיים, במיוחד בארה"ב", ובה בעת תבטיח שהמשפטים "ינוהלו ביעילות כך שיסתיימו בתוך פרקי זמן סבירים, למרות שמדובר באירוע עצום הכולל מאות נאשמים".

כוחות הביטחון לכדו כ-300 מהפולשים בתוך ישראל לאחר המתקפות, ומאז החזיקו אותם במתקני כליאה שונים, בעוד רשויות האכיפה והתביעה בישראל דנו בשנתיים האחרונות בדרך הטובה ביותר להעמידם לדין.

לפי החקיקה, בית הדין יוכל להאשים את התוקפים בכל העבירות הרלוונטיות, בהן רצח עם לפי חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם מ-1950, פגיעה בריבונות ישראל, גרימת מלחמה, סיוע לאויב בזמן מלחמה, ועבירות טרור לפי חוק המאבק בטרור מ-2016.

מי שיורשעו בעבירות רצח עם יהיו צפויים לעונש מוות.

רוטמן ציטט את הפסוק המקראי "ארדוף אויביי ואשמידם, ולא אשוב עד כלותם", ותיאר את הצעת החוק כ"מסר ברור לאויבי ישראל".

מלינובסקי, מצידה, טענה כי בתי הדין שיתאפשרו בעקבות החקיקה יהיו "משפט אייכמן מודרני", בהתייחסה למשפטו של הנאצי אדולף אייכמן ב-1961, והוסיפה כי "החוק הזה נהנה מההסכמה הרחבה ביותר שנראתה כאן זה שנים".

כשנשאלה מדוע הצעת החוק נחוצה בהתחשב בכך שהקואליציה העבירה לאחרונה חוק עונש מוות למחבלים, השיבה מלינובסקי כי "מההתחלה היה ברור שאירוע 7 באוקטובר הוא מקרה נפרד. כידוע, יש כלל בחקיקה שאין רטרואקטיביות. נשענו על חקיקה שהייתה רלוונטית באותם ימים, וכך בנוי כל החוק… החוק שלנו בנוי על חקיקה ועל עבירות שכבר היו קיימות בספר החוקים ב-7 באוקטובר".

ג'רמי שרון תרם לדיווח

ח"כ יוליה מלינובסקי, שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן במסיבת עיתונאים משותפת בכנסת, 10 במאי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)