שלום אדוני ראש הממשלה,
אני מבקשת לומר לך שאני תומכת לגמרי בעמדתך ואף רוצה לחזק אותה – יש להפסיק להתעסק בנושא לקיחת אחריות אישית במחדל הענק של ה-7 באוקטובר.
סילביה טסלר-לזוביק היא מנכ"ל קרן פילנתרופית התורמת בתחום בריאות הנפש. מכהנת גם כיו"ר במספר עמותות בתחום בריאות הנפש ולמניעת אובדנות.
אני אזרחית ישראלית מבחירה. ואני בעלת אזרחות אירופאית מלידה. עד לימים אלה לא עלה על דעתי שאזרחות זרה יכולה אולי להציל חיים.
נולדתי וגדלתי בווינה בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, כאשר אוסטריה עדין ליקקה את פצעיה ממלחמת העולם השנייה. בשנות השבעים, אוסטריה עדיין הייתה רוויית אנטישמיות. דוגמה קטנה הם חבריי לכיתה בתיכון, שהגיעו ב-20 לאפריל לבית הספר עם חולצות חומות כדי לציין את יום הולדתו של היטלר.
סילביה טסלר-לזוביק היא מנכ"ל קרן פילנתרופית התורמת בתחום בריאות הנפש. מכהנת גם כיו"ר במספר עמותות בתחום בריאות הנפש ולמניעת אובדנות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זה מתחיל ונגמר בהנהגה. לרובו המכריע של העם אין אמון בהנהגה. צבא העם ראוי להנהגה מדינת כשירה שלוקחת אחריות ולא זורקת אותה על הצבא מתוך הכנה לועדת חקירה. במצב הקיים העם לא מאמין שעושים מספיק ומתוך התכוונות לשמה למען השבת החטופים.
עם ההתקדמות בגיל הפרופורציות משתנות. ככל שאני מתבגרת ומוסיפה שנים זה נהייה יותר קשה ובלתי נסבל לשמוע את גילאי הלוחמים הנופלים. הם הולמים שוב ושוב בראש. באכזריות, בלי רחמים: בן 19, בן 20, בן 21. בצעירותי לא הייתי מודעת כמו עכשיו לגודל ההחמצה. לא ממש תפסתי שחייהם נגדעו ממש בהתחלה.
המילה "בהתחלה" חזרה שוב ושוב ברשימות ושירים, שפרסמה אחות שכולה אשר אחיה נפל בגיל 21 במלחמת ששת הימים. הכרתי את האחות המוכשרת, רותי אבני מקיבוץ כפר בלום. היא כתבה על אחיה ברוך בעיתונות הקיבוצית והייתה חוזרת ותוהה: זה בלתי נתפס ובלתי אפשרי. איך זה שחיים צעירים נגדעים כל כך בהתחלה?
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
ראש הממשלה ורעייתו הגיעו השבוע לניחום אבלים וחיללו ברגל גסה את הטקס היהודי המקודש ביותר בישראל
שנת הלימודים נפתחה בימים של מתח וחרדה. המלחמה חשפה את בועת הענק של חיינו – הפיל שבחדר שהמעטנו בסכנות הטמונות בו במהלך הזמן, כמו אומה המדחיקה את הבשורה.
ואולם, מערכת החינוך הפסיקה לעסוק בשאלות הגדולות, ומחנכים ברחו לזוטות ולאזורי הנוחות מפחד העיסוק בתפוח אדמה לוהט בעל גוון פוליטי. המערכת נמנעה ככל יכולתה מלגרום לתלמידים לחשוב על השלכות הסכסוך והבעיות הקיומיות שהוא מציב לעתיד הדור הבא.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
האריס שלטה בעימות, אבל המרוץ ימשיך להיות צמוד
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לכו תעשו הפגנות למפונים מקרית שמונה ומשדרות למשל ותעמידו שולחנות עם עצומות בדרישה להתפטרותו.
ומולכם יעמדו העסקנים שלו וישאלו בלי בושה מי רוצה ג'ובים.
והשולחנות שלכם עם העצומות יישארו ריקים.
כי את המנהיגים שלהם (אולי) אפשר להחליף. אבל אותם? את כולם?
נתניהו לא "אידאליסט" אלא רק זיהה צורך. והצורך הזה ממשיך להתקיים גם עכשיו.
בנות, לא די )לא מספיק( להגיד שאלה הן מילים כדרבנות. צריך לקום ולעשות מעשה – עת לעשות ל-ה', הפרו תורתך! – הבנים והבעלים עכשיו בחזית. עכשיו זמנן של אמהות סבתות וסבים, לקום ולהעיף את קאקער הזה מכסאו, יחד עם כל עדת החנפנים שלו. עמישראל לא רק ראוי לטוב ממנו, עמישראל חייב להפטר מהספחת הזו כדי להבטיח את קיומו. לא יהיה זמן אחר. עכשיו הוא הזמן. ללכת אל הבית שלו, ללכת אל הכנסת, ללכת אל ביתם של כל עדת החנפנים חדלי האישים שמקיפים אותו ולהרעיש את עולמם עד שיעלמו מחיינו. ויפה שעה אחת קודם!
כתוב מצויין ומבטא היטב את תחושתי. להוציא את המשפט " בסופו של יום נחגוג את זה שגוליית גבר על דוד" , אנו אכן הגדולים והחזקים אבל החמאס אינו דוד ואנו איננו גוליית….. בעיני היה עדיף לבחור נמשל אחר
האסון הזה היה חרוט על הקיר ע"י ראש הממשלה יצחק שמיר שקרא לביבי "מלאך חבלה", שרון אמר שהוא איש לחוץ/נלחץ ורוב מוחלט של ראשי השבכ והמוסד שעבדו תחתיו טוענים בלהט שנתניהו מסוכן לבטחון המדינה.
והוא עדיין מסוכן.
סלביה, את כותבת מצוין ואני מסכימה עם כל מילה שלך.
מציעה בזאת שכל 150 אלף המפונים יכתבו ציוץ לראש הממשלה וידרשו ממנו להתפטר. וכל משפחות החטופים והנרצחים יעשו זאת גם. יש להם , ובמיוחד להם לגיטימציה לדרוש זאת ממנו. והשאר ימשיכו בדרישה זו עד שילך ויצטרף לבניו רחוק מכאן.