ישראלים רבים עומדים נדהמים מול האדישות של ציבור גדול במדינות המערב כלפי הזוועות שחוללו אנשי חמאס ואספסוף עזתי ביישובי הדרום. ציבור ליברלי, המזוהה יותר מכל עם קדושת חיי אדם, עם התנגדות לאלימות, עם גישה שוויונית לבני אדם באשר הם – מתעלם מהטרגדיה הנוראה. וגרוע מכך – מאשים את ישראל באחריות למה שאירע.
כמה מהסיבות לכך קשורות לסכסוך הישראלי פלסטיני ולמאפייניו הייחודיים, וסיבות אחרות נובעות מתהליכים עולמיים, שבהם משתלב הסכסוך.
ד"ר דפנה מוסקוביץ עוסקת בהוראת היסטוריה, בהכשרת מורים ובכתיבת תכניות לימודים במדעי הרוח.
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חסרה במאמר המעניין הזה המושג המגדיר את הליברליזם של השמאל! למול ליברליזם כלכלי (שוק חופשי, קפיטליסטי) של הצד הימני של המפה.
הליברליזם מהצד השמאלי מאופיין בפרוגרסיביות לפי תפיסתו, את יחסי הכוחות בחברה יש להפוך על פיהם. יש להתקדם באמצעים מהפכניים, ומכאן הנקודות המשיקות למהפכנות ואקטיביזם פוליטי-לאומי של קבוצות מיעוטים בחברה האמריקאית.
לעומתם הליברלים מהימין הכלכלי מאופיינים בשמרנות. בערכים שמרניים של משפחה, חברה, קהילה ומדינה.
וכאן מתגלים הפערים וההשלכות של שטחיות המבט:
החברה השמרנית, דתית, דכאנית של מוסלמים בעולם ובישראל נשענת על מהפכנים פרוגרסיביים.
לדעתי אין דרך רציונלית להציג את חוסר המוסריות שמאחורי ההפגנות בערי בירה בצפון אמריקה ומערב אירופה, מבלי להעלות את מקומו של הפן האנטישמי העומד מאחורי כל זה.
אנטישמיות היא הגרעין המתכסה באידיאולוגיות שטחיות והמקדשות אלימות על פי תפיסתו של פרנץ פנון, שהטיף וכתב רבות על הצורך להתנגד לתרבות המערב המדכא.
תיאור מעמיק ומפורט של הבעיה. הסבר רציונאלי ואמין לתמיכה של השמאל הליברלי בעולם המערבי בפלשתינאים. מזה עדיין לא ברור איך הסברה טובה יותר תצליח לגשר על על המשיחיות והדורסנות של ממשלות ישראל בשנים האחרונות ובמיוחד בשנה האחרונה לכל ניסיון להגיע לפתרון לא אלים של הבעיה. הסברה שתצליח לגשר על הפערים האלה תצליח אולי להביא לאהדה רבה יותר לישראל בקרב הציבור הליברלי בעולם המערבי..אישית לא ברור לי איך ניתן לגשר על זה… בכל אופן תודה על הפוסט מאיר העיניים