מפלגת "הדמוקרטים" גינתה את התקיפה ההומופובית נגד פעיל המפלגה נאור נרקיס אמש בתל אביב מצד פעיל הימין מרדכי דוד:

"מרדכי דוד ושולחיו בממשלה מנסים להפוך קהילה שלמה לשק חבטות פוליטי.

"אנחנו מגנים בחריפות את המתקפה הלהט"בופובית נגד נאור נרקיס ובן זוגו. הסתה, שנאה והשפלה של קהילת הלהט"ב לא יעברו בשתיקה – לא בכנסת, לא ברחוב ולא ברשת.

"אנחנו נמשיך להיאבק על ישראל חופשית, שיוויונית ובטוחה לכל אדם".

מרדכי דוד ושולחיו בממשלה מנסים להפוך קהילה שלמה לשק חבטות פוליטי.

אנחנו מגנים בחריפות את המתקפה הלהט"בופובית נגד נאור נרקיס ובן זוגו. הסתה, שנאה והשפלה של קהילת הלהט"ב לא יעברו בשתיקה – לא בכנסת, לא ברחוב ולא ברשת.

אנחנו נמשיך להיאבק על ישראל חופשית, שוויונית ובטוחה לכל אדם. pic.twitter.com/bxbkSLIE8G

— הדמוקרטים (@DemocratsIL) May 10, 2026

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט העליון נעם סולברג, הודיע כי מינה את דין ליבנה כממלא מקום מנכ"ל הוועדה, לאחר פרישתה של המנכ"לית הוותיקה אורלי עדס. 

דין ליבנה היה במשך שנים היועץ המשפטי של הוועדה, ופרש מוקדם יותר השנה. החליפה אותו בתפקיד עו"ד יפעת סימנובסקי. 

מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס בכנסת, 26 באוקטובר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

ועדת השרים לחקיקה אישרה לקדם שתי הצעות חוק שיעניקו לשרים "שיקול דעת בלעדי" בבחירת מועמדים למינויים בכירים, בהם היועץ המשפטי לממשלה וראשי השב"כ והמוסד.

"הממשלה מחזיקה בסמכות מלאה ובלעדית למנות או להימנע ממינוי אדם לתפקיד בכיר בשירות המדינה", נכתב באחת משתי הצעות החוק, שקובעת כי כהונתם של בעלי תפקידים כאלה "תסתיים בתוך מאה ימים" מהקמת ממשלה חדשה, אלא אם תוארך, וכי לממשלה תהיה סמכות להדיח בכירים "בכל עת, לפי שיקול דעתה הבלעדי, לאחר שניתנה להם הזדמנות להציג את עמדתם בפני הממשלה, לרבות שבעה ימים להכנת תגובה".

הדבר יחול על הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראשי השב"כ והמוסד, נציב שירות בתי הסוהר, נציב שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, וכן על מנכ"לי משרדים ובכירים נוספים.

אישור הצעות החוק מגיע למרות התנגדות חריפה מצד לשכת היועצת המשפטית לממשלה, שקבעה כי הן יגרמו לפוליטיזציה בלתי מתקבלת על הדעת של השירות הציבורי.

"הגיע הזמן שממשלה נבחרת תוכל לעבוד עם בעלי תפקידים ציבוריים שמחוייבים למדיניותה", אמר שר המשפטים יריב לוין. לטענתו, "החקיקה היא צעד חשוב בדרך להשבת המשילות". 

לפי הצעת החוק, כשירותם של המועמדים תיבדק על ידי ועדת כשירות שמונתה על ידי הממשלה, ומינויים בכירים יקבלו אישור סופי מוועדה בכנסת שבה שני חברי קואליציה ושני חברי אופוזיציה, ויו"ר שייבחר על ידי הכנסת כולה, באופן שלמעשה יעניק לקואליציה שליטה מלאה בתהליך.

ההליכים החדשים, אם יעברו בחוק, יחליפו גם את השיטה הנוכחית לבחירת היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה, ויקלו על מינויהם ופיטוריהם.

הקואליציה הנוכחית נתקלה במשך זמן רב בקשיים במאמציה לפטר את ראש השב"כ לשעבר רונן בר, שהתפטר מיוזמתו ביוני שעבר, ואת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שפיטוריה בוטלו על ידי בג"ץ בדצמבר שעבר.

הצעות החוק, שהוגשו על ידי ח"כ שלום דנינו מהליכוד, נועדו "לייעל את עבודת הממשלה, להבטיח את אחריות הממשלה כלפי העם והכנסת ולאמץ מודלים של מינויים הנהוגים בדמוקרטיות מובילות בעולם", נכתב בדברי ההסבר שלהן.

בהודעה משותפת עם לוין אמר דנינו כי מטרת החקיקה שלו "היא לקבוע הליך סדור למינוי בכירים", וכי כחברים ברשות המבצעת, "סמכות הפיטורים היא חלק מובנה מסמכותה החוקתית של הממשלה לנהל את הרשות המבצעת ואת המנגנון הממשלתי".

"האחריות הציבורית המוטלת על הממשלה מחייבת לאפשר לה שליטה אפקטיבית בדרג המבצע, אחרת ינותק הקשר בין אחריות לסמכות", אמר.

הצעות החוק של דנינו מגיעות אחרי כמה הצעות חוק דומות שקידמו חברי כנסת מהקואליציה בשנה האחרונה.

באוקטובר שעבר הצביעה ועדת השרים לחקיקה בעד תמיכה בשתי הצעות חוק שנויות במחלוקת שנועדו להעניק לממשלה שליטה רבה יותר במינויים בכירים, למרות אזהרת משרד היועצת המשפטית לממשלה כי אם יאושרו, החקיקה תפגע בציבור ו"תהפוך חברות ממשלתיות למאגר משרות למינוי מקורבים".

ביוני שעבר תמכה הוועדה בהצעות חוק שיאפשרו לממשלה נכנסת לפטר בכירי מערכת הביטחון ונושאי משרה ציבוריים במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתה, ויכרסמו באופן משמעותי בסמכות היועצת המשפטית לממשלה כלפי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה.

ב-Ynet דווח כי בדיון החסוי שנערך על חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהשתתפות הרמטכ"ל אייל זמיר, הרמטכ"ל הזהיר מפני קריסת מערך המילואים אם לא תועבר חקיקה להרחבת הגיוס לצה"ל. 

לפי הדיווח, ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם, תת-אלוף שי טייב, אמר בדיון כי ללא הארכת שירות הסדיר, שלפי התכנון יתקצר בינואר לשנתיים וחצי, ייגרעו אלפי לוחמים ובמערך המילואים ימשיכו לעשות 100-80 ימי שירות בשנה. הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר הזהיר שמערך המילואים יקרוס במקרה כזה.

הפעיל החילוני נאור נרקיס, שהתפרסם בשל פעילותו האנטי-דתית בקהילות חרדיות, ספג אמש קללות הומופוביות בתל אביב מצד קבוצת פעילי ימין, בהם מרדכי דוד, פעיל המזוהה עם הליכוד, שמטריד בקביעות מבקרים של הממשלה.

בתיעוד נראים דוד ואנשיו צועקים לעבר נרקיס "הומו" ו"טרנס", מצלמים אותו ומנסים לחסום אותו, בזמן שנרקיס ובן זוגו נכנסים לסינמטק תל אביב כשהם מחזיקים ידיים.

מרדכי דוד חוסם את נאור נרקיס בדרכו לסינמטק.
מרדכי דוד ופעילי ימין נוספים ובהם ויקטור שריקי ואלירן סימנטוב, עוקבים אחרי נאור נרקיס אל תוך בניין הסינימטק ונכנסים לאולם הקולנוע ללא כרטיסים תוך שהם מתעלמים מהעובדת שנמצאת במקום.

תל אביב 09/05/2026 ????עופרי איתן pic.twitter.com/W7j64UNscN

— אלימות ישראל (@Alimut_Israel) May 9, 2026

קבוצתו של דוד נראית עוקבת אחרי נרקיס ובן זוגו אל תוך אולם קולנוע בסינמטק, אף שאנשי הצוות אומרים לפעילי הימין כי אינם יכולים להיכנס ללא כרטיסים. הפעילים נשארים באולם, וחלקם אף מתיישבים, עד שמאבטחים מוציאים אותם מהמקום.

נרקיס ובן זוגו אמרו כי קבוצת הימין גם השמיעה התייחסויות גסות לחיי המין של בני הזוג וצעקה כי השניים "חולים באיידס".

"השוטרים שהיו במקום לא עשו דבר", כתב נרקיס בפייסבוק, וקרא ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה, חבר הליכוד והומו מוצהר, לגנות את התקרית.

המשטרה לא השיבה מיד לבקשת תגובה על טענתו של נרקיס.

אגודת הלהט"ב מסרה בהודעה כי "לעצור אדם שהולך עם בן זוגו, לאיים עליו, לחסום את דרכו ולהטיח בו קללות אנטי-להט"ביות… זו נקודת שפל מוסרית".

התקיפה ההומופובית "מדאיגה במיוחד לנוכח העובדה שמרדכי דוד נהנה זה זמן רב מחיבוק ציבורי של חברי כנסת ושרים מהקואליציה, ואף הוזמן אישית לאירועים לצד בכירים באכיפת החוק", מסרה האגודה, והוסיפה כי פנתה למפכ"ל המשטרה דני לוי בבקשה לחקור את התקרית.