דז'ה וו? צרפת אוסרת שוב, ולא בפעם הראשונה על השתתפותה של ישראל בתערוכת הנשק יורוסאטורי. ההודעה הרשמית באה על רקע של מתיחות הולכת וגוברת בין ירושלים ופריז.

*  *  *

במהלך חודש יוני תתקיים בפריז תערוכת הנשק הגדולה בעולם, היורוסאטורי (EUROSATORY). התערוכה מתקיימת אחת לשנתיים.

מרים רוסמן היא היסטוריונית, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון. מומחית ליחסי ישראל–צרפת. חברה בפורום דבורה. פרשנית בערוצי המדיה השונים הישראליים והצרפתיים בנושאי יחסי ישראל-צרפת ועוד. יועצת היסטוריונית לסרטים תיעודיים בתחום לטלוויזיה הצרפתית. מחברת הספר ״יחסי צרפת-ישראל, מקום המדינה עד לפרשיית ספינות שרבורג".

מיום שלישי ועד הלום נשמעו אינספור, הצהרות וציוצים מצדו של נשיא צרפת עמנואל מקרון.

הוא החל עם נאום לאומה בשלישי בו אמר, בגדול, שצרפת איננה תומכת בפעולה הישראלית-אמריקאית, ואף הגדיל לומר, שהפעולה אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים ובחוק הבינלאומי.

מרים רוסמן היא היסטוריונית, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון. מומחית ליחסי ישראל–צרפת. חברה בפורום דבורה. פרשנית בערוצי המדיה השונים הישראליים והצרפתיים בנושאי יחסי ישראל-צרפת ועוד. יועצת היסטוריונית לסרטים תיעודיים בתחום לטלוויזיה הצרפתית. מחברת הספר ״יחסי צרפת-ישראל, מקום המדינה עד לפרשיית ספינות שרבורג".

האם היוזמה צרפתית-סעודית של נשיא צרפת עמנואל מקרון הביאה אותנו לכאן? בתכנית של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ יש לא מעט סעיפים זהים לאלו אשר קיימים ביוזמה הצרפתית-סעודית. 

נזכיר, התכנית של טראמפ, הגיעה בעקבות ההכרה במדינת פלסטין – הכרה אשר טראמפ התנגד לה נחרצות, ואף תקף אותה, הכרה שהגיעה בעקבות הצגת התכנית, בהובלת צרפת, כיצד להגיע לשם.

מרים רוסמן היא היסטוריונית, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון. מומחית ליחסי ישראל–צרפת. חברה בפורום דבורה. פרשנית בערוצי המדיה השונים הישראליים והצרפתיים בנושאי יחסי ישראל-צרפת ועוד. יועצת היסטוריונית לסרטים תיעודיים בתחום לטלוויזיה הצרפתית. מחברת הספר ״יחסי צרפת-ישראל, מקום המדינה עד לפרשיית ספינות שרבורג".

שוב ושוב, נשיא צרפת עמנואל מקרון מוכיח שמדיניותו כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני רצופה זגזוגים וספקולציות מסוכנות. לאחרונה הכריז מקרון, במהלך טיסה חזרה מביקור במצרים, כי "צרפת עשויה להכיר במדינה פלסטינית". הכרזה זו, שנאמרה כבדרך אגב, פתחה פתח למבול חילופי דברים בין צרפת לישראל והעלתה מחדש את השאלה: האם צרפת מתכוונת להעניק פרס לטרור?

מאז טבח 7 באוקטובר, מקרון מתנהל בצורה לא עקבית, לעיתים אף הפכפכה: מצד אחד, קריאה להשמדת חמאס, והקמת קואליציה בינלאומית, שהוכחשה מהר מאוד על ידי מקורביו; מצד שני, גינויים חריפים נגד ישראל, דרישות להחזרת הסיוע ההומניטרי לעזה ואפילו החרמת חברות ביטחוניות ישראליות מתערוכות בצרפת. מקרון אומנם מצהיר על מחויבות לביטחונה של ישראל ולשחרור החטופים, אך באותה נשימה מגנה את ישראל שוב ושוב.

מרים רוסמן היא היסטוריונית, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון. מומחית ליחסי ישראל–צרפת. חברה בפורום דבורה. פרשנית בערוצי המדיה השונים הישראליים והצרפתיים בנושאי יחסי ישראל-צרפת ועוד. יועצת היסטוריונית לסרטים תיעודיים בתחום לטלוויזיה הצרפתית. מחברת הספר ״יחסי צרפת-ישראל, מקום המדינה עד לפרשיית ספינות שרבורג".

48 שעות בודדות שהעביר נשיא צרפת עמנואל מקרון במצרים הספיקו כדי לאותת לעולם, ובעיקר לעצמו, שצרפת עדיין כאן, ועדיין רוצה להיות רלוונטית. אלא שביקורו הדרמטי לכאורה, שבמרכזו קריאה להפסקת אש בעזה ודיון על "היום שאחרי", כמעט לא הורגש בישראל. ואולי לא במקרה.

מקרון, שבימים כתיקונם שוקע במשברים מבית – כלכליים, פוליטיים וחברתיים – בוחר פעם אחר פעם לברוח החוצה. אל מדיניות החוץ, אל שווקי קהיר, אל פסגות אזוריות. זו לא מדיניות, זו נוסטלגיה – ניסיון לשחזר את ימי הזוהר של צרפת כמעצמה במזרח התיכון. הבעיה? העולם השתנה, ואף אחד לא באמת מחכה לצרפת, בוודאי לא במזרח התיכון החדש, וגם לא בפריז.

מרים רוסמן היא היסטוריונית, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון. מומחית ליחסי ישראל–צרפת. חברה בפורום דבורה. פרשנית בערוצי המדיה השונים הישראליים והצרפתיים בנושאי יחסי ישראל-צרפת ועוד. יועצת היסטוריונית לסרטים תיעודיים בתחום לטלוויזיה הצרפתית. מחברת הספר ״יחסי צרפת-ישראל, מקום המדינה עד לפרשיית ספינות שרבורג".

האירוע הדרמטי בטיסת פליי דובאי מדובאי לתל אביב הוא, לפני הכול, סיפור על אומץ אישי. הקברניט ההודי סמית מצ'צ'הר נפצע באורח קשה במהלך האירוע האלים בתא הטייס. למרות פציעתו, הוא הצליח לאפשר לאחרים להגיע לתא הטייס ולהשתלט על המצב, ובכך סייע למנוע אסון גדול בהרבה.

המטוס נחת לבסוף בטאבוק שבערב הסעודית, כשעל סיפונו כ-180 נוסעים. מעשיו זכו במהירות להכרה גם בהודו וגם בישראל. ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש הממשלה בנימין נתניהו שיבחו בפומבי את אומץ ליבו.

ד"ר לורן דגן עמוס היא חוקרת מדיניות חוץ וביטחון של הודו מרכז בגין סאדאת (בס"א) אוניברסיטת בר אילן וחברת פורום דבורה.

התצפיתניות ונגדת ו' מ־8200 התריעו על הכנות למלחמה. מדוע המפקדים דחו את אזהרותיהן?

"אתן העיניים, לא המוח"

לקראת יום השנה השלישי לשבעה באוקטובר, השאלה אינה רק כיצד מפקדים מנוסים לא זיהו את הסכנה. השאלה הכואבת היא מה קרה כשמי שזיהו אותה ניסו להזהיר אותם. התצפיתניות ונגדת ו' לא הסתפקו בהעברת מידע. הן ביקשו להסביר את משמעותו, כשעוד אפשר היה לפעול. היחס אליהן לא היה זהה, וחשוב לעמוד על ההבדל.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

כל חיי הבוגרים דגלתי בסוציאל-דמוקרטיה.

משמעותה של סוציאל-דמוקרטיה היא שילוב של רעיונות כלכליים-חברתיים שמצד אחד דואגים לחלש ולנזקק בחברה, ומצד שני מאפשרים למי שיכול להתפתח כלכלית ככל שירצה ויוכל. זהו המשטר הכלכלי-חברתי של מדינות כמו שוודיה, נורווגיה, דנמרק והולנד – מהמדינות הליברליות והמפותחות בעולם המערבי.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.