דז'ה וו? צרפת אוסרת שוב, ולא בפעם הראשונה על השתתפותה של ישראל בתערוכת הנשק יורוסאטורי. ההודעה הרשמית באה על רקע של מתיחות הולכת וגוברת בין ירושלים ופריז.

*  *  *

במהלך חודש יוני תתקיים בפריז תערוכת הנשק הגדולה בעולם, היורוסאטורי (EUROSATORY). התערוכה מתקיימת אחת לשנתיים.

מרים רוסמן היא היסטוריונית, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון. מומחית ליחסי ישראל–צרפת. חברה בפורום דבורה. פרשנית בערוצי המדיה השונים הישראליים והצרפתיים בנושאי יחסי ישראל-צרפת ועוד. יועצת היסטוריונית לסרטים תיעודיים בתחום לטלוויזיה הצרפתית. מחברת הספר ״יחסי צרפת-ישראל, מקום המדינה עד לפרשיית ספינות שרבורג".

מיום שלישי ועד הלום נשמעו אינספור, הצהרות וציוצים מצדו של נשיא צרפת עמנואל מקרון.

הוא החל עם נאום לאומה בשלישי בו אמר, בגדול, שצרפת איננה תומכת בפעולה הישראלית-אמריקאית, ואף הגדיל לומר, שהפעולה אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים ובחוק הבינלאומי.

מרים רוסמן היא היסטוריונית, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון. מומחית ליחסי ישראל–צרפת. חברה בפורום דבורה. פרשנית בערוצי המדיה השונים הישראליים והצרפתיים בנושאי יחסי ישראל-צרפת ועוד. יועצת היסטוריונית לסרטים תיעודיים בתחום לטלוויזיה הצרפתית. מחברת הספר ״יחסי צרפת-ישראל, מקום המדינה עד לפרשיית ספינות שרבורג".

האם היוזמה צרפתית-סעודית של נשיא צרפת עמנואל מקרון הביאה אותנו לכאן? בתכנית של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ יש לא מעט סעיפים זהים לאלו אשר קיימים ביוזמה הצרפתית-סעודית. 

נזכיר, התכנית של טראמפ, הגיעה בעקבות ההכרה במדינת פלסטין – הכרה אשר טראמפ התנגד לה נחרצות, ואף תקף אותה, הכרה שהגיעה בעקבות הצגת התכנית, בהובלת צרפת, כיצד להגיע לשם.

מרים רוסמן היא היסטוריונית, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון. מומחית ליחסי ישראל–צרפת. חברה בפורום דבורה. פרשנית בערוצי המדיה השונים הישראליים והצרפתיים בנושאי יחסי ישראל-צרפת ועוד. יועצת היסטוריונית לסרטים תיעודיים בתחום לטלוויזיה הצרפתית. מחברת הספר ״יחסי צרפת-ישראל, מקום המדינה עד לפרשיית ספינות שרבורג".

שוב ושוב, נשיא צרפת עמנואל מקרון מוכיח שמדיניותו כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני רצופה זגזוגים וספקולציות מסוכנות. לאחרונה הכריז מקרון, במהלך טיסה חזרה מביקור במצרים, כי "צרפת עשויה להכיר במדינה פלסטינית". הכרזה זו, שנאמרה כבדרך אגב, פתחה פתח למבול חילופי דברים בין צרפת לישראל והעלתה מחדש את השאלה: האם צרפת מתכוונת להעניק פרס לטרור?

מאז טבח 7 באוקטובר, מקרון מתנהל בצורה לא עקבית, לעיתים אף הפכפכה: מצד אחד, קריאה להשמדת חמאס, והקמת קואליציה בינלאומית, שהוכחשה מהר מאוד על ידי מקורביו; מצד שני, גינויים חריפים נגד ישראל, דרישות להחזרת הסיוע ההומניטרי לעזה ואפילו החרמת חברות ביטחוניות ישראליות מתערוכות בצרפת. מקרון אומנם מצהיר על מחויבות לביטחונה של ישראל ולשחרור החטופים, אך באותה נשימה מגנה את ישראל שוב ושוב.

מרים רוסמן היא היסטוריונית, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון. מומחית ליחסי ישראל–צרפת. חברה בפורום דבורה. פרשנית בערוצי המדיה השונים הישראליים והצרפתיים בנושאי יחסי ישראל-צרפת ועוד. יועצת היסטוריונית לסרטים תיעודיים בתחום לטלוויזיה הצרפתית. מחברת הספר ״יחסי צרפת-ישראל, מקום המדינה עד לפרשיית ספינות שרבורג".

48 שעות בודדות שהעביר נשיא צרפת עמנואל מקרון במצרים הספיקו כדי לאותת לעולם, ובעיקר לעצמו, שצרפת עדיין כאן, ועדיין רוצה להיות רלוונטית. אלא שביקורו הדרמטי לכאורה, שבמרכזו קריאה להפסקת אש בעזה ודיון על "היום שאחרי", כמעט לא הורגש בישראל. ואולי לא במקרה.

מקרון, שבימים כתיקונם שוקע במשברים מבית – כלכליים, פוליטיים וחברתיים – בוחר פעם אחר פעם לברוח החוצה. אל מדיניות החוץ, אל שווקי קהיר, אל פסגות אזוריות. זו לא מדיניות, זו נוסטלגיה – ניסיון לשחזר את ימי הזוהר של צרפת כמעצמה במזרח התיכון. הבעיה? העולם השתנה, ואף אחד לא באמת מחכה לצרפת, בוודאי לא במזרח התיכון החדש, וגם לא בפריז.

מרים רוסמן היא היסטוריונית, בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון. מומחית ליחסי ישראל–צרפת. חברה בפורום דבורה. פרשנית בערוצי המדיה השונים הישראליים והצרפתיים בנושאי יחסי ישראל-צרפת ועוד. יועצת היסטוריונית לסרטים תיעודיים בתחום לטלוויזיה הצרפתית. מחברת הספר ״יחסי צרפת-ישראל, מקום המדינה עד לפרשיית ספינות שרבורג".

מי שמסתובב בין האוהלים הבלויים והמתפוררים, הנוטים לקרוס, עשוי לשמוע מתוך אחד האוהלים ילד שאומר לאימו: "אני מתגעגע לאכול בשר". הילד הזה אכן לא אכל בשר זמן רב.

יתרה מזאת, יש ילדים שנולדו במהלך המלחמה, גדלו וכמעט מלאו להם שלוש, בלי שהם מכירים מילים בסיסיות הנשמעות בכל בית חמים שיש בו מטבח – כמו בשר או בננה.

ג'נאת יוסף היא עיתונאית וסופרת המתגוררת ברצועת עזה. היא כותבת בשם בדוי עבור הפורום לחשיבה אזורית במכון ון ליר. תרגמה מערבית: נטע תלמוד

ישנם רגעים בתולדותיה של חברה שבהם משבר פוליטי, שנראה לגיטימי כשלעצמו, מסתיר משבר מוסרי וערכי עמוק. ברגע כזה, השאלה איננה עוד אם הממשלה טובה או רעה, אם מדיניותה נכונה או שגויה או האם ראוי להחליפה בבחירות.

השאלה האמיתית היא האם שלטון, המוכיח בפעולותיו שכל כוונותיו להטיב עם השליט ותומכיו, ראוי לשלוט – גם אם הוא זוכה לרוב בבחירות, וגם אם הוא נהנה מרוב פרלמנטרי.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.