ג'רי הראל
הזמן של
ג'רי הראל

ג'רי הראל בן 41. כותב ומביט בעולם. שואף לצדק ולאמת. איש תרבות. כמו שאומר פתגם רוסי: "המלה היא אלהים", וכמו שאמר עוזי חיטמן: "סליחה אם לפעמים קצת לא יפה היה הטון, אך נסו נא להבין זה עמד על הלשון"

על עבודה ועבדות

לפני מספר ימים צוין ה-1 במאי, חג הפועלים הבינלאומי. ראשיתו של החג במהומות דמים שקיימו עובדים בצפון אמריקה בדרישה להפסיק העבדה למשך יותר מ-8 שעות ביום. המצב בתחום היה זועתי: אנשים עבדו בין 12 ל-15 שעות במפעלים. לא היו להם איוורור ותאורה. המאמץ והזיהום הפכו אותם לחולים. תאונות עבודה היו בשיעור שגרם לכך שלפחות שליש מהאנשים ברחוב במאנצ'סטר היו קטועי ידים ורגלים. השכר היה זעום. ילדים הועבדו 15 שעות וקבלו רבע משכר המבוגר. התעללויות מילוליות ונפשיות ליוו את יום העבודה.

אנשים עבדו בין 12 ל-15 שעות במפעלים, בלי איוורור ותאורה. המאמץ והזיהום הפכו אותם לחולים. לפחות שליש מהאנשים ברחוב במאנצ'סטר היו קטועי ידים ורגלים עקב תאונות עבודה. השכר היה זעום

בשל אימוץ נושא הפועל ע"י הקומוניזם, שמשטריו הרודניים עמדו מאחורי רצח ועוני של עשרות ואף מאות מליוני בני אדם, דבק ניחוח שלילי במושגי תנועת העבודה והסוציאליזם. הויקיפדיה מגדירה את הקומוניזם רק כזרם קיצוני אחד בסוציאליזם ולעומתו מציבה את הסוציאל-דמוקרטיה כזרם מתון המבטיח חירות, בחירות חופשיות ושילוב בין כלכלת שוק לבין מחויבות המדינה לבטחון בשטח הרווחה (דבר שגם ז'בוטינסקי דגל בו תחת הכותרת חמשת המ"מים: מזון. מעון. מרפא. מלבוש. מורה).

אולם השיפור שחל מאז ימי המהומות בתנאי העובד הממוצע, הירידה במספר עבודות הכפיים וטראומת הקומוניזם – טשטשו את ההבחנות וצבעו הכל בצבעי אדום קיצוני.

מפלגת העבודה לא רשמה במצעה שום סעיף לגבי זכויות עובדים. השיח המארקסיסטי במערב עבר לדבר על מאבק נשים בגברים או שחורים בלבנים, וגם השיח הלהטב"קי והטבעוני מכים גלים יותר מפגיעה בעובדים. כמעט כל הארגונים שכן מדברים על הנושא, כמו על הנושאים הנ"ל, מקושרים לשמאל הקיצוני, הנתפס בעיני רוב הציבור הישראלי כתומך בטרור הפלסטיני, מה שבטח מונע את ראיית הנושא כנוגע לכולנו.

אך האם באמת הנושא שייך לעבר?

תאונות עבודה גורמות למותם של 2.000.000 איש בעולם מדי שנה. בישראל עומד המספר על כ-60 מדי שנה. רק לאחרונה החל עיסוק בנושא, רק בפרסומים ולא בפעולה ממשלתית, ולא נרשם שיפור בסטטיסטיקה.

תאונות עבודה גורמות למותם של 2.000.000 איש בעולם מדי שנה. בישראל עומד המספר על כ-60 מדי שנה. רק לאחרונה החל עיסוק בנושא, רק בפרסומים ולא בפעולה ממשלתית, ולא נרשם שיפור בסטטיסטיקה

התקשורת עסקה בכך שרעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, השליכה נעל על עובדת במעונה וצרחה עליה. ירון ברלד השליך ארגז כלים על פועל במה, דבר שלא הוביל לא לביטול אותה הופעה ולא לשום פגיעה בקריירה שלו, ואפילו לא לטיפול משטרתי או לשיחת נזיפה מהמשטרה. ליאור שליין הואשם בידי עובדים בתוכניתו שהשליך המבורגר על אחד מהם וצרח עליהם באופן מאיים ומשפיל. המקרים האלה הגיעו לתקשורת כיון שמדובר בדמויות ציבוריות. השאלה היא מה קורה לאיש ברחוב בדרגים האלמוניים של החברה.

בשל העדר עיסוק תקשורתי ומודעות ציבורית לנושא, יכולתי לשתף סיפורים מוגבלת לדברים ששמעתי בחוג מכרי האישי:

  • עובד במקום עבודה ממשלתי עבר חמישה ניתוחים בשל התנכלות בריאותית מצד המנהל, שגם גנב לו 15.000 שקל ממשכורות ומכנה אותו "מפגר" באוזני כל העובדים.
  • באותו מקום באו ארבע נשים לאותו מנהל עם אישורי מחלה. הוא כינה אותן "אנלפאבתית", "גריאטרית", "פרוטקציונרית" ו"זקנה משוגעת שצריכה כבר לצאת לפנסיה", דרש מהן להודות לו על שהוא מציל אותן מאבטלה והזהיר אותן שיפוטרו אם לא יתיצבו למחרת לעבודה פיזית. שתים מהן הועברו כנקמנות למשרות קשות יותר כשהן כבר בנות חמישים ויותר, ולפחות אחת נזקקה לניתוח.
  • בכתבה על מנקות שמאסו בקבלניהן המתעמרים והקימו קואופראטיב, הן ספרו שאולצו לעבוד חולות וקבלו שכר רק על חצי מהשעות שעבדו כשבפועל עבדו יותר מ-14 שעות. הן קבלו מחצית משכר המינימום ושום תנאים סוציאלים. כשעזבו את קבלניהן איימו עליהן והתנכלו להן עד כדי שבירת פנסי הרכב.

התקשורת עסקה בכך שרעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, השליכה נעל על עובדת במעונה וצרחה עליה. ירון ברלד השליך ארגז כלים על פועל במה, דבר שלא הוביל לא לביטול אותה הופעה או פגיעה בקריירה שלו

  • אני עצמי הגעתי לאינפוזיה לאחר שהסכמתי לעבוד בקיץ בשמירה שבעה ימים בשבוע, ארבעה מתוכם למשך 12 שעות ושלושה מתוכם למשך 16 שעות, וכאשר אמרתי אחרי חודש שבריאותי נפגעה, סרב המנהל לשחרר אותי. אחרי שיצאתי מבית החולים, ביקש ממני המנהל לעבוד בזמן שהרופא הורה לי לנוח וכשסרבתי, הוריד לי את רוב ימי העבודה.
  • עובד שמירה עבד 12 שעות ביום ונח שמונה שעות בין משמרת למשמרת.לא הבוטקה היה בשדה פתוח בשיא הקיץ. הוא קיבל התקף לב בגיל 35.
  • מישהו סיפר שבכמה מקומות ראה שאנשים שעברו ארוע מוחי נדרשו באיומי פיטורין להגיע ישר מבית החולים למשרד.
  • עובדת במשרד עו"ד סיפרה שבעלת המשרד גרמה לכך שמזכירתה הגיעה לבית חולים והלכה לבית החולים כדי לצעוק עליה.
  • טכנאי מכשירים ניידים סיפר שלקוח התנפל עליו במכות, זאת לאחר שנה במהלכה כמעט מדי יום איימו עליו לקוחות שיעשו זאת, אחרי שלא שמעו לגבי תיקון ועלות את מה שרצו לשמוע. הוא נזקק לכדורים פסיכיאטרים נגד חרדה ודכאון.
  • מאבטחת בקניון סיפרה שהמעסיק הקודם שלה סטר בפניה. המעסיקים שלה לפניו לא שלמו לה על שלושה חודשים במהלכם הסתובבה איתם בעולם כדי לטפל בילדיהם.
  • עובדת באחד מסניפי חו"ל של חברת תעופה ישראלית קיבלה שטף דם שנמשך עשרה ימים מבקבוק מים מלא שהטיח הבוס בעובדת אחרת.
  • עובד שסבל מצליעה הודיע למנהלו שהוא סובל מהכאבים. המנהל דרש ממנו לבוא לעבודה במלים "אזיין אותך" ו"אתלה אותך".
  • מאבטח בקניון החל להכחיל, להתעלף ולהחנק באמצע המשמרת. כשהתקשר למנהלו, ענה לו המנהל "בן זונה".
  • נהגי אוטובוס סיפרו שהם נוהגים שמונה שעות רצוף ולא מקבלים הזדמנות לאכול, לשתות או לנוח.
  • כמעט כל חברות הקבלן בארץ נתונות לתביעות על עשרות אלפי שקלים שנגזלו ממשכורות עובדים.
  • בסניף של אחת מרשתות האופנה הגדולות בארץ הועבדו המוכרות כמעט יממה שלמה בסידור סחורה.
  • אני עצמי עברתי הלנות שכר בלפחות שלוש מקומות עבודה ומלבד המקרה שתארתי למעלה, אולצתי לעבוד חולה בשני מקומות נוספים.
  • אם עד כה התקבל הרושם לפיו מדובר במצב אופיני לתחתית הסולם החברתי-כלכלי –  אשה שסימה אוניברסיטה בהצטיינות הגיעה למקום עבודה בו עמיתים חתכו לה את הצמיגים, ולמקום אחר בו נדרשה להלשין על חברים.

הרשויות בישראל פרסמו מספר קריטריונים כהגדרת תנאי העסקה כעבדות של ממש. רובם מהווים נורמות מקובלות ונפוצות בשוק העבודה הישראלי:

  1. משמרות ארוכות ללא הפסקות, חופשות או מנוחה
  2. אי מתן טיפול רפואי
  3. אי הקפדה על בטיחות בעבודה
  4. מזון מועט. תנאי מחיה לא הולמים
  5. העבדה בלא שכר או בשכר זעום ופחות ממינימום
  6. העברת העובד ממנהל למנהל בלא הסכמתו

החוקים נגד פגיעה פיזית וכלכלית אינם נאכפים והנפגעים חוששים להתלונן מחשש שיאבדו את פרנסתם ויצא להם של בעייתיים בכל שוק העבודה.

החוקים נגד פגיעה פיזית וכלכלית אינם נאכפים והנפגעים חוששים להתלונן מחשש שיאבדו את פרנסתם ויצא להם של בעייתיים בכל שוק העבודה

חברת הכנסת מרב מיכאלי הגישה הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, כאשר המונח התעמרות עוסק בהתיחסות משפילה ומבזה ברובד החברתי, הרגשי והמילולי. היא אמרה בראיון בטלויזיה שלאור המודעות להטרדה מינית, יש להכיר גם בדברים חסרי הקשר מיני שהם חמורים, לדבריה, לא פחות. מחקר בשבדיה קבע שאפילו התנהגויות יחסית מרומזות, כגון חרם או לגלוג מצד מעבידים, עמיתים ולקוחות, גרמו לנזק לא פחות מהטרדה מינית.

עתון מקור ראשון פרסם כתבה בנושא, למרות השיעור הגבוה של ליברטריאנים בין קוראיו, וכתב ככותרת: "בעולם מתוקן, התעמרות בעבודה היתה גוררת קמפיין לא פחות מהדהד ממי טו". כל הכתבות ברוח דומה עסקו בביזוי והשפלה רגשיים וחברתיים, כאשר הפגיעה הבריאותית, הפיזית והכלכלית, שמובילה למות, לנכות ולפחד למצוא עצמך ברחוב, לא זוכה לשום דיון, שלא לדבר על אכיפה וענישה.

בכל המקרים שהבאתי במאמר זה, לא היו להתנהגויותיהם של בעלי הכח שום השלכות על חייהם ומעמדם, אפילו לא ברמת הנזיפה.

ג'רי הראל בן 41. כותב ומביט בעולם. שואף לצדק ולאמת. איש תרבות. כמו שאומר פתגם רוסי: "המלה היא אלהים", וכמו שאמר עוזי חיטמן: "סליחה אם לפעמים קצת לא יפה היה הטון, אך נסו נא להבין זה עמד על הלשון"

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,125 מילים

מה שהולך בכוח

ההשתוללות האלימה האחרונה של נערי גבעות חושפת תופעה עליה התריע כבר לפני שנה אחד מראשי הישיבות בציבור ממנו יצאו: אלימות זוכה ליחס סלחני. הם לא הדוגמה היחידה. גם פרשת דודו טופז, שחזרנו אליה שוב לפני חודשים ספורים, מוכיחה שדווקא אנשים אכזריים, ולא קורבנותיהם, זוכים באהדת הציבור.

*  *  *

תקרית מזעזעת ארעה השבוע בישוב יצהר שביהודה ושומרון. נערי גבעות ששהו במתחם בידוד התנפלו במכות על שלושה פלסטינים, ביניהם אשה הרה, שרפו מכוניות וחיבלו ברכוש צה"ל. הזעזוע חוצה מחנות פוליטיים ושר הבטחון, נפתלי בנט, שהתוקפים נמנים על אוכלוסיה שחלק גדול ממנה בוחר בו, לא ניסה לרכך בהודעת הגינוי שלו את הזעזוע מהם והוקעתם.

כבר בחודש ספטמבר האחרון אמר הרב משה ליכטנשטיין, מראשי ישיבת גוש עציון, שמבצעי מעשים כאלה הם שוליים זניחים, אבל בציבור עבורו הוא מהווה סמכות רוחנית, יש לצערנו יחס סלחני ומכיל כלפיהם, שמתבטא גם בנכונות לנהל מו"מ קואליציוני עם מפלגה שמנהיגה תולה תמונה של ברוך גולדשטיין.

הרב משה ליכטנשטיין מישיבת גוש עציון טען שמדובר בשוליים זניחים. אבל בציבור שלו היחס כלפיהם סלחני ומכיל, ומתבטא גם בנכונות לנהל מו"מ קואליציוני עם מפלגה שמנהיגה מעריץ את ברוך גולדשטיין

אלא שלאחרונה למדנו שמדובר לא בבעיה מגזרית אלא בנטיה אנושית כללית.

לאחרונה שודר תחקירו של חיים אתגר לגבי פרשת דודו טופז מלפני עשור. כזכור, שכר טופז בריוני עולם תחתון על מנת לתקוף פיזית מספר אנשי תקשורת: התוקפים שברו את ברכו, כף ידו ואפו של אבי ניר, מנכ"ל קשת, ואת ארובת עינה של שירה מרגלית, המשנה למנכ"ל קשת, זאת בנוכחות בנה בן ה-10 באותו זמן, והכו בפנים את סוכן השחקנים, בועז בן ציון.

התכנון הועיד גורלות דומים לצביקה הדר, לאברי גלעד, לארז טל ולעמוס רגב, ואפילו לגרושתו של טופז, רוני חן, ולבעלה, חיים זנאתי. המניע להזמנת התקיפות היה תסכולו של טופז מדעיכת הקריירה שלו וקנאתו בכוכבים שהמשיכו לשגשג. כזכור, התאבד טופז בתא המעצר.

בשעת הפרשה נטה השיח הציבורי לדבר על טופז כעל דמות טראגית שעברה משבר קורע לב. רבות דובר על הכאב הנוראי העובר על אדם שנפל מהפסגה. הצורך שלו בהערצת הקהל והרצון לנקום באלה שהורידו אותו ממעמדו תוארו כרגשות אנושיים טבעיים מאין כמוהם. כולנו נדרשנו להבין אותו. הכאב הפיזי והנפשי של קורבנותיו לא זכה לעיסוק רב.

אפילו האייטם ב"ישראל היום" על התחקיר של חיים אתגר נשמע שיפוטי יותר כלפי אתגר מאשר כלפי דודו טופז: "כל הלכלוכים על דודו טופז צפו מחדש. 'חשיפה' הציגה את מייסד הטראש כמפלצת. אם הוא היה רואה את הסרט הוא כנראה היה מתכנן איך 'לטפל' בחיים אתגר".

השיח הציבורי נטה לדבר על טופז כעל דמות טראגית שעברה משבר קורע לב. רבות דובר על הכאב הנוראי העובר על אדם שנפל מהפסגה. כולנו נדרשנו להבינו. הכאב הפיזי והנפשי של קורבנותיו לא זכה לעיסוק רב

לדודו טופז היתה הסטוריה עשירה של אלימות ואכזריות, עליהן לא שילם מחיר רב. הקטע החמור ביותר, לדעתי, היה כזה שלא עורר שום תשומת לב אלא שודר בתכניתו ועבר מתחת לרדאר: טופז קיבל ממשרד הפנים שמות לא שגרתיים של ילדים והחל ללעוג להם, בין היתר כינה את אביו של אחד הילדים "גולם".

לא ענין אותו שהילדים האלה, בגיל רך, יצטרכו לעמוד מחר מול חברת הילדים בבית הספר ובגן, לעגנית ואכזרית גם ככה, ולא הטראומה שעלולה להגרם לאדם, בעיקר בגיל רך, טראומה שעלולה להיות מצלקת ובלתי הפיכה. בעולם מתוקן, היה טופז, לדעתי, יושב בכלא ומוגלה מהתקשורת לצמיתות על דבר כזה. בעולמנו אנו, הוא המשיך לכהן כמלך הרייטינג על בסיס שבועי.

בנוסף תרם טופז למיגור האלימות בחברה הישראלית כשהטיח כדור גלידה בפרצופו של הדלפקאי והגדיר זאת כדרך להצחיק את הבן שלו, כששבר את משקפיו של מבקר הטלויזיה, מאיר שניצר, על שהעז לא להתלהב מתכניתו, כשהגיע עם צות צילום ללא הזמנה לדירתו של המבקר רענן שקד וקרא לו לרדת אליו לשיחה באופן המאפין עימותים ואיומים, וכשנשך בשידור את הכוכבת הלטינית, נטליה אוריירו.

כל אותן תקריות עוררו פולמוס ציבורי, אבל לא ערערו את מעמדו. גם פרשת התקיפות שבעקבותיה התאבד עוררה, כאמור, אהדה כלפיו יותר מסלידה, חרף חומרת האכזריות בה נהג כלפי בני אדם אחרים. הוא הצטייר כמעין דמות מכמירה בטרגדיה יוונית שכל בעל לב אמור להזדהות אתה.

הנחות שאיש לא זכה להן

הטענה הרווחת, לפיה כל בעל אינטיליגנציה רגשית מינימלית יבין ללבו של טופז בשעות קשות, נשמעת לי תמוהה, היות שלא קרה לטופז שום דבר שלא קרה לכל אגדות הקולנוע לדורותיהן. האמפרי בוגרט וקרי גראנט נאלצו להודות יום אחד שזמנם עבר והגיע תורם של רוברט רדפורד וג'ק ניקולסון. אלה בעצמם הבינו שהגיע הזמן לפנות את מוקד הזרקורים לטום קרוז ולפטריק סווייזי, שבתורם, פינו את קדמת הבמה לבראד פיט ולג'ורג' קלוני. כל אלה קיבלו את הדבר בטבעיות והמשיכו להנות עד סוף חיהם מהחותם שהטביעו על התרבות האנושית ומסכומי כסף עצומים, ובקיצור – מחיים שרובה המוחלט של האנושות בקושי יכול לחלום עליהם.

מה שקרה לטופז – קרה גם לכל אגדות הקולנוע לדורותיהם, ואלה קיבלו את הדבר והמשיכו להנות עד סוף חייהם מהחותם שהטביעו על התרבות האנושית ומסכומי כסף עצומים, שרוב האנושות יכול לחלום עליהם

שנית, הקריירה של טופז כמנחה הגיעה לסיומה עקב ראיון שערך עם לריסה טרימבובלר-עמיר ערב התייחדותה עם בעלה, רוצח ראש הממשלה, לצורך הבאת ילד לעולם. אפיזודה מביכה זו הביאה את הציבור הרחב למאוס בטופז ככוכב בידור. על זה יכול היה לבוא בטענות רק לעצמו ומקסימום, למערכת התכנית שלא ניסתה לעצור בעדו.

אם זאת, סביר להניח שהיה מצליח לשקם את הקריירה שלו וממשיך לקבל הצעות בתחומי המשחק והיצירה. גם אם לא – הוא עבר "משבר" שרובנו הינו שמחים להתחלף אתו: הוא יכול היה לפרוש לעשות לביתו כשלרשותו ממון עצום ויכולת מעל ומעבר לממוצע להנות מהחיים.

אמפתיה סלקטיבית ביותר

רובנו לא עוסקים בקרימינולוגיה ולא טורחים לגלות הבנה למכמני נפשם המורכבת של פושעים אלימים. לא היה אכפת לאף אחד מאתנו מכך שבני סלע חווה, וראה את אמו חווה, התעללויות מצד אביו עד גיל 12, שהגיעו לסיומן בהתאבדות אביו מול עיניו, ולא מכך שבשנות נעוריו היה קורבן למכות ולהצקות בפנימיה והתמכר לסמים.

לאיש מחוץ לימין הקיצוני לא היה אכפת מרגשותיו של ברוך גולדשטיין, ולאיש מחוץ לשמאל הקיצוני לא אכפת ממצוקת חייו של מחבל מתאבד. הזעזוע הציבורי מרצח הילדה רוז לא גרם לאיש לנסות לפצח את הקוד הפסיכולוגי של הזוג המוזר פיזם. דיווחים על ראשי משפחות פשע או על בעלים שרוצחים את נשותיהם לא מעוררים בנו תאוריות פרוידיאניות על הצורך בשליטה ועל לב שנשבר, או ניתוחי דמויות השמורים לעלילותיהם הפיקטיביות של בני סופראנו וקורלאונה.

רובנו לא עוסקים בקרימינולוגיה ולא טורחים לגלות הבנה למכמני נפשם של פושעים אלימים. לא היה אכפת לנו שבני סלע חווה עד גיל 12 התעללויות מצד אביו, שהתאבד מול עיניו, ומכך שהיה קורבן להצקות בפנימיה

למעשה, פועלים בשכר מינימום שפוטרו ממפעלים שנסגרו, ולא יודעים איך ירכשו מזון לילדיהם ותרופות לסבתא, או נערים שמתאבדים עקב לעג בכתה או בדידות מול הוריהם, לא זוכים למידת הרחמים לה זכה דודו טופז, שבניגוד להם, עשה הרבה מאוד רע, הוביל אנשים לבית חולים עם עצמות שבורות, כאבי תופת, ויתכן שצורך בפיזיותראפיה עד סוף חייהם, וטבע בנפשו של ילד בן עשר את הרגע בו ראה את אמו חוטפת מכות מחרידות מחבורת גורילות.

דיברו על כך שעלינו לזכור את הדברים הטובים שעשה, אלא שאותם דברים נעשו בידי מערכת התכנית. טופז, כמנחה, היה בסך הכל מי שמופיע קבל עם ועדה כדי לקצור את פרי התהילה. אנשים שמקדישים זמן כדי לחלק מזון לנזקקים ולעזור לדרי רחוב עושים דברים שהוא לא עשה ונשארים בהסתר.

דוגמה נוספת היא בריונות ואלימות בקרב ילדים ונוער שמתוארות כדבר טבעי, כתגובה טבעית לבעיית חיברות ורגישות אצל הקורבן וכעילה לאבחנו כאוטיסט. בארה"ב היה מקרה בו הבחינו צעירים במסיבה בבחור שהתקשה ליצור אינטראקציות עם אנשים אחרים בארוע. הם הזמינו אותו להצטרף אליהם כשהם מעמידים פנים שמענין אותם להתחבר אתו, הזמינו אותו לרכב שלהם, הסיעו אותו לרחוב מבודד ושם התנפלו עליו במכות שהובילו אותו למספר חודשי אשפוז.

הוא ביקש מהשופט לא לכלוא אותם אלא לחייב אותם ללמוד על תסמונת אספרגר, בטענה שהוא מכיר בכך שהם התנפלו בשנאה אכזרית על אדם שלא עשה להם כלום פשוט כי לא הבינו אותו. המקרה הוצג בתקשורת לא כהאשמת קורבן עצמית אלא כנצחון מרגש לרוח האנושית.

כל ההתיחסויות האלו חושפות אמת עצובה: אנחנו, כחברה (לא אוהב את הביטוי הקולקטיביסטי הזה, אבל אם כבר), לא מתענינים בכאב ובסבל. רק בפרסום ובסטטוס חברתי. זה טבע האדם, קל לנמק אותו אבולוציונית, וכנראה שסיכויו של ההגיון לגבור על הרגש הזה, אינם גבוהים במיוחד.

ג'רי הראל בן 41. כותב ומביט בעולם. שואף לצדק ולאמת. איש תרבות. כמו שאומר פתגם רוסי: "המלה היא אלהים", וכמו שאמר עוזי חיטמן: "סליחה אם לפעמים קצת לא יפה היה הטון, אך נסו נא להבין זה עמד על הלשון"

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
ממש מבאס אותי שבעצם כל מה שכתבת הוא נכון, וקארמה לרוב לא באמת באה בחשבון עם אותם הגורמים האלימים והם באמת זוכים לתשואות. הכתיבה שלך מניחה בצורה מדוייקת את הדברים על השולחן. מאוד מעריכה ... המשך קריאה

ממש מבאס אותי שבעצם כל מה שכתבת הוא נכון, וקארמה לרוב לא באמת באה בחשבון עם אותם הגורמים האלימים והם באמת זוכים לתשואות.
הכתיבה שלך מניחה בצורה מדוייקת את הדברים על השולחן.
מאוד מעריכה אנשים כמוך, בלי שבכלל אנחנו מכירים ממש… אבל כל פעם קצת, ועוד קצת.
משום מה זה אפילו עושה לי גאווה לראות כתבה שלך מתפרסמת:)

* כל כך נכון ג'רי וכמה עצוב שזה ככה. כמה אומר עלינו כעל חברה, וכעל (לא) בני אדם. אינני מסכימה עם זאת עם הפסקה האחרונה שלך, שסיכויו של ההגיון לגבור על הרגש. אך זה שולי, הדברים עליהם אתה ... המשך קריאה

*
כל כך נכון ג'רי וכמה עצוב שזה ככה. כמה אומר עלינו כעל חברה, וכעל (לא) בני אדם. אינני מסכימה עם זאת עם הפסקה האחרונה שלך, שסיכויו של ההגיון לגבור על הרגש.
אך זה שולי, הדברים עליהם אתה מדבר חשובים, צריכים לדבר עליהם יותר. גרמת לי לחשוב למה בעצם זה ככה.
ודרך אגב, איך אפשר ליצור קשר פנימי בלוגר אחד של זמן אחר עם השני? לא מוצאת את הדרך….

עוד 1,265 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אפקט הקורונה מה יעשו מדריכי תיירות כשאין תיירים?

הסיורים שתוכננו ליולי ואוגוסט בוטלו ● "אין הזמנות לספטמבר עד דצמבר, ואין אפילו הזמנות לשנת 2021" ● "ואם אתה רק אומר את המילה 'מקדמה', אנשים נעלמים" ● מדריכי תיירות ישראלים, שהקדישו את הקריירה שלהם להצגת הארץ בפני אורחים מבחוץ, מנסים להסתגל למציאות החדשה

עוד 1,087 מילים

היפוך נטל ראיית הקיפוח

מה בין אבוחצירא, דרעי, אטיאס ובניזרי לבין גרוסמן, ניימן, גייזלר, הוכמן ודיניץ? ובכן, על הראשונים שמעתם וודאי בהרחבה ואילו על האחרונים סביר להניח שלא שמעתם – וזה מאוד מוזר כי אלה גם אלה הם אנשי ציבור שהואשמו בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, ובכל המקרים התנהל נגד אנשי הציבור משפט.

מה בכל זאת ההבדל? ובכן – הראשונים האשימו את מערכת המשפט ואת מערכת אכיפת החוק ברדיפת המזרחים ובקיפוח על רקע עדתי ואילו האחרונים הואשמו, נשפטו ונענשו על ידי אותה מערכת ממש – מבלי שהוזכר כלל מוצאם וודאי לא הוזכרה טענה לקיפוח – הם היו סתם נאשמים שעברו על החוק.

מה בין אבוחצירא, דרעי, אטיאס ובניזרי לבין גרוסמן, ניימן, גייזלר, הוכמן ודיניץ? כולם אנשי ציבור שעמדו לדין פלילי. הראשונים האשימו את מערכת המשפט ברדיפה עדתית והאחרונים סתם נאשמו

מה עוד אפשר לומר על הקבוצה הראשונה זו של אבוחצירא, דרעי ושות'? ובכן כולם אנשים שדרכם צלחה, שהקריירה שלהם שיגשגה, כולם החזיקו במשרות נאות ובשכר נאה, כולם הגיעו ללב העשייה של החיים הציבוריים – לכנסת ולממשלה.

כלומר גם אם הם עצמם או בני משפחותיהם קופחו בשל מוצאם המזרחי, הרי שהם הצליחו יפה מאוד לדלג על משוכת הקיפוח ולהשלים את הפער שנגרם בעטיו – דרכם צלחה לא פחות משל אשכנזים שלא קופחו.

והנה, על אף הצלחתם הם שלפו את טענת הקיפוח עד כדי רדיפה על רקע מוצאם – ומתי נשלפה הטענה? האם כאשר דרעי היה לשר הצעיר ביותר בארץ? האם כאשר כלי התקשורת הפכו אותו לכוכב הבלתי מעורער של כל תוכנית ריאיונות וחיזרו אחריו במרץ? לא ולא, דרעי וחבריו שלפו את טענת הקיפוח רק כאשר הועלה נגדם חשד למעשים לא כשרים, מעשים העולים כדי מעשים פלילים.

הרשו לי לסטות לרגע מהנושא בו פתחתי ולספר לכם שהשבוע חגגה משפחה אחת בר מצווה לבנה, האירוע נחוג בבית המשפחה, במהלך החגיגה הושמעה מוסיקה רמה ונורו זיקוקי דינור – ושכנים שהוטרדו מהרעש טלפנו למשטרה.

מדובר בסיפור בנאלי להחריד, כל כך בנאלי שספק אם היה סיכוי שיגיע לחדשות. בכל מקרה אחר הוא היה נפתר בשוטרים המבקשים מהחוגגים להחליש את המוסיקה ולהשתדל לשמור על שקט. אבל בחגיגה הספציפית הזו השתתף זמר ידוע, כזה ששיריו מושמעים בכל תחנות הרדיו, כזה המופיע בפרסומות, כזה הממלא אולמות – ומרגע זה הפכה המסיבה לעניין לציבור והסיפור עשה דרכו למהדורות החדשות.

חרף הצלחתם הם שלפו את טענת הקיפוח והרדיפה העדתית. ומתי שלפו? האם כשדרעי היה לשר הצעיר בארץ? כשהפך לכוכב כל תכנית ריאיונות? לא ולא, היא נשלפה רק כשהועלה נגדם חשד למעשים לא כשרים

לא הייתי מטרידה אתכם בסיפור הזה, כי כאמור הוא בנאלי, אלא שאחד החוגגים שרואיין בנושא התלונה למשטרה אמר את הדברים הבאים, בציטוט חופשי: התלונה למשטרה נובעת מהעובדה שמדובר במוסיקה מזרחית עם קולולולו וטולולולו ועומר אדם, תאמינו לי שאילו התזמורת הפילהרמונית היתה מנגנת על הגג היו מדווחים על כך במדור תרבות ומשבחים את האירוע.

מה היא בעצם טענת הבחור? ובכן, הטענה שלו היא שבישראל יש קיפוח של מזרחים. הנה עובדה – היתה מסיבה עם מוסיקה מחרישת אוזניים והשכנים התלוננו במשטרה רק כי מדובר היה במוסיקה מזרחית.

מה המשותף לטענת הקיפוח של הפוליטיקאים המזרחים שהואשמו בפלילים (רובם ככולם אף הורשעו) ולטענת הקיפוח של האדון מהמסיבה? ובכן, שתי הטענות נשמעו כטענת הגנה בשעה שהיה חשד למעשים בלתי כשרים. וכשטענה לקיפוח נשמעת מצד מזרחים שאורח חייהם, המשרות שלהם וההצלחה שלהם אינם נתונים לויכוח, רק כאשר ההתנהגות שלהם היא נושא לביקורת פלילית או חברתית – זה אומר דרשני.

זה אומר שהטענה, על אף שהיא נשענת על יסוד מוצק – על הקיפוח ההיסטורי של מפא"י את בני עדות המזרח שאין אפשרות להתכחש לו ושתוצאותיו עדיין ניכרות בישראל של היום – איננה אמיתית, אלא היא יותר בגדר תרוץ להתנהגות.

ויותר מכך, יש מזרחים שמרשים לעצמם לעבור על החוק או להתנהג באופן החורג מהנורמה תוך ידיעה שהם ישתמשו בתרוץ הקיפוח. כי מרגע שנזרקת לאוויר טענת הקיפוח – טוען הטענה אינו צריך לעשות יותר דבר, הוא לא צריך להסביר, לא צריך להביא ראיות, לא צריך להוכיח. די בהשמעת הטענה כדי שחובת ההוכחה תעבור לצד השני. עליהם להוכיח שלא קיפחו, מה שנקרא בשפה משפטית – היפוך נטל הראיה. אם תרצו, ההיפך מעקרון המשפט האזרחי – "המוציא מחברו עליו הראיה".

מרגע שנזרקת לאוויר טענת הקיפוח – לא צריך יותר להסביר, להביא ראיות, להוכיח. די בהשמעת הטענה כדי שחובת ההוכחה (שלא קיפח) תעבור לצד השני, מה שנקרא בשפה משפטית – היפוך נטל הראיה

בכל הקשור לטענות הקיפוח מתקיים היפוך יוצרות לא רק בהסרת חובת ההוכחה מהטוען לקיפוח, אלא בכך שטענות גזעניות על רקע עדתי מהצד של מזרחים כלפי אשכנזים זוכות כמעט תמיד ליחס סלחני – כמעט כמו היחס לילד צעיר שלמד קללה ומשתמש בה מבלי להבין את משמעותה.

כך למשל מירי רגב יכולה לומר על משפחת בעלה האשכנזי "שאצלם אין ארוחת שישי ואין כלום", ואף אחד לא יעמיד אותה על כך שמדובר בטענה גזענית כלפי כל האשכנזים באשר הם.

באופן דומה בחורה צעירה ויפה, המשתתפת בתוכנית ריאליטי ושבמקרה היא גם מזרחית מעיירת פיתוח, יכולה לדבר בשפה משולחת רסן לחבריה לתוכנית, להטיח עלבונות באשכנזים באשר הם, לדבר בהכללות על אופיים הקר ואף אחד מחברי התוכנית לא מעמיד אותה על מקומה. האם אתם חושבים שאילו מישהו מהמשתתפים האחרים היה עולב בה בשל משהו הקשור בקשר הדוק למוצאה זה היה עובר בשלום? האם ההפקה היתה מעזה לשדר את זה? ברור שלא, שכן אם חלילה היו מעזים לשדר את זה כבר היתה תגובתה של מירי רגב משודרת מחוף אל חוף על האשכנזים והגזענים.

במדינה השתרש שיח הנובע מתערובת של קיפוח העבר – כאמור קיפוח אמיתי וקשה, ושל רגשות הנחיתות שהוא גרם אצל אלה שקופחו גם לאחר שני דורות ויותר, ושל רגשות האשמה של אשכנזים כלפי מזרחים הטוענים טענת קיפוח. כל עוד הוא מתקיים, אנחנו נראה מזרחים דוגמת מירי רגב ודוגמת המשתתפת בתוכנית ריאליטי המקללים, המחרפים והמשתלחים באשכנזים וזה ייחשב לעממיות מזרחית קלילה. מצד שני, נראה אשכנזים, המונעים מפחד שמא יאשימו אותם בהתנשאות ובגזענות, מקבלים על עצמם את נטל ההוכחה שלא קיפחו, ללא שאלה, ללא תהיה ומבלי להתמודד באופן ענייני עם השאלה האם המקרה בו נטענת טענת הקיפוח – מדובר אכן בטענה עניינית? האם זה המקום לטעון אותה? האם יש לכך הצדקה?

וכל זמן שהשיח הוא כזה שמזרחים מסוימים, שעל פניו הם ההיפך הגמור ממקופחים, מעלים טענות לקיפוח, טענות הנשמעות כמעט תמיד כאשר הם מסתבכים באופן זה או אחר עם החוק, וכאשר התנהגותם היא נושא לביקורת, וכשאף אחד לא מטיל עליהם להוכיח את טענתם אלא ההיפך מכך, הנטל עובר לצד שכנגד – אנחנו נמשיך לראות את התופעה. השד העדתי ימשיך להפציע. הוא ישמש להצדקת פעולות של מזרחים שמרשים לעצמם לעבור על החוק בידיעה שיוכלו להשתמש בטענת הקיפוח מבלי להוכיח אותה.

היפוך יוצרות נוסף מתקיים גם בכך שטענות גזעניות על רקע עדתי מצד מזרחים כלפי אשכנזים זוכות כמעט תמיד ליחס סלחני – כמעט כמו היחס לילד צעיר שלמד קללה ומשתמש בה מבלי להבין את משמעותה

ובשולי הדברים – עד לאן תתרחב טענת הקיפוח, עד לאילו מחוזות אפשר לשאת אותה ולהתייחס אליה ברצינות אם אפילו תלונה עניינית על הפרעה לשכנים גולשת למחוזות הקיפוח? והאם לאחר ארבעים שנות ממשלות ימין לא ניתן לומר על הטענה כי היא התיישנה, או למצער שנטל ההוכחה הוא על הממשלה להוכיח כי לא היא המקפחת?

רינה ענתי היא בעלת דוקטורט לביוכימיה מהטכניון ובעלת תואר במנהל עסקים ובמשפטים מהמרכז הבינתחומי. במשך שנתיים שימשה כעוזרת מחקר של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופ' אהרן ברק. התמחתה בבית המשפט השלום בתל אביב. במקור מחצור הגלילית, כעת גרה במרכז, נשואה ואמא לשני בנים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,099 מילים

דוקטרינת הצדק האנושי של השופט נעם סולברג

מי שיהיה נשיא בית המשפט העליון בעוד כשמונה שנים, מאמין כי "צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה" וכי "הצדק האנושי מוגבל באילוצי המציאות החומרית ושלל צרכי גוף ונפש" ● גם במקרה של מנדלבליט וגם במקרה של נתניהו, סולברג פיתח את תזת "הרבב כיתרון" ● "אדם איננו מלאך", כתב לאחרונה, "ואנשי השירות הציבורי אינם יוצאי דופן" ● פרשנות

עוד 909 מילים

למקרה שפיספסת

התיאום הביטחוני אמנם הופסק, אך הפלסטינים סיכלו פיגוע נגד כוחות צה"ל

ועדת השרים לענייני חקיקה תתכנס היום לראשונה ותדון בחוק הקורונה ● נתניהו ייפגש הערב עם ראשי רשויות ביהודה ושומרון התומכים בתוכנית טראמפ ● הממשלה צפויה לאשר היום בישיבתה השבועית את הקמת משרד הדיגיטל הלאומי, שבראשו יעמוד דודי אמסלם

09:53 עריכה

מנגנוני הביטחון הפלסטיניים סיכלו בימים האחרונים פיגוע שתוכנן נגד כוחות צה"ל באזור ג'נין, זאת אף על פי שהתיאום הביטחוני בין ישראל לפלסטינים הופסק.

09:31 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ייפגש הערב עם ראשי רשויות ביהודה ושומרון התומכים בתוכנית טראמפ, בהם ראש מועצת אפרת עודד רביבי.

09:20 עריכה

ועדת השרים לענייני חקיקה תתכנס היום, לראשונה מאז הושבעה הממשלה. הוועדה תדון בחוק הקורונה, שלאחר מכן יועבר להליך חקיקה בכנסת. אלפי הערות והתנגדויות הוגשו למשרד המשפטים בעניין חוק זה.

08:36 עריכה

ועדת הכספים תתכנס הבוקר להמשך הדיון בהצעת חוק מענק עידוד תעסוקה – זאת לאחר שהתקבל מיושב ראש הכנסת, יריב לוין, אישור מיוחד לכינוסה. האישור נדרש בשל מתכונת הפעילות המצומצמת של הכנסת, בניסיון לבלום את התפשטות הקורונה במשכן, לאחר שחבר הכנסת סמי אבו שחאדה חלה בנגיף.

08:11 עריכה

הממשלה צפויה לאשר היום בישיבתה השבועית את הקמת משרד הדיגיטל הלאומי, שבראשו יעמוד השר דודי אמסלם. האחריות ללשכת הקשר נתיב תופקד בידיו של זאב אלקין. הישיבה תתקיים בשעות 14:00-11:00.

• סדר יום לישיבת הממשלה השבועית

07:37 עריכה

מחר אמורה הייתה רכבת ישראל לשוב לפעילות, אולם בשל העלייה בהתפשטות הקורונה תיתכן דחייה נוספת במועד חזרתה. לפי המתווה המסתמן, יוגבל מספר הנוסעים ברכבת, ומי שירצו לעשות שימוש בשירותיה יידרשו לרכוש מראש כרטיס נסיעה.

07:24 עריכה

חמישה מוחים, שהשתתפו בהפגנה נגד הסיפוח שנערכה אמש בתל אביב, נעצרו על ידי המשטרה, כי, על פי החשד, הפרו את הסדר הציבורי. בעימותים שבין המשטרה והמפגינים הותקף צלם "הארץ" תומר אפלבאום על ידי שוטרים וחלק מציוד הצילום שלו נפגע. "ניסיתי לצלם את השוטרים, ואז הם החליטו לעצור אותי. אחד נתן לי אגרוף, אחד נתן לי ברכייה, ואחד דחף לי את הראש", סיפר.

מהמשטרה נמסר שהשוטרים סברו בטעות שאפלבאום הוא מפגין – ולא עיתונאי. עוד נמסר שהנושא ייבדק.

06:57 עריכה

חברי הכנסת איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה – ארבעתם חברי הרשימה המשותפת – נכנסו לבידוד, לאחר שחקירה אפידמיולוגית שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שנדבק בקורונה, קבעה שעליהם לעשות כן. בנוסף גם שני מנהלי הסיעה נדרשו להיכנס לבידוד.

אמש נשא עודה דברים בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד הסיפוח.

עוד 8 עדכונים

בשר תותחים - אוטיסטים וילדים

איאד אל חאלק נורה למוות בחדר אשפה במזרח ירושלים. נער אוטיסט עם "צרכים מיוחדים", ללא הגנה, ללא נשק, בלי שאיים על איש. הוא רק ברח מבהלה. ברח מהסכסוך אותו מעולם לא הכיר ולא הבין. שוטרי מג"ב ששמם לא פורסם דלקו אחריו. ירו בו בטענה שראו משהו חשוד בידיו. זה נגמר במותו.

איאד אל חאלק ז"ל הוא בשר התותחים.

לכאורה עולה השאלה המבצעית – מתי לוחצים על ההדק? מתי אדם נושא תפקיד ונשק לוחץ על ההדק והורג. זו לא שאלה פוליטית. לא כיבוש ולא אווירה. לא היסטוריה של דקירות ולא פיגועים ברקע. הרי איאד היה יכול להיות גם אוטיסט יהודי שנבהל וברח. אוטיסטים לא יודעים על זהותם הלאומית ועל המאבק הפלשתיני ישראלי.

אבל השאלה שתיחקר בוודאי היא רק שאלה ביורוקרטית, נהלית – האם שוטרי מג"ב הרגישו מאוימים. מאוימים עד כדי סכנה לחייהם? עד שאין ברירה אלא להפעיל נשק נגד המאיים? האם ירו על פי הנהלים, ההוראות, הפקודות…?

ככל שבוחנים את האירוע המזעזע של הריגת איאד, אי אפשר לא לראות את גודל האבסורד. שוטרים חמושים רודפים אחרי נער בורח, ובסופו של המרדף יורים בו למרות שאינו חמוש, ולמרות שלידו עומדת אישה שמזהירה אותם כי הוא אדם נכה. מה עובר בראשם? הצורך לצוד בכל מחיר את הנרדף? לחסל? להרוג? לממש את יכולתם להפעיל כוח? לבצע פקודות בכל מחיר? על מי הוא איים שם בחדר האשפה?

מה עובר בראשם? הצורך לצוד בכל מחיר את הנרדף? לחסל? להרוג? לממש את יכולתם להפעיל כוח? לבצע פקודות בכל מחיר? על מי הוא איים שם בחדר האשפה?

באותו שבוע מתה הילדה בת ה-4 רפיף קרעין, לאחר ששבועיים קודם נורתה במזרח ירושלים מכדור תועה שפגע בראשה. רפיף התגוררה בעיסאוויה, וכדור M16 שירה מישהו נושא M16 חדר בשקט לראשה. שבועיים על שולחן הניתוחים לא עזרו ומוחה לא הצליח לספוג את הכדור התועה השקט.

רפיף קרעין ז"ל היא בשר התותחים.

אוטיסטים וילדים. הם בשר התותחים של הסכסוך הפוליטי, המדיני, הצבאי. הם נשלחים יומיום אל מותם הוודאי בקרב אבוד מראש, חסר תכלית. שולחיהם אל המוות המיותר הזה יושבים ליד שולחן מקבלי ההחלטות. לעתים בשני הצדדים. אדישים ודואגים רק לעתידם הפוליטי. אולי ריבונות, אולי סיפוח, אולי אינתיפאדה, אולי מדינה. אולי מדינות העולם יתערבו, אולי ילחצו, אולי כלום לא ישתנה.

שוטרי מג"ב האנונימיים ואותו יורה ב-M16 שהרג את רפיף קרעין, הם התותחים. מובלים אל שדה הקרב ובידיהם הפגזים והקנים, ולהם ניתנות הוראות פתיחה באש. לכאורה זה נתון מעתה בידיהם, על מצפונם, על פי שיקול דעתם.

אולם הוראות הפתיחה באש שנועדו לשמור על רמתו המוסרית של הלוחם, לא עוזרות לאיאד ורפיף. בסופו של יום ב"שדה הקרב" בו הם חיים, מתנהל מצוד. כדורים עפים, והם למעשה רצים בין שריקת הקליעים, משחקים וחיים אל מול האש. כמו החיילים בגליפולי בקרבות מלחמת העולם הראשונה, היוצאים בהמוניהם מהתעלות ורצים בשורות חזיתיות ישר אל מול מקלעיהם של חיילי הצבא העותמאני, סופגים את הכדורים בלית ברירה, אך מבצעים את חובתם לקום ולהסתער. לפי פקודה.

בשר התותחים של המלחמה הם שוכני הרחובות וחדרי האשפה, גני הילדים, המוסדות לבעלי צרכים מיוחדים ומרחב המטווח והטווח בין קני הרובים. אנשים פשוטים. אלה חוטפים את מחיר פחדם של הקברניטים להפסיק את האש.

בשר התותחים הם שוכני הרחובות וחדרי האשפה, גני הילדים, המוסדות לבעלי צרכים מיוחדים ומרחב המטווח והטווח בין קני הרובים. אנשים פשוטים. אלה חוטפים את מחיר פחדם של הקברניטים להפסיק את האש

מולם עומדים מקבלי ההוראות. מבצעי ההוראות. הציידים על פי פקודה. מקבלי ההחלטות לא יפסיקו את הקרב. לא יקפלו את התותחים ולא יתיישבו לדבר ביניהם על גורלם של ה"לוחמים" בשני צידי החזית. אילו רצו להפסיק את המלחמה, בשר התותחים לא היה נאכל לאור השמש יומיום.

נסיך: בחיים עוד לא ראיתי כזה אוסף-עולב.

פלסטאף: פה-פה-פה, טובים מספיק להשתפד על כידון, בשר תותחים, בשר תותחים. הם ימלאו בור-אחים טוב כמו כל בן טובים. שה, בן אדם, בני תמותה, בני תמותה.

(ויליאם שייקספיר / הנרי הרביעי)

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 583 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה