מפלגת "הרשימה המשותפת" מהווה כרגע את המפלגה השלישית בגודלה בכנסת ולפי הסקרים האחרון צפויה להיות באזור החמישית. היא מהווה כיום את מפלגת השמאל הגדולה ביותר, וכל עוד כחול לבן ישבה בקואליציה עם נתניהו, היא היוותה את מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר. היא זוכה במגזר הערבי ליותר מ-85% תמיכה, וגם חוגי שמאל רדיקלי (מה שמכונה בקרב ההמון "ההיפסטר התל אביבי") מגלים אהדה למפלגה.
בפוסט זה אפרוש שורה של עשרות התבטאויות מפי ראשי המפלגה ופעיליה הבולטים, שיוכיחו שעוברת בה כחוט השני תמיכה בפעולות טרור, שרצחו יהודים על עצם היותם יהודים. עובדה זו מטויחת בידי התקשורת, החוגים האוהדים אותה ומערכת המשפט הישראלית, שדחתה כמות גדולה של עתירות נגד בכירי המפלגה על רקע זה.
ג'רי הראל בן 41. כותב ומביט בעולם. שואף לצדק ולאמת. איש תרבות. כמו שאומר פתגם רוסי: "המלה היא אלהים", וכמו שאמר עוזי חיטמן: "סליחה אם לפעמים קצת לא יפה היה הטון, אך נסו נא להבין זה עמד על הלשון"
לפני מספר ימים צוין ה-1 במאי, חג הפועלים הבינלאומי. ראשיתו של החג במהומות דמים שקיימו עובדים בצפון אמריקה בדרישה להפסיק העבדה למשך יותר מ-8 שעות ביום. המצב בתחום היה זועתי: אנשים עבדו בין 12 ל-15 שעות במפעלים. לא היו להם איוורור ותאורה. המאמץ והזיהום הפכו אותם לחולים. תאונות עבודה היו בשיעור שגרם לכך שלפחות שליש מהאנשים ברחוב במאנצ'סטר היו קטועי ידים ורגלים. השכר היה זעום. ילדים הועבדו 15 שעות וקבלו רבע משכר המבוגר. התעללויות מילוליות ונפשיות ליוו את יום העבודה.
אנשים עבדו בין 12 ל-15 שעות במפעלים, בלי איוורור ותאורה. המאמץ והזיהום הפכו אותם לחולים. לפחות שליש מהאנשים ברחוב במאנצ'סטר היו קטועי ידים ורגלים עקב תאונות עבודה. השכר היה זעום
ג'רי הראל בן 41. כותב ומביט בעולם. שואף לצדק ולאמת. איש תרבות. כמו שאומר פתגם רוסי: "המלה היא אלהים", וכמו שאמר עוזי חיטמן: "סליחה אם לפעמים קצת לא יפה היה הטון, אך נסו נא להבין זה עמד על הלשון"
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ההשתוללות האלימה האחרונה של נערי גבעות חושפת תופעה עליה התריע כבר לפני שנה אחד מראשי הישיבות בציבור ממנו יצאו: אלימות זוכה ליחס סלחני. הם לא הדוגמה היחידה. גם פרשת דודו טופז, שחזרנו אליה שוב לפני חודשים ספורים, מוכיחה שדווקא אנשים אכזריים, ולא קורבנותיהם, זוכים באהדת הציבור.
* * *
תקרית מזעזעת ארעה השבוע בישוב יצהר שביהודה ושומרון. נערי גבעות ששהו במתחם בידוד התנפלו במכות על שלושה פלסטינים, ביניהם אשה הרה, שרפו מכוניות וחיבלו ברכוש צה"ל. הזעזוע חוצה מחנות פוליטיים ושר הבטחון, נפתלי בנט, שהתוקפים נמנים על אוכלוסיה שחלק גדול ממנה בוחר בו, לא ניסה לרכך בהודעת הגינוי שלו את הזעזוע מהם והוקעתם.
ג'רי הראל בן 41. כותב ומביט בעולם. שואף לצדק ולאמת. איש תרבות. כמו שאומר פתגם רוסי: "המלה היא אלהים", וכמו שאמר עוזי חיטמן: "סליחה אם לפעמים קצת לא יפה היה הטון, אך נסו נא להבין זה עמד על הלשון"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ממש מבאס אותי שבעצם כל מה שכתבת הוא נכון, וקארמה לרוב לא באמת באה בחשבון עם אותם הגורמים האלימים והם באמת זוכים לתשואות.
הכתיבה שלך מניחה בצורה מדוייקת את הדברים על השולחן.
מאוד מעריכה אנשים כמוך, בלי שבכלל אנחנו מכירים ממש… אבל כל פעם קצת, ועוד קצת.
משום מה זה אפילו עושה לי גאווה לראות כתבה שלך מתפרסמת:)
*
כל כך נכון ג'רי וכמה עצוב שזה ככה. כמה אומר עלינו כעל חברה, וכעל (לא) בני אדם. אינני מסכימה עם זאת עם הפסקה האחרונה שלך, שסיכויו של ההגיון לגבור על הרגש.
אך זה שולי, הדברים עליהם אתה מדבר חשובים, צריכים לדבר עליהם יותר. גרמת לי לחשוב למה בעצם זה ככה.
ודרך אגב, איך אפשר ליצור קשר פנימי בלוגר אחד של זמן אחר עם השני? לא מוצאת את הדרך….
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם