עלתה פה תגובה "מה שמדהים הוא שגם אלה שמגנים בחירוף נפש על ציון, לא מכחישים את הטענות"
נכון, הדברים שנרשמו אכן נאמרו, אך אנחנו מסבירים לכם את הדברים הטובים שעשה לתחנה ולמתנדבים, ולמה לא לפרסם ולעשות כזה "רצח אופי" מבלי לדעת את שני הצדדים ומבלי לדעת כמה ציון קידם את התחנה בכל שנותיו כאחראי מתנדבים ו יו"ר ועד.
אני יכול להגיד מבלי להסס שבתור מתנדב בשנה השניה, ומישהו מתוך התחנה, אתם לא יודעים מה קורה בתחנה, ומה הדברים הטובים שקורים שם.
לי ולעוד המון מתנדבים, ציון תמיד נתן במה לבלוט ולהוכיח, לקבל עצה כנה וכלים שיכינו אותנו לאן שנרצה להגיע בחיים.
וזה לא נגמר פה, אפילו לא קרוב.
גם אם יירשמו 50 כתבות, זה לא ישנה את העובדה שלא יכול להיות אחראי מתנדבים יותר טוב לתחנה שלנו שיצא לתחנה עצמה שם רע.
ולגבי מנהלות בית הספר שטוענות שיבטלו את ההתנדבות במדא למתנדבים או יעבירו לתחנות אחרות.
בבית הספר תמיד מנסים ללמד אותנו ערכים ועכשיו אתרכז באחד מהם- לשמוע את שני הצדדים לפני ששופטים.
הכתב אבנר, נתפסת על הצד הרע שנוצר, ומיהרת לפרסם תלונות שכללו את התחנה עצמה, מבלי לברר את הסיבות האמיתיות לדבר, את הצד השני בסיפור, וכל הערכים שתמיד מנסים להחדיר בנו.
כמו שאתם פונים לפיטוריו, אני ועוד המון מתנדבים פונים להסרת הכתבות, למרות שה"כתם" שעשיתם יישאר.
לא משנה מה תגידו, וכמה כתבות תעשו, לא היה ולא יהיה אחראי מתנדבים טוב כמו ציון.
לכל בן אדם יש טוב ויש רע והכתב/ת לקחו אך ורק את הרע מבלי להתייחס לכל הטוב שהבן אדם הזה עשה.
לפני שאתם כותבים משהו ככ ארוך על מישהו ומפרסמים אותו שכולם יוכלו לראות, תבדקו טיפה על הדברים הטובים שהוא עשה.
לא היה אדם אחד שאכפת לו כל-כך מהמתנדבים, שדואג לרמה שלהם, שיהיה להם איך לחזור ממשמרות, שירגישו מוערכים, פעילים, מוגנים וכל מה שמתנדבים צריכים.
ואפילו מעבר למתנדבים, הפעילות הרבה במרכז הלוגיסטי, קמחאות (איסוף מזון למשפחות נזקקות) ועוד המון ערבי פעילות שמעלים את הרמה של המתנדבים כל פעם מחדש.
ציון הוא אחראי מתנדבים שעושה המון מעבר.
דואג לעשות הכנה לצו ראשון לכל מי שקיבל זימון כדי שיקבל את התוצאות הכי טובות, נותן למתנדבים את האופציה לבלוט ולארגן פעילויות כדי שיהיה תמיד שמח וכיף.
יש סיבה לכך שציון נבחר שוב ושוב בבחירות דמוקרטיות.
פסח כאן, אבל במקום חגיגיות יש איזו כבדות שצועדת אתנו לכל אורך הדרך. החולצות הלבנות התחלפו בצהובות וכל מתנה שנקנתה מלווה בתחושת אשמה. פסח השנה אינו חג קל. אי אפשר לחגוג חירות כשאנחנו יודעים אילו זוועות עוברות אחיותינו בשבי.
כששרנו בליל הסדר "מה נשתנה?" הסתכלתי סביב השולחן על המשפחה שישבה איתי בחג. על אחותי שבן הזוג שלה היה במילואים ולא היה אתנו בסדר. והיא, עשתה לבדה כל מה שצריך, ועם חיוך. על הבן שלי שימי המלחמה גרמו לו לחרדות גדולות ועכשיו מצליח להרים את הראש לאט לאט. הסתכלתי גם על על בן-הזוג שלי, שבבוקר למחרת חזר למילואים ארוכים.
אילה דקל היא סופרת, מרצה ואשת רוח ישראלית, העומדת בראש הישיבה החילונית של בינ"ה. מחברת רב-המכר "רסיסי לילה" (שתיים). https://www.e-vrit.co.il/Product/31732/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94
מספר ימים לאחר השבעה באוקטובר הבנתי שבנימין נתניהו לא יחזיר את החטופים ושכל ניסיון לפנות אל המצפון שלו ינחל כישלון. כאשר חזרו ההפגנות והעצרות, הכנתי שלט שעליו כתבתי "לביבי אין מצפון" והתחלתי להסתובב איתו בהפגנות.
בעצרת בכיכר החטופים ביקשו ממני להוריד את השלט כי "אנחנו לא פוליטיים", אז עברתי איתו לקפלן.
חנן כהן הוא מפגין סדרתי - רוטשילד, כיכר גורן, בלפור וקפלן (בינתיים). פעיל אינטרנט ותיק - אתר שתי"ל, לא רלוונטי ותולדות הדיגיטל בישראל. חבר הקיבוץ העירוני תמוז בבית שמש.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זה פשוט נורא. אנשים מפסידים בבחירות ומיד קוראיפ למאבק עד חורמה? איפה הרוח הדמוקרטית? לדמוקרטיה יש שיטה. בחירות. פעם בארבע שנים. ולפעמים השלטון עושה טעויות נוראיות אז תחליפו אותו. תפעלו לשינוי המצב בקלפי. תביאו ילדים. תביאו דעת קהל. למה להחריב תמדינה. יש אויב אחד והוא נמצא בגבולות. באמת בא לכם לצאת לגלות???? היה אוסלו הייתה התנתקות. היו טעויות פוליטיות שמשלמים עליהן את המחיר גם היום. מישהו קרא להחריב תמדינה? דייייי דיייייי דייייי
כנראה שלא אנחנו נתחיל במלחמת האזרחים.
כאשר הימין המשיחי, הפשיסטי יאבד מכוחו, אנשיו יתחילו את מלחמת האזרחים. המיליציות, נושאי הנשק, כבר מצויידים.
לנו תהיה הברירה להגיב במלחמת אזרחים או להיכנע מפחד.
ארמנים הגיבו בפליאה לאחרונה כאשר בנימין נתניהו מתח ביקורת על טורקיה על כך שלא הכירה ברצח העם הארמני על ידי העות'מאנים לפני מאה שנה.
אחרי הכל, ישראל עצמה נמנעת מהכרה כזאת בשואה הארמנית במשך עשרות שנים, תוך התעלמות מכך שארמנים רבים חשים קרבה ליהודים. האם סוף סוף מתחולל שינוי? עד כמה שזה נשמע נאיבי, אני מייחל לכך שכן.
גריגור הובהניסיאן הוא שגריר ארמניה לשעבר בארצות הברית ובמקסיקו, ושירת כסגן שר החוץ.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם