את אדן החלון במלון "המלך דוד" שבירושלים אוחז בידיו בחוזקה, אולי כדי שלא ליפול אל מוות מוקדם מדי, ג'וזף לווינקופף, ילד שואה יהודי מלודז', שכדי להצילו בזמן מלחמת העולם שינה לו אביו את השם שנתן לו בלידתו ל-יז'י קושינסקי.
קושינסקי שניצל מהשואה בזכות איכרים פולנים, היגר מפולין לארצות הברית בסוף שנות ה-50, והפך את סיפור חייו מהשואה לספרות, שהוטל ספק ברמזים האוטוביוגרפיים ששובצו בה.
גם בסיפור חייו החדש באמריקה, אליה היגר אחרי שהמציא קרן בדיונית שבשמה/שמו הבטיח בכתב כי יחזור לפולין, דמותו של קושינסקי נדמית כדמותו של גיבור בבדיה ספרותית פיקרסקית:
מהגר פולני (מי שהיה צלף בצבא הפולני, כנראה), הופך לפרנסתו לנהג משאית, משלים תארים באוניברסיטת קולומביה, זוכה למענקים ופרסים מקרנות אמריקאיות, נהיה למרצה בפרינסטון, מתחתן ומתגרש לאחר ארבע שנים עם יורשת מיליונים, שמנדה אותו לפני מותה מירושה, הופך אותה לדמות בספר, הופך לאזרח אמריקאי חובב פולו, מתחתן עם צאצאית אמריקאית למשפחת אצולה גרמנית, מסיים חייו בהתאבדות בגיל 57.
"אני הולך לישון מעט יותר מהרגיל", כתב במכתב ההתאבדות, אחרי שנטל כדורי הרגעה, סמים ואלכוהול.
אז כאן בירושלים, בחדרו שבמלון, זמן לא רב לפני מותו, הכל היה מהודק ומוקפד ומכסה:
הריבועים בחולצת המשבצות הסוגרת על צוואר, השרוולים הארוכים המסתירים גוף, עד קצה כפות הידיים הגרומות הנראות כציפורני ציפור האוחזות בענף, והמכנסיים המשוכות למעלה מדי, גבוה מעל קו המותן. נו, ילד פולני.
איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם