פלסטיני בשנות ה-40 לחייו, אב לילדים, נעצר במהלך המלחמה. בעת המעצר הוא היה בריא ולא סבל ממחלות. כשנה לאחר מכן מת במתקן כליאה של שירות בתי הסוהר.
בניסיון להבין מה עלה בגורלו, משפחתו ביקשה וקיבלה את התיק הרפואי שלו, ממנו עלה כי במהלך מאסרו איבד כמחצית ממשקלו. הוא הופנה לטיפול רפואי רק בשלב שבו מצבו כבר היה חמור ובלתי הפיך.
מבדיקת החומרים על ידי רופא מומחה מטעם "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", עלה כי על אף שהמנוח הופנה לטיפול רפואי, נמנע ממנו לקבל את הטיפול הקיים שמקובל בישראל. יתרה מכך, הפלסטיני הוחזר למתקן המעצר ושם מצבו הוסיף להידרדר עד למותו.
מבדיקת החומרים על ידי רופא מומחה מטעם "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", עלה כי על אף שהמנוח הופנה לטיפול רפואי, נמנע ממנו לקבל את הטיפול הקיים שמקובל בישראל
מהבדיקה עלה עוד, כי באבחון וטיפול בסטנדרט המקובל בישראל, אפשר היה להציל את חייו.
"קיים חשש ממשי שההתדרדרות הרפואית שהביאה לבסוף למות המנוח נגרמה מהזנחה, אי-טיפול ומחדל לאורך כל שרשרת ההחזקה בעצור, כולל סגלי כליאה ורפואה במתקן הכליאה בו הוחזק ובבית החולים אליו פונה", נכתב במסקנות הבדיקה.
"הוועד ממשיך בטיפול בעניין, בדרישה לברר מה היו הגורמים למצב הרפואי הקשה, לאבחון הלקוי, להידרדרות הקיצונית ולתוצאה הקשה והכל במשמורת המדינה".
זהו רק מקרה אחד מתוך 115 עצורים שמתו במשמורת שב"ס, לרבות במתקן רפואי מחוץ לבתי הכלא, מתחילת 2023 ועד אמצע שנת 2025. מתוך מקרים אלה, 46 עצורים שמתו הם פלסטינים מעזה ומיהודה ושומרון.
בנוגע לאלה שמסווגים כבעלי תושבות ישראלית, לרבות ממזרח ירושלים, שב"ס לא מסרו כמה מהם עצורים ביטחוניים וכמה פליליים, וקשה להתייחס לכך מאחר שבכל שנה ישראלים מתים בשב"ס.
עניין של משמעת
מהנתונים עלה עוד, כי רק בעשרה מקרי מוות הוחלט לנקוט בהליכים משמעתיים ורק מקרה אחד מ-2023 הועבר ליחידה הארצית לחקירות סוהרים במשטרת ישראל. ב-74 מקרים הוקמה ועדה חקירה פנימית בשב"ס.
רק בעשרה מקרי מוות הוחלט לנקוט בהליכים משמעתיים ורק מקרה אחד מ-2023 הועבר ליחידה הארצית לחקירות סוהרים במשטרת ישראל. ב-74 מקרים הוקמה ועדה חקירה פנימית בשב"ס
לפי היחידה לבירור תלונות נחקרים, (מבת"ן), במהלך שנת 2024 מתו ארבעה פלסטינים שנחקרו בשירות ביטחון כללי. "יודגש כי איש מבין הנחקרים שדווח על מותם לא נפטר בחדר החקירות", מסרו עוד.
הנתונים שנמסרו ל"ועד נגד עינויים" מאמתים מספרים דומים שפורסמו בעבר על ידי "רופאים לזכויות אדם", וחושפים את האופן שבו שב"ס מתייחסים למקרי המוות כאירועים שהם לכל היותר עניין משמעתי, וגם זה בחלק קטן מאוד, ולא כאירועים פליליים.
לשם השוואה, בצה"ל מתו 52 עצורים מעזה מתחילת המלחמה ועד אוגוסט האחרון ובכל מקרה כזה נפתחו חקירות בהתאם למדיניות רשמית.
בשב"ס מחויבים להקים ועדות חקירה פנימיות אך מיעוט המקרים שהועברו להמשך טיפול משמעתי בלבד מצביע על טיוח שיטתי. לפי נתיחות לאחר המוות ועדויות של עורכי דין שביקרו בבתי הכלא, מתחילת המלחמה עצורים פלסטינים סופגים אלימות קשה והזנחה רפואית שכוללת הגבלת מזון ומניעת טיפול, בהתאם למדיניות השר לביטחון פנים איתמר בן גביר.
"איפה העין המפקחת?"
"הנתונים האלה מראים שוב שמוות של עצורים במשמורת קורה בכל זרועות הביטחון ותהליכי החקירה וההעמדה לדין לא פועלים. אין אחריותיות ודה-פקטו נוצרת חסינות מהעמדה לדין", אומר נעם גלמן הופשטטר, מנהל המחלקה הציבורית ב"בוועד הציבורי נגד עינויים בישראל".
"הנתונים מראים שמוות של עצורים במשמורת קורה בכל זרועות הביטחון ותהליכי החקירה וההעמדה לדין לא פועלים. אין אחריותיות ודה-פקטו נוצרת חסינות מהעמדה לדין"
"מבחינת שב"ס, מוות של עצור הוא עניין משמעתי ואנחנו אומרים שצריך לפתוח בחקירה פלילית בכל מקרה מוות של עצור במשמורת. זה סטנדרט שמוכר בישראל, ולא רק שלא עושים את זה אלא שיש הצהרה משתמעת שזה יכול להיסגר ברמה משמעתית – וגם זה במיעוט מהמקרים.
![סוהרי יחידת "כתר" באגף שבו מוחזקים מחבלי 'נוחבה' מחמאס בכלא עופר. 28 באוגוסט 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/02/F241008CG431.jpg "סוהרי יחידת "כתר" באגף שבו מוחזקים מחבלי 'נוחבה' מחמאס בכלא עופר. 28 באוגוסט 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)")
"הנורמה היא שלא אמורים למות אסירים במשמורת בנסיבות לא טבעיות וכל מקרה כזה מחייב חקירה פלילית ממצה. זה אינטרס של שב"ס, של שלטון החוק ומחויבות כללית. בנוגע לארבעת העצורים שדווח על מותם ממבת"ן, אם הם לא מתו בחקירה אז איפה כן? הם מובאים משב"ס לשב"כ, ומוחזרים אם הם חיים.
"לא ברור איפה העין המפקחת, ולא רק זו הרפואית. במהלך השנתיים הקודמות נפתחו שתי חקירות פליליות בעקבות בדיקות של מבת"ן, וזה מעט ביחס ליותר ממאתיים תלונות.
"לא ברור איפה העין המפקחת, ולא רק זו הרפואית. במהלך השנתיים הקודמות נפתחו שתי חקירות פליליות בעקבות בדיקות של מבת"ן, וזה מעט ביחס ליותר מ-200 תלונות"
"בשני העשורים הקודמים נפתחו רק שלוש חקירות לאחר בדיקות של מבת"ן, ביחס ל-1,450 תלונות. לא ברור לאן התגלגלו החקירות שכן נפתחו".
תגובות
משירות בתי הסוהר ומהיחידה הארצית לחקירות סוהרים לא התקבלה תגובה.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מאז אירועי ה-7 באוקטובר פתח המבת"ן בבדיקת 6 מקרי מוות של פלסטינים שנחקרו בשב"כ. שני נחקרים מתו בשנת 2023 וארבעה בשנת 2024. בכלל המקרים התבקשה חוות דעת של המרכז הלאומי לרפואה משפטית ובוצעו פעולות חקירה נוספות.
"בשלושה מהמקרים, לאחר בחינת התשתית הראייתית, קבע הממונה על המבת"ן בפרקליטות המדינה, כי לא מתעורר חשד לפלילים ביחס לחוקרי שירות הביטחון הכללי. במקרה רביעי, שגם הוא נבחן על ידי הממונה, הורה בית המשפט על הפסקת החקירה וסגירת התיק לאחר שלא התעורר חשד לפלילים. שני מקרים נוספים עודם מצויים בבחינה."
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואני מבקש להבהיר נקודה אחת: "לא התעורר חשד לפלילים" אין משמעותו כי השב"כ לא עינה את העציר או גרם למותו.
על-פי פסיקת מעוז הדמוקרטיה וזכויות האדם, בג"ץ, מ-1999 (הוועד הציבורי נגד עינויים ואח' נ' מדינת ישראל), אם חוקר מענה עציר (או "מפעיל לחץ פיזי" בלשונו המכובסת של א. ברק), ומתברר בדיעבד שהמצב היה מה שבג"ץ כינה "פצצת זמן מתקתקת", תעמוד לחוקר בדיעבד הגנת הצורך, או סייג הצורך חוק העונשין, ולא יינקטו כנגדו צעדים פליליים כלשהם. במלים אחרות, "לא התעורר חשד לפלילים". זאת בניגוד מוחלט למשפט הבי"ל, האוסר על עינויים וצורות אחרות של התעללות בכל הנסיבות ללא יוצא מהכלל.
מאז 1999 המבת"ן מטהר שרצים כאלה בסיטונות, ובג"ץ מגן על המענים בחירוף נפש.
הרעיון שיש מטרות שמקדשות גם את המעשים המחרידים ביותר הוא לדעתי אבי אבות הטומאה, ויעידו השנתיים וחצי האחרונות.