אילוסטרציה, תלמידות עם מסכות ביום הראשון ללימודים בבית ספר של האו"ם ברמאללה, 6 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
ההסכם עם האמירויות שיתק את הפלסטינים

רמאללה אינה עונה

יחסי חוץ

ההתקרבות המפתיעה בין ישראל לעולם הערבי הותירה את אבו מאזן (ברמאללה) ואת ראשי חמאס (בעזה) ללא מענה ● הליגה הערבית סירבה לגנות את האמירויות, והמנהיגים הפלסטיניים מתקשים לגייס אפילו את הבייס שלהם ● רק מעטים הפגינו נגד "הסכמי אברהם" בשטחים, וגם התקשורת שם קוראת לשינוי אסטרטגיה ● "ייתכן כי האינתיפאדה הבאה תהיה מכוונת כלפי המנהיגים הפלסטינים"

עוד 1,773 מילים
כל הזמן // יום שישי, 16 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ניצן על ההקלטות של מנדלבליט: "אמר ביטוי לא מוצלח; הטענות לסחיטה הזויות ומופרכות"

בכירים בקבינט הקורונה: החלטנו לפתוח את הגנים בערים האדומות כי חששנו שיפתחו אותם שם בכל מקרה ● ישראל ובחריין יחתמו ביום ראשון על הסכם ביניים ● בפרקליטות רואים בחומרה את האיום שהפנה מיקי זוהר כלפי היועמ״ש ושוקלים חקירה ● סמוטריץ׳ ספד ליצחק אילן: מוחל לו על הפצת שקר עליי ● האגודה למען הלהט״ב: מברכים את בנט על ההתבטאות בעדנו, לא די באמירות

עוד 41 עדכונים

מדינת ישראל מתבוססת בתרבות הפוליטית שלה

מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון. והפעם נתבונן בתרבות הפוליטית הנהוגה במדינת ישראל. כן, נגיף הקורונה לא פוסח על נבחרי ציבור. אפילו דונלד טראמפ נדבק, אבל זה לא רלוונטי אלינו. כאן אצלנו השרה גילה גמליאל נדבקה בקורונה ונאחל לה בריאות טובה.

אך לצד האיחולים, היא ועוד מחבריה לכנסת מדגימים את תרבות השקר, הזלזול בהנחיות, מציאת דרכים לעקוף אותן ועוד. אך אין בכך די.

ממשלת ישראל שהוקמה להתמודד עם התפשטות הנגיף מתקשה בקבלת החלטות בהסכמה. חברי וחברות בממשלה מתקשים בהבנת המציאות. ננסה להתעמק בסוגיה.

ישראל מצויה בסגר, כי התחלואה עלתה מעלה מעלה. התחלואה עלתה, כי היו שהתעקשו ללמוד בחברותא, בטענה שהם עושים זאת בקפסולות שמופרדות זו מזו בניילון. כן, מדובר בתלמידי ישיבות, ואכן לימוד תורה וקיום מצוות הם דבר חשוב מאין כמוהו.

אבל בואו נניח למשל שהלימוד בישיבות כמוהו כלימוד במכללות ובאוניברסיטאות. הסטודנטים הלומדים משלמים שכר לימוד וכורעים תחת נטל כלכלי. הם לא לומדים בקפסולות אלא בלמידה מרחוק. הם יושבים לעיתים שעות על שעות מול המחשב כדי להתמודד עם חומר לא פשוט ולהצליח בבחינות ובעבודות האקדמיות, והמרצים והמרצות מתמודדים עם האתגרים האדירים בלמידה מרחוק. כל זאת כי ברור לכולם שהתקהלות כל שהיא באולם סגור וממוזג הסיכוי להדבק ולהדביק הוא פי כמה וכמה.

נניח שהלימוד בישיבות כמוהו כלימוד באוניברסיטאות. הסטודנטים משלמים שכר לימוד, כורעים תחת נטל כלכלי ולא לומדים בקפסולות אלא בזום, כי ברור לכל שהתקהלות באולם סגור וממוזג מסכנת בהדבקה

בישיבות כאמור שיננו ולמדו ואפילו ישנו בישיבה ולא חזרו הביתה. מבלי להיכנס לחוסר השוויון, הם סיכנו את חייהם לשווא כשהתעקשו לעשות כך. לצערנו יש קהילות חרדיות שבהן התעקשו גם להתפלל וגם לחגוג ביחד, וגם מקצת תלמידי הישיבה במלוניות הקורונה התגנבו החוצה והסתובבו בניגוד להוראות ברחובות.

למה זה קורה? איך יכול להיות שמספרי החולים אצל החרדים עולים ואין קול ואין מצפצף? זו לא שאלה אמתית כי התשובה ברורה. לחרדים יש כוח פוליטי אדיר ולצערי התרבות הפוליטית של נבחרי הציבור היא כזאת שהישרדות בקואליציה, ליד סיר הבשר חשובה יותר מחוסנה של החברה והכלכלה.

עד כאן נבחרי הכנסת החרדים, שתוקפים בלי הרף את כל מי שמנסה לתקוף אותם. כעת, אגב, הם כבר לא יכולים לטעון שהתחלואה היא בגלל המפגינים.

לאלה נוספים נבחרי ציבור, שאחת מהם הזכרנו, ונוסיף בחטף את ראש הממשלה שאירח את בנו בפסח, את השר גלנט שאירח את בתו, את שר הבריאות יולי אדלשטיין שאירח חגיגה שלמה רגע לפני כניסת ההנחיות לתוקף, את חבר הכנסת מיקי לוי מיש עתיד, את ראש השב"כ נדב ארגמן, את עוזריו של נתניהו טופז לוק וראובן עזר, שהיו צריכים להישאר בבידוד, את רעיית ראש הממשלה שהזמינה מעצב שיער לביתה ורבים אחרים, בדיוק כפי שיש רבים מבין האזרחים שעושים בדיוק את אותו הדבר. רק בהבדל אחד: נבחרי הציבור חייבים לשמש דוגמה אישית. הטיעון של הגברת נתניהו כי הייתה זקוקה לסידור שיער לרגל צילום סרטון הסברה חשוב מאוד לעטיית מסכה, הוא טיעון שמתאים לילד שנתפס בקלקלתו.

נבחרי הציבור ואזרחים מפרים הנחיות. בהבדל אחד: נבחרי הציבור חייבים לשמש דוגמה אישית. הטיעון של הגברת נתניהו כי נזקקה לסידור שיער לצילום סרטון הסברה לעטיית מסכה, מתאים לילד שנתפס בקלקלתו

יש בישראל אינספור זקנים וזקנות שנמצאים בבידוד וצמאים למישהו שידבר איתם. יש אינספור הורים צעירים בתחילת דרכם, מחוסרי עבודה, שגם אם לא היה סגר לא יכולים להרשות לעצמם ללכת למעצב שיער. הסיפור הזה ממחיש עד כמה קהתה התפישה המוסרית של נבחרי ציבור. אשת ראש הממשלה היא לא נבחרת ציבור, אלא אחת שסובלת מהיותה נשואה לאיש ציבור. אך אין בכך ולו סיבה דחוקה להפר את ההוראות. יתר על כן, במעשה שלה מוכיחה הגברת נתניהו שיש הוראות שהציבור לא יכול לעמוד בהן. אז אדרבא, תועיל לשכנע את בעלה לספור עד עשר לפני כל החלטה לא סבירה שהוא ושותפיו מקבלים. אנחנו נעריך זאת מאוד.

אנחנו, הכוונה לכלל המובטלים ובעלי העסקים הקטנים שמאבדים את עולמם בגלל תרבות פוליטית קלוקלת. חבר הכנסת מיקי לוי, איש עם הרבה זכויות, בעברו קצין משטרה מוערך מאוד, הפר את ההוראות. לאחר שנודע הדבר, הוא התנצל והתפטר מוועדת הקורונה. גם אחרים התנצלו, חלקם, ראש השב"כ למשל, הודיעו שהם לוקחים אחריות מלאה. האמת שזו התנהגות לא ראויה והתנצלות היא פתרון של מורמים מעם. מה פירושה של לקיחת אחריות? במדינות רבות בעולם הדמוקרטי כשנבחר ציבור מפר חוק הוא מתפטר מתפקידו. כמובן רצוי שנבחר הציבור יעמוד בכללי ההתנהגות ולא יפר חוק. אך הנה כי כן זו עוד דוגמה לתרבות קלוקלת.

איך שלא נסתכל על זה, נראה את נבחרי הציבור ששלחנו לכנסת מי בצורה אקטיבית ומי בצורה פסיבית, מתנהלים כמורמים מעם. הן מעל לחוק, והן מעל לאתיקה ולמוסר. שפת הדיבור שלהם במליאה ובעיקר ברשתות החברתיות היא זולה, לא מכבדת ולא מכובדת. הם משקפים את התרבות הרווחת בחברה הישראלית. תרבות שבה יש דרכים לעקוף חוקים, ועל מוסר ואתיקה, הס מלדבר.

הציוצים והפוסטים הם התכלית, הם משחררים את השדים מהבקבוק הפוליטי. שפה ירודה, שליפות מהמותן והכל כדי לזכות בעוד לייק, בעוד תשומת לב.

ועוד הערה למקבלי ההחלטות, אתם מקבלים החלטות על סגר כללי שחונק את כולם ללא הצדקה. אתם יוצאים מהנחה שיש כסף עד אינסוף בקופה הציבורית וזה לא נכון. זו לא הפעם הראשונה שהקופה מתדלדלת בשל החלטות שגויות, אך זו הפעם הראשונה שאנחנו לא יודעים עד מתי המצב הזה ימשך. לפיכך, יש לעשות עבודה מתכללת ולאפשר לכל מי שיכול להתפרנס במצב הקיים, מבלי לסכן את עצמו ואת האחרים, לעבוד ולהתפרנס. אגב אני מעריך שיש רבים שעושים זאת, כי הם איבדו אמון בהחלטות הממשלה.

במדינות רבות בעולם הדמוקרטי כשנבחר ציבור מפר חוק הוא מתפטר מתפקידו. כמובן רצוי שנבחר הציבור יעמוד בכללי ההתנהגות ולא יפר חוק. אך הנה כי כן זו עוד דוגמה לתרבות קלוקלת

ולמרות הכל זה הבית שלנו, קבלו את ההערות באהבה, למרות שבתרבות שלנו אוהבים רק לייקים. בואו נצא מהקופסה ונלמד לעשות טוב משותף.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 870 מילים

ראיון מי טו, במחנה הריכוז

ספר זיכרונות המתאר בגלוי התעללות מינית בנשים במחנות הנאציים סוף סוף רואה אור ● הלן אפשטיין, מומחית לטראומה של בני הדור השני, פרסמה את כתב היד של אמה המנוחה פרנסי רבינק אפשטיין, שנדחה באמצע שנות ה-70 משום שהקדים את זמנו ● "המסר שלה אליי נראה ברור. להיות אישה פירושו להיות פגיעה. עניינים של חיים ומוות יכולים להיות מוכרעים בשבריר שנייה"

עוד 1,157 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 18 ימים לבחירות

הרוסים באים, אבל הפעם התקשורת מוכנה

עוד שבוע שבו הפער בסקרים מתרחב לטובת ביידן ● עוד שבוע שבו טראמפ ממשיך לזלזל במגפת הקורונה ומזיק לסיכוייו ● שבועיים וחצי לפני הבחירות, ארה"ב נערכת לבליץ אחרון של פייק ניוז והפתעות של הרגע האחרון ● אבל מלבד שימוע מנומנם למועמדת לבית המשפט העליון והבטחות של טראמפ לנשק את כולם, הפעם ניכר שהתקשורת לא מתמסרת לתרגילי הנשיא

עוד 1,891 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
סְחִיטָה

לפוליטיקה הישראלית, "ליל הקלטת הלוהטת" הוא כמו נבואה במיתולוגיה, שנועדה להתגשם ולהרוס את חיי הנוגעים בדבר ● "הקלטת הלוהטת" החדשה, זו שמסתובבת עכשיו בצורת קבצי קול מהטלפון של אפי נוה, מעלה שוב את "הבכיר בליכוד, מוקף בחבורה של פושעים" - והפעם זו לא הכפשה פוליטית נגד דוד לוי

עוד 1,077 מילים

"יש לך הרבה עזרה, אתה מקשיב לכולם, ואז אתה קובע את המהלך"

צוות הסדרה "הבית הלבן" התאחד לשחזור פרק בסדרה, שמתכתב עם משבר הטילים בקובה, ומלמד משהו על זהות האיש שצריך להיות נשיא ארצות־הברית.

הלילה שודר פרק האיחוד של סדרת המופת שיצר ארון סורקין, "הבית הלבן", שעסקה בנשיאותו של הנשיא הדמוקרטי ג'ד ברטלט (אותו גילם מרטין שין). בפרק משחזרים השחקנים על בימת תיאטרון את אחד מפרקי העונה השלישית של הסדרה, "הארטספילד לנדינג".

האיחוד של צוות הסדרה והפקת הפרק היו יוזמה של עמותה שמטרתה היא להגדיל את שיעור המצביעים בבחירות. כיוון שכך, חלק ניכר מעלילת הפרק, שעובד וצולם כמחזה בתיאטרון, נסוב סביב הצבעה שנערכת סמוך לבחירות לנשיאות בעיירה הבדיונית הארטספלד לנדינג, שהצליחה פעם אחר פעם לנבא את זהותו של הזוכה בבחירות. בין מערכות המחזה שולבו קטעים שבהם פנו שחקנים ודמויות מרכזיות בפוליטיקה האמריקנית, ובהן הנשיא לשעבר ביל קלינטון, הגברת הראשונה לשעבר מישל אובמה, והשחקן והמחזאי זוכה פרס הפוליצר (על המחזמר שכתב, "המילטון") לין־מנואל מירנדה, פנו לצופים וקראו להם להצביע.

פרק האיחוד נועד לעודד את האזרחים האמריקנים להצביע. לכן חלק ניכר מעלילת הפרק נסוב סביב הצבעת דמה סמוך לבחירות לנשיאות בעיירה הבדיונית הארטספלד לנדינג, שניבאה שוב ושוב את זהות הזוכה

הפרק נפתח כאשר מודיע ראש הסגל, ליאו מקגארי (בפרק המקורי גילם אותו השחקן ג'ון ספנסר, שנפטר סמוך לסיום הסדרה, ולכן גילם אותו הפעם השחקן סטרלינג קיי בראון) לנשיא ברטלט, כי לאור ניסוי טילי פטריוט שעורך הצבא של טאיוואן, סין הכריזה על ריכוז כוחות צבא גדולים לתרגיל צבאי. תרגיל שעלול, כפי שאירע במלחמת יום הכיפורים, לשמש כמסווה לפלישה סינית לטאיוואן.

מקגארי, בעברו טייס קרב בחיל האוויר שלחם בווייטנאם, היועצת לביטחון לאומי, ד"ר ננסי מקנאלי, ויו"ר המטות המשולבים, אדמירל פרסי פיצוואלס, ממליצים בתגובה לנשיא לשלוח שתי קבוצות קרב של נושאות מטוסים למצר טאיוואן, בכדי להרתיע את הסינים מפלישה שכזו. ברטלט מקבל את ההמלצה.

המתיחות עם סין מוצגת לצופים כדומה למשחק שחמט, והנשיא אף משחק במהלכה שני משחקי שחמט במקביל עם שניים מאנשי צוותו, סם סיבורן וטובי זיגלר. כשאחד מהם מנסה להבין מהי האסטרטגיה של הנשיא במשבר מול הסינים, מבקש ממנו הנשיא להסתכל "על כל הלוח".

מדוע, שואל סיבורן את ברטלט, להציב את נושאות המטוסים במצר טאיוואן, בעמדה שבה עלול הצבא הסיני לתקוף אותן.

"האם הן במצר?" שואל הנשיא.

"הן בדרך", משיב סיבורן.

"האם זה אותו הדבר?", שואל ברטלט.

האיום בהצבת כוחות צי אמריקניים בעמדות מהן יוכלו לתקוף את סין, כך מתברר, מספיק בכדי שהסינים יסכימו לפשרה מדינית.

"טעויות בחישוב, אי־הבנה והסלמה"

המתיחות עם סין מזכירה במובנים רבים את משבר הטילים בקובה, שהתרחש החודש לפני 58 שנים, בין ברית־המועצות לארצות־הברית. ראשיתו של המשבר ב־16 באוקטובר 1962, כאשר גיחת צילום אווירית חשפה לביון האמריקני שבקובה נבנים אתרי שיגור טילים קרקע־קרקע המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים.

המתיחות עם סין מזכירה את משבר הטילים בקובה, שהתרחש החודש לפני 58 שנים בין בריה"מ לארה"ב, והחל כשגיחת צילום אווירית חשפה לביון האמריקני שבקובה נבנים אתרי שיגור טילי קרקע־קרקע המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים

בספרו המרתק "איך נמנע העימות" (הוצאת עם עובד, 1970) תיאר רוברט "בובי" קנדי כיצד ניהל אחיו הגדול, נשיא ארצות־הברית, ג'ון פ. קנדי, את המשבר. כשנבחר לנשיאות מינה הנשיא קנדי את אחיו בובי לתפקיד התובע הכללי של ארצות־הברית, ומתוקף כך, במהלך המשבר לקח האח הצעיר חלק בכל הדיונים וישיבות הקבינט. ספרו (שפורסם לאחר שנרצח, בדומה לאחיו, בידי מתנקש בשנת 1968), אם כן, הוא חשוב גם בשל העובדה שלמחבר היתה בנקודת מבט ייחודית על האירועים.

שלא כקודמו בבית הלבן, דווייט אייזנהאואר, שהיה חייל, מפקד ומבכירי המצביאים במלחמת העולם השנייה – הגיע קנדי לנשיאות כפוליטיקאי מנוסה אך כאזרח מובהק. אמנם במהלך מלחמת העולם השנייה שירת קנדי בהצטיינות כקצין צי בדרגת סגן, ואף פיקד באומץ על טרפדת במערכה באוקיינוס השקט, אולם שירות זה כקצין זוטר היה כל הרקע הביטחוני שהיה לו בעת שנבחר לנשיאות.

והנה, מצא עצמו קנדי נדרש לנהל את המדיניות האמריקנית באחד המשברים הביטחוניים החמורים ביותר שבהם עמדה מעודה. חששו העיקרי היה מפני:

"טעויות בחישוב, אי־הבנה והסלמה מצד אחד, גורמות לתגובת־נגד. שום פעולה נגד יריב חזק אינה נעשית בחלל ריק" (עמוד 75).

בטרם תקיפה יש למצות חלופות אחרות

בישיבת הקבינט "הגנרל דויד מ. שופ, מפקד חיל־הנחתים, סיכם את הרגשת כולם: 'אתה נמצא במצב ביש, אדוני הנשיא'. הנשיא ענה מיד: 'אתם נמצאים בו יחד אתי'. כולם צחקו". (עמוד 23).

אבל למרות ההומור, האווירה היתה מתחוה מאוד.

"הגנרל קרטיס לה־מאי, ראש מטה חיל־האויר, טען נמרצות כי הכרחית התקפה צבאית" (עמוד 22).

לאורך הקריירה שלו היה לה־מאי הלוחמני, ממנו שאב סטנלי קובריק השראה כשעיצב את דמות הגנרל בסרט הנפלא "דוקטור סטריינג'לאב", מאמין גדול בהפעלת כוח אווירי ובמה שיכול כוח צבאי להשיג. במגבלות הכוח, הוא פחות הכיר.

לאורך הקריירה שלו היה לה־מאי הלוחמני, ממנו שאב סטנלי קובריק השראה כשעיצב את דמות הגנרל בסרט הנפלא "דוקטור סטריינג'לאב", מאמין גדול בהפעלת כוח אווירי ובמה שיכול כוח צבאי להשיג. במגבלות הכוח הוא פחות הכיר

יו"ר המטות המשולבים, הגנרל מקסוול טיילור, שפיקד בשעתו על הדיביזיה המוטסת ה־101 שצנחה מאחורי קווי הגרמנים בנורמנדי במלחמת העולם השנייה, היה מעט מתון יותר, אבל ככלל תבעו הגנרלים מהנשיא כי יורה על תקיפת האתרים בקובה. בשל כך, מתח המחבר ביקורת נוקבת בספר על הראייה הצרה שהפגינו בכירי הצבא, וציין שהנשיא קנדי התאכזב לגלות שמפקדי הצבא,

"חוץ מן הגנרל טיילור – לא נתנו כנראה דעתם כראוי על המשמעויות המתחייבות מהצעדים שהציעו" (עמוד 72).

למרות תביעת מפקדי הצבא לתקוף, הנשיא קנדי ביקש תחילה למצות אופציות אחרות, ובהן מצור ימי,

"שאפשרו יותר גמישות ופחות התחייבות מאשר בהתקפה צבאית" (עמוד 23).

שכן, הנשיא קנדי הבין כי:

"אם אנו נבצע מהלומת־אויר נגד קובה, וברית־המועצות תגיב בהתקפה על תורכיה, תהיה נאט"ו כולה מעורבת. ומיד יצטרך הנשיא להחליט אם להשתמש בנשק גרעיני נגד ברית־המועצות, והמין האנושי כולו יימצא בסכנה" (עמוד 58).

לאורך כל המשבר הנשיא נהג כמי שאינו מוטרד מפני הצעד הראשון, כי אם מפני:

"ההסלמה משני הצדדים אל הצעד הרביעי והחמישי – ולא נגיע אל הששי, משום שלא תהיה עוד נפש חיה לעשות צעד נוסף. עלינו לזכור שאנו עולים על דרך מסוכנת ביותר" (עמוד 59).

במפגן מנהיגות ואסטרטגיה מרשים הצליחו הנשיא קנדי וממשלו להביא לפתרון המשבר ולנסיגת הרוסים מקובה.

לאורך המשבר הנשיא נהג כמי שאינו מוטרד מפני הצעד הראשון, כי אם מפני "ההסלמה משני הצדדים אל הצעד ה-4 וה-5". במפגן מנהיגות ואסטרטגיה מרשים הצליחו הנשיא קנדי וממשלו להביא לפתרון המשבר

למרות שהמתיחות בין ארצות־הברית לסין, שמתכתבת עם "משבר הטילים בקובה" היא החלק המותח בפרק, הרי שבמרכזו עומדים עצם התהליך הדמוקרטי, טיב המועמדים והצורך, בראיית סורקין, שנשיא ארצות־הברית יהיה אדם בעל שיעור קומה. ברטלט למשל, שיצר סורקין, הוא ד"ר לכלכלה זוכה פרס נובל, שהצטייר כאסטרטג מעולה.

בראשית העונה השישית למשל, הוא הוא ביקש ליזום משא ומתן בתיווך אמריקני בקמפ דייוויד בין ישראל לפלסטינים. סמוך למועד קיום השיחות ביצע ארגון טרור פלסטיני פיגוע והרג בכירי ממשל אמריקנים שביקרו ברצועת עזה. הנשיא חיפש מתווה שיאפשר לו מחד גיסא לקיים את השיחות, ומאידך גיסא להגיב באופן נחרץ על הפיגוע. הפתרון שהגה היה יצירתי. בעוד הצדדים מתיישבים לשולחן המשא ומתן, הודיע במסיבת עיתונאים יו"ר המטות המשולבים החדש, הגנרל ניקולס אלכסנדר, יוצא הכוחות המיוחדים של צבא היבשה (בדומה ליו"ר הנוכחי, הגנרל מארק מילי), כי מטוסי קרב של הצי תקפו מחנות אימונים של הארגון בסוריה. הפלסטינים, שהיו מבטלים את בואם לשיחות לו היתה התקיפה מתרחשת בטרם הגעתם, "סונדלו" ונאלצו להישאר.

גם לנבחרת שמקיפה את הנשיא יש משמעות. יוסי לוי, יועץ אסטרטגיה ותקשורת, הסביר בראיון לפודקאסט "פרות קדושות" לפני כחודשיים את ההבדל בין יועץ לעוזר של ראש מדינה. היועץ, הדגיש לוי, הוא מי שיכול לומר למנהיג שהוא טועה, ואף להזהיר אותו "תשמע, אתה הולך לכיוון לא נכון. צריך לעשות ככה ולא ככה". העוזר, להבדיל, הוא מי שהמנהיג יאמר לו "אתה תעשה כך וכך!". השאלות שהוא עשוי לשאול עוזר שכזה הן טכניות בלבד.

איך אתה עושה זאת, שאל סיבורן את הנשיא ברטלט בסוף הפרק.

"יש לך הרבה עזרה, אתה מקשיב לכולם, ואז אתה קובע את המהלך", השיב.

מי שינצח בבחירות בנובמבר, צריך להיות אדם שיודע, כמו הנשיא קנדי במקרה של משבר הטילים וכמו ברטלט בסדרה, לרכז סביבו קבוצה איכותית מאוד של יועצים, לא עוזרים, להקשיב להם ולהחליט נכון.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,209 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"צריך לשתף פעולה עם האשפוז החרדי המחתרתי"

חשיפת מערך האשפוז הביתי המחתרתי לחולי קורונה חרדים מעוררת תגובות מפתיעות ● חולים כרוניים מדווחים כי הם חוששים להגיע לבתי חולים בעידן הקורונה, ואינם מקבלים את הסיוע הדרוש להם בביתם ● במקביל, מומחים קוראים למדינה לאמץ את המודל החרדי הסודי - במקום להילחם בתופעה ● "כל העולם הולך לשם, וגם במערכת בארץ יודעים שזה מה שצריך להיות פה. חייבים להעביר את האשפוז לבתים"

עוד 1,493 מילים ו-1 תגובות

היועמ"ש קבר את הפרשה החמורה ביותר נגד ראש ממשלה אי פעם

החלטת מנדלבליט שלא לחקור את נתניהו בפרשת המניות מבטאת ליקוי מאורות מוחלט בצמרת מערכת אכיפת החוק כולה ● אין דרך להצדיק את החלטתו של מנדלבליט - משפטן הגון אינו יכול לעמוד מאחוריה ● ועל אף שהגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה בעודו מכהן; ועל אף שהתביעה בראשותו תנהל משפט נגד נתניהו - דווקא ההחלטה הזו תירשם כחשובה ביותר בקריירה שלו ● פרשנות

עוד 1,346 מילים ו-2 תגובות

הקסם של כפר קאסם: העיר שהחלימה מקורונה

לפני חודש, העיר כפר קאסם רשמה את שיעור ההדבקה השני בגובהו בישראל ● מאז, הנתון נמצא בירידה מתמדת, ואנשי העיר מתגאים בתוצאות שהשיגו - בלי יח"צ או ספינים על הנתונים ● מנהיגים מקומיים הדירו את רגליהם מחתונות, והתקשרו אישית לתושבים והפצירו בהם לציית להנחיות ולהיבדק במידת הצורך ● כעת מנסים להתמודד שם עם המחיר הכלכלי של המשמעת המקומית

עוד 1,532 מילים

לאוצר יש 80 מיליון שקל שיכולים לסייע לסביבה, ולמובטלים

עשר האגורות שכל ישראלי משלם בסופר על שקית פלסטיק הצטברו כבר לסכום דמיוני של 80 מיליון שקלים, שאמורים להיות מוחזרים לסביבה ● אך השבוע נחשף כי הכסף הזה מעלה אבק בקופת המדינה ● במקביל, דוח חדש שפך אור על היקף זיהום הפלסטיק המטורף בחופים - שחלק ניכר ממנו נגרם מאותן שקיות ● זה הרגע שבו אפשר לגייס צעירים לניקיון המדינה, ולהפחית את הזוהמה - וגם את האבטלה

לא צריך להיות מחבק עצים או "ירוק מקצועי", כדי להתפלץ מכמויות הפסולת שמעטרות את השטחים הפתוחים בישראל. באופן כללי, אנחנו חיים במדינה שחלקים גדולים ממנה נראים כמו מזבלה מאולתרת. העובדה הזו מיוחסת בדרך כלל לשילוב בין שלושה גורמים: ההרגלים הקלוקלים של הישראלי המטנף; האכיפה העלובה; ומחסור בתקציב. והנה, השבוע התברר שדווקא יש כסף. הרבה כסף, שמיועד במיוחד לעניין הזה. רק שהוא שוכב בלי תזוזה ולא נעשה בו שימוש.

זה קרה במהלך דיון בוועדת הפנים והסביבה, שעסק בחוק השקיות שנחקק לפני כ-4 שנים. החוק, עתיר כשלים ובעיות בפני עצמו, קובע שהמס הצנוע (עשר אגורות) שמושת על כל ישראלי שלוקח שקית בקופה, אמור לחזור אל הציבור באמצעות קרן הניקיון שתשתמש בכסף שיצטבר לטובת מימוש מטרות החוק, ובראשן הסברה על חשיבות הפחתת השימוש בשקיות, וניקיון המרחב הציבורי.

נציגי האוצר והמשרד להגנת הסביבה עדכנו בישיבה כי בקרן הצטברו עד כה 80 מיליון שקלים, שמחכים שמישהו יעשה איתם משהו. סכום כמעט דמיוני בימים שבהם אין תקציב מדינה, ושמשרדי הממשלה נאנקים תחת קיצוצים באדיבות משבר הקורונה. "יש גבול כמה צריך להוציא על קמפיינים של הסברה", אמר נציג האוצר בישיבה, וצדק: לא צריך הסברה. צריך פשוט לנקות. ואם כדי שזה יתאפשר צריך לערוך התאמות מסוימות בנוסח החוק – אזי הגיע הזמן לעשות את זה.

"יש גבול כמה צריך להוציא על קמפיינים של הסברה", אמר נציג האוצר בישיבה, וצדק: לא צריך הסברה. צריך פשוט לנקות. ואם כדי שזה יתאפשר צריך לערוך התאמות מסוימות בנוסח החוק – אזי הגיע הזמן לעשות את זה

באורח סמלי, יממה לאחר הדיון בכנסת התפרסם דוח הניטור השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים והמשרד להגנת הסביבה, שמיפה את מצב הפסולת בחופים.

הממצאים: כ-70% אחוז מהפסולת בים ובחופים עשויה מחלקי שקיות ואריזות פלסטיק. כן, אותן שקיות שהישראלים עדיין צורכים יותר ממיליארד מהן בשנה, למרות החוק; אותן שקיות שבמערכה הראשונה נקטפות בסופר, ובמערכה האחרונה מתגלגלות בוואדי או מייצרות מרבד פלסטיק דוחה בים.

לכאורה, אלה ימים של סגרים ארציים וקורונה, והכל נדחק מפני המאבק במגפה העולמית שהכתה גם בישראל. למעשה, זה בדיוק הזמן ליוזמות יצירתיות ולניצול של המשבר הכלכלי הגדול כדי לבצע דברים שקשה יותר לקדם בימי שגרה.

ברשות הטבע והגנים כבר זיהו את ההזדמנות, ומגייסים בימים אלה 500(!) "בלתי מועסקים" – כאלה שנפלטו ממעגל התעסוקה באדיבות הנגיף ומשוועים לפרנסה – במסלולים של ניקוי שמורות טבע ושימור אתרי עתיקות.

ברשות הטבע והגנים כבר זיהו את ההזדמנות, ומגייסים בימים אלה 500(!) "בלתי מועסקים" – כאלה שנפלטו ממעגל התעסוקה באדיבות הנגיף ומשוועים לפרנסה – במסלולים של ניקוי שמורות טבע ושימור אתרי עתיקות

אלפי חיילים משוחררים יושבים בבית בלי שקל, משום שגם אם עבדו מאז השחרור, אך לא הספיקו לצבור 6 חודשי עבודה, אינם זכאים לדמי אבטלה. הם פוטרו או הוצאו לחל"ת כמו כולם, אך לא נהנים מרשת ביטחון וכמהים לעבודה.

זה הזמן לשלוף את 80 מיליון השקלים מעלי האבק שהצטברו בקרן הניקיון, לגייס מאות חיילים וחיילות משוחררים ו"סתם" מובטלים, ולשגר אותם לנקות את המדינה – את הוואדיות, את השדות ואת החופים מפסולת בכלל, ומשקיות בפרט. למרבה הצער, מסתמן שבתחום הזה אף פעם לא תחסר כאן תעסוקה.

אילוסטרציה, הפרדת פסולת ביתית בשקיות פלסטיק מהסופר, לקראת מיחזורה (צילום: Nati Shohat / Flash 90)
אילוסטרציה, הפרדת פסולת ביתית בשקיות פלסטיק מהסופר, לקראת מיחזורה (צילום: Nati Shohat / Flash 90)
עוד 467 מילים

פוסט שפרסם בית החולים איכילוב הסעיר את כל המדינה: אנסטסיה קלין, בת 52, ערירית וחסרת מעמד, הלכה לעולמה בסוף השבוע כתוצאה מחבלות חמורות בכל גופה ● הפוסט גם הצביע על החשוד לכאורה באלימות נגדה - בן זוגה, שאף הפר מעצר בית כדי להגיע לבית החולים ולהשלים את המשימה ● אמיר בן-דוד יצא לחקור את המקרה ונותר עם שאלות המטילות ספק בנכונות הסיפור כולו

עוד 5,082 מילים ו-4 תגובות

מפגינים נגד נתניהו רוססו בגז בחולון, צלם אחד הוכה

מנדלבליט סגר את תיק המניות של נתניהו ● הכנסת אישרה את ההסכם עם האמירויות, המשותפת התנגדה ● הסתדרות המורים נגד פתיחת הגנים ● אדלשטיין: "באירופה מדברים על סגרים" ● הקבינט אישר פתיחת גנים ועסקים ללא קהל מיום ראשון ● בעלי עסקים קטנים בתל אביב הפגינו נגד הסגר ושרפו סחורה ● דרעי מציע חתונות של עד 200 איש

עוד 61 עדכונים

נציב שירות המדינה נרתם למאבק נתניהו נגד מינוי פרקליט המדינה

מובן מאליו מדוע הותרת מערכת אכיפת החוק בידיהם של ממלאי מקום היא חדשות רעות ליציבותה ולחוסנה של המערכת ● וכשמדובר במערכת אכיפת החוק - עם ראש ממשלה הנאשם בפלילים - המדובר בעיוות דין של ממש ● למאבק נתניהו למנוע מינוי פרקליט מדינה הצטרף עתה הנציב הרשקוביץ ● העימות שנגלע השבוע בינו לבין היועמ"ש ושר המשפטים עוד עשוי להסתיים בבג"ץ ● פרשנות

עוד 1,006 מילים

מעקב "פוליטיקה מצערת ומיותרת, ולא מעט פייק"

סערה בעקבות הפרסום בזמן ישראל, לפיו ראשת מועצת ירוחם לא באמת "ניצחה את הקורונה" ● אחרי שראש עיריית רמת גן תקף אותה בסופ"ש, ראש רשות נוסף אומר היום: "דיווחים מוקדמים או מופרזים על ניצחונות פוגעים באמון הציבור" ● במקביל, גורמים בירוחם מבקרים את התנגדותה לשלוח חולים צעירים למלוניות ● אוחנה בתגובה: "לשלוח בני 17 למלונית ללא השגחה זה לא חינוכי"

עוד 1,062 מילים

סיבוכי מחלת הקורונה, הסגרים, אמצעי הריחוק החברתי, ביטול טיפולים רפואיים בשל הוראות משרד הבריאות, וחשש החולים להגיע למקומות צפופים ● כל אלה גורמים לנזקים עצומים לבריאות הציבור בתחומים רבים ● לרגל יום הראייה הבינלאומי, רופאים מספרים לזמן ישראל על הפגיעות שהנחיות הקורונה מזמנות לאחד האיברים המרכזיים בגוף - העיניים - ומזהירים מעלייה חדה בהיקף בעיות הראייה בארץ

עוד 1,231 מילים

כלכלת הקורונה המחיר האמיתי יורגש רק בעוד שנים

"צר לי על הצעירים", אומרת הפרופסור לכלכלה אליס ברזיס, "נטל המס שהם ישלמו יהיה גבוה" ● "זה הולך להיות מאתגר מאוד", מסכימה דפנה אבירם-ניצן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "ואלה שנכנסים עכשיו לשוק העבודה ישלמו הכי הרבה" ● המומחיות מזהירות ממחדלי הממשלה בתחום הכלכלה, והצעירים הישראלים עמם שוחחנו כבר מנמיכים ציפיות מהחיים בארץ ● כך ייפגע המשק הישראלי למשך עשורים

עוד 1,411 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה