אם ייצא משהו טוב מכל הטרללת שעוברת על ישראל בימים קשים אלה, הרי אלה הדיבורים על הצטרפות מפלגת רע"ם לקואליציה. אומנם זה רק דיבורים, וגם יהיה לזה מחיר כבד – הסכמת חלק מערביי ישראל לחוקי השחיתות, אבל עצם הדיבורים על כניסתם של הערבים למסדרונות השלטון שוברת את תקרת הזכוכית.
אם ייצא משהו טוב מהטרללת, הרי אלה דיבורי הצטרפות מפלגת רע"ם לקואליציה. אומנם דיבורים, וגם להם יהיה מחיר כבד – הסכמת חלק מערביי ישראל לחוקי השחיתות, אבל עצם הדיבור על כך שובר את תקרת הזכוכית
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
ודווקא בידי מי שמכנה עצמו המחנה הלאומי, שמתהפך לנגד עינינו להיות המחנה הפוסט-ציוני, הנשען של שני כוחות, שלמצער אפשר לקרוא להם לא ציוניים – כמו החרדים והערבים. בעניין חוקי השחיתות, הם מצטרפים לגוש הימין, ואם זה טוב ליהודים זה טוב גם להם.
מי שסובב בכפרים הערביים בסבבי הבחירות האחרונים לא צריך להיות מופתע.
"אנו רוצים להיות כמו החרדים", אמר לי מי שהכרתי בעבר כאיש בל"ד הלאומנית באחד מכפרי הגליל."אם הם לא ציוניים, ומקבלים תקציבים, למה זה צריך להיות רע לנו?"
החלום הרטוב שלו היה שהמשותפת בממשלה של גנץ תקבל את וועדת הכספים.
והנה, ביבי, על פי הפירסומים שלא הוכחשו – מציע למנסור עבאס להיות שר, ומה שהיה כבר לא יהיה. חדל סדר זועביז, והנזל והאוזר יישבו עם "תומכי טרור" ושום דגל ישראל מפואר מתנוסס בגאון לא ישנה זאת.
המשותפת קרוב לוודאי לא תתפלג אבל עובר עליה משבר המתחייב מן הלקחים בחברה הערבית מן הסער הערבי ומקריסת הרשות הפלסטינית. בסער הערבי הם למדו שטוב להם בישראל, והרשות הפלסטינית הראתה להם שלא לעלות על ספינה טובעת.
"הבעיה הפלסטינית לא מעניינת אותנו. אנו מתעניינים רק בעצמנו", אמרו לנו מרואייני רחוב בכפר קאסם. "הבעיה הפלסטינית היא הבעיה של היהודים".
וזו בדיוק משמעות דבריו של מנסור עבאס באחד הריאיונות אתו, למי שיודע לקרוא בין השיטין.
מה ששמר על האחדות הרופפת של המשותפת עד עכשיו היה הזיהוי הפלסטיני שלה. עבאס הולך בעקבות מצביעיו ואומר למעשה:
"אני ערבי, ולא פלסטיני".
שאר חלקי המשותפת מתקשים להיפרד מן ההגדרה הפלסטינית.
"אנו רוצים להיות כמו החרדים", אמר לי מי שהכרתי בעבר כאיש בל"ד הלאומנית באחד מכפרי הגליל."אם הם לא ציוניים, ומקבלים תקציבים, למה זה צריך להיות רע לנו?"
הזיהוי של עבאס "אני ערבי, חלק מן הממשל הישראלי" מבשר את השלב הבא – "אני ישראלי", אבל עד שנגיע לכך, על הישראלים האחרים להוכיח שהם רוצים בכך.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
"איך אפשר לעשות שלולית חורף ומצפור, ומטר משם אירוע של רכבי גודזילות?"
"הדרך הטובה ביותר עבורי לצלוח את המצב המחורבן הזה, היא לקבל אותו בלי ויכוח. סיגלתי מעין צ'יל שלא אופייני לי. מתברר שאני חזקה יותר ממה שחשבתי"
בת 51 מקיבוץ כיסופים. אם יחידנית. פונתה למלון בים המלח
איך הגענו מגשר המכביה דרך אסון מירון לשבעה אוקטובר?
אפרים קישון זצ"ל, נביא, גאון, סופר, הומוריסטן ובמאי, חזה כבר ב-1974 את גשר המכביה, את אסון קריסת גשר שפירים, את אסון קריסת אולם החתונות ורסאי, את אסון מירון ואת יתר הכשלים הישראליים האופייניים.
מוטי קלינמן הוא גימלאי משטרה, עסק בגיוס והפעלת מתנדבים, ובקשרי משטרה-קהילה.
בחזרה לעידן המוזהב
המתקפה האיראנית לא ניסתה לשחזר את הפתעת ה-7 באוקטובר. זו הייתה כוריאוגרפיה כמעט מתואמת בין ישראל לאיראן שדווחה ימים מראש, ודחקה את החטופות והחטופים לשולי סדר היום.
* * *
כאשר מודיעים לו מראש על אודות מתקפה מתוכננת, לא באמצעים מתוחכמים במיוחד – צה"ל מסוגל להתמודד ולסכל אותה, ולא לחזור על תסריט ה-7 באוקטובר. כך עולה מאירועי הימים האחרונים.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם