המלחמה בתימן – האם (גם) מדרום תיפתח הרעה?

תומך של המורדים החות'ים, אוחז בדגל ירוק לאות תמיכה בהם בצנעא, תימן, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Hani Mohammed)
AP Photo/Hani Mohammed
תומך של המורדים החות'ים, אוחז בדגל ירוק לאות תמיכה בהם בצנעא, תימן, אוקטובר 2020

תימן, המצויה לכאורה בשוליו של העולם הערבי, עומדת בשנים האחרונות במוקד של דרמה אזורית ומעוררת דאגה גוברת מצד הקהילה הבינלאומית.

אירועי האביב הערבי לא פסחו עליה, אף שעוד קודם לכן המדינה התמודדה עם מתחים ושסעים פנימיים חריפים. גלי המחאה במהלך 2011, שהתמקדו במצב הכלכלי הקשה, הביאו להתפטרותו של הנשיא עלי עבדאללה צאלח בפברואר 2012 והעברת הסמכויות לסגנו מנצור אל-האדי. למרות זאת, המתחים הדתיים, שבטיים ועדתיים שמאפיינים את תימן הוצפו וגרמו למערבולת דמים, שהנשיא החדש לא יכול היה להשתלט עליה.

המורדים החות'ים, הממוקמים בעיקר בצפון, השתלטו בספטמבר 2014 על הבירה צנעא, מה שחייב את הנשיא לברוח לסעודיה. אל החות'ים חבר הנשיא המודח צאלח, שראה בכך הזדמנות לשקם את מעמדו.

המורדים החות'ים, הממוקמים בעיקר בצפון, השתלטו בספטמבר 2014 על הבירה צנעא, מה שחייב את הנשיא לברוח לסעודיה. אל החות'ים חבר הנשיא המודח צאלח, שראה בכך הזדמנות לשקם את מעמדו

הצלחתם של החות'ים בשדה הקרב, ובעיקר השתלטותם באפריל 2015 על עיר הנמל חודידה, הנושקת למיצר באב-אלמנדב, אילצה את הזירה האזורית להיערך בהתאם על מנת להשיב מלחמה שערה.

סעודיה, שרואה בתימן את החצר האחורית שלה, הצליחה לגייס קואליציה אזורית מרשימה. זו כללה תשע מדינות נוספות: מצרים, ירדן, סודאן, מרוקו, סנגל, איחוד האמירויות, קטאר, כווית ובחריין.

במרץ 2015 החל מבצע "סערה נחושה", שמטרתו למנוע את השתלטות החות'ים, הנתמכים על ידי איראן, והשבת השלטון לידיו של הנשיא האדי. שני השחקנים העיקריים בקואליציה זו היו סעודיה ואיחוד האמירויות (או ליתר דיוק: שני יורשי העצר, MBS ו – MBZ). איראן, יש לציין, מעורבת בתימן מזה שנים רבות, אולם הגבירה את מעורבותה והסיוע לחות'ים מתחילתה של מלחמת האזרחים בספטמבר 2014. היא מספקת ייעוץ צבאי, אמצעי לחימה מתקדמים, כמו גם גיבוי מדיני.

תימן הפכה בכך להיות זירה נוספת בה נאבקות המדינות הערביות הסוניות מול ההשפעה האיראנית הגוברת במזרח התיכון. מיקומה האסטרטגי של תימן, ובעיקר השליטה על מיצרי באב אל-מנדב, אך מגבירה את החשש מפני השתלטות חות'ית–איראנית.

הלחימה בתימן לא עלתה יפה. הקואליציה, בהנהגת הסעודים, הצליחה אמנם להדוף את החות'ים מעדן ביוני 2015, אולם מגבלות הכוח האווירי הסעודי התבררו די מהר. ההתנהלות השגויה נסמכה על הערכת יתר באשר למידת התמיכה שסעודיה (והאמירויות) ציפו לקבל מבעלי בריתם, מרגישותם לנפגעים ומחוסר ניסיונם הצבאי, שהביא להסתמכות על כוח אווירי ושכירי חרב זרים.

החות'ים תקפו בספטמבר 2019 בטילים בליסטיים ובמל"טים מדויקים את מתקני הנפט של חברת "ארמקו" בסעודיה וגרמו נזק גדול. החל מן המחצית השנייה של 2019 המוטיבציה של הצדדים הלוחמים בקואליציה הסעודית פחתה.

הלחימה בתימן לא עלתה יפה. הקואליציה, בהנהגת הסעודים, הצליחה אמנם להדוף את החות'ים מעדן ביוני 2015, אולם מגבלות הכוח האווירי הסעודי התבררו די מהר

איחוד האמירויות הודיעה על נסיגה מתימן (יוני 2019), והותירה את הסעודים לבד במערכה. נעשו אמנם מהלכים פנים-תימניים לייצר תהליך פוליטי, שלא ממש צלחו.

מה קורה עתה?

סעודיה, כאמור, נותרה במערכה לאחר שלא הצליחה להשיג הישגים משמעותיים בשטח, באופן שישפר את קלפי המיקוח המדיניים שלה מול השחקנים הניצים בשטח. פרישתה של איחוד האמירויות, והתגלעותם של חילוקי דעות בין שתי בעלות הברית ביחס למדיניות הרצויה, כמו גם הביקורת הגוברת בוושינגטון, ובעיקר לנוכח המשבר ההומניטרי הקשה השורר בתימן, מציבים את ריאד בצומת מורכבת.

ממשל טראמפ נקט במדיניות נוחה לריאד, כולל הגדרתם של החות'ים, יום לפני תום כהונתו, כארגון טרור. הצעד התקבל בביקורת לנוכח המשבר ההומניטרי הקשה, והחשש שארגוני הסיוע הבינלאומיים לא יוכלו להעביר סיוע הכרחי. ממשל טראמפ אמנם החריג אותם, אולם הביקורת על המהלך החפוז נותרה בעינה. ממשל ביידן בוחן כעת מחדש את המדיניות הראויה.

איחוד האמירויות נסוגה מן המערכה בזמן, לנוכח חוסר ההצלחה בשטח והביקורת בוושינגטון. האינטרסים האסטרטגיים מוסיפים לחפוף את אלו הסעודיים, אולם בעינה נותרה המחלוקת בדבר הטקטיקה הרצויה.

איראן שבעת רצון מיחסי הכוחות בשטח. התמיכה בחות'ים, שבתחילת הדרך לא הייתה מאד משמעותית, התגברה. כעת, איראן הוסיפה את הזירה התימנית לזירות האחרות בהן היא מעורבת, ומהווה שחקן משמעותי.

מה זה אומר לגבי ישראל?

מדובר אמנם בזירה מרוחקת ממוקד העניין הישראלי, אולם האינטרס הישראלי מחייב תשומת לב גוברת, במידה רבה כמו ביחס לזירה הלובית.

ראשית, לנוכח מעורבותן הישירה של בעלות בריתה החדשות מהמפרץ – סעודיה ואיחוד האמירויות. האמירויות הקדימו להיערך נכוחה לקראת ממשל ביידן. סעודיה נמצאת במצב מורכב וקשה יותר, בין השאר גם לנוכח פרשת רצח חשוג'י והביקורת על מצב זכויות האדם בממלכה.

שנית, חיזוק ההשפעה האיראנית בתימן, המתווספת לזירות המוכרות – לבנון, סוריה, עיראק – היא בבחינת חדשות רעות לישראל. מסתבר, שלמרות המאמץ האינטנסיבי לפגוע במדיניות החוץ האסרטיבית של איראן באזור הדברים אינם עולים יפה. סוגיה זו תקבל משנה תוקף לקראת המשא ומתן האמריקני – איראני הצפוי סביב המכלול הגרעיני.

חיזוק ההשפעה האיראנית בתימן, המתווספת לזירות המוכרות – לבנון, סוריה, עיראק – היא בבחינת חדשות רעות לישראל. מסתבר, שהמאמץ האינטנסיבי לפגוע במדיניות החוץ האסרטיבית של איראן באזור אינו עולה יפה

שלישית, יש לצפות, שישראל תידרש להפעיל את יכולותיה ומעמדה בוושינגטון לטובת בעלות בריתה מן המפרץ. זו תידרש במכלול נושאים (עסקת ה F-35 לאיחוד האמירויות), וכאמור גם בהקשר זה. לא ברור האם וכיצד חילוקי הדעות בין ריאד ואבו ד'אבי ביחס לתימן ישליכו על כושר התמרון הישראלי בוושינגטון, הן בבית הלבן והן בקונגרס.

האם מתגבר איום ישיר יותר לישראל מכיוון תימן?

במהלך המחצית השנייה של 2019 הוחלפו איומים הדדיים בין ישראל לבין החות'ים. באוקטובר 2019 הזהיר רה"מ נתניהו, כי האיראנים מבקשים לפתח יכולת של טילים ארוכי טווח, וכבר החלו להציב אותם בתימן, במטרה להגיע משם לישראל. בתגובה, בדצמבר 2019 הזהיר "שר ההגנה" החות'י, כי לכוחותיו יש:

"בנק של יעדים צבאיים וימיים של האויב הציוני…שלא נהסס לתקוף אם ההנהגה תחליט לעשות זאת".

מה ישראל צריכה לעשות?

ישראל צריכה לעמוד לצד בנות בריתה מן המפרץ בוושינגטון, כולל תאום עמדות מול הממשל והקונגרס. יחד עם זאת, ישראל חייבת להפנים כי הממשל התחלף, והתחושות בוושינגטון כלפי סעודיה בכלל, ויורש העצר בפרט, קשות וביקורתיות.

הארסנל המדיני הישראלי בוושינגטון אמנם עשיר, אולם יש להשתמש בו בתבונה רבה, ובעיקר לנוכח חילוקי הדעות עם ממשל ביידן בסוגיה האיראנית. איראן הוסיפה, באמצעות ההצלחה של החות'ים בתימן, קלף נוסף לאלו בהם תשתמש מול וושינגטון.

ישראל צריכה לעמוד לצד בנות בריתה מן המפרץ בוושינגטון, אך חייבת להפנים כי הממשל התחלף, והתחושות בוושינגטון כלפי סעודיה ויורש העצר שלה קשות וביקורתיות

בה בעת, חשוב להפנים את העובדה שישראל הפכה להיות שחקן אקטיבי ובעל ענין באזור. מערכות היחסים החדשות מהוות הישג משמעותי, אך טומנות בחובן גם דילמות לא פשוטות. אין צורך שישראל תציב את עצמה בעמדה קדומנית מדי בזירה התימנית. האם כושר התמרון המשופר שישראל הוכיחה בשנים האחרונות יעמוד לה גם כעת? נקווה שכן.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 969 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 5 בדצמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: על רקע חוסר ההסכמה - צפויה רשימת המועמדים לבית המשפט העליון להיפתח מחדש

בחירת ארבעת השופטים החדשים עתידה להידחות בשלושה חודשים; ייתכן שימונה שופט נוסף במינוי זמני ● עלה ל-11 מספר חולי הקורונה שאובחנו כנשאים של זן האומיקרון ● בנט יארח מחרתיים את ראש ממשלת יוון ואת נשיא קפריסין לפגישה משולשת ● הרצוג על המשא ומתן של המעצמות עם איראן: "במקרה של כישלון ישראל תשמור את כל האפשרויות על השולחן"

עוד 37 עדכונים

דורשים לחשוף, אבל לא מתעניינים במה שגלוי לעין

ביום שישי התרחשה תאונת דרכים מחרידה בצומת עופרים בשטחים, בה נהרגו 2 פלסטינים וילד בן 6. משפחתו של הילד, אביו, אימו ואחותו נפצעו קשה, והאחות נפטרה מפצעיה. מטוס קרב של חיל האוויר נחת על שני גלגלים בגלל תקלה בגלגל שלישי. שר הביטחון תיכנן לצאת לארה"ב, גם ראש המוסד, בעניין הגרעין האיראני. שר התקשורת נפגש עם בכירי הרבנים החרדים בענייני המונופול על הטלפונים הכשרים. באום אל פאחם הותקפו שוטרים וירו בשני חשודים שאחד מהם נהרג.

כל החדשות הללו לא מעניינות את "ערוץ החדשות של ישראל" שעלה לאוויר בתחילת השבוע. שם נחו כתבי החדשות את מנוחת שבת קודש שלהם ושישרף העולם.

כל החדשות הללו לא מעניינות את "ערוץ החדשות של ישראל" שעלה לאוויר בתחילת השבוע. שם נחו כתבי החדשות את מנוחת שבת קודש שלהם ושישרף העולם

במהלך השבוע הם ייצרו רעש צלצולים וקריאות של יו"ר האופוזיציה להפסיק לצפות ב"ערוצי התעמולה 12, 1ו, 13" ולעבור לערוץ 14. אבל זה לא עזר למי שעבר. מי שעבר לשם נתקל בכיתובית "נחזור לשדר עם צאת השבת". כלומר "ערוץ החדשות של ישראל", לא משדר חדשות בשבת. ולא בישראל.

איך ערוץ חדשות לא משדר חדשות במשך יומיים בשבוע? איך הוא מכנה את עצמו ערוץ חדשות, אם הוא בכלל לא משדר. שלא לדבר על תוכן השידורים בימי חול. קשה לקרוא לשידורים הללו חדשות.

שקופית שבת שלום במהלך הסופש בערוץ 14, צילום מסך מהערוץ
שקופית שבת שלום במהלך הסופש בערוץ 14, צילום מסך מהערוץ

השקר המכובס והמביך הזה מאפיין את כל מהותו של ערוץ 14. כל מהותו של בנימין נתניהו, כל מהותו של הבעלים ומי שאישר לערוץ הזה לעלות לשידור תחת השקר המוסכם "ערוץ החדשות של ישראל".

עשרות עובדים המכנים עצמם עיתונאים, צריכים כעת לתת תשובה לציבור, כיצד הם  מתיימרים לשדר חדשות אם אינם משדרים כלל בחלק מימות השבוע? האבסורד המטורלל הזה מתרחש מול עיניה של מועצת הרשות השנייה, מול הכנסת שנתנה לו רישיון, מול משרד התקשורת והציבור הרחב.

איך ערוץ חדשות לא משדר חדשות במשך יומיים בשבוע? איך הוא מכנה את עצמו ערוץ חדשות, אם הוא בכלל לא משדר. שלא לדבר על תוכן השידורים בימי חול. קשה לקרוא לשידורים הללו חדשות

משל למה הדבר דומה? שיו"ר האופוזיציה יופיע בציבור ויכנה את עצמו "ראש הממשלה".

או שערוץ טלוויזיה יארח אותו ויכנה אותו ראש הממשלה למרות שהוא יו"ר האופוזיציה.

באותו יום שישי שידר ערוץ אחר, 12, כמו בכל שבוע ביום שישי, משדר חדשות מרכזי מוקלט. גם לשקר המוסכם הזה נותנים קרדיט של משדר חדשות. פרשני הערוץ טחנו עד דק את אשתו של רה"מ בנט שהחליטה לטוס עם ילדיה לחופשה בחו"ל.

בנט "המליץ לא לטוס" , ייללו הפרשנים ודרשו "דוגמה אישית", כאשר הם עצמם, שמתיימרים לדווח חדשות, בפועל מקליטים אותן מראש.

כיצד אשתו שוברת לו את המילה וכיצד הוא לא שולט בביתו ולא זוכה לאמון משפחתו, פעו הפרשנים במלים כאלה ואחרות.

למעשה, בנט המליץ לא לטוס עד שהקבינט יתכנס ויחליט כיצד לנהוג מול הווריאנט החדש. זה קרה ביום שישי שעבר והקבינט כונס במוצ"ש. אחרי 24 שעות. אבל חצי אמת היא כידוע גרועה משקר מוחלט. אז הדיווחים נשארו "בנט המליץ לא לטוס". גם שבוע אחרי אותם 24 שעות.

כיצד הוא לא שולט בביתו ואשתו שוברת לו את המילה, פעו הפרשנים. למעשה, בנט המליץ בשישי שעבר לא לטוס עד שהקבינט יתכנס ויחליט כיצד לנהוג מול הווריאנט החדש, והקבינט כונס באותו מוצ"ש

בימי שישי ושבת אין רכבת בישראל ואין תחבורה ציבורית מכניסת השבת. כיצד מדינה דמוקרטית מכנה את עצמה דמוקרטית, אם היא מונעת בכפייה מרוב אזרחיה שירות בסיסי של תחבורה ציבורית, בגלל דרישת מיעוט חרדי קיצוני לשמור שבת גם בחברה שאינה שומרת שבת?

מיעוט יהודי חרדי כופה על אזרחי המדינה היהודים החילונים והערבים, את מנהגיו. דמוקרטיה עאלכ. דמוקרטיה בהכחשה.

כך בעצם התרגלה ישראל לחיות תחת שקרים. תחת כפייה דתית. תחת עיוות מתמיד של המציאות המשודרת לאזרחיה.

בשנתיים האחרונות עולה שוב ושוב  הדרישה לחשוף את ההסכמים המושחרים עם פייזר.

אפשר רק לגחך מול העובדה שכל מה שחשוף לנגד עינינו במלוא עליבותו, כיעורו ושקריו לא מזיז לנו את קצה הציפורן. לא ערוץ חדשות שאינו משדר בכלל, לא ערוץ חדשות שמשדר חדשות מוקלטות, לא שידורים ארוכים על תרגילי החקירה של עד המדינה במשפט השוחד, מרמה והפרת אמונים של רה"מ לשעבר. וזאת בלי להזכיר כלל את תוכן עדותו של אותו עד מדינה לגבי המעשים הפלילים שביצע אותו ראש ממשלה בניסיון לשלוט בתודעת ההמונים הישראלים לאורך שנים.

אבל מה?

רק ההסכמים עם פייזר מטרידים כאן את הציבור. והפשפשים בחדר המעצר של ניר חפץ.

אפשר לגחך על מה שחשוף ולא מזיז לנו. ערוץ חדשות שאינו משדר, ערוץ חדשות שמשדר חדשות מוקלטות, שידורים ארוכים על תרגילי החקירה של עד המדינה נגד רה"מ לשעבר, בלי להזכיר את תוכן עדותו על מעשיו הפליליים

והכי חמור כמובן – אשתו של ראש הממשלה שלקחה את ילדיה לחופשה רחמנא ליצלן, על חשבונה, ובלעדיו.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 703 מילים

לא רק הזכות להפלות עומדת על הכף - גם מעמד ביהמ"ש העליון

כמעט 50 שנה אחרי "רו נגד וייד", התקיים ביום רביעי דיון בבית המשפט העליון האמריקאי בערעור שעלול לבטל את זכותן של נשים לבצע הפלה ● המדובר באחד הנושאים הנפיצים ביותר בפוליטיקה שם, אך לא רק סוגית ההפלות עומדת לדיון ● בית המשפט יצטרך לקבוע האם החלטותיו ניתנות לשינוי רק בגלל שההרכב הפוליטי של השופטים השתנה - ומה זה אומר לגבי מעמד החוקה בכלל ● פרשנות

עוד 1,162 מילים

ראיון "פחות מ-3% מהשוטרים הם דוברי ערבית"

הוא יודע היטב שכמעט לא אפשרי למנוע את הרצח הבא בחברה הערבית ועדיין מנסה לשנות את המצב ● הוא מופתע כשהוא נתקל בחאפריות ועדיין מנסה למנוע מבוכה כמו הפארסה בכלא גלבוע ● בראיון לזמן ישראל, עמר בר-לב מסכם חצי שנה ראשונה במשרד לביטחון הפנים, תומך בשוטרים שירו למוות במחבל - ושלם לגמרי עם העובדה שהוא פועל ומצביע הפוך מכפי שעשה באופוזיציה

עוד 2,775 מילים

למקרה שפיספסת

אג"ח הביטקוין של אל סלבדור עשוי להיות פורץ דרך בעולם

לפני שבועיים, בכנס המטבעות הקריפטוגרפיים שנערך באל סלבדור, עלה הנשיא נאיב בוקלה על הבמה והציג חזון גרנדיוזי, יש שיאמרו מגלומני: בניית עיר הביטקוין הראשונה ● העיר של בוקלה מתוכננת להיות אקולוגית לחלוטין ותושביה יהיו פטורים ממסים ● בכך מקווה המדינה לגייס כמיליארד דולר בהנפקת אג"ח הביטקוין הראשון בעולם ● מדינות אחרות עשויות ללכת בעקבות אל סלבדור

עוד 580 מילים

זכויות אדם אינן מגבלה שרירותית

ביום חמישי הממשלה בישרה שתפסיק את את מעקב שירות הבטחון הכללי אחר אזרחים חפים מפשע (״איכוני שב״כ״), שאישרה בתחילת השבוע. שר הבריאות ניצן הורוביץ הצדיק את המהלך בטענה:

״זה יהיה מוגבל וקצר מאוד…עכשיו אנחנו מסיימים עם זה, כי לצד הגנה על הבריאות, עלינו לשמור על הפרטיות וזכויות האדם, גם בעת חירום״.

זה בוודאי דבר טוב שהמעקב הופסק (לממשלה הקודמת זה לקח שנה, לא שבוע) אך אסור לדמיין שעכשיו, כשהוציאו לנו את העז, אפשר לשכוח את המהירות שבה הממשלה הפעילה כלי לוחמה בטרור נגד אזרחיה, ללא הצדקה.

זה בוודאי דבר טוב שהמעקב הופסק (לממשלה הקודמת זה לקח שנה, לא שבוע) אך אסור לדמיין שעכשיו, כשהוציאו לנו את העז, אפשר לשכוח את המהירות שבה הממשלה הפעילה כלי לוחמה בטרור נגד אזרחיה, ללא הצדקה

מדבריו של שר הבריאות אפשר ללמוד על תפיסה שגויה ביסודה, כאילו הגנה על בריאות ושמירה על זכויות הם שני דברים נפרדים שצריכים להתקיים אחד ״לצד״ השני, כשמדי פעם, וללא קריטריונים שקופים ומדידים, ״אין ברירה״ אלא להקריב אחד לטובת השני. המטאפורה של ״תחרות״ בין בריאות לזכויות מציעה, שאם לא נכשיל זכויות, הבריאות לא תנצח. האמנם?

יצא לי לפגוש אנשים שסברו, שאם הממשלה מפעילה איכוני שב״כ ללא קריטריונים שקופים ומדידים, הרי זו אינדיקציה שהמצב כל כך מסוכן עד ש״אין ברירה״ אלא לבצע מעקב אחרי אזרחים חפים מפשע.

לא רק שמדובר ב״תחרות״ בין זכויות ובריאות בה רק אחד יכול לנצח, יש כאילו קשר ישיר והכרחי בין פעולות הממשלה ובין המציאות, ולהיפך. זה בערך כמו לקבוע שיורד גשם – לא לפי מזג האויר, אלא לפי ההחלטה של הממשלה לחייב אזרחים לשאת מטריה.

הכשלים לעיל מלווים אותנו כבר שנתיים ומצדיקים הבהרה:

  1. פגיעה בזכויות אינה אינדיקציה שיש צורך בכך. רמת סכנה צריכה להקבע על פי קריקטיונים שקופים ומדידים, קרי, מידע רלוונטי, ולא להפוך לעובדה על פי הקיצוניות של מדיניות הממשלה, קרי, מידע זמין.
  2. פגיעה בזכויות אינה מבטיחה הגנה על בריאות הציבור.

לא רק שמדובר ב״תחרות״ בין זכויות ובריאות, אלא שיש כאילו קשר ישיר והכרחי בין פעולות הממשלה ובין המציאות. זה כמו לקבוע שיורד גשם – לא לפי מזג האויר, אלא לפי החלטת ממשלה לחייב אזרחים לשאת מטריה

המטאפורה של ״תחרות״ בין זכויות לבריאות מטעה. לא רק שהיא מהווה את הבסיס התפיסתי להכשרה של פגיעה בזכויות, היא למעשה גם פוגעת בסיכוי להגיע לפתרונות אפקטיבים בתחום הבריאות, כולל במובן הצר של הקורונה.

ממשלות, בעיקר כאלה שקיבלו סמכויות מיוחדות, הופכות לעצלניות. אם הן יכולות להשתמש בכח ולשלול זכויות כדי להקל על עצמן במציאות פתרונות, הן עושות את זה.

רבים יגידו שזו בדיוק ההצדקה לסמכויות מיוחדות ויקראו בשימוש בהן הוכחה שהממשלה ״עושה את המקסימום״. ההיפך הוא הנכון. בתהליך הזה ממשלות לא בוחנות ספקטרום שלם של פתרונות שמתקיימים דווקא במסגרת המגבלות.

כך למשל איכוני השב״כ של הממשלה הקודמת זיהו רק אחוז קטן מסך המאומתים לקורונה, אבל הכניסו עשרות אלפים לבידודי שווא ופגעו קשות בזכות לפרטיות ובאמון הציבור. בזמן זה לא נבחנו פתרונות יעילים בהרבה ששומרים על בריאות פיזית, נפשית וזכויות הפרט בדמוקרטיה.

להבדיל ממה שנראה לנו אינטואיטיבית – שאם רק לא היו לנו מגבלות (של זמן, של כסף, של זכויות אדם…) אז היינו יכולים באמת להיות יצירתיים ולמצוא פתרונות אולטימטיביים – זה עובד הפוך. ככל שיש לנו מגבלות מובהקות יותר, כך היצירתיות שלנו בפתרון בעיות דווקא גדלה.

ממשלות, בעיקר כאלה שקיבלו סמכויות מיוחדות, הופכות לעצלניות. אם הן יכולות להשתמש בכח ולשלול זכויות כדי להקל על עצמן במציאות פתרונות, הן עושות את זה

זוכה פרס טורינג וחתן פרס נובל לכלכלה הרברט סיימון, אבי הבינה המלאכותית ופורץ הדרך בתחום המחקר של קבלת החלטות, תיאר בספרו החשוב ״מדעי המלאכותי״ (1969) כיצד צריך לחשוב על פתרון בעיות. הוא סבר, שכפי שיש שיטה מדעית למדעי הטבע, כך יש לנסח שיטה מדעית לכל מה שהוא פרי יצירתו של האדם, המלאכותי.

בספר הוא מתאר היבטים שונים של ״מדעי המלאכותי״, כלומר גישה שיטתית לפתרון בעיות תוך דיון בדוגמאות כגון דיאטה, אדריכלות, מדעי המחשב ועוד. לאורך כל הספר הוא מדגיש את החשיבות של הבנה, קבלה ומינוף של מגבלות.

כך תיאר את ההישענות המוצלחת על מגבלות בעיצוב פריט מלאכותי בקנה מידה של חברה, החוקה האמריקאית:

״רוב ממסגרי החוקה קיבלו יעדים מאוד מוגבלים לפריט המלאכותי שלהם – בעיקר שימור החירות בחברה מסודרת. יתר על כן, הם לא הניחו אדם חדש שיווצר כתוצאה מהמוסדות החדשים, אלא קיבלו כאחד ממגבלות עיצוב הפתרון (design constraints) את המאפיינים הפסיכולוגיים של גברים ונשים כפי שהכירו אותם, את האנוכיות שלהם כמו גם השכל הישר שלהם״.

בקרב פותרי ופותרות בעיות מקצועיים, ידוע היטב שמגבלות – טכנולוגיות, רגולטוריות, פיננסיות ובעיקר מגבלות של צרכים, חסמים ומוטיבציות אנושיות – לא מפריעות אלא דוקא עוזרות לפתור בעיות.

בקרב פותרי ופותרות בעיות מקצועיים, ידוע היטב שמגבלות – טכנולוגיות, רגולטוריות, פיננסיות ובעיקר מגבלות של צרכים, חסמים ומוטיבציות אנושיות – לא מפריעות אלא עוזרות לפתור בעיות

זכויות אדם והדמוקרטיה המודרנית אינן מגבלה שרירותית. הן צמחו יחד בחממת תנועת ההשכלה עם השיטה המדעית והכלכלה המודרנית. משבר הקורונה היה ונשאר משבר מורכב: בריאותי, חברתי, כלכלי, חינוכי, מוסרי ודמוקרטי. ככל שפוליטיקאים יזהו כמה שיותר מהמגבלות הללו, ויגלו נכונות והתלהבות למצוא פתרונות במסגרתן, כך יגדל הסיכוי של כולנו להצליח.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 769 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון על סף פיצוץ

אבטלה בנסיקה, מצוקה כלכלית גוברת ומליציות חמושות שעושות במחנות הפליטים כבשלהן ● עשורים של אפליה ממוסדת כלפי הפלסטינים בלבנון מגיעים לשיא נוסף עם קריסת הכלכלה הלבנונית ● הטרגדיה שלהם היא ההזדמנות של חמאס: הארגון פתח בקמפיין לחלוקת עשרות אלפי חבילות מזון לתושבי המחנות הפלסטינים

עוד 1,195 מילים

אחרי כחודש שבו התחלואה התפשטה - מקדם ההדבקה ירד מתחת ל-1

בנט על הפיגוע ליד שער שכם: "הלוחם והלוחמת פעלו כמצופה מהם; אני מבקש למסור להם את מלוא הגיבוי" ● פריג': "יש לירות בתוקפים כדי להציל חיים, לא כדי לקחת את חייהם שלהם כשאינם מהווים עוד סכנה; אם התמונה המשתקפת מהסרטונים נכונה, לא מדובר רק בהפרה של הוראות, אלא גם במעשה שמבטא אדישות לחיי אדם" ● הרצוג שוחח לראשונה עם יורש העצר של האמירויות

עוד 20 עדכונים

"ישראל לא זכאית לפריבילגיות – אבל כן לשוויון בפני החוק"

ברקע העלייה במספר פשעי השנאה נגד יהודים בקנדה, השליח המיוחד ארוין קוטלר מתכוון לעבוד צמוד עם הממשלה ועם קבוצות אזרחיות כדי לשרש דעות קדומות ולהפחית את כמות השנאה: "הדבר המטריד ביותר הם גילויי אנטישמיות במסווה של אנטי־גזענות" ● ריאיון

עוד 1,317 מילים

סקס, אנטישמיות וקורונה

סרטו החדש של הבמאי הרומני הפרובוקטיבי ראדו ג'ודה, זוכה פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין, עוסק בדעות קדומות, סקס, שקרים ואנטישמיות ● "מין חסר מזל או פורנו משוגעים", שנבחר לייצג את רומניה באוסקר, הוא סאטירה חברתית נוקבת שלא מפחדת לגעת בנושאים הנפיצים ביותר

עוד 781 מילים ו-1 תגובות

השנים האחרונות של שלטון ארדואן מאופיינות בנסיגה כלכלית משמעותית ● על רקע זה, ניתן להבין את המהלכים האחרונים של הנשיא הטורקי ● איחוד האמירויות חוגגת 50 שנה להקמתה ● לא כולם במרוקו תומכים בנורמליזציה עם ישראל ● נשים במרכז תעשיית הסרטים בעולם הערבי ● ו-78 שנים חלפו מאז ועדת טהרן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,228 מילים ו-4 תגובות

לשחרר את פנסטר

הקהילה היהודית בדטרויט הייתה מוכנה לעשות הכול כדי להחזיר הביתה את העיתונאי דני פנסטר, שנעצר במיאנמר, הורשע בעבירות טרור ונידון ל־11 שנות עבודת פרך ● "המאמצים שלנו לשחרר אותו מעולם לא התבססו על מצבו המשפטי כי ברמה מסוימת זו תמיד הייתה פיקציה"

עוד 1,696 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

איילת שקד מכריזה בזאת

הגלובוס הירוק הולך לשרת הפנים, שהודיעה על כוונתה להקים בשנה הקרובה עשרה חופים מוכרזים חדשים ● הגלובוס השחור מוענק לרכבלית, התלויה כמו הפיל הלבן התורן בשמי חיפה ● והטיפ: שתו מים. מהברז. ואז לא תיתקעו עם בקבוקים שאין לאן להחזיר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 904 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
לִיבֶרְפּוּל 109

המגיפה הגדולה של המאה ה-21 היא לא קורונה אלא בדידות. ליברפול לימדה אותנו, שהחיסון נגד בדידות הוא לעולם לא לצעוד לבד. והביטלס לימדו אותנו, שבסוף האהבה שאתה נותן שווה לאהבה שאתה מקבל

עוד 1,635 מילים

מוסי רז: מדינת ישראל ממשיכה להפסיד כדי ש-NSO תרוויח

בנט על טיסת רעייתו: מקבל את הביקורת - אשתי רצתה להקל על ילדינו אחרי שנה שבה התהפכו חייהם ● מיכאלי: נוסיף עוד 100 אוטובוסים מונגשים בשנת 2022 ● מספר המאומתים לאומיקרון בישראל עלה ל-7 ● מפכ"ל המשטרה על האירועים באום אל־פחם: מי שינסה לפגוע באזרחים וכוחות הביטחון – דמו בראשו ● עודה: אנחנו שומעים נימה שונה מבר-לב וסגלוביץ׳ אבל התוצאות זהות

עוד 27 עדכונים

"אנחנו יורדים בסקרים ובנט ממשיך עם הטעויות שלו"

ההחלטה השנויה במחלוקת להחזיר את איכוני שב"כ והעימות בישיבת הממשלה ● החלטת אשתו לנסוע לחו"ל ● והשיחה הקשה עם שר החוץ האמריקאי בלינקן ● בנט סוגר את השבוע הקשה ביותר שהיה לו מאז נכנס למשרד ראש הממשלה - ובסיעתו שלו מתחילים להשמיע בחדרים סגורים דברים חריפים שלא נשמעו שם עד היום ● פרשנות

עוד 732 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה