בעיית הרצוי והמצוי וקפיצות לוגיות

הפילוסוף דויד יום (ציור של Allan Ramsay, 1766. העלה בויקיפדיה בגרמנית Odin Scottish National Portrait Gallery, Edinburgh)
הפילוסוף דויד יום (ציור של Allan Ramsay, 1766. העלה בויקיפדיה בגרמנית Odin Scottish National Portrait Gallery, Edinburgh)

הקנצלר החדש של אוסטריה, אלקסנדר שלנברג (מי שהחליף את סבסטיאן קורטס שהתפטר בעקבות חקירת שחיתות) החיל היום סגר במדינתו על 2 מיליון אזרחים ואזרחיות מעל גיל 12 שמוגדרים כלא מחוסנים. בעשרה ימים הקרובים המשטרה תערוך בדיקות אקראיות על אזרחים, תוך דרישת מסמכים במקומות ציבוריים. באוסטריה כבר קיימת מדיניות דרכון ירוק קפדנית, ומה שהיה יכול לפחות לעורר סימני שאלה לגבי מידת היעילות שלה, באקלים הפוליטי הנוכחי גרם דווקא להחרפה נוספת. החרפה אשר יש המטילים ספק בחוקתיות שלה.

כנגד הגישה האוסטרית עומדת בריטניה. אוליבר דאודן, יו״ר המפלגה השמרנית, אמר בתגובה כי ״זו תמיד היתה מסורת בריטית, אני חושב, להתקדם על בסיס הסכמה בהתנדבות. כך שאין לנו שום תוכנית לאמץ גישה מבחינה כזו בין חיסון ללא-חיסון״.

אותו וירוס, אותה השפעה על הגוף הפרטי, השפעה אחרת לגמרי על הגוף הפוליטי.

כמעט שנתיים מאז החל משבר הקורונה, והאנושות כולה תלוייה באויר בקפיצה הלוגית שהגדיר הפילוסוף דיוויד יום במאה ה-18 כבעיית הראוי-מצוי (the is-ought problem).

יום, מהפילוסופים החשובים של תנועת ההשכלה, הואשם בתקופתו באתאיזם, אך למזלנו בכל זאת השפיע על כתביו של חברו הטוב הכלכלן אדם סמית׳, וצ׳ארלס דארווין העיד כי הגותו של יום היתה מרכזית להתפתחות תורת האבולוציה. כיום נהוג לחשוב עליו כאבי מדעי המח והמקור לזרמי חשיבה שונים בתחום הפילוסופיה המוסרית.

אבל אילו היה כותב דיוויד יום בזמננו על בעיית הראוי-מצוי, סביר שהיה מתואר כמכחיש מדע.
מדוע?

כמעט שנתיים מאז החל משבר הקורונה, והאנושות כולה תלוייה באויר בקפיצה הלוגית שהגדיר הפילוסוף דיוויד יום במאה ה-18 כבעיית הראוי-מצוי. אבל אילו היה כותב עליה היום, סביר שהיה מתואר כמכחיש מדע

גם אם נניח שכל המחקרים עליהם נשענים מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובממשלה ביחס לקורונה הם אנומליה פלאית בעולם המדע, רצף של מחקרים ללא רבב, פגם או הטייה, הטענה של יום היא שמה שראוי שיקרה זה טיעון מוסרי שאינו נגזר מהעובדות.

ניקח דוגמה מעולם תוכן אחר. זוהי עובדה אמפירית מדידה שנשים יולדות ילדים. ועל בסיס עובדה זו, דורות ביצעו קפיצה לוגית לטענה המוסרית לגבי תפקידה של האשה במשפחה ובחברה: בגלל העובדה שנשים יולדות, על נשים להשאר בבית, לטפל בילדים, אסור שיסתובבו לבדן ואין להן צורך בהשכלה או זכות הצבעה. היום קל לנו לראות שיש פה קפיצה לוגית, ושטענה מוסרית אינה נגזרת מובנת מאליה אפילו מעובדה אמפירית.

ניקח דוגמה נוספת. מין משמש לרבייה. זוהי עובדה. מין הומוסקסואלי אינו משמש לרבייה, לכן במשך דורות הוא הוגדר כחטא. קפיצה לוגית. זו עמדה מוסרית שהובילה לכליאת הומוסקסואלים, לסירוס כימי, לטיפולי המרה ולאפליה בחוק שעד היום מקשה עליהם להקים משפחה ולהשתתף כשווים בחברה.

כאשר נקבעת ״עובדה מוסרית״ בעיני קהילה, היא מפתחת עיוורון למחירים המוסריים שנגזרים ממנה. כך הסבל והתאבדויות של מי שעוברים טיפולי המרה שקופים למי שעושה הכל כדי להגן מפני הסכנה ל״ערכי המשפחה״.

כאשר נקבעת ״עובדה מוסרית״ בעיני קהילה, היא מפתחת עיוורון למחירים המוסריים שנגזרים ממנה. כך הסבל והתאבדויות של מי שעוברים טיפולי המרה שקופים למי שעושה הכל כדי להגן מפני הסכנה ל״ערכי המשפחה״

מכיוון שבכל העיסוק בקורונה לא נעשית אבחנה בין המצוי ובין הראוי, בין עובדות ובין עמדות מוסריות, האנושות מצאה את עצמה מתמודדת עם אחד המשברים הגדולים ביותר שידעה, עם כלים טכנולוגיים רבי עוצמה, כלים פוליטיים רבי עוצמה, ויכולת התמודדות קוגניטיבית-רגשית של ילד בן 4.

אילו היינו מסוגלים להפריד בין המצוי לבין הראוי, היינו יכולים לנהל את הדיון המוסרי שחובה עלינו לנהל. כרגע, העובדה שאנשים מתים מקורונה מכתיבה ״עובדה מוסרית״ אחת ויחידה: שצריך לעשות הכל כדי להציל אותם. וה״עובדה המוסרית״ הזו הופכת את המחיר לשקוף עבור הקהילה שיצאה למסע הצלב להצלת האנושות מקורונה.

ה״עובדה המוסרית״ שצריך לעשות הכל להציל אנשים מקורונה הובילה לסגרים, ביטול לימודים, אינספור בידודים, סגירות גבולות, מעקב אחרי אזרחים, להגבלת זכות ההפגנה, חוק הסמכה וחיוב תו ירוק בכניסה למקומות עבודה ולאקדמיה.

התנגדות למדיניות ול״עובדה המוסרית״ שמצדיקה אותה, הופכת, בעזרת הכשל הלוגי הראוי-מצוי, ל״הכחשת מדע״. אך למעשה מדובר בהכחשה של ה״עובדה המוסרית״, כמו הכחשת ה״עובדה המוסרית״ שמקומן של נשים בבית או החטא שביחסים הומוסקסואלים.

אפשר להסכים על העובדות – יש מגיפה, נשים יולדות, מין משמש לרבייה – ועדיין להכחיש את ה״עובדות המוסריות״ שנוצרת בגלל בעיית הראוי-מצוי.

בעיסוק בקורונה לא נעשית אבחנה בין המצוי לראוי, בין עובדות לעמדות מוסריות, האנושות מצאה עצמה מתמודדת עם כלים טכנולוגים ופוליטיים רבי עוצמה, ויכולת התמודדות קוגניטיבית רגשית של ילד בן 4

במיוחד כאשר המחיר של לעשות הכל להציל אנשים מקורונה כל כך גבוה, ופגע ופוגע בבריאות (למשל הזנחה של טיפול במחלות כרוניות וירידה עולמית בחיסוני שגרה), בריאות הנפש, בבטחון כלכלי, בזכויות הפרט, ביחסי אנוש ולכידות חברתית, וגורם לסבל ואף למוות (למשל מעוני), אין לנו פריווילגיה להמשיך להתעלם מהכשל הלוגי הקטסטרופלי במרכז חיינו. מהרופאים ומדענים אנחנו שומעים כל היום. אבל איפה לעזאזל הפילוסופים?

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
זוית חשובה ונשכחת להתבוננות על המצב. יישר כח. חלק מהקפיצה הלוגית הזו היה יכול להימנע בעזרת הקשבה לפרופ' לפרמקולוגיה, עורך עיתון הרפואה הבריטי פיטר דושי. דושי קרא כבר לפני שנה לדרוש ניסו... המשך קריאה

זוית חשובה ונשכחת להתבוננות על המצב. יישר כח. חלק מהקפיצה הלוגית הזו היה יכול להימנע בעזרת הקשבה לפרופ' לפרמקולוגיה, עורך עיתון הרפואה הבריטי פיטר דושי. דושי קרא כבר לפני שנה לדרוש ניסוי מבוקר שיבחן השפעה של החיסון על כלל-האשפוזים ושיעורי התמותה מכלל הסיבות, גם אם נדרש לשם כך ניסוי מבוקר ענק.

כדה"א/אלוהות זה מה מפקח על האיזונים הכלליים ביחסי הגומלין בתחומי הדומם צומח וחי, לרבות גאולוגיה, אקלים, עננות, הרכב האוויר שיהיה ניתן לנשימה, האטמוספירה שתגן וכו' וכו'. הקורונה באה ממרכ... המשך קריאה

כדה"א/אלוהות זה מה מפקח על האיזונים הכלליים ביחסי הגומלין בתחומי הדומם צומח וחי, לרבות גאולוגיה, אקלים, עננות, הרכב האוויר שיהיה ניתן לנשימה, האטמוספירה שתגן וכו' וכו'. הקורונה באה ממרכז הבקרה/מחשבת הבריאה, כדי ללמד האדם על הגלובליות, התלות שבכל חלקי האנושות, ההשפעה של כל עניין על כל עניין אחר. רק מעבר לתודעה חברתית חדשה המעודדת פשטות, שיוויון, 'ואהבת לרעך כמוך' והבנה שקפיטליזם זה הרס – רק זה יבריא האנושות מצעידתה להתאבדות

עוד 701 מילים ו-5 תגובות
כל הזמן // יום שני, 17 בינואר 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: נתניהו הסכים להסדר טיעון עם קלון

ח"כית ממרצ התנגדה – חוק הגיוס נפל בקריאה ראשונה; בנט גנץ ולפיד: הצעת חוק הגיוס תעלה מחדש בשבועות הקרובים ● המחקר על החיסון הרביעי: לא מספיק להגן מהדבקה באומיקרון ● רה"מ החליט: הבידוד יקוצר לחמישה ימים כפוף לבדיקות אנטיגן; כל אזרח שיהיה מעוניין בכך יקבל ערכות בדיקה בחינם ● לפיד: "הממשלה תחזיק מעמד גם אם נתניהו יחתום על הסדר"

עוד 68 עדכונים

מה בוער למנדלבליט?

החתירה לעסקת הטיעון המתגבשת לאחרונה כדי לחלץ את נתניהו מקלון וכלא ואולי אף לאפשר את שובו למערכת הפוליטית באמצעות קומבינת חנינה מהנשיא – ברורה מצידו של הנאשם.

החתירה לעסקת הטיעון המתגבשת לחילוץ נתניהו מקלון וכלא ואולי אף לאפשר את שובו למערכת הפוליטית באמצעות קומבינת חנינה מהנשיא – ברורה מצידו של הנאשם

כל יום של עדויות נוספות מצד התביעה משקיע את ראשו עמוק עוד יותר בבוץ הפלילי, בעבירות השוחד, מרמה והפרת האמונים. עכוזו בוער. תמונות אולמרט וקצב בכלא לנגד עיניו והוא מבין שבקרוב יעלו עדי המדינה הבאים ארי הרו בתיק 2000 ושלמה פילבר בתיק 4000. גם עדותה של הדס קליין בתיק 1000 טרם נשמעה. כל עד כזה הוא יתד חזקה בקיבוע כתבי האישום.

לנתניהו בוער להגיע לעסקה ולהפסיק את העדויות. להפסיק את שמיעת האמת קבל עם ועולם בבית המשפט.

אבל מה בוער למנדלבליט?

היועמ"ש שטרח למסמס ולמרוח ולמזמז ולהשהות את הבדיקות והחקירות, פטר את נתניהו מתיק הצוללות עוד בטרם נפתחה חקירה, שינמך את תיק 1000 ו-2000 מעבירת השוחד, לא חקר את תיק המניות, ועד היום מונע את חקירת פרשיות הצוללות לסוגיהן וחומרתן האדירה.

מה בוער לו, לראש התביעה להגיע לעסקת טיעון עם נאשם כל כך בכיר וכבד?
מנדלבליט חייב תשובה לציבור בעניין הזה.

הוא לא יכול לנהוג כמו בסגירת תיקי שרה נתניהו ופשוט לסגור עסקה בלי נימוקים פומביים.

לנתניהו בוער להגיע לעסקה ולהפסיק את העדויות. להפסיק את שמיעת האמת קבל עם ועולם בבית המשפט. אבל מה בוער למנדלבליט?

נראה שמעבר לסיבה הפשוטה לפיה מנדלבליט משרת את מי שמינה אותו בדיוק לזמנים האלה, יתכן שישנן סיבות נוספות למהירות שבה נזעק היועמ"ש לסיים את המשפט לפני העדויות העיקריות ולפני שהתביעה סיימה את טיעוניה. לפני שתמונת השחיתות עומדת כולה מול בית המשפט.

תומכי נתניהו מפרשים זאת כמובן ב"קריסת התיקים התפורים" וגם "מניעת בושה מהפרקליטות". אלא שקשה להאמין שאנשים רציניים כמו ליאת בן ארי, שי ניצן ועמית איסמן לקחו הימור בתיקים שאינם בטוחים ביכולתם להרשיע בהם.

התובעים בפרקליטות היו מודעים במשך שנים, יחד עם היועמ"ש, לעובדה שמדובר בראש ממשלה מכהן וכי העמדתו לדין עלולה להשפיע על יכולתו להיבחר ולתפקד. ובכל זאת גובשו כתבי האישום לאחר לבטים קשים, צוותי איפכא מסתברא ובחינות של עשרות עורכי דין.

מה, אם כן, בוער למנדלבליט, מלבד אותו אינטרס של נתניהו לסגור עסקה לפני סיום תפקידו בעוד שבועיים?
מדוע מנדלבליט רוצה את העסקה לפני סיום תפקידו?
גם על כך צריך היועמ"ש ש לתת הסבר לציבור.

אפשר רק להעריך, מה עומד מאחורי זה. נתניהו הרי ישב באולפן 12 ואמר שאת הסוד בעניין הצוללות יודעים שניים וכי מנדלבליט הוא אחד מהם. היועמ"ש הכחיש, אבל הדברים נותרו תלויים באוויר לבדיקת התקופה ותפקידו אז כמזכיר הממשלה. מנדלבליט הרי פטר את משפחת נתניהו משורה של אישומים כאמור ללא הסבר.

אי אפשר להשתחרר מהתחושה שהבהילות של גיוס שופט העליון אהרן ברק להתערבות מכסאו בדימוס בהליך פלילי הנמצא בדיון חי בביהמ"ש המחוזי. זוהי לא סתם בהילות בין חברים. מישהו כאן עלול לשלם מחיר אישי לכאורה, אם משפט נתניהו יימשך ויגיע למיצוי לפני השופטים.

נתניהו הרי ישב באולפן 12 ואמר שאת הסוד בעניין הצוללות יודעים שניים וכי מנדלבליט אחד מהם. היועמ"ש הכחיש, אך הדברים נותרו תלויים באוויר

לפחות היה ראוי שכל עדי התביעה יישמעו בטרם ידון היועמ"ש בהצעה לעסקת טיעון. אלא שאז זה כבר לא יהיה מנדלבליט בתפקיד היועמ"ש.

מה, אם כן, בוער למנדלבליט?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 495 מילים ו-1 תגובות

מורה נבוכים לחוקת הליכוד

עדיין לא ברור אם נתניהו יחתום בכלל על הסדר טיעון שיחייב אותו, בין השאר, לפרוש מהחיים הפוליטיים - אבל בליכוד כבר בוחנים את האפשרויות העומדות בפני בכירי המפלגה בהחלפתו של היו"ר הוותיק וניצול המצב לחזור לשלטון ● הליכוד, המפלגה הוותיקה ביותר ואחת הבודדות שמקיימת פריימריז, מתנהלת על פי חוקת המפלגה ● ובמקום שבו יש חוקה - יש גם פרשנויות סותרות לכל צד

עוד 1,163 מילים

יותר ישראלים רוצים להשתייך לקהילה דתית עם שוויון מגדרי ומבלי לחשוש מאיום על עולם הערכים שלהם, אך מעט מדי בתי כנסת מאפשרים את זה ● הומו מוצהר ושתי נשים שהוסמכו לרבנות בבית מדרש קונסרבטיבי מספרים לזמן ישראל על הקהילות שהקימו בהתאם לחזון האישי שלהם ● הרב אבי נוביס דויטש: "הם סטארטאפיסטים של קהילות שלא למטרות רווח"

עוד 3,099 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

בחוץ הם קוראים לו לסרב לעסקה. בפנים, הם מתכננים לרשת אותו

עדיין לא ברור שנתניהו יחתום על הסדר טיעון, אבל בליכוד כבר החל המאבק המר על הירושה ● ובינתיים, כולם תוהים מה נתניהו עצמו יעשה אם אכן יחתום על עסקה ויפרוש לפחות זמנית מהחיים הפוליטיים ● "נתניהו יצא למסעות שלו וימלא את הקופה המשפחתית מחדש", אומר מקורב למשפחה ● "הוא לא יתעסק בשטויות של הפריימריז והמחליף שלו", מעריך אחד מבכירי הליכוד ● פרשנות

עוד 645 מילים ו-1 תגובות

השקיפות חשובה – גם ובעיקר בדיני משפחה

בשבוע שעבר הודיעה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי פסקי דין והחלטות של בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים שמעוררות עניין ציבור ישודרו בשידור ישיר. על שידור פסקי הדין וההחלטות הוחלט לאחר שצוות שבחן את נושא פומביות הדיון בעידן הטכנולוגי המליץ על כך.

בשבוע שעבר הודיעה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי פסקי דין והחלטות של בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים שמעוררות עניין ציבור ישודרו בשידור ישיר

השקיפות הנוצרת כתוצאה משידור פסקי הדין וההחלטות היא התפתחות חיובית, וראוי כי גם החלטות בערכאות נמוכות יותר, העוסקות בנושאים רלוונטיים יותר לאזרח הקטן, יזכו להיחשף לעין המצלמה (אולי בדוגמה של שידורי ערוץ הכנסת, המעביר באופן קבוע את דיוני המליאה והוועדות במשכן). עבור האזרח הקטן גם החלטות בדיוני מעצרים – אינם פחות חשובים.

בהקשר הזה, של שקיפות במערכת המשפט, דומה כי הגיע הזמן לדון בחשאיות האופפת תחום אשר לא רק שאיננו צפוי להיות חשוף לעיני הציבור הרחב דרך מצלמות הטלוויזיה בעתיד הקרוב, אלא שהוא אף איננו נגיש אף לציבור המטריח את עצמו לאולמות בתי המשפט ואיננו מסתפק בצפייה מהבית. הכוונה היא לדיונים בבית המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, המתנהלים  בדלתיים סגורות ותחת איסור פרסום באופן קבוע.

הסיבות לכך שדיוני בית המשפט לענייני משפחה סגורים לציבור ברורות: הליכים הקשורים לדיני משפחה, גירושים וילדים הם רגישים, והמחוקק ביקש לשמור על צנעת חייהם של המתדיינים. אולם הטיעונים בעד צמצום היקף החסיון של דיוני בית המשפט לענייני משפחה הינם כבדי משקל. אור השמש ושקיפות הם הדבר המזכך ביותר גם בתחום העדין של דיני משפחה.

החיסיון החל בערכאות בתחום המשפחה חל על הציבור כולו, ובתוך כך גם כלפי אקדמאים אשר חוקרים את התחום וגם כלפי עיתונאים. מדובר בעוול שחייב להפסק. ישנם אמצעים שפגיעתם פחותה שהינם עדיפים על מנת לשמור על פרטיות המתדיינים מחד, וטיוב המערכת והביקורת עליה – מאידך. לדוגמה, החתמה של העיתונאים והחוקרים על התחייבות וסודיות שלא לחשוף פרטים על המתדיינים.

הסיבות לכך שדיוני ביהמ"ש לענייני משפחה סגורים לציבור ברורות, אולם הטיעונים בעד צמצום היקף החיסיון שלהם כבדי משקל. אור השמש ושקיפות הם הדבר המזכך ביותר גם בתחום העדין של דיני משפחה

סגירת הדיונים לחוקרים ועיתונאים מייצרת תמריץ למערכת "לסגור תיקים" בהעדר כל ביקורת ציבורית או אחרת, אך לאו דווקא לסגור אותם באופן צודק וראוי. שקיפות בדיונים, גם אם מועטה עבור חוקרים ועיתונאים, תעודד את השופטים להגיע מוכנים לדיונים, לנהוג פחות על "אוטומט" ולהקפיד שלא להציג משוא פנים כלפי אחד הצדדים.

בנוסף, פתיחת הדיונים תסייע באופן משמעותי למחקרים אקדמיים העוסקים בדיני משפחה. כך, לדוגמה, קשה מאוד לחקור את תחום ההורות, שעה שבתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים דנים בדלתיים סגורות ואינם מפרסמים את החלטותיהם ופסקי הדין.

עוד תחום שקשה מאוד לחקור הוא אלימות במשפחה, שכן הדיונים חסויים. כמה צוי הרחקה מתקבלים? בכמה מקרים מעורבים ילדים? בכמה מקרים מחייבים צד בהוצאות משום שפנה פנייה לצורך טקטי או אסטרטגי? מתי אנשים מגיעים מיוצגים ומתי לבדם? המון שאלות – אפס תשובות.

בדרגה הנמוכה ביותר של שקיפות נמצא עולם שלם של פסקי דין שנתנו תוקף להסכמות בין צדדים, כך שגם אם אלו מתפרסמים אין כל דרך לדעת באיזה הסכמות מדובר. במקרים הללו, מדובר במשימה בלתי אפשרית לחקור את המערכת. אפילו החוקר המיומן ביותר, לא יצליח להוציא נתונים מפסקי דין המאשרים הסכמים הטמונים בקלסרים חסויים אי שם במרתפי בתי המשפט.

לבסוף, סיבה נוספת היא איכות השפיטה והשופטים. כל אדם תחת תיעוד משתדל, ללפחות למראית עין, קצת יותר. כולנו זוכרים שופטים ושופטות שעמדו לבירור משמעתי בשל אמירות לא ראויות, על סמך ראיות ממשיות שהוצגו כנגדם – פרוטוקולים והקלטות מתוך הדיונים. בדיני המשפחה לרוב לא ניתן לבסס תלונות כאלה בהיעדר תיעוד.

עוד תחום שקשה מאוד לחקור הוא אלימות במשפחה, שכן הדיונים חסויים. כמה צווי הרחקה מתקבלים? בכמה מקרים מעורבים ילדים? המון שאלות – אפס תשובות

לסיכום: שידור פסקי דין והחלטות מבית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים מהווה סנונית ראשונה לקראת שקיפות בכלל מערכת השפיטה, שתגביר את אמון הציבור, ותאפשר ביקורת מדויקת יותר ומחקר מעמיק של המגמות בפסיקה, בחינה של התנהלות השופטים כלפי הצדדים המתדיינים, עורכי הדין, המדינה ועוד. כל הדברים הללו נכונים, ואף ביתר שאת, בנוגע לבתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. ובשורה התחתונה: תנו לשמש השקיפות לעלות מעל ערכאות השיפוט לענייני משפחה – למען כולנו.

עו"ד שני הוא שותף במשרד א. זיסמן שני, המתמחה בדיני משפחה וירושה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 628 מילים
עודכן לפני 11 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נחוץ בדחיפות חוזה חברתי חדש

ביסוד המשבר הנוכחי תהליך איטי ושיטתי של פרימת האמון בין האזרחים והמדינה, שהגיע לשיאו עם החלטת הממשלת לזנוח את חובתה הציבורית לנהל את המגפה ● רק החלטה אמיצה על ביסוסו של חוזה חדש בין אזרחי המדינה לבין הממשל יאפשר התמודדות יעילה יותר עם המגפה ויניח את הקרקע לעצירת המערבולת המהותית שאליה נשאבת המדינה ● דעה

עוד 1,257 מילים

שייח' ג'ראח, גרסת הנגב

הפלסטינים מנצלים את המהומות בנגב כדי לתקוע טריז בין ההנהגה הישראלית לערביי ישראל ● הרשות הפלסטינית משתמשת בהם כדי להחליש את ישראל, ואילו חמאס דוחף אותם להתקוממות ומרחיב את המאבק הפלסטיני לציר שייח' ג'ראח-עזה-הנגב ● פרשנות

עוד 755 מילים ו-1 תגובות

"לא רוצה לחיות במדינה שאין בה דרך לעקוב אחר מחבלים ופושעים"

פרופ' יצחק בן ישראל, מי שהוביל את הקמת מטה הסייבר הלאומי, אומר ש־NSO לא אחראית על השימוש הפסול שנעשה בתוכנת הריגול שלה, ושתחום הסייבר ההתקפי הכרחי בכל מדינה דמוקרטית: "כשמחבל דוקר מישהו לא מאשימים את יצרן הסכינים" ● גורו הסייבר חושב גם שהדבר הבא הוא תחום ה-AI, ושעל ישראל להוביל גם שם

עוד 1,061 מילים ו-1 תגובות

הורוביץ פועל לקצר את משך הבידוד משבעה ימים לחמישה

מקורבים למנדלבליט: הסיכוי לחתימה על הסדר טיעון עם נתניהו בזמן שנותר לכהונת היועץ - קלוש ● אהרן ברק: מרגע שהוגש נגדו כתב האישום הפך נתניהו למנתץ של המערכת ● סקרים: 46%-52% מהציבור מתנגדים להסדר הטיעון המתגבש, 26%-31% תומכים בו ● למעלה משני מיליון שקלים גויסו למימון הגנתו המשפטית של נתניהו ● בג"ץ דחה את העתירה נגד הסדר הטיעון עם דרעי

עוד 51 עדכונים

עסקה שיש עמה קלון

לראש התביעה הכללית אסור לעשות שימוש בכוחו כדי להשפיע על המגרש הפוליטי ● בעצם העובדה שמנדלבליט שם בראש מעייניו את סוגיית הרחקתו של נתניהו מהזירה הציבורית, הוא הופך במו-ידיו את התביעה לזרוע רדיפה פוליטית נגד נתניהו ● ואילו נשיא העליון בדימוס אהרן ברק הפר את הכללים הלא-כתובים כשפנה ליועמ"ש בעניין תיק נתניהו ● פרשנות

עוד 929 מילים ו-3 תגובות

על רקע מגעים לרכישת צוללת מגרמניה, נדחתה ההצבעה על הקמת ועדת חקירה

נתניהו פנה באמצעות מקורביו אל אהרן ברק כדי שישכנע את מנדלבליט לחתום על הסדר טיעון; הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון: המשפט גורם לקרע בעם, ועד למשפטו היה נתניהו מגדולי המגנים על מערכת המשפט ● פרקליט המדינה לשעבר לדור: "לא מעלה על דעתי שבתיק הזה מוצע להגיע להסדר" ● לפיד: אנו עוקבים אחר מצב בני הערובה בבית הכנסת בטקסס

עוד 24 עדכונים

שוב לא שקט בדרום ובגדה, וגם לתקשורת - שבשגרה מתעלמת מקיומם של הבדואים וממצוקתם - יש תפקיד חשוב במה שהתרחש השבוע ● הכאוס בפרלמנט העיראקי: תכריכים, התעלפויות ובגדים מסורתיים ● "נתיבי הקבורה" של אל-עולא נחשפים ● והשבוע לפני 11 שנים, הנשיא בן עלי עזב את תוניסיה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,247 מילים

מוזיאון ראשון בסינגפור מספר את קורות הקהילה היהודית

כ־200 יהודים, רובם יוצאי עיראק, הם כל מה שנשאר מהקהילה היהודית של סינגפור ● מוזיאון חדש וראשון מסוגו מספר לראשונה את סיפור הקהילה בת ה־200 שנה בעיר־מדינה האסיאתית: "רצינו לספר לא רק על היהודים בסינגפור, אלא גם כיצד היהודים הם סינגפורים"

עוד 798 מילים

בצל העלייה במספר פשעי השנאה בניו יורק, ארגון "הלגיון" שם לעצמו מטרה להכשיר כמה שיותר יהודים בקרב מגע, עזרה ראשונה והתמודדות עם אירועי ירי המוני: "אנחנו צריכים להיות מוכנים להגן על עצמנו"

עוד 825 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עולם שלישי, 20 דקות מירושלים

הרע: קשה לתפוס ולהכיל את הפער בין התפאורה הנהדרת של הרי השומרון והגאיות המוריקים לבין ההתעללות שחבל הארץ הזה סופג ● הטוב: עדיין מוקדם לחלוץ בקבוק שמפניה, אבל ההשקה של הרכבות החשמליות מתחילה להשליך על רמת זיהום האוויר ● וטיפ לט"ו בשבט: הצבע הטבעי של פפאיה אינו אדום בוהק, למשמשים אין גוון כתום זרחני וקיווי לא אמור להיראות כמו פנס ירוק

עוד 561 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה