אם נבחן את חיינו – רובנו, כבני אנוש, מסתגלים או מנסים לשנות את סביבת חיינו האישית והקרובה בנושאים שמאוד מפריעים לנו.

מתי אנו הופכים להיות אקטיביסטים?

המושג ״אקטיביזם״, מתאר מצב בו מושקעים מאמצים המכוונים לשינוי מצבים חברתיים, פוליטיים, כלכליים או סביבתיים על ידי נקיטת עמדה ופעולה פומבית.

אם נבחן את חיינו – רובנו, כבני אנוש, מסתגלים או מנסים לשנות את סביבת חיינו האישית והקרובה בנושאים שמאוד מפריעים לנו. מתי אנו הופכים להיות אקטיביסטים?

אקטיביזם יכול להתבטא בפעולות יומיומיות המשקפות אמונה מסוימת, או במספר פעולות קיצוניות בודדות. אלו יכולות להיות פעולות שאולי מטרידות אך לא מצליחות ליצר שינוי מהותי, כמו הניסיון להרחיק את אסדות הגז מהחוף, או גרעין קטן המקדם רעיון גדול כמו 4 אימהות, או מחאות יחיד שסוחפות אלפים כמו צעדת המחאה של ויקי קנפו, הצעדה למען גלעד שליט, או לעיתים פעולת יחיד בעלת אופי אובדני כמו שפיכת נפט ושריפה עצמית – מוחמד בועזיזי שבהצתתו העצמית הצית את "האביב הערבי" – מהפכה שמשנה סדרי שלטון.

המלחמה בטייקונים, המודעות למשבר האקלים ועוד עשרות דוגמאות לשינוי תודעה לא הגיעו מהממסד – אלא מאקטיביסטים שהובילו מהלכים.

מעטים פועלים כאקטיביסטים הבאים לעשות שינוי רחב יותר. מעטים שמשנים לכולנו את המציאות.

אקטיביזם הוא לא ביקורתיות או תהליך חשיבה אלא פעולה, אקט – המעבר ממחשבה למעשה. אקטיביזם נתפש רבות כנאיבי. הוא לא תמיד מעשה שאפשר להגדירו ״חכם״, בגלל היותו נוגד כל אינסטינקט טבעי של הישרדות אישית. באקטיביזם האדם מקריב עצמו למען רעיון ןלמען הכלל תוך ויתור על נוחותו ולפעמים על חייו. כמו שכתב המשורר חיים גורי בשירו: ״היו לי חברים״.

אקטיביזם סותר לעתים את חוקי הטבע, שכן הוא מעמיד את האקטיביסט בסיכון. "אני לא מאשים את הצעירים שלא יוצאים להפגין, הם רק מנסים לחיות", אמר דני כהן-בנדיט, הוא דני האדום, שהוביל את מחאת הסטודנטים ב-1968 בפריז.

אקטיביזם סותר לעתים את חוקי הטבע, שכן הוא מעמיד את האקטיביסט בסיכון. "אני לא מאשים את הצעירים שלא יוצאים להפגין, הם רק מנסים לחיות", אמר דני האדום, שהוביל את מחאת הסטודנטים ב-1968 בפריז

אז מה התנאים לאקטיביזם?

אנחנו מונים שני יסודות שמתחלקים בין מרכיב פנימי וחיצוני:

• תשוקה לשינוי. ההבדל בין מצוי לרצוי: תשוקה כזו בדרך כלל מבוססת על תפיסת עצמי ותפיסת צדק, המחייבת למידה והתעמקות פנימית, לצד למידת והבנת המרחב וסוג המעורבות החברתית. כאשר נוצר קונפליקט זהותי המחדד את הפער בין היש למה צריך להיות – זה יכול להוביל לפעולה.לא מקרי שאת מחאת 2011 הובילו סטודנטים למדעי המדינה וכלכלה. בשלב גיבוש זהותם כבוגרים מודעים ובעלי ערך עצמי, הם זיהו את הפער בין המצוי לרצוי ודרשו שיהיה אחרת.

• האומץ לשנות! תחושת ביטחון שמותר להיות ביקורתי, ונגדה מידת הסיכון האישי שאני לוקח כאקטיביסט: מריאנה אובסיינקובה נכלאה כנראה כי התפרצה לשידור הטלוויזיה הרוסית עם מסר אנטי-מלחמתי. תוצאה למעשה פרטי שלה שהיא כנראה לקחה בחשבון, אולם הייתה נחושה לקחת את הסיכון ולממש את זכותה להבעת דעה ולקדם ערעור על המצב – להוביל שינוי.

האם מערכת החינוך מעודדת חשיבה אקטיביסטית?

האם מערכת החינוך מעודדת ומחנכת לביקורת עצמית וחשיבה אקטיביסטית?כאשר אקטיביזם נתפס כפגיעה בנוחות האישית, הטרדת החברה והסביבה ואיום על השקט התעשייתי – הרי שיש בו איום ברמה קיומית. ככל שהאיום על הבעת מחשבה ביקורתית ירד, כך נוכל להביא את עצמנו לידי פעולה לקידום שינוי.

בהיבט הזה שווה לבחון מה מערכת החינוך משדרת לתלמידים, למורים, ולמנהלים ש"סוטים מהדרך". עד כמה מערכת החינוך מעלה את סף הסיכון האישי של מי שרוצה לפעול. עד כמה היא מצמצמת את הסיכוי שיימצאו כאלה שיגידו לעצמם – כן גם אני יכול.

שווה לבחון מה מערכת החינוך משדרת לתלמידים, למורים ולמנהלים ש"סוטים מהדרך". עד כמה היא מעלה את סף הסיכון האישי של הרוצים לפעול ומורידה את הסיכוי שיגידו לעצמם – גם אני יכול

לנו כאנשי חינוך יש חלק משמעותי ביצירת התשוקה לשינוי ובבניית האומץ לשנות. בתוך זה – לאקדמיה יש חלק חשוב אפילו יותר – ובמיוחד אם מדובר על אקדמיה שמכשירה את המורים.

מה נדרש כדי שמעשה אקטיביזם יצליח?

דב חנין ודני פילק מציגים ארבעה מודלים של בספרם: מה לעשות עכשיו?

1

מודל ההתנגדות: מודל שגרתי בו נעשה שימוש מיידי. הפגנה, התארגנות נגד אלימות משטרתית, עובדי מפעל נגד סגירה/פגיעה בעבודתם.

אקטיביזם ות מסוג זה מטפל בביטוי הבעיה ולא בתנאים המבניים שלה. הוא לא ממוסד ולא נמשך לאורך זמן. קל לבעלי הסמכויות לעשות הפרד ומשול ולפרק את בסיס ההתנגדות.

2

גישת ההמתנה – תקווה והכנת הקרקע: ההבנה שאי אפשר לעשות שינוי עד לסיום שלב קיים בו מתקיימת הבשלה של מצב שלטוני/חברתי מסוים. זו יכולה להיות גם המתנה ללחץ מבחוץ או לשינוי בתנאים כדי שיאפשרו שינוי. זה כרוך בראייה ארוכת טווח והכנת אסטרטגיית פעולה בהתאם.

3

הגישה ההפוכה – גישת הזרז: התארגנות. מוקד נחוש, גם אם קטן, המתחיל פעולה מתוך התכוונות ומיקוד לפעולה רחבה. גישה מהפכנית שהצליחה בקובה עם צ'ה גווארה.

4

שינוי השיח: גישה שמבינה את חשיבות המילים וניכוס דימויים וסמלים. המלה ביטחון "נלקחה" למובן הצבאי בלבד, המטען שהושם על ״ליברליות״ כשמאל. מחד – גישה זו יכולה להפוך הגדרה והדרה של ציבורים בהתאמה לרעיון האקטיביסטי, ומאידך היא עלולה להישאר בגדר מילים מבלי לקדם מדיניות אחרת או מבני פעולה.

בספרם הם מדברים על שילוב היתרונות של הגישות הללו כתנאי להצלחה של מעשה אקטיביסטיות. אין דרך אחת להצלחת המעשה האקטיביסטי אלא בחינה ושינוי כל העת בהתאמה למציאות הנוצרת ותגובת הנגד.

דב חנין ודני פילק מדברים על שילוב היתרונות של ארבע גישות לאקטיביזם כתנאי להצלחה של מעשה אקטיביסטיות. אין דרך אחת להצלחת האקט, אלא בחינה ושינוי כל העת בהתאמה למציאות הנוצרת ולתגובת הנגד

האם אפשר "לשנות מבפנים"?

האם אקטיביזם יכול לקרות ע"י אנשי מערכת בתוך מערכת? בדרך כלל טוענים שאקטיביזם לא יכול לקרות בתוך השיטה שיצרה את הבעיה.

יש לא מעט דוגמאות של כאלה שפעלו דווקא מתוך מערכות קיימות וקידמו שינוי. כדי להפוך את האקטיביזם למעשה חכם, חשוב דווקא להבין את המערכת וחוקיה. ידע כיצד להשתמש בהם והנכונות לעבוד עבודה שיטתית יכולים להיות בעלי ערך בפעולה אקטיביסטית.

פעילותן של המפלגות החרדיות בפוליטיקה הישראלית היא דוגמה לכך: הם אינם מזדהים עם ערכי ומטרות המדינה הציונית, ברובם הגדול אינם חלק ממערכות לאומיות כמו צבא, אולם הם רותמים את המערכת הפוליטית מתוך פעילות בתוכה והבנה עמוקה של החוקים לטובת קידום מטרותיהם.

לאחרונה הצטרף לקו פעילות זה גם מחמוד עבאס, העומד בראש מפלגת רע״ם האסלמית ומהווה חלק מהקואליציה המורכבת בממשלת ישראל.

אני רוצה לסיים בציטוט מתוך האדם המורד לאלבר קאמי:

"מי הוא האדם המורד? אדם האומר לאו.
אולם, אף שהוא מסרב, אינו מוותר: הריהו גם אדם האומר כן, עם התעוררותו הראשונה.
עבד שציית לפקודות כל ימי חייו, סבור פתאום כי אין לשאת פקודה חדשה.
מה משמעותו של "לאו" זה? משמעותו, למשל: "הדברים נמשכו זמן רב מדי", "עד עכשיו כן, ולהלן – לא", "אתה מרחיק לכת", ועוד: "יש קו לגבול, שאותו לא תעבור".

אני מוסיף על זה משפט מתוך ההיסטוריה של המחר של יובל נח הררי:

"כדי לעשות מהפכה אין די במספרים…. אלא ברשת של אנשים… היודעים לשתף פעולה".

זו אולי כל התורה. לקחת אחריות – ולפעול ביחד.

דני עבודי הוא מנהל מרכז ק.מ.ה באורנים. הוא בוגר תכנית מנדל למנהיגות חינוכית במסגרתה חקר את נושא המצויינות כערך ופיתוח אישי כמנוף לשינוי חברתי. הקים וניהל את חברת ההייטק "שארפ מינד סולושנס" לפיתוח יכולות חשיבה. בהמשך פנה לחינוך, והקים מיזמים חינוכיים וטכנולוגיים לקידום החינוך הציבורי על בסיס מקומי. עבודי בוגר הפקולטה להנדסה, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. מתגורר באבן יהודה, נשוי ואב לשניים.

כדי לא לבזבז את זמנו של ראש הממשלה החדש ולא להטריד את מנוחתו של ראש האופוזיציה הישן בנימין נתניהו, המסרב להתעדכן אצל ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד, מוצע בזאת לקיים עדכון ביטחוני המתאים באופן ייחודי לראש האופוזיציה.

ראש הממשלה יאיר לפיד לא אומר נואש: הבוקר תצא הזמנה רשמית, בכתב, במקובל, ליו"ר האופוזיציה להגיע לעדכון בטחוני על פי חוק, אצל ראש הממשלה. "שיקולי הבטחון צריכים להיות מעל הפוליטיקה", אומרים בסביבת לפיד. כזכור: נתניהו סירב לקבל עדכונים גם מרה"מ הקודם, נפתלי בנט. ולא עשה איתו חפיפה.

— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) July 3, 2022

העדכון הביטחוני יותאם ספציפית להיותו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ומנהל "צבא" של טרולים, בוטים ומהנדסי תודעה, כפי שהוא עצמו העיד בפני בנט.

מוצע בזאת לקיים עדכון ביטחוני המתאים באופן ייחודי לראש האופוזיציה, כנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, וכמנהל "צבא" של טרולים, בוטים ומהנדסי תודעה, כפי שהוא עצמו העיד בפני בנט

עדכון מצב הפייק-ניוז הביטחוני, ההסתה הביטחונית, ההשמצות והקריאות למרד, עדכון על מצב השקרים של נציגי הליכוד וגוש נתניהו. עדכון יומיומי.

את העדכון מטעם ראש הממשלה יבצעו פשוט מי שממונים על ביטחונו בשב"כ ובמשרד ההסברה.

"נתניהו איים עליי: אני אפעיל עליך את כל המכונה שלי, את הצבא" https://t.co/h8wAVtIepj

— Haaretz הארץ (@Haaretz) January 27, 2022

גם חוקריה של שולחת הקליע לבנט יעדכנו. גם כל מי שעוקבים מתוקף תפקידיהם אחרי צבא השם שמאחל מוות ליריביו של נתניהו, יעקבו אחרי רבני דין רודף, תומכי מדינת הלכה ואנשי עוצמה יהודית, אנשי נעם והגזענות הדתית. וכמובן שהוא יעודכן על דבריהם של מכובדינו גלית דיסטל אטבריאן, מירי רגב, דודי אמסלם, שלמה קרעי, דוד ביתן, ישראל כץ, צחי הנגבי וחבריהם,  כשאריה דרעי יסייע ככל שמאפשר לו הסכם הקלון עליו חתם.

ראש האופוזיציה יקבל את תיעוד נאומיו המסיתים עם פירוט דקדקני של עובדות שסילף, המצאות שהפריח, שקרים בוטים שפרסם; מחירי חלב, דירות, דלק וחשמל שטיפסו בתקופתו; מספרי הרקטות ובלוני התבערה שנורו בתקופתו לעומת תקופת ממשלת השינוי, וכמובן ספירת הדולרים שזרמו או לא זרמו לקרן העושר ממרבצי הגז, יותר נכון זרמו לקרן האושר של הטייקונים עימם חתם נתניהו על מתווה שוד הגז.

מר נתניהו,
במשמרת שלך המחבלים ירו על תושבי הדרום 13,000(!) רקטות,
ביצעו 1,500 פיגועים,
שרפו 45,000 דונם של שדותינו,
הרגו 238 ישראלים
ופצעו 1,700.

ואתה?
מעביר מזוודות דולרים לחמאס.

מורשתך:
רקטות חמאס על ירושלים,
לינצ׳ים בעכו ובלוד.
ישראל בלהבות.

נכשלת מול חמאס.
אנחנו מתקנים. https://t.co/tT2OEv8Mz1

— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) April 19, 2022

העדכון הביטחוני הזה אליו יוזמן ראש האופוזיציה, לא יהיה נתון להסכמתו או לתנאיו. הוא יפורסם בכל פלטפורמות התקשורת, במעקב הממשלתי, בארכיון המדינה ועל שלטי חוצות מתחלפים בצמתים.

נציגי אמ"ן השב"כ והמוסד יעדכנו את צוות "עדכון הפייק הביטחוני" החדש במצב המאבק מול הגרעין האיראני, חיזבאללה, חמאס וסיכול פיגועים בטורקיה או במים הכלכליים של ישראל.

ראש האופוזיציה יקבל את תיעוד נאומיו המסיתים עם פירוט העובדות שסילף, ההמצאות והשקרים שהפריח, המחירים שטיפסו והרקטות ובלוני התבערה שנורו בתקופתו לעומת תקופת בנט ועוד

ראש האופוזיציה לא יוכל להימלט מהאמת אל מחוזות תעמולת הבחירות והפייק-ניוז שהקים לצורך בחירתו שוב לראשות הממשלה תוך כדי שטיפת מוחות של אזרחי ישראל.

מדובר בביטחון המדינה. חד וחלק.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

רופא הכנסת ד"ר יצחק ליפשיץ מעולם לא התראיין לכלי התקשורת. רק אחרי פרישתו, לאחר שטיפל בבעיות הרפואיות של כ-500 חברי כנסת, עובדי כנסת ואנשי המשמר, הוא הסכים להעניק ראיון לספרי "מתחככים" שיופיע בימים הקרובים. הפרק האחרון בספר מובא כאן בשני חלקים. זהו חלק ב'. 

ב-2009 נאלץ אחד משרי הממשלה לעבור ניתוח לב פתוח. נעשה כל מאמץ כדי למנוע פרסום מוקדם על כך. אשפוזו בבית החולים נעשה בדיסקרטיות רבה. בכרטיס המאושפז שלו ועל מיטתו צוין שם אחר, "שמעון בן אברהם". הניתוח עבר בהצלחה רבה והסודיות נשמרה עד לאחר שחרורו מבית החולים. השר עבר שיקום לב, ולאחר כשבועיים הגיע לישיבת הממשלה. בפתח משרד ראש הממשלה הוא פתח את חולצתו, הציג את הצלקת שנותרה על חזהו מהניתוח ואמר בקול, "חבר'ה, תראו איזו זמבורה שמו לי בפנים".

ב-2009 נאלץ אחד השרים לעבור ניתוח לב פתוח. נעשה כל מאמץ כדי למנוע פרסום מוקדם על כך. אשפוזו בבית החולים נעשה בדיסקרטיות רבה. בכרטיס המאושפז שלו ועל מיטתו צוין שם אחר, "שמעון בן אברהם"

היו גם מקרים שבהם נאלצו ראשי הקואליציה והאופוזיציה להזעיק להצבעות חשובות במליאה חברי כנסת שהיו מאושפזים בבתי חולים, רק משום שהמחנה היריב לא מוכן היה להעניק לו קיזוז (הליך שבו ח"כ מהמחנה היריב איננו משתתף בהצבעה).

עטיפת הספר "מתחככים" של גדעון אלון

פעמיים, באוקטובר 2004 ובינואר 2005, הובא חבר הכנסת אלי אפללו (הליכוד) לכנסת מבית החולים "איכילוב", לאחר שעבר ניתוח בראשו, אך האופוזיציה לא הייתה מוכנה להתקזז אתו ולמנוע את טלטולו באמבולנס לירושלים. אפללו הוכנס לאולם המליאה על אלונקה, כשראשו חבוש והוא מחובר לעירוי. הוא הוזעק לכנסת כדי לתמוך באישור תכנית ההתנתקות, ושלושה חודשים לאחר מכן לתמוך באישור השבעת שרי מפלגות העבודה שהצטרפו לממשלת שרון.

גם את שר הדתות לשעבר דוד אזולאי (ש"ס) ז"ל, שאושפז במחלקה האונקולוגית של בית החולים רמב"ם בחיפה לאחר שלקה במחלת הסרטן, הייתה כוונה להביא לכנסת להצבעה חשובה על חוק המרכולים. אבל חבר הכנסת אילן גילאון ז"ל (מרצ) ידע להתעלות מעל חבריו לאופוזיציה ולגלות אנושיות והומניטריות רבה, כשהודיע כי הוא נענה לבקשתו של אזולאי והתקזז אתו כדי שלא יאלצו להביא אותו במיוחד מחיפה לירושלים. גילאון אמר אז: "דווקא במקום כמו הכנסת נכון יותר מכול המשפט 'במקום שבו אין אנשים, היה אתה בן אדם'."

לעומת זאת, בדצמבר 2021 הוזעקה חברת הכנסת שירלי פינטו (ימינה) להצבעה במליאת הכנסת, שישה ימים בלבד לאחר לידת בתה, רק משום שאיש מחברי הכנסת באופוזיציה לא מוכן היה להתקזז אתה.

פעמיים הובא ח"כ אפללו לכנסת מ"איכילוב", לאחר ניתוח בראשו. האופוזיציה לא הייתה מוכנה להתקזז אתו ולמנוע את טלטולו באמבולנס לירושלים. אפללו הוכנס למליאה על אלונקה, מחובר לעירוי וראשו חבוש

ד"ר ליפשיץ יזם קיומם של מרתונים רפואיים בכנסת. במהלך השנים התקיימו 70 מרתונים שבמסגרתם הובאו לכנסת מומחים לתחומים ספציפיים, כמו קרדיולוגיה או רפואת עור, אורולוגיה או סרטן הערמונית, ונבחרי הציבור הוזמנו לבצע את הבדיקות בכנסת, בעיקר כדי להגביר את המודעות למחלה ולחשוף בעוד מועד מקרים שבהם אנשים לקו במחלה.

"זהו אחד הכלים שאנחנו ממליצים עליהם ברפואה המונעת", סיפר ד"ר ליפשיץ. "הבאנו למשל באחד המרתונים שלושה רופאי עור וביקשנו משרי הממשלה וחברי הכנסת להיבדק, כדי לראות אם ישנם מקרים של מלנומה ומחלות עור אחרות. חברות כנסת ערכו בדיקת ממוגרפיה.

"הבדיקות הללו הוכיחו את עצמן כי היו מרתונים שבהם גילינו מקרים חדשים של חולים. באחד המרתונים לבדיקת לב במאמץ ואקו עלה אחד מחברי הכנסת על המכונה והחל לרוץ, אבל חש ברע והובהל מיד לבית החולים לאשפוז דחוף, וכעבור כמה ימים עשו לו ניתוח לב פתוח והוא ניצל ממוות.

"היה גם מקרה של חבר כנסת מהליכוד שהתרגש מאוד במהלך נאומו במליאה, ולפתע חש ברע ושני סדרנים מיחידת 'איילת' (יחידה מיוחדת לטיפול באנשים שזקוקים בדחיפות לטיפול רפואי) הובילו אותו אל מחוץ לאולם המליאה באזור המכונה 'הפרסה'. שם ניתן לו טיפול ראשוני והוא הובהל לבית החולים והתברר שהוא לקה באירוע מוחי".

"באחד המרתונים לבדיקת לב במאמץ ואקו עלה אחד מחברי הכנסת על המכונה והחל לרוץ, אבל חש ברע והובהל מיד לבית החולים לאשפוז דחוף, וכעבור כמה ימים עשו לו ניתוח לב פתוח והוא ניצל ממוות"

גם ראשי הממשלה נטלו חלק במרתונים. "כשהיה נושא חשוב כמו מרתון של מחלות לב, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נטל בו חלק. הוא עלה על המכשיר לבדיקת לב במאמץ כדי להגביר את מודעות הציבור לנושא. גם אהוד ברק, כשהיה ראש ממשלה, השתתף במרתון לבדיקת לב במאמץ.

"זכור לי שהתלוויתי ליצחק רבין כשהיה ראש הממשלה כשביצע בדיקת נשימה בבית חולים 'ביקור חולים' בירושלים. בדקו לו את דרכי הנשימה, וכשיצאנו החוצה רבין אמר לי: 'אל תדאג, אני לא אמות בגלל הסיגריות'. המשפט הזה חרוט לי כל כך חזק, כי שנה לאחר מכן הוא נרצח".

היו גם מקרים שבהם ד"ר ליפשיץ התערב בדיוני מליאת הכנסת. בינואר 1992, כשהחוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה הובא לאישור בקריאה שנייה ושלישית, נמשכו הדיונים אל תוך הלילה. הקצרניות שרושמות את דברי הנואמים התלוננו בפניו שהן הגיעו לאפיסת כוחות, ואחת מהן אף התמוטטה מעומס העבודה. גם הסדרנים התלוננו על תשישות.

הרופא פנה ליושב ראש הכנסת דב שילנסקי (ליכוד) וביקש ממנו להפסיק את הדיון הלילי, כדי שלא לפגוע בבריאות הנוכחים, ושילנסקי נענה לפנייתו ונעל את הישיבה.

במהלך כל השנים, כשהדיונים התארכו ונמשכו לעתים ללא הפסקה עד לאור הבוקר, הקפיד ד"ר ליפשיץ להישאר במשכן הכנסת במהלך כל הלילה. "לא יכולתי ללכת הביתה, בעיקר כשהיו דיונים סוערים. הרגשתי צורך להישאר עד סוף הדיון ועד שאחרון הח"כים עוזב את הבניין".

כשנשאל איך הוא יכול היה להיות אחראי לבריאותם של שרים וחברי כנסת, ולטפל בתלונות הרפואיות שלהם, כשאין לו מומחיות בכל תחומי הרפואה, הוא השיב לי: "אני נוהג להתייעץ עם מומחים בכל התחומים. יש לנו מומחים בכל תחום שמתפנים אלינו בכל מצב ובכל שעה".

"זכור לי שהתלוויתי לרבין כשהיה רה"מ לבדיקת נשימה בביה"ח 'ביקור חולים' בירושלים. כשיצאנו החוצה אמר לי: 'אל תדאג, אני לא אמות בגלל הסיגריות'. המשפט הזה חרוט לי חזק, כי שנה לאחר מכן הוא נרצח"

לפני שנפרדנו שאלתי את ד"ר ליפשיץ מה יש בתפקיד של רופא הכנסת שהוא החזיק בו כל כך הרבה שנים. הוא השיב ש"קרה לי תהליך אישי שעובר על הרבה רופאים, שהם 'מורעלים' על ידי המקצוע שהם עוסקים בו. הכנסת הייתה הבית הראשון שלי ושילמתי על כך מחיר בחיי משפחה. חשתי חרדת קודש כשנכנסתי למשכן הכנסת, וידעתי שכל הבעיות הרפואיות של נבחרי העם מונחות על הכתפיים שלי. מאוד אהבתי את התפקיד הזה ונתתי את הנשמה למקום הזה".

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.