קרובת משפחה שלי מארה"ב ביקרה לאחרונה בישראל כחלק ממשלחת, וסיפרה לי על המפגשים שבהם השתתפו בארץ. באחד מהם נציג מהממסד הישראלי טען שכהמשך ל"הסכמי אברהם" ועוד שינויים בעולם הערבי נראה שהעולם הערבי פחות מתעניין בפלסטינים. אולי אפילו, פנטז הדובר, העולם הערבי יכריח את הפלסטינים להפסיק את המאבק המזוין ואת עקשנותם, שמפריעים להתפתחות הכלכלית ולשיתופי הפעולה עם ישראל ועם האמריקאים. נשמע אופטימי, וקרובת המשפחה שלי שאלה אותי אם אמנם יכול לקרות.
לקח לי רגע לענות. עלה לי לראש המשפט האלמותי של גולדה מאיר, שבנימין נתניהו אוהב לצטט, "אם הערבים יניחו את נשקם, לא תהיה יותר מלחמה. אם ישראל תניח את נשקה, לא תהיה יותר מדינת ישראל". המשפט טורד אותי שנים, כי הוא תכל'ס נכון. לי אין ספק שאם ישראל תניח את נשקה, לא תהיה יותר מדינת ישראל.
ד"ר חגי אגמון־שניר ייסד וניהל במשך מעל עשרים שנה את המרכז הבין-תרבותי לירושלים, עוסק בפיתוח קהילה רב-תרבותית ומלמד באוניברסיטת בר-אילן.
אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שמשהו עמוק משתנה – וזה לא היה בפרלמנט, לא בבית הלבן ולא ברחובות. זה היה בתמונה אחת מהשבעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
בשורה הראשונה בטקס ההשבעה, שם בדרך כלל יושבים אנשי הציבור הבכירים, ישבו מנהלי הענק של אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון, טסלה. לא נבחרי ציבור. לא אנשי חינוך, בריאות או ביטחון. אלא מנכ"לים.
עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים, העוטף הצפון והמלחמה הבלתי נגמרת בעזה
לאחרונה, במסגרת "מועדון הסרטים" של "יד ושם", צפיתי ב"גבלס והפיהרר" (Führer und Verführer) העוסק ביוזף גבלס, שר התעמולה של אדולף היטלר. הסרט אינטנסיבי, מצמרר, מזעזע ומפחיד. רואים שם כמה היטלר חפץ במלחמה, וכמה שיותר ממנה. לצדו, עמד גבלס, ששאף יותר מכל לרצות את היטלר – מגלומן בפני עצמו וכן תועמלן מבריק.
גבלס הבין כמה קל לשנות דעת קהל ועשה זאת שוב ושוב, גם כשפקפק במטרות. לא זו אף זו, היה ניכר שבעודו מבשל שקרים ומביים מציאות, הוא עצמו הלך והשתכנע באמיתות הפיקציות פרי יצירתו, עד להתאבדותו.
ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.
בממשלת ישראל אין חשיבה מעמיקה על היום שאחרי המלחמה הרב זירתית. ישנו ראש ממשלה שאומר – וכולם מצייתים. מוצגים במאמר שמונה מהלכים לצורך הבאת ישראל למציאות חדשה ורגועה, כפי שהיא מופיעה בהצהרת הכוונות במגילת העצמאות. ראש הממשלה הזה מוזכר במהלך הראשון בהם, כי רק כך ניתן ליישם חשיבה רצינית על עתידנו לטווחים הבינוני והארוך.
מהלך ראשון: "שחרור" נתניהו
הניסיון של השנתיים וחצי האחרונות וגם קודם לכן מראה, שכל עוד לא נסלק את בנימין נתניהו – המבוך שנקלענו אליו ילך ויעמיק. הדרך שמאפשרת את סילוקו היא עסקת שחרור מהמשפט תמורת עזיבתו את הפוליטיקה הישראלית.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אתה מתעלם מהפתרון הסעודי: עזה למצריים. הגדה לירדן מינוס כמה חלקים קרובים לקו הירוק וירושליים. הישות החדשה תקרא הממלכה ההאשמית של פלסטין. רוב ההתנחלויות קרובות לקו הירוק ואין עימן בעייה. השאר יוכלו לעבור לישראל או להישאר כנתינים של ממלכת פלסטין. ואז- שיתופי פעולה למיניהם, וגר זאב עם כבש.
סליחה מראש לכותב המאמר הנכבד, ד"ר חגי, אך בעולם אוטופי כפי שציירת, בו לא יהיה טרור, מדוע שלא תוקם מדינה פלסטינית בהתאם גם לתכנית החלוקה לה הסכימה ישראל עם הקמתה. כל סיבה שיש למנוע או להתנגד למדינה שכזו, היא רק בגלל החשש מטרור ופגיעה ביהודים, אך אם נחזור 100 שנים לאחור, לפני הטרור, היהודים חיו בשלום ובשלווה- יחסיים, תחת שלטון מוסלמי במדינות ערב ובשלטון העות'מאני. יהודים תושבי המדינה הפלסטינית שייבחרו להגר למדינת ישראל יזכו בכל הזכויות להם זכאים עולים חדשים כמו כל פליטי מדינות ערב בזמנו. אחרים, יישארו במדינה ה"זרה" ככל אזרח נאמן במדינה אחרת עם זכויות מלאות במדינתם זו. אין סיבה להניח כי מדינה פלסטינית חייבת להיות גזענית. יודנריין. ואם יהיו פתאום חסרים למדינה הפלסטינית החדשה שטחי ציבור, הם תמיד יכולים לבצע הליכי הפקעה, כמקובל בכל מדינה מתוקנת, ובפרט שלמרבית השטח שאינו מפותח אין בעלים ידועים.