השבוע נזכרתי באחת התמונות הקשות ביותר שנצרבו אצלי מאז ומעולם. זה היה ב-25 בפברואר 1996, פברואר השחור. פברואר של הפיגועים הנוראים. פברואר בו הממשלה של שמעון פרס דיממה ברחובות וראש האופוזיציה בנימין נתניהו עשה מה שהוא יודע הכי טוב, רקד על הדם.
באותו בוקר התעוררתי בשכונת מגוריי בבית הכרם מבום חזק, פיצוץ אדיר שקרע את האוויר. לא הייתי צריך לפתוח רדיו, אינטרנט עוד בקושי היה, אבל ידעתי. עוד פיגוע, קרוב קרוב לבית.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
בני אדם זקוקים בשעת משבר למנהיג שניתן לסמוך עליו, לבטוח בו וללכת אחריו. מנהיג המטפח תחושת שייכות ונוטע תקווה. בשנת העצמאות ה-76 למדינת ישראל אנו מצויים במצוקה גדולה ושקועים במלחמה רב חזיתית.
אנו עדר ללא רועה. חסר לנו דוד בן גוריון וחסרה מדינאות. זוהי הטרגדיה של ישראל, שבעה חודשים בתוך המערכה הכבדה. שמחת החיים הלאומית נעתקה ואנו במין שתיקה של עצב, התנהלות רועמת של שגרה ותוגה שאינה חולפת. אנו חברה שניכרים בה סימני עייפות ומורל נמוך. טראומת המערכה האחרונה, שעדיין נמשכת, הולידה ספקות גדולים בקרב ישראלים רבים באשר לעתידה הקיומי.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
התנע השלילי לא נובע מהצבא.
למרות כל מחדליו והצורך שינויים בצה"ל,
הבעיה היא בהעדר מדינאים עם חזון שיובילו מדינה:
1. ייצוב דמוקרטיה ליברלית- הגדרת חוקה, כולל הפרדת דת ממדינה, שיוויון בנטל ובזכויות, מיגור השחיתות, והשכלה מדעית שמובילה לתעסוקה מלאה, שגשוג ויתרון איכותי.
כמובן, זה יצריך פירוק מעוזי פונדמנטליזם, שכרגע מפרקים את הדמוקרטיה.
2. ייצוב משטר אזורי – כולל הסדרה עם הפלסטינים, וסעודיה, מה שיצריך גם הסכמה או לפחות הבנות מול ציר אירן-רוסיה-סין… הסתברות ? לא ברור
המושג "ריאליזם דיכאוני" מתאר את הנטייה של אנשים שסובלים מדיכאון קל-בינוני לבצע שיפוטים, ייחוסים וניבויים מדויקים יותר מאנשים שאינם סובלים מדיכאון. במילים אחרות, אנשים דיכאוניים הם בעלי תפיסת מציאות מדויקת יותר.
ההערכות שמבצעים אנשים שאינם מדוכאים אודות המציאות החיצונית והפנימית, מוטות באופן חיובי ולפיכך מוטעות. הטיה חיובית זו כמובן מאפשרת למי שאינו דיכאוני להסתגל ולהתמודד עם המציאות, ובעיקר לחוות פחות סבל מאנשים דיכאוניים. הריאליזם של הדיכאוניים גורם להם לסבל רב, משום שהם פוגשים את המציאות כפי שהיא באמת ולא עם הטיות, והמציאות כפי שהיא באמת קשה ולעיתים אף בלתי נסבלת.
ניצן בן-זאב היא יועצת ארגונית, מרצה ומנחה בתוכניות להכשרת מנהלי בתי ספר. מחברת אסופת השיחות עם אמהות לחיילים – "עקדת שרה" (שתיים). בהקדשה שבפתיח הספר כתבה: "לארצי מולדתי. שברת לי את הלב".
"לא חשבתי שבגיל 89 אצטרך להתחיל חיים חדשים אחרי קטסטרופה כזאת. עברנו לצרעה כדי שיהיה לילדים לאן לבוא, אבל זה לא הבית. בארי היה הבית"
בת 89, מוותיקות קיבוץ בארי. אם לארבעה. פונתה לים המלח ומשם לקיבוץ צרעה. אחיה נרצח בניר עוז
מכונת הרעל מבועתת מעינב צנגאוקר.
מצביעת בנימין נתניהו מאופקים שהעריצה אותו, סברה שהוא מר ביטחון ותמכה בו מעומק לבה.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צה"ל הוא אותו חלק של המדינה שנוצר ונועד כדי להגן עליה.
ב- 7/10 הוא נכשל.
מ- 8/10 ואילך, צה"ל עושה רבות ומצליח לתקן חלק מכשלונותיו.
המדינה היא אותה יישות שמאחדת מספר רב של אנשים עם מכנים משותפים, שמסוגלים לחיות ביחד, לאחד כוחות, ולאפשר לכל היחידים שבה חיים כאלו שאילו היו לבד , לא יכלו לקיים.
תפקידה החשוב ביותר של המדינה – לתת בטחון קיומי לאזרחיה.
ב- 7/10 היא נכשלה.
מ- 8/10 ואיל, המדינה עושה ככל יכולתה להעמיק ולהגדיל את כשלונה מ- 7/10.
את המדינה אי אפשר להחליף – כי היא זה אנחנו.
אבל, אפשר וחייבים להחליף את את כל מי שהיו בהנהגת המדינה עד 7/10 ומאז ועדיין כיום.
ולא צריך לחשוש מלהעיף את כולם, מהראש, דרך הכתפיים, הרגליים והידיים (ראש ממשלה, שרים, מרבית החכ"ים, ראשי כוחות הבטחון) – אפילו את הגנצנקוטים לא הייתי רוצה לראות בהנהגת העתיד (לא צריך מפלגה בשביל לדעת היכן נמצאים סמרטוטי הרצפה, אצל רמי לוי יש עכשיו מבצע) – לא צריך לחשוש כי יותר גרועים אי אפשר למצוא גם אם נחפש בפנסי הלוגן.
אין אפילו תחום אחד לרווחה שבו הנהגת המדינה הנוכחית (הממשלה, החכ"ים של הקואליציה, מנכל"י המשרדים השונים) לא נכשלה בצורה הכי חרוצה והכי מחפירה.
בהשאלה מעולם הפיננסים – כדי להוכיח לפעמים עד כמה מנהלי ההשקעות לא יודעים כלום, נהוג להשוות תיק מניות של מנהל השקעות כלשהו מפורסם לתיק השקעות של קוף (יענו, בחירה מקרית של מניות ללא שום ידע) – ברוב המקרים , התיק של הקוף מניב תשואה טובה יותר.
באותה מידה – ממשלת קופים (שימפנזים, אורנ-אוטנים וכמה רזוסים) הייתה עושה עבודה טובה יותר, בכל תחום, מהפשלונריה הנוכחית שקוראת לעצמה ממשלה.
אוייב העם והמדינה, המשפט נמרח ונגרר האיש הנורא הזה חייב ללכת. חובה לפנות את הפרצוף הזדוני מרושע שלו. צריך לסיים עם הליך גרירת הרגליים השקרי ההצגה המשפטית כולנו שמענו את העדויות..
המפלילות המוקלטות, אין ספק שדין נתניהו הוא לכלא.
משבר שמן הזית: ישראל מתרחקת מביטחון תזונתי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל הטוב הזה הוא בזכות ממשלה רשלנית נהנתנית שהמדינה ואזרחיה מעניינים אותה כקליפת השום, אליה מצטרפות חברות המזון הבזויות, חסרות המוסר שמסוגלות להתמסר תמורת כסף. לא אמנע מכנות אותן בשמן, זונות. זה התחיל ב"זאבית" כהן, זה ממשיך באוסם, שטראוס ועוד…
מדוע שלא תתבישו בעצמכם?!
כי לזונות אין בושה!
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ליואל אלול (או יואל ב?)
תיקונים:
מהנדס ה תודעה (ולא המהנדס תודעה),
שני סיפורים (לא שתי סיפורים),
דלק אנטישמי לעולם (ולא בעולם),
לכרמון היו אינטרסים אז הוא שיקר, בכל מקרה הוא לא הציג הוכחות לבדיות שלו ונחום ברגע טוען שלא היה ולא נברא. חובת ההוכחה היא על המאשים (אלא אם אתה בצד של אנשים כמו הברונית טונג הבריטית, שהאשימה את צה"ל בקצירת איברים בזמן הסיוע לאסון בהאיטי)
הסדנא להנדסת תודעה הוא עוד דוגמא כיצד לוקחים רעיון ישן נושן (שכוון בדרך כלל נגד יהודים) ומקשטים אותו בשקרים מודרניים כדי למלא את מאוי הלב של אנשים שצריכים לשנוא אחרים (אחרת אין להם טעם לקיומם עצמם?) ולהרוויח מזה כסף וכרדיטים בימין הקיצוני. רוב הדברים שם לקוחים ממערכי הדרכה של השטאזי.
קראתי את דבריך, יעוז.
הביקורת על עמית סגל שהוא אינו יוצא לשטח.
הביקורת העניינים מכוסה בהרבה לעג והשמצות שאינן ממין העניין.
אז אם נתייחס לביקורת, אתה חייב להבין שהזמנים השתנו. היום, המידע זורם מיידית מהשטח והכתב לא צריך למשש את שילדת האוטובוס בכדי להבין מה קרה.
אבל עמית אינו רק כתב אלא גם פרשן. פרשן טוב חייב להיות בעל ידע כללי רחב, רהוט, ומעמיק. עמית סגל עומד בסטנדרטים הללו ולכן הוא כל כך מצליח.
לרוע המזל הוא משמיע דעות שאינן תואמות את המיינסטרים בתקשורת, ונדמה לי שזו הסיבה שאתה יורד עליו.
אני חושב שהביקורת עליו בדבריך, ברובה הגדול אינה עניינית, ואף יורדת לרמת השמצות זולה. חבל
שלום לך יעוז, פעם ראשונה שאני קורא את הבלוג שלך.
אבל ממש אבסורדי להציג את נחום השקרן המהנדס תודעה ברנע, כאדם מחפש עובדות.
ואציין כאן שתי סיפורים מתוך הספר המצוין "הסדנה להנדסת תודעה"
פעם נחום ברנע פירסם "לסגר על עזה שכלל בעבר איסור על הכנסת טמפונים, היה קשר קלוש לביטחון".
איסור על הכנסת טמפונים?!!!
נשמע מאד מוזר…
חנן עמיאור בדק עם הצבא והשב"כ, וקיבל תשובה חד משמעית שאין כזה איסור.
הוא פנה לנחום ברנע, והוא אמר לו שהמקור שלו הוא "עמוס גלעד".
פנה לעמוס גלעד חנן עמיאור, והוא אמר לו כך" כל הזמן הוא(ברנע) כותב את הדבר המבחיל הזה. זה מראה כמה אנחנו מטמטמים ורשעים. אבל זה לא נכון".
פשוט בושה לעיתונאי שפוגע ככה בכוחות הביטחון ונותן דלק אנטישמי בעולם!!!
למה אתם בשמאל כל כך שונאים את ישראל???? הזוי.
סיפור נוסף- החוקר יגאל כרמון סיפר, שבתחילת תקופת אוסלו, כשהגיע ערפאת ימח שמו לארץ, הוא החל לקרוא לג'יהאד בכינוסים רבים.
כרמון השיג הקלטות של אירועים כאלה, ורצה להביאן לידיעת הציבור(הרי אמרת שצריך להביא רק עובדות…) ברנע אמר לו, אני לא רוצה לפרסם..
שאל אותו כרמון מדוע? ענה לו ברנע כך:
"אין דבר כזה עובדות, כל ידיעה צריכה להיבחן לפי השאלה את מי היא משרתת, ואתה משרת את אויבי השלום".
אז כל הטור שלך יכול להיגנז אחרי שתי סיפורים קטנים מהשטח, בוודאי שיש המון כאלה על עיתונאי השמאל בישראל או כמו שהורה "גיבור ישראל" אמנון אברמוביץ בשידור לכל צמד מרעיתיו, "לאתרג את העבריין אריק שרון, כדי שיגרש יהודים מאדמתם".
יום טוב יואל ב, מרעננה.