ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא לפגוש את הנשיא ג'ו ביידן בשולי עצרת האו"ם, אחרי שלא עמד במילתו בשלושה עניינים שהיו חשובים לביידן ולחברות האשראי:
- שישלוט על בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר כך שהם לא יוכלו לחבל במדיניותו הבינלאומית.
- שיעמוד בסיכומים בפגישות המרובעות של ישראל, ירדן, הרשות הפלסטינית ומצרים בהנהגת ארצות הברית.
- שהרפורמה במשפט תושג בהסכמה רחבה.
לעניין ההסכמה הרחבה לחקיקה המשפטית, נתניהו גייס את הנשיא הרצוג שידווח לחברות האשראי כי השיחות תחת חסותו להשגת הסכמה רחבה מתנהלות באורח תקין, ובסופו של דבר החקיקה המשפטית תושג בהסכמה רחבה.
הסיכומים בעניין הפלסטיני כללו את הקפאת ההתנחלויות, ומתן מרחב פעולה לביטחון הפלסטיני להתמודד מול האיום האיראני הנשקף מג'נין.
בניגוד לישראל, שבה אפשר לומר דבר והיפוכו כאילו כלום, בארצות הברית ובעולם הכלכלה הבינלאומי יש משמעות גדולה לאמינות, ומספיק שקר אחד כדי למוטט עולם מלא.
בניגוד לישראל, שבה אפשר לומר דבר והיפוכו כאילו כלום, בארצות הברית ובעולם הכלכלה הבינלאומי יש משמעות גדולה לאמינות, ומספיק שקר אחד כדי למוטט אותה
אומנם, כנהוג בתרבות המערבית, אף אחד לא יאמר על נתניהו "שקרן בן שקרן", אבל בניגוד לסמוטריץ', שאין לו בעיה לכונן ברית פוליטית עם שקרן בן שקרן, בדיפלומטיה הבינלאומית ידברו עמו בנימוס, אבל במסרים ברורים: לא מאמינים לך, ועליך לעשות מעשה ברור כדי לחזור למסלול האמינות.
אבל נתניהו, כמו נתניהו, היה חייב לגרור גם את הנשיא הרצוג לספק את ההבטחות לחברות האשראי, כלומר: סיכן גם את אמינותו של הנשיא.
דברי הבלע ששפך על המחאה עם עלייתו למטוס רק הוכיחו לביידן כי נתניהו קשור בטבורו עם בן גביר וסמוטריץ', וכי אין בדעתו לעשות מעשה להוכחת אמינותו.
נתניהו דוחה הכל, ואין להוציא מכלל אפשרות שהוא יסחוב את הטרלול עד אחרי הבחירות בארצות הברית, בתקווה למצוא בבית הלבן איש כלבבו. עד כה אסטרטגיית הדחייה שיחקה לידיו, כמו בקורונה.
דברי החנופה לאילון מאסק נועדו, ראשית, למצב עצמו כאישיות בינלאומית, וגם כדי להבטיח בקריצה לרפובליקאים שהוא ממתין להם בירושלים.
באותם שולי מסדרונות האו"ם, שבהם אמור הנשיא ביידן "לשבת" עם נתניהו, סעודיה כבר הודיעה שבלי מילוי דרישות הפלסטינים למדינה – "אין מה לדבר".
ביידן כבר אמר לנתניהו מה נדרש ממנו כדי להתקדם במסלול הסעודי/פלסטיני – לסלק את בן גביר וסמוטריץ' ולהביא במקומם את בני גנץ ויאיר לפיד. חברות האשראי, מצידן, דורשות להפסיק את החקיקה הדיקטטורית.
אומנם, כנהוג בתרבות המערבית, אף אחד לא יאמר על נתניהו "שקרן בן שקרן", אבל בניגוד לסמוטריץ', שאין לו בעיה לכונן ברית פוליטית עם שקרן בן שקרן, בדיפלומטיה הבינלאומית ידברו עמו בנימוס, אבל במסרים ברורים
זה מה שעומד ברקע הידיעות על מגעים בין גנץ לביבי – יצירת מצג לפיו נתניהו הולך במתווה המסוכם הזה – אבל הוא לא. איך אנו יודעים שהוא לא מוותר על בן גביר וסמוטריץ'? בזה שהוא מדבר רק עם גנץ. ללפיד הוא בכלל לא פנה.
◾️אמירה מעניינת מפיו של פייסל בן פרחאן- שר החוץ הסעודי:
"לא יהיה פתרון לסכסוך הפלסטיני הישראלי ללא מדינה פלסטינית עצמאית, האנשים התחילו לאבד את התקווה בפתרון שתי המדינות ואנו רוצים באמצעות מאמצים להחזיר אותו לקדמת הבמה". pic.twitter.com/uXexY3Kdal— Sheren Falah Saab شيرين فلاح صعب (@FalahSaab) September 19, 2023
ואז המספרים לא מתחברים – גנץ לא יכול להחליף את סמוטריץ' ובן גביר. לכל היותר הוא יכול לתת לנתניהו מטרייה לנורמליזציה עם סעודיה.
אבל כאן אנו נכנסים לאי העמידה בסיכומים עם מצרים, הפלסטינים וירדן בנושא הפלסטיני. הסערה שקמה בממשלה על השריוניות לכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית הוכיחו לעולם הערבי שאין שום ערך לסיכומים עם נתניהו. גם ככה השיחות עם מצרים הפלסטינים וירדן מסובכות, אבל הטרחה שבישיבה עם ממשלת ישראל כדי לסכם איתה סיכומים – לא שווה את המאמץ.
לנוכח הסיכומים המופרים האלה – ביידן רואה שלא נתניהו הוא ששולט על סמוטריץ' ובן גביר – אלא הם שולטים בו. סעודיה רואה שישראל מעדיפה להסלים את הבעיה הפלסטינית, על פני השגת נורמליזציה איתה – ומושכת את ידה מכל העניין, נקווה שרק באופן זמני.
סיכום הדברים מבחינת ארצות הברית הוא רע מאוד לישראל. זאת השעה שבה ארצות הברית צריכה את ישראל, כדי להקים את המערך האנטי-סיני, וישראל מפנה לה עורף.
סיכום הדברים מבחינת ארצות הברית הוא רע מאוד לישראל. זאת השעה שבה ארצות הברית צריכה את ישראל, כדי להקים את המערך האנטי-סיני, וישראל מפנה לה עורף
הרכבת מהודו לים התיכון לא נועדה לכך שישראל ("הורדוס") כץ, יחנוך אותה עם ועידת הליכוד, אלא כדי להקים אלטרנטיבה לדרך המשי של סין – דרך רוסיה, איראן, סוריה ולבנון.
זאת יכלה להיות השעה הגדולה של ברית ארצות הברית וישראל, אבל…
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו