לעקרון הכרעת הרוב יש שתי הצדקות שונות בתכלית, שמגיעות מעולמות רעיוניים שונים. ההצדקה אותה נאמץ תקבע באיזו מין מדינה נחיה.
* * *
עקרון הכרעת הרוב הוא אינטואיטיבי, כיוון שכבר כילדים הוא איפשר לנו לפתור סכסוכים בדרך לא אלימה. כאשר שתי קבוצות ילדים, אחת גדולה והשנייה קטנה, מתווכחות על הדרך בה יש לשחק בחצר, הילדים מבינים שהקבוצה הגדולה יותר יכולה לנצח אם תפעיל אלימות. עקרון הכרעת הרוב מאפשר לחסוך אלימות כזו: הוא נותן הערכה מקורבת לתוצאה הצפוייה של הסכסוך, מבלי שיהיה צורך להכות זה בזה בפועל.
דני גליק הוא ד"ר לפיסיקה, עם ניסיון בביולוגיה ובלמידה ממוחשבת, מומחה לראייה ממוחשבת, ועובד כיום במחשוב קוונטי. נשוי ואבא לשני ילדים. מעורב במחאת התלפיונים בחצי השנה האחרונה.
עכשיו, לאחר סיום המלחמה מול איראן ולפני הסבב הבא אם חלילה יבוא, זה הזמן לבחינת תפקוד המערכות העירוניות כדי שלפעם הבאה נגיע מוכנים יותר. לא אקים כאן זעקה גדולה בשאלה איפה היינו כל השנים האלה, מה נעשה מאז סוף מלחמת לבנון הראשונה, השנייה, ועשרות המבצעים שצה"ל ביצע והיה בהם פוטנציאל להסלמה ולפגיעה בעורף.
איך קרה שאחרי כל זאת הגענו למלחמה הזו עם עורף חשוף ולא ערוך מספיק?
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
12 ימים הספיקו למתקפת הפתע של ישראל ועמה מתקפת המחץ של ארה"ב על איראן ומתקני הגרעין של משטר הטרור האיראני. ההישגים עד הפסקת האש, שנכפתה על איראן, מרהיבים ומעוררים השתאות רבתי.
הגאווה הלאומית ותחושת הגאולה העומדת במפתן הדלת עדיין מורגשת בחזקה. תחושות דומות לאלו ששררו בארץ מיד לאחר מלחמת ששת הימים – של אופוריה לאומית אדירה לאחר ניצחון חסר תקדים של ישראל על מדינות ערב המקיפות אותה.
הרב ד"ר יצחק בן דוד הוא ראש בית המדרש "שערי ציון" ביד הרב נסים בירושלים, מרצה באוניברסיטת רייכמן, ורב קהילה בצור הדסה.
אין אדם שחגג יום הולדת ולא שמע לפחות פעם אחת את הברכה: "עד מאה ועשרים שנה". ומי מאתנו לא שר בילדותו או שמע את השיר "שתזכה לשנה הבאה, עד מאה ועשרים שנה"?
מפתיע לגלות, אך הברכה הפופולרית הזו אינה המצאה מודרנית, אלא מיוחסת למנהל הקריאטיבי הגדול מכולם: אלוהים. בספר בראשית (פרק ו פסוק ג) נכתב:
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יש לי הסבר יותר פשוט לחשיבות של הכרעת הרוב בעיני הימין הדתי: אופורטוניזם. מה שחשוב להם באמת זה לא שרצון הרוב יבוא לידי ביטוי אלא שרצונם שלהם יגבר תמיד על רצונותיהן של כל הקבוצות האחרות. הם מקדשים את הכרעת הרוב רק כשהם הרוב. כשהם לא ממש הרוב (כמו שקרה בארבע מתוך חמש מערכות הבחירות האחרונות) הם מתחילים לטעון, למשל, שצריך לספור רק את הקולות "הציוניים" (לצורך זה, החרדים הם ציוניים אבל הערבים לא). בקיצור, לא צריך להתייחס ברצינות לדיבורים שלהם על חשיבות הרוב. מה שחשוב להם זה לנצח בכל מחיר. כל היתר זה שקרים.