ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני וחוקר בתחום הפסיכולוגיה הבין־תרבותית, עבד בחטיבת המחקר באמ"ן תקופה קצרה, מאוגוסט 2021 ועד ינואר 2022. בעקבות ניסיונו באמ"ן הוא פרסם ב-26 בנובמבר 2023 מאמר בהארץ בכותרת "הייתי פסיכולוג באמ"ן. ללא שינוי, הם ימשיכו לטעות".
במאמר מנסה גרוזברד להבין ולהסביר את הפרדוקס, לפיו חטיבת המחקר באמ"ן, הבנויה על קבוצה איכותית של אנשים שמוינו בקפידה ועובדים יחד לאורך שנים, כושלת בניבוי אירועים ביטחוניים רבים כמו מלחמת יום כיפור, הסכמי אוסלו, שתי אינתיפאדות והטבח בעוטף עזה ב-7 באוקטובר.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.
"הגיע הזמן שנפסיק לפחד מעליית חמאס ביהודה ושומרון" כתב שר האוצר והשר לענייני מנהל אזרחי (אפרטהייד) בגדה, בצלאל סמוטריץ' ביום 29 במרץ 2015, והוסיף:
"לכל הדעות, האתגר האסטרטגי שניצב בפניה של מדינת ישראל כיום הוא אתגר הלגיטימציה בזירה הבינלאומית. בהיבט הזה, התפוגגות הרשות הפלסטינית ועליית חמאס הם דווקא יתרון".
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
דרישתו של שר הביטחון יואב גלנט מראש הממשלה בנימין נתניהו להגדיר את מטרות המלחמה, אי הסכמתו לממשל צבאי ישראלי ברצועה, והצטרפותו של בני גנץ בסגנונו לדרישה הזאת – המחישו אולי יותר מבעבר כי בין מדינת ישראל לבין ממשלת ישראל שורר ניגוד עניינים. ניגוד עניינים זה חריף יותר מניגוד העניינים בין ניהול המדינה על ידי ראש הממשלה נתניהו לבין הנאשם נתניהו שמנהל את משפטיו הפליליים במקביל.
כעת ברור כי ממשלת ישראל ומדינת ישראל חותרות לשתי מטרות מלחמה הפוכות. מדינת ישראל רוצה לשלב את פתרון בעיית עזה עם הקמת הברית הישראלית-סונית, שאבן היסוד שלה היא השלום עם סעודיה. אך ממשלת ישראל רוצה את ההפך – להתבצר בגטו יהודי, ולחדש את ההתנחלויות בעזה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
משפט טראמפ הוא ההצגה הכי טובה בעיר
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
רק תאר לעצמך את ח"כ צבי סוכות יושב במסעדה עם ח"כ ואטורי וח"כ טלי גוטליב (אגב המסעדה כשרה למהדרין), תאר לעצמך שהם דנים בביטחונם של תושבי הספר, מה שקוראים פריפריה, אלה שיש להם מפעל פלסטיק במגן, בית דפוס בבארי, טפטפות בחצרים, חוחובה ומיני רעיונות טכנולוגיים שפרצו את גבול האי-אפשר (אפילו החליפו את סוג האדמה), תאר לעצמך שבראשם של השלושה עדיין מצויים שבבי זיכרון מאמירתו של חולה הנפש (דיכאון היא מחלת הנפש), זה שסיים את חייו נצור ומבודד בירושלים, אמירה נגד הקיבוצים השבעים, המשכשכים בבריכות השחיה, אלו שנזקקו להתערבות ממשלתית על מנת להציל עצמם מפשיטת רגל, אמירה מסיתה, זדונית, מהנדסת תודעה של מי שמחשיב עצמו כשייך לקבוצת מקופחים, שוליים, חלשים, עולים חדשים, ערי פיתוח, מזרחים, ספרדו-מזרחים, חסרי השכלה, שלא לאמר בורים ונבערים… רק תאר לעצמך מה היה להם לאמר לאותם שלושה הבוצעים פיתה כשרה וטובלים ברוטב הזולג מזוויות הפה, מדי פעם בפעם אפשר לראות תנועת יד המסדרת את הכיפה למקומה במרכז המוח, רטט שרירי הפנים של טלי רק מפגין בוז לאותם קיבוצניקים וח"כ ואטורי פותח את עיני העגל שלו כמו מבקש לטרוף את השולחן ואפילו את השולחן הרחוק מהם, משל רגיל לשבת על שני שולחנות, משל גר בשני ישובים שונים… תאר לעצמך ששלושה חברי כנסת הם נציגיה החוקיים של אוכלוסייה "מסוימת", "דווקנית", "חמסנית" הדורשת להיכנס לכל אתר במדינה אפילו אם הוא נמצא ברשות קיבוץ (לא חסרות דוגמאות)… רק תאר לעצמך שהם מבקשים לשנות את חוקי המסעדה – מהיום לחברי כנסת אסור לשלם עבור השירות), שהרי משכורתם הדלה בקושי מפרנסת חמש משפחות פריפריאליות… אני חש שהגזמתי בתיאור עלילה בלתי אפשרית, בדיוק כמו התקפת החמאס שהייתה בלתי אפשרית בגיאומטריה המרחבית של מוחות -ימין מדושן מעונג- ימין המתבצר במלון בנוה-אטיב, ימין המתבצר בקיסריה, ימין התולה מסך שחור, ימין מסתיר, ימין שמאפשר לגרמניה למכור צוללות למדינה ערבית ושובר בכך את העדיפות הביטחונית בים… לא אמשיך לכתוב על העוולות של מנהיגות תאבת-כוח… כמו שאני מבקש, אולי דורש, לא ללכלך את אמ"ן… פניו כפני מנהיגיו… מפקדיו, ח"כיו, שריו ובמיוחד ראש ממשלתנו הבוגד בנשותיו ובאנשי אמונו, בעמו ובמדינתו… הנדסת תודעה בעת מלחמה היא פשע מול זעקת משפחות-השכול/חטופים המבקשות תשובה.
ניתוח חשוב. נראה שההירכייה הצבאית שכולנו מכירים לא מתאימה לארגון שמטרתו לקנות ידע ולנתחו. ודרך אגב, אנחנו רואים את אותו ליקוי באקדמיה בישראל ובעולם. מבנים היררכיים כוחניים שחוסמים דעות ורעיונות שונים מה"קונספציה"
המאמר של הפסיכולוג עשוי להיות עם הטיות פסיכולוגיות קלות, בהינתן שהיה זמן קצר באמ"ן ומומחיותו לא במודיעין או צבא או פסיכולוגיה של ארגונים גדולים או…,
וחשוב לציין שהוא בא מבית של האצ"ל…
אבל בעיקר עוסק בנתונים ידועים, שקשה מאוד לשנות ויחד עם זאת טופלו תמיד בצורות שונות:
יש באמ"ן אנשים מאוד מגוונים (כדי להדגיש, באופן סטרואוטיפי, היו בכירים מאוד שהיו בעברם טבחים ולוחמים ואקדמאים ואנשי מעשה, נשים ולהט"ב, ימין ושמאל מהקצוות, מכל העדות ומכל רחבי ישראל).
אבל חשוב מזה:
1) הקונספציה באה מלמעלה,
עם הרבה לחץ לקבל רק אותה.
תשלום הפרוטקשן וחיבוק החמאס היו משהו שאסור לערער עליו, אחרת בועטים בך מלמעלה ברמת ראש הממשלה והקבינט ומשרד הביטחון. מישהו אשם בזה.
2) בלבלו את המערכת בהפיכה.
האשימו קצינים מעולים בפנסיה תקציבית והשכלה מדעית. גרמו לכוח אדם איכותי לעזוב.
3) קידשו קברי צדיקים ויצאו לנופש כשהוזהרו ממלחמה אזורית, וגם עכשיו ממשיכים להסיט תקציבים למשתמטים והאחזויות מבודדות.
והכי חשוב-
4) מישהו מבסס תרבות שקר, קידום מקורבים,
הרחקת אנשים ביקורתיים של יושרה וטוהר מידות.
יש מי שלא נבחרה שנכנסת לקירייה ובוחשת
עם קצינים מסוג מאוד מסויים.
הנרטיב של המאמר המקורי וגם של המאמר הזה
משרת את הנרטיב של מכונת השליט המאשים אחרים.
תכתבו מאמר על ההצלחות המדהימות של אמן בשנים האחרונות, כולל המלחמה עכשיו, כולל פסח הקודם.
אולי חלק גדול יותר מהבעיה היה אצל קצינים מסויימים בדרום? או ברוח השליטים שלא רצו להיכנס בחמאס וחיזבאללה מאז כאבי 2006 בלבנון?
אולי כל עם ישראל נהיה נהנתן ורוצה נורמליות? אולי חמאס פשוט עשה הטעיה אסטרטגית ממש מוצלחת, והכשל המרכזי הוא הסתת הכוחות מהדרום וזה שלא היתה כוננות עם שחר והפעלת כוחות מהירה ויעילה באותו יום? אז למה יצא לכם מאמר על אמן? כי מישהו מכוון את השיח?
רקאומר