הצבא יכול להמשיך "למוטט את חמאס" גם עוד עשור. בהיעדר הנחיה פוליטית ברורה, ואין כזו בשום היבט, הלחימה בעזה לא מובילה לדבר פרט להמשכה ולהמשך הרס עזה, הרג העזתים והרחקת העקורים הישראלים מביתם. הצבא נוסע, יורה, מפציץ, מפוצץ; חיילי חמאס נהרגים; חיילים ישראלים נפצעים באלפים וגם נהרגים.
אין גבול למה שהצבא עושה. ואולי מדויק יותר לומר שהצבא לא יכול להציב לעצמו את הגבול הזה. מדוע? כי הצבא רודף אחרי חמאס של ה-7.10. בתודעה הישראלית ה-7.10 לא נגמר מעולם. אנחנו עדיין במהלכו, חוטפים שוב ושוב את המכות בבטן ובלב. אנחנו מסרבים להאמין שזה קרה לנו. אנחנו לא מוכנים שזה יישכח. כל אחד מן האזרחים מסתובב בלופ הזה בדרכו.
דוקטור אורי גולדברג הוא מומחה לחקר איראן המודרנית ותנועות מהפכניות באסלאם השיעי. הוא כותב וחושב על אמונה, פוליטיקה, בייסבול ועוד לא מעט דברים, ומשוכנע שהכל קשור להכל. הוא מלמד בביה״ס לממשל באוניברסיטת רייכמן בקורסים שקשורים לאסלאם רדיקלי, לזהויות וליחסים בין דת ואלימות. אוהב לקרוא ולצלם תמונות של שמש מציצה ומשתקפת ולבלות עם ילדיו. רוב הזמן הוא בטוויטר.
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כדי לבחון את המאמר צריך אולי לבחון מאמרים קודמים של הכותב לדוגמה על ההתנגדות באיראן. כמדומני שהתחזיות שלו לא ממש התממשו והוא הרי אמור להיות מומחה בתחום. אז כשמישהו מוצג או מציג את עצמו כמומחה מוטב לבחון את מומחיותו.
כל שינוי באסטרטגיית המלחמה צריכה להתבצע תוך כדי לחימה,
בשום פנים ואופן לא לתת לתושבים בעזה לחזור לחיים סדירים.
דם יהודי הוא לא הפקר,
ואויבינו צריכים להבין שכל מי שחושב להרוג יהודים יספוג מכה הרסנית ובכל הכח.
הרוב המוחלט בתושבי עזה תומכים בטבח שקרה.
תושבי עזה וחייהם פחות מעניינים אותי,
מצידי שיסבלו ואם הם לא רוצים לסבול שיוגלו למדינות אחרות.
שם שלא ישארו, הם לא גידלו את המפצות החמאס, הם המפלצות בעצמם.
הנראות שלהם כמסכנים זה חלק מאסטרטגיית המלחמה, אני לא קונה את זה.
בנוסף, הצבא נמצא באיזור, בואו אליהם ותגלו איפה נמצאים מנהיגי חמאס,
תעזרו לנו למצוא את החטופים, תעשו משהו מועיל ואל תספרנו לנו שאתם שבויים של חמאס.
עוד, שהטבח קרה לא שמעתי את תושבי עזה מגנים את הטבח הנורא,
אלא להפך ולא רק להפך אלא נכנסו בעצמם רצחו ובזזו.
המלחמה צריכה להמשך זמן ארוך ככל האפשר,
מצידי שנחיה עשורים שלמים במצב של מלחמה תמידית עד להשמדת האויב.
הם אויב רע ואכזר וצריך להשמיד אותו,
צריך להשמיד אותו בגלל סיבה אחת בלבד – שהם רוצים ועושים פעולות בשביל להשמיד אותנו.