הישאם בראאווי, איש עסקים מעזה, חידש את עסקיו עם ישראל לפני כחודשיים. הוא קונה ירקות ופירות מחקלאים ישראלים ומוכר אותם בשווקי הרצועה. אף שמדובר בעסקאות מסחריות, הסחורה נכנסת לעזה בשיירות הסיוע ההומניטרי.

בראאווי, דובר עברית, עבד ועשה עסקים בישראל כ-45 שנה, עד אוקטובר. הוא עבד בארץ בחקלאות, סיפק לחקלאים ישראלים עובדים מעזה, ייבא תוצרת מישראל וייצא אליה.

אחיו, האשם ז"ל, עבד בעוטף עזה בזמן הטבח ונרצח בידי מחבלי חמאס, יחד עם קבלן מרהט שאיתו עבד. לפני המלחמה הישאם התגורר בעיר עזה; כעת הוא נע ונד ברחבי הרצועה, ואילו אשתו וילדיו נמצאים במתחם הומניטרי בדרומה. "ברוך השם, כולם בחיים", הוא אומר. בראאווי, תומך פת"ח ותיק, אינו מסתיר את איבתו לחמאס וקשריו החמים עם ישראלים.

פלסטינים עומדים בתור לקבל מזון ברפיח שבדרום רצועת עזה, 20 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Hatem Ali)

לדבריו: "בתחילת המלחמה היה קשה מאוד. לא נכנס לעזה כלום. עכשיו חזרתי לעבוד עם הרבה ישראלים, חברים שלי, שעבדתי איתם לפני המלחמה. אני קונה מהם אפרסק, מנגו, תפוח אדמה, לימון. קונה במחירים שמוכרים בישראל, נגיד לימון בארבעה שקלים לקילו (קרוב למחיר הסיטונאי הממוצע, ת"ג)".

באיזה מחירים אתה מוכר בעזה?
"אתה יודע איך זה עובד: כשיש הרבה, המחיר יורד, כשחסר, עולה. היה זמן שמכרנו אפרסק ב-20 שקל לקילו, תפוחי אדמה בשישה שקלים לקילו. זה מרגיז שנותנים להכניס (לעזה) כל כך מעט, שחסר וכל כך יקר. עכשיו המחיר יורד. יש דברים שאני בכלל לא מצליח להכניס. נגיד עגבניות".

"בתחילת המלחמה היה קשה. לא נכנס לעזה כלום. עכשיו חזרתי לעבוד עם ישראלים שעבדתי איתם בעבר. קונה מהם אפרסק, תפוח אדמה, לימון. כשיש הרבה, המחיר יורד"

רוב התושבים בעזה ללא הכנסה, ודווח כי רבים מהם רעבים. מהיכן הכסף?
"זה נכון! חלק בכלל לא קונים פירות וירקות, אוכלים רק מה שמחלקים מהסיוע. מה שאני לא מצליח למכור, אני נותן להם. בצפון עזה יש אנשים רעבים ממש. אבל יש אנשים עם קצת כסף שיכולים לקנות".

דווח שאנשי חמאס בוזזים סיוע הומניטרי וסחורות.
"זה נכון. אבל הם לא מתקרבים אליי. תכתוב בכתבה שלך את השם שלי, ותכתוב שאני לא מפחד מהם".

פלסטינים נמלטים מחאן יונס בעקבות פעילות צה"ל, רצועת עזה, 22 ביולי 2024 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

הספקים הישראלים שלך מסבירים לך למה הם מוכרים תוצרת לעזה?
"מה יש להסביר? אם יש קונה, לא תמכור? הם לא רוצים להתפרנס? הם לא רוצים שיהיה מה לאכול בעזה? תשמע אחי, זה לא חיים לחיות ככה, במלחמה, בשנאה. אינשאללה, זאת תהיה המלחמה האחרונה בינינו. אתה תראה שזה מה שיהיה".

"למה למכור לאויב?"

לפני המלחמה, החקלאים הפלסטינים בעזה סיפקו את רוב הירקות שנאכלו בה, ואף ייצאו מהרצועה כ-10 משאיות ביום של מוצרי מזון, בעיקר ירקות, לישראל, לגדה המערבית ולמצרים. אבל רוב תצרוכת המזון בעזה יובאה מישראל, כולל רוב הפירות. המסחר התבצע במסגרת המגבלות שהטילה הממשלה בראשות אהוד אולמרט עם השתלטות חמאס על עזה ב-2007, שהתרככו מאוד במשך השנים.

"אם יש קונה, לא תמכור? החקלאים הישראלים לא רוצים להתפרנס? לא רוצים שיהיה מה לאכול בעזה? זה לא חיים לחיות ככה, במלחמה, בשנאה. אינשאללה, זאת תהיה המלחמה האחרונה בינינו"

העסקים עם עזה הופסקו כליל עם פרוץ המלחמה הנוכחית. החקלאות בעזה הושבתה ותושבי הרצועה נמצאו בסכנת רעב. עם פתיחת הרצועה לסיוע הומניטרי ב-18 באוקטובר, החלו להיכנס באישור ישראל משאיות מזון שרכשו וחילקו ארגוני סיוע זרים, בהיקף מוגבל, שעלה בהדרגה תחת הלחץ הבינלאומי עד שהגיע במרץ לכשני שליש מייבוא המזון לעזה לפני המלחמה.

הארגונים רוכשים את רוב המזון שהם מחלקים ברצועה באירופה, מצרים וירדן, ומקצתו בישראל. הם מחלקים בעיקר מזון יבש ולא תוצרת חקלאית טרייה. עם זאת, יש חקלאים ישראלים שמוכרים פירות וירקות לארגוני הסיוע ההומניטרי.

משאיות הנושאות סיוע הומניטרי לאוכלוסיית רצועת עזה בצידה המצרי של רפיח, 23 במרץ 2024 (צילום: Khaled DESOUKI / AFP)

בחודש מאי אישר משרד הביטחון לחקלאים וסיטונאים ישראלים לחזור למכור תוצרת חקלאית לסוחרים פלסטינים מעזה, בתנאי שהסוחרים יאושרו בידי כוחות הביטחון.

הפלסטינים מעבירים לישראלים העברות בנקאיות, והישראלים שולחים את הסחורה דרך המעברים בתוך שיירות הסיוע. הסחורה שנמכרת בדרך זו מחושבת כחלק ממכסות הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה ושאישרה ישראל.

הישראלים שולחים את הסחורה דרך המעברים בתוך שיירות הסיוע. היא מחושבת כחלק ממכסות הסיוע ההומניטרי. ארגון מגדלי הירקות מעריך שכמעט 100% מהתוצרת החקלאית בעזה היא מישראל

היקף התוצרת הישראלית שנמכרת בעזה אינו ידוע לממשלה, צה"ל וארגוני החקלאים. מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מאיר יפרח, מעריך כי "כמעט 100%" מהתוצרת החקלאית הנכנסת לעזה היא מישראל וכי רובה נמכר לסוחרים עזתים, אך היא מהווה, להערכתו, רק אחוזים בודדים מכלל היבול החקלאי הישראלי. על החברות שחזרו למכור בעזה נמנות, בין השאר, "גליל שוק מקומי" ו"פרי בראשית".

החקלאים טוענים כי רוב התוצרת המיועדת לעזה – לפני המלחמה, וגם כיום – היא מאיכות ירודה ושאין לה ביקוש בישראל. לדברי משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים: "זאת סחורה סוג ג'-ד'. סחורה שלא היית לוקח הביתה ולא היית רוצה שתהיה בשוק, שחקלאים לא הצליחו למכור".

דוכן פירות בשוק מחנה יהודה. אילוסטרציה (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"לפני המלחמה ישראלים מכרו לעזה כמויות ענק של פירות, עשרות קונטיינרים ליום. עכשיו הרבה פחות. מוכרים אבוקדו, מנגו, בננות, תמרים. ומאז המלחמה נוספו גם ירקות – בצל, תפוחי אדמה, גזר".

הסיוע לאזרחים בעזה מעורר בחברה הישראלית זעם ומחאות, חלקן אלימות. מכירת הירקות והפירות בעזה מפרנסת חקלאים וסוחרים – אבל הם אזרחים ישראלים, והמכירה מעוררת גם בקרבם חוסר נחת, אמוציות וויכוחים.

החקלאים טוענים כי רוב התוצרת המיועדת לעזה היא מאיכות ירודה: "סחורה סוג ג'-ד' שלא היית לוקח הביתה ולא היית רוצה שתהיה בשוק, שחקלאים לא הצליחו למכור"

חידוש המסחר החקלאי עם עזה בחודש מאי לא עורר רעש תקשורתי רב, אך פורסמו מספר ידיעות תחת כותרות כמו "לא ייאמן" ו"מקומם: פירות וירקות שנקטפים תחת אש מוכנסים לעזה".

בידיעות הללו צוטטו חקלאים ישראלים שהצהירו, בעילום שם, כי הם מסרבים למכור לעזה. חקלאי מעוטף עזה סיפר באחת הידיעות כי סוחר מעזה שעבד אתו לפני המלחמה התקשר אליו וביקש לקנות ירקות, "אבל עניתי לו: תביא חטוף, תקבל ירקות". לפי אותן ידיעות, המכירה בעזה מעלה את המחירים בישראל.

נשיא המדינה יצחק הרצוג, יושב ראש התאחדות חקלאי ישראל עמית יפרח, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות ירון בלחסן ומזכיר ארגון מגדלי הירקות מאיר יפרח, 29 בספטמבר 2021 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

יפרח, תושב מושב רעות בעוטף עזה, צוטט בידיעה שפורסמה במאי במקומון "הד הקריות" כאומר: "השווקים בעזה עמוסים בפירות וירקות מישראל, ופה יש מחסור. וכשיש מחסור המחירים עולים".

בשיחה עם זמן ישראל יפרח טוען כיום: "ככה הם ציטטו אותי? הם כנראה לא הבינו מה שאמרתי. יש עליית מחירים, אבל היא לא קשורה לסחורה המעטה, באיכות ירודה, שנמכרת בעזה".

"יש עליית מחירים, אבל היא לא קשורה לסחורה המעטה שנמכרת בעזה. ההחלטה אם להתיר למכור בעזה היא לא בידי החקלאים. המדינה החליטה לא להרעיב את התושבים בעזה. החקלאי צריך שוק"

מהציטוטים שלך משתמע שאתה נגד מכירה בעזה. זה נכון?
"אני נגד ההתנהלות המופקרת של ממשלת ישראל, גם בביטחון – אנחנו בעוטף שילמנו בדם על ההפקרות – וגם ביחס לחקלאות. אנחנו קמים בחמש וחצי בוקר לקטוף, גם במצבים המסוכנים ביותר, והממשלה מעודדת יבוא ומוכרת לציבור הזיות שהייבוא יוריד מחירים. ההחלטה אם להתיר למכור בעזה היא לא בידי החקלאים. המדינה החליטה לא להרעיב את התושבים בעזה".

החקלאי יכול להחליט אם למכור בעזה או לא, הוא לא חייב.
"חלק מהחקלאים מוכרים סחורה לסיטונאים ואפילו לא יודעים מה הם עושים איתה".

שטחים חקלאיים בעוטף עזה. מרץ 2023 (צילום: Flash90)

והסחורה נמכרת לעזה בלא ידיעתם ובניגוד לרצונם? יש חקלאים שמוכרים לעזה ישירות ובגלוי.
"נכון".

יש חקלאים שמסרבים למכור לעזה?
"לא מכיר כאלה ואופתע אם יש. יש כאלה שמעדיפים לא לדעת לאן הולכת הסחורה. בסוף החקלאי צריך שוק, וממילא בעזה נמכרת בעיקר סחורה 'בררה'".

"אתה יודע למה הכול התייקר? בגלל הסיוע ההומניטרי. אם החקלאי יכול למכור בעזה מלפפונים ב-10 שקל לקילו, למה שימכור לי בפחות? למה צריך למכור לאויב?"

ירון (שם בדוי), בסטיונר בשוק התקווה בתל אביב, מספר כי חלק מהסוחרים בשוק הטילו חרם על חקלאים שמוכרים בעזה. לדבריו: "אתה יודע למה הכול התייקר? בגלל הסיוע ההומניטרי. אם החקלאי יכול למכור בעזה מלפפונים ב-10 שקל לקילו, למה שימכור לי בפחות?"

לפני המלחמה נמכרה בעזה יותר תוצרת ישראלית מאשר עכשיו, בתחילת המלחמה המכירה הופסקה לגמרי, למה זה לא הוריד את המחירים?
"המחירים עולים כי הכול הולך לעזה. שם המדפים מתפקעים מסחורה, כאן חסר. למה צריך למכור לאויב?"

שוק בשכונת התקווה, נובמבר 2020 (צילום: תני גולדשטיין)

עובד בשם מוחמד (שם בדוי) באחד הדוכנים הסמוכים מגיב בביטול: "מדפים מלאים? בעזה? חרם על חקלאים? על מה הוא מדבר? יש כאן בשוק בסטיונר, סיטונאי, שבעצמו מוכר לעזה. אבל כשהוא יושב כאן, הוא אומר שאסור למכור להם".

לדברי מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן: "יש אנשים שמתפרנסים ממכירת פירות וירקות לצרכן במחירים מופקעים, פי שניים–שלושה מהמחיר שהם קונים מהחקלאי, ונוח להם להאשים את החקלאי בעושק הצרכן. סיפורים על 'חקלאים שמוכרים בעזה על חשבוננו' הם מטרה נוחה לכעס".

"יש אנשים שמתפרנסים ממכירה לצרכן במחירים מופקעים, ונוח להם להאשים את החקלאי. סיפורים על 'חקלאים שמוכרים בעזה על חשבוננו' הם מטרה נוחה לכעס"

"זה נכון שארגונים הומניטריים וסוחרים עזתים קונים תוצרת מחקלאים ישראלים. בעיקר פירות, בננות, תפוחים, מנגו. בעיקר את ה'בררה', המוצרים שהישראלים לא יקנו. שאין בהם מחסור. ככה שאם המחירים עולים זה בטח לא בגלל הכמות המוגבלת שנמכרות בעזה.

רוב התפוחים גדלים בגליל ובגולן במקומות שתחת אש, אין בהם מחסור?
"אין מחסור, כי החקלאים מחרפים את נפשם ועובדים תחת אש, ועובדים מצוין. תשמע: יש כאלה שמוכרים בעזה גם מוצרים שכן עלול להיות בהם מחסור, כמו תפוחי אדמה ובצל, אבל המכירה בעזה היא לא מה שיגרום למחסור".

מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אורי דורמן (צילום: אסף לניאדו)

"זה ממש שטויות לתלות את הכול בכמה חקלאים שמוכרים בעזה, פופוליזם. כמה תפוחים רקובים לא מרקיבים את הענף".

מי שמוכר בעזה הוא 'תפוח רקוב' בעיניך? תושבי עזה לא צריכים לאכול?
"זאת שאלה קשה מאוד. אין לי תשובה טובה. אני לא עוסק בזה, אני ממוקד במשימה היומיומית והסיזיפית של הצלת החקלאות הישראלית".

"לפני המלחמה, טורקיה הייתה המקור הראשי לייבוא לישראל. עכשיו הטורקים לא מוכרים לנו יותר, אז יש להם איזושהי תוצרת עודפת. עדיף שהישראלים לא יסכימו למכור לעזה ושארגוני הסיוע יקנו פירות וירקות לעזה בטורקיה"

הייצוא לעזה מעלה מחירים, אבל בשוליים

גורם בכיר בענף מאשר כי מכירת תוצרת חקלאית ישראלית לעזה עשויה להיות אחד הגורמים שדוחפים את המחירים בישראל כלפי מעלה. לדבריו: "ברור שהאזרחים בעזה צריכים לאכול, אבל זה שמוכרים להם תוצרת ישראלית זאת שערורייה. עניי עירך קודמים. יש מחסור בחלק מהמוצרים החקלאיים, ואם הם נמכרים בעזה, זה מוריד את ההיצע הכולל שלהם ומעלה מחירים.

"לפני המלחמה, טורקיה הייתה המקור הראשי לייבוא חקלאי לישראל. אצל רמי לוי, למשל, בחלק מעונות השנה, עשרות אחוזים מהירקות והפירות היו מיובאים, בעיקר מטורקיה. עכשיו הטורקים מחרימים ולא מוכרים לנו יותר, אז יש להם איזושהי כמות של תוצרת עודפת. כיוון שכך, עדיף שהישראלים לא יסכימו למכור לעזה, ושארגוני הסיוע יתכבדו ויקנו פירות וירקות לעזה בטורקיה".

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ואסמאעיל הנייה באיסטנבול, 20 באפריל 2024 (צילום: HANDOUT / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / AFP)

ארגוני צדקה שמחלקים אוכל בעזה בחינם קונים אותו בארץ במחיר גבוה ממחיר השוק?
"בהחלט. הם קצת כמו תיירים: לא מכירים את השוק, לחוצים בזמן ונמצאים בקשיים לוגיסטיים, אז אפשר לדפוק להם מחירים".

והסוחרים העזתים?
"בוודאי שהם משלמים טוב. היצע וביקוש: בעזה יש מקומות שקילו סוכר עולה 80 שקל, סיגריה – 30. יש מקומות 'נורמליים' שקילו תפוחי אדמה עולה 20".

ארגוני צדקה שמחלקים אוכל בעזה בחינם קונים אותו בארץ במחיר גבוה ממחיר השוק. "הם קצת כמו תיירים: לא מכירים את השוק, לחוצים בזמן ונמצאים בקשיים לוגיסטיים, אז אפשר לדפוק להם מחירים"

באיזה מוצרים יש בישראל מחסור שמעלה את המחירים כלפי מעלה?
"עגבניות, למשל".

סוחרים עזתים טוענים שעגבניות ממילא לא נכנסות לשם.
"יכול להיות. אני לא טוען שכל מוצר שחסר ומתייקר בישראל נמכר בעזה, אני בטח לא טוען שהמכירה לעזה היא הגורם העיקרי להתייקרויות".

אילוסטרציה: קטיף עגבניות (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

מה הגורם העיקרי למחסור, לדעתך?
"החקלאים נאלצו לצמצם את שטחי גידול הירקות בשנים האחרונות בכשליש, מ-180 ל-120 אלף דונם. בגלל ההתחממות הגלובלית, ובעיקר, כי ממשלת ישראל נתנה לחקלאים כתף קרה. המים לחקלאות בארץ הם מהיקרים בעולם, ובעיקר, כי הממשלה מאפשרת ואפילו מעודדת יבוא.

"ועכשיו המלחמה. אין עגבניות מטורקיה, וגם אין מירדן, כי הירדנים הפסיקו לייצא בגלל מחסור במים אצלם. יש ייבוא מאירופה, אבל הוא יקר. אז פתאום אותן רשתות, שבכו שהתוצרת המקומית יקרה ולחצו לאשר ייבוא, תלויות בסחורה הישראלית המידלדלת".

"אין עגבניות מטורקיה ומירדן, כי הירדנים הפסיקו לייצא בגלל מחסור במים. יש ייבוא מאירופה, אבל הוא יקר. אז פתאום הרשתות שבכו שהתוצרת המקומית יקרה ולחצו לאשר ייבוא תלויות בסחורה הישראלית המידלדלת"

רמי לוי אומר לזמן ישראל: "זה מצער שחקלאים ישראלים מוכרים בעזה. זה לא ראוי. עניי עירך קודמים, ויש מחסור בסחורה, כך שמכירה בעזה מעלה את המחיר".

חקלאים ישראלים טוענים שרשתות השיווק, כולל שלך, מייבאות מחו"ל במקום לרכוש מהם, מה שמאלץ אותם בטווח הארוך לייבש שדות, לצמצם מלאים ולהגביר את המחסור, ובטווח הקצר – למכור סחורה עודפת בעזה.
"איזה ייבוא? טורקיה נסגרה, ירדן נסגרה, היום אולי 1% מהתוצרת החקלאית אצלי תוצרת חוץ".

איש העסקים רמי לוי באחד מסניפי הרשת (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ולפני שטורקיה וירדן נסגרו?
"היה קצת ייבוא, תפוחים, למשל, אבל זה עונתי. תמיד נתתי עדיפות מלאה לתוצרת הארץ".

גורם ברשת שיווק אחרת מסר: "רשתות הקמעונאות בארץ מוכרות לפחות 96% תוצרת מקומית. רק במקרים חריגים, כשהתוצרת לא קיימת בארץ או שיש עודף ביקוש – מתבצע יבוא, בתיאום עם הספקים שלנו".

"אני מזמין אותם, במקום לבכות על המכירה לעזה ולחשוב שזה עושה מהם פטריוטים, לבוא לכאן ולראות חקלאים תחת אש. שלא לדבר על ההפסדים הכספיים ממטעים שהושבתו. אנחנו נמכור איפה שיקנו מאיתנו, גם בעזה"

רבים מהחקלאים והסיטונאים המוכרים לעזה מצניעים זאת, חלקם מכחישים ואחרים מסרבים להגיב בנושא. אחד המעטים שמוכן לדבר על כך בפומבי הוא אסף קרת, מנכ"ל חברת "פרי בראשית" המשווקת פירות ל-13 קיבוצים בגליל ובגולן, מהם חמישה שפונו בשל המלחמה (יפתח, בו נמצאים משרדי החברה, יראון, מלכיה, מנרה וסאסא).

לדברי קרת: "אנחנו עובדים עם סוחר בעזה שעבדנו איתו גם לפני המלחמה. שמונה חודשים לא היה איתו קשר ואז פתאום הוא חזר לעניינים. לפני המלחמה מכרנו לעזה משהו כמו 3,000 טון בשנה, עכשיו, בחישוב שנתי, זה אולי 300 טון, בעיקר תפוחים".

מטע קיווי נטוש בגבול לבנון, 2024 (צילום: באדיבות מנכ"ל חברת פרי בראשית, אסף קרת)

יש סוחרים, וגורמים בענף החקלאות, שטוענים כי המכירה בעזה מעלה מחירים בישראל.
"קשקוש. זאת סחורה מעטה שלא נמכרת טוב בארץ. יש גם תוצרת חקלאית שהולכת לייצוא. זה גם מעלה מחירים? או שרוצים גם שלא נייצא?".

יש מי שטוענים כי "לא ראוי" למכור לעזה ואף מכנים זאת "למכור לאויב".
"אני מזמין אותם, במקום לבכות על המכירה לעזה ולחשוב שזה עושה מהם פטריוטים, לבוא לכאן ולראות חקלאים תחת אש. רואים את לבנון, שומעים פיצוצים, מוצאים פתאום פגז מתחת לעץ, וממשיכים להיכנס למטעים ולעבוד".

"עוד לא קיבלנו כל מה שצריך על ההפסדים הכספיים מעבודה שהושבתה, מטעים שנאלצנו לנטוש ושנשרפו. אז אנחנו נמכור איפה שיקנו מאיתנו, גם בעזה. אנחנו נעשה הכול, אבל הכול, כדי להציל את החקלאות הישראלית"

"שלא לדבר על ההפסדים הכספיים מעבודה שהושבתה, מטעים שנאלצנו לנטוש ושנשרפו. אין לי טענות לרשות המיסים, הם עושים את עבודתם בקצב סביר, אבל עוד לא קיבלנו כל מה שצריך. אז אנחנו נמכור איפה שיקנו מאיתנו, גם בעזה. אנחנו נעשה הכול, אבל הכול, כדי להציל את החקלאות הישראלית".

ממשרד החקלאות לא נמסרה תגובה לכתבה. שר החקלאות אבי דיכטר סירב להצעתנו להתראיין ולומר את דעתו בנושא המכירה בעזה. מדובר צה"ל נמסר כי הסיוע ההומניטרי נמצא באחריות משרד החקלאות. גורם במשרד הביטחון הבהיר: "במסגרת מכסות המזון המותרת להיכנס לעזה לצרכים הומניטריים נכנסת גם תוצרת חקלאית, חלקה ישראלית, שנמכרת בעזה במגזר הפרטי".