אנחנו אנשים יפים. ערכיים. אנחנו מקדשים את הערכים הדמוקרטיים: שיוויון, חופש הביטוי (שלנו), זכויות אדם (למעט יהודים), הזכות לבחור ולהיבחר, שלטון החוק (שלטון הבג"צ).
אנחנו נילחמים על כל אלה למען כל האנשים היפים, כמונו.
אנחנו לא אוהבים מלחמות, מתלהמים, כובשים, משטתחים על קברי צדיקים, מחלקי קמעות ואת כל שאר המכוערים.
אנחנו אזרחי העולם הגדול – חלק מהגלובליזציה שמחבקת אותנו עם ערכיה ה"אוניברסאליים".
אנחנו רוצים להיות כמוהם, להיות שם. לקבל את הכרתם – ואם אפשר גם דרכון זר.
והם אוהבים אותנו – אחוות היפים.
אנחנו שולחים את ילדינו לשם – היכן שאין אנשים מכוערים.
זה לא שהפסקנו לאהוב את הארץ היפה שלנו – פשוט – מכערים לנו אותה – המכוערים.
אנחנו מכבדים מאד את המכוערים – כי אנחנו אנשים יפים.
אנחנו מכבדים את זכותם להביע את דעתם – ואת חובתנו לא להקשיב להם ולחרפם.
זו הדמוקרטיה שלנו – לא שלהם – והם לא יהרסו אותה ביהדותם ולאומיותם.
אנחנו מכבדים את זכותם לבחור – וזה שהם הרוב לא מזיז לנו – כי מוקדי השליטה האמיתיים מלאים באנשינו היפים – שמוכנים שתמות נפשם עם פלשתינאים – ובלבד שהמכוערים אולי פשוט יעלמו.
אנחנו לא נותנים לעובדות או למציאות לבלבל אותנו, או לפגום בעולם המדומה שטבוע במוחנו.
אנחנו חיים בסרט…
גבי גבריאל הוא כותב מאמרים ויועץ אסטרטגי
לאחר ליל הסדר, שרה נתניהו העלתה לעמוד האינסטגרם שלה תמונה בה היא עומדת לצד בעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, כששניהם אוחזים בתמונה לא גדולה עליה מוצגים פניהם של 133 החטופים בעזה.
את אותה תמונה העלה לעמוד הטוויטר ראש הממשלה נתניהו, מה שחשף את הפוטושופ חסר העכבות בו השתמשו בתמונה ש"כיכבה" בעמוד האינסטגרם של שרה. הצופה הממוצע ב"תצלום" שהעלתה "רעיית ראש הממשלה הגברת נתניהו", כפי שהיא רוצה שתקראו לה, עלול לחשוב ששרה נתניהו היא סטודנטית שנה א' באוניברסיטת רייכמן ולא אישה בעשור השביעי לחייה.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
פסח כאן, אבל במקום חגיגיות יש איזו כבדות שצועדת אתנו לכל אורך הדרך. החולצות הלבנות התחלפו בצהובות וכל מתנה שנקנתה מלווה בתחושת אשמה. פסח השנה אינו חג קל. אי אפשר לחגוג חירות כשאנחנו יודעים אילו זוועות עוברות אחיותינו בשבי.
כששרנו בליל הסדר "מה נשתנה?" הסתכלתי סביב השולחן על המשפחה שישבה איתי בחג. על אחותי שבן הזוג שלה היה במילואים ולא היה אתנו בסדר. והיא, עשתה לבדה כל מה שצריך, ועם חיוך. על הבן שלי שימי המלחמה גרמו לו לחרדות גדולות ועכשיו מצליח להרים את הראש לאט לאט. הסתכלתי גם על על בן-הזוג שלי, שבבוקר למחרת חזר למילואים ארוכים.
אילה דקל היא סופרת, מרצה ואשת רוח ישראלית, העומדת בראש הישיבה החילונית של בינ"ה. מחברת רב-המכר "רסיסי לילה" (שתיים). https://www.e-vrit.co.il/Product/31732/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם