מסעותיו של תמנון מקארתיסטי עיוור

.הפגנת תמיכה של סטודנטים באוניברסיטה העברית נגד גירוש אקטיביסטית הבי.די.אס לארה אלקאסם (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90
הפגנת תמיכה של סטודנטים באוניברסיטה העברית נגד גירוש אקטיביסטית הבי.די.אס לארה אלקאסם

אל שרשרת הפעולות העלומות ואפופות הסודיות של מדינת ישראל, הצטרפה בשנים האחרונות אחת חדשה. ישראל מממנת בחשאי משרדי עורכי-דין בעולם, כדי להיאבק בפעילים ובפעילות הכוללת קריאה לחרם על ישראל מצד אזרחים וארגונים אזרחיים לא ממשלתיים באירופה (מה שמוכר אצלנו כ"פעילות BDS").

על מזבח הסודיות הישראלית, מותר גם להקריב את האמת. הניסיון מלמד, שכשמשהו מוגדר בישראל כ"סודי", לרוב מתברר שהוא מבקש להסתיר אחריו משהו עמוק הרבה יותר. אפל, ליתר דיוק

על מזבח הסודיות הישראלית, מותר גם להקריב את האמת. הניסיון מלמד, שכשמשהו מוגדר בישראל כ"סודי", לרוב מתברר שהוא מבקש להסתיר אחריו משהו עמוק הרבה יותר. אפל, ליתר דיוק. החיסיון נועד לחפות על טירוף מערכות כללי ולסייע לניסיונות הלבנה של פשעים. המשרד הממשלתי לנושאים אסטרטגיים והסברה בראשות השר גלעד ארדן אף מגדיר את ארגוני ופעילי ה-BDS כ"רשת אדומה".

הראייה לגישת המדינה, מתגלמת בתשובה שמסר משרד המשפטים לעתירה שהוגשה באוגוסט שנה שעברה לבית-המשפט לנושאים מנהלתיים. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורך-דין איתי מק, נתבקש בית-המשפט להורות למשרד המשפטים ולמשרד לנושאים אסטרטגיים לחשוף מידע לגבי זהות משרדי עורכי דין בין-לאומיים עמם התקשרה המדינה במסגרת מאבקה בפעילות ה-BDS וכן על מהות השירות שנותנים משרדים אלה לישראל.

בעתירה, שהגיש עו"ד איתי מק, נתבקש ביה"מ להורות למשרד המשפטים ולמשרד לנושאים אסטרטגיים לחשוף מידע לגבי זהות משרדי עורכי דין בין-לאומיים עמם התקשרה המדינה במסגרת מאבקה ב-BDS

מהעתירה עולה, כי שעה שהמשרד לנושאים אסטרטגיים השיב לפניית העותרים אליו במסגרת חוק חופש המידע, שאין לו מעורבות בהתקשרויות עם "גורמים זרים", הרי שמסמכים של משרד המשפטים חשפו דווקא, כי פרויקט גיוס עורכי-הדין הזרים למאבק בתנועת החרם על ישראל "מובל על-ידי המשרד לנושאים אסטרטגיים בליווי משפטי של משרד המשפטים".

בנוסף, המנכ"לית-לשעבר של המשרד לנושאים אסטרטגיים היתה מעורבת אישית באישור משרדי עורכי הדין איתם התקשר משרד המשפטים.

בערעור שהגיש מק לבג"צ על החלטת בית-המשפט לנושאים מנהלתיים לדחות את העתירה, נאמר, כי בהתנהלותו "המשרד לנושאים אסטרטגיים פעל במכוון כדי להטעות או לשקר למערערים/ות ולציבור".

בערעור שהגיש מק לבג"צ על החלטת בית-המשפט לנושאים מנהלתיים לדחות את העתירה, נאמר, כי בהתנהלותו, "המשרד לנושאים אסטרטגיים פעל במכוון כדי להטעות או לשקר למערערים/ות ולציבור"

את ההטעיה הזאת צריך, כמובן, לראות בהקשר רחב יותר: בזמן שממשלת ישראל ניהלה מאבק ציבורי בהובלת משרד המשפטים ושרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, לחקיקה בכנסת שתטיל שקיפות מוגברת על המימון הזר שמקבלים ארגוני זכויות האדם בישראל – היא עצמה עסוקה במימון חשאי של גורמי חוץ.

זה לא הדבר המביך היחיד שנחשף בעתירה של מק. מתברר, כי בתשובה לפנייה לקבלת המידע בהתאם לחוק חופש המידע, החליט משרד המשפטים להסתיר חלק מנוהל "התקשרות עם משרדי עורכי דין ומומחים משפטיים בחו"ל", מטעמים של חשש לפגיעה ביחסי החוץ. אלא שבתגובה להגשת העתירה, חזר בו משרד המשפטים מתשובתו לאחר שהתברר שהמידע כבר פורסם לציבור בהחלטת ממשלה פומבית.

בזמן שהממשלה ניהלה מאבק ציבורי בהובלת משרד המשפטים והשרה שקד, לחקיקה שתטיל שקיפות מוגברת על המימון הזר שמקבלים ארגוני זכויות האדם בישראל – היא עצמה עסוקה במימון חשאי של גורמי חוץ

בנוסף התברר, כי על-אף שמשרד המשפטים טען כי מעצם טיבו המשפטי, ניתן לסמוך עליו ואין צורך בפיקוח ציבורי על פעילותו בנושא, אחד ממשרדי עורכי-הדין שנבחר לפרויקט על ידי משרד המשפטים, הוחלף בשל חשד לניגוד עניינים.

המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה הוקם בשנת 2007 ומאז נסגר והוקם מחדש מספר פעמים, מה שאולי יכול ללמד על מידת נחיצותו האמיתית.

בדיון שנערך בוועדת השקיפות של הכנסת באוגוסט 2016, אמרה ראש-הוועדה, חברת-הכנסת סתיו שפיר, כי "אנחנו זקוקים לפיקוח פרלמנטרי וציבורי ולכך שמקבלי ההחלטות ידעו שהם יהיו מחויבים בדין וחשבון ולא יעבירו משרדים וסמכויות משר לשר ככלי סחר פוליטי, ללא כל קשר לצרכים המקצועיים של המדינה. המשרד (…) הוקם ופורק ותחומי פעילותו השתנו דרמטית עם כל בחירות".

סימה ואקנין-גיל, מנכ"לית המשרד ובעברה הצנזורית הצבאית הראשית, הסבירה בדיון כי, "בשורה התחתונה, היום במדינות העולם מדינת ישראל היא מדינה מצורעת… מטרתנו היא שבשנת 2025 – אף אחד לא יעלה את השאלה אם למדינת ישראל יש זכות קיום".

הדברים של ואקנין-גיל הם תמצית הפסיכוזה ועיוות התודעה, שעבורם, כנראה, הוקם המשרד לנושאים אסטרטגיים. ישראל "מדינה מצורעת" בגלל כיבוש ואפרטהייד מתהווה, בגלל דיכוי אוכלוסיות, הפרות חוזרות ונשנות של זכויות אדם מקובלות במשטר דמוקרטי, ובגלל חוסר ההכרה שלה בסימטריה בדבר זכותם של אחרים להגדרה עצמית וזכות קיום. ולא, ישראל איננה מדינה תחת איום בדבר זכותה לקיום; אם היא תתעקש להתנהג כפי שהוא נוהגת, היא עלולה להיות כזאת בשנת 2025, וגם זה בספק גדול.

ישראל "מדינה מצורעת" בגלל כיבוש ואפרטהייד מתהווה, בגלל דיכוי אוכלוסיות, הפרות חוזרות ונשנות של זכויות אדם מקובלות במשטר דמוקרטי, ובגלל חוסר ההכרה שלה בסימטריה בדבר זכותם של אחרים להגדרה עצמית וזכות קיום

הבחירה להגדיר אזרחים וארגונים אזרחיים לא ממשלתיים באירופה כ"אויב" וכרשת "אדומה", יותר משהיא בחירה אומללה, היא שיקוף לאותה הפסיכוזה. מק אומר שהיא מעלה זיכרונות רעים מהעבר ומזכיר שמשך עשרות שנים נתנה ישראל סיוע לדיקטטורות ברחבי העולם כדי לרדוף ולחסל את ה"אדומים" או מי שנחשד בתמיכה בהם – מצ'ילה של פינושה, קונגו של מובוטו, משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ועד הפיליפינים של מרקוס.

נכון ליום הדיון בכנסת, עוד לא היה בכלל למשרד לנושאים אסטרטגיים אתר אינטרנט, כעשור לאחר הקמתו. וזה משרד שעל-פי הגדרתו, אמור להיאבק בכלים הסברתיים.

עניינו של המשרד לנושאים אסטרטגיים עלה גם בדוח מבקר המדינה לשנת 2015. "עד שלהי שנת 2015 הייתה אי-בהירות בחלוקת הסמכויות והמשאבים בין משרד החוץ ובין המשרד לנושאים אסטרטגיים לעניין ריכוז הטיפול בנושא, וסיכומים שהושגו בעניין זה בין המשרדים האמורים בשנת 2012 לא מומשו", נכתב בדוח המבקר.

משך עשרות שנים נתנה ישראל סיוע לדיקטטורות ברחבי העולם כדי לרדוף ולחסל את ה"אדומים" או מי שנחשד בתמיכה בהם – מצ'ילה של פינושה, קונגו של מובוטו, משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ועד הפיליפינים של מרקוס

בהתאם להחלטת הממשלה, התקשר בשנת 2018 המשרד לנושאים אסטרטגיים בחוזה עם חברת "קלע שלמה" לטובת "מיזם ללא כוונת רווח… על-מנת שזו תפעל למען המאבק בדה-לגיטימציה". על-פי החוזה, תגבש "קלע שלמה" תוכנית פעולה שתובא לאישור ועדת היגוי משותפת ותפעל לאתר שותפים אסטרטגיים למימון המיזם והפרויקטים, וכן צדדים שלישיים, אנשי מקצוע "בעלי רמה גבוהה וניסיון מוכח בתחום" ו"גיוס שותפים חדשים ויצירת קשרים חדשים".

ההסכם עם "קלע שלמה" קובע גם, כי היא ש"תהיה אחראית להעמיד את המימון לכך מגופים חוץ-ממשלתיים". הסכום הכולל שהקצתה המדינה להתקשרות זאת עומד על עד 128 מיליוני שקלים בשלוש שנים. במילים אחרות, המדינה מתקצבת פעילות בהיקף של למעלה מארבעים מיליוני שקלים בשנה עבור משרד ממשלתי שתפקידו לגייס מימון זר לפעילות שהיא עצמה מבקשת ליזום.

ככה נראה מיזוג בין הפרטה לדלת מסתובבת. שחיתות תמיד תצמח במקום של ערכים מקולקלים והיעדר מוסר. בשלב כלשהו, הם יחברו יחד לפעילות משותפת.

המדינה מתקצבת פעילות בהיקף של למעלה מארבעים מיליוני שקלים בשנה עבור משרד ממשלתי שתפקידו לגייס מימון זר לפעילות שהיא עצמה מבקשת ליזום

בעקבות ההתקשרות בין המשרד לנושאים אסטרטגיים עם "קלע שלמה", פנה בספטמבר 2018 עורך-דין שחר בן-מאיר בתלונה ליועץ-המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. "מסתבר כי גופים פוליטיים המעורבים בקמפיינים פוליטיים בישראל – בחלק מאותם קמפיינים יש בהם סממנים פשיסטיים – מממנים את תקציב המדינה ואת פעילות הממשלה, באופן שתקציבו העיקרי של משרד ממשלתי זוכה למימון מגורמים פוליטיים בעלי אינטרס פוליטי בישראל", נכתב בתלונה.

דוח הכספים של "קלע שלמה" לשנת 2017 גילה כי מאחורי התקציב שלה עומדות תרומות משני ארגונים בלבד. האחד, "הקרן המרכזית לישראל", תרם בשנת 2016 מיליון-ורבע שקלים לארגון "אם תרצו". השני, one Israeli fund, תרם אף הוא ל"אם תרצו" (כ-23 אלף שקל בשנת 2015).

שחר בן-מאיר צחק כשנשאל השבוע מה עלה בגורל התלונה שלו. "אני אפילו לא זוכר אם היועץ-המשפטי לממשלה או משרד המשפטים ענו לה בכלל, ואם כן, מה היתה התשובה שלהם, אבל מה שבטוח שלעשות משהו עם התלונה הם לא עשו", הוא אומר.

מי שייסד, אגב, בשנת 2016 את "קלע שלמה" הוא יוסי קופרווסר, ראש-חטיבת המחקר באמ"ן בעברו. אלא שבשנים 2016-2011 שימש קופרווסר כמנכ"ל של אותו המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. אפרופו דלתות מסתובבות

מי שייסד, אגב, בשנת 2016 את "קלע שלמה" הוא יוסי קופרווסר, ראש-חטיבת המחקר באמ"ן בעברו. אלא שבשנים 2016-2011 שימש קופרווסר כמנכ"ל של אותו המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. אפרופו דלתות מסתובבות. חשיפת יומני הפגישות של השר לנושאים אסטרטגיים, ארדן, גילתה כי הקדיש פגישות רבות בשנת 2018 להקמת "קלע שלמה", המוגדרת כ"חברה פרטית לתועלת הציבור".

נחזור לפנייתו של מק למשרדי המשפטים ולנושאים אסטרטגיים לקבלת המידע, ולהליך המשפטי שנפתח בעקבות סירוב המשרדים להיענות לבקשה. המסמכים שהגיש משרד המשפטים לבית-המשפט להמחשת טענותיו, צונזרו כך שיהיו לעיניהם של השופטים בלבד. אלא שבשל צנזור רשלני, חשפו הממסכים כי משרדי עורכי-דין בעולם נדרשו לתת ייצוג משפטי (תביעה והגנה), להכין חוות דעת משפטיות ולתת ייעוץ משפטי.

משרד המשפטים חזר וטען, כאמור, כי אם ייחשפו המילים והמשפטים שהושחרו במסמכים לגבי מהות השירות, ייפגעו יחסי החוץ והאפשרות להמשיך בפרויקט הסודי. ואולם, אחד מצוות השופטים בערעור, יצחק עמית, אמר בדיון כי "לא נפל מהכיסא" מהמידע שהושחר. בפסק-הדין בערעור נכתב, כי מרבית המקומות שהושחרו במסמכים עוסקים בתעריף שמשולם לאותם עורכי-דין ובזהותם. לא בדיוק איום על יחסי החוץ של ישראל. כל זה, אגב, לא מנע מהערעור בפני בג"צ להידחות אף הוא לפני כחודש.

"מתבקשת השאלה, האם ייתכן שבעצם לא קיים במסמכים מידע נוסף שמשרד המשפטים טען שיש חובה להסתיר?", אומר מק, "יכול להיות שמשרד המשפטים ניסה ליצור עמימות יש מאין בנוגע לפרויקט 'סודי', שבעצם אין בו משהו סודי או מעניין?"

משרד המשפטים מחויב בשקיפות כלפי הציבור הישראלי, שזכאי לדעת למי המדינה משלמת מיליוני שקלים ומה השירות שניתן בתמורה. הציבור לא יוכל לפקח כל עוד משרד המשפטים מסרב לחשוף את גורמי החוץ הללו

לדברי מק, "משרד המשפטים מחויב בשקיפות כלפי הציבור הישראלי, שזכאי לדעת למי המדינה משלמת מיליוני שקלים ומה השירות שניתן בתמורה. הציבור הישראלי אינו יכול לפקח באופן אפקטיבי על משרד המשפטים והפרויקט שהוא מלווה בעניין באירופה, כל עוד שמשרד המשפטים מסרב לחשוף מי הם גורמי החוץ איתם נעשתה ההתקשרות ומה מהות השירות. קיימת גם סכנה של 'מדרון חלקלק' אנטי-דמוקרטי בהסתרה, בגישה הצבאית, ובבלבול ההגדרות אצל משרד המשפטים והמשרד לנושאים אסטרטגיים המוביל את הפרויקט".

כדי להיווכח שמק לא מדבר ללא כיסוי, צריך לחזור לדבריה של ואקנין-גיל, מנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים, בוועדת השקיפות של הכנסת.

את המאבק במבקרים את מדיניות ישראל בעולם הציגה ואקנין-גיל כ"מערכה צבאית", והשוותה את עבודתה לפעילותה בתפקידיה בצבא כלפי "סוגית צבאיות כמו חיזבאללה או כספי טרור או סוריה או כל מדינה אחרת שניהלתי מערכה". היא גם העידה שהיא משתמשת בעבודתה בלוגיקה של חיל-האוויר, הכוללת איסוף מודיעין, הסברה והתקפה.

*   *   *

מקארתיזם ושחיתות שלטונית-כלכלית תמיד יילכו יחד. סיפורו של המשרד לנושאים אסטרטגיים ופעילותו מגלם את כל אלה יחד. מקימים משרד ממשלתי שתפקידו להילחם בתוצר לוואי טבעי ומתבקש של רעה חולה. המטרה: להסדיר את הרעה החולה או למצער, להרחיק אותה מדיון, קרי, מהתודעה.

האמצעים: יצירת תודעה כוזבת ורדיפה. האסטרטגיה: להטיל על האחר אחריות למצב שאתה יצרת; הסטה; ואולי חשוב מכל – כל טענה שתאשים בה את הצד השני, היא לא יותר משיקוף מדיניות ותודעה שלך.

את המשרד הממשלתי מתקצבים. המשרד שולח זרועות מעבר לים. מי שנהנים מכספים ציבוריים של משלם המסים הם בכלל משלמי מסים במדינות אחרות

את המשרד הממשלתי מתקצבים. המשרד שולח זרועות מעבר לים. מי שנהנים מכספים ציבוריים של משלם המסים הם בכלל משלמי מסים במדינות אחרות. ישראל כמפלט מס.

אחר-כך קמה חברה לתועלת הציבור שאמורה למעשה להיות צינור, קבלן-משנה, של פעילות המשרד בעולם. התוצאה בפועל היא שהחברה מייתרת את המשרד הממשלתי.

מי שמייסד את החברה "לתועלת הציבור" הוא מי שעד אותו רגע היה מנכ"ל המשרד הממשלתי, שהיה שותף להתוויית המדיניות וקבלת ההחלטות של אותו משרד. מי שיתקשר בעוד רגע עם אותה החברה שעוד רגע תקום. כמנכ"ל המשרד הוא אחראי על המדיניות; כמייסד החברה הוא מופקד על הביצוע של אותה מדיניות.

זו תמצית האידיאולוגיה האמיתית של נתניהו וחבריו לקפיטליזם התאגידי שמעל למדינות: ייבוש וריקון הדמוקרטיה ומשרדי הממשלה מתוכן; אחרי שנים, אנשים אומרים, אם ככה, בשביל מה בכלל אני צריך את המשרד הזה

זו היא תמצית האידיאולוגיה האמיתית של נתניהו וחבריו לקפיטליזם התאגידי שמעל למדינות: ייבוש וריקון הדמוקרטיה ומשרדי הממשלה מתוכן; אחרי כמה שנים, אנשים קמים ואומרים, אם ככה, בשביל מה בכלל אני צריך את המשרד הזה? מערכת בריאות ציבורית, חינוך, בכולם עובד העקרון הזה. מתישהו מקימים משרד ממשלתי שכולו עסקי אוויר, תפקידו לשמר את המלכוד.

כדי לשמר מלכוד חייבים לשלוט בתודעה. הנה, אנשי המשרד אפילו מופיעים בדיונים בכנסת אליהם הם מוזמנים. ועוד בנושאי שקיפות. הם מברברים את עצמם לדעת. למילים שלהם אין שום תוכן ממשי, אבל הן נשמעות מצוין, ובעיקר ברורות מאד לציבור. ספק אם הפקידים עצמם מודעים לזה. על הדרך, כל מיני אנשים עושים המון כסף מתקציבים ממשלתיים שמקורם במשלם המסים שהתרגל להאמין שלא צריך מערכת ציבורית ושעדיף להפריט.

התמנון עיוור-במודע למציאות. הוא חייב לסמא את הציבור. הציבור לא-מודע לכך שהוא מתעוור. ואז התמנון שולח זרועות למסע בעולם. שם הוא מלבה את מה שהוא עצמו יצר וגורם לציבור להאמין שמדובר באיום והוא נאבק בו

התמנון עיוור-במודע למציאות. הוא חייב לגרום לציבור להתעוור. הציבור לא-מודע שהוא מתעוור. ואז התמנון שולח זרועות למסע בעולם. שם, הוא מלבה את מה שהוא עצמו יצר וגורם לציבור עיוור להאמין שמדובר באיום והוא נאבק בו. שהמשרד הממשלתי מגשים את ייעודו. המשרד לנושאים אסטרטגיים הוא שיקוף לתודעה ולמדיניות הישראלית כולה.

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט מחבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,974 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 11 בדצמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ברוב המדינות לא עובדים בבחירות, איפה שכן - מצביעים פחות

בעקבות הקריאות לביטול יום השבתון בבחירות, בדקנו מה נהוג במדינות אחרות בעולם ● ברוב המדינות מצביעים ביום המנוחה הרשמי, מה שלא אפשרי בישראל מסיבות דתיות ● בארה"ב אין שבתון בבחירות, ושיעורי ההצבעה שם נמוכים מאוד - במיוחד בקרב עניים שחייבים לעבוד

עוד 1,096 מילים

הבחירות נחוצות וייתכן מהפך

קשה למצוא הרבה מן המשותף בין הליכוד לכחול לבן, אבל מי שמאמין לפוליטיקאים עשוי להשתאות מהעובדה שבתחום אחד מרכזי יש תמימות דעים מרהיבה: כולם טוענים שהבחירות הקרובות "מיותרות". בעלי התעוזה אף קוראים להן "אסון".

מוזר עוד יותר למצוא שעיתונאי ושדרי ישראל שותפים להערכה. נדמה שאין ראיון או שידור הנוגעים לתחום שלא גולשים להתייפחות על כך ששוב "נגררים" לבחירות. מי "אשם" בכך, תוהים העיתונאים. את מי הציבור "מאשים"?

בחירות שלישיות בשנה אחת זה דבר מוזר ויקר, אבל בנסיבות שנוצרו זה לא מיותר. הכנסת התפזרה כי שום ממשלה לא קמה, וזהו. הציבור הוא ה"אשם" בכך כי הוא לא סיפק רוב לאף גוש; הוא לא התמקד בעיקר. אם מספיק אנשים יצביעו לאחת משתי המפלגות הגדולות ולא לכל מיני משווקי ניואנסים, אז לא תהיינה בחירות רביעיות.

בחירות שלישיות בשנה אחת זה דבר מוזר ויקר, אבל בנסיבות שנוצרו זה לא מיותר. הציבור הוא ה"אשם" בכך כי הוא לא סיפק רוב לאף גוש; הוא לא התמקד בעיקר

וגם אביגדור ליברמן "אשם": במפתיע הוא לשון המאזניים בין הגושים כעת, והוא סירב להחליט את מי הוא מתעב יותר, הערבים או החרדים. במקום זה הוא התעקש על ממשלת אחדות.

מה זה הדבר הזה, ממשלת אחדות? מילא ליברמן, וגם רובי רובלין; אין לי ציפיות. אבל כתבים בכירים שההיגיון הוא כביכול לחם חוקם מצטרפים להתנפלות על נתניהו וגנץ שלא "שמו את האגו בצד" ו"פשוט הקימו כבר ממשלת אחדות".

היש אדם נורמלי שמצפה מג'רמי קורבין ובוריס ג'ונסון להקים "ממשלת אחדות"? האם מישהו ביקש מהילרי קלינטון שתאחד כוחות עם דונלד טראמפ? אולי ולדימיר פוטין יקים ממשלה עם הדמוקרטים שכלא? אולי גם אל-סיסי והאחים המוסלמים? למה לא?

היש אדם נורמלי שמצפה מג'רמי קורבין ובוריס ג'ונסון להקים "ממשלת אחדות"? האם מישהו ביקש מהילרי קלינטון שתאחד כוחות עם דונלד טראמפ? אולי ולדימיר פוטין יקים ממשלה עם הדמוקרטים שכלא?

נתניהו הוא פופוליסט המואשם בשוחד שרוצה לארגן חסינות תוך כדי הסתת ההמון נגד מערכת שלטון החוק כולל המשטרה, הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה והשופטים (וגם התקשורת, כמובן). אם זה מה שבא לו, מדוע שיתן לגנץ להרוס את תוכניותיו?

גנץ מצידו הוא ההיפך הגמור – ביטחוניסט חביב שלא מחפש מהפכות. למה שיחבור למנהיג מוביל של הימין הפופוליסטי הבינלאומי, שמתייג גם את מערכת הביטחון כ"שמאלנים" (כאילו שזה רע) בנכונותו לשרוף את המועדון כדי לדפוק את ה"אליטות"?

לפי המילון העברי החופשי ברשת "אחדות" פירושה "הסכמה ושיתוף פעולה מלאים", וגם "זהות משותפת". לנתניהו וגנץ אין ולא יהיה את זה גם אם כחול לבן יבלו עוד עשור שלם בנסיון לטשטש הבדלים כדי למשוך את מצביעי הימין הרך.

נתניהו פופוליסט המואשם בשוחד, שרוצה לארגן חסינות תוך הסתת ההמון נגד מערכת שלטון החוק. גנץ ההיפך הגמור – ביטחוניסט חביב שלא מחפש מהפכות. למה שיחבור למי שמתייג גם את מערכת הביטחון כ"שמאלנים"?

יש השואלים: מה כבר ההבדל הגדול בין הליכוד לכחול לבן שבגללו "נגררים" לבחירות?

כחול לבן – או לפחות רוב מכריע מבין תומכיה – לא רוצים שישראל תהפוך לתיאוקרטיה דו-לאומית ולא-דמוקרטית ומעדיפים חתירה להפרדה מרוב הפלסטינים כמו גם שינוי הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה, החל בלימודי ליבה.

המרכז-שמאל גם מעדיף טוהר מידות ברמה סבירה, בזמן שנתניהו עסוק בלשכנע את הימין שזה בסדר שראש ממשלה יכהן תוך כדי משפט על שוחד (או לחלופין יימלט מהחוק באמצעות רוב פוליטי שיעניק לו חסינות וירימו מעל החוק).

המרכז-שמאל גם מעדיף טוהר מידות ברמה סבירה, בזמן שנתניהו עסוק בלשכנע את הימין שזה בסדר שרה"מ יכהן תוך כדי משפט על שוחד (או לחלופין יימלט מהחוק באמצעות רוב פוליטי שיעניק לו חסינות וירימו מעל החוק)

במדינה מתוקנת זה לא היה עובר בשקט. אפילו בליכוד של לפני כמה שנים זה לא היה נתפס. אבל כזה הוא הימין הפופוליסטי היום, ולא רק בארץ. מוסוליני היה מרגיש בבית אצל מיקי זוהר ומירי רגב, ואפילו אצל ישראל כץ.

בהחלט שווה את העלות של בחירות נוספות להפטר מהביזיון.

האם זה אפשרי? הנשארו מספיק אנשים שעדיין חושבים בהגיון?

יש מצב. נתניהו ומשה כחלון, בריצתם ביחד בספטמבר, איבדו שמונה מנדטים יחסית לריצה בנפרד באפריל. הגורמים לזה היו שהציבור התרגל לגנץ והבחין שנתניהו שיקר על כך שלא יחתור לחסינות, ושיותר ערבים הצביעו. הפעם, לקראת הבחירות השלישיות, יש עוד גורמים שתורמות לדינמיקה הזו: כתבי אישום פורמליים, היוצרים מצב חסר תקדים, וסיכוי לא רע שעוד יותר ערבים ינועו לקלפיות.

כדי למקסם את הסיכויים כדאי למנהיגי כחול לבן להיות כנים עם עצמם. היו למפלגה הישגים מרשימים. היא החליפה את מפלגת העבודה במהירות הבזק כמובילת הגוש, וגנץ התגלה כמנהיג לאומי אשר ניתן לשווק, אפילו מול נתניהו הרהוט. אבל הם לא ניצחו, וזה מדאיג שהם טוענים אחרת בשכנוע עצמי רב.

חשבו על זה: אם ליברמן לא היה מחליט לערוק מהימין, לנתניהו היו 63 מנדטים בגוש גם בבחירות ספטמבר. זאת ועוד: אלמלא בזבוזי הקולות הארכי-ימניים של משה פייגלין והימין החדש במועד א' באפריל הוא היה מגיע אז לכ-70 – עוד יותר מאשר ה-67 שקיבל גוש הימין כשרץ נגד בוז'י הרצוג הדהוי ב-2015.

זה המצב למרות שנגדו קם מערך מדהים של שלושה רמטכ"לים ועוד שלל אנשי ביטחון מהשורה הראשונה; למרות הודעת היועמ"ש כבר במרץ על כתבי החשדות המפורטים; למרות שבספטמבר כבר היה ברור שפניו לתמרוני חסינות ורמייה; למרות סדרת שערוריות אבסורדית ממש מצד משפחתו; ולמרות שכמעט כל חברי צמרת המדינה, והמשכילים בכל תחום שעולה על הדעת, היו מתים שכבר ילך.

זה המצב למרות שנגד נתניהו קם מערך מדהים של שלושה רמטכ"לים ועוד שלל אנשי ביטחון מהשורה הראשונה; למרות הודעת היועמ"ש כבר במרץ על כתבי החשדות המפורטים; למרות שבספטמבר כבר היה ברור שפניו לתמרוני חסינות ורמייה

כך לא נראה ניצחון. ניצחון זה גם לא להתחנן לממשלת "אחדות" עם הצד השני, רק בלי נתניהו; הליכוד הסב נזק עצום למדינה בלי קשר לנתניהו.

ניצחון זה יצחק רבין ב-1992 עם רוב של 61 כולל "הערבים" שהוא לא מהסס לרגע להשתמש בו, ואז ש"ס מגיעה על ארבע. כך נראה ניצחון, והוא נמצא בהישג יד גם בלי שיעלו לארץ עד ה-2 למרץ עוד חצי מיליון פרופסורים למדע המדינה.

אבל צריך קמפיין ממוקד עם שיניים. צריך לא לפחד מכל אמירה. למשל, אפשר להגיד בקול רם שהספין החדיש בדבר "הזדמנות" לספח את בקעת הירדן הוא קשקוש שלא יתרום דבר לביטחון, יסכן את השלום עם ירדן, יכול בקלות לעורר אלימות חדשה עם הפלסטינים, ויסבך את ישראל לשנים ארוכות בעוד ויכוח מתיש עם העולם.

ניצחון זה רבין ב-1992 עם רוב של 61 כולל "הערבים" שלא מהסס להשתמש בו, ואז ש"ס מגיעה על ארבע. כך נראה ניצחון, והוא נמצא בהישג יד גם בלי שיעלו לארץ עד ה-2 למרץ עוד חצי מיליון פרופסורים למדע המדינה

צריך להציל את ישראל מהשטויות של הימין במתכונתו הנוכחית, וגם את הימין כנראה צריך להציל מעצמו. זה לא יקרה אם מודים כל הזמן לנתניהו על הטוב הרב שהוא עשה לפני ש"לאחרונה משהו השתבש".  משהו השתבש עוד הרבה לפני; חנופה כזו לא קונה את הימין הרך ומחרפנת את מי שכן אפשר להביא לקלפי באמצעות מסר ברור ותקווה חדשה.

העובדה שיאיר לפיד ויתר השבוע על הרוטציה המזיקה נותנת תקווה שהאסימון ירד. רבים כעת יעוצו עצות. שלי היא די פשוטה: הערב-רב שנקרא "ציבור" מזהה וינרים, אז שחקו, סוף סוף, כדי לנצח. זה לא דבר קיצוני, לשאוף באמת לנצח. זה הדבר שאמור לקרות, לאחד הצדדים, בבחירות.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,078 מילים

דיווח: נתניהו שוקל להודיע היום שיוותר על בקשת החסינות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את התפזרות הכנסת ● גנץ: "ההקשר של השימוש בחסינות יצא מכל פרופורציה" ● הפריימריז לראשות הליכוד ייערכו ב-26 בדצמבר ● ח"כ פורר: לבטל את השבתון בבחירות למי שלא מצביע ● ליברמן תקף בחריפות את נתניהו: "אולי אתה הסוכן של ג'יימס פאקר?" ● ח"כ זוהר על ליברמן: "נמאס לי להשקיע זמן באיש הזה"

עוד 31 עדכונים

"העולים הקשישים יאיימו על שלום הילדים בשכונה"

מעקב זמן ישראל העולים הקשישים, שמתגוררים במלון דיפלומט בירושלים, הופתעו לשמוע בתקשורת כי שגרירות ארה"ב לא תועתק לשם ● אף אחד לא יצר איתם קשר, אבל כעת הם חולמים שיתאפשר להם להישאר במקום ● ניסיונות להקים בית עבורם בשכונת פסגת זאב נתקלו בהתנגדות של התושבים שם, שלא מוכנים לקבל את הקשישים כשכנים שלהם ● קסניה סבטלובה ממשיכה ללוות את העולים מבריה"מ שהמדינה לא סופרת

סוף לעמימות? בשנים האחרונות נרמז לא פעם כי מלון "דיפלומט" הממוקם בשכונת תלפיות בירושלים, ומשמש כבר שנים רבות כהוסטל לעולים קשישים ממדינות ברית המועצות לשעבר, יהפוך לחלק ממתחם שגרירות ארה"ב בעיר.

הבניין נרכש על ידי ממשלת ארה"ב בשנת 2014, ועל פי ההסכם שנחתם עם בעלי המלון, הוא אמור להיות מפונה בעוד כחצי שני, עד יוני 2020. כיום מתגוררים שם כ-350 עולים קשישים, שעבור רבים מהם זהו הבית היחיד שהם מכירים.

אולם השבוע דווח בחדשות 12 כי משכן הקבע של שגרירות ארצות הברית בעיר יוקם ככל הנראה באזור אחר – בסמוך לטיילת ארמון הנציב.

לקשישים לא נאמרה על כך מילה. "כששמענו על כך שהשגרירות תוקם במקום אחר, ולא במקום המלון כפי שחשבנו, הופתענו מאוד", אומרת לזמן ישראל מאיה דובובה (88), דיירת במלון ומנהלת ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה.

"חשבנו שמנסים לפנות אותנו מהמלון, כדי לפנות את השטח לטובת השגרירות. השאלה היא אם עכשיו נוכל להישאר בבית שלנו, ולשמור על הקהילה שנוצרה כאן? הלוואי. חבל שאף אחד לא מדבר אתנו ולא מעדכן אותנו במה שמתרחש".

בארבע השנים האחרונות הגיעה מאיה לכמה מהדיונים שהתקיימו בוועדת הקליטה של הכנסת על מלון "דיפלומט", וזאת למרות גילה המתקדם. אבל בכל פעם היא חזרה מהדיונים בוועדה בידיים ריקות.

מלון דיפלומט בירושלים, ארכיון, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
מלון דיפלומט בירושלים, ארכיון, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

שרת הקליטה, סופה לנדוור, ומנכ"ל משרד הקליטה, אלכס קושניר (כיום ח"כ בישראל ביתנו), הבטיחו כי העניין יבוא על פתרונו, אך לא פירטו מהו הפתרון.

בחודש ספטמבר דווח על כך שכ-100 מדיירי דיפלומט קיבלו הצעה לעבור למלון "חן" הנמצא בשכונת בית וגן בירושלים.

כ-50 דיירים נענו להצעה ועברו למלון "חן", אחרים טענו כי מדובר בהרעת תנאים, ודחו את הרעיון על הסף. מאז, איש לא בא במגע עם הדיירים.

"שמענו שזה מה שהם מתכוונים לבנות כאן. יכול להיות שהבנייה לא תצא לפועל מיד, ושייתנו לנו עוד כמה חודשים להישאר כאן בדיפלומט. אבל בסופו של דבר יפנו את כולנו"

ואולם מפרסום שהופיע ב-12 בנובמבר ב-mynet גילו הדיירים כי רשות מקרקעי ישראל החליטה להקים עבורם מבנה חדש, בצמוד לגדר ההפרדה עם מחנה הפליטים שועפט, אך תושבי פסגת זאב הסמוכה נאבקים בכך.

תושבי פסגת זאב טענו כי העברת מאות בני אדם לשכונה תכביד על התחבורה הציבורית באזור, והביעו חשש כי הדיירים הקשישים "יאיימו על הילדים הקטנים בשכונה". עם זאת, התושבים לא פירטו באיזה אופן עלולים ניצולי שואה וכן ותיקי מלחמת העולם השנייה, מבוגרים ועצמאיים, עלולים לאיים על ילדי השכונה.

מלון דיפלומט בירושלים, ארכיון, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
מלון דיפלומט בירושלים, ארכיון, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

מיכאל פרידמן, תושב דיפלומט, אמר לזמן ישראל כי יש כוונה להקים בית מגורים או מלון עבור אנשי השגרירות. "שמענו שזה מה שהם מתכוונים לבנות כאן.

"יכול להיות שהבנייה לא תצא לפועל מיד, ושייתנו לנו עוד כמה חודשים להישאר כאן בדיפלומט. אבל בסופו של דבר יפנו את כולנו. הלוואי שמישהו היה מעדכן אותנו במה שמתרחש. זה בהחלט היה מוריד את מפלס החרדה".

תגובת עיריית ירושלים טרם התקבלה.

עוד 416 מילים

האשמות מאחורי הקלעים של הטורניר היוקרתי בירושלים

מארגני טורניר השח היוקרתי שנפתח היום בירושלים מאשימים את ישראל בכך שהיא מסרבת להפוך את האירוע למסורת ● בממשלה אומרים בתגובה: "לא יכולים לתקצב תחרויות עתידיות - בגלל ממשלת המעבר" ● אבל ברקע עומדים גם איומים בחרם על המשתתפים, ביקורת על המלון המארח ויחסים עכורים עם ערב הסעודית

ישראל מארחת – לראשונה אי פעם – טורניר עילית של ענף השחמט. הטורניר מהווה חלק מסבב אליפות העולם, וכולל 16 משחקני השחמט הטובים בעולם.

אחד המתמודדים בטורניר הוא בוריס גלפנד הישראלי, שחקן ותיק ברמה עולמית, שכמעט הוכתר ב-2012 לאלוף עולם. 

הגראנד פרי של ירושלים ייפתח היום (רביעי) במלון נוטרדאם סנטר ירושלים,  המשקיף על העיר העתיקה, ויימשך עד ה-23 בדצמבר. אבל על החגיגה הספורטיבית מעיבה מתיחות מסוימת בין מארגני הטורניר לבין ממשלת ישראל.

בוריס גלפנד (צילום: AP/Misha Japaridze)
בוריס גלפנד (צילום: AP/Misha Japaridze)

1. הכסף שלא הגיע

הסיבה העיקרית למתיחות היא כלכלית, וזאת על רקע ניסיונם הכושל של המארגנים להפוך את האירוע בארץ למסורת – מסורת שעולה הרבה כסף.

חברת World Chess מלונדון, השותפה המסחרית של פדרציית השחמט העולמית (פיד"ה), מתחה השבוע ביקורת על סירובה של ממשלת ישראל להציע מימון שיסייע בהבאת האירוע הבינלאומי לישראל מדי שנתיים.

"קיווינו שאם תהיה תמיכה מהממשלה או מהעירייה, נקיים את הגראנד פרי בישראל לטווח הרחוק", אמר לזמן ישראל מנכ"ל World Chess, איליה מרנזון. "עם זאת, למרבה הצער לא התקבלה אף תמיכה כזו עד כה. זה מאוד מפתיע".

מרנזון אמר לנו עוד כי התקיימו מגעים ממושכים בין איגוד השחמט הישראלי לבין המשרד הממשלתי לענייני ירושלים ומורשת, שבראשו עומד השר זאב אלקין (ליכוד). ואולם בסיכומו של דבר המשרד נתן תשובה שלילית בסוגיית המימון.

ממשרד ירושלים ומורשת נמסר בתגובה כי הבקשה למימון נידונה ונדחתה, משום שישראל נשלטת כעת על ידי ממשלת מעבר, על רקע המשבר הפוליטי חסר התקדים.

"גורמי המקצוע התכנסו כדי לקדם את הבקשה, אך מכיוון שמדובר בתקופה שבה מכהנת ממשלת מעבר, כלומר, רגישה מבחינה משפטית ותקציבית, הוחלט שלא להמשיך", הסביר לנו דובר המשרד.

2. האיומים בחרם

מתיחות נוספת מאחורי הקלעים נובעת מעצם ההחלטה – הלא טריוויאלית בימים אלה – לקיים אירוע ספורטיבי עולמי בישראל, ועוד בירושלים.

בפדרציית השחמט העולמית אמרו לנו כי למרות שהמארגנים קיבלו כמה "אימיילים טעונים פוליטית", מצד אנשים התומכים בחרם על ישראל, "השחקנים, הפרשנים, הפוסקים ומנהלי פיד"ה מצפים לערוך אירוע מרהיב בירושלים".

3. המיקום השנוי במחלוקת

במקביל, כמה גורמים בישראל הביעו התנגדות למיקום הטורניר בנוטרדאם סנטר, וזאת משום שמדובר במלון נוצרי הנמצא בבעלות הוותיקן ומנוהל על ידי ארגון מקסיקני, שעל פי הדיווחים מתנגד להצגת דגל ישראל בשטח המלון.

אבל בפדרציית השחמט העולמית, בניהולו של הישראלי אמיל סוטובסקי, מדגישים כי דגל ישראל יוצג במהלך הטורניר, שייערך באודיטוריום הסמוך למלון.

המלון שבו ייערך טורניר השח בירושלים (צילום: Shmuel Bar-Am)
המלון שבו ייערך טורניר השח בירושלים (צילום: Shmuel Bar-Am)

"המארגנים בחרו את המיקום בנוטרדאם סנטר משום שהוא מצויד היטב לאירוע שחמט, ונמצא במיקום מרכזי", נמסר מהפדרציה. "על פי התקנות של פיד"ה, הוא יכלול את דגל פיד"ה ואת הדגל של המדינה המארחת, ישראל".

ממשרד ירושלים נמסר כי גורמים רשמיים במשרד הביעו ספקות בנוגע לעריכת הטורניר בנוטרדאם סנטר, אך מאחר שהמשרד לא מממן בסיכומו של דבר את האירוע, אין לו כל השפעה על המיקום הנבחר.

4. העבר הטעון

עם זאת, למיקום הטורניר ייתכנו משמעותיות פוליטיות נוספות.

ב-2017 נאסרה השתתפותם של שבעה שחקנים ישראלים באליפויות World Rapid ו-Blitz Chess בערב הסעודית, לאחר שהממלכה הערבית מנעה מהם את הוויזות הדרושות לטובת השתתפות בטורניר.

כתוצאה מכך העבירה פיד"ה את הטורניר של 2018 מערב הסעודית לרוסיה, ובכמה מהדיווחים שהופיעו בארץ על הטורניר הנוכחי, הוערך כי הוא הועתק לישראל כמעין פיצוי על מה שהתרחש באירוע בערב הסעודית.

מרנזון אמר לנו השבוע בתגובה: "זה פשוט לא נכון".

עוד 473 מילים

למקרה שפיספסת

פיצחנו את בן גוריון

לקראת יום השנה לציון מותו של דוד בן גוריון, הוציא משרד התרבות והספורט בראשות השרה מירי רגב, הזמנה לארוע הממלכתי. בתמונה שבהזמנה שהופצה, מופיע לוי אשכול ולא בן גוריון.

כמובן שמשרד התרבות והספורט האשים את משרד ההפקה במחדל ולא נלקחה אחריות אישית של מאן דהוא במשרד עצמו, שצריכים לבצע הגהה על החומרים שיוצאים להם מהמשרד.

אבל מה זה  כבר משנה ברצף הבלתי נפסק של התנהלות חסרת תרבות של השרה הממונה עליו? מה שווה התרבות אם איננו יכולים לשלוט בה? מה בכלל שווה התרבות ומי קובע מהי תרבות?

במציאות מעורבלת, מעורפלת ומגוונת כמו שלנו אי אפשר לקבוע באמת מהי תרבות מובילה וטוב שכך. התענוג והשמחה היא על המגוון הבלתי יאמן שיש לנו ועל עידן בו נפלו המחיצות בין נמוך לגבוה והזכות לנוכחות של הכל מכל בתנאי שכלולים בו חשיבה ואיכות.

במציאות מעורבלת, מעורפלת ומגוונת כמו שלנו אי אפשר לקבוע באמת מהי תרבות מובילה, וטוב שכך. השמחה היא על המגוון ועל עידן בו נפלו המחיצות בין נמוך לגבוה, בתנאי שכלולים בהם חשיבה ואיכות

אולם אפשר לדרוש הבנה במה שעושים וגם התמצאות בשפת האם בה מדברים. שרת תרבות וספורט לא חייבת להיות התגלמות המנעד הרחב של העולם התרבותי אבל היא מחוייבת בתרבות התנהגותית ולשונית, בדיקת התחומים והנושאים שהיא מייצגת, ולא להסתפק בוולגריזציה של ערכי הלאום כהוכחה לקיומה ולחוזקתה.

אם השרה מירי רגב מתגאה כי מעולם לא קראה צ'כוב, כמעין התרסה להיותה מחוברת לתרבות מסוג לא הגמוני אשכנזי. אין מחוייבות לקרוא צ'כוב, אבל השאלה מה כן קראה? האם הציגה פעם מודל של קריאת ספר כמו שעשה למשל הנשיא שמעון פרס ז"ל? כמו אפילו שעושה נתניהו כשהוא מניח את הספר של צ'רצ'יל ליד כסאו במהלך טיסותיו?

אם השרה מירי רגב מתגאה כי מעולם לא קראה צ'כוב, כמעין התרסה להיותה מחוברת לתרבות מסוג לא הגמוני אשכנזי. אין מחוייבות לקרוא צ'כוב, אבל השאלה מה כן קראה?

כשמגיעים לפסטיבל סרטים של טרנטינו, רצוי להתעדכן מה היו סרטיו ולא לצאת מזה בתיאור מעורפל ומאולתר שיכול היה לשמש כל סרט ממוצע שעוסק ביחסים בין גברים ונשים על הטקסטים ומערכות היחסים ביניהם. זה לגמרי סבבה למות על הסרטים של זאביק רווח אבל התקדמנו מאז.

מדוע להעליל על תעשיית הסרטים הישראלית דברים שאינם נכונים בנוגע לקיפוח מזרחים ופריפריה? ב-2016 נמסר בכתבת וויינט: "אי אפשר להגיד שהאקדמיה אינה מפרגנת ליוצרים מזרחים. יובל דלשד זכה בפרס אופיר אשתקד עם "באבא ג'ון" (והאלקבצים לפניו עם "גט") וגבר על שמי זרחין ("המילים הטובות"), וניצן גלעדי עם "חתונה מנייר". תוסיפו אליהם את מני יעיש,  יוסף פיצ'חדזה, רשף לוי, ובני תורתי ותקבלו נציגות ראויה לבני עדות המזרח בין הבמאים המועמדים בשנים האחרונות.

וכשמדברים על קטגוריות המשחק – הן נשלטות על ידם. בידקו את השמות המובילים. כשמדברים עם שחקן כדורסל מוערך ומצטלמים איתו, אפשר לבדוק מיהו, לפני שהופכים אותו בסטראוטיפיזציה הפרטית שבראשה של שרת התרבות והספורט ליבוא אפרו-אמריקאי או חלילה וחס – סודני (סרטן בגוף האומה), כשמדובר בצבר ממוצא תימני ומרוקאי כהה למראה.

כשמדברים על קהילת הלהט"ב רצוי להתעדכן שלא אומרים לסבים ולסביות. יש לזה מילה: הומוסקסואלים, להט"ב קווירים ועוד. זאת ועוד בנוסף לפנינים של הגברת שכבשה בצעקות את טיימס סקוור, פיצחה את השואה, טענה ש"מה שווה התאגיד אם איננו יכולים לשלוט בו", ואף התגאתה בקיום הליכודיאדה ביום השואה הבינלאומי כי "מעולם לא סיקרו את יום השואה כמו שסיקרו אותו השנה בזכות הליכודיאדה".

כשמדברים על קהילת הלהט"ב רצוי להתעדכן שלא אומרים לסבים ולסביות. יש לזה מילה: הומוסקסואלים, להט"ב קווירים ועוד. זאת ועוד בנוסף לפנינים של הגברת שפיצחה את השואה

תרבות בהחלט לא חייבת להיות מהלר וצ'כוב, היא יכולה להיות גם פירקת איל נור, אם השרה רגב היתה מואילה בטובה להפנות קצת תקציבים לעידוד התזמורת הנפלאה הזו המנגנת מוסיקה ערבית אותנטית, המייצגת את יהודי ארצות ערב והאיסלם ואף הופיעה בכנסת ובארועים ממלכתיים מכובדים.

משום מה תזמורת זו זכתה לאורך השנים להתעלמות מבקשות חוזרות ונשנות אל משרד התרבות והספורט בראשות מירי רגב כדי לתמוך בה, בעת שהשרה העדיפה לקדם שוב ושוב את הזמר האלמוני והמקופח אייל גולן.

לשרה מירי רגב אין טיפת כבוד ורגישות אמיתית לערכי הלאום. הם משמשים לה פלטפורמה לייחצונה הבוטה ותו לא.

משום מה תזמורת זו זכתה לאורך השנים להתעלמות מבקשות תמיכה חוזרות ונשנות אל משרד התרבות והספורט בראשות מירי רגב, בעת שהשרה העדיפה לקדם שוב ושוב את הזמר האלמוני והמקופח אייל גולן

אם מי שמתמצתת את הפטריוטיות שלה בנפנוף דגלים ולבישת שמלה עם ציור של ירושלים יכולה לשלוח הזמנה שכותרתה בן גוריון עם תמונה של לוי אשכול, בלי לטרוח לעשות הגהה על כך, או גרוע מכך, לעשות הגהה ולא לראות את הבעיה – היא חושפת בכך את חוסר הכבוד לערכי הלאום.

מי שמשתמשת במושג המקובל מעולם הפרסום והשיווק: "לפצח  רעיון כדי ליצור קונספט" כדי לומר שהיא "פיצחה את השואה" לטובת טקס יום העצמאות, לא ראוייה בכלל לשמש כמייצגת של ממשלת ישראל.

היא גם אינה לוחמת צדק בגזענות ומעולם לא היתה. היא בסך הכל משתמשת במוצאה כדי להלהיט את נושא הקיפוח המזרחי אולם במקביל יכולה לנזוף בח"כ ממוצא אתיופי, גדי יברקן (כחול לבן), אשר ביקר את שרת התרבות מירי רגב בעקבות אי-ניצול תקציב התאגיד למורשת יהודי אתיופיה ולנזוף בו "חבל שבדבריו אין את הכרת הטוב והצניעות שמאפיינים את העדה האתיופית".

היא אינה לוחמת צדק בגזענות ומעולם לא היתה. היא משתמשת במוצאה כדי להלהיט את נושא הקיפוח המזרחי, ובמקביל נוזפת בח"כ ממוצא אתיופי ש"בדבריו אין את הכרת הטוב והצניעות שמאפיינים את העדה האתיופית"

חבל שאין במירי רגב את הכרת הטוב והצניעות הבסיסית על המסלול שהיא עשתה והגיעה עד הלום לעמדת עוצמה. היא לא היתה המזרחית הראשונה מהפריפריה בדרגות גבוהות בצבא וגם לא כדוברת צה"ל, לפניה היתה רות מלכי-ירון שהיתה דוברת צה"ל הראשונה, ילידת אלג'יר אשר גדלה בבאר שבע. מלכי-ירון  המייצגת ממלכתיות, בעלת קריירה מוצלחת ומעניינת במשרד החוץ ובאקדמיה עם ניסיון פוליטי לאחד את הקרעים והשסעים בחברה הישראלית לטובת עתידה.

מירי רגב לא מעוניינת לתקן ולחבר. להפך. היא בנתה את  הקריירה הפוליטית שלה על עמדת דווקאיות, הסתה ונעיצת אצבע בעין,  העמקת השסע וחוסר כבוד לערכי התרבות והלאום שהיא מתיימרת לייצג. היא אמרה שאת מה שעשתה במשרד התרבות שני שרים לא יוכלו לתקן. את התיקונים והאיזונים בקידום התרבות הישראלית על כלל רבדיה וגווניה- תמיד אפשר לתקן. את הוולגריזציה, הנזק החברתי והפוליטי שיצרה יהיה בהחלט קשה לתקן ובזה היא אכן צודקת.

גילה לבני זמיר, חיפאית, יוצרת וכותבת תוכן, יועצת תקשורת וקידום מדיניות ציבורית. הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים: הסרת חיץ הרכבת בחזית הים בחיפה, המאבק במפעלים המזהמים, הבית ברחוב חיים, שינוי המציאות הפוליטית בחיפה ועוד. בוגרת המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית ויצ"ו חיפה, BA בתקשורת, רוח וחברה. יו"ר תנועת ״יאללה חיפה״. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-2.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 946 מילים
עודכן לפני שעה

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מאז הורשע רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה לפני עשר שנים, הפכה הפרשה לתיק הפלילי המדובר ביותר בתולדות המדינה ● מאות אלפי אזרחים טרחו וקראו את חומרי החקירה, ניתחו ראיות פורנזיות, וחשפו ראיות משלהם ● אך מה שהחל כהתגייסות למען זיכוי זדורוב, הפך לסמל מובהק של חוסר אמון ברשויות המשפט ולמחאה נגד הממסד ● סוגרים עשור: כתבה שנייה בסדרה

עוד 1,217 מילים ו-2 תגובות

פעם נוספת אל הפרצה

הוא פיזר את הכנסת ב-30 במאי כי היו לו רק 60 מנדטים, וזה לא מספיק לחסינות ● הוא ניסה להשיג 61 מנדטים לגוש הימין בבחירות ב-17 בספטמבר, אבל גם אז הוא נכשל ● עכשיו נתניהו ינסה בפעם השלישית, ב-2 במרץ 2020 ● בדרך הוא ינהל קרב חסר עכבות נגד גדעון סער, הסוקרים, וכל מי שיעמוד בדרכו ליעד הנכסף: החסינות שתמנע מבית המשפט המחוזי בירושלים לפתוח במשפט נגדו על שוחד, מרמה והפרת אמונים ● פרשנות

עוד 557 מילים

״לא ידענו על האפשרות לסמן מוצרי מזון בירוק״

רפורמה שאושרה ב-2017 הגדירה את הקריטריונים לסימון מזון שערכיו חורגים מאלה שהגדיר משרד הבריאות, במדבקות האדומות ● במקביל, היצרנים יוכלו לסמן במדבקה ירוקה מוצרי מזון מומלצים לצריכה - אבל עתה מתברר שאיש לא אמר להם זאת ● מנכ״ל תנובה: ״אף אחד לא סיפר לנו על כך, וגילינו זאת רק אחרי שכבר נערכנו עם האריזות החדשות ועם המדבקות האדומות״ ● משרד הבריאות: ההגדרות הועברו להתאחדות התעשיינים

עוד 491 מילים

כ"ץ מציג כך לא הקמתי אי מלאכותי מול חופי עזה

השבוע פורסם כי במערכת הביטחון שוקלים להקים אי מלאכותי מול חופי עזה, ובכך לסייע לכלכלה ולתחבורה הפלסטינית, והכל בהשראת חזונו של שר החוץ ישראל כ"ץ ● נשמע מוכר? לא במקרה ● אמיר בן-דוד צלל לארכיונים, וגילה כי כ"ץ "מקדם" את הפרויקט כבר קרוב לעשור ● אבל הקידום הזה מתבטא בהמון כותרות וכתבות בישראל ובעולם, ובאפס תוצאות ● פייק ניוז לחופי עזה

עוד 690 מילים

בכל יממה שחולפת משחרר טראמפ בממוצע כ-13 הצהרות מפוקפקות ● המספר הזה מהדהד את עומק תרומתו לאגביות שבה נתפס השקר בעולם החדש, ולשעבוד של הצרכן לעולמות פנטסטיים שבהם מככבים מין, אלימות ומשחקי-שליטה מגדריים ● סוגרים עשור: כתבה ראשונה בסדרה

עוד 1,606 מילים ו-1 תגובות

גנץ: אסור להפוך את הכנסת לעיר מקלט; נתניהו: חדול מהספינים

סקר חדשות 13: כחול לבן עם 37 מנדטים, הליכוד - 33 ● הוועדה המסדרת תדון מחר בהליך החקיקה לפיזור הכנסת ● תאריך הפריימריז בליכוד המסתמן: 23 בדצמבר ● השרה מירי רגב: גדעון סער הפך לכלי בידי השמאל ● ח"כ יאיר גולן: "תגובות צה"ל לא מזיזות לחמאס"

עוד 41 עדכונים

ביקורת סבירה ומידתית קריאה מודרכת בנאומו של השופט סולברג

בעוד מרבית הסיקור התקשורתי בכנס העמותה למשפט ציבורי ביום שישי התרכז בנאומה של המשנה ליועמ״ש דינה זילבר, דווקא הנאום המקיף של שופט העליון נעם סולברג היה הארוע המשמעותי של הכנס ● סולברג, מתנחל חובש כיפה ושמרן, ומי שנתפש כסמן הימני בעליון, התייחס בהרחבה לתפוח האדמה הלוהט של היחסים בין הממשלה והכנסת לבין בית המשפט העליון ● וכל זה, מבלי שיזדקק להסתה, תיאוריות קונספירציה או זריעת שנאה ● פרשנות

עוד 1,385 מילים

הנחיה לחיילות: לא לדבר בקשר עם החיילים החרדים

מעקב זמן ישראל ד׳, ששירתה כתצפיתנית בשטחים: "כאשר הגיע לשטח גדוד חרדי, קיבלנו הנחיה חד משמעית: אין יותר אימונים ואין בכלל קשר, למעט במקרה של מידע ודאי על חדירה, כי אסור שהחיילים ישמעו בקשר קול של אישה" ● "זה יצר סיכון בטחוני אמיתי, אבל סתמנו את הפה" ● דובר צה"ל בתגובה: "לא מוכרת לנו בעיה מהסוג המתואר"

בתחילת השבוע פרסמנו כאן כתבה על המחיר שמשלמות חיילות על המאמצים הכבירים שעושה צה"ל ליצור סביבת שירות מותאמת לחיילים חרדים.

אחת המרואיינות בכתבה, קצינה בצה"ל שבחרה להישאר בעילום שם, העלתה בפנינו את האפשרות ההיפותטית שחיילות לא יוכלו אפילו לדבר בקשר עם חיילים חרדים גם במקרה של חשש לאירוע בטחוני חריג.

בעקבות פרסום דבריה של הקצינה, הגיעה לידינו עדות מהשטח על מדיניות ברוח זו שהונהגה בצה"ל. לפי העדות, צה"ל אסר על תצפיתניות במוצבי שטח רגישים להתאמן בקשר עם חיילים חרדים שהתאמנו בסמוך, תוך פגיעה במוכנות של התצפיתניות והחיילים לחדירת מחבלים, והגדלת הסיכון לחיי אדם.

ד' (השם המלא שמור במערכת) שירתה לפני כשבע שנים כתצפיתנית במוצב בשטחים, שנמצא באזור רגיש שבו מתרחשים חדירות וניסיונות חדירה רבים של מחבלים. לדבריה של ד', פעילותם של חיילי החי"ר באזור הייתה תלויה לגמרי בהכוונה שקיבלו בקשר מהחיילות התצפיתניות.

"שירתי באזור הזה במשך כל השירות הסדיר ותמיד עבדנו צמוד עם חיילי החי"ר שהסתובבו בשטח", מספרת ד'. "כדי למנוע חדירות מחבלים היינו צריכות להתריע ולכוון את החיילים במהירות וביעילות, ולצורך זה היינו צריכות להתאמן על הקשר עם החיילים מדי יום. לא פגשנו אותם, אבל היינו צריכים לדבר איתם בקשר, גם בשביל להתאמן למקרים של חדירת מחבלים, וגם בשביל לדעת איפה הם ולזהות אותם בתצפית".

"דיברנו על זה בינינו וחשבנו להתלונן, אבל אף אחת לא התלוננה. אתה יודע איך זה צבא, אומרים לך לעשות משהו ואת אומרת לחברה שלך בשקט שזה הזוי וחסר אחריות, אבל בסוף את סותמת ועושה מה שאומרים לך"

לדברי ד', גדודי החי"ר בשטח התחלפו כל שלושה חודשים, ובאמת מהתקופות האלה הגיע לאזור גדוד של נח"ל חרדי, "נצח יהודה".

"כאשר הגיע הגדוד החרדי, קיבלנו הנחיה חד-משמעית: אין יותר אימונים ואין בכלל קשר, למעט במקרה של מידע ודאי על חדירה, כי אסור שהחיילים ישמעו בקשר קול של אישה.

"זה היה הזוי. קודם כל אין כאן מגע פיזי או אפילו מראה, זה רק לדבר בקשר, אז מה הסיפור? דבר שני, זה אמר שהכשירות המבצעית של החיילים האלה תהיה גרועה, ואנחנו חששנו שבזמן אמת הם לא ידעו מה לעשות. מזל שלא היו חדירות בשלושת החודשים האלה.

"אבל היו גם הרבה מצבי ביניים. למשל כשמישהו זז בשטח, ולא היה ברור אם זה מחבל, תושב, או החיילים עצמם. לא ידענו אם אנחנו יכולים לדבר עם החיילים בקשר כדי לבדוק איפה הם, ולדעתי זה יצר סיכון ביטחוני אמיתי".

התלוננתן בפני הממונים עליכן?

"לא. דיברנו על זה בינינו וחשבנו להתלונן, אבל אף אחת לא התלוננה בסוף. אתה יודע איך זה צבא, אומרים לך לעשות משהו ואת אומרת לחברה שלך בשקט שזה הזוי וחסר אחריות, אבל בסוף את סותמת ועושה מה שאומרים לך".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל, כצבא העם, מחויב להבטיח סביבת שירות בטוחה ומכבדת לכלל המשרתים בשורותיו. חיילים המקיימים אורח חיים חרדי זכאים לסביבת שירות המכבדת את אמונתם, תוך שמירה על כבודם של שאר המשרתים. אין בכך כדי למנוע מענה כנדרש לצרכים מבצעיים, ולא מוכרת בעיה מהסוג המתואר".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מי הליצן שכתב את הכתבה? החודש פורסמו כתבות רבות שמתארות את הבלו של הגיוס החרדי,הם לא חרדים! שוחחו איתם. הוגשו תלונות ועתירה לבגץ! אתה באמת תמים מר כותב?? גוללו את מה שעמד מאחורי הבלוף ו... המשך קריאה

מי הליצן שכתב את הכתבה? החודש פורסמו כתבות רבות שמתארות את הבלו של הגיוס החרדי,הם לא חרדים! שוחחו איתם. הוגשו תלונות ועתירה לבגץ! אתה באמת תמים מר כותב?? גוללו את מה שעמד מאחורי הבלוף והגדירו את זה כבלוף! ד"ר ישי (כתב לענייני חרדים) פרסם כתבה נספת בנושא,וראיין אנשים בתוך המערכת. אין 1700 חרדים ולא נעליים! מדובר בחילונים שבעברם היו חרדים,אך פנו ללשכת גיוס כחילונים,ובעולים חדשים שהתנדבו והשלימו מכסות לחרדים כשהם למעשה חילונים,ועוד ועוד כיסויי תחת כאלה! אז לפרסם כתבה כזאת??? ועוד עכשיו?? אתה חי בסרט מר כתב!! לך,תעשה שיעורי בית ותחזור!! הבעיה שזה פוגע בשמך ואמינותך מפני שהקוראים קוראים ומשווים. אני לא מגלה לך סוד. אני בעצמי הופתעתי לקרוא את הכתבה! לפחות תמתים עד שישכחו מהכתבות שפורסמו החודש,ועוד שנה כשישכחו תעלה את הפרטים הללו שהם פשוט לא נכונים! אתה מוזמן לבדוק בעצמך.

עוד 444 מילים ו-1 תגובות

פרשנות כל השטיקים והטריקים ברפורמת סימון המוצרים

חברות המזון חוגגות את "רפורמת המדבקות האדומות" בבליץ יחצני, אבל מהפכת סימון המוצרים המזיקים לבריאות מלאה בחורים ● כמות הסוכר תסומן על האריזות, אבל ללא ציור של כפית ● שיעור החלבון נותר ללא מענה, וכך גם השימוש בממתיקים מלאכותיים ● באיגוד הרופאים בכלל לא מרוצים ● ועוד לא אמרנו מילה על המחירים

עוד 841 מילים

דמיאניוק לא לבד הנאצים שירדו למחתרת בארה"ב

הסדרה הדוקומנטרית על ג'ון דמיאניוק החזירה לכותרות את הקצינים האוקראינים שסייעו לגרמנים ונמלטו לארצות הברית ● העיתונאית החוקרת דבי צנזיפר יצאה למסע ספרותי בעקבות אחרוני הנאצים באמריקה - והניסיונות (הכושלים, ברובם) להעמיד אותם לדין ● "זה בלתי נתפס שהפושעים האלה יכלו לחיות בשלווה על אדמת ארצות הברית, לגדל משפחות, לקבל קצבאות ביטוח לאומי ולפרוש לגמלאות"

עוד 1,426 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה