מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו, האמירה בסוף השבוע של נשיא איראן מסעוד פזשכיאן – לפיה ארצו נמצאת במלחמה בעצימות גבוהה עם ישראל, ארצות הברית ואירופה – מספקת בסיס נוח לקראת הפגישה בהמשך השבוע עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באחוזתו בפלורידה.
בישראל חזרו במהלך השבוע האחרון וטענו כי נתניהו יתמקד בפגישה בעיקר באיראן, במטרה להבין עד כמה רחוק וושינגטון מוכנה ללכת בכל הקשור לתקיפה ישראלית נוספת.
לעומת זאת, גורמים אמריקאיים טוענים כי המיקוד של טראמפ יהיה בעזה, שם הוא מנסה לקדם בכל דרך את שלב ב' של העסקה, שמשמעותו התחלת הצבת כוחות זרים ברצועה והעברת חלק מהאחריות האזרחית לגורמים פלסטיניים.
גורמים אמריקאיים טוענים כי המיקוד של טראמפ יהיה בעזה, שם הוא מנסה לקדם בכל דרך את שלב ב' של העסקה, שמשמעותו התחלת הצבת כוחות זרים ברצועה והעברת חלק מהאחריות לגורמים פלסטיניים
אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות היא סעיף פירוק ארגון חמאס מנשקו, שנתון לפרשנויות שונות בין הצדדים. עד כה, מלבד הטורקים, אף מדינה לא הביעה נכונות להכניס כוח לרצועה כדי לבצע בפועל משימה כזו, והעמדה הישראלית בהקשר לטורקיה ידועה: שלילה מוחלטת.
הפער הזה בין ירושלים לוושינגטון מהותי גם משום שישראל לא מוכנה להתקדם לשלב ב' בלי השבת גופתו של השוטר רן גואילי ז"ל לישראל. לכן, סירוב של נתניהו להתקדם במסלול העזתי עלול להביא להקשחת עמדות מצד טראמפ בסוגיית איראן. טראמפ אינו נוטה לקבל סירוב בקלות, כפי שניכר בעבר גם בזירות אחרות.
מעבר לכך, בוושינגטון לא בהכרח מקבלים את הקו האדום שישראל מנסה לצייר בכל הקשור לצבירה מחדש באיראן של טילים בליסטיים קונבנציונליים. טראמפ מייחס משקל כבד יותר לאיום הגרעיני מאשר לאיום הטילים, ולכן ההערכה היא שבנושא הזה המדיניות שלו תהיה מרסנת יותר כלפי ישראל.
בכל הנוגע למתיחות הנוכחית מול איראן, על עובדה אחת קשה לחלוק: ישראל לא תוכל לתקוף שוב בלי הסכמה אמריקאית כלשהי. מעבר לתיאום מבצעי, מהלך כזה מחייב גם העלאת כוננות אמריקאית בבסיסים במפרץ הפרסי ובמוקדים נוספים במזרח התיכון.
בוושינגטון לא בהכרח מקבלים את הקו האדום שישראל מנסה לצייר בכל הקשור לצבירה מחדש באיראן של טילים בליסטיים קונבנציונליים. טראמפ מייחס משקל כבד יותר לאיום הגרעיני מאשר לאיום הטילים
אם נתניהו יצליח לשכנע את טראמפ בחומרת האיום האיראני כפי שהוא מוצג בישראל, אור ירוק אמריקאי עשוי לבוא בכמה מדרגות.
המינימום הוא אישור לישראל לפעול לבדה, עם גיבוי אמריקאי במקרה של הסתבכות. גם בתרחיש כזה יידרשו יכולות אמריקאיות, בהן מערכות מכ"ם לגילוי שיגורים המוצבות במזרח הים התיכון ושימוש בסוללות יירוט אמריקאיות המוצבות בישראל.
מדרגה גבוהה יותר היא מעורבות מבצעית אמריקאית רחבה יותר, הכוללת מערכות יירוט שמחוץ לישראל, למשל ספינות עם מערכות יירוט מדגם AEGIS במפרץ הפרסי ובים התיכון, וכן סיוע של מטוסי קרב אמריקאיים בהתמודדות עם טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים, כפי שנעשה בסבבי הלחימה האחרונים.
המדרגה השלישית, והקיצונית ביותר, היא שותפות אמריקאית בתקיפות עצמן בשטח איראן. אפשר להעריך שטראמפ יעדיף להימנע ממעורבות כזו, בין השאר משום שהיא עלולה להעמיס עליו מחיר פוליטי ולערער את הנרטיב שהוא מבקש לבסס סביב הישגים קודמים.
לשיקוליו של טראמפ צריך להוסיף גם נדבך פנימי: התנגדות בתוך המחנה שלו למעורבות צבאית אמריקאית חוזרת באיראן. הדמות הבולטת במחנה הזה היא סגן הנשיא ג'יי די ואנס, שמציג קו רך יחסית כלפי טהרן
לשיקוליו של טראמפ צריך להוסיף גם נדבך פנימי: התנגדות בתוך המחנה שלו למעורבות צבאית אמריקאית חוזרת באיראן. הדמות הבולטת במחנה הזה היא סגן הנשיא ג'יי די ואנס, שמציג קו רך יחסית כלפי טהרן. באוקטובר האחרון, הוא הדגיש כי מבחינתו המאבק מול איראן צריך לעבור למישור הדיפלומטי, ובמשתמע תקיפה צבאית אינה עומדת על הפרק בנסיבות הנוכחיות.
מוקדם יותר השנה, מייד אחרי התקיפה האמריקאית בפורדו, ואנס אמר כי ארצות הברית נמצאת במלחמה עם פרויקט הגרעין האיראני ולא מול איראן.
הדברים הללו מסייעים להסביר את הקושי הישראלי בשבועות האחרונים לשכנע גורמים אמריקאיים בחומרת האיום שמייחסים במערכת הביטחון לצבירת הטילים הבליסטיים הקונבנציונליים.
אפשר להניח שביום שני בלילה, בתום הפגישה בין טראמפ לנתניהו, השניים יופיעו מחויכים מול המצלמות וידברו על אווירה מצוינת ועל סיכומים חיוביים. אבל לא בטוח שכך ייראו הדברים מאחורי הקלעים.
אפשר להניח שביום שני בלילה, בתום הפגישה בין טראמפ לנתניהו, השניים יופיעו מחויכים מול המצלמות וידברו על אווירה מצוינת ועל סיכומים חיוביים. אבל לא בטוח שכך ייראו הדברים מאחורי הקלעים
נתניהו מתקשה מאוד לגלות גמישות בסוגיית רן גואילי, והאווירה הציבורית לא תאפשר לו לוותר בקלות. ובשתי הזירות שבהן ישראל מבקשת לשמור לעצמה אפשרות פעולה – איראן ולבנון – ארצות הברית היא גם המתווכת וגם הגורם שמעניק תוקף להסדרי הפסקת האש.
לכן נראה שמרחבי הפעולה הישראליים – הצבאיים והמדיניים – מוגבלים כיום מאוד, אולי יותר מכפי שהיו בעבר.












































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו