ליועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, נותרו ארבעה ימים להחליט למי למסור את תפוח האדמה הלוהט ביותר במערכת אכיפת החוק – תיק החקירה בפרשת הפצ"רית לשעבר.

על אף הסערות הפוקדות אותה ואת משרד המשפטים כולו, על קוטיק להפריד בין רעשי הרקע לבין ההחלטה המקצועית המתבקשת – ולהעביר את תיק החקירה לידי גורם בפרקליטות המדינה, או אף לידי פרקליט המדינה עמית איסמן עצמו, על מנת שניתן יהיה לקבל החלטות סופיות בתיק בדבר העמדה לדין.

כל יום נוסף החולף מבלי שקוטיק מילאה את תפקידה, מעצים את הפגיעה במערכת אכיפת החוק ואת הכאוס סביב בכיריה. כל יום נוסף של עיכוב מהווה פגיעה ישירה ביועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הזכאית כבר מזמן לכך שקוטיק תצהיר, ברי"ש גלי, כי היא נקייה מכל ניגוד עניינים בפרשה הזו.

כל יום נוסף של עיכוב מהווה פגיעה ישירה ביועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הזכאית כבר מזמן לכך שקוטיק תצהיר, ברי"ש גלי, כי היא נקייה מכל ניגוד עניינים בפרשה הזו

ביום ראשון פעלה התנועה לאיכות השלטון כדי להוציא סוף סוף את הפרשה הזו מהנקודה שבה הייתה תקועה: היא עתרה לבג"ץ נגד קוטיק, בדרישה שזו תודיע כי היועצת המשפטית לממשלה אינה מנועה מלעסוק בפרשת הפצ"רית, ושתבהיר למשטרת ישראל כי עליה להעביר לבהרב-מיארה את כלל חומרי החקירה, לשם קבלת החלטות בתיק.

התנועה לאיכות השלטון טענה כי דרישתה של קוטיק שהמשטרה תעביר אליה חומרי חקירה גולמיים בפרשה, מהווה חריגה מסמכות ומנוגדת לדין, שכן חומרים אלה אינם נדרשים לצורך חיבור חוות דעת עדכנית בשאלת ניגוד העניינים של היועצת המשפטית לממשלה.

הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר־ירושלמי בצאתה ממעצר בבית הסוהר נווה תרצה ברמלה, 7 בנובמבר 2025 (צילום: פלאש90)

השופטת התורנית בבג"ץ, דפנה ברק-ארז, פעלה במהירות ובחדות. במקום להעביר את העתירה למתן תגובה כללית, שהייתה אורכת זמן רב, היא הפנתה לקוטיק שאלה אחת נקודתית.

"מבלי לנקוט כל עמדה", כתבה ברק-ארז, "ובשים לב לאמור במכתב שצורף לעתירה לפיו משטרת ישראל סיימה את פעולות החקירה – בשלב זה המשיבה 1 (קוטיק) תעדכן מיהו לשיטתה הגורם המתאים בפרקליטות על שלוחותיה השונות, שאליו ניתן להעביר את חומרי החקירה לצורך קידום החלטה בנושא".

לצורך מסירת תשובתה קיבלה קוטיק שבוע ימים, עד ליום ראשון הקרוב. עד לאותו מועד היא צריכה לקבל החלטות בעניין:

• נתונה בידיה האפשרות לחבר חוות דעת עדכנית בסוגיית ניגוד העניינים של בהרב-מיארה, לקבוע שבשים לב לממצאי החקירה אין כל ניגוד עניינים כזה, ולהתיר את הסבך שנוצר בחוות דעתה הקודמת מלפני ארבעה חודשים;
• לחילופין, היא תצטרך לבחור מיהו הגורם בפרקליטות שאליו ניתן להעביר את החומרים.

ההחלטה של ברק-ארז לא מתיישבת באופן מלא עם פסק דינו של בג"ץ בעתירה בעניין החלטת שר המשפטים למנות את נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה, לגורם התביעתי המלווה בפרשה

ההחלטה של ברק-ארז לא מתיישבת באופן מלא עם פסק דינו של בג"ץ בעתירה בעניין החלטת שר המשפטים למנות את נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה, לגורם התביעתי המלווה בפרשה (גילוי נאות: העותרת באותה עתירה הייתה משמר הדמוקרטיה הישראלית, שהח"מ משמש היו"ר שלה; בעניין זה אמור להתקיים דיון נוסף בפני 11 שופטי בג"ץ).

שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

באותו פסק דין קבעו השופטים כי חלה על הפרקליטות ועל מערך ייעוץ וחקיקה "מניעות מוסדית", הנגזרת מהחשש לניגוד העניינים שבו הייתה מצויה היועצת המשפטית לממשלה.

"בהינתן יחסי הכפיפות בין בכירי הייעוץ המשפטי ופרקליטות המדינה, שלא השתתפו בפגישה, לבין ראשי מערכות אלו", כתבה ראשת ההרכב, השופטת יעל וילנר, "אני סבורה כי יש בנסיבות אלו כדי להצדיק חריגה מכלל היסוד, שלפיו אין להעביר את סמכויות היועמ"שית לפיקוח על חקירה פלילית קונקרטית לגורם מחוץ למערך הייעוץ המשפטי לממשלה או פרקליטות המדינה".

שופטי בג"ץ אמנם פתחו פתח צר לכך שהגורם שיקבל את הליווי על החקירה יוכל להיוועץ עם גורמים מקצועיים בשדרה הניהולית של הפרקליטות – למשל, ראש מחלקת הסייבר – אך זאת בלא לסגת מעקרון המניעות המוסדית שקבעו.

יש רק דרך אחת ליישב את החלטתה של ברק-ארז עם ה"מניעות המוסדית" הזו, שעליה עמדו כל שלושת שופטי ההרכב הן בפסק הדין בעניינו של הנציב קולה, והן בפסק הדין בעקבות החלטתו של לוין להפקיד את התיק בידי השופט בדימוס יוסף בן חמו.

הסתירה בין שני הדברים מתפוגגת אם מקבלים את העובדה שפסק הדין, שכתבה יעל וילנר בחודש נובמבר 2025, היה נכון לשעתו; בדיוק כפי שחוות הדעת של קוטיק הייתה נכונה לשעתה

הסתירה בין שני הדברים מתפוגגת אם מקבלים את העובדה שפסק הדין, שכתבה יעל וילנר בחודש נובמבר 2025, היה נכון לשעתו; בדיוק כפי שחוות הדעת של קוטיק, שהיוותה בסיס להחלטתו של לוין להעביר את הסמכויות אל קולה – הייתה נכונה לשעתה.

השופטת יעל וילנר יושבת בראש ההרכב של בג"ץ בעתירות בפרשת הפצ"רית, 11 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

היועצת המשפטית למשרד המשפטים לא הסתירה אז את העובדה שחוות הדעת שלה תקפה לשלב החקירה, וכי החשש לניגוד עניינים של בהרב-מיארה קיים רק "עד שתוסר המניעות". את הרציונל לעמדה הזו היא פירטה את בחוות הדעת, כשכתבה:

"כל אדם שיצטרך לתת עדות בפרשה, גם אם אינו חשוד בדבר, אינו יכול להיות חשוף למכלול של חומרי חקירה, ובוודאי אינו יכול להיות אחראי על ניהול החקירה או אפילו להשתתף בה או ללוות אותה".

הדברים ברורים: אם קיים סיכוי שבהרב-מיארה תתבקש למסור עדות, אפילו לא כחשודה אלא כעדה, בוודאי שהיא אינה יכולה להיות חשופה לחומרי החקירה המצטברים, כפרקליטה מלווה, טרם מסירת עדותה, ובוודאי שהיא אינה יכולה לקבל החלטות בדבר כיווני החקירה, טרם מסירת עדותה. כל ההיגיון שעליו הייתה מושתתת עמדתה של קוטיק נוגע למניעות החלה בזמן החקירה עצמה.

החקירה הסתיימה. היועצת המשפטית לממשלה לא נחשדה בדבר, וגם לא נדרשה למסור עדות. אפילו אם הייתה מוסרת עדות בתיק – בהתאם לחוות הדעת של קוטיק מ-6 בנובמבר, הדבר לא היה מונע קביעה בנקודה הנוכחית בזמן כי החשש לניגוד עניינים הוסר, והמניעות הוסרה.

החקירה הסתיימה. היועמ"שית לא נחשדה בדבר, וגם לא נדרשה למסור עדות. אפילו אם הייתה מוסרת עדות בתיק, הדבר לא היה מונע קביעה בנקודה הנוכחית בזמן כי החשש לניגוד עניינים הוסר, והמניעות הוסרה

לא הייתה כל הצדקה מצד קוטיק להאריך ולמשוך את המצב הנוכחי, ואף לדרוש מהמשטרה לקבל חומרי חקירה שאינם דרושים לה, תוך העצמת החשש שהמטרה האמיתית היא העברתם לידי גורמים פוליטיים. כעת, כל שנדרש ממנה הוא לקבל את ההחלטה הפשוטה והמתבקשת.