יער קוּלה הוא יער די אלמוני, אבל קסם לא חסר לו: עצים, שבילים, ובעונה הנכונה גם מרבדים מסחררים של רקפות.
גם המיקום שלו מיוחד: הוא צמוד לעיר החרדית אלעד, וכך בשבתות מתרחש המחזה המלבב שבו רבים מבני העיר – שמונה כ־51 אלף תושבים – יורדים מבתיהם ברגל ונהנים מבילוי בחיק הטבע בלי לפגוע בקדושת השבת. "בשבילנו יער בחצר האחורית זה נכס שאין לו תחליף", אמר לי פעם תושב העיר, "אנחנו לא יכולים להיכנס בשבת לאוטו עם הילדים ולנסוע לטייל בטבע".
רק שהנכס הירוק הזה, שנטעה קק"ל החל משנות ה־50' ונקרא על שם הכפר הערבי קוּלה שנכבש ב־1948, נמצא בסכנת כרסום. לפני כארבע שנים כבר נכרתו 2,700 עצים ביער לטובת בנייה, במקום לצופף את העיר ולהרים אותה לגובה.
אם התוכניות של עיריית אלעד וחברה קדישא פתח תקווה יתממשו, 13 דונם עתירי עצים בפאתי היער יהפכו לקברים במסגרת הרחבת בית העלמין המקומי
עכשיו האיום שונה: הוא לא מגיע מכיוון החיים, כי אם מצד המתים. אם התוכניות של עיריית אלעד וחברה קדישא פתח תקווה יתממשו, 13 דונם עתירי עצים בפאתי היער יהפכו לקברים במסגרת הרחבת בית העלמין המקומי. המתים יתרווחו בנוחות באדמת המדינה הצפופה במערב, ואילו החיים – שקצב הגידול שלהם לא נח לרגע – יצטרכו להצטופף ביער ההולך ומצטמק.
את המהלך הזה מנסה לבלום החברה להגנת הטבע – וזה די צפוי – אבל השבוע הצטרפה לניסיונות הבלימה שחקנית מפתיעה: העמותה לקבורת ארץ ישראל, שפנתה לעיריית אלעד ולעומד בראשה, יהודה בוטבול, בדרישה להימנע מקידום התוכנית להרחבת בית העלמין העירוני.
"יוזמת עיריית אלעד לקדם הרחבה של בית העלמין המקומי", כתבו מטעם העמותה עו"ד הדס גדנקן שפיר ומתכננת הערים איילת קראוס, "חוטאת חטא עצום לתושבי מדינת ישראל בכלל ולרובם הגדול של תושבי אלעד, שגילם צעיר, בפרט. צעירים אלה ייאלצו עוד בימיהם לשלם את מחיר קוצר הראות של פרנסי העיר הנוכחיים".
מדובר בשילוב כוחות לא שיגרתי בין מאבק סביבתי למאבק על שיטות הקבורה שראוי להשתמש בהן בישראל. בשנים האחרונות חלחלה בממסד הקברני ההבנה שבמדינה צפופה שבה הקרקע היא משאב בחסר אי אפשר להמשיך לקבור את המתים בחלקות בשדה כאילו עומדות לרשותנו טונדרות אין סופיות.
בישראל חיים כיום כ־10 מיליון בני אדם, עד סוף המאה כשמונה מיליון מתוכם ימותו. איפה יש כאן מקום וקרקע לשמונה מיליון קברים?
בקרב חברות הפורום, שאחראי לקבורת כ־70% מהיהודים בישראל, קבורת שדה רגילה היא מחזה יותר ויותר נדיר. אבל חברה קדישא היא כידוע לא גוף אחד וחברות הקדישא השונות אינן מקשה אחת
בפורום של חברה קדישא – הכולל את חברות קדישא של רוב הערים הגדולות, כולל ירושלים, תל אביב וחיפה – כבר הכירו בצורך לעבור לקבורה בקומות ואף מיישמים זאת בבית עלמין ירקון, בהר המנוחות בירושלים ובבתי עלמין נוספים.
בקרב חברות הפורום, שאחראי לקבורת כ־70% מהיהודים בישראל, קבורת שדה רגילה היא מחזה יותר ויותר נדיר. אבל חברה קדישא היא כידוע לא גוף אחד וחברות הקדישא השונות אינן מקשה אחת. חברה קדישא פתח תקווה, שאינה חברה בפורום, מחזיקה בגישה שונה, שגורם בתחום כינה אותה "אחריי המבול".
המעבר לקבורה בקומות יצר ביקושים חזקים לקבורת שדה בקרב אוכלוסיות שמסרבות להשלים עם השינוי, ויש כאלה שמוכנים לשלם סכומים נכבדים כדי להיקבר באדמה.
כמה בתי עלמין קטנים יחסית מספקים את הסחורה, ובבית העלמין באלעד זה נעשה ממש באופן מוצהר: על פי הסכם שנחתם בין עיריית בני ברק לחברה קדישא פתח תקווה, שמפעילה את בית העלמין, תושבי בני ברק מוזמנים להיקבר שם בקבורת שדה במקום להיטמן בקומות בבית העלמין ירקון המופעל על ידי חברה קדישא תל אביב.
התוצאה הבעייתית היא שעד סוף ינואר 2024 נקברו במקום רק 32 תושבי אלעד לעומת 230 תושבי חוץ.
"גם אחרי הרחבת בית העלמין, הביקוש לקבורת שדה ימשיך לגדול ובתוך שנים ספורות יהיה צורך בהרחבה נוספת", כתבו שלושת הארגונים במכתב המשותף
לפני כשלושה חודשים פנו החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים וקק"ל למתכננת הועדה המחוזית של מחוז המרכז וציינו שבסיור שנערך במקום התברר כי בעוד שלפי התוכנית של בית העלמין 50% מהקברים היו אמורים להיות בקומות, בפועל כל החלקות הן של קבורת שדה בזבזנית.
כשזה המצב, הרחבת בית העלמין רק תגביר את התיאבון: "גם אחרי הרחבת בית העלמין, הביקוש לקבורת שדה ימשיך לגדול ובתוך שנים ספורות יהיה צורך בהרחבה נוספת", כתבו שלושת הארגונים במכתב המשותף.
"מדינת ישראל קיבלה החלטה לקבור בקומות אבל בינתיים היא לא מיישמת אותה ומחרבת את הטבע", אומרת הדס מרשל, רכזת שמירת טבע במחוז מרכז בחברה להגנת הטבע, "ומי שמחרב את הטבע אלה פריבילגים שיכולים להרשות לעצמם לקנות חלקות קבר יקרות על האדמה".
כאמור, ארגוני שמירת הטבע קיבלו חיזוק מרענן למאבק מהעמותה לקידום קבורת ארץ ישראל. חברי העמותה, ביניהם המייסד הרב רפי אוסטרוף והממונה על התקציבים באוצר לשעבר דוד מילגרום, משוכנעים שקבורת ארץ ישראל היא החלופה היחידה שתאפשר לאורך זמן לקבור את היהודים בישראל ולהשאיר קרקע וטבע לטובת החיים.
קבורת ארץ ישראל הייתה נהוגה בקרב היהודים בארץ בימי המשנה והתלמוד. היא מתבססת על הרעיון שקבר הוא זמני. אחרי הפטירה קוברים את המנוח באדמה. על הקבר לא מציבים מצבה. ביום השנה לפטירה – אחרי שהגופה התפרקה ודישנה את הקרקע – מוציאים מהקבר את העצמות ומטמינים אותן בתיבה קטנה.
"הבנתי מהר מאוד שהדרך שבה אנחנו קוברים היום לא תיתן את המענה. הכרתי את הסוגיות בגמרא שמדברות על ליקוט עצמות, שאלתי למה אנחנו לא מלקטים עצמות. במהלך הזמן הצטרפו עוד משוגעים לדבר"
מי שעוד מקדמת את הרעיון בהתלהבות היא דנה שחייני, אלמנתו של הטייס שנפל סא"ל ארז שחייני ז"ל, שביקשה להגשים את בקשתו להפוך לעץ. במקרה הפרטי שלו זה לא צלח בגלל כללי הטקס של הצבא, אבל כפי שסיפרנו כאן מניעה אותה תחושת שליחות להפוך את החזון שלו למציאות.
"התחלתי עם הסיפור הזה לפני בערך 10 שנים", אומר הרב אוסטרוף שמכהן גם כראש חברה קדישא של גוש עציון, "הבנתי מהר מאוד שהדרך שבה אנחנו קוברים היום לא תיתן את המענה. הכרתי את הסוגיות בגמרא שמדברות על ליקוט עצמות, שאלתי למה אנחנו לא מלקטים עצמות. במהלך הזמן הצטרפו עוד משוגעים לדבר.
"אנחנו בחסר של מיליוני קברים בתכנון. הבעיה אגב היא רק של היהודים. המוסלמים מפנים קברים אחרי 25 שנה, לוקחים טרקטור, מרימים הכל, שמים את העצמות בבור וזהו. בתי עלמין מוסלמים לא גדלים, למעט מקרים שבהם יש עניין פוליטי".
יש חסם פסיכולוגי כבד. אנשים מתקשים להשלים עם זה שבחלוף שנה יפנו את יקירם מהקבר.
"במקום קיר שאף אחד לא אוהב כי ההרגשה היא שדוחפים את סבא למגירה, אנחנו מציעים שביום ההלוויה סבא ייקבר בקרקע. אחרי שנה המשפחה באה לעשות קלוז'ר, מקבלת תיבה יפה, עושה טקס הילכתי לגמרי, מניחה את התיבה בקיר וסוגרים עם שיש.
"אנחנו הולכים לשנות את הקבורה בארץ, אתה יודע איך אני יודע?"
"אין פתרון אחר. אנחנו מאמינים שזה יבוא מלמטה. אם לפני 20 שנה היית בא למישהו ואומר לו שהוא ייקבר בקיר, הוא היה מסתכל עליך וחושב שאתה הזוי לחלוטין. היום רוב תושבי גוש דן נקברים בקיר"
איך אתה יודע?
"פשוט כי אין פתרון אחר. אנחנו מאמינים שזה יבוא מלמטה. אם לפני 20 שנה היית בא למישהו ואומר לו שהוא ייקבר בקיר, הוא היה מסתכל עליך וחושב שאתה הזוי לחלוטין. היום רוב תושבי גוש דן נקברים בקיר. זו עובדה מוגמרת.
"המהפכה של קבורה בקומות הרבה יותר מרחיקת לכת מקבורת ארץ ישראל, יהודים מעולם לא נקברו בקיר. בהתחלה יהיו אלף ראשונים, אחר כך יבואו השאר. יש לנו כבר 4,000 שחתמו על כרטיס שדומה לכרטיס אדי שאומר שהם רוצים להיקבר ככה.
"אנחנו מחפשים ראש עיר ירוק שיהיה אמיץ ויגיד שאכפת לו מהעיר שלו ומהקרקעות שלה. בחברה קדישא יודעים מה שאני יודע – שאין אפשרות אחרת".
למה לא שרפה?
"כי זה לא רלוונטי לרוב המכריע של הציבור הישראלי שרוצה להיקבר לפי ההלכה. וזה גם לא אקולוגי".
"אין מנוס מלהביט למציאות בעיניים", נכתב במכתב ששיגרה העמותה לראש עיריית אלעד, "עתודות הקרקע באזור מרכז הארץ הולכות ואוזלות […] המשך במסורת הקבורה שנוהגת בדורות האחרונים היא פגיעה בדורות הבאים.
"המשך הקבורה בשיטות הישנות משמען שלדור הצעיר, הגדל היום באלעד, לא ייוותרו שטחים ירוקים, לא יהיו אפשרויות ראויות לדירות. הם ייאלצו להמשיך ולתחזק בית עלמין ומבני קבורה גדולים ומכוערים"
"המשך הקבורה בשיטות הישנות משמען שלדור הצעיר, הגדל היום באלעד, לא ייוותרו שטחים ירוקים, לא יהיו אפשרויות ראויות לדירות, ואם לא די בכך – הם ייאלצו להמשיך ולתחזק בית עלמין ומבני קבורה גדולים ומכוערים שייוותרו באלעד לדיראון עולם".
מעיריית אלעד ומחברה קדישא פתח תקווה לא נמסרו תגובות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו