גם באיחור של כשבוע היה זה נכון להעלות את תמונת עמוס עוז, שטוביה אושרי תפס את מקומו כאן בשבוע שעבר. אבל אז נזכרתי באהרון אפלפלד, שצילמתי באמצע שנות ה-90'.
בתחילת ינואר מלאו שנתיים למותו של אפלפלד, סופר וחתן פרס ישראל לספרות יפה, ושמתי לב שלא נתקלתי לאחרונה בטקסט, תמונה או איור שלו לציון הזמן שעבר.
אז אם טוביה אושרי כמושא צילום הוא סיבה לדחוק ולדחות קצת את עוז, אם יש מי שמחכה לו כאן, היה לי ברור שאפלפלד, כמושא צילום, גם הוא סיבה לדחות עוד קצת את עוז. כי בשעה שאת עמוס עוז זוכרים רבים, ודנים בו ובכתביו שנה אחרי, אפלפלד כבר נשכח, נדחק.
היה לי ברור שאפלפלד, כמושא צילום, גם הוא סיבה לדחות עוד קצת את עמוס עוז. כי בשעה שאת עמוס עוז זוכרים רבים, ודנים בו ובכתביו שנה אחרי, אפלפלד כבר נשכח, נדחק
אבל לא רק שעברו שנתיים וכבר לא מזכירים/זוכרים אותו, גם כשהסתלק אפלפלד והובא לקבורה, כפי שהעיד וכתב על האירוע מישק'ה בן דוד, הייתה זו לוויה צנועה, שנוכחות אנשי ספרות בה הייתה מצומצמת ביותר. אז מי זוכר?
כי הנה מסתבר שגם אחרי שנים כאן, אפלפלד פליט השואה לא הצליח להיות אחד מהחבר'ה. אולי גם כי לא רצה. הפופולריות של עוז אינה לגנותו של עוז, שאפלפלד היה מורה שלו בנערותו, אלא כדי לומר עלינו שאלו שהגיעו משם, גם לאחר שנים שהם חיים ביננו, וגם במותם, נשארים מודרים מעט. גם אם מבחירה.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שצילמתי אותו, אלא האחרונה, ובכל אחד מהמפגשים אתו היה סוג של מסע שצריך לעבור כדי להגיע אל האיש, ואני חושב שלא הצלחתי. לא שאפלפלד היקשה, הוא שיתף פעולה בתהליך, אבל בכל פעם הרגשתי שהוא נמצא בזמן הצילומים במקום אחר, שותק, מרוחק פיזית עד כמה שיכול ואני במעין מרדף סמוי אחריו.
בכל אחד מהמפגשים אתו היה סוג של מסע לעבור כדי להגיע אליו, ואני חושב שלא הצלחתי. לא שאפלפלד היקשה, הוא שיתף פעולה בתהליך, אבל בכל פעם הרגשתי שהוא נמצא במקום אחר, שותק, מרוחק פיזית, ואני במעין מרדף סמוי אחריו
כאן, כשהוא יושב בגינת ביתו כשהערב סביבו מחשיך והאפלה מתחילה לעטוף אותנו, הייתה לי מחשבה כי אפשר שזו תהיה הפעם הראשונה שאוכל להתקרב אליו קצת, כי אולי מכאן כבר לא יהיה לו מקום לברוח אליו, אבל אז המבט.
איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל
ב-1992, ריצ'רד ניקסון השמיע אזהרה על רוסיה שהתבררה בדיעבד כאחת התחזיות הגיאופוליטיות המדויקות ביותר של ההיסטוריה המודרנית. זמן קצר לאחר קריסת ברית המועצות, אמר ניקסון כי אף על פי שהקומוניזם הובס, קיימת סכנה של עליית דיקטטורה לאומנית שתאיים על העולם.
אני זוכר היטב את תחילת שנות התשעים. הייתי כתב צעיר של סוכנות AP, המתרוצץ ברחבי מזרח אירופה וברית המועצות וצופה בקריסת הקומוניזם תוך שותפות באופוריה ובתחושת הניצחון. כולנו התעלמנו מהאזהרה.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
ההתקפה הג'יהאדיסטית על הדרוזים בסווידא המחישה מוקדם מן הצפוי את הטעות האסטרטגית של ישראל כאשר העדיפה את ההסכמים עם אחמד א-שרע (מוחמד אל-ג'ולאני) על פני השלום עם סעודיה.
החישובים של ממשלת ישראל ברורים – סעודיה דורשת "התקדמות מוחשית" בבעיה הפלסטינית, ולא מוכנה להתקרב לישראל כל עוד איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' חברים בממשלה, בנוסף לחוסר האמון של סעודיה בראש הממשלה בנימין נתניהו אישית. זאת בעוד לג'ולאני אין שום דרישות בעניין הפלסטיני, והוא נראה כשותף יעיל בהרחקת איראן מן האזור.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קודם כל, כל סקר שמתייחס לערבים כאל משקל עודף שסופרים אותו , רק אם אין ברירה, הוא גזעני.
הסקרים בצורת הדיווח שלהם, מקבעים את הגזענות.
תארו לכם במדינה אחרת שהעו עושים סקר בלי היהודים ומציגים את היהודים בנפרד ככאלה שכל צד מעדיף לא לשתף אותו.
הייתם צורחים,שזו אנטישמיות.
תתעורר גזענים!!!
קישקוש. אין קשר בין מה שאנשים עונים בסקרים על מה חשוב להם לבין הצבעתם בבחירות. הבחירות הן מדידת גודל סקטוריאלי, לא בחירה באידיאולוגיה או דרך. החרדים יצביעו למפלגות שלהם, הכיפות למפלגות שלהם, הערבים למפלגות שלהם, מי שרחצו את סבא שלו ב-DDT יצביע לליכוד, ורפי השכל לגנץ. ולא משנה שום דבר! אפילו לא זין באוקטובר!
נתניהו יכול להמשיך להיות ראש הממשלה הגרוע בתולדות המדינה, ועדיין בקושי חצי מנדט יזוז מפה לשם. העם היושב בישראל אינו בנוי לדמוקרטיה ולא מבין אותה. מי שמאמין באליל סערות אדומי מסוף עידן הברונזה עוד פחות מכולם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ןבואו גם לא נשכח את ההתנערות של הדרוזים בגולן ממדינת ישראל, הויתור על האזרחות ועל ההשתתפות בבחירות (של רובם), ההתעקשות לא לדבר עברית אלא ערבית ואנגלית, וההצהרות של מנהיגים מביניהם על כך שהם סורים, ומחכים לשובם אל חיקו של אסד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם