גם באיחור של כשבוע היה זה נכון להעלות את תמונת עמוס עוז, שטוביה אושרי תפס את מקומו כאן בשבוע שעבר. אבל אז נזכרתי באהרון אפלפלד, שצילמתי באמצע שנות ה-90'.
בתחילת ינואר מלאו שנתיים למותו של אפלפלד, סופר וחתן פרס ישראל לספרות יפה, ושמתי לב שלא נתקלתי לאחרונה בטקסט, תמונה או איור שלו לציון הזמן שעבר.
אז אם טוביה אושרי כמושא צילום הוא סיבה לדחוק ולדחות קצת את עוז, אם יש מי שמחכה לו כאן, היה לי ברור שאפלפלד, כמושא צילום, גם הוא סיבה לדחות עוד קצת את עוז. כי בשעה שאת עמוס עוז זוכרים רבים, ודנים בו ובכתביו שנה אחרי, אפלפלד כבר נשכח, נדחק.
היה לי ברור שאפלפלד, כמושא צילום, גם הוא סיבה לדחות עוד קצת את עמוס עוז. כי בשעה שאת עמוס עוז זוכרים רבים, ודנים בו ובכתביו שנה אחרי, אפלפלד כבר נשכח, נדחק
אבל לא רק שעברו שנתיים וכבר לא מזכירים/זוכרים אותו, גם כשהסתלק אפלפלד והובא לקבורה, כפי שהעיד וכתב על האירוע מישק'ה בן דוד, הייתה זו לוויה צנועה, שנוכחות אנשי ספרות בה הייתה מצומצמת ביותר. אז מי זוכר?
כי הנה מסתבר שגם אחרי שנים כאן, אפלפלד פליט השואה לא הצליח להיות אחד מהחבר'ה. אולי גם כי לא רצה. הפופולריות של עוז אינה לגנותו של עוז, שאפלפלד היה מורה שלו בנערותו, אלא כדי לומר עלינו שאלו שהגיעו משם, גם לאחר שנים שהם חיים ביננו, וגם במותם, נשארים מודרים מעט. גם אם מבחירה.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שצילמתי אותו, אלא האחרונה, ובכל אחד מהמפגשים אתו היה סוג של מסע שצריך לעבור כדי להגיע אל האיש, ואני חושב שלא הצלחתי. לא שאפלפלד היקשה, הוא שיתף פעולה בתהליך, אבל בכל פעם הרגשתי שהוא נמצא בזמן הצילומים במקום אחר, שותק, מרוחק פיזית עד כמה שיכול ואני במעין מרדף סמוי אחריו.
בכל אחד מהמפגשים אתו היה סוג של מסע לעבור כדי להגיע אליו, ואני חושב שלא הצלחתי. לא שאפלפלד היקשה, הוא שיתף פעולה בתהליך, אבל בכל פעם הרגשתי שהוא נמצא במקום אחר, שותק, מרוחק פיזית, ואני במעין מרדף סמוי אחריו
כאן, כשהוא יושב בגינת ביתו כשהערב סביבו מחשיך והאפלה מתחילה לעטוף אותנו, הייתה לי מחשבה כי אפשר שזו תהיה הפעם הראשונה שאוכל להתקרב אליו קצת, כי אולי מכאן כבר לא יהיה לו מקום לברוח אליו, אבל אז המבט.
איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל
הכותרות הראשיות עכשיו
הצעת חוק הממתינה עדיין בכנסת מבטיחה להכניס יותר חרדים להשכלה גבוהה. יוזמיה מציגים אותה כפריצת דרך לשוויון הזדמנויות. אך הנוסח המתגבש לקראת הקריאות האחרונות עושה דבר רחב בהרבה מפתיחת דלת: הוא משנה את טיבו של המרחב שמאחוריה.
הצעת החוק עברה קריאה ראשונה במאי האחרון ומעוצבת כעת בוועדת החינוך לקראת הקריאות השנייה והשלישית. בינואר הגישה יוזמת ההצעה נוסח שהיה מרחיב את ההפרדה המגדרית מעבר לכיתות הלימוד ובכלל זאת לקפיטריות, לספריות ולמעבדות.
שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.
הנשמה מלאכותית בבג"ץ
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
לפני שהוסמכתי ללשכת עורכי הדין בישראל והתחלתי את הקריירה המשפטית שלי בארץ כעורכת דין בהייטק, הצטרפתי למפלגת מרצ.
להצטרפות למפלגה יש קווי דמיון מסוימים לחתימה על חוזה: מועמדים פוטנציאליים מתבקשים לקרוא את חוקת המפלגה כדי להבין את האידאולוגיה שלה, את הזכויות והחובות המוגדרות, ואת הנהלים שנועדו להבטיח דמוקרטיה פנימית.
עפרה קפלן היא אישה חרדית, תושבת הצפון. ילדות בדרום אפריקה של האפרטהייד, רקע אקדמי (כלכלה והיסטוריה, אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה) וניסיון כעורכת דין מסחרית מעניקים לה פרספקטיבה ייחודית. עפרה מועמדת להיות מזכ"לית משותפת במפלגה הפוליטית "כל אזרחיה".
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
הדיון הציבורי על חוסן בישראל נוטה לעיתים להתמקד כמעט באופן בלעדי בטיפול נפשי. כאשר יישובי הצפון מצויים כבר זמן רב בתקופה של מתיחות ביטחונית, התגובה המיידית היא לרוב הרחבת מערכי טיפול, פתיחת קווי סיוע והגדלת מספר המטפלים בשטח.
טיפול נפשי הוא כמובן חיוני. הוא מאפשר לאנשים להתמודד עם טראומה, עם חרדה ועם אובדן. אך אם אנחנו רוצים להבין באמת מהו חוסן אזרחי עלינו להרחיב את המבט.
יפתח בנבנישתי הוא מנכ"ל עמותת מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) בקרית שמונה, הארגון המוביל בארץ בטיפול בתחום הטראומה והחוסן.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם