צוות יקר,
השבוע שחלף היה עבורי אחד השבועות העמוסים, המשמעותיים והמלמדים ביותר שחוויתי בחיי המקצועיים. אני כל כך מעריך את כולכם על כל הטוב שאתם עושים ובטוח שביחד נוכל לתקופה המשונה הזו. לפני כמה רגעים סיימתי לשוחח ב"Zoom" עם חבר, מנהל תיכון גדול בתל-אביב. סיימתי את השיחה מעודד מאוד. אני מבין שאנחנו כתיכון, ומערכת החינוך כולה, עושים עבודה חינוכית יוצאת מגדר הרגיל בתנאים ובתקופה מאוד מאתגרים – אסור שתיפול רוחכם.
חשבו על זה רגע, פורים היה רק לפני כשבועיים. מי היה מאמין? הכל עוד היה כרגיל. בית ספר, מורים, תלמידים והכל. פתאום בבום, "עולם חדש". כמוכם, מרגע ההודעה על סגירת בתי הספר אני עובד מהבית (לפעמים מסתתר במחסן בשעות לא סבירות ומתחבר ל-Zoom או ל-Meet) סביב השעון בלי הפסקה. עברנו ברגע, מ"אפס למאה" – בהעתקת מרחבי העשייה הבית ספריים מהוראה פרונטלית להוראה מקוונת מרחוק. זהו הישג אדיר! אני לא מכיר, או זוכר אירוע חינוכי בסדר גודל גדול ומשמעותי כל כך.
חשבו על זה רגע, פורים היה רק לפני כשבועיים. מי היה מאמין? הכל עוד היה כרגיל. ביה"ס, מורים, תלמידים. פתאום בבום "עולם חדש". עברנו ברגע מ"אפס למאה" בהעתקת מרחבי העשייה מהוראה פרונטלית למקוונת
תגובת מערכת החינוך למציאות שנוצרה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה הינה בגדר "חציית הרוביקון" של מערכת החינוך הישראלית המשחררת עצמה מכבלי המאה ה-19 ומגדירה עצמה מחדש בהתאם למציאות החינוכית התואמת את צורכי הלומד, החברה והשוק של המאה ה- 21.
גבולות הטירוף והלא ייאמן מתנפצים לנו (שוב ושוב) בפנים. אל תדאגו, הכל יהיה בסדר ובקרוב נחזור לשגרה.
אתם יודעים, המציאות חזקה יותר מכל דמיון. במידה מסוימת, אולי לאנשי אמונה, כל סוג של אמונה, בכל מידה וצורה – יש בשגרות החיים "שיח" ישיר ומוכר עם ריבון העולם (או במפלצת הספגטי, כל אחד בדרכו) בנוגע למשברי ולנמוך ביותר שבחיינו. אצל אנשים נטולי אמונה זה כנראה אחרת. ואולי לא. במה יש לנו להיאחז?
מפחיד, בעצם מספרים לנו שאנחנו בעיצומה של מגפה. ממש לא מגפה כמו השפעת הספרדית או המגפה השחורה (לא עלינו). מדובר במגפה מודרנית. ב"עולם הישן" – הזקנים, החלשים, היולדות ופרי בטנן, הנכים וסתם כל מי שלא עשה בדיוק מה שהריבון או הכנסייה דרשו (תמיד כמעט היהודים) היה נרדף ומת! במגפת הקורונה ממוצע גיל הנפטרים באיטליה עומד על 81. זה קצת אחרת.
השבוע נפטר בישראל החולה הראשון מנגיף "קוביד-19". גבר בן 88 הסובל ממחלות רקע רבות. כל מוות בטרם עת עצוב ומיותר. אותם גברים ונשים זקנים ומוחלשים חיסונית הם ההורים, הסבים והסבתות או האחים והאחיות שלי ושלכם. מגיע להם ולנו, מגיע לחינוך של המשפחות שלנו, מגיע לחינוך של בני הנוער במדינה שלנו – ללמוד ממשבר הקורונה מהי הדרך הראויה לנהוג בחלש, באחר, בגר, ביתום ובאלמנה ובטח ובטח בזקנים – הם הורים שלנו!
פתאום היום-יום מזכיר לנו ששכחנו כמה חשוב ומשמעותי קשר רב-דורי בחינוך שאנחנו מעניקים לילדים שלנו. לתחושות החשש והדאגה מתווסף הפחד הנגזר מחוויית ההסתגרות, המזכירה ימים של דבר וצרעת מסיפורים ימי ביניימים – יותר מאשר מהמציאות המצופה בשנת 2020.
פתאום היום-יום מזכיר לנו ששכחנו כמה חשוב קשר רב-דורי בחינוך ילדינו. לתחושות החשש והדאגה מתווסף הפחד הנגזר מחוויית ההסתגרות, שמזכירה סיפורי ימי דבר וצרעת ימי ביניימים – יותר מאשר מציאות ב-2020
אין לנו ממשלה כבר למעלה משנה. אנחנו בעיצומה של מערכה פוליטית אינסופית – של שיוויון מדמם חסר הכרעה. רבים מאיתנו כבר מזמן איבדו אמון בשיטה, בדרך, באנשים ובמערכת.
מפחיד כי מחר בבוקר אנחנו עשויים להתעורר למשבר כלכלי עמוק. זוכרים בתחילת שנת ה-90 של המאה הקודמת, את התורים הארוכים לחלוקת מזון לאחר התפרקותה של ברה"מ – אז תחשבו על כזה בתוספת מסכות, 2 מטרים מרחק בין אדם לאדם ובלי שבאמת יש ריבון בירושלים. מפחיד!
אנחנו "שכונה קטנה וצפופה". הרשות הפלסטינית והקולקטיב בעזה נחנקים כאשר אנחנו נחנקים. המגזר הערבי והמגזר החרדי (חס וחלילה) בתחלואה במספרים אחרים, ומוכרזים סגרים בצווי חירום על חלקים גדולים של המדינה.
במצבים של משבר חייבים מערכת חינוך יציבה ומתפקדת! מערכת החינוך הישראלית עוסקת ביום יום בגיבוש נרטיב משותף המשמש כ"דבק לאומי", המאפשר קיום יחדיו של כלל הזרמים והזהויות המצויות בחוויה הישראלית. זו משימה מורכבת נוכח השסעים העמוקים המאפיינים את החברה בה אנו חיים.
נראה כי משבר הקורונה מוליך אותנו כחברה להיפרדות והסתגרות. המרכיב הקבוצתי, קהילתי בין-אישי אט אט יאבד. אנחנו הולכים ומתחלקים לקנטונים – כל אחד עפ"י המרחב לו הוא משתייך. הציבורי מרגיש כמו הזייה אפוקליפטית. אט אט חודרת ההבנה שבישראל 2020 אין באמת פרטיות.
נראה כי המשבר מוליך להיפרדות והסתגרות. המרכיב הקהילתי יאבד. נתחלק לקנטונים על פי מרחבי ההשתייכות שלנו. הציבורי מרגיש כהזייה אפוקליפטית, וחודרת ההבנה שבישראל 2020 אין באמת פרטיות
צאו לסופר ותרגישו את זה (עדיף להזמין online). ביום שישי קראתי שהרשויות במחוז לומברדיה שבאיטליה לא מספיקות לשרוף את הגופות. זה נשמע נורא וזורק כל אחד.ת מאיתנו למקומות לא פשוטים. ובתוך כל השגעת הזו – פתאום מאפס למאה, כאילו בלחיצת כפתור – עוברים בתי הספר להוראה מרחוק. פתאום כולם עובדים מהבית. שזה כשלעצמו טירוף לכל אחד ואחת מאיתנו בדרכו.ה הייחודית.
המציאות החדשה שברה את קשרי הזמן והמרחב להם אנו מורגלים. תחושות אחרית הימים כבר כאן. זה פוגש כל אחד מאיתנו במקומות הפנימיים העמוקים ביותר של חשש, פחד וחרדה. נראה, כי בתוך זירה מורכבת זו של תחושות ורגשות עולם המבוגרים נתון. אף אחד לא הכין אותנו המורים למציאות משונה שכזו.
הכי חשוב שתזכרו, התלמידים שלנו במקומות אחרים לחלוטין. אני כבר שבוע מדבר איתם ושומע מכם מה עובר עליהם. ילדים נאחזים אחרת במציאות. כל זמן שיש לצידם מבוגר משמעותי שיכול לעשות להם סדר במה שהם עוברים ומרגישים – הם יהיו בסדר.
במשבר כזה צריך את המורים. כן, מורים לצד ההורים. מי שמחזיק בבית מתבגר או מתבגרת יודע שלפעמים לאמירה של מבוגר מבחוץ יש השפעה הרבה יותר עמוקה ומשמעותית. זה חלק מהאמנה שבין בתי הספר להורים. אנחנו שם עבור הילדות שלכם. אל תשכחו, לילדים יש יתרון גדול עלינו המבוגרים – הם באמת אָדַפְּטִיבִיִּים והם יצליחו להסתגל כמעט לכל מציאות שאנחנו המבוגרים ננרמל עבורם. גם בימי שיגרה תפקידה של מערכת החינוך, ותפקידנו כמחנכים לנרמל עבור הילדים את המציאות שהם חווים. זה אולי אחד התפקידים החשובים ביותר שלנו אנשי החינוך.
אז מה בדיוק הולך להיות? כנראה שאף אחד לא יודע! בתוך חוסר הוודאות הזה אנחנו – אנשי החינוך חייבים להיות העוגן העוטף, המחבק והמרגיע עבור הילדים אנשי החינוך יוצרים את הקוסמוס בתוך הכאוס!
לילדים יש יתרון גדול עלינו – הם אָדַפְּטִיבִיִּים ויצליחו להסתגל כמעט לכל מציאות שאנחנו ננרמל עבורם. גם בימי שיגרה תפקידה של מערכת החינוך ותפקידנו כמחנכים לנרמל עבורם את המציאות שהם חווים
השבוע יחלפו שבועיים ממסיבות ההדבקה ההמוניות של פורים. שבועיים הם זמן הדגירה של נגיף הקורונה ("קוביד-19"). כל הנכדים הלכו להצטלם לפני שבועיים עם סבא וסבתא בתחפושות של פורים. למגזרים הדתיים היו 2 אירועים משפחתיים המוניים ואף אחד לא ידע שצריך מסכות, וצריך לשמור על 2 מטר מרחק בין אדם לאדם.
תארו לכם שבימים הקרובים מאומת חולה קורונה שהיה במסיבת פורים של בית הספר. כולם לבידוד! לפני שבועיים בלבד, בכל הארץ התקיימו מסיבות המוניות של הדבקה. בקרוב נבין כנראה היכן אנחנו עומדים.
בקרוב נדע האם מערכת הבריאות הציבורית שלנו (באמצעות ההיערכות המוקדמת, ניהול נכון של היציאה לבידוד/הסגר, מתן טיפול רפואי תומך מתאים לחולים וכולי) תברא מציאות רפואית בה יש יותר מחלימים מקורונה מאשר נפטרים מהנגיף. אני בטוח שנצליח, בטוח שיהיה בסדר. נראה לי שעד אחרי פסח הכל ייראה אחרת, בתקווה (אני אופטימי תמיד!) שבתי הספר יחזרו לפעול כרגיל.
בשבוע שעבר פרסם מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבוהב שיפרסם את הפעימה הראשונה של מיקוד בחינות הבגרות לקיץ הקרוב. העיקרון המנחה הוא זה: בחודש מאי נקיים את מקצועות הבחירה, בקבוצות היבחנות קטנות מהרגיל, בהתאם למגבלות ובחודש יוני נקיים את בחינות החובה הגדולות – מתמטיקה, אנגלית, שפה, היסטוריה, אזרחות, ספרות ותנ"ך."
דבריו של מנכ"ל המשרד מעודדים אותי מאוד. מאמינים בנו! כולם יודעים שנצליח לתמוך, להכיל ולהכין את התלמידים לבחינות הבגרות גם בתנאים המורכבים של היום-יום הנוכחי – יש בכוחנו להפוך שעה זו לשעתה הזוהרת ביותר של מערכת החינוך הישראלית. מרגיש לי שבחרתם במקצוע הנכון. תודה ענקית על המסירות העצומה בשבוע האחרון. אנחנו לומדים המון, מלמדים המון ומצליחים לעשות טוב, חדש ויצירתי במציאות הזויה של חוסר שליטה וסדר.
הפוליטיקה של ארגוני המורים ופקידי האוצר בשבוע האחרון פגעה מאוד בכולנו. יש לי רק דבר אחד לומר: "אם קשה צריך את המורים ואם קשה מאוד (חס וחלילה) חייבים את המורים!"
אל תדאגו יהיה בסדר!
תודה על שבוע של פעם בחיים.
געגועים ליום יום – בריאות ושבוע טוב
יוסי
נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנהל קמפוס ברשת החינוך אנקורי.
המערב מכין לאוקראינה ״גורל של בשר תותחים״: השבוע נשא הנשיא פוטין נאום בפני אורחי ״וועידת מוסקבה לביטחון בינלאומי״ (אירוני משהו) במוסקבה, ורוח דבריו באופן כללי מעידה על החרפת הגישה הניצית כלפי המערב ובמיוחד ארה״ב, תוך ניסיון להטיל על אלה את גורלה המסתמן של אוקראינה.
המערב מכין לאוקראינה ״גורל של בשר תותחים״: השבוע נשא פוטין נאום בפני אורחי ״וועידת מוסקבה לביטחון בינלאומי״ (אירוני משהו) במוסקבה, ורוח דבריו מעידה על החרפת הגישה הניצית כלפי המערב
בנאומו קבע פוטין בין השאר:
״המצב בעולם משתנה באופן דינמי, ומולנו מתהווים קווי המתאר של סדר עולמי רב קוטבי. יותר ויותר מדינות ועמים בוחרים בדרך של התפתחות חופשית וריבונית על סמך זהותם, המסורות והערכים שלהם״.
ואז הדגיש פוטין מי מתייצב נגד התהליכים הללו ומנסה לבלום אותם. אל מול תהליכים אובייקטיביים אלו מתייצבות אליטות גלובליסטיות מערביות, מעוררות כאוס, סכסוכים ישנים וחדשים, מיישמות מדיניות של מה שנקרא בלימה, ולמעשה – מערערות כל נתיב התפתחות חלופי וריבוני. לפיכך, הן מנסות בכל כוחן לשמר את ההגמוניה והכוח שחומקים להן מידיהן ולשמור על מדינות ועמים באחיזת סדר ניאו-קולוניאלי.
ההגמוניה שלהן פירושה קיפאון עבור העולם כולו, עבור הציוויליזציה כולה, אטימות וביטול התרבות, טוטליטריות ניאו-ליברלית״. פוטין מציין שארה״ב ו״הווסאלים שלה״ פועלים יחד בשלל דרכים לשימור הדומיננטיות של המערב בעולם בכוח. זו לדידו הסיבה למה שמתרחש כעת.
לדבריו:
״המערב הקולקטיבי הורס במכוון את מערכת הביטחון האירופית, כורת בריתות צבאיות חדשות. גוש נאט"ו נע מזרחה, בונה את התשתית הצבאית שלו, כולל פריסת מערכות הגנה מפני טילים והגדלת יכולות התקיפה של כוחות התקפיים. ההסבר המילולי מוצהר בצביעות כצורך לחזק את הביטחון באירופה, אבל במציאות קרה בדיוק ההיפך. במקביל, ההצעות בדבר אמצעי ביטחון הדדיים שהציגה רוסיה בדצמבר אשתקד פשוט זכו להתעלמות פעם נוספת״.
לפי פוטין, אליטות גלובליסטיות מערביות מעוררות כאוס וסכסוכים, ולמעשה מערערות כל נתיב התפתחות חלופי וריבוני. לפיכך, הן מנסות בכל כוחן לשמר את ההגמוניה והכוח שחומקים להן מידיהן
אליבא דפוטין, מטרת הקונפליקט שיזם המערב הוא כאמור שימור ההגמוניה שלו, ובתנאים הללו החליטה רוסיה, דהיינו פוטין, לצאת ל״מבצע מיוחד באוקראינה שמטרתו להבטיח את ביטחונם של רוסיה ואזרחינו, להגן על תושבי דונבאס מפני רצח עם״ (ולא חלילה לבטא שאיפות אימפריליסטיות להקמת ברה״מ או האימפריה הרוסית מחדש).
פוטין טוען שארה״ב מנסה להאריך את העימות באוקראינה, בין השאר ע״י אספקת נשק מתמשכת לקייב, ואז מחבר בין מעשייה באירופה להתנהלותה באסיה מול סין:
״כידוע, לאחרונה ניסתה ארה״ב שוב, במכוון, להוסיף שמן למדורה ולהסלים את המצב באזור אסיה-פסיפיק. ההרפתקה האמריקאית ביחס לטייוואן היא לא רק טיול של פוליטיקאי חסר אחריות אינדיבידואלי, אלא חלק מאסטרטגיה אמריקאית תכליתית ומודעת לערער את היציבות ולהחריף את המצב באזור ובעולם – הפגנת חוצפה של חוסר כבוד לריבונות מדינות אחרות ולהתחייבויותיה הבינלאומיות. אנו רואים בכך פרובוקציה מתוכננת בקפידה״.
פוטין מציין את ברית ההגנה של אוסטרליה, בריטניה וארה״ב (AUKUS) כדוגמה נוספת לברית אגרסיבית שמטרתה לפעול מול סין, בדיוק כמו נאט״ו נגד רוסיה, ושב ומבהיר:
״אני חוזר שוב, עידן הסדר העולמי החד-קוטבי הוא נחלת העבר. לא משנה איך הנהנים מהמודל הגלובליסטי הנוכחי נאחזים במצב העניינים הרגיל – הוא נחרץ. השינויים הגיאופוליטיים בקנה מידה היסטורי הולכים לכיוון אחר לגמרי״.
פוטין טוען שארה״ב מנסה להאריך את העימות באוקראינה, בין השאר ע״י אספקת נשק מתמשכת לקייב, ואז מחבר בין מעשייה באירופה להתנהלותה באסיה מול סין
פוטין מתכוון לומר, למעשה, שהמערב מנצל את אוקראינה לצרכיו במחשבה שהארכת המלחמה תחליש את רוסיה, אבל בפועל מי שמשלמת את המחיר זו אוקראינה, שאזרחיה הפכו לבשר תותחים לשגיונות המערב וארה״ב. בכך, הוא כמובן מנסה לתקוע טריז בין קייב למערב.
עיתונאי "ידיעות אחרונות" ופרשן לענייני רוסיה, לשעבר כתב ״קול ישראל״ ו״ידיעות אחרונות״ במוסקבה, יליד ירושלים, אוהב מאוד כדורגל אנגלי בכלל ואת ליברפול בפרט, חיית ספרים, אקטואליה וחדשות חוץ במיוחד, שנהנה לסקר מה מתרחש בעולם ואיך הכל קשור אחד לשני. התגורר בעשרים השנים האחרונות בחמש מדינות - בריטניה, צרפת, ספרד, רוסיה וכעת הולנד. איש העולם הגדול:)
בימים האחרונים ניתן לשמוע מכיוונה של אנקרה זמירות חדשות ביחס למשטר אסד בסוריה. החל בכך שר החוץ הטורקי, שגילה בשבוע שעבר כי נפגש עם עמיתו הסורי באוקטובר אשתקד בשולי מפגש המדינות הבלתי-מזדהות בבלגרד. לדבריו, הוא אמר לעמיתו הסורי, שכדי להימנע מחלוקתה של סוריה יש צורך בשלטון חזק במדינה, שיהא מסוגל לשלוט בכל פינה של השטח, ואת זה ניתן להשיג רק באמצעות "אחדות וסולידריות". החרו החזיקו אחריו שורה של קולות נוספים בזירה הפוליטית, הן מאלו הנמנים על תומכיו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, והן מקרב האופוזיציה.
בימים האחרונים ניתן לשמוע מכיוונה של אנקרה זמירות חדשות ביחס למשטר אסד בסוריה. החל בכך שר החוץ הטורקי, שגילה בשבוע שעבר כי נפגש עם עמיתו הסורי באוקטובר אשתקד
מה עומד מאחורי מה שמסתמן כהכנתה של דעת הקהל בטורקיה ומחוצה לה למהלך פיוס סורי-טורקי? חשוב להזכיר, כי רק לפני שבועות ספורים נשמעו קולות אחרים, שרמזו על פעולה טורקית צפויה בצפון סוריה, על-מנת לייצב "אזור ביטחון" בעומק של 30 ק"מ. כזה שיאפשר לאנקרה להתמודד באופן אפקטיבי יותר עם האתגר הכורדי (מאמרו של הח"מ ב"זמן ישראל" מה-7 ביוני 2022).
"בימים האחרונים מתגברים הקולות באנקרה לגבי פעולה צבאית בצפון סוריה, שתכליתה ייצוב 'אזור בטחון' בעומק 30 ק"מ. זה יאפשר לטורקיה להתמודד באופן אפקטיבי יותר מבחינתה עם האתגר הכורדי", פוסט של מיכאל הררי בזירת הבלוגים של זמן ישראל | דעהhttps://t.co/1faREh6DxD
— זמן ישראל (@ZmanIsrael) June 7, 2022
ובכן, את התשובה יש לחפש בשני מפגשי פסגה שהתקיימו לאחרונה: פגישתו של ארדואן עם ולדימיר פוטין ב-5 באוגוסט בסוצ'י, וקודם לכן ב-19 ביולי במפגש המשולש בטהרן בין שלושת הנשיאים: הרוסי, הטורקי והאיראני.
על המדוכה נדונו שורה של סוגיות כבדות משקל: שיתוף פעולה בתחום האנרגיה, המלחמה באוקראינה והשלכותיה על כל אחת מן המדינות, סוגיות הנוגעות לשיתוף-פעולה כלכלי בילטרלי ביניהן, וכמובן הסוגייה הסורית.
ניתן להניח, שהנשיא הטורקי ניסה לגייס תמיכה בשאיפתו לפעול (צבאית) נגד הכורדים בצפונה של סוריה. חשוב גם לזכור, שנוכחותם של הפליטים הסורים בטורקיה מהווה סוגייה שמעיקה על המשטר, לנוכח התגברות הקולות בזירה הפנימית בטורקיה נגדם. מבחינתה של טורקיה מדובר בסוגייה ראשונה במעלה, המשליכה על ביטחונה, ויש לה השלכות רלוונטיות לקראת הבחירות הצפויות בשנה הבאה.
ניתן להניח, שהנשיא הטורקי ניסה לגייס תמיכה בשאיפתו לפעול (צבאית) נגד הכורדים בצפון סוריה. חשוב גם לזכור, שנוכחות הפליטים הסורים בטורקיה מעיקה על המשטר
ההתנגדות האיראנית והרוסית למהלך צבאי טורקי בצפונה של סוריה ברורה ואיננה מפתיעה. טהרן חוששת כי מבצע צבאי טורקי נוסף יערער את שליטתו של הנשיא בשאר אל אסד במדינה, וירחיב את השליטה הטורקית בצפון המדינה. מוסקבה מתייחסת אמנם בהבנה ל"דאגותיה הביטחוניות של טורקיה", אולם בעינה עומדת התנגדותה לצעדים שעלולים לפגוע ב"שלמותה הטריטוריאלית והפוליטית" של סוריה, כפי שהבהיר דוברו של הנשיא פוטין ערב הגעתו של ארדואן לסוצ'י. דיווחים לאחר המפגש בין השניים, שנמשך כארבע שעות, ידעו לספר שמוסקבה הציעה לאנקרה להתחיל בשיח ישיר עם המשטר הסורי.
התמונה שמתבהרת לפי שעה מצביעה על כך שארדואן הבין כי עדיף, בשלב זה לפחות, "לקבל את העצה הרוסית", ולהתחיל במה שנראה כ"נורמליזציה" אפשרית עם משטר אסד, מהלך שהחלו בו כבר מספר מדינות ערביות כאיחוד האמירויות וקטר.
ארדואן הבין, שלמרות מרחב התמרון שלו מול מוסקבה וטהרן, ומיקודה של הזירה הבינלאומית במלחמה באוקראינה – התנגדות איראנית, ובעיקר רוסית, למהלך צבאי מצידו בסוריה איננה משרתת את האינטרסים שלו, לפחות לפי שעה.
המצב הכלכלי הרעוע בטורקיה, וכאמור ערב בחירות בשנה הבאה, מחייב שיתוף-פעולה בהקשר זה עם מוסקבה. טורקיה הפכה בשבועות האחרונים לצינור מרכזי דרכו רוסיה מקיימת עדיין קשרים עם העולם החיצון. זאת כאשר ארדואן מצליח, כך נראה, להלך בין הטיפות – לשמור על האינטרסים הטורקיים הכלכליים מחד ועל קשריו עם המערב מאידך (טורקיה, כזכור, חברה מרכזית וחשובה בנאט"ו).
לפי שעה נראה כי ארדואן הבין שעדיף, בשלב זה לפחות, "לקבל את העצה הרוסית", ולהתחיל במה שנראה כ"נורמליזציה" אפשרית עם משטר אסד, מהלך שהחלו בו כבר מדינות ערביות כאיחוד האמירויות וקטר
עיקרו של דבר, מפגשי הפסגה הללו המחישו את המארג המורכב במיוחד של מערכת היחסים והאינטרסים בין רוסיה, טורקיה ואיראן. בחלק מן הסוגיות מתקיים מפגש אינטרסים – הן ביחס להפגנת מרחב התמרון שלהם מול המערב והן סביב אינטרסים כלכליים כבדי משקל – אולם לצד חילוקי דעות וחשדנות לא מבוטלים.
מהלכי נורמליזציה טורקיים מול משטר אסד עשויים אם-כן, בנסיבות הנוכחיות, לשרת את האינטרס הטורקי. יש בהם כדי לבוא לקראת מוסקבה תוך מוכנות לבחון האם ניתן לשמור על האינטרסים הטורקיים באמצעות שיח מחודש עם המשטר הסורי, כמו גם לאותת לוושינגטון שמרחב התמרון הטורקי מגוון למדי. זאת בעיקר לנוכח חוסר הנחת באנקרה מן התמיכה האמריקאית הנמשכת בכורדים בצפונה של סוריה. יש בכך גם היענות לרחשי הלב הנשמעים בזירה הפנימית נגד נוכחותם המתמשכת של הפליטים הסורים במדינה, ולמאמץ לעודד את עזיבתם באמצעות דיאלוג ישיר עם המשטר הסורי.
מה זה אומר מבחינתה של ישראל?
לא הרבה, למען האמת, לבד מן העובדה שתמרונים מדיניים, המרחיקים את טורקיה מן המערב, אינם משרתים כמובן את האינטרס הישראלי. המהלכים האחרונים מעידים על שקידתו, המרשימה יש לומר, של ארדואן להמחיש את מרחב התמרון ממנו הוא נהנה, את חשיבותה של טורקיה לכל השחקנים בזירה הבינלאומית ואת יכולתה לנהל דיאלוג קונסטרוקטיבי (מבחינתה לפחות) עם כל השחקנים באזור. ארדואן מנסה, כידוע, גם לתווך בין רוסיה ואוקראינה (דווח על ביקור קרוב שהוא צפוי לקיים בקייב). בכך הוא מנסה להזרים רוח חיובית לכלכלה הטורקית שכל כך זקוקה לה.
מפגשי הפסגה המחישו את המארג המורכב של מערכת היחסים והאינטרסים בין רוסיה, טורקיה ואיראן. לצד מפגש אינטרסים – כלכליים ובהפגנת מרחב התמרון מול המערב, לצד חילוקי דעות וחשדנות
הזירה הסורית היא סיפור אחר. בראייה הטורקית, נוכחות הכורדית בצפון סוריה מהווה אתגר ביטחוני ראשון במעלה. מבחינה זו, נרמול השיח הצפוי מול המשטר הסורי מהווה צעד טקטי מחושב (יש שיאמרו, ציני להפליא), שתכליתו להצטייר כמי שניסה כל דרך אפשרית בטרם פנה, כצעד אחרון, למהלך צבאי.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם