המשפט הזה – "השנה במיוחד, אסור לנו לשכוח את ניצולי השואה" נכון אני מסכים במיוחד שכן השנה לאור ה7 באוקטובר ההיטיחסות לשואה ולסיפוא הניצולים פחת משמעותית לטובת השוואות בין השואה לבין הטווח ותוך עיסוק בדיבוח בדבר המלחמה. וזה מורגש במיוחד וכאב לי באופן אישי שאשנה מצאתי אפילו התייחסות אחת לשואה שהתרחשה גם מחוץ לאירופה במלחמת העולם (פרט לניצולת השואה מלוב שהדליקה משואה אבל זאת נבחרה הרבה קודם לכן לכך) . וזאת עד שסוף סוף אחרי שנים אנחנו רק מתחילים את ההכרה בהם והחלה המחקר בנושא כשה גם היום רק מעטים מודעים לכך שהתרחשה שואה לא פחות בחשיבות בשום אופן גם מחוץ לאירופה עם ניספים רבים וניצולים שעברו כל דבר שעברו גם יהודי אירופה (עומדנים: לוב (1937- 1945 לכל הפחות מעל ל-1100 ניספים מרעב עבודת כפייה ניסיון בבני אדם הרג שיטתית פרעות כליל הבדולח שבאירופה צעדות מוות הרג שיטתית ואף שילוחים לאירופה בנוסף רבים שמתו בעקיפין מהשלכות של מעשים אלה, תוניסיה 1940 לפחות 800 ניספים בעבודות כפיה רעב והוצאות להורג, *אינדונזיה (החל מהכיבוש היפני) יותר ממאה ניספים בעבודת כפיה ורעב כמו כן ביצוע זוועות אחרות כגון אונס כמו כמעט בכל מקום אחר שנפל לידי מדינות הציר גרמניה הנאצית איטליה הפשיסטית ובמידה מסויימת אף יפן הקייסרית עוזריהם – ועל כן: יזכור לכולנו גורל משותף (גם בעבר וגם בהווה)!
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם