דמוקרטיה, זה לא רק לימי שגרה אביביים ונינוחים. דמוקרטיה זה לא רק לימי שלום ושלווה והסכמה. דמוקרטיה היא הדרך של בני האדם להגן על חייהם דוקא בעת צרה. פשוטו כמשמעו. בימי מלחמה נוראה, או מגיפה איומה. בעת עימות פוליטי ומחלוקות קורעות לב. אילמלא הדמוקרטיה הרי הייתה פורצת פה כל שנה מלחמת אזרחים. דם היה נשפך ברחובות ומוסדות המדינה, אמצעיה ותשתיותיה היו נתפסים בידי בעלי זרוע. באלימות, בכוח. רוסיה היא דוגמא אחת לצורת חיים כזאת. גם ארגנטינה של שלטון הגנרלים ושלא להזכיר את המדינה ההיא נו…שאסור להשוות אליה.
דמוקרטיה היא הדרך של בני האדם להגן על חייהם דוקא בעת צרה. אלמלא הדמוקרטיה הרי היו פורצות פה מלחמות אזרחים. דם היה נשפך ברחובות, ומוסדות המדינה ותשתיותיה היו נתפסים בכוח בידי בעלי זרוע
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
התקווה לא אבדה למרות שהאכזבה היא גדולה. הייתה ציפייה לפתיחת דף חברתי – פוליטי חדש. סולם ערכים של צדק חברתי מסוג שלא ידענו בכהונות של נתניהו. המשך שליטה של נתניהו מסכן את הדמוקרטיה הישראלית. לא אבדה תקוותי לשינוי. אני מאמינה שיש לנו כוחות מעולים למנף שינוי. הדברים דינמיים, מתחת לפני השטח רוחשות מגמות נאורות , הן תפרוצנה בעיתוי האפשרי להן.