נושא
ספוטיפיי

הכלכלן הראשי של "ספוטיפיי" סיפר לאחרונה כי "בכל יום ב-2024 יצאה בעולם יותר מוזיקה חדשה מאשר בכל שנת 1989" ● דבר אחד ברור: ביחס לאלבומי 2024, היה לאלבומי 1989 יתרון בולט ומשמעותי: התחרות על תשומת הלב של אוהבי המוזיקה הייתה קטנה לאין שיעור ● ולמרות ש-1989 הייתה שנה מכוננת עבורו, אמיר בן-דוד בוחר את האלבומים שעשו לו את השנה, והם לא פחות טובים מהאלבומים האהובים של לפני 35 שנה

עוד 2,553 מילים ו-3 תגובות

המיליארדים החסרים בתקציב נמצאים בהטבות המס של ענקיות האינטרנט

מזה שנים חברות כמו גוגל, פייסבוק, ספוטיפיי ונטפליקס נהנות מפטור מכעיס מגביית מע"מ על השירותים שלהן – ולא משלמות "מס אמת" על הרווחים בטענה כוזבת שהן פועלות מחו"ל ● באירופה כבר מזמן מכריחים אותן להוסיף מע"מ, אך משום מה באוצר, ברשות המיסים ובדרג הפוליטי נמנעים – למרות הקיצוצים בתקציבים האזרחיים

עוד 882 מילים

מאתיים השירים החדשים הפופולריים ביותר בארה"ב אחראים לפחות מ-5% מהשירים המבוקשים בסטרימינג - ונתח השירים החדשים בעוגת הסטרימינג העולמית נחתך בחצי תוך שלוש שנים ● אנשים, גם צעירים, חוזרים למוזיקה מהעבר ● ולכן, כשניל יאנג וג'וני מיטשל מודיעים לספוטיפיי שהם עוזבים את הפלטפורמה, העולם כמרקחה ● אמיר בן-דוד עושה קצת סדר בטירלול התורן

עוד 2,481 מילים

סקס, סמים ותוכן גולשים

שירותי הסטרימינג מספקים שירים בכל זמן, בכל מקום, ובהצלחה גדולה ● אבל מתוך המיליארדים שהתעשייה מגלגלת, המוזיקאים מקבלים נתח קטנטן ● עכשיו מנסה הפרלמנט הבריטי לעשות סדר חדש בבלאגן הישן ● אמיר בן-דוד צלל לנתונים ושוחח עם המומחים כדי להבין מה מצפה לעולם המוזיקה, למה ספוטיפיי לא רווחית, לאן נעלם הלהיט - ומדוע הבשורה תבוא כנראה מהגיימינג

עוד 3,226 מילים

הביקורת הציבורית על חברות האינטרנט התחילה בבריטניה

ב-2017 שילמה גוגל בבריטניה פחות מ-50 מיליון ליש"ט, על הכנסות של כ-6 מיליארד ליש"ט ● בעולם של מס רגיל, גוגל הייתה משלמת כמיליארד ליש"ט על השנה הזו לבדה

הגל הקשה של הביקורת הציבורית על חברות האינטרנט הגיע מבריטניה. אחרי שהתגלה כי גוגל מכניסה כ-5 מיליארד ליש"ט לשנה בבריטניה, אך כמעט לא משלמת מס על הסכום הזה, נאותה החברה לשלם 130 מיליון פאונד על כל ההכנסות שלה בעשור שהסתיים ב-2016.

גם ההסכם הזה ספג ביקורת ציבורית וכל הצהובונים (ה"סאן", ה"דיילי מייל" וה"מירור") הביעו תמימות דעים נדירה באשר לגזל של הקופה הציבורית. אפילו איל העיתונות, רופרט מרדוק, שקשה להיזכר במקרים שבהם מתח ביקורת על המגזר הפרטי, התרעם על הסכם המס עם גוגל. עד כדי כך.

השנה האחרונה שיש לגביה נתונים היא 2017, אז שילמה גוגל בבריטניה פחות מ-50 מיליון ליש"ט, על הכנסות של כ-6 מיליארד ליש"ט. בעולם של מס רגיל, גוגל הייתה משלמת כמיליארד ליש"ט על השנה הזו לבדה.

החברה השנייה שעוררה סערה באירופה ובבריטניה היא פייסבוק. בהודעה מאשתקד טענה החברה כי בכוונתה להתחיל ולרשום את ההכנסות בכל מדינה שבה היא פועלת ולשלם עליהן מס. אלא שלפי הערכות, זה לא יפתור את הבעיה, מאחר שהמס הוא על הרווח ולא על ההכנסה, ולרווחים האלה יש דרך להיעלם למקלטי מס.

אם להסתמך על תקדים העבר, לפייסבוק יש הרבה מה להפסיד. כך למשל ב-2014, שילמה החברה פחות מ-5,000 ליש"ט (!) בבריטניה, על הכנסות של יותר ממילארד ליש"ט.

ב-2017 כבר שילמה פייסבוק כ-7 מיליון ליש"ט, אך עדיין מדובר בסכום מצחיק למדי, ביחס להכנסות של 1.3 מיליארד ליש"ט. התנהלות חמקנית עוד יותר מציגה אמזון, ששילמה לפני שנתיים רק 4.5 מיליון ליש"ט בבריטניה, על הכנסות של כ-9 מיליארד ליש"ט.

מחכים להמלצות

ביוני הקרוב צפוי ה-OECD להציג המלצות למיסוי חברות האינטרנט, וזאת במסגרת פרויקט רחב היקף שנעשה בשנים האחרונות ובחן את הסטת הרווחים למקלטי מס (Base Erosion Profit Shifting).

אבל לאירופים לא הייתה סבלנות לחכות להמלצות. שובר השוויון האפשרי התרחש באוקטובר החולף, אז הודיע שר האוצר הבריטי, פיליפ האמונד, על מס מיוחד שייכנס לתוקף בשנה הבאה: הרשתות החברתיות הגדולות, אתרי החיפוש, אתרי המסחר המקוון הגדולים ואתרים שמוכרים נתוני גולשים, ישלמו 2% על ההכנסות.

המס הוא על ההכנסות, מאחר שהבריטים כבר למדו שאת הרווחים החברות האלה מסיטות למקלטי מס, כאמור. המס הזה אמור לייצר כ-400 מיליון ליש"ט לשנה, וייגבה מחברות שיש להן הכנסות שנתיות של לפחות חצי מיליארד דולר בכל העולם. במלים אחרות, גוגל, פייסבוק ואמזון תחילה, אבל Airbnb, Spotify ורבות אחרות גם על הכוונת.

בצרפת מכוונים קצת יותר גבוה: ממשלתו של עמנואל מקרון – ניאו ליברל – שמנסה למתג את מדינתו כמרכז חדשנות והיי-טק, החליטה על מס של 3% על החברות האלה כבר השנה, וייתכן אף שהמס יהיה גבוה יותר. המס הצרפתי מגיע לאחר שבאיחוד האירופי ניסו להטיל מס של 3%, אך נתקלו בהתנגדות של כמה מדינות. גרמניה הולכת בעקבות צרפת, וגם באוסטריה וספרד מתכוונים לנקוט בצעד דומה.

עוד 411 מילים

למקרה שפיספסת

כל הזמן // יום שישי, 20 ביוני 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־623 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

צה״ל תקף אתרים צבאיים ומשגרי רקטות של חזבאללה בדרום לבנון

אישה מתה מדום לב במקלט, שלושה פצועים קשה ו-18 קל במטח האחרון מאיראן ● כ־25 טילים בליסטיים שוגרו במתקפה לאחר שהופעלו אזעקות בכל הארץ; ככל הנראה אחד מהטילים היה מסוג מצרר ● בכיר איראני: לא נסכים לאפס העשרה, בטח תחת המתקפות ● הרמטכ"ל: נדרשת היערכות למהלך ממושך להסרת איום בקנה מידה כזה ● צה״ל חיסל את ראש מערך הכספים של הזרוע הצבאית של חמאס

עוד 63 עדכונים

תגובות אחרונות

"טיל אביב" הזדעקה הכותרת בשער "העולם הזה"

הימים הראשונים של מלחמת "עם כלביא" מחזירים אליי רסיסי זיכרונות ממלחמות ישראל קודמות. "טיל אביב!" הזדעקה כותרת השער של השבועון (המנוח) "העולם הזה". זה היה לאחר שתל-אביב עירנו וגוש דן כולו התגלו כאזור המטווח ביותר, כיעד מרכזי לטילי הסקאדים ששוגרו אלינו מעיראק. מטח הסקאדים הראשון שוגר לארצנו בלילה שבין ה-17-18 לינואר, שנת 1991. המטח כוון אל עבר "אזור א" – אל תל-אביב וגוש דן.

גם עכשיו אין ספק שגוש דן הוא מהיעדים המטווחים ביותר, יעד מרכזי לטילים המשוגרים אלינו מאיראן, לצד יעדים אסטרטגיים ידועים לכולם כמו הדרום, מתקנים צבאיים שונים ומתחם בתי הזיקוק בחיפה. הלוא אין זה סוד שבלב עירנו, אפילו לא הרחק מביתי, ממוקם משרד הביטחון לצד משרדי ממשלה נוספים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 636 מילים

לא ברחנו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה לימי מלחמת המפרץ הראשונה, כשגיחת סוף שבוע שנועדה "לאוורר את הילדים בכפר" מהטילים שנפלו ברמת גן הפכה למנוסת פליטים עמוסת חפצים, כולל שמיכות הפוך של אשתי והילדים

עוד 1,317 מילים

זה הזמן לשקם את הקשרים עם פריז ולונדון

לכאורה, אירופה אמורה לעמוד לצדה של ישראל במלחמה נגד איראן – כל מדינות אירופה מתנגדות נחרצות לפיתוח נשק גרעיני בידי טהרן. אך תמונת המצב מורכבת ומדאיגה: התמיכה החזקה של גרמניה לא משקפת את הקו שנוקטות צרפת ובריטניה, והבידוד המדיני של ישראל מעמיק דווקא בעיתוי קריטי. עיתוי בו ישראל אולי תזדקק לזרוע המדינית-דיפלומטית לסיום המלחמה. האירופים יוצאים לז'נבה היום (שישי) לשיח עם שר החוץ האיראני, בתיאום עם ארה"ב.

המערכה שמובילה ישראל מול איראן מחייבת תמיכה דיפלומטית ואסטרטגית רחבה. אך הציפייה לתמיכה כזו התממשה באופן חלקי, בין היתר בשל מדיניות ממשלת ישראל בעזה וכעת.

ד"ר מאיה שיאון צדקיהו היא מנהלת תוכנית יחסי ישראל-אירופה במיתווים, מרצה בפורום אירופה באוניברסיטה העברית ובתוכנית ללימודי האיחוד האירופי באוניברסיטת תל-אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני שואל ברצינות. האם היתה תקופה בהיסטוריה. שמדינות אירופה. 'תמכו' בישראל?. את מדברת על מאמצים דיפלומטיים. האם זה עזר במצב כל שהוא? איני מומחה בתחום אבל לפי הידע שיש לי. לצערי זה לא היה... המשך קריאה

אני שואל ברצינות. האם היתה תקופה בהיסטוריה. שמדינות אירופה. 'תמכו' בישראל?.
את מדברת על מאמצים דיפלומטיים. האם זה עזר במצב כל שהוא? איני מומחה בתחום אבל לפי הידע שיש לי. לצערי זה לא היה בשום עת. לא טרום קום המדינה. ולא לאחריו. בשום זמן ממש. אני חושב שהאבסוסיה לחלות בפתח כעני ולצפות לרחמים מאנשים שלא מעניין אותם . היא נקודה חלשה. ישראל צריכה להיות עסוק. בקיום שלה כמו שכל מדינה עסוקה. וכשאתה חזק כבר תומכים בך ואם לא מה שתעשה לא יעזור.
כמובן שיש להתחשב בתגובת העולם אבל לא יותר מזה.

עוד 606 מילים ו-1 תגובות

ישראל-איראן – קו פרשת המים בדרך לסדר פרגמטי חדש

העימות הנוכחי בין ישראל לאיראן איננו עוד סבב אלים בזירה המזרח־תיכונית. מדובר ברגע היסטורי שעשוי להתברר כ־קו פרשת מים גיאופוליטי – אולי אף עולמי.

כמו שמלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה עיצבו את המאה ה־20 סביב אידיאולוגיות גדולות – קומוניזם מול קפיטליזם, ליברליזם מול טוטליטריות – כך גם העימות בין ישראל לאיראן מסמן את סיום עידן האידיאולוגיות ואת עליית הפרגמטיזם האזורי.

עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 859 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

סולברג לוחץ על הגז: מינוי זיני לראש שב"כ נכנס למסלול מהיר

המשנה לנשיא העליון הורה לדון במהירות בעתירה המבקשת לעקוף את עמדת היועצת המשפטית לממשלה ולמנות את דוד זיני לראש שב”כ ● ההחלטה מותירה את כל האופציות פתוחות – אך גם מאותתת על נכונות בג”ץ להכשיר את המהלך בניגוד לעמדת היועמ"שית ● פרשנות

עוד 795 מילים

כ"ץ תוקף את איראן מימין

בזמן שנתניהו מסתייג מהכרזות בומבסטיות, שר הביטחון מצהיר שחיסול חמינאי הוא מטרה רשמית של מבצע "עם כלביא" – ומסמן קו לוחמני ופופולרי בליכוד ● כ"ץ ואחרים מריחים פריימריז באוויר ונאבקים על תשומת לב – וההשלכות של איומים כאלה נזנחות לטובת מסר ברור לבייס: אנחנו כאן כדי להכריע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 778 מילים ו-2 תגובות

"אנשים מסתתרים בחדרי מדרגות כי זה כל מה שיש"

מתוך מאות המקלטים בירושלים, רק 60 ממוקמים בשכונות פלסטיניות במזרח העיר, וכעת פריסות כבדות של שוטרים וחסימות בטון מקשות עוד יותר להגיע למרחב מוגן ● תושבי מזרח ירושלים, שאין להם לאן לברוח בזמן מתקפות טילים, חוששים מה יקרה אם האסון יכה בשכונות המוזנחות שלהם ● "אם טיל יפגע – שירותי ההצלה לא יוכלו להיכנס, ואנשים לא יוכלו לפנות פצועים"

עוד 1,367 מילים

השמאל והימין הקיצוני בארה"ב מתאחדים נגד התקיפה באיראן

בוושינגטון מתחולל קרב פוליטי נדיר: דמוקרטים פרוגרסיבים ואנשי MAGA מתייצבים זה לצד זה נגד עמדת הניצים הרפובליקאים בנושא התקיפה באיראן ● טראמפ, שעדיין שולח מסרים סותרים, עשוי לספוג מטח פוליטי כבד אם תוכניות המלחמה יתחילו להשתבש ● נתניהו, שבעבר נחשב למנוע ההשפעה המרכזי על הבית הלבן, ניצב כעת בלב מחלוקת אמריקאית חוצת מפלגות ● פרשנות

עוד 1,043 מילים ו-1 תגובות

נשארים עם "סבא" ו"סבתא" בכל מחיר

האזרחים הפיליפינים בישראל נרצחו, נחטפו, נפצעו ואיבדו את בתיהם מ־7 באוקטובר ועד השבוע – אך רק כאלף, מתוך כ־30 אלף, עזבו את הארץ במהלך המלחמה, ורק 56 הודיעו לשגרירות השבוע כי הם מעוניינים לעזוב ● "הם מתייחסים אל המטופלים כאילו הם ההורים שלהם – והורים לא עוזבים"

עוד 411 מילים

טבעת האש סביב איראן מתהדקת

איראן מדברת בשני קולות – ג'יהאדיסטי ופרגמטי – ומציבה את כוחות הבסיג', המיליציה האחראית על דיכוי אלים של הפגנות, ברחובות לראשונה מאז תחילת המתקפה ● ישראל ממשיכה בתקיפות עומק, כולל מטרות שלטון ● במקביל, ארה"ב מגבשת מערך תקיפה חסר תקדים נגד איראן, בעוד טראמפ מותיר את כוונותיו עמומות ● פרשנות

עוד 523 מילים ו-1 תגובות
היום ה־622 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

הבית הלבן: טראמפ יחליט בתוך שבועיים האם לתקוף את איראן

ויטקוף שוחח עם שר החוץ האיראני מספר פעמים מאז החלה המתקפה על ארצו; בשיחות נידונה האפשרות שאורניום יועשר מחוץ לשטח איראן ● פיקוד העורף: טהרן שיגרה טיל, שעל ראש הקרב שלו הותקנו מספר פצצות, שמשקל כל אחת מהן כשני קילוגרמים וחצי, ואלה התפזרו ברדיוס של שמונה קילומטרים ● נתניהו: "אנשים נפגעו, יש אנשים שלצערנו נהרגו; בני אבנר ביטל חתונה"

עוד 68 עדכונים

כיפת הברזל החדשה של ישראל: השמש

ההצלחה של האיראנים לפגוע בבז"ן הציבה בפני משק האנרגיה אתגר אדיר: להמשיך לספק דלק בשעת מלחמה בלי שבתי הזיקוק מייצרים אותו ● לפי שעה נראה שמשרד האנרגיה מצליח לנהל את המשבר היטב, גם בזכות תמיכה מכיוון מפתיע: השמש ● בין שליש למחצית מצריכת החשמל בישראל הגיעה בימים האחרונים מפאנלים סולאריים – הוכחה שביטחון אנרגטי אמיתי מתחיל בשמיים

עוד 957 מילים ו-1 תגובות

עוטף מטכ"ל

לפני שבעה עשורים היה מי שהתריע כי העברת המטכ"ל מרמת גן, ובהמשך גם של מוצב הפיקוד העליון, ממקווה ישראל לקריה בתל אביב, תהווה סכנה לדורות ● במלחמת המפרץ האזהרה התממשה – וכעת היא שבה להדהד ● כולם מסכימים שצריך לפנות, אך אף אחד לא ממהר לעשות את זה

עוד 1,691 מילים

הממשלה לא אסרה רשמית על יציאת אזרחים מהארץ, אך סגירת המרחב האווירי והאיסור שהוטל על הטסת ישראלים לחו"ל בטיסות החילוץ כמוהם כאיסור דה פקטו על חופש התנועה ● ניתן להעלות על הדעת אמצעים אחרים שיממשו את התכלית הביטחונית, תוך פגיעה פחותה בזכות החוקתית ● פרשנות

עוד 627 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה