נושא
בת ים

בת ים הבייס של ליברמן

אביגדור ליברמן מסתמן כאחד המרוויחים הגדולים מהקדמת הבחירות, אבל הבת-ימים מצביעים לו בהמוניהם כבר שנים ● שלומי לחיאני: "האנשים שגרים במקומות האלה הם הפלנקטון שלו, הם מזינים אותו״ ● אמיר בן-דוד פותח במסע לעבר ה-17 בספטמבר

אם אתם לא דוברי רוסית ולא גרים ביישוב שיש בו ריכוז גדול של דוברי רוסית, הסיפור של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, עלול להיראות לכם כמו תעלומה בלשית מספר ריגול, מתקופת המלחמה הקרה.

החיוך הקטן על פניו של יו"ר "ישראל ביתנו" רומז תמיד, שהוא יודע משהו שלפוליטיקאים האחרים סביבו אין סיכוי לדעת. כשכל הקולגות שלו מתרוצצים מיוזעים בין אולפני הטלוויזיה לכנסים הפוליטיים, ומנסים לקושש מצביעים בכל חור אפשרי, ליברמן נראה כמי שסיים עיסוי רקמות עמוק בספא יוקרתי, בטוח שהמנדטים הנחשקים כבר מונחים בכיס של חלוק המגבת שלו.

ואז הוא מפתיע באיזה מהלך פוליטי כל כך עקום ובלתי צפוי, שמשאיר גם את הפרשנים המנוסים ביותר פעורי פה. למשל, לגרור את ישראל למערכת בחירות שנייה, כשלאף אחד אין ממש מושג מי צריך אותה.

מוצא

גיל

השכלה

תעסוקה

שלומי לחיאני, לשעבר ראש העיר בת-ים, יודע את התשובה. ליברמן. "כולם יודעים שהוא היחיד שיודע לפנות למצביעים ברוסית", אומר לחיאני, "ליברמן השכיל לייצר אינטראקציה בין-אישית עם כמה מאות אנשים, שיש להם פוזיציה מיוחדת אצל העולים מרוסיה. מנהלי בתי אבות, הוסטלים, מקומות כאלה.

"האנשים שגרים במקומות האלה הם הפלנקטון שלו. הם מזינים אותו. יש מערכת שלמה שדואגת להם כל הזמן, מטפלת בהם ופותרת להם בעיות, ולא רק בבחירות. מאחורי הקלעים יש מערך שלם שפועל ברוסית ושאנחנו לא חשופים אליו כמעט.

"אם תבוא ל'בית קחטן' (בניין מגורים לעולים קשישים) בבית ים, תפגוש שם מאות אנשים, שאם תבדוק את דפוס ההצבעה שלהם בקלפי, אני מבטיח לך שתגלה שלפחות שני שלישים מהם מצביעי ליברמן.


"אלה מצביעים שליתר הפוליטיקאים קשה מאוד להגיע אליהם. לא אכפת להם שבתקשורת כותבים שליברמן מושחת. הם בכלל לא חשופים לתקשורת ישראלית. רובם מעל גיל 65. וזו גם הבעיה של ליברמן – והוא יודע את זה. אלה אנשים מאוד מבוגרים, כך שהבסיס שלו הולך ומתמעט, והוא חייב ליזום מהלכים חדשים".

ממה שאתה מתאר נשמע כאילו הוא ממש במצב של מפא"י בשנות ה-70. הזקנים עוד איתו, הצעירים כבר הלכו הלאה.

"לגמרי לגמרי. לדעתי, כל מה שהוא עושה עכשיו זה להתמודד עם הבעיה הזאת. ליברמן הוא הפוליטיקאי הכי ציני בישראל. הוא יותר ציניקן מביבי. יש לו סוקר מדהים, והוא זיהה שיש בארץ סנטימנט ציבורי מטורף לכיוון של אחדות, אז הוא הולך על הקו הזה. אני רואה את זה בבת ים בכל מקום. אני פוגש אנשים שאומרים שיצביעו לליברמן בפעם הראשונה, כי הם מאמינים שרק הוא יביא אחדות".

שלומי לחיאני (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
שלומי לחיאני (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הסנטימנט על החוף

גם אבנר פרג'ון פוגש אנשים כאלה. הם מגיעים ל"יולנדה", בית הקפה שלו על החוף. עשרות רבות של אנשים, רובם גברים, משחקים שם רמי כל יום. בסופי שבוע מגיעים מאות. לפעמים גם מתווכחים על פוליטיקה. עכשיו פחות. חם ואין כוח, והבחירות עוד לא ממש מעניינות את האנשים.

פרג'ון יהיה בשנה הבאה בן 70. הוא ליכודניק ותיק שחי כל חייו בעיר. בתחילת שנות ה-90 היה ממובילי המחאה שם אחרי הרצח של הלנה ראפ. 40 שנה הוא מנהל קפה על החוף ומדבר עם האנשים. והוא משוכנע שליברמן יתחזק בבחירות האלה. זה הסנטימנט על החוף. "אני שומע הרבה אנשים שהצביעו בבחירות האחרונות כחול-לבן ואומרים שיצביעו לליברמן עכשיו. גם אני, שהצבעתי כחלון, חושב שאולי אצביע לליברמן.

אבנר פרג'ון בת ים (צילום: אמיר בן-דוד)
אבנר פרג'ון בת ים (צילום: אמיר בן-דוד)

"אבל מהליכודניקים השרופים אף אחד כמעט לא זז. לאנשים גם לא איכפת מכל הפרסומים על השחיתות של ביבי. ובטח שלא אכפת להם שאומרים שגם ליברמן מושחת. הם יגידו לך – עובדה שלא הצליחו להרשיע אותו, אז מה רוצים ממנו? זו השיטה. והם יגידו לך גם שאין מי שיכול להחליף את ביבי".

ברור שזה מה שהם יגידו. נתניהו דאג כל השנים לחסל את כל מי שאיים עליו.

"אז מה, זה לגנותו?", מתערב בשיחה גדעון כהן, מהקבועים של הקפה. "זה לא לגנותו. ככה עובדת השיטה. וביבי הוא איש מכירות מעולה. הוא יודע למכור אותנו בעולם הכי טוב מכולם. הלוואי שבכל תפקיד היה לנו מישהו כמו ביבי. ובגלל זה, אם תדבר פה עם כל האנשים, תראה שיש פה בקפה לפחות 50 מנדטים של הליכוד, שלא יזוזו, לא משנה מה יגידו".

גדעון כהן בת ים (צילום: אמיר בן-דוד)
גדעון כהן בת ים (צילום: אמיר בן-דוד)

לא מתערבבים

את המצביעים הרוסים פרג'ון אומר שקשה לו יותר לאפיין. בבת ים האוכלוסיות לא מתערבבות כמעט. לא מגיעים אליו לקפה הרבה דוברי רוסית, אבל בבתי הקפה שמסביב רוסית היא השפה הראשונה.

המקום של פרג'ון נמצא בין שני בתי קפה כאלה, שמאוכלסים בעיקר בדוברי רוסית. הם יושבים ב"איילנד", ב"פאב השאנטי", ב"וילה מארה" בטיילת. אפשר לפגוש אותם בערבי הריקודים הסלוניים שנערכים בעיר, בחוגים לילדים ובהרצאות של בית המהנדס. בבת ים אין אינטגרציה.

"בבת ים הרוסים עם הרוסים, האתיופים עם האתיופים, הישראלים עם הישראלים. ככה זה", הוא אומר. "ואין בכלל מתח. זה לא כמו שהיה בהתחלה. כל אחד בעניינים שלו. פה למעלה בטיילת, מעל הקפה שלי, יש בניין דירות שהיה מלון ועשו ממנו מרכז קליטה לרוסים. יש שם בין 80 ל-100 דירות. כולם שם חד הוריים, זקנים. יש מקום כזה באורט ישראל, וגם ביוספטל פינת כצנלסון. שם כולם ליברמן. המבוגרים. אלה המקומות שלהם.

"הצעירים – חלקם הגדול בכלל לא מעניין אותם פוליטיקה. למבוגרים יש פה אנשים שדואגים להם. הם מקבלים טיפול מעולה. תאמין לי, אני יליד בת ים וגר פה 70 שנה ואני מקנא ברוסים. המבוגרים האלה הם באנקר של ליברמן. הם לא יזוזו ממנו, אלא אם יפגע בהם. אבל הוא יודע שאין לו עוד הרבה זמן איתם".

טיילת בת ים (צילום: Dario Sanchez/Flash90)
טיילת בת ים (צילום: Dario Sanchez/Flash90)

לא קונה את התיאוריה

מריה רדינסקי, יו"ר עמותת "ברית עולם" שעוסקת בחיבור בין אוכלוסיות מוחלשות לשלטון, לא קונה את התיאוריות על התנהגות המצביעים הרוסים. כמי שעבדה במשך שנים עם נוער בסיכון, והייתה פעילה בבחירות המוניציפליות בבת ים ובחולון בגיוס "הקול הרוסי", היא סבורה כי "זה הקהל הכי הטרוגני שיש".

"הדבר היחיד שמקשר בין האנשים זה שהם יודעים את השפה הרוסית. אני לא מאמינה בכלל שיש דבר כזה שנקרא 'הקול הרוסי'. זה משהו שאולי מרגיע פוליטיקאים, כשבא אליהם איזה חאפר ואומר להם 'אני יודע איך להגיע אל הקול הרוסי'. אני לא מאמינה בזה, ואני גם רואה בשטח שזה לא מה שקורה.

"בת ים היא מקרה ייחודי. זו עיר יחסית גדולה ואחת הערים הוותיקות בארץ, עם אוכלוסיה מאוד מבוגרת, ויותר מ-30% דוברי רוסית. יש פה כל מיני קליקות, כל מיני ארגונים של דוברי רוסית, שפונים לקהל המבוגר יותר. לקהל הזה אין גישה לשום מקור מידע חוץ מערוץ 9 ומה שמפמפמים לו בשפה הרוסית, וליברמן שולט במדיה הרוסית ללא עוררין.

אלה ואביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
אלה ואביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

"אם אני פוליטיקאית ונזכרתי היום שאני רוצה להגיע למצביעים הרוסים, ואני חושבת שאביא איזה מומחה לדוברי רוסית ושהוא כבר יביא לי את הקול הרוסי – זו טעות וזה פשוט לא עובד ככה. זה מצחיק אותי נורא, אני מודה. בכל פעם בא איזה 'מושיע' שיודע מה צריך לעשות כדי שהרוסים יבואו להצביע בבחירות. אבל זה לא משהו שקורה בשנייה. זו השקעה לאורך השנים.

"ליברמן באמת משקיע לאורך השנים בדוברי הרוסית. הוא רואה אותם ומתייחס אליהם, וזה מה שאנשים בתכלס מחפשים. זה ברמה האנושית. הם רוצים להרגיש שייכות. קשישים במיוחד. הם עברו הגירה, עשו עלייה. חשוב להם שיש מישהו שמדבר בשפה שלהם. שמדבר אליהם. גם אם זה פופוליסטי, וגם אם זה בפועל לא מביא שום דבר, זה עדיין חשוב להם.

מריה רדינסקי בת ים (צילום: ואלרי באלקינד)
מריה רדינסקי בת ים (צילום: ואלרי באלקינד)

"אני לא מצביעה של ליברמן, אבל גם אני חושבת שהוא הרבה יותר רגיש לקהילה הרלוונטית. הוא פיזית נמצא שם, כל השנה. האנשים שלו שם. השליחים שלו שם. כל הזמן. מה ואיך הוא עושה כבר נתון לוויכוח. אבל הוא שם.

"עשיתי סקר אצלי בבית, שאלתי את סבתא שלי מה היא בוחרת. היא אמרה לי 'אני מצביעה ליברמן'. שאלתי אותה למה. היא אמרה לי 'כי אני רוצה שהקול הרוסי יישמע'. היא לא תגיד 'כי הוא דאג לי למשהו כזה או אחר'. חשוב לה שהוא שם, והיא לא רוצה שהוא ייעלם. היא רוצה שיהיה לרוסית נוכחות. זו התפיסה שלה. ואני חושבת שזו תפיסה של הרבה מאוד דוברי רוסית.

"כשאנשים מגיעים חודש-חודשיים לפני הבחירות עם כל מיני אסטרטגיות לכבוש את הקול הרוסי, אני חושבת שזה עושה להם יותר נזק מתועלת. המצביעים מרגישים שעובדים עליהם. זה גם מתחבר לשיח הכללי בציבור, שהפוליטיקאים הם חארות, עם רמת אמינות נמוכה. כל הפוליטיקאים האלה שנזכרים בהם חודש לפני הבחירות. אבל זה לא עובד ככה. לא על המבוגרים ובטח שלא על הדור הצעיר, שאותם זה פשוט מביך ומצחיק.

מסעדת יולנדה בבת ים (צילום: אמיר בן-דוד)
מסעדת יולנדה בבת ים (צילום: אמיר בן-דוד)

"אני חושבת שגם אצל הצעירים יותר, המהלך האחרון של ליברמן עשה מין גאוות יחידה. ליברמן עמד על שלו, יצא גבר וניצח. ולאנשים בא להזדהות עם המנצח. אני חושבת שזה משהו שיביא לו קולות. אני חושבת שזה משהו שלגמרי מחזק אותו. זה לא מדעי ולא חד משמעי – אבל הרבה אנשים שהצביעו בעבר יש עתיד והצביעו בבחירות האחרונות כחול לבן, מתכוונים עכשיו להצביע ליברמן".

ומה את חושבת על האיומים של נתניהו שהוא ייכנס בליברמן בקמפיין ויגנוב לו את הקולות הרוסים?

"זה מצחיק. אתה יודע למה זה מצחיק? כי הרוסים יודעים שהוא אף פעם לא עשה בשבילם שום דבר. הוא אף פעם לא היה שם בשבילם. אם הוא חושב שהוא יכול לקום יום אחד ולהעביר אותם אליו, זה מצחיק אותם – כי אין לזה שום אחיזה במציאות. אנשים מרגישים שעובדים עליהם, שצוחקים על האינטליגנציה שלהם, ואתה יודע שהרוסים רגישים לגבי האינטליגנציה שלהם. מי שחושב שאפשר לעשות את זה חי בסרט".

עוד 1,363 מילים
כל הזמן // יום שישי, 18 באוקטובר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שאלה של אומץ הדרך של גנץ לאחדות עוברת בממשלת מיעוט

האפשרות שכחול-לבן תקים באופן זמני ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת - במטרה להיפטר מנתניהו - מעסיקה בימים אלה את כל הנוגעים בדבר ● בליכוד דוחים את החזרת המנדט בגלל אפשרות כזו ● בישראל ביתנו ובכחול-לבן מתלבטים ● וברשימה המשותפת מניחים שבסוף כולם ישתפנו ● "אני אהיה מופתע אם זה יקרה, אבל כולנו הופתענו כמה וכמה פעמים בזמן האחרון" ● פרשנות

עוד 815 מילים

פרשנות סוריה היא נקודה על רצף תהליכי העומק במזה"ת

החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ "לחשוף את הבלוף" של נשיא תורכיה רג׳פ טאיפ ארדואן ולתת לו אור ירוק להיכנס בכוח לצפון סוריה, הניעה גל ניפוץ מיידי בשטח. שרשרת האירועים המהירה והשלכותיהם הקשות אמנם יצרו דרמה מטלטלת ורווית סמליות, אבל בסופו של יום מדובר בשיא נוסף על רצף מגמות ותהליכים אזוריים עקביים יחסית, שכתובת התהוותם נמצאת על הקיר כבר שנים.

המגמה המרכזית היא התנתקות ארה"ב מהמזרח התיכון בצל הירידה בחשיבותו במארג האינטרסים האמריקאי, ובראשם התלות הפוחתת בנפט; ועל רקע הפניה מזרחה, לאסיה, להתמודדות עם האיום הסיני המתפתח, על העליונות, הערכים ודרך החיים של אמריקה.

הפיבוט לאסיה כאסטרטגיה סדורה התקבע בממשל אובמה, הרבה לפני שטראמפ עם נטיותיו הבדלניות הבליח בפוליטיקה האמריקאית. טראמפ גם לא חתום על פטנט נטישת ידידים ובני ברית, בוודאי כשמדובר בכורדים, אבל לא רק. נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארכ כנראה יכול לתרום כמה הגיגים בנושא.

הפיבוט לאסיה כאסטרטגיה סדורה התקבע בממשל אובמה. טראמפ גם לא חתום על 'פטנט' נטישת ידידים ובני ברית, בוודאי כשמדובר בכורדים, אבל לא רק

אנחנו מבינים את המגמה אבל לא מפנימים את עוצמתה במערכת השיקולים של אמריקה, ואז אנו מופתעים כל פעם מחדש: כאשר הנשיא לשעבר ברק אובמה לא יישם את הקו האדום שלו עצמו בנושא השימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד בסוריה, כשטראמפ הצהיר לפני כשנה על כוונתו לצאת מסוריה ולצמצם את הכוחות באפגניסטן, וכשאמריקה הסכימה לפגיעה בדימוי העוצמה וההרתעה שלה והגיבה ברפיון על התקפות איראניות.

כך, הפלת מל"ט אמריקאי נענתה בסנקציות, שלא ברורה תוחלתן, נגד האייתוללה עלי ח'אמנאי; והתגובה לפגיעה קשה בתשתיות הנפט הקריטיות של סעודיה, היתה תקיפת סייבר אנמית נגד ה"פרופגנדה" האיראנית.

המגמה השנייה היא השתקעות רוסיה בסוריה ומאמציה להרחיב את השפעתה לרחבי המזה"ת כולו, ולמעשה להחזיר עטרה ליושנה אחרי שנדחקה החוצה מהאזור על ידי ארה"ב, באמצע שנות ה-70.

את דימוי "חילופי המשמרות" המחישו בימים האחרונים בצורה סמלית הסרטונים שהציפו את הרשת, בהם נראים רכבי האמר אמריקאים בדרכם החוצה מצפון סוריה משאירים בסיסים נטושים מאחור בעוד רכבי משטרה צבאית עם דגלי רוסיה בדרכם פנימה לאזורים שפינו האמריקאים.

על הדומיננטיות הרוסית בסוריה, המגובה ביכולות צבאיות על הקרקע (מטוסי קרב ומערכות הגנה אווירית) אין חולק. אבל האם רוסיה יכולה לשכפל את הישגיה בסוריה ולהחליף את ארה"ב גם במפרץ הפרסי? הרוסים, בהתאם למודוס אופרנדי המוכר, ממקמים עצמם בעמדת השפעה בין כל הצדדים הניצים (ובכלל זה בין איראן לישראל ובין איראן לסעודיה).

הרוסים, בהתאם למודוס אופרנדי המוכר, ממקמים עצמם בעמדת השפעה בין כל הצדדים הניצים (ובכלל זה בין איראן לישראל ובין איראן לסעודיה)

בסוריה, התרחיש הסביר הוא כי יצליחו למנוע התנגשות צבאית חזיתית בין משטר אסד לבין התורכים ויששבנו הסכם ביניהם, שימשיך את תהליך חיזוק משטר אסד והרחבת שליטתו בשטח. הרוסים מבהירים בשנה החולפת כי הסכם כזה כבר קיים – הסכם אדנה מ-98', במוקדו התחייבות סורית למנוע טרור כורדי נגד תורכיה בתמורה לכיבוד ריבונות סוריה.

במפרץ הפרסי, כיכבו השבוע התמונות מביקוריו המתוקשרים של נשיא רוסיה ולדימירר פוטין בריאד ובאבו דאבי, שם חתם על עסקאות ענק והסכמי שיתוף פעולה. זאת, בדיוק בזמן שהאמירויות ובאחרונה גם סעודיה, מעדכנות את מדיניותן ומחפשות נתיבים לטהראן, במה שמצטייר כביטוי לאי-אמון במשענת האמריקאית.

ולמרות זאת, רוסיה לא תחליף כל כך מהר את ארה"ב במזה"ת בכלל ובמפרץ בפרט, שם אמריקה היא עדיין הכוח הדומיננטי והערבה העיקרית ליציבות, לחופש השייט במיצרים ולהצבת גבולות לאיראן, גם אם הם נשחקים. לארה"ב יחסים מיוחדים עם ישראל, בריתות אסטרטגיות עם מדינות המפרץ המתבססות על נשק אמריקאי, ונוכחות צבאית ובסיסים עצומי ממדים ברחבי האזור.

ולמרות זאת, רוסיה לא תחליף כל כך מהר את ארה"ב במזה"ת בכלל ובמפרץ בפרט, שם אמריקה היא עדיין הכוח הדומיננטי, והערבה העיקרית ליציבות, לחופש השייט במיצרים ולהצבת גבולות לאיראן, גם אם הם נשחקים

מגמה שלישית היא תנועת המטוטלת של המיקוד האזורי, שנע בין הלבנט למפרץ. זאת, על רקע התבקעותה המדממת של סוריה מצד אחד ותהליך התחזקות איראן בעקבות סילוק משטרו של צדאם חסיין, מצד שני. המוקד החשוב יותר הוא כמובן המפרץ, על עתודות האנרגיה העצומות שלו, ונראה כי תשומת הלב צפויה לחזור אליו שוב בקרוב, על רקע איומי איראן, בימים האחרונים, להגיב על הפגיעה במיכלית SABITI, שלטענתה בוצעה על ידי מדינות באזור.

האירועים בסוריה חשפו מגמה נוספת המוכרת כבר עשורים: יחסי אהבה-שנאה בין ארה"ב לתורכיה. אנקרה תוקעת לארה"ב "אצבע בעין" כל פעם מחדש, למרות שבאירועים האחרונים, על רקע מסרי טראמפ, קשה להאשים אותה.

כמה תזכורות: ב-2003 תורכיה מנעה מארה"ב להשתמש בשטחה כדי לפעול בצפון עיראק; רכשה באחרונה את מערכת ה-S400 מרוסיה; משתפת פעולה עם איראן תוך הפרת הסנקציות נגדה; אפשרה לפעילי דאע"ש לחצות בחופשיות את הגבול עם סוריה; מאיימת להגביל את הפעילות האמריקאית בבסיס אינצ'רליק (ארה"ב שוקלת להוציא את הנשק הגרעיני המוצב שם!), תומכת ומסייעת לחמאס, אוסרת עיתונאים ומדכאת חופש ביטוי. וזו רק רשימה חלקית.

האירועים בסוריה חשפו מגמה המוכרת כבר עשורים: יחסי אהבה-שנאה בין ארה"ב לתורכיה. אנקרה תוקעת לארה"ב "אצבע בעין" כל פעם מחדש, למרות שבאירועים האחרונים, על רקע מסרי טראמפ, קשה להאשים אותה

למרות כל אלה, ארה"ב מבקשת לשמור את תורכיה לצדה וחוששת מעימות חזיתי עמה, בהיותה מדינה מרכזית בנאט"ו (בעלת הצבא השני בגודלו בברית) החולשת על צומת אסטרטגי בין אסיה לאירופה.

ובאשר לכורדים – מעל 30 מיליון מהם פזורים בין איראן, עיראק, תורכיה וסוריה. הכורדים מהווים מכנה משותף בין מדינות אלו: כולן מתנגדות לשאיפותיהם הבדלניות ולעצמאות, ומדכאות אותן.

האירועים בסוריה מחזירים את הכורדים לאחור לחסות משטר אסד, לאחר שביססו אוטונומיה בצפון-מזרח סוריה על רקע מלחמת האזרחים במדינה. גם בעיראק התרחש תהליך דומה כאשר הכורדים איבדו שטחים עליהם השתלטו במהלך המלחמה בדאע"ש (ובראשם אזור כרכוך העשיר בנפט), כתוצאה ממשאל העם הכושל שיזמו, בספטמבר 2017.

קריסתם המהירה של הכוחות הכורדים על רקע אבדן המשענת האמריקאית, היא מקרה נוסף בו כוח שהקימה מעצמה באזור, מתפורר כשהיא נוטשת. זה מה שקרה למשל בעיראק כשדאע"ש שטף אותה, או בלבנון ובעזה כשישראל נסוגה.

זה כנראה מה שצפוי כשארה"ב תצא מאפגניסטן, וגם צבא סוריה החופשי כנראה לא ילקק דבש כשפטרוניו התורכים ייצאו או ייערכו על הגבול אחרי הסכם עם המשטר והרוסים. הלקח לישראל קשור בעיקר לשטחי יהודה ושומרון, שנסיגה ישראלית מהם עלולה להביא להתפוררות מהירה של מנגנוני הביטחון של הרשות.

מעל 30 מיליון כורדים פזורים בין איראן, עיראק, תורכיה וסוריה. הכורדים מהווים מכנה משותף ביניהן: כולן מתנגדות לשאיפותיהם הבדלניות ולעצמאות, ומדכאות אותן

האם מגמות אסטרטגיות אלה, שחשפו האירועים האחרונים בצפון סוריה, הן בלתי הפיכות? לא בטוח.

ארה"ב אמנם בדרכה החוצה מהאזור, והשחקנים השונים – ובוודאי ישראל – צריכים להיערך בהתאם. ועדיין, כמו בציטוט האלמותי מ"הסנדק", בכל פעם שארה"ב חושבת שהיא בחוץ היא נשאבת לאזור מחדש. ההתקפה האיראנית נגד סעודיה כבר הובילה לעיבוי הכוח האמריקאי להגנת הממלכה.

תחושת בטחון איראנית מופרזת לצד שחיקה בהרתעה האמריקאית הן מתכון לדינמיקה שעלולה להוביל לבסוף את שני הצדדים לעימות, גם בניגוד לרצונם, כמו בטרגדיה יוונית.

מגמה נוספת שעלולה לטרוף את הקלפים במזה"ת, היא חזרתה של הטלטלה האזורית. המשטרים, שהידקו את האחיזה בשלטון כלקח משנות חוסר היציבות, עדיין לא מסוגלים לספק מענה לצורכי הציבורים, ש-70% מהם הם צעירים מתחת לגיל 30. סימנים מדאיגים, בהקשר זה, סיפקו באחרונה אירועי המחאה בעיראק ובמצרים.

האירועים בסוריה אמנם חשפו מגמות עומק עקביות למדי, אבל במזה"ת של העשור האחרון, המאפיינים הקבועים ביותר הם דווקא חוסר היציבות וחוסר הוודאות, מה שאומר שכדאי להיערך להפתעות

ולבסוף, בסוריה עצמה, עליית כוחות הצבא של המשטר הסורי לאזורי הלחימה עלולה בכל זאת להוביל לחיכוך צבאי עם התורכים. זאת, במיוחד כשלאסד אינטרס עמוק למנוע כיבוש תורכי, ולפגוע במליציות צבא סוריה החופשי, המשתפות פעולה עם ארדואן. ב-19 באוגוסט הוכיח המשטר, בגיבוי רוסי, כי הוא נכון גם לעימות כשתקף מהאוויר כוח תורכי שניסה להתערב במערכה על ח'אן שייחון במחוז אדליב.

בשורה התחתונה, האירועים בסוריה אמנם חשפו מגמות עומק עקביות למדי, אבל במזה"ת של העשור האחרון המאפיינים הקבועים ביותר הם דווקא חוסר היציבות וחוסר הוודאות, מה שאומר שכדאי להיערך להפתעות.

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל. עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, הרצליה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם, במודיעין, במדיניות ובאסטרטגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,173 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

בשבוע הבא יחל מרתון דיונים לגבי כתבי האישום של נתניהו

לפי דיווח ב"ישראל היום", פרקליטיו של ראש הממשלה טענו בשימוע כי אם ייקבע שסיקור חיובי הוא שוחד יהיה זה תקדים בינלאומי וישראל תיעשה מבודדת בעולם בשל כך ● שר המשפטים אוחנה ייוועד היום עם עורכי דינה של נעמה יששכר שיביעו התנגדות להסגרת ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב לידי ארצות הברית

08:20 עריכה

מזכיר המדינה של ארצות הברית מייק פומפאו נחת בישראל וייפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. פומפאו הגיע לישראל לאחר ביקורו בטורקיה, שם הכריז סגן הנשיא מייק פנס על הפסקת הלחימה בצפון סוריה למשך 120 שעות. בתום ביקורו בארץ ימריא מזכיר המדינה לבריסל, שם ייפגש עם מזכ"ל נאט"ו.

08:09 עריכה

ביום שלישי הקרוב יחל במשרד המשפטים מרתון דיונים במטרה לקבל החלטה לגבי כתבי האישום של ראש הממשלה נתניהו. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וצמרת הפרקליטות ומשרד המשפטים צפויים לקחת חלק בדיונים שיחלו אחרי החג במטרה לקבל החלטה בנושא עד סוף החודש הבא. כך פורסם בחדשות 13.

07:54 עריכה

שר המשפטים אמיר אוחנה ייפגש היום עם עורך הדין בועז בן צור ועם בן משפחתה של נעמה יששכר, הכלואה ברוסיה. השניים יביעו בפני אוחנה את התנגדותם להסגרתו של ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב לארצות הברית, מחשש שהצעד יקשה על שחרורה ממאסר של נעמה יששכר.

07:43 עריכה

המשפטנים האמריקאים נאט לוין ואבי בל טענו בפני היועץ המשפטי לממשלה וצוותו בשימוע שנערך לראש הממשלה נתניהו, כי קביעה שסיקור תקשורתי הוא שוחד תהווה תקדים משפטי עולמי ותביא לבידודה של ישראל. כך פרסמה הבוקר קרולין גליק במהדורה המודפסת של "ישראל היום"

עורכי הדין, שהתייחסו לפרשות 4,000 ו-2,000, קבעו כי שלא ניתן להגביל יחסים שבין עיתונאים ופוליטיקאים. הפרקליטים הציגו תקדימים שבהם איל העיתונות רופרט מרדוק זכה להטבות רגולטוריות תמורת סיקור אוהד בבריטניה ובאוסטרליה, והדבר לא נחשב כשוחד. לדבריהם, אם יקבל מנדלבליט את עמדת פרקליט המדינה שי ניצן, תוכל המשטרה דרך קבע לחקור עיתונאים אם סיקור חיובי הוא חלק מ"תן וקח".

עוד 4 עדכונים
גיא זהר גיא זהר

אשת חיל המהפך של גברת סמית'

ישכה סמית', סבתא שומרת מצוות בת 68, נולדה בגוף של גבר והייתה אומללה רוב חייה ● אחרי ששינתה את מינה, התחברה מחדש לישראל וליהדות והתפייסה עם חלק מששת ילדיה ● בדרך היא קיבלה לא מעט עזרה מסטארבקס בארה"ב, שעודדה העסקת טרנסג'נדרים כבר בשנות התשעים ● היום יוקרן סרט תיעודי עליה בבכורה בפסטיבל חיפה

עוד 1,249 מילים

תגובות אחרונות

הברק יכה שוב "כדור הארץ צועק, משהו פה לא בסדר. כדאי שנקשיב"

מותו של הנער אשר חזות ממכת ברק בחוף זיקים השבוע, לא הפתיע את המומחה לברקים, ד״ר מוסטפה עספור ● כחלק ממשבר האקלים, הוא מספר, מתועדים כיום 250 ברקים בשנייה על פני כדור הארץ - לעומת 100 ברקים בשנייה רק לפני שני עשורים ● "הברקים הם הסיגנלים של כדור הארץ, והם מספרים לנו שהמערכת יוצאת משליטה"

עוד 527 מילים ו-1 תגובות

כיסוי וטעייה עיר ענק מתקופת הברונזה תיקבר שוב

שרידים ארכאולוגיים של עיר ענקית מתקופת הברונזה ישובו וייקברו, לטובת בניית מחלף שישרת את העיר חריש - אבל יונצחו בהדמיית תלת-ממד ● הממצאים מלמדים על עבר בן 5,000 שנה, ואף קדום יותר ● עכשיו הארכאולוגים מסבירים מדוע הם חיים עם זה בשלום

עוד 1,224 מילים

הליכוד לגנץ: תכהן ברוטציה כראש ממשלה, גם אם רק חלק מכחול לבן יצטרף לקואליציה

יושב ראש כחול לבן דחה את ההצעה, שפורסמה בחדשות 12 ● מוקדם יותר הציע נתניהו מתווה לממשלת אחדות, אך כחול לבן הביעה התנגדות ליוזמה, שבבסיסה המשך הסטטוס קוו ● ג'ארד קושנר יבקר בישראל בסוף החודש וייפגש לראשונה עם גנץ ● גדעון סער: אתמודד בפריימריז הקרובים על ראשות הליכוד ● עודד בן עמי ואמנון אברמוביץ' התנצלו על דברים שאמרו אתמול בשידור

עוד 33 עדכונים

רוסיה שוב נכנסת לוואקום האמריקאי, ויש סיבה לדאגה

השבועיים האחרונים בסוריה מוכיחים עד כמה המזרח התיכון יכול להיות הפכפך ● בשיחת טלפון אחת, הפך טראמפ את אסד מרוצח המונים למושיע הכורדים ● רוסיה מצידה מפגינה נוכחות בצפון סוריה ומשדרת לארדואן מי הבוס ● ובישראל עוקבים בדאגה במיוחד אחרי מובלעת טאנף שעל גבול סוריה-ירדן ● פרשנות

עוד 487 מילים

תקווה חדשה-ישנה למאבק במלריה: קוטל חרקים מימי הנאצים

חוקרים אמריקאים גילו מחדש קוטל חרקים יעיל במיוחד, שהיה בשימוש הנאצים ונעלם לאחר מלחמת העולם השנייה ● למרות יעילותו, השימוש בדי-אף-די-טי הופסק מסיבות פוליטיות - והעולם אימץ את הדי-די-טי ● לפי ארגון הבריאות העולמי, בכל שתי דקות מת בעולם ילד ממלריה

עוד 621 מילים

הכנסייה האתיופית בירושלים נסגרה למתפללים

פרסום ראשון הכנסייה המפורסמת בירושלים נסגרה למבקרים ומתפללים, לאחר שאירעו בה עימותים אלימים בהם עורבו מאבטחים ושוטרים ● ברקע למאבק על המוסד הוותיק עומד הקרע האתני-דתי המחריף באתיופיה, שראש ממשלתה זכה לאחרונה בפרס נובל לשלום

עוד 764 מילים

הקהילה היהודית הקטנה של האלה, גרמניה, מורכבת ברובה מיוצאי בריה"מ לשעבר ● אחרי ניסיון הפיגוע בבית הכנסת שלהם ביום כיפור, שבמהלכו נורו למוות שני אנשים שאינם נמנים עם חברי הקהילה, הפך המקום לאתר עלייה לרגל ● יעקב שוורץ השתתף בתפילות הראשונות בבית הכנסת שהיה היעד למתקפה

עוד 1,163 מילים

ראשי מפלגות הימין התחייבו שלא להצטרף לממשלה צרה בראשות גנץ, אם וכאשר תוקם

ח"כים בכחול-לבן מסרבים לשבת בממשלה כזאת ● ליברמן מסרב להצהיר שלא יעשה כן ● שקד ובנט לא הצטרפו להתחייבות של הבלוק ● לדברי מקורבים, גנץ לא שולל את מתווה הנבצרות והרוטציה ● יו"ר כחול-לבן והרמטכ"ל נפגשו היום לאור האתגרים הביטחוניים ● השופט מלצר דורש חקירה פלילית של אי סדרים בעשרות קלפיות

עוד 35 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה