ראש הממשלה יאיר לפיד אמר היום בתדרוך לכתבים מדיניים שיש סכנות רבות הגלומות בהסכם הגרעין החדש המתגבש אין ארה"ב לאיראן. לדבריו, לוחות הזמנים בהסכם החדש קצרים יותר ואיראן נמצאת במצב מתקדם יותר מבחינה טכנולוגית.
במהלך הימים האחרונים שהה שר הבטחון בוושינגטון ונפגש עם היועץ לבטחון לאומי ג'ק סליבן. הוא זכה ממנו לאוזן קשבת אך לא לשינוי הגישה האמריקאית החותרת להסכם מול איראן. בימים הקרובים ייצא לוושינגטון ראש המוסד דדי ברנע, גם הוא לדיונים ושיחות על תכני ההסכם והוא אף יופיע בפני חברת ועדת השירותים החשאיים של הסנאט, אירוע חריג יחסית בו ראש גוף מודיעין ממדינה זרה, מגיע לתדרך ולהשיב לשאלות מחוקקים אמריקאים..
מחר בשעה 17:00 יפגש לפיד עם יו"ר האופוזציה בנימין נתניהו ויעדכן אותו בהתפתחויות הבטחוניות האחרונות, עם דגש על הנושא האיראני.
בתדרוך שנערך בלשכת ראש הממשלה ציין לפיד כי בשנה האחרונה בנט והוא נאבקו נגד ההסכם בכל הכח "אבל בלי לפגוע ביחסים האיסטרטגיים עם ארה"ב, ובלי לפגוע בקשב שלהם לטיעונים של ישראל". עוד הוא אמר כי אל לישראל להגיע למצב שבו היינו ב-2015. "אנחנו משלמים עד היום על הנזקים שגרם הנאום של נתניהו בקונגרס, שבעקבותיו הממשל האמריקאי הפסיק את הדיאלוג איתנו ולא איפשר לישראל להכניס תיקונים להסכם".
עוד ציין לפיד כי מדינת ישראל אינה מתנגדת לכל סוג של הסכם, וכי צריך לגרום לאיראן לחתום על הסכם טוב יותר "מה שהאמריקאים בעצמם כינו: Longer & Stronger."
כלומר ללא מועד סיום והדוק יותר מבחינת הפיקוח והטיפול שלו בתכנית הבליסטית של איראן, ובמעורבות איראן בטרור ברחבי המזרח התיכון.
לפיד ציין כי לישראל היו הישגים בחודשים האחרונים, בין השאר באי הסרת הסנקציות ממשמרות המהפכה. לדברי ראש הממשלה – "ההידברות עם האמריקאים מנעה גם השבוע את הנסיונות לתת הקלות למשמרות המהפיכה, מנעה לחץ פוליטי על הסוכנות לאנרגיה אטומית לסגור את התיקים הפתוחים (חקירות נגד איראן), מנעה ויתורים נוספים לאיראן."
עוד הוא אמר: "על ההצעה האחרונה שהונחה על השולחן בידי האיחוד האירופי, אמרנו לאמריקאים: 'זה לא מה שהנשיא ביידן רצה'. זה לא מה שהוא דיבר עליו בביקורו בארץ, זה לא מה שהוא חתם עליו בהצהרת ירושלים".
גורם מדיני בכיר אמר היום שישראל יש עדיין מרחב פעולה מול ארה"ב בתחום של שינוי תוכן ההסכם. "אנחנו מצליחים לייצר השפעה, במיוחד אל מול העובדה שהנוסחה של ההסכם לא תואמת את הדירקטיבה של הנשיא ביידן"
עוד ציין הגורם המדיני, שגם אם ארה"ב תגיע עם איראן להסכם, יהיו עוד 165 ימים, ובמהלכם שלבים שונים, עד לרגע שבו האיראנים מקבלים את הסרת הסנקציות. " האיראנים רוצים ערבויות לכך שאמריקה לא יחזרו בהם מן ההסכם, כפי שקרה עם טראמפ. ואני לא רואה אותם מקבלים זאת, לא בדרך שבה הם מבקשים" אמר הגורם הבכיר.
באשר למערכת היחסים בין ראש הממשלה לראש המוסד, אחרי שנתגעלו מחלוקות בשבוע האחרון באופי ההודעות מן השניים ביחס להסכם, אמר גורם מדיני בכיר שאין עימות בין לפיד לברנע.
"ראש המוסד מתח ביקורת חריפה על ההסכם והייתה פרשנות כאילו הוא מותח ביקורת חריפה על האמריקאים" אמר הגורם הבכיר והסביר, שמכיוון שבתקשורת התקבל הרושם כאילו יש ביניהם מחלוקת הוחלט במשרד ראש הממשלה להוציא הודעת תיקון לנוסחים של ראש המוסד. לדברי הגורם הבכיר, ראש המוסד וראש הממשלה דיברו מספר פעמים במהלך סוף השבוע ואין ביניהם מחלוקת בנושא.
גורם מדיני בכיר הוסיף, שהסכם גרעין גרוע מול איראן הוא אופציה רעה יותר עבור ישראל מאשר המצב של העדר הסכם כלשהו. זאת על אף בצמרת מערכת הבטחון הנוכחית נשמעו בשבועות האחרונים קולות אחרים שציינו כי עדיף להיכנס להסכם רע מאשר לראות את איראן צועדת במהירות לגרעין בסיטואציה ללא הסכם.
באשר לקשר הרציף בין לפיד לבין הנשיא ביידן ציין גורם מדיני בכיר, שהנשיא אינו מתחמק מלדבר עם לפיד, וכי הסיבה לכך שהם לא שוחחו בימים האחרונים הנה כי ביידן נמצא בחופשת קיץ.
הצעת חוק הממתינה עדיין בכנסת מבטיחה להכניס יותר חרדים להשכלה גבוהה. יוזמיה מציגים אותה כפריצת דרך לשוויון הזדמנויות. אך הנוסח המתגבש לקראת הקריאות האחרונות עושה דבר רחב בהרבה מפתיחת דלת: הוא משנה את טיבו של המרחב שמאחוריה.
הצעת החוק עברה קריאה ראשונה במאי האחרון ומעוצבת כעת בוועדת החינוך לקראת הקריאות השנייה והשלישית. בינואר הגישה יוזמת ההצעה נוסח שהיה מרחיב את ההפרדה המגדרית מעבר לכיתות הלימוד ובכלל זאת לקפיטריות, לספריות ולמעבדות.
שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.
הנשמה מלאכותית בבג"ץ
לפני שהוסמכתי ללשכת עורכי הדין בישראל והתחלתי את הקריירה המשפטית שלי בארץ כעורכת דין בהייטק, הצטרפתי למפלגת מרצ.
להצטרפות למפלגה יש קווי דמיון מסוימים לחתימה על חוזה: מועמדים פוטנציאליים מתבקשים לקרוא את חוקת המפלגה כדי להבין את האידאולוגיה שלה, את הזכויות והחובות המוגדרות, ואת הנהלים שנועדו להבטיח דמוקרטיה פנימית.
עפרה קפלן היא אישה חרדית, תושבת הצפון. ילדות בדרום אפריקה של האפרטהייד, רקע אקדמי (כלכלה והיסטוריה, אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה) וניסיון כעורכת דין מסחרית מעניקים לה פרספקטיבה ייחודית. עפרה מועמדת להיות מזכ"לית משותפת במפלגה הפוליטית "כל אזרחיה".
הדיון הציבורי על חוסן בישראל נוטה לעיתים להתמקד כמעט באופן בלעדי בטיפול נפשי. כאשר יישובי הצפון מצויים כבר זמן רב בתקופה של מתיחות ביטחונית, התגובה המיידית היא לרוב הרחבת מערכי טיפול, פתיחת קווי סיוע והגדלת מספר המטפלים בשטח.
טיפול נפשי הוא כמובן חיוני. הוא מאפשר לאנשים להתמודד עם טראומה, עם חרדה ועם אובדן. אך אם אנחנו רוצים להבין באמת מהו חוסן אזרחי עלינו להרחיב את המבט.
יפתח בנבנישתי הוא מנכ"ל עמותת מרכז משאבים (מיסודו של פרופ' מולי להד) בקרית שמונה, הארגון המוביל בארץ בטיפול בתחום הטראומה והחוסן.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם




























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם