שנת המלחמה הייתה שנה קשה מכל הבחינות. נדמה שאנחנו ביום אחד ארוך שלא נגמר. סיוט מתמשך. אבל נושא אחד זועק יותר מכל ומסמל את השבר הנוראי שהגענו אליו.
במהלך השנה האחרונה החברה הישראלית עברה שינוי, ונדמה שהקונצנזוס שהיה ונעלם לגבי חשיבות החזרת החטופים – מסמל זאת יותר מכל. יחד איתו נעלמו ערכים שהיוו בסיס לקיומנו כאן. הערבות ההדדית, פדיון שבויים, אחריות המדינה לאזרחיה. לקיחת אחריות אישית.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
בשנות השבעים הייתי הכי קרוב מאי-פעם בימי חיי להיות בעלים, או לפחות היורש, של נכסים ומזומן בשווי מוערך של 60 מיליון מארק גרמני – באותם ימים עדיין לא הומצא היורו, והמארק המערב-גרמני היה מטבע רציני וחזק ובשימוש בינלאומי, כמעט כמו הדולר.
הייתי באותם ימים בחור צעיר ורווק, שלמד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והתפרנס מעבודתו כמרכז שבט צופים. בעבודתי זאת, שאותה אהבתי מאוד, נהגתי להוציא את החניכים מהשבט לטיולים רבים בסופי שבוע.
מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".
וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
"כרגע אנחנו בתקופה אפלה שהאופטימיות הריאליסטית היא לראות איך אני מגן על הילדים שלי"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
באופן חריג אביב לביא טועה. הסרטון בראש ובראשונה פתח צוהר לעולם של השרה החדשה שיש לומר חסרת כל ניסיון ניהולי וקיבלה אחריות על אחת המערכות המורכבות והיקרות במדינה. העולם של השרה הוא לא של נשים אלא של נשים שכל מה שמטריד אותן זה הטמפרטורה ברכבת, בהחלט ייתכן שכל השאר בסדר. לו עולמה של השרה היה רחב יותר, היא היתה מתוודעת לנשים רבות שעומדות בתחנות ללא צל והיו מתות למזגן. היא היתה מכירה נשים שאחרי נסיעה ארוכה מגיעות לתחנה מרכזית שאין בה שרותים או שהשרותים לא ראויים לשימוש. היא אולי היתה מכירה נהגי אוטובסים שצריכים לאכול את ארוחת הצהריים שלהם באוטובוס מונע עם מזגן כי אין להם מקום לנוח, לאכול ולעשות צרכיהם בסוף נסיעה. אולי בהזדמנות זו היא היתה מבינה למה חסרים 3000 נהגים מה שמוביל לביטול נסיעות. הפוסט שהעלתה השרה עצוב כי הוא מדגים את כמה היא וחבריה נישתיים ואפילו לא למגדר הנשי אלא לתת אוכלוסיה באותו מגדר. הדבר האחרון שאנשים שמחכים בחום לאוטובוס שלא הגיע כי פשוט אין נהג והסדרן נאלץ לבטל את הנסיעה בגלל זה הוא שהשרה מוטרדת שקר מדי ברכבת. יש גם איזה רגישות מינימלית שיש לאנשים שאינם מנותקים מהמציאות, השרה הדגימה שבמקרה הטוב היא מנותקת מהמציאות
התחילה ברגל שמאל.לא מטפלת בנושא המרכזי בארץ שבאחריותה-נתב"ג עם כל המורכבות והקורונה.הצגת המיזוג ברכבת-ביזיון לתפקיד והמנהל אותן.וטרם העלנו את מצב הכבישים,המחלפים,התחבורה,הפקקים ותאונות הדרכים.העיקר אצלה-כמו יתר השרים זה המינויים האישיים למקורבים וניפוח מצבת כוח האדם וחברי כנסת נוספים עם החוק הנורבגי.מסתבר שכמו עולם-כשמתיישבים על הכסא המרופד בכנסת,מקבלים את המשרד,הרכב,התנאים הכספיים המפנקים.היועצים השונים-או אז מתחילים עם הקשרים של "הון שלטון"