אישיות
ווייצ'ץ' סדורסקי

מה קורה כשפוליטיקאים משתלטים על מערכת המשפט? ● פרופ' למשפטים מאוניברסיטת ורשה חווה את התהליך הזה, ובספר חדש שכתב הוא מתאר איך פירקה מפלגת השלטון בפולין את הבלמים במדינה ● על דברי השר אמיר אוחנה הוא אומר: "כששר משפטים נאלץ להדגיש שהוא מסכים עקרונית עם החובה לציית לבית המשפט, זאת אינדיקציה שמשהו פגום" ● פולין, מאחורייך

עוד 1,493 מילים

כל מהלכי ממשלת פולין לפירוק הדמוקרטיה

במכתב פתוח לירוסלב קצ'ינסקי, יו"ר מפלגת השלטון בפולין, מתאר פרופ' ווייצ'ץ' סדורסקי מהלכים שנקטה ממשלת פולין מאז 2015 ושהביאו לריסוק הדמוקרטיה במדינה ● "כל אלה הפכו דמוקרטיה לא מושלמת אבל מתפקדת, לשלטון שבו כל הכוח נמצא בידי אדם אחד - אתה"

השתלטות על בית המשפט לחוקה ובית המשפט העליון: הממשלה שיתקה את פעילותו של בית המשפט לחוקה והשתלטה עליו. כחלק מכך היא מינתה לנשיאת בית המשפט מועמדת חסר כישורים והתאמה, שפועלת לקדם החלטות שמשרתות את הממשלה. בבית המשפט העליון ביצעה הממשלה "טיהור" על ידי הורדת גיל הפרישה ומינוי שופטים מנאמניה.

הרחבת הסמכויות של שר המשפטים: הממשלה העניקה לשר המשפטים את הסמכות לפעול נגד שופטים שפסיקתם אינה לרוחה, ובכך הכפיפה שופטים רבים לשלטון. שר המשפטים מצדו מפעיל את סמכותו זו, כך שכיום רק חלק מהשופטים מתעקשים להישאר עצמאיים וענייניים.

ביטול עצמאותו של התובע הכללי: הממשלה מיזגה את משרד התובע הכללי לתוך משרד המשפטים, ובכך הביאה למעשה ביטול עצמאותו. בפועל, התביעה הכללית מתנהלת כיום על ידי שר המשפטים, שהוא אדם פוליטי.

ניגודי עניינים: הממשלה ביטלה את הדרישות למקצועיות ולניטרליות במינויים, תוך מינוי מקורבים לעמוד בראש המוסדות והחברות הממשלתיות, לעתים במחיר של תוצאות אסוניות.

שינוי מערכת הבחירות: הממשלה ביטלה את הדרישה לפיה רק שופטים יכולים לעמוד בראש ועדת הבחירות המרכזית, הכפופה לשר הפנים. כחלק מכך הוקם בבית המשפט העליון הרכב שתפקידו להכריע בענייני בחירות, שכולו מורכב מנאמני מפלגת השלטון.

זירוז תהליכי חקיקה: השחתת מנגנוני החקיקה והעברת חוקים במהירות ללא התייעצות עם מומחים.

אופוזיציה תחת התקפה: השחרת ודחיקת האופוזיציה בתקשורת, מידור חברי פרלמנט מדיונים והגבלת זמן הנאומים שלהם לדקה או שתיים.

פיקוח על התרבות והאמנות: כפיית צנזורה על התרבות והאמנות מצד שר התרבות, משום שאינם נאמנים לשלטון, תוך פיטוריהם של מנהלי מוזיאונים, תאטראות ומוסדות אחרים.

יחסי חוץ זה לחלשים: הזנחת יחסי החוץ, בעיקר הפנים אירופים, וחבירה למפלגות יורופוביות המאופיינות בשנאת זרים, בבחירות לפרלמנט האירופי.

לאומנות: כניעה והתרפסות בפני כוחות לאומניים בעלי נטיות פשיסטיות בפולין.

תקשורת תעמולתית: הפיכת הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים לכלי תעמולה המהללים את מפלגת השלטון ומשחירים את האופוזיציה, תוך הפצת שקרים והפיכת האופוזיציה לאויבת האומה.

על בסיס הצהרות והמודל ההונגרי מעריך פרופ' וויצ'ץ' סדורסקי, כי אם מפלגת החוק והצדק תזכה בקדנציה נוספת בבחירות שייערכו באוקטובר, התהליך שבו החלה יימשך ביתר שאת, ויביא לעוד שורה של מהלכי השתלטות. עם אלה הוא מונה:

  • השתלטות גם על המדיה שבבעלות פרטית, בעיקר טלוויזיה ועיתונות מודפסת.
  • מינוי מבקר מדינה נאמן לשלטון.
  • המשך ריכוז הכוח בידי הנשיא, מה שיפגע בסמכויות ראשי ערים גדולות שעדיין אינם מחויבים למפלגת השלטון.
  • השלמת ההשתלטות על מערכת המשפט.
  • חיזוק השליטה הפוליטית על ארגוני חברה אזרחית, כולל באמצעות שליטה במימון שלהם.
  • המשך דחיקת האופוזיציה בפרלמנט.
  • סירוב לציית לפסיקות בית המשפט העליון של האיחוד האירופי שאינן נוחות פוליטית, כלומר, ברקזיט פולני דה פקטו.

מהלכי ממשלת פולין מאז 2015 – מתוך מאמר של ווייצ'ץ' סדורסקי

עוד 386 מילים

קריסת בית המשפט לחוקה בפולין - צעד אחר צעד

בין סוף 2015 לסוף 2016 אירוע רדף אירוע במתקפה של הממשלה הפולנית על בית המשפט לחוקה ● המערכה התנהלה בשני קווים מקבילים: מאבק על מינוי שופטי בית המשפט, ומאבק על אופני פעילותו ● עד לנצחון הממשלה

8 באוקטובר 2015. שבועיים וחצי לפני זכיית מפלגת החוק והצדק בבחירות בפולין נורתה יריית הפתיחה. הבית התחתון של הפרלמנט, שנשלט אז על ידי מפלגת "המצע האזרחי", העביר החלטות על מינוי חמישה שופטים חדשים ל"טריבונל החוקתי", כינויו של בית המשפט לחוקה.

השופטים היו אמורים להחליף שלושה שופטים שכהונתם עמדה להסתיים בתחילת נובמבר, ושני שופטים שכהונתם נועדה להסתיים בדצמבר. אלא שנשיא המדינה אנדז'יי דודה, איש מפלגת החוק והצדק, סירב להשביע את השופטים החדשים כנדרש בחוקה, בטענה שהמינויים אינם חוקיים.

25 באוקטובר 2015. מפלגת החוק והצדק זכתה בבחירות ב-235 מושבים בפרלמנט, שהקנו לה רוב ללא תלות במפלגות אחרות. ב-12 בנובמבר החלה כהונת הפרלמנט החדש.

13 בנובמבר 2015. בישיבתו הראשונה של הפרלמנט, הגישה מפלגת השלטון החדשה תיקון לחוקה, המאפשר לבטל את המינויים שביצעה מפלגת "המצע האזרחי", ולקצר את כהונת נשיא בית המשפט לחוקה.

בתוך שישה ימים בלבד, ב-19 בנובמבר, אישר הפרלמנט את התיקון, אף שלא התקיימו ההתייעצויות והדיונים הנדרשים לאישור תיקון חוקתי. הנשיא דודה חתם בו ביום על התיקון והוא פורסם מיד ברשומות.

25 בנובמבר 2015. שבוע לאחר אישור התיקון לחוקה החליט הפרלמנט על ביטול המינויים הקודמים, וחולל סערה ציבורית. בתוך יממה נפתחה בפייסבוק קבוצת מחאה בשם "הוועדה להגנת הדמוקרטיה", שאליה הצטרפו עשרות אלפי אזרחים. נכון להיום חברים בקבוצה 252 אלף איש.

2 בדצמבר 2015. הפרלמנט מינה חמישה שופטים חדשים, כולם מתומכי מפלגת החוק והצדק. ההחלטה התקבלה למרות שתיקון החוקה שעבר ב-19 בנובמבר עדיין לא נכנס לתוקף.

אנדריי דודה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
אנדז'יי דודה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

כבר בחצות השביע נשיא פולין, אנדז'יי דודה ארבעה מחמישה השופטים החדשים. בשונה מטקסים דומים בעבר, התקשורת לא הוזמנה לסקר את האירוע. שבוע לאחר מכן הושבע השופט החמישי.

3 בדצמבר 2015. בית המשפט לחוקה, שבגלל המשבר מנה עשרה שופטים ולא 15, דן בעתירות שהגישו חברי פרלמנט נגד מינוי השופטים בפרלמנט הקודם. השופטים אישרו את שלושת המינויים שנועדו להחליף את השופטים שפרשו בנובמבר, אך פסל את שני המינויים הנוספים.

משמעות ההחלטה הייתה אישור למפלגת החוק והצדק למנות שני שופטים בלבד. במפלגה לא אהבו את ההחלטה, ולכן סירבה ראשת הממשלה ביאטה שידלו
להכיר בה ולפרסם אותה, בהתאם להוראות החוקה.

ביאטה שידלו
ביאטה שידלו

9 בדצמבר 2015. בית המשפט החוקתי דן בעתירות נגד התיקון שהעבירה מפלגת החוק והצדק, וקבע כי רוב מרכיבי התיקון אינם חוקתיים. גם הפעם סירבה לשכת ראשת הממשלה לפרסם את הפסיקה ברשומות.

שידלו הודיעה לנשיא בית המשפט אנדריי ז'פלינסקי (Andrzej Rzepliński)
כי הפרסום מושהה, משום שההחלטות ניתנו בהרכבים של חמישה שופטים בלבד. ז'פלינסקי ציין בתגובה כי אי הפרסום מנוגד לחוקה, ולאחר שגורם במפלגה הודיע שהפסיקות יפורסמו, התערב יו"ר מפלגת החוק והצדק ירוסלב קצ'ינסקי אישית, והורה להימנע מכך.

12 בדצמבר 2015. עשרות אלפי אנשים יצאו להפגין נגד הפרלמנט והממשלה ברחובות ורשה וערים נוספות במדינה. בתגובה, דאגה מפלגת החוק והצדק להוציא עשרות אלפים מתומכיה לרחובות ורשה יום לאחר מכן.

14 בדצמבר 2015. התובע המחוזי של ורשה הודיע על פתיחת חקירה בעניין אי פרסום פסק הדין של בית המשפט החוקתי מה-3 בדצמבר. בעקבות ההודעה פרסמה ראשת הממשלה את הפסיקה יומיים לאחר מכן. ב-19 בדצמבר שוב יצאו ההמונים להפגין ברחבי המדינה נגד הממשלה.

24 בדצמבר 2015. בניסיון לשתק את בית המשפט החוקתי, אישרה מפלגת החוק והצדק תיקון חוקתי העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט. התיקון קבע כי בית המשפט יקיים דיונים בהרכבים של 13 שופטים בלבד, וידון בעתירות המוגשות אליו לפי סדר כרונולוגי. בתוך ארבעה ימים חתם הנשיא דודה על התיקון והחוק פורסם מיד ברשומות.

הפגנות בפולין (צילום: (AP Photo/Alik Keplicz))
הפגנות בפולין (צילום: (AP Photo/Alik Keplicz))

9 בינואר 2016. ההמונים שוב יצאו להפגנות נגד הממשלה. יומיים לאחר מכן סירב בית הדין החוקתי לדון בעתירות של גורמי אופוזיציה נגד החלטות הפרלמנט על ביטול המינויים של הפרלמנט הקודם ומינוי השופטים החדשים, בנימוק שהוא מוסמך לדון בחוקים ולא בהחלטות.

9 במארס 2016. בית המשפט החוקתי פסק כי תיקוני החוקה של סוף דצמבר, שעסקו בדרכי התנהלותו, אינם חוקתיים, בין השאר משום שההליך היה חפוז ולא עמד בכללי ההגשה וההתייעצות בפרלמנט.

גם הפעם הודיעו ראשת הממשלה וחבריה למפלגה כי פסק הדין לא יפורסם ברשומות, בטענה שהוא ניתן שלא על פי הכללים שנקבעו בתיקון.

"הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו"

11 במארס 2016. ועדת ונציה של מועצת אירופה, העוסקת במשפט חוקתי, פרסמה גילוי דעת על התיקון העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט החוקתי, וקבעה כי הוא מסכן את שלטון החוק, וגם את המערכת הדמוקרטית כולה בפולין.

"במקום להאיץ את עבודת הטריבונל החוקתי", נכתב בגילוי הדעת, "התיקונים האלה, בייחוד כשהם מצורפים אלה אל אלה, יכולים להוביל להאטה בפעילות הטריבונל ולמנוע ממנו להגן ביעילות על החוקה".

30 ביולי 2016. נשיא פולין חתם על פרק חדש לחוקה העוסק בבית המשפט החוקתי, המעניק בידיו סמכויות נרחבות בתחום מינוי השופטים לבית המשפט. התיקון גם העניק סמכויות לשר המשפטים, לראשת הממשלה ולחלק משופטי בית המשפט – נאמני השלטון – לעכב ולחסום לגמרי פסיקות של בית המשפט.

11 באוגוסט 2016. שופטי בית המשפט לחוקה קבעו בישיבה סגורה שקיימו כי רוב סעיפי החוקה החדשים אינם חוקתיים.

18 באוגוסט 2016. התובע האזורי בקרקוב, הכפוף לשר המשפטים, פרסם הודעה לציבור ולפיה הוא פותח בחקירה פלילית נגד נשיא בית המשפט לחוקה ז'פלינסקי, בשל סירובו לחתום על המינויים שאישר הפרלמנט בדצמבר 2015.

כהונתו של נשיא בית המשפט העליון הופסקה

אנדז'יי רוזפלינסקי (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)
אנדז'יי רוזפלינסקי (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)

ארבעה חודשים לאחר מכן הסתיימה כהונתו של ז'פלינסקי, והוא הוחלף על ידי נציגת מפלגת החירות והצדק יוליה פשואנסקה (Julia Przyłębska).

ווייצ'ץ' סדורסקי (Wojciech Sadurski), פרופ' למשפטים באוניברסיטת סידני ובאוניברסיטת ורשה, שחיבר ספר על התמוטטות החוקה בפולין (Poland's Constitutional Breakdown) אומר כי החל בדצמבר 2016, בית המשפט, שבמצב הרגיל אמור לרסן את החלטות הממשלה והפרלמנט, הפך למאפשר ולעוזר שלהם. "רוב השופטים בבית המשפט, כולל הנשיאה, הם משרתים נרצעים של השלטון. הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו".

עוד 852 מילים
אמיר בן-דוד
כל הזמן // יום שלישי, 28 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־235 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

דיווח: המודיעין הישראלי עקב אחרי כרים קאן עד לאחרונה, נתניהו היה ״אובססיבי״ לנושא

מוקדם חותר פורסם בגרדיאן הבריטי כי כששימש כראש המוסד, יוסי כהן איים על התובעת בבית הדין הפלילי בהאג בניסיון להניא אותה מלחקור חשדות שלפיהן ישראל ביצעה פשעי מלחמה ● המפכ"ל: "אעמוד כחומה בצורה מול הניסיונות להכניס שיקולים פוליטיים למשטרה" ● המשטרה עיכבה את איתן אורנשטיין ואפי נוה לחקירה בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים

עוד 30 עדכונים

למקרה שפיספסת

בין תחקיר "המקור" לדוח מבקר המדינה, משרד התחבורה עובר את אחד השבועות הקשים בתולדותיו ● לפי דוח המבקר בנושא הקטל בכבישים, ב־27 מדינות באירופה מספר ההרוגים בתאונות דרכים קטן בעשור האחרון ב־22%, בעוד שבישראל הוא עלה ב־16% ● אם ראש הרלב"ד לשעבר היה מביא לרגב קולות, אולי זה היה נראה אחרת

עוד 1,161 מילים

פרופ' משיקגו החליטה לפרוש בגלל אנטישמיות

ריאיון ברברה ג'יי ריסמן הרגישה שכיהודייה היא לא יכולה לשאת יותר את האווירה הרווחת בקרב חברי הסגל של אוניברסיטת אילינוי אחרי 7 באוקטובר ● עמיתיה אומרים לה בסתר שהיא צודקת ● בריאיון לזמן ישראל היא מציירת תמונה קשה של האקדמיה האמריקאית: "אנטישמיות לא נחשבת לאחד מאותם 'איזמים' שהאוניברסיטה צריכה לדאוג לגביהם"

עוד 870 מילים

תגובות אחרונות

האם מבנה והרכב הפיקוד העליון בצה"ל צריכים להשתנות?

האם למבנה הפיקוד העליון בצה"ל, שהוא מאוד ריכוזי, יש תרומה למה שקרה בשבעה באוקטובר 2023 ולחוסר המוכנות של צה"ל למלחמה ולנגזרותיה?

מבנה הפיקוד העליון בצה"ל לא השתנה מאז הקמתו של צה"ל, עם הכרזת העצמאות.

יחיאל גלבוע הוא ד"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה הבטחונית והאזרחית שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ברור שיש לבנות את הצבא מחדש. בנוסף, מאז דדו, כל הרמטכלים באו ממטכל/צנחנים/גולני. הם חושבים ויודעים רק מבצעים מיוחדים, קומנדו, שיש להם השפעה נקודתית. אין להם מושג בגייסות, לחימה כצבא ועו... המשך קריאה

ברור שיש לבנות את הצבא מחדש. בנוסף, מאז דדו, כל הרמטכלים באו ממטכל/צנחנים/גולני. הם חושבים ויודעים רק מבצעים מיוחדים, קומנדו, שיש להם השפעה נקודתית. אין להם מושג בגייסות, לחימה כצבא ועוד. רמטכלים מהשריון מבינים פי כמה את מהות הפעלת הגייסות והאוגדות.

עוד 1,510 מילים ו-1 תגובות

עקורים

פעילות "נמל עזה" רצופה בתקלות – וארה"ב מתקשה לעמוד במשימה

שורה של תקלות ואתגרים ימיים כמו היסחפות ספינות מקשים על ארה"ב לעמוד ביעד היומי של העברת 150 משאיות סיוע לפחות לרצועת עזה ● האמריקאים טוענים כי העברת הסחורות לא נפגעה אבל האירועים ממחישים עד כמה התוכנית מסובכת וקשה לביצוע ● לדברי הפנטגון, המבצע אמור להימשך עד ספטמבר ● פרשנות

עוד 573 מילים

כן, דווקא עכשיו הזמן לדבר שלום

יהיו שיאמרו שזו חוצפה. אחרים ינידו ראשם בתחושת תסכול, ויהיו שיניפו את כף ידם בתנועת ביטול מזלזלת מלווה בכעס. "עכשיו? זה הזמן? כשהחיילים שלנו נלחמים בשוחות, נפצעים או חלילה נהרגים? זה הזמן לדבר שלום? עם מי לעזאזל?", יסכמו במבט שמבקש לומר: תסתכלו על המנותקים האלה.

אז זהו, ארגוני השלום הישראליים והישראליים-פלסטיניים מתכנסים היום (יום ג', 1.7), כשהשיא מתוכנן לאחד ביולי באצטדיון יד אליהו, כדי לומר: דווקא עכשיו! דווקא במלחמה שנמשכת כבר שמונה חודשים אנחנו כאן כדי לדבר שלום. למצוא את הנוסחאות שירפאו את המחלה הממארת הזו, שמפילה חללים בתוכנו כבר 76 שנה.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 433 מילים ו-2 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ארה"ב מבקשת להרגיע כמה שיותר חזיתות עד לבחירות בנובמבר

ארצות הברית רוצה להימנע ממלחמה אזורית ולכן מבקשת מאיראן להוריד את המתח במזרח התיכון ככל הניתן ● ההערכה היא שארצות הברית מבקשת להרגיע כמה שיותר חזיתות בחודשים הקרובים כדי שלא להפריע לקמפיין הבחירות המורכב של ביידן ● איראן, מצידה, נכנסה לתקופת אבל וחישוב מסלול מחדש של מבנה ההנהגה, ולא ברורה ההשפעה המיידית של האירוע הזה על פעילותה האזורית ● פרשנות

עוד 793 מילים

אי החזרת העובדים הפלסטינים היא פתח לשחיתות ולניצול

פלסטינים מורשים לעבוד בהתנחלויות ובקו התפר – אבל לא בישראל ● במקום להחזיר אותם בהדרגה לתוך הקו הירוק, הממשלה הכפילה פי שלושה את מספר קבלני כוח האדם שיביאו עובדים מחו"ל ● ההחלטה פותחת פרצה ענקית להון שחור, שחיתות והעסקה נצלנית ● יו"ר ועדת העובדים הזרים: "עד מתי האנרכיה תמשיך ללוות אותנו?"

עוד 970 מילים

השמרנים צפויים לספוג תבוסה קשה בבחירות שעליהן הכריז במפתיע ראש ממשלת בריטניה ● סונאק מקווה שהבריטים ייטו לו חסד בעקבות השיפור במצבם הכלכלי, אבל אם הוא באמת ינצח – זו תהיה אחת ההפתעות הגדולות ביותר בתולדות הפוליטיקה הבריטית ● בניגוד לממשלת ישראל, הבחירות הוכרזו למרות פיגור בסקרים וללא משיכת זמן והיאחזות נואשת בעטיני השלטון ● פרשנות

עוד 1,188 מילים

מירי רגב זה רק סימפטום

ב־2002 נחשף כי סגנית השר נעמי בלומנטל שכרה סוויטות לפעילי ליכוד, כדי שיסייעו לה בבחירות הפנימיות ● ליד השרה מירי רגב ומעלליה, נראית העבירה של בלומנטל כמו בדיחה מינורית ● מה שעצוב בכל סיפור המערכת המושחתת הזו הוא שהמערכת לא משתנה, או בעצם משתנה לרעה ● אפשר לפרק את השחיתות רק בדרך אחת: בחירה של חברי הכנסת בקלפי ● פרשנות

עוד 1,061 מילים ו-4 תגובות
היום ה־234 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

השר פרוש הכניס את אשתו ושלושה מילדיהם להר מירון חרף האיסור לפקוד את המקום

לדברי שר ירושלים ומסורת ישראל, ארבעת בני המשפחה סייעו לו בעבודתו ובצרכיו האישיים ● חייל מצרי נהרג ואחרים נפצעו בחילופי אש עם כוח של צה"ל ליד מעבר רפיח ● הצבא הודיע שלפני התקיפה ברפיח העריך שלא ייפגעו גורמים שאינם מעורבים ● נתניהו: נעניתי חמש פעמים לפניות של צוות המשא ומתן להרחיב את המנדט שניתן לו ● בן גביר פועל להדיח את המפכ"ל מתפקידו

עוד 58 עדכונים

המונופולים "יגלו" לציבור שהם עושקים אותו

במשך שנה שר הכלכלה טרטר את אנשי משרדו במאבק משפטי מיותר נגד התאגידים הגדולים – הכול רק כדי להוכיח לציבור את המובן מאליו: הם עושקים אותנו ● מה שהוא לא עשה בזמן הזה זה לקדם חוק שיפרק אותם וימנע את אותו עושק ● פרשנות

עוד 713 מילים

באוצר דוחפים להעלאת מיסים, הפוליטיקאים חוששים לעסוק בכך ● המע"מ צפוי לעלות וגם המס על הדלק, במקביל הוטל מס חד־פעמי על הבנקים ● ההעלאות יממנו כ־18 מיליארד שקל מהוצאות המלחמה, המגיעות למאות מיליארדים ● יש מומחים שלא מתלהבים מתוספות המס ומציעים חלופות: הגדלת הגירעון, עיכוב פרויקטים, מיסוי הכסף הגדול – או שינוי מדיניות

עוד 2,557 מילים

ועדת האתיקה לא ממהרת לטפל בגוטליב

למרות הפנייה החריגה של ראש שב"כ רונן בר ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת חוץ וביטחון בחודש ינואר בעקבות חשיפת זהות עובדי שירות, לא נעשה דבר – גם לא בוועדת האתיקה, שממתינה לטענתה לבדיקה הפלילית ● בעבר, כשזה נגע לח"כים כמו זועבי וגטאס, הוועדה לא חיכתה להחלטת הרשויות ● פרשנות

עוד 717 מילים

מתברר שהנרטיב של נתניהו יותר חשוב לו מביטחון המדינה

ראש הממשלה חשף מיוזמתו מידע מתוך מכתבי האזהרה שקיבל מצה"ל במהלך 2023, למרות שרק שבועיים קודם לכן טען בתוקף כי לא ניתן לפרסם את המסמכים בשל "חשש לפגיעה ממשית בביטחון המדינה ובסודותיה" ● אבל כשנתניהו מרגיש מותקף, כל האמצעים כשרים ● בעקבות חשיפת מידע חלקי המשרת אותו בלבד, פנתה הבוקר עמותת "הצלחה" בדרישה לחשוף את התמונה המלאה ● פרשנות

עוד 734 מילים
היום ה־233 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

דיווח: הממשל האמריקאי שוקל הטלת סנקציות על פורעי חוק שתקפו משאיות שנשאו סיוע

סמל ראשון סהר סודאי (20), ששירת בחטיבת גבעתי, נהרג בקרב צפון הרצועה; סמל ראשון בצלאל צבי קובץ (20), ששירת בחטיבת כפיר ונפגע באורח קשה בשבוע שעבר בקרב בבית חאנון, מת מפצעיו ● צה"ל החליט להדיח משירות מילואים את החייל שאיים בסרטון שיסרב פקודה ● אלפים ניסו לעלות להר מירון חרף האיסור; המשטרה חסמה אותם, ועימותים התגלעו בין הצדדים

עוד 47 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה