אישיות
ווייצ'ץ' סדורסקי

מה קורה כשפוליטיקאים משתלטים על מערכת המשפט? ● פרופ' למשפטים מאוניברסיטת ורשה חווה את התהליך הזה, ובספר חדש שכתב הוא מתאר איך פירקה מפלגת השלטון בפולין את הבלמים במדינה ● על דברי השר אמיר אוחנה הוא אומר: "כששר משפטים נאלץ להדגיש שהוא מסכים עקרונית עם החובה לציית לבית המשפט, זאת אינדיקציה שמשהו פגום" ● פולין, מאחורייך

עוד 1,493 מילים

כל מהלכי ממשלת פולין לפירוק הדמוקרטיה

במכתב פתוח לירוסלב קצ'ינסקי, יו"ר מפלגת השלטון בפולין, מתאר פרופ' ווייצ'ץ' סדורסקי מהלכים שנקטה ממשלת פולין מאז 2015 ושהביאו לריסוק הדמוקרטיה במדינה ● "כל אלה הפכו דמוקרטיה לא מושלמת אבל מתפקדת, לשלטון שבו כל הכוח נמצא בידי אדם אחד - אתה"

השתלטות על בית המשפט לחוקה ובית המשפט העליון: הממשלה שיתקה את פעילותו של בית המשפט לחוקה והשתלטה עליו. כחלק מכך היא מינתה לנשיאת בית המשפט מועמדת חסר כישורים והתאמה, שפועלת לקדם החלטות שמשרתות את הממשלה. בבית המשפט העליון ביצעה הממשלה "טיהור" על ידי הורדת גיל הפרישה ומינוי שופטים מנאמניה.

הרחבת הסמכויות של שר המשפטים: הממשלה העניקה לשר המשפטים את הסמכות לפעול נגד שופטים שפסיקתם אינה לרוחה, ובכך הכפיפה שופטים רבים לשלטון. שר המשפטים מצדו מפעיל את סמכותו זו, כך שכיום רק חלק מהשופטים מתעקשים להישאר עצמאיים וענייניים.

ביטול עצמאותו של התובע הכללי: הממשלה מיזגה את משרד התובע הכללי לתוך משרד המשפטים, ובכך הביאה למעשה ביטול עצמאותו. בפועל, התביעה הכללית מתנהלת כיום על ידי שר המשפטים, שהוא אדם פוליטי.

ניגודי עניינים: הממשלה ביטלה את הדרישות למקצועיות ולניטרליות במינויים, תוך מינוי מקורבים לעמוד בראש המוסדות והחברות הממשלתיות, לעתים במחיר של תוצאות אסוניות.

שינוי מערכת הבחירות: הממשלה ביטלה את הדרישה לפיה רק שופטים יכולים לעמוד בראש ועדת הבחירות המרכזית, הכפופה לשר הפנים. כחלק מכך הוקם בבית המשפט העליון הרכב שתפקידו להכריע בענייני בחירות, שכולו מורכב מנאמני מפלגת השלטון.

זירוז תהליכי חקיקה: השחתת מנגנוני החקיקה והעברת חוקים במהירות ללא התייעצות עם מומחים.

אופוזיציה תחת התקפה: השחרת ודחיקת האופוזיציה בתקשורת, מידור חברי פרלמנט מדיונים והגבלת זמן הנאומים שלהם לדקה או שתיים.

פיקוח על התרבות והאמנות: כפיית צנזורה על התרבות והאמנות מצד שר התרבות, משום שאינם נאמנים לשלטון, תוך פיטוריהם של מנהלי מוזיאונים, תאטראות ומוסדות אחרים.

יחסי חוץ זה לחלשים: הזנחת יחסי החוץ, בעיקר הפנים אירופים, וחבירה למפלגות יורופוביות המאופיינות בשנאת זרים, בבחירות לפרלמנט האירופי.

לאומנות: כניעה והתרפסות בפני כוחות לאומניים בעלי נטיות פשיסטיות בפולין.

תקשורת תעמולתית: הפיכת הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים לכלי תעמולה המהללים את מפלגת השלטון ומשחירים את האופוזיציה, תוך הפצת שקרים והפיכת האופוזיציה לאויבת האומה.

על בסיס הצהרות והמודל ההונגרי מעריך פרופ' וויצ'ץ' סדורסקי, כי אם מפלגת החוק והצדק תזכה בקדנציה נוספת בבחירות שייערכו באוקטובר, התהליך שבו החלה יימשך ביתר שאת, ויביא לעוד שורה של מהלכי השתלטות. עם אלה הוא מונה:

  • השתלטות גם על המדיה שבבעלות פרטית, בעיקר טלוויזיה ועיתונות מודפסת.
  • מינוי מבקר מדינה נאמן לשלטון.
  • המשך ריכוז הכוח בידי הנשיא, מה שיפגע בסמכויות ראשי ערים גדולות שעדיין אינם מחויבים למפלגת השלטון.
  • השלמת ההשתלטות על מערכת המשפט.
  • חיזוק השליטה הפוליטית על ארגוני חברה אזרחית, כולל באמצעות שליטה במימון שלהם.
  • המשך דחיקת האופוזיציה בפרלמנט.
  • סירוב לציית לפסיקות בית המשפט העליון של האיחוד האירופי שאינן נוחות פוליטית, כלומר, ברקזיט פולני דה פקטו.

מהלכי ממשלת פולין מאז 2015 – מתוך מאמר של ווייצ'ץ' סדורסקי

עוד 386 מילים

קריסת בית המשפט לחוקה בפולין - צעד אחר צעד

בין סוף 2015 לסוף 2016 אירוע רדף אירוע במתקפה של הממשלה הפולנית על בית המשפט לחוקה ● המערכה התנהלה בשני קווים מקבילים: מאבק על מינוי שופטי בית המשפט, ומאבק על אופני פעילותו ● עד לנצחון הממשלה

8 באוקטובר 2015. שבועיים וחצי לפני זכיית מפלגת החוק והצדק בבחירות בפולין נורתה יריית הפתיחה. הבית התחתון של הפרלמנט, שנשלט אז על ידי מפלגת "המצע האזרחי", העביר החלטות על מינוי חמישה שופטים חדשים ל"טריבונל החוקתי", כינויו של בית המשפט לחוקה.

השופטים היו אמורים להחליף שלושה שופטים שכהונתם עמדה להסתיים בתחילת נובמבר, ושני שופטים שכהונתם נועדה להסתיים בדצמבר. אלא שנשיא המדינה אנדז'יי דודה, איש מפלגת החוק והצדק, סירב להשביע את השופטים החדשים כנדרש בחוקה, בטענה שהמינויים אינם חוקיים.

25 באוקטובר 2015. מפלגת החוק והצדק זכתה בבחירות ב-235 מושבים בפרלמנט, שהקנו לה רוב ללא תלות במפלגות אחרות. ב-12 בנובמבר החלה כהונת הפרלמנט החדש.

13 בנובמבר 2015. בישיבתו הראשונה של הפרלמנט, הגישה מפלגת השלטון החדשה תיקון לחוקה, המאפשר לבטל את המינויים שביצעה מפלגת "המצע האזרחי", ולקצר את כהונת נשיא בית המשפט לחוקה.

בתוך שישה ימים בלבד, ב-19 בנובמבר, אישר הפרלמנט את התיקון, אף שלא התקיימו ההתייעצויות והדיונים הנדרשים לאישור תיקון חוקתי. הנשיא דודה חתם בו ביום על התיקון והוא פורסם מיד ברשומות.

25 בנובמבר 2015. שבוע לאחר אישור התיקון לחוקה החליט הפרלמנט על ביטול המינויים הקודמים, וחולל סערה ציבורית. בתוך יממה נפתחה בפייסבוק קבוצת מחאה בשם "הוועדה להגנת הדמוקרטיה", שאליה הצטרפו עשרות אלפי אזרחים. נכון להיום חברים בקבוצה 252 אלף איש.

2 בדצמבר 2015. הפרלמנט מינה חמישה שופטים חדשים, כולם מתומכי מפלגת החוק והצדק. ההחלטה התקבלה למרות שתיקון החוקה שעבר ב-19 בנובמבר עדיין לא נכנס לתוקף.

אנדריי דודה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
אנדז'יי דודה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

כבר בחצות השביע נשיא פולין, אנדז'יי דודה ארבעה מחמישה השופטים החדשים. בשונה מטקסים דומים בעבר, התקשורת לא הוזמנה לסקר את האירוע. שבוע לאחר מכן הושבע השופט החמישי.

3 בדצמבר 2015. בית המשפט לחוקה, שבגלל המשבר מנה עשרה שופטים ולא 15, דן בעתירות שהגישו חברי פרלמנט נגד מינוי השופטים בפרלמנט הקודם. השופטים אישרו את שלושת המינויים שנועדו להחליף את השופטים שפרשו בנובמבר, אך פסל את שני המינויים הנוספים.

משמעות ההחלטה הייתה אישור למפלגת החוק והצדק למנות שני שופטים בלבד. במפלגה לא אהבו את ההחלטה, ולכן סירבה ראשת הממשלה ביאטה שידלו
להכיר בה ולפרסם אותה, בהתאם להוראות החוקה.

ביאטה שידלו
ביאטה שידלו

9 בדצמבר 2015. בית המשפט החוקתי דן בעתירות נגד התיקון שהעבירה מפלגת החוק והצדק, וקבע כי רוב מרכיבי התיקון אינם חוקתיים. גם הפעם סירבה לשכת ראשת הממשלה לפרסם את הפסיקה ברשומות.

שידלו הודיעה לנשיא בית המשפט אנדריי ז'פלינסקי (Andrzej Rzepliński)
כי הפרסום מושהה, משום שההחלטות ניתנו בהרכבים של חמישה שופטים בלבד. ז'פלינסקי ציין בתגובה כי אי הפרסום מנוגד לחוקה, ולאחר שגורם במפלגה הודיע שהפסיקות יפורסמו, התערב יו"ר מפלגת החוק והצדק ירוסלב קצ'ינסקי אישית, והורה להימנע מכך.

12 בדצמבר 2015. עשרות אלפי אנשים יצאו להפגין נגד הפרלמנט והממשלה ברחובות ורשה וערים נוספות במדינה. בתגובה, דאגה מפלגת החוק והצדק להוציא עשרות אלפים מתומכיה לרחובות ורשה יום לאחר מכן.

14 בדצמבר 2015. התובע המחוזי של ורשה הודיע על פתיחת חקירה בעניין אי פרסום פסק הדין של בית המשפט החוקתי מה-3 בדצמבר. בעקבות ההודעה פרסמה ראשת הממשלה את הפסיקה יומיים לאחר מכן. ב-19 בדצמבר שוב יצאו ההמונים להפגין ברחבי המדינה נגד הממשלה.

24 בדצמבר 2015. בניסיון לשתק את בית המשפט החוקתי, אישרה מפלגת החוק והצדק תיקון חוקתי העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט. התיקון קבע כי בית המשפט יקיים דיונים בהרכבים של 13 שופטים בלבד, וידון בעתירות המוגשות אליו לפי סדר כרונולוגי. בתוך ארבעה ימים חתם הנשיא דודה על התיקון והחוק פורסם מיד ברשומות.

הפגנות בפולין (צילום: (AP Photo/Alik Keplicz))
הפגנות בפולין (צילום: (AP Photo/Alik Keplicz))

9 בינואר 2016. ההמונים שוב יצאו להפגנות נגד הממשלה. יומיים לאחר מכן סירב בית הדין החוקתי לדון בעתירות של גורמי אופוזיציה נגד החלטות הפרלמנט על ביטול המינויים של הפרלמנט הקודם ומינוי השופטים החדשים, בנימוק שהוא מוסמך לדון בחוקים ולא בהחלטות.

9 במארס 2016. בית המשפט החוקתי פסק כי תיקוני החוקה של סוף דצמבר, שעסקו בדרכי התנהלותו, אינם חוקתיים, בין השאר משום שההליך היה חפוז ולא עמד בכללי ההגשה וההתייעצות בפרלמנט.

גם הפעם הודיעו ראשת הממשלה וחבריה למפלגה כי פסק הדין לא יפורסם ברשומות, בטענה שהוא ניתן שלא על פי הכללים שנקבעו בתיקון.

"הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו"

11 במארס 2016. ועדת ונציה של מועצת אירופה, העוסקת במשפט חוקתי, פרסמה גילוי דעת על התיקון העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט החוקתי, וקבעה כי הוא מסכן את שלטון החוק, וגם את המערכת הדמוקרטית כולה בפולין.

"במקום להאיץ את עבודת הטריבונל החוקתי", נכתב בגילוי הדעת, "התיקונים האלה, בייחוד כשהם מצורפים אלה אל אלה, יכולים להוביל להאטה בפעילות הטריבונל ולמנוע ממנו להגן ביעילות על החוקה".

30 ביולי 2016. נשיא פולין חתם על פרק חדש לחוקה העוסק בבית המשפט החוקתי, המעניק בידיו סמכויות נרחבות בתחום מינוי השופטים לבית המשפט. התיקון גם העניק סמכויות לשר המשפטים, לראשת הממשלה ולחלק משופטי בית המשפט – נאמני השלטון – לעכב ולחסום לגמרי פסיקות של בית המשפט.

11 באוגוסט 2016. שופטי בית המשפט לחוקה קבעו בישיבה סגורה שקיימו כי רוב סעיפי החוקה החדשים אינם חוקתיים.

18 באוגוסט 2016. התובע האזורי בקרקוב, הכפוף לשר המשפטים, פרסם הודעה לציבור ולפיה הוא פותח בחקירה פלילית נגד נשיא בית המשפט לחוקה ז'פלינסקי, בשל סירובו לחתום על המינויים שאישר הפרלמנט בדצמבר 2015.

כהונתו של נשיא בית המשפט העליון הופסקה

אנדז'יי רוזפלינסקי (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)
אנדז'יי רוזפלינסקי (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)

ארבעה חודשים לאחר מכן הסתיימה כהונתו של ז'פלינסקי, והוא הוחלף על ידי נציגת מפלגת החירות והצדק יוליה פשואנסקה (Julia Przyłębska).

ווייצ'ץ' סדורסקי (Wojciech Sadurski), פרופ' למשפטים באוניברסיטת סידני ובאוניברסיטת ורשה, שחיבר ספר על התמוטטות החוקה בפולין (Poland's Constitutional Breakdown) אומר כי החל בדצמבר 2016, בית המשפט, שבמצב הרגיל אמור לרסן את החלטות הממשלה והפרלמנט, הפך למאפשר ולעוזר שלהם. "רוב השופטים בבית המשפט, כולל הנשיאה, הם משרתים נרצעים של השלטון. הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו".

עוד 852 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 12 בדצמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בתוך עשור זינק היקף הרכישות ברשת מ-1.5 מיליארד ל-22 מיליארד ש״ח ● את ההשלכות של המעבר לקניות באינטרנט ספגו ענפי הקמעונאות המסורתית ● בזו אחר זו קרסו רשתות אופנה ובערי המרכז נסגרות מדי חודש בין 50 ל-100 חנויות ● אבל כשבחוץ פקקי תנועה וללא תחבורה ציבורית, לצרכנים הרבה יותר נוח לפתוח אפליקציה ולהזמין שליחות עד הבית ● סוגרים עשור: כתבה שלישית

עוד 1,502 מילים

אל תסתכל בקנקן המשטרי

אחד הפתגמים המפורסמים של המשנה היא של מי שפרסם וקבע את המשנה לתורת ישראל, רבי יהודה הנשיא:

"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" [משנה אבות ד:כ]. פירוש הדבר שרק אדם שאין לו שכל יבחר את היין לפי מראה הבקבוק ולא על פי טעימה של היין. אחד המפרשים אפילו אומר שרבי מדבר על אדם שאין לו ראוי שייקרא אדם! [תפארת ישראל – יכין אבות פרק ד].

רבי יהודה מעלה את השאלה העמוקה והמורכבת איך אנו מחליטים החלטות. מהם הגורמים שמשפיעים על אדם לבחור ברע או בטוב. ואחת מהסוגיות המרכזיות בעניין האם האדם מושפע מהמראה החיצוני יותר מאשר מחקר וידע על התוכן שבתוך הקליפה החיצונית?

שאלה זאת מכרעת בדרך כלל בהחלטות של בני אדם, אבל במשטר דמוקרטי היא בין שלושת הדברים הראשונים בחשיבותם. כי החלטת הפרט על מי ינהיג את כל החברה שהוא חי בה היא ממש קריטית לשלומה של החברה כולה.

שאלה הקנקן ותוכנו היא מכרעת בהחלטות של בני אדם, אבל במשטר דמוקרטי היא בין 3 הדברים הראשונים בחשיבותם, כי החלטת הפרט על מי ינהיג את החברה שהוא חי בה היא קריטית לשלום החברה כולה

האחריות של הפרט לאופי המשטר שלו היא כבדה, ולא מעריכים מספיק את החובות שחלות על כל אדם בחברה. מורינו הרב אברהם יהושע השל בנאום ב1963 קבע:

"כשבודקים את מצב הבריאות המוסרית של החברה שלנו ביושר ומגלים [שקיים ירידה ביחסי בני אדם] "שאחדים אשמים אבל כולם אחראיים".

אבל, תשאלו איך הפרט אמור לדעת "אופי המשטר" שהוא חי בו? לפי השל, היחיד מודע לאקלים של הדעות בציבור שהוא חי בו. הוא מרגיש איזו דעה יותר "מקובלת" ואיזו פחות. במצבים מסוימים אפילו אולי ימנע מלהגיד דעתו האמיתית כאשר הוא מבחין שרוב הנוכחים חולקים עליו.

הוא ער לעובדה שפשעים של יחידים בשלטון מגלים את השחיתות המקובלת בחברה. במילים של השל "בקהילה שלא אדישה לסבל של כל אזרח, שלא סובלת אכזריות או שקר, גזענות הייתה נדירה ולא תדירה."

היחיד בחברה ער לעובדה שפשעי השליטים מגלים את השחיתות המקובלת על החברה. במילים של השל "בקהילה שלא אדישה לסבל של כל אזרח, שלא סובלת אכזריות או שקר, גזענות הייתה נדירה ולא תדירה"

באופן טבעי בני אדם לא רוצים לריב עם הסובבים אותם, והם חורקים שיניים כאשר הם נמצאים בסביבה בעייתית. כמה פעמים אנשים רואים זוג ומרגישים שקיימת בעיה בין בעל ואישה, אבל לא מתערבים? אנו אפילו עדים לתופעה שכיחה יותר משהדעת סובלת, של דווחים על בעיות כאלו למשטרה, וסיום של יחסים כאלה ברצח או חבלה חמורה.

אנו עדים לעוד תופעה, לפיה נהגים שמקבלים דוחות חמורים על תאונות או נהיגה פראית, ואפילו שלילת רישיון רשמית, ממשיכים בשלהם עד שזה נגמר בהרג או בחבלה חמורה.

אפשר, לדאבוני העצום, אפשר להמשיך ולמנות רשימה כזאת של חוליים מערכתיים בחברה שלנו. בחלק גדול מהם כבר קיימת מסורת של מתיחות חברתית, כמו המסורת של הדרת נשים, או של יהודים נגד ערבים, או של חילונים נגד דתיים, או אשכנזים נגד מזרחים, וגם כאן הרשימה ארוכה.

אבל, האמת היא שקיימים קנקנים אחרים, קנקנים שקופים, שניתן לראות את תוכנם. הם קנקנים בריאים, כאלה שמושקע בהם מאמץ רב כדי לשפר את היחסים בין הפלגים ולהנהיג התייחסות שקולה יותר, צודקת יותר, מוסרית יותר, ובונה יותר.

מה שמאפיין את היוזמות הברוכות האלו הוא, שבראש ובראשונה הן מביטות היטב אל האנשים וצרתם. לא על איך שהן נראות מבחוץ, אלא על איך שזה מרגיש בפנים. התייחסות כזאת קיימת בגדול בחברה שלנו, רק לא כל כך בתחום הפוליטי.

והנה החולשה שלנו, האזרחים, שיותר מדי מקבלים את הנרטיב הפוליטי של המציאות. נרטיב זה בדרך כלל חיצוני לגמרי ולא טורח לרדת לעומק הדברים מבפנים.

והנה החולשה שלנו, האזרחים, שיותר מדי מקבלים את הנרטיב הפוליטי של המציאות. נרטיב זה בדרך כלל חיצוני לגמרי ולא טורח לרדת לעומק הדברים מבפנים

אולי כי הפוליטיקאים חושבים שאם הם יסתכלו רק בקנקן ולא רק במה שיש בו, הם יוכלו להתעלם גם ממה שאין בו. אנו האזרחים חייבים להיות יותר רציניים כלפי החובה שלנו להסתכל יותר פנימה. חובה הכוללת אי היסחפות אחרי מראה חיצוני, אלא בדיקה יסודית של התוכן והתוצאות הסבירות של דבקות בתוכן כזה. כדי להתחיל תהליך בכוון הנכון כדאי לקבל את הגישה של פרקי אבות.

הטקסט המלא של נאום הרב השל (באנגלית)

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 632 מילים

למקרה שפיספסת

שלב ההכרעה של נתניהו עשוי להגיע הרבה לפני הבחירות במרץ

בשבועיים הקרובים, נתניהו צריך לצלוח שני מאבקים גורליים שעלולים להשפיע על עתידו אף יותר מהבחירות לכנסת ● בעוד שבועיים יתמודד על ראשות הליכוד ואף שהוא צפוי לנצח - תבוסה פושרת תפגע קשות במעמדו ● ובשבוע הבא יאלץ היועץ המשפטי לממשלה להשיב לבג״ץ מהי עמדתו באשר לכשירותו של נאשם בפלילים להקים ממשלה - תפוח אדמה לוהט שכולם מפחדים להתמודד איתו ● פרשנות

עוד 1,088 מילים

נתניהו הודיע לבג"ץ שיתפטר מתפקידיו כשר עד 1 בינואר

בתוך עשרים ימים יידרש ראש הממשלה למנות שרים למשרדי החקלאות, הבריאות, התפוצות והעבודה והרווחה ● הערב יתכנס מרכז הליכוד כדי להצביע על החלטה לערוך בחירות פנימיות לראשות התנועה; דוד ביטן, שגייס חתימות של 800 חברי מרכז, דורש לקיים הצבעה חשאית, שתמנע פריימריז במפלגה ותותיר את נתניהו בתפקיד היו"ר ● סער מינה את קיש לראש מטה הבחירות שלו

09:46 עריכה

נתניהו לבג"ץ: אתפטר מתפקידיי כשר עד 1 בינואר. ראש הממשלה הודיע לבג"ץ שיתפטר מתפקידיו כשר הבריאות, שר התפוצות, שר העבודה, הרווחה והשירותים והחברתיים וממלא מקום שר החקלאות ופיתוח הכפר עד 1 בינואר. דהיינו, לנתניהו עשרים ימים למנות שרים שיאיישו את ארבעת המשרדים שבראשם הוא עומד.

התפטרות נתניהו מתפקידיו נובעת מהלכת דרעי-פנחסי, שנקבעה בבג"ץ בשנות התשעים, ולפיה, שר שהוגש נגדו כתב אישום לא יכול להמשיך בכהונתו.

09:44 עריכה

ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק אמר שעל היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת להתערב ולמנוע מנתניהו את האפשרות להרכיב ממשלה. ברק, שהתמודד בבחירות האחרונות במקום העשירי ברשימת המחנה הדמוקרטי לכנסת, קרא בראיון לירון דקל ולעמית סגל בכאן רשת ב' לאיחוד בין סיעתו לבין העבודה-גשר.

09:20 עריכה

גדעון סער, המתעתד להתמודד על ראשות הליכוד, מינה את חבר הכנסת יואב קיש לראש מטה הבחירות שלו. מנהל מטה הבחירות יהיה המשנה לראש עיריית לוד, נתנאל איזק.

השבוע הודיע נתניהו כי ראש מטה הבחירות שלו יהיה השר ישראל כ"ץ.

09:02 עריכה

במערכת הפוליטית מגיבים לפיזורה של הכנסת העשרים ושתיים.

08:32 עריכה

השר גלעד ארדן עשוי לתמוך בגדעון סער בבחירות לראשות הליכוד – כך דיווח מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן. השניים, שבעבר היו מסוכסכים, נועדו זה עם זה כחלק מסדרת פגישות שעורך סער עם חברי הליכוד כחלק מהתמודדותו לראשות התנועה. ארדן התבקש לתמוך בעמיתו לסיעה, המתמודד מול נתניהו על ראשות המפלגה, או לחילופין – שלא להביע תמיכה באיש מהמועמדים.

גלעד ארדן (מימין) וגדעון סער (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ארדן (מימין) וסער בירושלים, 2014 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
08:21 עריכה

ביום שני הקרוב יסיים שי ניצן כהונה בת שש שנים כפרקליט המדינה. לקראת מועד זה העניק ניצן ראיונות לתקשורת, שיתפרסמו מחר. אתמול שודר בחדשות 12 קטע מתוך ראיון של ניצן לדני קושמרו, ובו מחה עורך הדין על הטענה שנתפרים תיקים. "אני יזמתי את השיחות בין נתניהו למוזס?", שאל רטורית ניצן.

ב"ישראל היום" מתפרסם הבוקר קטע מתוך הראיון שהעניק ליומון פרקליט המדינה היוצא. "אני מסכים שהאמון בנו ירד, אבל מסיבה מאוד מסוימת, שאני יודע מהי. אנחנו חוקרים ומעמידים לדין אנשים עם הרבה מאוד כוח והשפעה תקשורתית, שתוקפים אותנו באופן יומיומי. המכות וההתקפות הבלתי פוסקות סודקות ושוברות את מידת האמון", אמר ניצן לנעמה לנסקי.

שי ניצן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
ניצן בוועידת "מקור ראשון", השבוע (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

בראיון, שיתפרסם במלואו ב"שישבת", מתח ניצן ביקורת על שר המשפטים: "השר אוחנה תוקף חזיתית את הפרקליטות מבלי שאי פעם החליף איתי מילה וחצי מילה על הטענות שלו. לפני שהוא, כשר משפטים, יוצא בביקורת חריפה נגד הפרקליטות בכלי התקשורת – לא ראוי שידבר איתי? שלא אשמע לראשונה את טענותיו בתקשורת?", תהה.

07:22 עריכה

הערב, בשעה 18:30, צפוי מרכז הליכוד להתכנס באקספו תל אביב (גני התערוכה) לישיבה בנושא הבחירות לראשות המפלגה. יושב ראש הליכוד בנימין נתניהו ויושב ראש המרכז חיים כץ סיכמו שהפריימריז ייערכו ב-26 בדצמבר 2019. אלא שחבר הכנסת דוד ביטן גייס, לדבריו, 800 חתימות של חברי מרכז, והוא דורש לערוך הצבעה חשאית על היוזמה שלא לקיים בחירות לראשות התנועה ולהותיר את יושב הראש המכהן, נתניהו, בתפקיד.

07:18 עריכה

לוח זמנים פוליטי

– 18 בדצמברהמועד האחרון שבו על היועץ המשפטי לממשלה להודיע לבג"ץ האם יפרסם חוות דעת בסוגיה האם ניתן להטיל על נתניהו להרכיב ממשלה

– 26 בדצמברבחירות לראשות הליכוד (התאריך טרם אושר סופית)

– 1 בינוארהמועד האחרון שבו יכול נתניהו לבקש חסינות מפני העמדה לדין

– 15-14 בינוארהגשת רשימות המועמדים

– 9 בפברוארהחלטת בית המשפט העליון לגבי פסילת מועמדים

– 17 בפברוארתחילת שידורי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה

– 19 בפברוארהצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל

– 20 בפברוארהמועד האחרון לחתימה על הסכמי עודפים

– 27 בפברוארהמועד האחרון לפרסום סקרי בחירות עדכניים

– 2 במרץהבחירות לכנסת העשרים ושלוש

– 10 במרץמסירה רשמית של התוצאות לנשיא המדינה

– 17 במרץהטלת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת

לוח זמנים זה לא כולל את כל האירועים הפוליטיים הצפויים במערכת הבחירות הקרובה. חלק מהמפלגות עשויות לערוך בחירות פנימיות, אולם טרם התקבלו החלטות בנושא.

07:12 עריכה

אחרי השעה שלוש לפנות בוקר חברי הכנסת הצביעו על החוק שקובע שהבחירות לכנסת העשרים ושלוש ייערכו ביום שני, 2 במרץ 2020. מערכת הבחירות הנוכחית היא מערכת הבחירות השלישית שתיערך בפרק זמן של פחות משנה. 94 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק, איש לא התנגד ואיש לא נמנע. אלמלא הייתה הכנסת מקבלת את החוק – היו הבחירות נערכות ביום שלישי, 10 במרץ 2020, שבהן מצוין חג פורים.

עוד 9 עדכונים

תגובות אחרונות

מדינה בהמתנה

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ברוב המדינות לא עובדים בבחירות, איפה שכן - מצביעים פחות

בעקבות הקריאות לביטול יום השבתון בבחירות, בדקנו מה נהוג במדינות אחרות בעולם ● ברוב המדינות מצביעים ביום המנוחה הרשמי, מה שלא אפשרי בישראל מסיבות דתיות ● בארה"ב אין שבתון בבחירות, ושיעורי ההצבעה שם נמוכים מאוד - במיוחד בקרב עניים שחייבים לעבוד

עוד 1,096 מילים

"העולים הקשישים יאיימו על שלום הילדים בשכונה"

מעקב זמן ישראל העולים הקשישים, שמתגוררים במלון דיפלומט בירושלים, הופתעו לשמוע בתקשורת כי שגרירות ארה"ב לא תועתק לשם ● אף אחד לא יצר איתם קשר, אבל כעת הם חולמים שיתאפשר להם להישאר במקום ● ניסיונות להקים בית עבורם בשכונת פסגת זאב נתקלו בהתנגדות של התושבים שם, שלא מוכנים לקבל את הקשישים כשכנים שלהם ● קסניה סבטלובה ממשיכה ללוות את העולים מבריה"מ שהמדינה לא סופרת

סוף לעמימות? בשנים האחרונות נרמז לא פעם כי מלון "דיפלומט" הממוקם בשכונת תלפיות בירושלים, ומשמש כבר שנים רבות כהוסטל לעולים קשישים ממדינות ברית המועצות לשעבר, יהפוך לחלק ממתחם שגרירות ארה"ב בעיר.

הבניין נרכש על ידי ממשלת ארה"ב בשנת 2014, ועל פי ההסכם שנחתם עם בעלי המלון, הוא אמור להיות מפונה בעוד כחצי שני, עד יוני 2020. כיום מתגוררים שם כ-350 עולים קשישים, שעבור רבים מהם זהו הבית היחיד שהם מכירים.

אולם השבוע דווח בחדשות 12 כי משכן הקבע של שגרירות ארצות הברית בעיר יוקם ככל הנראה באזור אחר – בסמוך לטיילת ארמון הנציב.

לקשישים לא נאמרה על כך מילה. "כששמענו על כך שהשגרירות תוקם במקום אחר, ולא במקום המלון כפי שחשבנו, הופתענו מאוד", אומרת לזמן ישראל מאיה דובובה (88), דיירת במלון ומנהלת ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה.

"חשבנו שמנסים לפנות אותנו מהמלון, כדי לפנות את השטח לטובת השגרירות. השאלה היא אם עכשיו נוכל להישאר בבית שלנו, ולשמור על הקהילה שנוצרה כאן? הלוואי. חבל שאף אחד לא מדבר אתנו ולא מעדכן אותנו במה שמתרחש".

בארבע השנים האחרונות הגיעה מאיה לכמה מהדיונים שהתקיימו בוועדת הקליטה של הכנסת על מלון "דיפלומט", וזאת למרות גילה המתקדם. אבל בכל פעם היא חזרה מהדיונים בוועדה בידיים ריקות.

מלון דיפלומט בירושלים, ארכיון, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
מלון דיפלומט בירושלים, ארכיון, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

שרת הקליטה, סופה לנדוור, ומנכ"ל משרד הקליטה, אלכס קושניר (כיום ח"כ בישראל ביתנו), הבטיחו כי העניין יבוא על פתרונו, אך לא פירטו מהו הפתרון.

בחודש ספטמבר דווח על כך שכ-100 מדיירי דיפלומט קיבלו הצעה לעבור למלון "חן" הנמצא בשכונת בית וגן בירושלים.

כ-50 דיירים נענו להצעה ועברו למלון "חן", אחרים טענו כי מדובר בהרעת תנאים, ודחו את הרעיון על הסף. מאז, איש לא בא במגע עם הדיירים.

"שמענו שזה מה שהם מתכוונים לבנות כאן. יכול להיות שהבנייה לא תצא לפועל מיד, ושייתנו לנו עוד כמה חודשים להישאר כאן בדיפלומט. אבל בסופו של דבר יפנו את כולנו"

ואולם מפרסום שהופיע ב-12 בנובמבר ב-mynet גילו הדיירים כי רשות מקרקעי ישראל החליטה להקים עבורם מבנה חדש, בצמוד לגדר ההפרדה עם מחנה הפליטים שועפט, אך תושבי פסגת זאב הסמוכה נאבקים בכך.

תושבי פסגת זאב טענו כי העברת מאות בני אדם לשכונה תכביד על התחבורה הציבורית באזור, והביעו חשש כי הדיירים הקשישים "יאיימו על הילדים הקטנים בשכונה". עם זאת, התושבים לא פירטו באיזה אופן עלולים ניצולי שואה וכן ותיקי מלחמת העולם השנייה, מבוגרים ועצמאיים, עלולים לאיים על ילדי השכונה.

מלון דיפלומט בירושלים, ארכיון, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
מלון דיפלומט בירושלים, ארכיון, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

מיכאל פרידמן, תושב דיפלומט, אמר לזמן ישראל כי יש כוונה להקים בית מגורים או מלון עבור אנשי השגרירות. "שמענו שזה מה שהם מתכוונים לבנות כאן.

"יכול להיות שהבנייה לא תצא לפועל מיד, ושייתנו לנו עוד כמה חודשים להישאר כאן בדיפלומט. אבל בסופו של דבר יפנו את כולנו. הלוואי שמישהו היה מעדכן אותנו במה שמתרחש. זה בהחלט היה מוריד את מפלס החרדה".

תגובת עיריית ירושלים טרם התקבלה.

עוד 416 מילים

האשמות מאחורי הקלעים של הטורניר היוקרתי בירושלים

מארגני טורניר השח היוקרתי שנפתח היום בירושלים מאשימים את ישראל בכך שהיא מסרבת להפוך את האירוע למסורת ● בממשלה אומרים בתגובה: "לא יכולים לתקצב תחרויות עתידיות - בגלל ממשלת המעבר" ● אבל ברקע עומדים גם איומים בחרם על המשתתפים, ביקורת על המלון המארח ויחסים עכורים עם ערב הסעודית

ישראל מארחת – לראשונה אי פעם – טורניר עילית של ענף השחמט. הטורניר מהווה חלק מסבב אליפות העולם, וכולל 16 משחקני השחמט הטובים בעולם.

אחד המתמודדים בטורניר הוא בוריס גלפנד הישראלי, שחקן ותיק ברמה עולמית, שכמעט הוכתר ב-2012 לאלוף עולם. 

הגראנד פרי של ירושלים ייפתח היום (רביעי) במלון נוטרדאם סנטר ירושלים,  המשקיף על העיר העתיקה, ויימשך עד ה-23 בדצמבר. אבל על החגיגה הספורטיבית מעיבה מתיחות מסוימת בין מארגני הטורניר לבין ממשלת ישראל.

בוריס גלפנד (צילום: AP/Misha Japaridze)
בוריס גלפנד (צילום: AP/Misha Japaridze)

1. הכסף שלא הגיע

הסיבה העיקרית למתיחות היא כלכלית, וזאת על רקע ניסיונם הכושל של המארגנים להפוך את האירוע בארץ למסורת – מסורת שעולה הרבה כסף.

חברת World Chess מלונדון, השותפה המסחרית של פדרציית השחמט העולמית (פיד"ה), מתחה השבוע ביקורת על סירובה של ממשלת ישראל להציע מימון שיסייע בהבאת האירוע הבינלאומי לישראל מדי שנתיים.

"קיווינו שאם תהיה תמיכה מהממשלה או מהעירייה, נקיים את הגראנד פרי בישראל לטווח הרחוק", אמר לזמן ישראל מנכ"ל World Chess, איליה מרנזון. "עם זאת, למרבה הצער לא התקבלה אף תמיכה כזו עד כה. זה מאוד מפתיע".

מרנזון אמר לנו עוד כי התקיימו מגעים ממושכים בין איגוד השחמט הישראלי לבין המשרד הממשלתי לענייני ירושלים ומורשת, שבראשו עומד השר זאב אלקין (ליכוד). ואולם בסיכומו של דבר המשרד נתן תשובה שלילית בסוגיית המימון.

ממשרד ירושלים ומורשת נמסר בתגובה כי הבקשה למימון נידונה ונדחתה, משום שישראל נשלטת כעת על ידי ממשלת מעבר, על רקע המשבר הפוליטי חסר התקדים.

"גורמי המקצוע התכנסו כדי לקדם את הבקשה, אך מכיוון שמדובר בתקופה שבה מכהנת ממשלת מעבר, כלומר, רגישה מבחינה משפטית ותקציבית, הוחלט שלא להמשיך", הסביר לנו דובר המשרד.

2. האיומים בחרם

מתיחות נוספת מאחורי הקלעים נובעת מעצם ההחלטה – הלא טריוויאלית בימים אלה – לקיים אירוע ספורטיבי עולמי בישראל, ועוד בירושלים.

בפדרציית השחמט העולמית אמרו לנו כי למרות שהמארגנים קיבלו כמה "אימיילים טעונים פוליטית", מצד אנשים התומכים בחרם על ישראל, "השחקנים, הפרשנים, הפוסקים ומנהלי פיד"ה מצפים לערוך אירוע מרהיב בירושלים".

3. המיקום השנוי במחלוקת

במקביל, כמה גורמים בישראל הביעו התנגדות למיקום הטורניר בנוטרדאם סנטר, וזאת משום שמדובר במלון נוצרי הנמצא בבעלות הוותיקן ומנוהל על ידי ארגון מקסיקני, שעל פי הדיווחים מתנגד להצגת דגל ישראל בשטח המלון.

אבל בפדרציית השחמט העולמית, בניהולו של הישראלי אמיל סוטובסקי, מדגישים כי דגל ישראל יוצג במהלך הטורניר, שייערך באודיטוריום הסמוך למלון.

המלון שבו ייערך טורניר השח בירושלים (צילום: Shmuel Bar-Am)
המלון שבו ייערך טורניר השח בירושלים (צילום: Shmuel Bar-Am)

"המארגנים בחרו את המיקום בנוטרדאם סנטר משום שהוא מצויד היטב לאירוע שחמט, ונמצא במיקום מרכזי", נמסר מהפדרציה. "על פי התקנות של פיד"ה, הוא יכלול את דגל פיד"ה ואת הדגל של המדינה המארחת, ישראל".

ממשרד ירושלים נמסר כי גורמים רשמיים במשרד הביעו ספקות בנוגע לעריכת הטורניר בנוטרדאם סנטר, אך מאחר שהמשרד לא מממן בסיכומו של דבר את האירוע, אין לו כל השפעה על המיקום הנבחר.

4. העבר הטעון

עם זאת, למיקום הטורניר ייתכנו משמעותיות פוליטיות נוספות.

ב-2017 נאסרה השתתפותם של שבעה שחקנים ישראלים באליפויות World Rapid ו-Blitz Chess בערב הסעודית, לאחר שהממלכה הערבית מנעה מהם את הוויזות הדרושות לטובת השתתפות בטורניר.

כתוצאה מכך העבירה פיד"ה את הטורניר של 2018 מערב הסעודית לרוסיה, ובכמה מהדיווחים שהופיעו בארץ על הטורניר הנוכחי, הוערך כי הוא הועתק לישראל כמעין פיצוי על מה שהתרחש באירוע בערב הסעודית.

מרנזון אמר לנו השבוע בתגובה: "זה פשוט לא נכון".

עוד 473 מילים

מאז הורשע רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה לפני עשר שנים, הפכה הפרשה לתיק הפלילי המדובר ביותר בתולדות המדינה ● מאות אלפי אזרחים טרחו וקראו את חומרי החקירה, ניתחו ראיות פורנזיות, וחשפו ראיות משלהם ● אך מה שהחל כהתגייסות למען זיכוי זדורוב, הפך לסמל מובהק של חוסר אמון ברשויות המשפט ולמחאה נגד הממסד ● סוגרים עשור: כתבה שנייה בסדרה

עוד 1,217 מילים ו-2 תגובות

סופית: הבחירות לכנסת ה-23 יתקיימו ב-2 במרץ 2020

הישג למשותפת: חוק קמיניץ יוקפא במסגרת ההסתייגויות לחוק הקדמת הבחירות ● גדעון סער: מחר ח"כים נוספים יודיעו על תמיכה בי ● גנץ: "ההקשר של השימוש בחסינות יצא מכל פרופורציה" ● הפריימריז לראשות הליכוד ייערכו ב-26 בדצמבר ● ח"כ פורר: לבטל את השבתון בבחירות למי שלא מצביע ● ליברמן תקף בחריפות את נתניהו: "אולי אתה הסוכן של ג'יימס פאקר?" ● ח"כ זוהר על ליברמן: "נמאס לי להשקיע זמן באיש הזה"

עוד 60 עדכונים

פעם נוספת אל הפרצה

הוא פיזר את הכנסת ב-30 במאי כי היו לו רק 60 מנדטים, וזה לא מספיק לחסינות ● הוא ניסה להשיג 61 מנדטים לגוש הימין בבחירות ב-17 בספטמבר, אבל גם אז הוא נכשל ● עכשיו נתניהו ינסה בפעם השלישית, ב-2 במרץ 2020 ● בדרך הוא ינהל קרב חסר עכבות נגד גדעון סער, הסוקרים, וכל מי שיעמוד בדרכו ליעד הנכסף: החסינות שתמנע מבית המשפט המחוזי בירושלים לפתוח במשפט נגדו על שוחד, מרמה והפרת אמונים ● פרשנות

עוד 557 מילים

״לא ידענו על האפשרות לסמן מוצרי מזון בירוק״

רפורמה שאושרה ב-2017 הגדירה את הקריטריונים לסימון מזון שערכיו חורגים מאלה שהגדיר משרד הבריאות, במדבקות האדומות ● במקביל, היצרנים יוכלו לסמן במדבקה ירוקה מוצרי מזון מומלצים לצריכה - אבל עתה מתברר שאיש לא אמר להם זאת ● מנכ״ל תנובה: ״אף אחד לא סיפר לנו על כך, וגילינו זאת רק אחרי שכבר נערכנו עם האריזות החדשות ועם המדבקות האדומות״ ● משרד הבריאות: ההגדרות הועברו להתאחדות התעשיינים

עוד 491 מילים

כ"ץ מציג כך לא הקמתי אי מלאכותי מול חופי עזה

השבוע פורסם כי במערכת הביטחון שוקלים להקים אי מלאכותי מול חופי עזה, ובכך לסייע לכלכלה ולתחבורה הפלסטינית, והכל בהשראת חזונו של שר החוץ ישראל כ"ץ ● נשמע מוכר? לא במקרה ● אמיר בן-דוד צלל לארכיונים, וגילה כי כ"ץ "מקדם" את הפרויקט כבר קרוב לעשור ● אבל הקידום הזה מתבטא בהמון כותרות וכתבות בישראל ובעולם, ובאפס תוצאות ● פייק ניוז לחופי עזה

עוד 690 מילים

בכל יממה שחולפת משחרר טראמפ בממוצע כ-13 הצהרות מפוקפקות ● המספר הזה מהדהד את עומק תרומתו לאגביות שבה נתפס השקר בעולם החדש, ולשעבוד של הצרכן לעולמות פנטסטיים שבהם מככבים מין, אלימות ומשחקי-שליטה מגדריים ● סוגרים עשור: כתבה ראשונה בסדרה

עוד 1,606 מילים ו-1 תגובות

גנץ: אסור להפוך את הכנסת לעיר מקלט; נתניהו: חדול מהספינים

סקר חדשות 13: כחול לבן עם 37 מנדטים, הליכוד - 33 ● הוועדה המסדרת תדון מחר בהליך החקיקה לפיזור הכנסת ● תאריך הפריימריז בליכוד המסתמן: 23 בדצמבר ● השרה מירי רגב: גדעון סער הפך לכלי בידי השמאל ● ח"כ יאיר גולן: "תגובות צה"ל לא מזיזות לחמאס"

עוד 41 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה