אישיות
ווייצ'ץ' סדורסקי

מה קורה כשפוליטיקאים משתלטים על מערכת המשפט? ● פרופ' למשפטים מאוניברסיטת ורשה חווה את התהליך הזה, ובספר חדש שכתב הוא מתאר איך פירקה מפלגת השלטון בפולין את הבלמים במדינה ● על דברי השר אמיר אוחנה הוא אומר: "כששר משפטים נאלץ להדגיש שהוא מסכים עקרונית עם החובה לציית לבית המשפט, זאת אינדיקציה שמשהו פגום" ● פולין, מאחורייך

עוד 1,493 מילים

כל מהלכי ממשלת פולין לפירוק הדמוקרטיה

במכתב פתוח לירוסלב קצ'ינסקי, יו"ר מפלגת השלטון בפולין, מתאר פרופ' ווייצ'ץ' סדורסקי מהלכים שנקטה ממשלת פולין מאז 2015 ושהביאו לריסוק הדמוקרטיה במדינה ● "כל אלה הפכו דמוקרטיה לא מושלמת אבל מתפקדת, לשלטון שבו כל הכוח נמצא בידי אדם אחד - אתה"

השתלטות על בית המשפט לחוקה ובית המשפט העליון: הממשלה שיתקה את פעילותו של בית המשפט לחוקה והשתלטה עליו. כחלק מכך היא מינתה לנשיאת בית המשפט מועמדת חסר כישורים והתאמה, שפועלת לקדם החלטות שמשרתות את הממשלה. בבית המשפט העליון ביצעה הממשלה "טיהור" על ידי הורדת גיל הפרישה ומינוי שופטים מנאמניה.

הרחבת הסמכויות של שר המשפטים: הממשלה העניקה לשר המשפטים את הסמכות לפעול נגד שופטים שפסיקתם אינה לרוחה, ובכך הכפיפה שופטים רבים לשלטון. שר המשפטים מצדו מפעיל את סמכותו זו, כך שכיום רק חלק מהשופטים מתעקשים להישאר עצמאיים וענייניים.

ביטול עצמאותו של התובע הכללי: הממשלה מיזגה את משרד התובע הכללי לתוך משרד המשפטים, ובכך הביאה למעשה ביטול עצמאותו. בפועל, התביעה הכללית מתנהלת כיום על ידי שר המשפטים, שהוא אדם פוליטי.

ניגודי עניינים: הממשלה ביטלה את הדרישות למקצועיות ולניטרליות במינויים, תוך מינוי מקורבים לעמוד בראש המוסדות והחברות הממשלתיות, לעתים במחיר של תוצאות אסוניות.

שינוי מערכת הבחירות: הממשלה ביטלה את הדרישה לפיה רק שופטים יכולים לעמוד בראש ועדת הבחירות המרכזית, הכפופה לשר הפנים. כחלק מכך הוקם בבית המשפט העליון הרכב שתפקידו להכריע בענייני בחירות, שכולו מורכב מנאמני מפלגת השלטון.

זירוז תהליכי חקיקה: השחתת מנגנוני החקיקה והעברת חוקים במהירות ללא התייעצות עם מומחים.

אופוזיציה תחת התקפה: השחרת ודחיקת האופוזיציה בתקשורת, מידור חברי פרלמנט מדיונים והגבלת זמן הנאומים שלהם לדקה או שתיים.

פיקוח על התרבות והאמנות: כפיית צנזורה על התרבות והאמנות מצד שר התרבות, משום שאינם נאמנים לשלטון, תוך פיטוריהם של מנהלי מוזיאונים, תאטראות ומוסדות אחרים.

יחסי חוץ זה לחלשים: הזנחת יחסי החוץ, בעיקר הפנים אירופים, וחבירה למפלגות יורופוביות המאופיינות בשנאת זרים, בבחירות לפרלמנט האירופי.

לאומנות: כניעה והתרפסות בפני כוחות לאומניים בעלי נטיות פשיסטיות בפולין.

תקשורת תעמולתית: הפיכת הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים לכלי תעמולה המהללים את מפלגת השלטון ומשחירים את האופוזיציה, תוך הפצת שקרים והפיכת האופוזיציה לאויבת האומה.

על בסיס הצהרות והמודל ההונגרי מעריך פרופ' וויצ'ץ' סדורסקי, כי אם מפלגת החוק והצדק תזכה בקדנציה נוספת בבחירות שייערכו באוקטובר, התהליך שבו החלה יימשך ביתר שאת, ויביא לעוד שורה של מהלכי השתלטות. עם אלה הוא מונה:

  • השתלטות גם על המדיה שבבעלות פרטית, בעיקר טלוויזיה ועיתונות מודפסת.
  • מינוי מבקר מדינה נאמן לשלטון.
  • המשך ריכוז הכוח בידי הנשיא, מה שיפגע בסמכויות ראשי ערים גדולות שעדיין אינם מחויבים למפלגת השלטון.
  • השלמת ההשתלטות על מערכת המשפט.
  • חיזוק השליטה הפוליטית על ארגוני חברה אזרחית, כולל באמצעות שליטה במימון שלהם.
  • המשך דחיקת האופוזיציה בפרלמנט.
  • סירוב לציית לפסיקות בית המשפט העליון של האיחוד האירופי שאינן נוחות פוליטית, כלומר, ברקזיט פולני דה פקטו.

מהלכי ממשלת פולין מאז 2015 – מתוך מאמר של ווייצ'ץ' סדורסקי

עוד 386 מילים

קריסת בית המשפט לחוקה בפולין - צעד אחר צעד

בין סוף 2015 לסוף 2016 אירוע רדף אירוע במתקפה של הממשלה הפולנית על בית המשפט לחוקה ● המערכה התנהלה בשני קווים מקבילים: מאבק על מינוי שופטי בית המשפט, ומאבק על אופני פעילותו ● עד לנצחון הממשלה

8 באוקטובר 2015. שבועיים וחצי לפני זכיית מפלגת החוק והצדק בבחירות בפולין נורתה יריית הפתיחה. הבית התחתון של הפרלמנט, שנשלט אז על ידי מפלגת "המצע האזרחי", העביר החלטות על מינוי חמישה שופטים חדשים ל"טריבונל החוקתי", כינויו של בית המשפט לחוקה.

השופטים היו אמורים להחליף שלושה שופטים שכהונתם עמדה להסתיים בתחילת נובמבר, ושני שופטים שכהונתם נועדה להסתיים בדצמבר. אלא שנשיא המדינה אנדז'יי דודה, איש מפלגת החוק והצדק, סירב להשביע את השופטים החדשים כנדרש בחוקה, בטענה שהמינויים אינם חוקיים.

25 באוקטובר 2015. מפלגת החוק והצדק זכתה בבחירות ב-235 מושבים בפרלמנט, שהקנו לה רוב ללא תלות במפלגות אחרות. ב-12 בנובמבר החלה כהונת הפרלמנט החדש.

13 בנובמבר 2015. בישיבתו הראשונה של הפרלמנט, הגישה מפלגת השלטון החדשה תיקון לחוקה, המאפשר לבטל את המינויים שביצעה מפלגת "המצע האזרחי", ולקצר את כהונת נשיא בית המשפט לחוקה.

בתוך שישה ימים בלבד, ב-19 בנובמבר, אישר הפרלמנט את התיקון, אף שלא התקיימו ההתייעצויות והדיונים הנדרשים לאישור תיקון חוקתי. הנשיא דודה חתם בו ביום על התיקון והוא פורסם מיד ברשומות.

25 בנובמבר 2015. שבוע לאחר אישור התיקון לחוקה החליט הפרלמנט על ביטול המינויים הקודמים, וחולל סערה ציבורית. בתוך יממה נפתחה בפייסבוק קבוצת מחאה בשם "הוועדה להגנת הדמוקרטיה", שאליה הצטרפו עשרות אלפי אזרחים. נכון להיום חברים בקבוצה 252 אלף איש.

2 בדצמבר 2015. הפרלמנט מינה חמישה שופטים חדשים, כולם מתומכי מפלגת החוק והצדק. ההחלטה התקבלה למרות שתיקון החוקה שעבר ב-19 בנובמבר עדיין לא נכנס לתוקף.

אנדריי דודה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
אנדז'יי דודה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

כבר בחצות השביע נשיא פולין, אנדז'יי דודה ארבעה מחמישה השופטים החדשים. בשונה מטקסים דומים בעבר, התקשורת לא הוזמנה לסקר את האירוע. שבוע לאחר מכן הושבע השופט החמישי.

3 בדצמבר 2015. בית המשפט לחוקה, שבגלל המשבר מנה עשרה שופטים ולא 15, דן בעתירות שהגישו חברי פרלמנט נגד מינוי השופטים בפרלמנט הקודם. השופטים אישרו את שלושת המינויים שנועדו להחליף את השופטים שפרשו בנובמבר, אך פסל את שני המינויים הנוספים.

משמעות ההחלטה הייתה אישור למפלגת החוק והצדק למנות שני שופטים בלבד. במפלגה לא אהבו את ההחלטה, ולכן סירבה ראשת הממשלה ביאטה שידלו
להכיר בה ולפרסם אותה, בהתאם להוראות החוקה.

ביאטה שידלו
ביאטה שידלו

9 בדצמבר 2015. בית המשפט החוקתי דן בעתירות נגד התיקון שהעבירה מפלגת החוק והצדק, וקבע כי רוב מרכיבי התיקון אינם חוקתיים. גם הפעם סירבה לשכת ראשת הממשלה לפרסם את הפסיקה ברשומות.

שידלו הודיעה לנשיא בית המשפט אנדריי ז'פלינסקי (Andrzej Rzepliński)
כי הפרסום מושהה, משום שההחלטות ניתנו בהרכבים של חמישה שופטים בלבד. ז'פלינסקי ציין בתגובה כי אי הפרסום מנוגד לחוקה, ולאחר שגורם במפלגה הודיע שהפסיקות יפורסמו, התערב יו"ר מפלגת החוק והצדק ירוסלב קצ'ינסקי אישית, והורה להימנע מכך.

12 בדצמבר 2015. עשרות אלפי אנשים יצאו להפגין נגד הפרלמנט והממשלה ברחובות ורשה וערים נוספות במדינה. בתגובה, דאגה מפלגת החוק והצדק להוציא עשרות אלפים מתומכיה לרחובות ורשה יום לאחר מכן.

14 בדצמבר 2015. התובע המחוזי של ורשה הודיע על פתיחת חקירה בעניין אי פרסום פסק הדין של בית המשפט החוקתי מה-3 בדצמבר. בעקבות ההודעה פרסמה ראשת הממשלה את הפסיקה יומיים לאחר מכן. ב-19 בדצמבר שוב יצאו ההמונים להפגין ברחבי המדינה נגד הממשלה.

24 בדצמבר 2015. בניסיון לשתק את בית המשפט החוקתי, אישרה מפלגת החוק והצדק תיקון חוקתי העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט. התיקון קבע כי בית המשפט יקיים דיונים בהרכבים של 13 שופטים בלבד, וידון בעתירות המוגשות אליו לפי סדר כרונולוגי. בתוך ארבעה ימים חתם הנשיא דודה על התיקון והחוק פורסם מיד ברשומות.

הפגנות בפולין (צילום: (AP Photo/Alik Keplicz))
הפגנות בפולין (צילום: (AP Photo/Alik Keplicz))

9 בינואר 2016. ההמונים שוב יצאו להפגנות נגד הממשלה. יומיים לאחר מכן סירב בית הדין החוקתי לדון בעתירות של גורמי אופוזיציה נגד החלטות הפרלמנט על ביטול המינויים של הפרלמנט הקודם ומינוי השופטים החדשים, בנימוק שהוא מוסמך לדון בחוקים ולא בהחלטות.

9 במארס 2016. בית המשפט החוקתי פסק כי תיקוני החוקה של סוף דצמבר, שעסקו בדרכי התנהלותו, אינם חוקתיים, בין השאר משום שההליך היה חפוז ולא עמד בכללי ההגשה וההתייעצות בפרלמנט.

גם הפעם הודיעו ראשת הממשלה וחבריה למפלגה כי פסק הדין לא יפורסם ברשומות, בטענה שהוא ניתן שלא על פי הכללים שנקבעו בתיקון.

"הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו"

11 במארס 2016. ועדת ונציה של מועצת אירופה, העוסקת במשפט חוקתי, פרסמה גילוי דעת על התיקון העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט החוקתי, וקבעה כי הוא מסכן את שלטון החוק, וגם את המערכת הדמוקרטית כולה בפולין.

"במקום להאיץ את עבודת הטריבונל החוקתי", נכתב בגילוי הדעת, "התיקונים האלה, בייחוד כשהם מצורפים אלה אל אלה, יכולים להוביל להאטה בפעילות הטריבונל ולמנוע ממנו להגן ביעילות על החוקה".

30 ביולי 2016. נשיא פולין חתם על פרק חדש לחוקה העוסק בבית המשפט החוקתי, המעניק בידיו סמכויות נרחבות בתחום מינוי השופטים לבית המשפט. התיקון גם העניק סמכויות לשר המשפטים, לראשת הממשלה ולחלק משופטי בית המשפט – נאמני השלטון – לעכב ולחסום לגמרי פסיקות של בית המשפט.

11 באוגוסט 2016. שופטי בית המשפט לחוקה קבעו בישיבה סגורה שקיימו כי רוב סעיפי החוקה החדשים אינם חוקתיים.

18 באוגוסט 2016. התובע האזורי בקרקוב, הכפוף לשר המשפטים, פרסם הודעה לציבור ולפיה הוא פותח בחקירה פלילית נגד נשיא בית המשפט לחוקה ז'פלינסקי, בשל סירובו לחתום על המינויים שאישר הפרלמנט בדצמבר 2015.

כהונתו של נשיא בית המשפט העליון הופסקה

אנדז'יי רוזפלינסקי (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)
אנדז'יי רוזפלינסקי (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)

ארבעה חודשים לאחר מכן הסתיימה כהונתו של ז'פלינסקי, והוא הוחלף על ידי נציגת מפלגת החירות והצדק יוליה פשואנסקה (Julia Przyłębska).

ווייצ'ץ' סדורסקי (Wojciech Sadurski), פרופ' למשפטים באוניברסיטת סידני ובאוניברסיטת ורשה, שחיבר ספר על התמוטטות החוקה בפולין (Poland's Constitutional Breakdown) אומר כי החל בדצמבר 2016, בית המשפט, שבמצב הרגיל אמור לרסן את החלטות הממשלה והפרלמנט, הפך למאפשר ולעוזר שלהם. "רוב השופטים בבית המשפט, כולל הנשיאה, הם משרתים נרצעים של השלטון. הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו".

עוד 852 מילים
אמיר בן-דוד

3:10 דקות שיימשכו לנצח

כל מי שראה אתמול את הסרטון של חטיפת התצפיתניות ממוצב נחל עוז, לא ישכח אותו לעולם. עיניהן הקרועות מאימה ופניהן המעונות והמגואלות בדם ילוו אותנו באשר נלך ● וגם: הרחובות בוערים, הממשלה אדישה ● עדכוני מלחמה ● הדומינו המדיני נמשך ● הורחבה הגדרת הנגב ● ועוד...

מתוך סרטון חטיפת התצפיתניות על ידי חמאס ב-7 באוקטובר 2023
כל הזמן // יום חמישי, 23 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־230 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

צה"ל ושב"כ התנקשו במנהרה בג'באליה בחיי מפקד גדוד בית חאנון בחמאס

דובר צה"ל: "חמאס מחזיק בחטופינו ברפיח, לכן הכוחות שלנו מתמרנים ברפיח" ● הממונה על חופש המידע בצה"ל מסרה, במענה לפנייה שקיבלה, שאגף המודיעין העביר לנתניהו ארבעה מסמכי התרעה; לשכת ראש הממשלה: באף אחד מהמסמכים אין התרעה מפני מתקפה של חמאס ובחלקם נטען שפני הארגון להסדרה ● מנכ"ל משרד החוץ נזף בשגרירי ספרד, נורווגיה ואירלנד

עוד 40 עדכונים

למקרה שפיספסת

"הציבור מטומטם" – כך הם רואים אותנו, כך הם רוצים אותנו

"יש לי אישור לנסוע באדום", אמר השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בתכנית "הפטריוטים" של ערוץ 14. הוא התייחס לתאונה החזיתית שנכנס אליה כאשר תיעוד של האירוע מראה את כניסת שיירת הרכבים שלו לְצומת באדום. כמובן – כל זאת קרה כשבתו הצעירה הייתה ברכבו והוא לא היה חגור (יחד עם עברות נוספות שעליהן קיבל שלל דוחות בעבר).

אבל האמת לא משנָּה, הציבור הרי לא זוכר. וגם אם הוא זוכר, הציבור לא יעשה כלום, כי לפי בן גביר, הציבור מטומטם. יותר מזה, המערכת החוקתית הישראלית, המערכת הפוליטית כולה, רואה בציבור צֶבֶר מטומטם שלא זוכר ושלא יכול לבצע שינויים פוליטיים. אומר יותר מכך – המערכת עצמה בנויה כך שנשאר מטומטמים שלא זוכרים, כך שלא נוכל לבצע שינויים.

יעקב גולצמן הוא פעיל פוליטי וסטודנט למשפטים עם רקע מחקרי בפילוסופיה פוליטית, תורת המשפט ודין בינלאומי. סרן (במיל'). נולד בחומש, גר בחיפה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,307 מילים

יורשת בלתי צפויה

קלאודיה שיינבאום, מדענית אקלים בת 61 וראשת עיריית מקסיקו סיטי לשעבר, מסתמנת כמועמדת המובילה להיות נשיאת מקסיקו הבאה ● היא מובילה כעת בסקרים לנשיאות עם רוב מכריע של 57% מהקולות ● אם תזכה בבחירות, היא תעמוד בפני ציפיות אדירות, בעוד החברה המקסיקאית הולכת ונעשית מפולגת יותר מתמיד

עוד 2,337 מילים

תגובות אחרונות

החברה להגנת הטבע שינתה קונספציה ועלתה להתקפה

לגדל דגים בישראל זה כבר לא ריווחי ● לעומת זאת הצמא למאגרי מים טבעיים הולך וגדל ● תעשו אחד ועוד אחד ותקבלו את מגמת Rewild – הפיכה של בריכות דגים נטושות למקווי מים שוקקי חיים ועופות נודדים ● זה קורה בכפר רופין שעל גבול ירדן, במעגן מיכאל שלחוף הים התיכון – ובחברה להגנת הטבע מקווים שזו רק ההתחלה

עוד 1,547 מילים ו-1 תגובות

עקורים

המדינה משוועת למנהיגות חדשה

המדינה משוועת למנהיגות חדשה, בעלת חזון ומסירות ציבורית. מנהיגים ברמה של דוד בן גוריון, מנחם בגין ויצחק רבין, שכל מאוויים היה טובת המדינה ולא גודל ההנאות האישיות והמשפחתיות שמקנה להם תפקידם.

נדרש אתחול שירחיק את כל העסקנים אשר הובילו אותנו עד לשבת השחורה, ואת אלה המשתפים פעולה עם השלטון הנושא באחריות ומסרב להכיר בה. די לקנוניות. די לשיקול האלקטורלי. די לאנוכיות.

דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הבעיה היום אינה במנהיגות אלא בציבור הבוחרים. ביבי הוא בסך הכל סימפטום של ציבור בוחרים שבוי שמוכן לקבל כל התנהלות מנבחריו. כך גם מצביעי ש"ס שבויים בידי נבחריו. מיותר לדבר על החרדים. לא י... המשך קריאה

הבעיה היום אינה במנהיגות אלא בציבור הבוחרים. ביבי הוא בסך הכל סימפטום של ציבור בוחרים שבוי שמוכן לקבל כל התנהלות מנבחריו. כך גם מצביעי ש"ס שבויים בידי נבחריו. מיותר לדבר על החרדים. לא יהיה שינוי פרסונלי בהנהגה וגם אם יהיה (נבצרות כלא וכו') המחליפים יהיו נבחרים מאותו סוג של קודמיהם.

עוד 930 מילים ו-1 תגובות

איראן נערכת לעידן פוסט-ראיסי

ההערכה היא כי יורשו של הנשיא האיראני ראיסי יהיה בדמותו ורוחו: שמרן שלא יקרא תיגר על מה שנשאר מכהונתו של המנהיג העליון, וידע לנווט בין משמרות המהפכה והדרג הפוליטי ● גם מחליפו של שר החוץ צפוי לשמר על אותה מדיניות ● השאלה הגדולה היא כמה מאזרחי איראן בכלל יטרחו לצאת להצביע ● פרשנות

עוד 716 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ניצנים ראשונים של פרגמטיות בליכוד

השיח על הגישה הפרגמטית של מפלגת השלטון התחדד אחרי מסיבת העיתונאים של השר גלנט, שהזהיר כי נתניהו חותר לממשל צבאי בעזה, שיביא גם להארכת השירות הסדיר וגם לחורבן כלכלי ● ח"כ אלי דלל והשר מיקי זוהר אמרו לזמן ישראל כי הם מתנגדים להתיישבות יהודית בעזה ו/או למהלכים ללא הסכמה ציבורית ● והם כנראה לא היחידים ● פרשנות

עוד 907 מילים ו-2 תגובות

"אויבנו מדווחים שקרים ועלינו מוטל להפריך אותם בעובדות"

המשימה המוטלת על לשכת העיתונות איננה פשוטה ● מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, אנשי הלשכה עושים כל מאמץ לשכנע את נציגי כלי התקשורת מכל העולם המבקרים בישראל, כי אין מלחמה צודקת מזו ● בריאיון לגדעון אלון, מודה חן: "ההפתעה הגדולה שתפסה את כולנו ב-7 באוקטובר, תפסה גם אותנו לא מוכנים בהיבט התקשורתי"

עוד 1,083 מילים

יש לישראלים עם מי לדבר במזרח התיכון

מאות ישראלים לוקחים חלק בסדרת מפגשים וירטואלית ונחשפים לאישים מהעולם הערבי־מוסלמי הקוראים לשיתוף פעולה והכרה בישראל ● בתוכנית מדברים בין השאר נציגים של מיעוטים מדוכאים מאיראן, מתנגד משטר פלסטיני מירדן, אנשי אופוזיציה סורית ואיראנית, לבנונים, כורדים ואשורים ● יוזם התוכנית: "אי אפשר לנווט למקום הנכון בלי להכיר את המפה במזרח התיכון"

עוד 1,991 מילים

להחשיך ערוצים זרים בניגוד לחוק – ואז לנסות לתקן

החלטת שר התקשורת לחזור בו מהחרמת הציוד של AP מסייעת להקהות רק במידה מועטה את הנזק העצום שנגרם ● כמו במקרה של חוק אל־ג'זירה, השר קודם כל מורה על מהלך בלתי חוקי, ואחר כך מנסה לתקן בדיעבד או מתקפל ● הפעולה הזו מעמידה באור מגוחך את הליך הביקורת השיפוטית המתקיים בבית המשפט בעניין סגירת הערוץ הקטארי ● פרשנות

עוד 920 מילים ו-3 תגובות
היום ה־229 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

דיווח: שרים בקבינט המלחמה תומכים בהצעה חדשה לעסקה

נתניהו על סרטון חטיפת התצפיתניות: נמשיך לעשות הכל כדי להשיבן הביתה; גנץ: האחריות של מנהיגים היא לא רק להסתכל למציאות בעיניים – אלא ליצור מציאות אחרת ● 3 חיילים נפלו בשתי תקריות בצפון הרצועה ● ביידן: את סוגיית המדינה הפלסטינית יש לפתור במו״מ ולא בהחלטה חד צדדית ● היועמ"שית ופרקליט המדינה: הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נעדרת בסיס

עוד 51 עדכונים

פרישת המחנה הממלכתי מממשלת החירום היא כפי הנראה עובדה מוגמרת ● גנץ נקב ב-8 ביוני כדדליין לפרישתו, אבל במפלגה כבר מדברים על פרישה בשבוע הבא ● הם איבדו קשר עם הדיונים וקבלת ההחלטות, ולמרות שלא פעם הם בעמדת הרוב - נתניהו מנטרל כל אפשרות לדיון אסטרטגי רציני על מה יקרה בעזה ● כעת מעסיקה את גנץ ואיזנקוט השאלה מה יעשו כשיחזרו לאופוזיציה ● פרשנות

עוד 618 מילים ו-1 תגובות

הירוקים נגד סילמן

הדיון אתמול בכנסת נסוב לכאורה על נושא אפור, אבל חשף שבר חסר תקדים בין השרה להגנת הסביבה לארגוני הירוקים ● כספי התמיכות של ארגוני הסביבה, שזקוקים להם בשנת מלחמה כמו לחמצן, תקועים חודשים ארוכים ● במשרד להגנת הסביבה טוענים שמדובר בעיכוב בירוקרטי ומשפטי, אולם בתנועה הסביבתית משוכנעים שסילמן מתנכלת להם על בסיס פוליטי

עוד 1,392 מילים

הסיוט האנטישמי בקמפוסים באירופה הפך לשגרה

שילוב של רשתות תומכות טרור, חברי סגל אוהדים ותגובה מהוססת מצד הרשויות אחראי לאלימות המתפשטת בקמפוסים ברחבי אירופה ● צעיר יהודי שהותקף באלימות באמסטרדם מספר: "זיהיתי בעיניים את השנאה שהייתה למחבלי חמאס" ● אשת חוקר נוצרייה, שהותקפה כי זוהתה כיהודייה: "אירופה וארה"ב חייבות להתעורר"

עוד 1,376 מילים

גלנט מתגרה בנתניהו אבל מתעקש להישאר בליכוד

שר הביטחון היה בתחילת המלחמה האיש הכי אהוד בליכוד ● המצב התהפך כשהוא שינה כיוון והחל להתקרב לעמדותיהם של שני הגנרלים מהמחנה הממלכתי ● השיא הגיע בדרישה העניינית להתנגד לממשל צבאי בעזה ● בליכוד מתקשים להאמין שגלנט מביע את עמדתו ביושר כדי להציל את המדינה ● גלנט אולי יכול לשרוד בליכוד, אבל אין לו עתיד מזהיר שם תחת נתניהו ● פרשנות

עוד 597 מילים ו-1 תגובות
היום ה־228 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

אחרי הלחץ האמריקאי: ציוד הצילום שהוחרם יוחזר ל-AP

השר קרעי טען כי "מאחר שמשרד הביטחון מבקש לבחון את עניין השידורים בנוגע לסיכון כוחותינו הוריתי לבטל את הפעולה" ● דיווח: ההסכם עם סעודיה מתרחק, ארה"ב: "התייאשנו מנתניהו" ● גלנט: "מי שלוקח את נתניהו ואותי להאג תוקף את חיילי צה"ל" ● הרמטכ"ל בלב ג'באליה: "רוצים להביא את החטופים שלנו חיים הביתה" ● בלינקן: מספר מדינות יכולות למלא תפקיד אינסטרומנטלי בעזה שלאחר המלחמה

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה