השתלטות על בית המשפט לחוקה ובית המשפט העליון: הממשלה שיתקה את פעילותו של בית המשפט לחוקה והשתלטה עליו. כחלק מכך היא מינתה לנשיאת בית המשפט מועמדת חסר כישורים והתאמה, שפועלת לקדם החלטות שמשרתות את הממשלה. בבית המשפט העליון ביצעה הממשלה "טיהור" על ידי הורדת גיל הפרישה ומינוי שופטים מנאמניה.
הרחבת הסמכויות של שר המשפטים: הממשלה העניקה לשר המשפטים את הסמכות לפעול נגד שופטים שפסיקתם אינה לרוחה, ובכך הכפיפה שופטים רבים לשלטון. שר המשפטים מצדו מפעיל את סמכותו זו, כך שכיום רק חלק מהשופטים מתעקשים להישאר עצמאיים וענייניים.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
ביטול עצמאותו של התובע הכללי: הממשלה מיזגה את משרד התובע הכללי לתוך משרד המשפטים, ובכך הביאה למעשה ביטול עצמאותו. בפועל, התביעה הכללית מתנהלת כיום על ידי שר המשפטים, שהוא אדם פוליטי.
ניגודי עניינים: הממשלה ביטלה את הדרישות למקצועיות ולניטרליות במינויים, תוך מינוי מקורבים לעמוד בראש המוסדות והחברות הממשלתיות, לעתים במחיר של תוצאות אסוניות.
שינוי מערכת הבחירות: הממשלה ביטלה את הדרישה לפיה רק שופטים יכולים לעמוד בראש ועדת הבחירות המרכזית, הכפופה לשר הפנים. כחלק מכך הוקם בבית המשפט העליון הרכב שתפקידו להכריע בענייני בחירות, שכולו מורכב מנאמני מפלגת השלטון.
זירוז תהליכי חקיקה: השחתת מנגנוני החקיקה והעברת חוקים במהירות ללא התייעצות עם מומחים.
אופוזיציה תחת התקפה: השחרת ודחיקת האופוזיציה בתקשורת, מידור חברי פרלמנט מדיונים והגבלת זמן הנאומים שלהם לדקה או שתיים.
פיקוח על התרבות והאמנות: כפיית צנזורה על התרבות והאמנות מצד שר התרבות, משום שאינם נאמנים לשלטון, תוך פיטוריהם של מנהלי מוזיאונים, תאטראות ומוסדות אחרים.
יחסי חוץ זה לחלשים: הזנחת יחסי החוץ, בעיקר הפנים אירופים, וחבירה למפלגות יורופוביות המאופיינות בשנאת זרים, בבחירות לפרלמנט האירופי.
לאומנות: כניעה והתרפסות בפני כוחות לאומניים בעלי נטיות פשיסטיות בפולין.
תקשורת תעמולתית: הפיכת הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים לכלי תעמולה המהללים את מפלגת השלטון ומשחירים את האופוזיציה, תוך הפצת שקרים והפיכת האופוזיציה לאויבת האומה.
על בסיס הצהרות והמודל ההונגרי מעריך פרופ' וויצ'ץ' סדורסקי, כי אם מפלגת החוק והצדק תזכה בקדנציה נוספת בבחירות שייערכו באוקטובר, התהליך שבו החלה יימשך ביתר שאת, ויביא לעוד שורה של מהלכי השתלטות. עם אלה הוא מונה:
השתלטות גם על המדיה שבבעלות פרטית, בעיקר טלוויזיה ועיתונות מודפסת.
מינוי מבקר מדינה נאמן לשלטון.
המשך ריכוז הכוח בידי הנשיא, מה שיפגע בסמכויות ראשי ערים גדולות שעדיין אינם מחויבים למפלגת השלטון.
השלמת ההשתלטות על מערכת המשפט.
חיזוק השליטה הפוליטית על ארגוני חברה אזרחית, כולל באמצעות שליטה במימון שלהם.
המשך דחיקת האופוזיציה בפרלמנט.
סירוב לציית לפסיקות בית המשפט העליון של האיחוד האירופי שאינן נוחות פוליטית, כלומר, ברקזיט פולני דה פקטו.
8 באוקטובר 2015. שבועיים וחצי לפני זכיית מפלגת החוק והצדק בבחירות בפולין נורתה יריית הפתיחה. הבית התחתון של הפרלמנט, שנשלט אז על ידי מפלגת "המצע האזרחי", העביר החלטות על מינוי חמישה שופטים חדשים ל"טריבונל החוקתי", כינויו של בית המשפט לחוקה.
השופטים היו אמורים להחליף שלושה שופטים שכהונתם עמדה להסתיים בתחילת נובמבר, ושני שופטים שכהונתם נועדה להסתיים בדצמבר. אלא שנשיא המדינה אנדז'יי דודה, איש מפלגת החוק והצדק, סירב להשביע את השופטים החדשים כנדרש בחוקה, בטענה שהמינויים אינם חוקיים.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
25 באוקטובר 2015. מפלגת החוק והצדק זכתה בבחירות ב-235 מושבים בפרלמנט, שהקנו לה רוב ללא תלות במפלגות אחרות. ב-12 בנובמבר החלה כהונת הפרלמנט החדש.
13 בנובמבר 2015. בישיבתו הראשונה של הפרלמנט, הגישה מפלגת השלטון החדשה תיקון לחוקה, המאפשר לבטל את המינויים שביצעה מפלגת "המצע האזרחי", ולקצר את כהונת נשיא בית המשפט לחוקה.
בתוך שישה ימים בלבד, ב-19 בנובמבר, אישר הפרלמנט את התיקון, אף שלא התקיימו ההתייעצויות והדיונים הנדרשים לאישור תיקון חוקתי. הנשיא דודה חתם בו ביום על התיקון והוא פורסם מיד ברשומות.
25 בנובמבר 2015. שבוע לאחר אישור התיקון לחוקה החליט הפרלמנט על ביטול המינויים הקודמים, וחולל סערה ציבורית. בתוך יממה נפתחה בפייסבוק קבוצת מחאה בשם "הוועדה להגנת הדמוקרטיה", שאליה הצטרפו עשרות אלפי אזרחים. נכון להיום חברים בקבוצה 252 אלף איש.
2 בדצמבר 2015. הפרלמנט מינה חמישה שופטים חדשים, כולם מתומכי מפלגת החוק והצדק. ההחלטה התקבלה למרות שתיקון החוקה שעבר ב-19 בנובמבר עדיין לא נכנס לתוקף.
אנדז'יי דודה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
כבר בחצות השביע נשיא פולין, אנדז'יי דודה ארבעה מחמישה השופטים החדשים. בשונה מטקסים דומים בעבר, התקשורת לא הוזמנה לסקר את האירוע. שבוע לאחר מכן הושבע השופט החמישי.
3 בדצמבר 2015. בית המשפט לחוקה, שבגלל המשבר מנה עשרה שופטים ולא 15, דן בעתירות שהגישו חברי פרלמנט נגד מינוי השופטים בפרלמנט הקודם. השופטים אישרו את שלושת המינויים שנועדו להחליף את השופטים שפרשו בנובמבר, אך פסל את שני המינויים הנוספים.
משמעות ההחלטה הייתה אישור למפלגת החוק והצדק למנות שני שופטים בלבד. במפלגה לא אהבו את ההחלטה, ולכן סירבה ראשת הממשלה ביאטה שידלו
להכיר בה ולפרסם אותה, בהתאם להוראות החוקה.
ביאטה שידלו
9 בדצמבר 2015. בית המשפט החוקתי דן בעתירות נגד התיקון שהעבירה מפלגת החוק והצדק, וקבע כי רוב מרכיבי התיקון אינם חוקתיים. גם הפעם סירבה לשכת ראשת הממשלה לפרסם את הפסיקה ברשומות.
שידלו הודיעה לנשיא בית המשפט אנדריי ז'פלינסקי (Andrzej Rzepliński)
כי הפרסום מושהה, משום שההחלטות ניתנו בהרכבים של חמישה שופטים בלבד. ז'פלינסקי ציין בתגובה כי אי הפרסום מנוגד לחוקה, ולאחר שגורם במפלגה הודיע שהפסיקות יפורסמו, התערב יו"ר מפלגת החוק והצדק ירוסלב קצ'ינסקי אישית, והורה להימנע מכך.
12 בדצמבר 2015. עשרות אלפי אנשים יצאו להפגין נגד הפרלמנט והממשלה ברחובות ורשה וערים נוספות במדינה. בתגובה, דאגה מפלגת החוק והצדק להוציא עשרות אלפים מתומכיה לרחובות ורשה יום לאחר מכן.
14 בדצמבר 2015. התובע המחוזי של ורשה הודיע על פתיחת חקירה בעניין אי פרסום פסק הדין של בית המשפט החוקתי מה-3 בדצמבר. בעקבות ההודעה פרסמה ראשת הממשלה את הפסיקה יומיים לאחר מכן. ב-19 בדצמבר שוב יצאו ההמונים להפגין ברחבי המדינה נגד הממשלה.
24 בדצמבר 2015. בניסיון לשתק את בית המשפט החוקתי, אישרה מפלגת החוק והצדק תיקון חוקתי העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט. התיקון קבע כי בית המשפט יקיים דיונים בהרכבים של 13 שופטים בלבד, וידון בעתירות המוגשות אליו לפי סדר כרונולוגי. בתוך ארבעה ימים חתם הנשיא דודה על התיקון והחוק פורסם מיד ברשומות.
הפגנות בפולין (צילום: (AP Photo/Alik Keplicz))
9 בינואר 2016. ההמונים שוב יצאו להפגנות נגד הממשלה. יומיים לאחר מכן סירב בית הדין החוקתי לדון בעתירות של גורמי אופוזיציה נגד החלטות הפרלמנט על ביטול המינויים של הפרלמנט הקודם ומינוי השופטים החדשים, בנימוק שהוא מוסמך לדון בחוקים ולא בהחלטות.
9 במארס 2016. בית המשפט החוקתי פסק כי תיקוני החוקה של סוף דצמבר, שעסקו בדרכי התנהלותו, אינם חוקתיים, בין השאר משום שההליך היה חפוז ולא עמד בכללי ההגשה וההתייעצות בפרלמנט.
גם הפעם הודיעו ראשת הממשלה וחבריה למפלגה כי פסק הדין לא יפורסם ברשומות, בטענה שהוא ניתן שלא על פי הכללים שנקבעו בתיקון.
"הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו"
11 במארס 2016. ועדת ונציה של מועצת אירופה, העוסקת במשפט חוקתי, פרסמה גילוי דעת על התיקון העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט החוקתי, וקבעה כי הוא מסכן את שלטון החוק, וגם את המערכת הדמוקרטית כולה בפולין.
"במקום להאיץ את עבודת הטריבונל החוקתי", נכתב בגילוי הדעת, "התיקונים האלה, בייחוד כשהם מצורפים אלה אל אלה, יכולים להוביל להאטה בפעילות הטריבונל ולמנוע ממנו להגן ביעילות על החוקה".
30 ביולי 2016. נשיא פולין חתם על פרק חדש לחוקה העוסק בבית המשפט החוקתי, המעניק בידיו סמכויות נרחבות בתחום מינוי השופטים לבית המשפט. התיקון גם העניק סמכויות לשר המשפטים, לראשת הממשלה ולחלק משופטי בית המשפט – נאמני השלטון – לעכב ולחסום לגמרי פסיקות של בית המשפט.
11 באוגוסט 2016. שופטי בית המשפט לחוקה קבעו בישיבה סגורה שקיימו כי רוב סעיפי החוקה החדשים אינם חוקתיים.
18 באוגוסט 2016. התובע האזורי בקרקוב, הכפוף לשר המשפטים, פרסם הודעה לציבור ולפיה הוא פותח בחקירה פלילית נגד נשיא בית המשפט לחוקה ז'פלינסקי, בשל סירובו לחתום על המינויים שאישר הפרלמנט בדצמבר 2015.
כהונתו של נשיא בית המשפט העליון הופסקה
אנדז'יי רוזפלינסקי (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)
ארבעה חודשים לאחר מכן הסתיימה כהונתו של ז'פלינסקי, והוא הוחלף על ידי נציגת מפלגת החירות והצדק יוליה פשואנסקה (Julia Przyłębska).
ווייצ'ץ' סדורסקי (Wojciech Sadurski), פרופ' למשפטים באוניברסיטת סידני ובאוניברסיטת ורשה, שחיבר ספר על התמוטטות החוקה בפולין (Poland's Constitutional Breakdown) אומר כי החל בדצמבר 2016, בית המשפט, שבמצב הרגיל אמור לרסן את החלטות הממשלה והפרלמנט, הפך למאפשר ולעוזר שלהם. "רוב השופטים בבית המשפט, כולל הנשיאה, הם משרתים נרצעים של השלטון. הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו".
מוחסן רזאי, לשעבר מפקד משמרות המהפכה וחבר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, אמר כי חשיבותו האסטרטגית של מצר הורמוז עולה על זו של עשרות פצצות אטום, וכי איראן תגן עליו.
"המעבר האסטרטגי הזה חשוב יותר מעשרות פצצות אטום, והרפובליקה האסלאמית של איראן תגן עליו", אמר רזאי, לפי דיווח שפורסם היום בסוכנות הידיעות האיראנית איסנ"א. הדברים נאמרו על רקע ההסלמה במצר והודעת איראן כי סגרה אותו מחדש.
עמית אלמוג, שהורשע בחודש דצמבר אשתקד ברצח בת זוגו מאיה וישניאק בשנת 2020, נידון ל-25 שנות מאסר ולתשלום פיצויים בסך 258 אלף שקלים למשפחתה.
אלמוג הודה ברצח וישניאק, לאחר שבתחילה טען כי ביצע את המעשה בעת שהיה חולה נפש ולכן חלה עליו אחריות מופחתת.
"מיותר כמעט לציין עד כמה חשובה ההרתעה באופן כללי בתיקים של אלימות כלפי נשים, ובפרט בכל הנוגע לעבירות החמורות ביותר במנעד הפלילי, כפי שקרה במקרה הנוכחי", כתב השופט גלעד נויתל מבית המשפט המחוזי בתל אביב בגזר הדין.
אלמוג חנק למוות את וישניאק בת ה-22 במהלך ויכוח בין בני הזוג בביתו ברמת גן במאי 2020.
במשך שנים רבות הוא טען כי לא היה כשיר נפשית בעת שרצח את וישניאק, כי שמע קולות שהורו לו להרוג אותה וכי נטל סמים באותו הזמן.
רק בדצמבר 2025 הודה אלמוג בעבירה של רצח בכוונה תחילה, במסגרת הסדר טיעון עם הפרקליטות.
עמית אלמוג בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 3 בנובמבר 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
הצוות המשפטי של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קובע כי החקיקה המתגבשת להקפאת מעצרם של חרדים משתמטים למשך 90 יום מהווה אפליה פסולה ופוגעת בעיקרון השוויון בפני החוק.
הקביעה, שנכללה בחוות דעת משפטית שהוגשה לוועדה, עלולה לפגוע במידה ניכרת בסיכויי החוק לעמוד בביקורת שיפוטית של בג"ץ.
הצעת החוק היא חלק מהסכם בין המפלגות החרדיות לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנועד לשמר את תמיכתן בחוקים מרכזיים שהקואליציה מבקשת להעביר בכנסת לפני פיזורה וההכרזה על בחירות בסוף השבוע.
החקיקה תפטור למשך 90 יום ממעצר תלמידי ישיבות שהתעלמו מצווי גיוס לצה"ל, ולכן נחשבים למשתמטים.
הצוות המשפטי לוועדה, בראשות מירי פרנקל־שור, קובע בחוות הדעת כי החקיקה תיצור "פטור מגזרי" מחובותיו של חוק שירות ביטחון, ותעגן הסדר "הפוטר קבוצה מסוימת מן החובה לעמוד בהוראות החוק", בלי לכלול מנגנונים מאזנים שעשויים להגדיל את גיוס החרדים.
"חקיקה הפוטרת באופן מעשי אוכלוסייה מסוימת מחובותיה על פי דין אינה עומדת במבחנים החוקתיים, אינה מתיישבת עם עקרון השוויון בפני החוק ועולה כדי אפליה פסולה", נאמר בחוות הדעת.
דיון בוועדת חוץ וביטחון בנושא פוסט־טראומה של לוחמות, 10 בנובמבר 2025 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
בהתפתחות נלווית, ועדת הכנסת דחתה את ניסיונם של חברי כנסת מהאופוזיציה לבלום את החקיקה בטענה שהיא רחוקה במידה ניכרת מהצעת החוק המקורית, שהייתה חוק הגיוס הממשלתי לחרדים.
היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, הגדירה "לא לגיטימי" את ההליך שבו ניסחה ועדת החוץ והביטחון את החוק להקפאת המעצרים ל־90 יום. לדבריה, הוועדה "לקחה סעיף אחד ומחקה את כל היתר" מהצעת החוק המקורית.
"כאשר המליאה מאשרת הצעת חוק בקריאה ראשונה, ולאחר מכן היא משתנה שינוי מהותי בהכנתה לקריאה השנייה והשלישית, זו אינה הצעה לגיטימית. אי אפשר לקחת עלה קטן אחד מעץ הצעת החוק ולהפוך אותו לעיקר", אמרה אפיק.
למרות עמדתה, ועדת הכנסת החזירה את ההצעה לוועדת החוץ והביטחון לצורך ההצבעות הסופיות עליה. לאחר מכן יהיה אפשר להביאה למליאה לקריאה השנייה והשלישית עוד השבוע.
מחאת החרדים נגד מעצר עריקים יוצאת מירושלים לעבר בית ליד, 24 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
לקראת פגישה מתוכננת הערב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, יושב ראש ועדת החוקה של הליכוד, השר חיים כץ, מכחיש דיווחים שלפיהם הוא מקדם הקמת ועדה מסדרת במקום קיום פריימריז במפלגה.
"השר כץ אינו מקדם הקמת ועדה מסדרת. הטענות בנושא מקורן בתדרוכים של בעלי עניין", נמסר בהודעת הליכוד. עוד נאמר כי כץ "תומך ורוצה שהפריימריז בליכוד יתקיימו", וכי "ההכרעה הסופית בנוגע לשיטת הבחירות תתקבל בידי חברי הליכוד, כאשר יצביעו ביום שלישי הקרוב".
שר התיירות חיים כץ בישיבה של ועדת הכספים של הכנסת, 9 בדצמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ההכחשה פורסמה שעות לפני פגישתם של כץ ונתניהו, שבה צפויים השניים לדון באופן בחירת רשימת הליכוד לכנסת, על רקע מחלוקת פנימית במפלגה בין תומכי הפריימריז לבין מי שמבקשים להסמיך ועדה לקבוע את רשימת המועמדים.
לפי דיווחים, תוכנית של נתניהו לבטל כליל את הפריימריז נגנזה בעקבות התנגדות של בכירים בליכוד. עם זאת, ראש הממשלה ממשיך לנהל משא ומתן על היקף סמכותו לשריין מקומות ברשימה, בהנחה שהפריימריז אכן יתקיימו.
חברי כנסת מהליכוד אמרו בשבוע שעבר ל־ynet כי ככל שוועדת החוקה מתעכבת בכינוסה לצורך קביעת הפריימריז, כך גובר הסיכוי שנתניהו יקדם ועדה מסדרת שתאפשר לו למעשה לבחור בעצמו את המועמדים לרשימה. לפי הדיווח, שרים רבים תומכים במהלך בשקט, בעוד חברי כנסת מהשורות האחוריות מתנגדים לו בתוקף מחשש שיאבדו את מקומם.
נתניהו עשוי גם לנסות לדחות את ההכרעה הסופית לפחות עד יום שישי, אז צפויה הכנסת לצאת לפגרה ממושכת לקראת מערכת הבחירות. בכך תוכל הקואליציה להשלים שורת חוקים עד סוף המושב לפני שתידרש להכריע בסוגיה השנויה במחלוקת, ולמנוע מחברי כנסת ממורמרים בליכוד להחרים הצבעות חשובות או להימנע בהן.
ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד שר הבינוי והשיכון חיים כץ ושרת ההתיישבות אורית סטרוק בישיבת הממשלה ב-25 בינואר 2026 (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)
הם החזיקו את העורף הישראלי, תמכו בתלמידים תחת אזעקות ושמרו על שפיות הילדים של כולנו בשנה המאתגרת בתולדות המדינה. בתמורה, רגע לפני היציאה לקיץ, המדינה שלחה להם הנחיית ניכוי שכר.
* * *
שנת הלימודים האחרונה הגיעה לסיומה הרשמי, ומאות אלפי מורים ומורות ברחבי המדינה יצאו לחופשת הקיץ המיוחלת. עבור רובם, השנה החולפת לא הייתה עוד שנה רגילה בלוח השנה אלא שנת הישרדות ארוכה ומתישה במיוחד.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט.
מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.
מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בשלהי שנות ה־60, קובעי המדיניות בארצות הברית קיימו דיונים והכריעו בשלוש סוגיות שעיצבו את מדיניות אי-הפצת הנשק הגרעיני ובקרת הנשק של ארצות הברית במשך עשרות שנים.
בשנת 1965 קבעה ועדה בכירה בארה"ב כי מניעת הפצת נשק גרעיני תהיה יעד מרכזי של הביטחון הלאומי האמריקאי.
ד"ר אפרים כהנא, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה והתוכנית לביטחון לאומי במכללה האקדמית גליל מערבי וגם מרצה לשעבר במכללה לביטחון לאומי. תחומי המחקר האקדמי שלו הם מודיעין וביטחון לאומי ותפוצת ובקרת נשק בלתי קונוונציונלי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
המצב בהחלט כן פתיר, אך הוא דורש הקרבה, שהמערב האימפוטנטי לא מוכן לה: עליית מחירי הנפט ומוות של חיילים (שזה, אם מישהו שכח, מטרת הצבא). צריך לפתוח במלחמה עצימה ולהשתלט על המיצרים. זה הפתר... המשך קריאה
המצב בהחלט כן פתיר, אך הוא דורש הקרבה, שהמערב האימפוטנטי לא מוכן לה: עליית מחירי הנפט ומוות של חיילים (שזה, אם מישהו שכח, מטרת הצבא). צריך לפתוח במלחמה עצימה ולהשתלט על המיצרים. זה הפתרון. כל דבר אחר לא יפתור את הבעיה.
איראן פשוט עושה צחוק, בעזרת המיצרים, מהעולם כולו.
והעולם מקבל את היריקות בפנים ואומר: הי, תראו, גשם. אל ניניו. סופר אל ניניו.
וכבר נאמר על ידי חכמים: זה בכלל לא משנה כמה כוח יש לך. משנה בכמה כוח אתה מוכן להשתמש. והתשובה כרגע היא: אפס.
מערכת היחסים בין ישראל וטורקיה מצויה באחת משעותיה הקשות, והרטוריקה בין שתי המדינות מוסיפה ומתלהטת. ביטוייה האחרונים נוגעים לביקורו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ באנקרה, סביב פסגת נאט"ו.
הנשיא האמריקאי יצא מגדרו לשבח את מארחו הטורקי, ואף סיפק רושם ברור שבכוונתו להסיר את הסנקציות שהוטלו על אנקרה לאחר רכישת הטילים מרוסיה, ואפילו לספק לה מטוסי F-35.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
התעלמת משלושה מרכיבים קריטיים:
1. הדת. ארדואן לא 100% רציונאלי. אל תשכח את החבר הדמיוני שלו. חבר דמיוני מוסלמי, שזה אללה יוסטור.
2. הרצון של ראש הממשלה ובעלה להישאר בשלטון בכל מחיר. כל... המשך קריאה
התעלמת משלושה מרכיבים קריטיים:
1. הדת. ארדואן לא 100% רציונאלי. אל תשכח את החבר הדמיוני שלו. חבר דמיוני מוסלמי, שזה אללה יוסטור.
2. הרצון של ראש הממשלה ובעלה להישאר בשלטון בכל מחיר. כל מחיר.
3. החבר המגלומן, הבור ועם הארץ, הנרקיסיסט הטיפש.
לכל המצקצקים שקובלים על הסדרת עין-יהודה: ("לקחו לנו את הטבע") הייתם במקומות לא מוסדרים? ראיתם מה קורה שם? אנחנו לקראת 'בין-הזמנים'. ממליץ לכם בתקופת בין הזמנים ללכת למקומות כאלה. תראו מ... המשך קריאה
לכל המצקצקים שקובלים על הסדרת עין-יהודה: ("לקחו לנו את הטבע") הייתם במקומות לא מוסדרים? ראיתם מה קורה שם? אנחנו לקראת 'בין-הזמנים'. ממליץ לכם בתקופת בין הזמנים ללכת למקומות כאלה. תראו מה זה יהודים. מה זה ישראלים. תראו מה זו "תרבות" בת אלפי שנים. גועל נפש.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו