אישיות
נטע ברזילי

#אנטיווזיוון

אני זוכר טוב את האירוויזיון הראשון שראיתי. אנחנו, הילדים, ישבנו בדירה של בני (היחיד שהייתה לו טלוויזיה בשכונה), ראינו את ההופעה בשחור לבן, וכל מי שהיה בחדר העיר על הזמר או הזמרת הערות כמו "איחחח, הוא לא זמר", "איזה קול דוחה", "איזה יופי של שמלה" או "איזה חתיך הורס".

הבנתי די מהר שכל אחד יכול לשפוט שירים. כל אחד ואחת מהצופים מבינים כל מה שהם צריכים על המוזיקה שהם שומעים ורואים.

כלי השיפוט הוא אצבע למעלה ואצבע למטה. לייק, דונט לייק, כמה פשוט ונוח. וזה היה בערך 40 שנה לפני הפייסבוק והטוויטר. מה השתנה מאז באירוויזיון? הבגדים גדלו, העיבודים התנפחו, ומה שהיה טראש נהיה יותר טראש.

האם היו שירים שאהבתי באירוויזיון כילד? כן. Tu te reconnaîtras, של אן מרי דוויד; שיר שנקרא מויה גנרציה של הונגריה או בולגריה, אני לא בטוח ולא מוצא את השיר בגוגל (מישהו זוכר?); את השיר של כוורת ואת השיר של אבבא.

להקת אבבא באירוויזיון 1974 (צילום: AP Photo/Robert Dear)
להקת אבבא באירוויזיון 1974 (צילום: AP Photo/Robert Dear)

בסוף שנות השבעים נטשתי את עמדת הצופה באירוויזיון, ולא חזרתי אליה. זה לא באמת מעניין אותי, ואני מתקשה להתלהב מהשירים ומההופעות שלהם.

הבגדים נוצצים והבמה מנצנצת, השירים דחוסים באלמנטים הוקיים קורצים, בוי-טוי-נוי. מלא תאורה, הרבה צבע בבגדים. ולמול אלה, השירים הסנטימנטליים מפוצצים ברגש מזויף, ברעד מאולץ, במילים שכאילו אומרות משהו, אבל הן הכי פחות אישיות שאפשר.

ככל שהתעניינותי בשירים ובמוזיקה גברה, ככה איבדתי עניין בתחרות הזו, ובכל תחרות בין שירים או קולות. איך אפשר למדוד ולהשוות בכלל בין אלמנטים בשיא תפארתם, שאמורים להיות הכי שונים אחד מהשני?

האם הקול של בוב דילן יותר או פחות יפה מהקול של מאיר אריאל? למי בכלל אכפת? למה למדוד את זה? מה שמשנה זה מה הם אומרים ואיך אומרים את זה בשיר, ואני אוהב את השונות שלהם ונהנה ממנה.

מה יפה בעיני בשירים?

שירים הם אומנות הסיפור קצרה ביותר. הם כמו סרטים קצרים שאנחנו רואים בדמיון שלנו. הזמר.ת מספרים לנו משהו על העולם שלהם על גבי מוזיקה, ואנחנו יכולים להיכנס לתוכו לשלש דקות.

שירים הם צורת הביטוי החתרנית ביותר. הם יכולים להביע עמדות קיצוניות או סופר-ליברליות כלפי המציאות. הם יכולים לכפור באלוהים או להלל אותו. הם יכולים לעודד אהבת או שנאת אדם. ובגלל שיש להם מנגינה, הרמוניה, לחן ועיבוד כלי, אנחנו יכולים לשמוע את זה ביותר פתיחות מאשר לקרוא פוסט או בלוג.

מצד שני, האירוויזיון כאיוונט הוא גם יקום שמעודד את קבלת האחר, את היופי שבשונה, את הפלורליזם את הפתיחות והסובלנות.

אפשר להרגיש את זה במלוא עצמתה של נטע, באחריות שהיא לוקחת, במסרים הטובים שלה כאשה, כאומנית, וכאדם חופשי בעולם מסוכסך. אני, כמו רבים אחרים, מתפעל ממנה וממה שהיא עושה.

נטע ברזילי (צילום: Amy Sussman/Invision/AP)
נטע ברזילי (צילום: Amy Sussman/Invision/AP)

וזה גם נחמד שזה בתל אביב ומעודד את התיירות, ואם בעלי המלונות ומנהלי האירוע לא היו מתחזרים במחירים, אז זה בטח גם היה מביא לכאן יותר אנשים, וזה היה ממש יופי.

הבעיה שלי היא הערך התזונתי של הרוב המכריע של השירים בתחרות הזו. המון מונוסודיום על מעט מאד תוכן אמיתי. לרוב, הם כמו שקית במבה סבבה שפתחת. זה טעים ואחלה מאנ'צ בשעה הראשונה. אבל אם תנסה לאכול ממנה למחרת, זה יהיה דביק, צמיגי, לא טעים ולא כיף בכלל.

אני, מצידי, התכוננתי. הכנתי פלייליסט ששמו, כשם הקטע הזה, אנטיווזיון. וגם ביקשתי מאורי, תלמיד שלי שמת על הארוויזיון וחושב בדיוק ההפך ממני על הארוע, שיכין פליילסט של עשרת השירים הכי טובים מהשנים האחרונות, וכשהוא ישלח לי את זה אני אצרף את הלינק.

בהצלחה לכל המתמודדות.דים

מקליט ומופיע משנת 1987. דן הוא זמר יוצר. זוכה פרס אקו"ם לפזמונאות, בין שיריו: שוב השקר הזה, אימפריות נופלות לאט, לבן על לבן ועוד רבים. בנוסף הוא כותב שירים לאחרים: בך לא נוגע - יהודית רביץ, מפנה מקום - ברי סחרוף, ביום של הפצצה - רמי קליינשטיין, שי צברי, גיא ויהל ועוד רבים אחרים. מאחוריו יותר משלושים שנות יצירה אישית והדרכה יצירתית של אומנים הן בתחילת דרכם – כמורה לכתיבה יוצרת והן לאלו שכבר ביססו את מעמדם כמובילים בארץ. במהלך השנים דן עבד על יצירת אלבומים בין השאר עם יהודית רביץ, דיוויד ברוזה, מאור כהן ברי סחרוף ועוד רבים וטובים. דן מלמד כתיבה והלחנה במקומות רבים בינהם בצלאל ורימון

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
מסכים איתך לחלוטין, הארוויזיון בהחלט אירוע דביק אולי אפילו דביק מידי ובכלל כל תוכניות הריאליתי שלקחו את המוזיקה והפכו אותה לתחרות שרירי הצוואר עושה נזק גדול לאוטנטיות, למקוריות ולאמינ... המשך קריאה

מסכים איתך לחלוטין, הארוויזיון בהחלט אירוע דביק אולי אפילו דביק מידי
ובכלל כל תוכניות הריאליתי שלקחו את המוזיקה והפכו אותה לתחרות שרירי הצוואר עושה נזק גדול לאוטנטיות, למקוריות ולאמינות שבמוזיקה ובאומן.
חולק עליך בנושא הבמבה.. במבה שמשאירים פתוחה ואוכלים ביום שלחמרת הופכת להיות יבשושית ונורא כפית למאכל… :-))

עוד 509 מילים ו-4 תגובות

מנכ"ל כאן מאשים את חמאס בתקיפת שידור האירוויזיון

האתר של "כאן" נפרץ אתמול במהלך שידור חצי הגמר ● ההאקרים שתלו באתר סרטון של 2 דקות המאיים על שיגור רקטות לתל אביב

חצי הגמר הראשון של האירוויזיון נערך אתמול במתחם אקספו בגני התערוכה בתל אביב. במהלך המשדר של התחרות נפרץ האתר של כאן על ידי האקרים פלסטינים, ששתלו בו סרטון המאיים בשיגור רקטות לתל אביב. בסרטון מוזהרים הצופים מסכנה למתקפת טילים והם מתבקשים להגיע למקלטים, כביכול.

כמו כן מציג הסרטון לוגו של צה"ל ומנסה לדמות תקיפות של מבנים בתל אביב. מנכ"ל תאגיד השידור "כאן" היפנה אצבע מאשימה לחמאס ואמר בראיון לגלי צה"ל כי התקיפה נוטרלה בתוך דקות.

בתחרות עצמה, 10 מדינות מתוך 17 שהתמודדו הבטיחו את השתתפותן בגמר הגדול שייערך בשבת: יוון, בלרוס, סרביה, קפריסין, אסטוניה, צ'כיה, אוסטרליה, איסלנד, סן מרינו וסלובניה.

חודשים ארוכים של הכנות התנקזו למשדר טלוויזיוני מושקע (למרות תקיפת הסייבר), וחצי הגמר השני יתקיים מחר. המקום של המשלחת הישראלית וקובי מרימי בגמר כבר מובטח הודות לזכייה של נטע ברזילי אשתקד. אתמול ברזילי פתחה את האירוע בביצוע של השיר toy שזכה בשנה שעברה בליסבון.

במתחם האקספו בתל אביב תיערך היום חזרה גנרלית לקראת חצי הגמר השני שיתקיים כאמור מחר וישתתפו בו 18 מדינות. חמש המדינות הגדולות באירופה, (איטליה, גרמניה, ספרד, צרפת ובריטניה) עולות ישר לגמר, בין היתר, מאחר שהן המממנות הגדולות של התחרות. מדונה הגיעה הלילה לישראל ותופיע בגמר, למרות הלחץ הכבד שהופעל עליה לא להגיע מצד תומכי ה-BDS.

דנה אינטרנשיונל חזרה אתמול לאירוויזיון. הזוכה של התחרות ב-1998, ביצעה את השיר Just The Way You Are של ברונו מארס. במהלך האירוע הוקרן גם סרטון של אמן הווידאו קותימאן.

עוד 223 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 30 באפריל 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד

אומה מפולגת ושבורה מחפשת דרכה

והנה הגענו ליום הזיכרון השני אחרי שבעה באוקטובר מפולגים וכועסים – ונדמה שאפילו היום הזה, שהיה תמיד היום המקודש ביותר בלוח השנה הישראלי החילוני, פורק לחלוטין מערכיו המקוריים ונשאב אל תוך הלהבים המסתובבים במכונת הרעל של האקטואליה

האב השכול אברהם רווח מתפרץ לעבר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה בערב יום הזיכרון בבית "יד לבנים" בירושלים, 29 באפריל 2025 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פול)
אוליבייה פיטוסי/פול
היום ה־572 למלחמה ● 59 חטופים עדיין בעזה

נציב כב"ה: אירוע השרפות יתמשך לפחות יממה; דיווח: המשטרה עצרה חשוד בהצתה

שרפת ענק בהרי ירושלים ובמוקדים נוספים בארץ ● דיווח: יוון ואיטליה נענו לבקשת ישראל ושולחות סיוע, בנתב"ג נערכים להגעת מטוס ה"סופר-טנקר" ● טקס המשואות ואירועי עצמאות ברחבי הארץ בוטלו, גם עצרת בכיכר החטופים בוטלה ● בהדסה עין כרם ביקשו שלא להגיע אם אין הכרח ● הרמטכ"ל: נערכים לתקוף בסוריה אם האלימות נגד דרוזים לא תיעצר

עוד 46 עדכונים

יום העצמאות האחרון של מדינת ישראל

מדינת ישראל ניצבת בפני רגע גורלי. זהו צומת קריטי בו ייקבע עתידנו: התדרדרות למדינת יהודה או עצירת הטירוף והשבת הדמוקרטיה למסלולה.

בנימין נתניהו, איש מבוגר ותשוש, שולט בכל מנגנוני השלטון ומכך נובע כוחו המוחלט. ניסיונו הרב וכישוריו מאפשרים לו להפעיל את המערכות, אך שלטונו אינו נצחי. סופו יגיע – אם בדרך הטבע כמו כל אדם, או באמצעות שרידי שומרי הסף והמחאה הציבורית. השאלה המכרעת היא: מה יקרה אחריו?

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית. היא משתמשת בתקשורת ההמונים של התקופה כמקור להבנת החברות הנחקרות. להנאתה לומדת כל החיים, לפרנסתה מרצה במכללה אקדמית כנרת, לשלמות נפשה מרצה אקטיביסטית במסגרות אזרחיות (פורום מיכל סלה, מכינות קד"צ), פובליציסטית בעיתונות החופשית ונואמת בכיכרות. בחייה הפרטיים קיבוצניקית, פמיניסטית נשואה ואם לארבעה. מאמינה בשוויון חברתי, כלכלי ופוליטי, כי רוב בני האדם טובים צריך רק ללתת להם את הכלים להראות את הטוב הזה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 559 מילים

למקרה שפיספסת

מחקר חדש קובע: שינוי האקלים הופך את האורז לרעיל יותר

עשר שנות מחקר על גדות היאנגצה הסתיימו בתוצאה מובהקת: משבר האקלים מעלה את ריכוז הארסן באורז והופך את הדגן הפופולרי בעולם לרעיל יותר ● פרופ' זיסקה מאוניברסיטת קולומביה: "לעלייה ברעילות שלו יהיה אפקט משמעותי" ● פתרון אפשרי: גידול אורז בטפטוף במקום בהצפה, כמו שכבר נעשה בחלקה אחת ברמת הגולן

עוד 927 מילים

ביום עצמאותנו ה-77 - אנו נעשים פחות ופחות חופשיים

"להיות עם חופשי בארצנו" כתב נפתלי הרץ אימבר בטקסט שהפך להיות המנון המדינה, "התקווה". שאיפה שלא הושלמה מעולם, אבל התערערה משמעותית לאחרונה. השנתיים האחרונות הבהירו עד כמה המשפט הזה איננו מובן מאליו, עד כמה החופש שלנו מאוים – מבפנים ומבחוץ. למרות האמור לעיל אסור לאבד את התקווה ואת העשייה שהם תכלית הציונות.

בשנה ה-77 לעצמאותנו, אנחנו נעשים פחות ופחות חופשיים – להביע דעה, למחות, לחיות בהתאם לערכינו ואמונותינו. זה לא קרה במקרה – במלאת 77 שנות עצמאות ישראל, שבשנים הראשונות כללה ממשל צבאי על ערביי ישראל ומאז מלחמת ששת הימים, 58 שנים של שליטה בעם זר מחוץ לגבולותינו, הכיבוש הולך ומשתלט על העצמאות. כמו ענן שחור וגדול, הוא מכסה את מלוא שטחה של הארץ ולוקח מאתנו את החופש, את הפריווילגיה להיות בני חורין במקום שבו אחרים אינם חופשיים כמונו.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 825 מילים ו-3 תגובות

תגובות אחרונות

שכול זועק מן הקירות

אימהות, אבות, אחים וילדים מציגים בתערוכת "כאבי רפאים" יצירות שנולדו מתוך האובדן: לגו, ציורים, צילומים וכלי נגינה – זיכרונות מגואלים בכאב מהשבעה באוקטובר ● "זו בחירה לא לברוח מהתהום", אומר יוזם התערוכה, יונתן שמריז, "אלא לבנות ממנה גשר"

עוד 2,138 מילים

עקורים

פרופ' מוטי גולני ז"ל - יומן נעורים אירוני שנועד להיות ספר הנצחה עצמי

ההיסטוריון פרופ' מוטי גולני, שנהרג עקב קריסת עץ עליו בעת טיול בנחל השופט, נולד וגדל בקיבוץ גבעת ברנר. בן 71 הוא היה במותו. יומן נעורים שהוא כתב לעצמו בסוף שנות הששים של המאה הקודמת, נועד להיות בעתיד, כדבריו, ספר הנצחה לזכרו.

דבריו מתקשרים עכשיו ליום הזיכרון. קטעים מאותו יומן כלולים בספרו של ההיסטוריון ד"ר שאול פז "פנינו אל השמש העולה". הנושא המרכזי של הספר (שערכתי): הקיבוצים ותנועות הנוער החלוציות בתקופה שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 753 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

דרמר מכריז על נצחון מוחלט בתוך שנה. על החטופים הוא לא מדבר

מי שמונה לראש צוות המו"מ לשחרור החטופים, הצהיר השבוע כי סיום המלחמה כרוך בחיסול מוחלט של חמאס בעזה ● אלא שמיטוט חמאס עלול לעלות בחיי החטופים שעדיין מוחזקים בעזה ● בסביבת דרמר אומרים שאין סתירה בין הדברים, אבל הנחת העבודה המצמררת של דרמר וחבריו לא השתנתה, גם אם איש לא מדבר עליה בגלוי ● בעניין הזה, אין שום הבדל בין נתניהו ודרמר לבין סמוטריץ' וסטרוק ● פרשנות

עוד 743 מילים ו-1 תגובות

השקט שאחרי הפיצוץ באיראן

איראן, ישראל וארה"ב בחרו לשתוק מול הפיצוץ במחסן החומרים הכימיים בנמל בנדר עבאס, שנראה בכל העולם ● מאחורי הקלעים נחשפת שוב חשיבותה הקריטית של תעשיית הטילים בעיני טהרן – והניסיונות, הגלויים והסמויים, לפגוע בה ולהחזיר את סוגיית הנשק לסדר היום הבינלאומי ● פרשנות

עוד 549 מילים

נפגעי נפש רבים נעזרים כיום בכלבי שירות המסייעים להם להתמודד עם הטראומה, אך החוק המחייב את כניסת הכלבים למקומות ציבוריים אינו מגדיר בבירור מי נחשב לכלב שירות מוכר ● חלק מהכלבים לא הוכשרו כראוי ויוצרים הפרעה לציבור ● משרד הרווחה גיבש כעת כללים להסדרת התחום – אך חלק מהמאלפים חוששים שהבעיות יימשכו

עוד 2,077 מילים

גדעון סער מציג: הסרבן הבכיר שמונע את הניצחון על חמאס

קשה להעלות על הדעת רעיון עקום ומסוכן יותר מזה שהגה סער: ביטול שטר ה־200 שקל בניסיון להשבית את הכלכלה של חמאס ● למרבה המזל, בישראל נותר עדיין "מבוגר אחראי" שעצר את היוזמה לפני שזו הייתה מסבה נזק עצום למשק ● אלא שבמקום להכיר לו תודה, בחר סער להציג אותו כמי שמסרב להשתתף במאמץ המלחמתי ● פרשנות

עוד 1,020 מילים ו-5 תגובות

לכאורה, הודעתו של ראש שב"כ אמש כי יפרוש מתפקידו בעוד חודש וחצי מייתרת את העתירות נגד פיטוריו ● אולם זהו בדיוק המקרה שמצדיק שימוש מצד השופטים בחריג לעקרון העתירה התיאורטית ● יש טעם ויש הצדקה לתת פסק דין, על מנת לשרטט את הנורמות המשפטיות הראויות - גם אם אלה כבר לא יחולו בעניינו של בר ● פרשנות

עוד 944 מילים ו-2 תגובות
היום ה־571 למלחמה ● 59 חטופים עדיין בעזה

הרצוג: "אני פונה אל אחינו שבידי המרצחים, עם שלם יודע שהפצע לא יגליד עד שתשובו"

הממשלה ביטלה את החלטתה לפטר את רונן בר מתפקיד ראש שב"כ; נתניהו ביקש מבג"ץ למחוק את העתירות בנושא, כדי למנוע פסק דין עקרוני בעניין ראש שירות הביטחון הכללי ● היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לבג"ץ שגיבשה עם בן גביר עקרונות לעבודת השר לביטחון לאומי עם המשטרה ● ראש הממשלה על החטופים בשבי: "יש עד 24 חיים"; שרה נתניהו בתגובה: "פחות"

עוד 46 עדכונים

אלי כהן רוצה לפרק את מה שעובד

כנגד הנתונים שמעידים כי משק המים הישראלי עלה על דרך המלך מאז הקמת תאגידי המים, כנגד עמדת משרדי הממשלה והיועץ שהוא עצמו מינה, שר האנרגיה אלי כהן נחוש לסגור את התאגידים ולהחזיר את המים לעיריות ● גיורא שחם, ראש רשות המים לשעבר: "אם התאגידים יפורקו, ניתן יהיה לכתוב פרק נוסף בספר 'מצעד האיוולת'"

עוד 1,480 מילים ו-1 תגובות

טיפול מלאכותי

בינה מלאכותית מסייעת כיום למערך בריאות הנפש באבחון מטופלים ובהדרכה, אך פסיכולוגים מזהירים מפני ניסיונות להשתמש בצ'אטבוטים כמטפלים ● לדבריהם, ה־AI שואף לרצות את המשתמשים במקום לעמת אותם עם הקשיים, אינו מציב גבולות ועלול לעודד התמכרות – ובעיקר, הוא אינו בן אדם ● "הרגשות בין המטפל למטופל הם כלי מרכזי בטיפול נפשי"

עוד 2,535 מילים ו-11 תגובות

תצהיר נתניהו הוא חלק מקמפיין הבחירות שלו

התצהיר שהגיש ראש הממשלה לבג”ץ הוא המשך ישיר לאסטרטגיה שמלווה אותו מאז כישלון ה-7 באוקטובר: האשמת כל הסובבים אותו, הפצת קונספירציות והצגת עצמו כקורבן ● גם הימנעותו של נתניהו מלהכחיש את טענתו של בר כי ראש הממשלה דרש ממנו נאמנות אישית במקרה של משבר חוקתי אינה מקרית: היא חלק מההפיכה המשטרית שנתניהו עמל עליה בשנתיים האחרונות ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
זוכרים את חרפת ה-11:0? בג״ץ המפוחד והמורתע לא ייכנס לבריכה הטובענית כדי לבדוק עובדתית מי צודק בתצהירו - רונן בר או ראש ארגון המחבלים, הדיקטטור, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. השלישי... המשך קריאה

זוכרים את חרפת ה-11:0? בג"ץ המפוחד והמורתע לא ייכנס לבריכה הטובענית כדי לבדוק עובדתית מי צודק בתצהירו – רונן בר או ראש ארגון המחבלים, הדיקטטור, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. השלישיה המובילה אך המובלת תבקש מבר את תאריך הפרישה שלו, תקבל את התאריך, תפסוק שעם קבלת התאריך והפרישה המתקרבת העתירות מתייתרות, אין צורך לתת פסק דין מנומק, ואין צו להוצאות לאף אחד מהצדדים. וזהו. המבצר כבר נפל לפני חמש שנים. מה שנשאר ממנו הם 12 פחדנים.

עוד 958 מילים ו-1 תגובות

בקרב התצהירים בין רונן בר לבנימין נתניהו, ראש הממשלה ממטיר פרטים סלקטיביים, מייצר סופת חול מילולית – אך לא מספק מענה לשאלה המרכזית שבלב העתירות נגדו: מתי ומדוע איבד את אמונו בראש שב”כ ● במקום להשיב על שאלת השופטים, נתניהו שוקע בטענות וסטטיסטיקות חסרות ערך ● פרשנות

עוד 1,581 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה