מבין אינספור סיפורי הזוועה והגבורה של שואת יהודי אירופה, סיפורו של סבי כמעט נשכח ואבד לנצח בתהום הנשייה. אשר זיגמונד זליקוביץ' זיסמן (כמו לרבים מיהודי אירופה גם לו היו שני שמות – אחד יהודי והשני פולני. פירושו של שמו היהודי אתו נולד, זיסמן, הוא "איש מתוק") היה כנראה אחד מאותם גיבורים אמיתיים שמעולם לא חיפשו הכרה, והשואה צרבה בנשמתם צלקות שהעדיפו לחסוך ממשפחתם.

סבי נפטר ב-1972 בגיל 56, בטרם אחי, נכדו הבכור, נולד. כיצד שרד את המלחמה? מה היה חלקו אחריה? איך הגיע לארץ ישראל ומה היה פועלו לאחר עלייתו ארצה? כל הפרטים האלה לא היו ידועים למשפחה. פרט אחד ידענו, שבמושב כסלון שבהרי ירושלים קרוי בית העם על שמו (בית אשר), וזאת כיוון שבשנות החמישים פעל מטעם האיחוד החקלאי והסוכנות היהודית לעזור לעולים החדשים ממרוקו להתאקלם ולקחת חלק בתקומת הארץ החדשה.

שראדו וילקנסקי הוא אבא של יעל ונוגה. גר במושב עין יהב.

לפני כמה שנים שאלו באיזה ראיון את אביגדור ליברמן אם הוא ישן טוב בלילה. "אני סופר עד אחת ונרדם", הוא השיב, והבהיר אגב כך שהוא ישן היטב. אני לעומתו דווקא ישן רע מאוד כבר איזו תקופה. אולי זו המלחמה. אולי זה הגיל. אולי זה הגוף שנלחם בכוחותיו האחרונים עם הגיל.

באחד הלילות בשבוע שעבר, בזמן ששנתי שוב נדדה, נתקלתי באיזה פרומו בחדשות 13. הנה תיאור קצר שלו – עצמו את העיניים ותנו לי לקחת אתכם איתי: על גבי המרקע תמונות מתחלפות בתזזיתיות ממה שנראה כמו שידור העברתה המטלטלת של החטופה השבה ארבל יהוד מידי החמאס לידי הצלב האדום.

ד"ר יונתן אילן, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. תחומי מחקר עיקריים: התרבות הויזואלית על שלל גווניה (ובמיוחד צילום, טלוויזיה); חדשות וייצורן (ובככל זה ארגוני חדשות בזירה המקומית והבינלאומית); ארגוני מדיה